עורך דין מומלץ

1. פתח דבר – עניינו של פסק הדין ומהות המחלוקת בין הצדדים
   • מהות פסק הדין

• עניינו של פסק הדין הוא דרישה למתן סדרה של סעדים, צו למתן חשבונות, צו מניעה קבוע ועוד והכל ביחס למשחק קופסה הידוע בשם – “שם קוד” וכן המשחקים “שם קוד דואט”, “המחתרת”, שמיכת טלאים”, “יום הולדת שמח”, “קוסם, נייר ומספריים” (להלן: “משחקי המיזם המשותף”) . משחק אשר הוגדר בתביעה כ”אחד הלהיטים החמים בעולם בתחום משחקי הקופסה”. עוד עותרים התובעים לתשלום בסך כולל של 1,000,000 ₪ וזאת “לצרכי אגרה בלבד עד למתן חשבונות”.

• ההליך החל בבית המשפט המחוזי והועבר לבית משפט השלום בשל סמכות עניינית בהחלטה של כב’ השופטת רחל ברקאי, כך שדיון ראשון בו בבית משפט השלום נערך כשנה לאחר פתיחת ההליך.

• התביעה התייחסה להסכמות שונות מכוחן הובא לישראל משחק הקופסה שנוצר על ידי יוצר צ’כי בשם Vladimir Chvatil (להלן: “הממציא”) וכן חברה צ’כית המייצרת את המשחק, ששמה – Czech Games Edition (להלן: “(“CGE.

התובעים מתייחסים להסכמות שונות עם CGE שעניינן היה יצירת גרסה עברית למשחק “שם קוד”. עוד התייחסו התובעים להסכמות ביניהם לבין הנתבע 1 ביחס לייצור, שיווק והפצת המשחק בישראל. התובעים מתייחסים לעבודות תרגום שבצעו ולזכות קניין רוחני שיש להם לטעמם במשחק ובעיקר התייחסו לכך שלמרות ההסכמות עם הנתבע 1 – לא קיבלו ואינם מקבלים מחצית מרווחי מכירות המשחק בישראל. עוד מפנים התובעים לכך שהנתבעות התקשרו ישירות בהסכם מול CGE, ואף מייחסים להם (לנתבעים) מעשי הונאה.

• התייחסות להסכם בין הצדדים ובכל מקרה בין התובעים לנתבע 1

• התביעה מבוססת על הסכמות שמצאו דרכם להתכתבות דוא”ל קצרה וממוקדת בין הצדדים אותה התכתבות אכן מלמדת על הסכמה לחלוקת הרווחים שווה בשווה בין הצדדים, כאשר הופיעה גם התייחסות להוצאות ייצור שיווק והפצת המוצר.

• בפועל אין חולק, אפילו לא מצד הנתבעים, לחילופי תכתובות הדוא”ל ולהסכם שנקשר עם התובעים. עם זאת, לטעמן של הנתבעות, לא עמדו התובעים בהסכם ובהתחייבויותיהם לפיו.

• כפי שיובהר בהמשך פסק הדין, די בקיומו של ההסכם על מנת להגיע לתוצאת פסק הדין.

• הנושאים אליהם יתייחס פסק הדין וכן תוצאת פסק הדין

• פסק הדין יתייחס להסכמות בין התובעים לנתבע 1. עוד יתייחס פסק הדין לטענות התובעים בדבר זכויות יוצרים אל מול ההסכמות הקיימות וכן אל מול סוגיית “יצירה נגזרת”.

• התובעים עתרו לסעד של מתן חשבונות וכן לארבעה סעדים נוספים, שיפורטו בסעיף 3 להלן. בסיומו של פסק הדין ייקבע שהתובעים אכן זכאים לסעד של מתן חשבונות שיופנה כלפי הנתבעים 1 ו-2, אך אינם זכאים בוודאי בשלב זה לסעדים נוספים.

2. מי ומי בהליך – בעלי הדין וכן העדים שנשמעו
   • התובעים – התובעים הציגו עצמם כגורמים המובילים בישראל בפיתוח, עיצוב ויצירת משחקי קופסה ויצירת גרסאות עבריות למשחקי קופסה בינלאומיים תוך עיבודם והתאמתם לשוק הישראלי.

• הנתבעים 1 ו-2 – הנתבע 1 הציג עצמו כאושיית משחקים בעל מוניטין ידע וניסיון רב בשוק המשחקים הישראלי וכבעלים של חנות בשם “הממלכה” אשר מהווה מוקד, מקום התכנסות ומרכז מקצועי וחברתי לקהילת המשחקים בישראל. הנתבע 1 הוא בעל המניות של הנתבעת 2, אורין אמנות המשחק בע”מ .

• הנתבעת 3 – הנתבעת 3 הציגה עצמה כמי שעוסקת ביצור, יבוא ושיווק סיטונאי של משחקים לוח ומוצרים דומים אצל קמעונאים שונים בישראל.

• חמישה העדים שנשמעו

במסגרת ההליך העידו חמישה, כמפורט להלן:

• מטעם התובעים העידו שניים – התובע 2 וכן מר פיני שכטר אשר משתף עימו פעולה בתחום המשחקים. מר שכטר תיאר, בין היתר, כיצד סייע לתובע 2 כחלק מקבוצת מיקוד שנתנה משוב למילים שתורגמו לצורך המשחק;
• מטעם הנתבעים 1 ו-2 העידו שניים – הנתבע 1 וכן מר דותן צור, חובב משחקי קופסה, עובד לשעבר של הנתבע 1 וכן מי שתרגם אף הוא לדבריו את המשחק לשפה העברית. לטענתו “אין מדובר בעבודה מאוד מורכבת”;
• מטעם הנתבעת 3 העיד אחד – מר אלון טלר, שהעיד על עצמו כיועץ קבע ללא שכר לרעייתו מנהלת הנתבעת 3. מר טלר ציין שהוא “מעורה בנעשה וגם מגיע מידי יום” למשרדי הנתבעת 3.

