השופט עמי קובו: החלטה על מעצר עד תום ההליכים ללא הפניה לשירות המבחן

 

עורך דין מומלץ

בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

 

נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של רצח בנסיבות מחמירות לצד עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום בשעת לילה בעת שרעייתו של המשיב, המנוחה, ישנה במיטה, נטל המשיב משקולת במשקל של 5 ק”ג, הטיח אותה בעוצמה בראשה של המנוחה, המשיב חזר על מעשיו כ-7 פעמים וריטש את גולגולתה של המנוחה. לאחר מכן ירד המשיב אל המטבח בקומה התחתונה, נטל סכין, שב אל חדר השינה ובמטרה לוודא את מותה, דקר אותה מספר דקירות בפניה ובצוואר ובחזה. בשלב מאוחר יותר לאחר ששוטרים הגיעו למקום, פתח בנהיגה מהירה לעבר שוטר אשר כדי לחמוק מהפגיעה בו זינק והתגלגל על הכביש.

 

ב”כ  המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אם כי לא חלק על היסוד העובדתי של העבירה. לטענתו, בהתאם לחוות דעת הפסיכיאטרית יש לקבוע כי הראיות לכאורה הן עבירות שהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת ולא רצח בנסיבות מחמירות.

 

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בחוות הדעת, סבורני כי הראיות לכאורה הן לעבירת רצח בנסיבות מחמירות ולא עבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. סעיף 301ב(ב)(2) לחוק העונשין, מגדיר המתה בנסיבות של אחריות מופחתת כמקרה שבו המעשה נעשה במצב שבו בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה, או את הפסול במעשיו או להימנע מעשיית המעשה.

 

אכן, לפי חוות הדעת הפסיכיאטרית, מעשה הרצח בוצע על רקע  חרדה ודיכאון שהציפו את המשיב עם שילוב אישיותו הנוקשים והובילו אותו להשלכת תחושות אלו על בת זוגו שהייתה  גורם המניע לנסיעה לחו”ל שתוכננה לשם טיפול שיניים אשר גרמה לו לחרדה כה גבוהה.  עם זאת, ואף אם לוקחים בחשבון את כל הנתונים העובדתיים אשר תיאר ב”כ  המשיב בטיעוניו, אין המדובר במקרה שבו לכאורה הוגבלה יכולתו של המשיב במידה ניכרת להבין את המעשה או את הפסול או להימנע מעשייתו וזאת בשל הפרעה נפשית חמורה.

 

לפיכך אני קובע כי קיימות ראיות  לכאורה להוכחת האשמה.

 

בכל הנוגע לעילת המעצר, מובן הדבר כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

מעשיו לכאורה של המשיב, מלמדים על רף מסוכנות גבוה מאוד.

דווקא העדר המניע אשר אליו טען ב”כ  המשיב, יש בו כדי להעצים את המסוכנות ולא להפחיתה.

 

ב”כ  המשיב עתר להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן והפנה לפסיקה מתאימה. כידוע פסיקת בית משפט העליון קובעת כי לא בכל תיק מעצר, יש להורות על קבלת  תסקיר. קיימים תיקים שבהם ראוי להורות על שחרור אף ללא תסקיר וקיימים תיקים שבהם ראוי להורות על מעצר אף ללא תסקיר. במקרה הנוכחי, לנוכח רף המסוכנות הגבוה אשר נלמד לכאורה מן המעשים, ועל אף שמדובר במשיב ללא עבר פלילי, סבורני כי אין מקום להורות על קבלת תסקיר שירות המבחן. בנסיבות הללו, שום חלופה בשלב זה לא תסכון.

 

אשר על כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

 

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ”ה חשוון תשפ”ד, 09/11/2023 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

עמיקובו, שופט

 

הוקלדעלידיסיגליתאוליאל

 

 

לפני כבוד השופט עמי קובו
 

המבקשת

 

מדינת ישראל

 

נגד

 

המשיבמשה אטיאס (עציר)ת”ז058803339

 

נוכחים:

ב”כ המבקשת עו”ד עינת לב ארי

ב”כ המשיב עו”ד אבי כהן

עו”ד רותי אלדר  – מלווה את משפחת המנוחה

המשיב נוכח באמצעות היוועדות חזותית

 

 

 

החלטה

 

 

 

עורכי דין מומלצים בתחום