3. הסעדים שנדרשו

התובעים עותרים לחמישה סעדים. פירוט הסעדים כפי שהובא בכתב התביעה, גם אם בסדר שונה, הוא כדלקמן:

• צו למתן חשבונות – לצוות על הנתבעים ליתן לתובעים דו”ח מפורט ומלא על יצורם, הפצתם, פרסומם ומכירתם של כל המשחקים במסגרת המיזם המשותף של הצדדים, ודו”ח רווח והפסד מלא בדבר כל הפעילות במסגרת המיזם המשותף של הצדדים. בדו”ח יפורטו כמויות המשחקים, מחיריהם, תאריכי המכירה (ככל שנמכרו), זהות הרוכשים , והרווחים שהופקו כתוצאה מהמכירה, וכל הוצאות שהוצאו בקשר למיזם המשותף. הדו”ח יאומת בתצהיר של הנתבעים והוא יאושר על ידי רואה חשבון מטעמם. על הדוח לכלול בין השאר נתונים ברורים באשר לקישור בין כל הכנסה והוצאה לשם של משחק מסוים. כמו כן, על הדוח לכלול בין השאר אישור מפורש של רואה חשבון כי הנתונים המופיעים מתייחסים אך ורק לפעילות תחת המיזם המשותף ולא לעסקים האחרים של הנתבעים לבסוף, על הדוח לפרט לגבי כל הכנסה במיזם המשותף מה עלה בגורלה, והאם שימשה להוצאות מאוחרות שהוצאו במיזם המשותף.

• צו מניעה – להורות לנתבעים לחדול לאלתר ולהימנע מכל ייצור, הדפסה, שיווק או הצעה למכירה של משחקים שהיו חלק מהמיזם המשותף מושא התביעה, לרבות המשחקים “שם קוד” ו”שם קוד דואט” ואף משחקים שיוצרו ומצויים במלאי הקיים שברשות הנתבעים ו/או אצל משווק זה או אחר. וזאת לכל הפחות עד להסדרה כספית מלאה של חוב הנתבעים 1-2 לתובעים ולהסדרה כספית עתידית בדבר חלוקת הרווחים מהמיזם המשותף.

• צו עשה – להורות לנתבעת 2 לבטל/לתקן את ההסכם מול CGE או לבטלו ולהחליפו בהסכם חדש כך שהתובעת 1 תיכלל כ- licensee בהסכם.

• פיצוי כספי בסך של 800,000 ₪ (הסכום המדויק ייקבע לאחר מתן החשבונות) – לפצות את התובעים בגין הפרת ההסכם בין הצדדים, ולשלם לתובעים כל סכום המגיע להם מהמיזם המשותף. הן בגין מכירות שנעשו בעבר, והן בגין כל מכירה עתידית של מלאי קיים של המשחקים שבמיזם המשותף . בשלב זה, הוערך הפיצוי בכ-800,000 ₪, אך יקבעו את סכום הפיצוי המדויק לאחר קבלת חשבונות הנתבעים המבוקשים לעיל.

• פיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים – לפצות את התובעים בגין הפרת זכויותיהם כאמור לעיל בסך של 200,000 ₪, הכולל פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים על פי חוק זכות יוצרים-2017 בגין כל אחד מהמשחקים ששווקו תוך הפרת זכויותיהם.”

4. תוכן עניינים החל מהחלק השני לפסק הדין וכן תמצית פסק הדין
   • חלק שני – טענות הצדדים – טענות הצדדים יובאו בחלק השני בסעיפים 5, 6 ו-7 לפסק הדין.

• חלק שלישי – מהות הקשר בין התובעים לנתבע 1 ועל כך שהתובעים זכאים לתגמול – בין התובעים ולנתבע 1 נקשר הסכם, ואפילו הנתבע 1 אינו מתכחש לכך שהתובעים זכאים לתגמול:

• תיאור ההסכם כפי שהופיע בהתכתבות דוא”ל ממוקדת, המהווה הצעה וקיבול יובא בסעיפים 9.1-9.3 לפסק הדין.
• גם במסגרת ההליך המשפטי לא התגלעה כל מחלוקת ביחס להתקשרות הבסיסית בין הצדדים. על כך בסעיף 9.4 לפסק הדין.
• הנתבע 1 אינו מתכחש לכך שהתובעים זכאים לתגמול – על כך בסעיף 10 לפסק הדין.

• חלק רביעי – כיצד יש לנהוג ואת מי יש לתבוע ביחס לזכויות ביצירה נגזרת – דיון ביחס לזכויות ביצירה נגזרת ולדרכי התביעה יובא בסעיף 12 לפסק הדין ובמסגרתו:

• סקירת הוראות חוק זכות יוצרים, תשס”ח – 2007 תובא בסעיף 12.1 לפסק הדין.
• התובעים נמנעו במפגיע מצירופה של CGE להליך, על כך ועל משמעות העובדה ש-CGE לא נתבעה יורחב בסעיף 12.2 לפסק הדין.
• מה דינה של טענת זכויות יוצרים המגיעה יחד עם טענות לשותפות בין הצדדים? על כך יורחב בסעיף 12.3 לפסק הדין.

• חלק חמישי – דיון בסעדים הנתבעים – דיון ביחס לכל אחד מחמשת הסעדים הנתבעים יובא בחלק החמישי לפסק הדין ובמסגרתו:

• סעד ראשון מחמישה – תביעה למתן חשבונות. דיון ביחס לסעד הנדרש וקביעה לפיה יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 במתן חשבונות יובאו בסעיף 14 לפסק הדין.
• סעד שני מחמישה – תביעה למתן צו מניעה. אין לקבל את דרישת התובעים לעניין זה, על כך יורחב בסעיף 15 לפסק הדין.
• סעד שלישי מחמישה – תביעה למתן צו עשה. אין לקבל את דרישת התובעים לעניין זה, על כך יורחב בסעיף 16 לפסק הדין.
• סעד רביעי מחמישה – תביעה לפיצוי כספי בסך של 800,000 ₪. אין לקבל את דרישת התובעים לעניין זה, על כך יורחב בסעיף 17 לפסק הדין.
• סעד חמישי מחמישה – תביעה לפיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים. אין לקבל את דרישת התובעים לעניין זה, על כך יורחב בסעיף 18 לפסק הדין.

• חלק שישי – התייחסות לנתבעת 3 וכן סוף דבר

• התייחסות לנתבעת 3 ודחיית התביעה כנגדה תובא בסעיף 19 לפסק הדין.
• סוף דבר ובו פירוט הסעד וסכומי ההוצאות ושכר הטרחה בו חויבו הנתבעים 1 ו-2 וכן התובעת – כל אלה יובאו בסעיף 20 לפסק הדין.

חלק שני – טענות הצדדים

5. תמצית טענות התובעים
   • התובעים ציינו בתביעתם כי, המשחק “שם קוד” הוא אחד הלהיטים ה”חמים” בעולם בתחום משחקי הקופסה. לדבריהם, בשנת 2015 ניהלו משא ומתן עם יוצר המשחק והחברה הצ’כית המייצרת אותו לקבלת רישיון ליצירת גרסה בעברית למשחק לשוק הישראלי.

• לטענתם, לאחר שהגיעו להסכמות עקרוניות, עבדו במשך כ-8 חודשים על פיתוח ויצירת גרסה חדשה למשחק, הכוללת מילים בשפה העברית השונות מהמשחק במקור והתאמתו לישראל. לדברי התובעים, לאחר שהפרטים העקרוניים ליצירת גרסה עברית סוכמו בין הצדדים, ורק לאחר שהמשחק בעברית כבר היה מוכן כמעט בשלמותו, הם חיפשו שותף עסקי בעל מערכת הפצה ושיווק והגיעו להסכם עם הנתבע 1 בדבר שותפות עסקית בחלקים שווים בקשר ליצור ושיווק המשחק בישראל באופן בלעדי ובקשר לניסיון לקבל זיכיון ישראלי למשחקים בינלאומיים נוספים.

• המיזם המשותף החל לפעול בהצלחה והמשק “שם קוד” זכה להצלחה מסחרית גדולה . לדבריהם, בהתאם להסכמת הצדדים שני הצדדים תרמו משאבים ליצירת המשחקים המשותפים. כמו כן ובהתאם להסכמות הצדדים נטען כי משלב מוקדם של המיזם ההכנסות המשוערות ממכירת המשחקים שנכנסו לחשבון הבנק של הנתבע 1 היו אמורים לכסות את עלות הפקת המשחקים הנוספים שיוצרו על ידי הצדדים.

• לטענת התובעים, הנתבע 1 לא סיפק דיווחים על הקיפי המכירות והרווחים, נישל אותם מכל הכספים המגיעים להם מהמיזם המשותף ואף ניהל את הפעילות העסקית במיזם “בערבוביה” עם עסקיו האחרים הקשורים לעסקי המשחקים. התובעים טענו בתביעתם כי לאחר שפנו לנתבע 1 בעניין זה הוא התחמק ולא סיפק דוחות אמינים, הסתיר מידע והמשיך לנסות להונות אותם ולנשל אותם מהכספים המגיעים להם.

• בנוסף ציינו כי, בסוף שנת 2018 קיימו משא ומתן עם החברה הצ’כית בקשר לחתימה על חוזה פורמלי שיסדיר את יחסיהם. לאחר שטיוטת החוזה הוסכמה על ידי הצדדים התברר כי הנתבע 1 התכתב עם החברה הצ’כית מאחורי גבם והונה אותה לסבור בטעות כאילו הוא פועל מטעם שני הצדדים וגרם לכך שהחוזה ייחתם מול חברה שהקים מספר ימים קודם לכן והיא הנתבעת 2.

• התנהלות זו הפרה את זכויותיהם והיא מהווה הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה, הטעיה ותרמית. לטענתם, התובע 2 הוא היוצר הבלעדי של הגרסה העברית של המשחק “שם קוד” ונוכח ההבדלים בין הגרסה הישראלית לגרסה הבינלאומית ובפרט האלמנטים שהתובע 2 פיתח באופן עצמאי בגרסה הישראלית הרי שהיצירה זכאית להגנת זכות יוצרים ולגישתם הם בעלי זכויות היוצרים במשחק בעברית וכן הבעלים בזכויות בעבודת הגרפיקה המופיעה בגרסה העברית של המשחק. לטענתם, הנתבעים 1 ו-2 מפרים את זכויות היוצרים שלהם מעבר להפרה של הזכויות החוזיות.

• נוכח הפרת זכויות התובעים, הם פנו לנתבעים 1 ו- 2 בדרישה לפיצוי כספי וחשיפת הנתונים הכספיים ודרישה כי יחדלו משיווק משחקי המיזם המשותף עד להסדרת הסכסוך שבין הצדדים . עוד נעשתה פניה לנתבעת 3, המפיצה הבלעדית של משחקי המיזם המשותף בבקשה לחדול משיווק המשחקים עד להסדרת הסכסוך וזו נענתה בשלילה ומכאן התובענה בה עותרים לסעדים כספיים, צו עשה, צו מניעה וצו למתן חשבונות.

• התובעים שבו והדגישו כי התובע 2 הוא בעל הזכות המוסרית בקשר לאלמנטים הרבים במשחק אותם יצר באופן אישי בעברית ולגישתם, הנתבעים הפרו את זכויותיהם להפיק רווח מיצירתם. עוד הוספו וטענו כי, במעשיהם המפורטים הנתבעים 1 ו- 2 עוולו גם בהפרת חוזה, גרם הפרת חוזה, עשיית עושר שלא במשפט ועוולת הרשלנות והתרמית.

6. תמצית טענות הנתבעים 1 ו-2
   • הנתבעים 1 ו-2 עתרו לדחות את התובענה כנגדם וטענו כי התובע מבקש ליהנות מפרי יחסי שותפות לאחר שנמנע מלמלא את התחייבויותיו כשותף ולאחר שנמנע מלשאת בכל סיכון כספי או אחר הכרוך בפיתוחם, ייצורם ושיווקם של המשחקים נשוא התובענה.

• לדברי הנתבעים 1-2, התובע לא קיים את התנאים הבסיסיים המקימים שותפות בין הצדדים וכך נמנע מלשלם כל תשלום שהיה צריך לשאת בו במהלך הדרך, הותיר את הנתבע לשאת בכל העול הביצועי הלוגיסטי והכספי וגרם לנתבע לעשות שימוש בכל המוניטין, היכולת והניסיון שלו בתחום המשחקים בישראל. המשחק שם קוד זכה להצלחה בישראל הודות למוניטין הרב של הנתבע ולמעמדו בקרב קהילת המשחקים בישראל והודות למאמצי השיווק שלו – ורק בשלב זה נעור התובע לדרוש את חלקו.

• הנתבע 1 ציין כי הוא והתובע נפגשו במסגרת יריד תערוכה ייעודי בתחום המשחקים והתעניינו יחדיו במשחק “שם קוד” אשר מקורו בצ’כיה. לטענתו, לאור ההתעניינות ההדדית במשחק סברו הצדדים כי במקום להתחרות על הזכויות עדיף לשתף פעולה הן לגבי משחק זה והן לגבי משחקים אחרים.

• הצדדים סיכמו ביניהם את אופן שיתוף הפעולה והבסיס לשיתוף הפעולה היה כי הצדים יישאו בסיכון הכלכלי של המיזם באופן שווה ואולם התובעים התחמקו ונמנעו מלשאת בחלקם בהוצאות.

• הנתבעים 1-2 ציינו כי אכן בראשית הדרך פעל התובע 2 לתרגום המשחק אולם לא עשה זאת לבד והנתבע לקח חלק פעיל ואף הפעיל את יועציו בעניין זה. הנתבעים 1-2 הכחישו כי לתובע יש זכויות בתרגום וטענו כי אין לו בלעדיות בהן. עוד טענו הנתבעים 1-2 כי הגרסה החדשה של המשחק כוללת תרגום חדש לחלוטין אשר לתובע אין כל יד ורגל בו. עוד טענו כי אין מקום להוציא צו מניעה שכן כמעט ואין יותר משחקים להפצה בישראל אשר מתבססים על התרגום שהתובע 2 נטל בו חלק.

• עוד נטען כי בניגוד לטענת התובעים, הם לא היו אלה שניהלו משא ומתן עם החברה הצ’כית המייצרת את המשחק “שם קוד” וכל ההתקשרות מול החברה הייתה במעורבות מלאה של הנתבע 1. הנתבע 1 הדגיש כי היה מעורב בתרגום המשחק וכי לא היה מדובר במלאכה מורכבת כי אם בתרגום יחסית פשוט שלא הצריך כל מאמץ מיוחד. עוד נטען שהנתבע 1 היה מעורב בעריכת החומרים הגרפיים בשיתוף פעולה עם פעיל נוסף בעולם המשחקים.

• לדברי הנתבעים, לא היה כל סיכום לפיו ההכנסות מהמשחקים יכסו את ההוצאות והסיכום היה כי כל צד יישא במחצית מההוצאות של המשחק ונטען כי בפועל הנתבע 1 נשא לבדו בכל העול, השקיע ממון, עמל ומשאבים רבים כשהתובע לא השקיע אף לא שקל אחד. עוד צוין כי הנתבע 1 העביר לתובע דוחות מכירה תוך השחרת של נתונים הקשורים למשחקים שאינם קשורים למיזם.

• לצד האמור נטען כי הגרסה העברית של המשחק אינה מהווה יצירה עצמאית כי אם לכל היותר ניתן לראות בה יצירה נגזרת המתבססת על הזכויות אשר העניקה החברה הצ’כית.

• בנוסף, הנתבע 1 אינו מתכחש לעובדה כי בינו לבין התובע היה הסכם שיתוף פעולה בזמן הענקת הזכויות מהחברה הצ’כית, הסכם אשר לדבריו הופר ע”י התובע. לדברי הנתבע, מכיוון שזכויות השימוש הוענקו על ידי החברה הצ’כית לנתבע 1 בלבד /לפעילות המשותפת של הצדדים הרי שלא ניתן לטעון לגישתם לכל זכויות עצמאיות של התובע ביצירה הנגזרת (התרגום) ולכל היותר ניתן לטעון כי מדובר בזכויות תרגום השייכות לצדדים במשותף.

• כמו כן הנתבע טוען כי, התובע מעולם לא קיבל מהחברה הצ’כית רשות לעשות שימוש עצמאי ביצירה המקורית וממילא לא קיבל כל זכות ליצור יצירה נגזרת של המשחק ולדבריו החוק קובע מפורשות כי ליוצר היצירה המקורית זכות שימוש מלא ביצירה הנגזרת ללא תלות בשאלה מיהו היוצר.

7. תמצית טענות הנתבעת 3
   • הנתבעת 3 הכחישה את הנטען בכתב התביעה, עתרה לדחות את התובענה כנגדה וטענה כי נקלעה על לא עוול בכפה למחלוקת בין התובעים לבין נתבעים 1 ו- 2. הנתבעת 3 הפנתה לכך שהיא אינה חלק מהסכם השותפות. עוד הפנתה לכך שמעולם לא התקשרה בהסכם עם התובעים וכן שבכתב התביעה לא מוזכרת טענה של הפרת התחייבות חוזית שלה כלפי התובעים.

• הנתבעת 3 ציינה שהמשחק מיוצר בישראל בקופסה שעליה שמה המסחרי של הנתבעת 2 “משחקי ליאם”, כך שלגישתה ברור כי לא דבק רבב כלשהו בהתנהלותה. לדבריה, לנתבעת 2 זכות השיווק (רישיון) ע”פ הסכם חתום ומצג זה עולה מאופן הדפסת הקופסה.

הערת מעבר- אין בכך כדי להביא את מלוא טענות הצדדים , אך די בכך כדי להציב המסד להמשך פסק הדין.

חלק שלישי – מהות הקשר בין התובעים לנתבעים 1 ו-2 והתייחסות להסכם שנקשר ביניהם

8. כללי

בפסקאות הבאות יובהר כיצד הצדדים בהליך ובעיקר התובעים והנתבע 1, נקשרו בהסכם מחייב לפיו הם יתחלקו במחצית  ההוצאות בהפקת, שיווק ומכירת המשחק וכן יתחלקו במחצית מההכנסות שיתקבלו. כפי שיובא להלן, בין הצדדים היו יחסי שיתוף פעולה, או אף יחסי שותפות שהועלו גם על הכתב.

9. ההסכמות שהועלו על הכתב – על הצעה, קיבול והשלמת ההסכם
   • ההתקשרות הבסיסית והראשונית בין התובעים לנתבע 1 הועלתה על הכתב, בחילופי דוא”ל בהירים וברורים הקובעים את מסגרת הפעילות המשותפת. נכון הוא שהצדדים לא פנו לעורכי דין ולא ניסחו הסכם מפורט ועב כרס אלא הסתפקו בהתכתבות קצרה בדוא”ל, אולם אותה התכתבות פשוטה מציגה באופן חד משמעי את מסגרת ההתקשרות. אותה התכתבות מהווה הצעה, קיבול והגדרה התחייבויות וזכויות הצדדים. על כך בפסקאות הבאות.

• ההצעה מיום 27/1/2016, כפי שנוסחה ונשלחה בדוא”ל על ידי התובע 2

ביום 27/1/2016 פנה התובע 2 לנתבע 1 בהודעת דוא”ל ממוקדת ומסכמת אשר תובא להלן במלואה (ההדגשות לא במקור; ההתייחסות בהודעה ל“הממלכה” היא לבית העסק של הנתבע 1):

“שלום אורין,

אני מעונין לסכם עקרונית את השותפות בהוצאה לאור של “Codenames” בעברית.

להלן עיקרי ההסכם:

גולדן אג גיימס ייצגו בארץ ע”י אלעד גולדשטיין ויהיו שותפים (שותף א’) ב 50% מההוצאות וההכנסות מהסכם זה;

הממלכה תיוצג ע”י אורין (שם משפחה – לא רציתי לטעות באיות!) ותהיה שותפה ב 50% (שותף ב’) מההוצאות וההכנסות מהסכם זה.

השותפים יפעלו יחד לתרגום, עריכה לשונית, עיצוב גרפי וכל הוצאה שוטפת לקידום ההוצאה לאור של המשחק.

השותפים ישווקו את המשחק במשותף לכל חנות/ רשת/סוחר.

הזכויות להפצת המשחק ושיווקו (בלעדית) בארץ יינתנו לשותפים ע”י חברת CGE (צ’כיה).

השותפים יסכימו להדפיס 1500 עותקים באמצעות חברת CGE.

לוגו משותף של הממלכה וCGE יתווסף לכל עותק של המשחק וכן יצוינו פרטי המו”ל בגב קופסת המשחק.

הסחורה תוותר בבעלות משותפת וכל עסקת מכר תחויב בהסכמת שני הצדדים.

השותפים יפעלו במשותף ולחוד בשיווק, קידום מכירות והדרכות ככל שיזדקק הדבר.

בכל הדפסה עתידית או הוצאה נוספת של המשחק – תינתן לכל שותף זכות ראשונים שלא תעלה על 6 חודשים. בחלוף תקופה זו רשאי אחד השותפים לפנות לחברת CGE בנוגע לזכויות המשחק.

וזהו!

נראה לי שכיסיתי כל חור – לעיונך – כל הערה/הארה תתקבל בשמחה 🙂

אלעד”

מתווה ההצעה הוא ברור – ראשית, כל צד ישתתף במחצית מההוצאות ויקבל מחצית מההכנסות; שנית,  מלאכת התרגום, עריכה לשונית, עיצוב גרפי, שיווק וכל כל הדרוש תעשה במשותף כאשר “השותפים יפעלו ביחד”; שלישית, ההסכם התייחס גם להוצאות נוספות של המשחק, לזכות ראשונים ולפניה לחברה CGE“בנוגע לזכויות המשחק”.

• הקיבול מיום 28/1/2016

למחרת ההצעה, וביום 28/1/2016 שלח הנתבע 1 הודעת קיבול להצעה, תוך שהוא משיב כך (התשובה מובאת במלואה):              

      “בגדול סבבה, לגבי הדפסות חוזרות הייתי עושה כל הדפסות חוזרות יהיו בהתאם לסיכום זה. במידה ואחד הצדדים אינו מעונין בהמשך שותפות אז תינתן זכות ראשונים…

      אני הצד ב’ – זה משחקי ליאם לא הממלכה אבל זה בשביל הסדר הטוב 🙂

על כך השיב התובע 2 בו ביום:

“היי

      אין בעיה מקובל עלי.

      ונעים להכיר, משחקי ליאם.

      אלעד”

וכך, עם קיבול ההצעה נקשר הסכם והחל שיתוף הפעולה בין הצדדים. חשוב להדגיש שלמרות כל חילוקי הדעות בין התובעים לנתבעים 1-2, הרי אין חולק ביחס להסכמה המפורשת בדבר שיתוף פעולה וחלוקה בהוצאות ובהכנסות. על כך בפסקה הבאה.

• גם במסגרת ההליך המשפטי לא התגלעה כל מחלוקת ביחס להתקשרות הבסיסית בין הצדדים

נוסח הודעות הדוא”ל שהובאו לעיל הוא ברור ומלמד כאמור על הסכם שנקשר בין התובעים לנתבעים 1 ו-2 ולכל הפחות עם הנתבע 1. גם במסגרת ההליך המשפטי לא התכחשו הצדדים להסכמות שהועלו על הכתב.

התובע 2 הפנה בתצהירו להתכתבות הדוא”ל וציין ש”בהתכתבויות נוספות סגרנו את כל הפרטים לשיתוף הפעולה” (ס’ 5 לתצהיר התובע 2). חשוב להדגיש שגם הנתבע 1 הודה בכריתת ההסכם, הפנה בתצהיר עדותו הראשית להתכתבות הדוא”ל וציין כך  (ס’ 18 לתצהירו וכן נספח 3 לו, ההדגשות לא במקור):

“לאחר מכן, החלטנו להעלות את סיכום שיתוף הפעולה ביננו על הכתב. כפי שניתן לראות מסיכום הדברים, הבסיס לשיתוף הפעולה היה שאני והתובע נהיה שותפים ב – 50% מההוצאות וב – 50% מההכנסות. כמו כן צוין כי נפעל יחד לתרגם, לערוך, לעצב וכן נוציא במשותף כל הוצאה לצורך קידום ההוצאה לאור של המשחק”

כלומר – אין כל מחלוקת בין הצדדים לכך שנקשרו בהסכם בו התחייבו לשאת במחצית מההוצאות ולקבל מחצית מההכנסות. ההפרש בין ההכנסות להוצאות הוא רווח, ומכאן הסכימו הצדדים שהתובע יקבל מחצית מהרווחים.

10. עוד על ההסכמות בין הצדדים – גם הנתבע 1 טוען שהתובעים זכאים לתגמול בגין ה”פרויקט”
    • הנתבע 1, אשר השתלט בפועל על ההכנסות ממכירת המשחק, טען כנגד התובעים שאלה התחמקו מתשלום מחצית מההוצאות. וכך הלין הנתבע 2 בתצהירו (סעיף 20, ההדגשות לא במקור):

“התובע למעשה טוען כי למרות שהסכמנו שנשקיע שווה בשווה ולמרות שהוא לא עשה זאת, עדיין מגיע לו לקבל מחצית מהרווחים. בעיני זוהי דרישה לא הוגנת בלשון המעטה. אני נשאתי כמעט לבדי בנטל הכספי, בסיכונים וביזמות…”

בהמשך, הוסיף הנתבע 1 והרחיב על כך שלטעמו התובעים לא נשאו במחצית מההוצאות הנדרשות. הנתבע 1 אף התייחס לאפשרות של נשיאה בהוצאות בשלב מאוחר וטען כך (ס’ 21-22 לתצהירו):

“אחד מהנדבכים המרכזיים ביותר בשותפות הוא הנשיאה יחד במרכיב הסיכון: אין דין שקל בדיעבד שאותו נכון התובע לשלם עתה, לדין שקל אשר נמצא בסיכון גבוה ביותר במועד השקעתו… התובע מבקש להצטרף בשלב ההצלחה ללא סיכון ו”לשלם פחות” את אשר היה אמור לשלם בשלב הראשוני עם כל הסיכון…”

כלומר, הנתבע 1 לא מתכחש להסכמות עם התובעים. הנתבע 1 מלין על כך שלטעמו התובעים לא עמדו בהסכמות אלה ומלין על כך שהוא נאלץ לשאת במלוא ההוצאות. אך בפועל, גם לגישת הנתבע 1, ההסכמות המקוריות התייחסו לכך שהתובעים יהיו זכאים למחצית מההכנסות בהפחתת ההוצאות. כלומר, גם לגישת הנתבע 1 הוסכם על חלוקת הרווחים בין הצדדים.

• על כך שהנתבע 1 אינו מתכחש לזכותם של התובעים לקבל חלק מהרווחים, ניתן ללמוד גם מחקירתו הנגדית. חקירה בה הודה הנתבע 1 בזכותם של התובעים לתמורה מסוימת וכלשונו – “תגמול הולם”. וכך נשאל והשיב הנתבע 1 (ע”מ 111-112 לפרוטוקול, ההדגשות לא במקור):

עו”ד ליס:                  תודה. אני רוצה להבין את העמדה שלך, בתיק היה מיזם משותף של הצדדים במסגרתו פעלתם במשך 3 וחצי שנים, המיזם הפיק הכנסות של מיליונים ורווחים שהם חצי מההכנסות, גם לגישתך אנחנו נדבר על המספרים המדויקים אחר כך לא עכשיו, אבל התובעים לא קיבלו שקל, אתה באמת טוען פה שלאלעד לא מגיע שקל מכל המיזם המשותף?

הנתבע 1:                   לא טענתי את זה.

ש:                              לא טענת את זה? אז אתה מסכים שמגיע לו כסף?

ת:                               מאז ומעולם אמרתי שמגיע לו (לא ברור).

ומיד בהמשך:

כב’ הש’ ברקאי:       מאז ומעולם אמרתי? לא שמעתי, לא, מאז ומעולם אמרת ש-?

הנתבע 1 :                  מגיע לו תגמול הולם.

כב’ הש’ ברקאי:       מה זה הולם, לא חצי מההכנסות?

הנתבע 1:                   לא.

עו”ד ליס:                  מה זה תגמול הולם?

הנתבע 1:                   תגמול שמשקף את ההשקעה ואת התרומה שהוא הביא לפרויקט בהתחשב בכך שהוא לא עמד בתנאי ההסכם כפי שנכתב.

אין חולק, אפוא, שהתובעים זכאים לתשלומים ממכירת המשק “שם קוד”. התובעים טוענים שהם זכאים למחצית מהרווחים, מנגד טוען הנתבע 1 שהם זכאים לתגמול שמשקף את ההשקעה והתרומה שהובאה לפרויקט.

• גם במסגרת תצהיר עדותו הראשית של הנתבע 1 הוא הודה שהתובעים זכאים לתמורה. הנתבע 1 תיאר כיצד פנה אל התובע 2 וביקש “להיפרד ברוח טובה, תוך גיבוש הסכמה על תמורה הולמת עבור הזמן שהשקיע עד לאותה נקודת זמן” (סעיף 77 לתצהיר). עוד ציין הנתבע 1 שהעביר דיווח ביחס לתקבולים שהתקבלו וכן ההוצאות שהוצאו. כלומר – הנתבע 1 מכיר בכך שיש לתגמל את התובעים ולהעביר אליהם תשלום – תוך התייחסות להכנסות ולהוצאות בגין מכירת המשחק.

• סיכום ביניים לחלק השלישי לפסק הדין – מהות הקשר בין הצדדים מקנה לתובעים זכות תגמול

מכל האמור לעיל עולה התמונה הבאה:

• אין חולק שבין התובעים לנתבע 1 נקשר הסכם;
• אין חולק שהתובעים זכאים לתגמול בגין מכירות המשחק;
• המחלוקת העיקרית היא ביחס להיקף התגמול. בעוד התובעים טוענים לזכותם למחצית מהרווחים, הרי מנגד טוענים הנתבעים שהזכאות היא ל”תגמול הולם” שמשקף את חלקם של התובעים. כך או כך – בטרם התייחסות להיקף התגמול, הרי יש צורך לברר מה היקף ההכנסות, ההוצאות וממילא רווחי הפרויקט.

חלק רביעי – כיצד יש לנהוג ואת מי לתבוע ביחס לזכויות ביצירה נגזרת

12. סקירת החוק, הפסיקה והספרות המשפטית
    • הוראות החוק

התובעים טוענים לזכויות קנין רוחני ביצירה העברית של המשחק “שם קוד”. יצירה המבוססת על המשחק המקורי וההסכמות עם חברת CGE. ובמילים אחרות, הטענה היא לזכויות ב”יצירה נגזרת”,המוגדרת בסעיף 16 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח – 2007, כך:

“עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד”

הזכות ל”יצירה נגזרת” הוגדרה באופן מובהק בחוק זכות יוצרים, תשס”ח – 2007, הגם שהייתה קיימת למעשה גם כפועל יוצא מהוראות סעיף 2 לחוק זכות יוצרים 1911, על כך ר’ גם ספרו של המלומד טוני גרינמן, זכויות יוצרים (מהדורה שניה, 2008) בע”מ 227 – 228.  כך או כך, כבר מהגדרתה של “יצירה נגזרת” למדים שהזכויות בה מקושרות לזכויות ב”יצירה אחרת”. ולעניינינו, הזכויות בגרסה העברית של המשחק “שם קוד” קשורות לזכויות CGEבמשחק המקור אשר תורגם לשפה העברית.

• התייחסות לכך שלא הוגשה תביעה כנגד CGE

קיימת חשיבות להבחנה ולקביעה לפיה ל-CGE זכויות קנין רוחני במשחק. המשמעות היא שעל מנת לדון בטענה בדבר הפרת זכות יוצרים,  שומה היה על התובעים לצרף את CGE כבעלת דין. לעניין זה קובע סעיף 54(ב) לחוק זכות יוצרים שבתביעה בשל הפרת זכות יוצרים יש לצרף להליך “כל אדם שזכאי לתבוע” מכח הזכות. וכלשון החוק (ההדגשות לא במקור):

“תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א) [קרי – בגין הפרת זכות יוצרים – א.ב] יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור…”  

מכאן, ממילא אין להכריע בשאלת זכות היוצרים הנטענת של התובעים בהליך שלא צורפה אליו CGE. על כך ר’ גם ספרו של המלומד תמיר אפורי, חוק זכות יוצרים (2012) בסעיף 54.11 (ע”מ 436), עוד ר’ למשל ת”א (מחוזי חיפה) 8182-03-09, אונו ביטחון (1996) בע”מ נגד מ.ה.ד.ר אלקטרוניקה בע”מ (מיום 6/4/2010).

• התייחסות לטענת זכויות יוצרים המגיעה יחד עם טענות לשותפות בין הצדדים

• התובעים וכן הנתבע 1 טוענים להסכם שיתוף פעולה שנקשר בתחילה ועל כך הורחב בסעיפים 9 ו-10 לעיל. הטענה היא בפועל לשותפות מכוחה עותרים התובעים לתשלום מחצית מרווחי מכירות המשחק “שם קוד” וטוענים לסעדים ביחס ליתר משחקי המיזם המשותף.

• כאשר מדובר בנכסים ובזכויות קנין רוחני ביחס ליצירות של שותפות, הרי על פניו הזכויות “משותפות לבעלי השותפות”. לעניין זה ר’ למשל ת”א (מחוזי חיפה) 1165/07, דפוס שלומי גרפיקס ואח’ נגד ספקטרום דפוס ו/או קשת הפקות ואח’ (מיום 1/4/2011, ס’ הנשיא הש’ ג’ גינת) שם נדונה השאלה למי שייכות זכויות היוצרים בהם עשתה שימוש שותפות בין הצדדים. באותו מקרה בחן בית המשפט את ההתקשרות בין הצדדים והגיע למסקנה לפיה אותה התקשרות לא התייחסה בנפרד לזכויות יוצרים השייכות דווקא לאחד השותפים, וכלשון פסק הדין (סעיף 22 לו, ההדגשות לא במקור) – “בנסיבות העניין הוסכם על שותפות בעסק ללא החרגה של זכויות היוצרים שיצמחו מפעילותו. מכאן, שערב הסכם הפירוק הבעלות בזכויות היוצרים (הזכות החומרית והכלכלית) ביצירות, שנוצרו במהלך פעילותה של השותפות המקורית, הייתה משותפת לתובעת 2 ולנתבעת 2. על פי הסכם הקמת השותפות, חלקה של כל אחת מהן בזכויות היה 50%”.

גם בעניינינו, לא כללה ההתקשרות בין הצדדים כל החרגה של בעלות בזכויות היוצרים. וכך למשל, במסגרת חילופי הדוא”ל בין הצדדים מיום 27-28/1/2016 ניסח התובע 2 את הצעתו ללא כל החרגת זכות היוצרים וכלשונו (סעיף 9.2 לעיל, ההדגשות לא במקור):

“השותפים יפעלו יחד לתרגום, עריכה לשונית, עיצוב גרפי וכל הוצאה שוטפת לקידום ההוצאה לאור של המשחק”

צא וראה, התובע 2 אשר ניסח את מסגרת ההתקשרות בין הצדדים, לא הוסיף הוראה ובה “החרגה של זכויות היוצרים”. מכאן, קשה לקבל טענה של התובע 2 לזכות יוצרים בלעדית ביחס לחלק מנכסי השותפות. אותה שותפות שהוא עצמו טוען לה. הדבר מקבל חיזוק גם מהאמור בפסקה הבאה.

• הקשר החוזי בין הצדדים מונע מהתובעים תביעה לבלעדיות ביחס לזכויות הקניין הרוחני בגרסה העברית של המשחק “שם קוד”. ההסכמה לשיתוף פעולה לא החריגה, כאמור, את זכויות היוצרים או כל זכות אחרת. מכאן, גם לא ניתן לתבוע בנפרד זכות יוצרים כזו או אחרת ולעניין זה ר’ ת”א (מרכז) 38097-11-19, אלאלוף ואח’ נגד נטורפוד בע”מ (מיום 9/2/2021, הש’ ר’ אמיר). בפסק דין זה התייחס בית המשפט למקרה של בעלות משותפת במותג ובמוניטין, בדומה לבעלות בזכויות קנין רוחני בעניינינו וקבע כך (ההדגשות לא במקור):

“לפיכך, אין התובעים זכאים לתבוע את הנתבעת 1 (ואת הנתבעת 2 מטעמה), בגין שימוש בקניין הרוחני המשותף במותג ובמוניטין המשותפים להם. ואין התובעים זכאים למנוע את הנתבעת 1 (ואת הנתבעת 2 מטעמה) מלעשות שימוש במותג המשותף האמור”

הדבר נכון גם לעניינינו, גם ביחס לתובעים כאן יש לומר ש’אין התובעים זכאים לתבוע את הנתבע 1 (ואת הנתבעת 2 מטעמו) בגין שימוש בקניין הרוחני המשותף’.

• סיכום ביניים לחלק הרביעי לפסק הדין

מכל האמור לעיל עולה התמונה הבאה:

• הכרעה וקביעה לפיה לתובעים זכות יוצרים בגרסה העברית של המשחק “שם קוד”, מחייבת גם זימונה של CGE להליך;
• על פניו, זכויות הקניין הרוחני שייכות במשותף לצדדים, כך עולה מניתוח ההסכם שפורט בסעיף 9 לעיל, כך גם עולה מסקירת הדין ופסיקת בתי המשפט.

הערת מעבר – עד כאן עסק פסק הדין בקשר בין התובעים והנתבעים 1 ו-2 וכן התייחס לזכויות הקניין הרוחני הנתבעות בהליך. משלב זה יפנה פסק הדין לעסוק בכל אחד מחמשת הסעדים שנתבעו.

חלק חמישי – דיון בסעדים הנתבעים, לאור מסקנות החלק השלישי והחלק הרביעי לפסק הדין

14. סעד ראשון מחמישה – תביעה למתן חשבונות (יש לקבל את התביעה ביחס לסעד זה)
    • מהות הסעד הנדרש

התובעים עותרים לסעד למתן חשבונות המורה לנתבעים ליתן לתובעים דו”ח מפורט ומלא על יצורם, הפצתם, פרסומם ומכירתם של כל המשחקים במסגרת המיזם המשותף של הצדדים, ודו”ח רווח והפסד מלא בדבר כל הפעילות במסגרת המיזם המשותף של הצדדים. בדו”ח יפורטו כמויות המשחקים, מחיריהם, תאריכי המכירה (ככל שנמכרו), זהות הרוכשים , והרווחים שהופקו כתוצאה מהמכירה, וכל הוצאות שהוצאו בקשר למיזם המשותף. הדו”ח יאומת בתצהיר של הנתבעים והוא יאושר על ידי רואה חשבון מטעמם. על הדוח לכלול בין השאר נתונים ברורים באשר לקישור בין כל הכנסה והוצאה לשם של משחק מסוים. כמו כן, על הדוח לכלול בין השאר אישור מפורש של רואה חשבון כי הנתונים המופיעים מתייחסים אך ורק לפעילות תחת המיזם המשותף ולא לעסקים האחרים של הנתבעים לבסוף, על הדוח לפרט לגבי כל הכנסה במיזם המשותף מה עלה בגורלה, והאם שימשה להוצאות מאוחרות שהוצאו במיזם המשותף.

• יש מקום להיעתר לבקשה ולקבוע סעד של מתן חשבונות

יש מקום להיעתר לבקשה, גם אם בשינוי תנאי מתן החשבונות וזאת מהנימוקים הבאים:

• נימוק ראשון לקביעת סעד של מתן חשבונות, בשלב זה אין כל קביעה ביחס להיקף התגמול לו זכאים התובעים. אך אין חולק על כך שבין התובעים לנתבע 1 נקשר הסכם ביחס לחלוקת רווחים (סעיף 9 לעיל). אין גם חולק על כך שהתובעים זכאים לתגמול, כך גם לדעת הנתבע 1 (סעיף 11 לעיל). בין אם ייקבע שהתובעים זכאים למחצית מהרווחים ובין אם ייקבע שהם זכאים לשיעור אחר מהרווחים הרי עדיין יש מקום למתן חשבונות ביחס לאותם רווחים וממילא זכאים התובעים לקבל פרטים בדבר ההכנסות וההוצאות.

• נימוק שני לקביעת סעד של מתן חשבונות, התנגדותו של הנתבע 1 לסעד של מתן חשבונות אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהסכים כבר להעביר דיווחים בדבר הכנסות והוצאות ולטענתו אף העביר אותם. לעניין זה ר’ סעיף 10.3 לעיל. עוד ניתן להפנות למשל לסעיפים 44-45 לסיכומי הנתבעים שם חזרו והדגישו הנתבעים כיצד העבירו דיווחים וכך בהתייחסות לנתבע 1 נרשם בסיכומיו שזה “העביר את המסמכים הרלוונטיים והיה נכון לתאם פגישה בין רואי החשבון של הצדדים”.

• מתן החשבונות יתייחס לכל גרסאות המשחקים ויימסר גם ביחס למשחקי המיזם המשותף שיוצרו/שווקו/הופצו על ידי הנתבע 1 באמצעות “משחקי ליאם” או כל מסגרת אחרת

הנתבעים 1 ו-2 טענו בין היתר לקיומה של גרסה חדשה למשחק “שם קוד”. עוד נטען ש”לתובע אין שום קשר או זכויות בגרסה החדשה של המשחק וב”משחקי ליאם”. אין בטענות אלה כדי לשנות או לגרוע מהחובה למתן חשבונות, ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:

• ראשית, ככל שהנתבע 1 פעל באמצעות חברות אחרות לרבות באמצעות “משחקי ליאם”, עדיין אין בכך כשלעצמו כדי לקבוע שהתובעים אינם זכאים למחצית מהרווחים בגין משחקי המיזם המשותף. ההתקשרות עם הנתבע 1, כפי שפורטה בסעיף 9 לעיל. בוודאי אין בכך כדי לחסום את דרכם של התובעים לברר מלוא הרווחים שהופקו בגין משחקי המיזם.
• שנית, הוצאה נוספת של המשחק לא מאיינת בהכרח את זכויות התובעים למחצית מהרווחים. ההסכמות בין הצדדים, כפי שפורטו בסעיף 9 לעיל התייחסו לאפשרות של הדפסות עתידיות וכן “הוצאה נוספת של המשחק” וקבעו מנגנון של “זכות ראשונים” וזאת “במידה ואחד הצדדים אינו מעונין להמשיך בשותפות”.

וכך, במסגרת ההצעה ששלחו התובעים ביום 27/1/16 נרשם (ההדגשות לא במקור): בכל הדפסה עתידית או הוצאה נוספת של המשחק – תינתן לכל שותף זכות ראשונים שלא תעלה על 6 חודשים. בחלוף תקופה זו רשאי אחד השותפים לפנות לחברת CGE בנוגע לזכויות המשחק”.

הנתבע 1 קיבל ההצעה והגיב בהצעה נגדית ביחס ל”זכות הראשונים”, וכלשונו (ההדגשות לא במקור) – “בגדול סבבה, לגבי הדפסות חוזרות הייתי עושה כל הדפסות חוזרות יהיו בהתאם לסיכום זה. במידה ואחד הצדדים אינו מעונין בהמשך שותפות אז תינתן זכות ראשונים…”.

התובעים קיבלו את ההצעה הנגדית והגיבו –  אין בעיה מקובל עלי. ונעים להכיר, משחקי ליאם…”.

מכאן, שאפילו אם החליט הנתבע 1 על דעת עצמו להוציא “הוצאה נוספת של המשחק”, הרי אין בהחלטה חד צדדים זו כדי לבטל את זכות הראשונים שהייתה גם לתובעים, ואין בהחלטה זו כדי למנוע מהתובעים את זכותם לקבל נותנים אודות ההכנסות וההוצאות בגין המשחקים.

• נוסח צו מתן החשבונות בו יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2

לאור האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים 1 ו-2 במתן חשבונות כדלקמן:

• הנתבעים 1-2 ימסרו פירוט בגין כל ההוצאות שהוצאו לצורך ייצור, שיווק, הפצה, מכירה וכל הוצאה אחרת ביחס למשחקי המיזם המשותף. הנתונים יכללו אסמכתאות, ובהיעדר אסמכתאות – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתבעים 1-2 ימסרו פירוט בגין כל ההכנסות שהופקו בגין משחקי המיזם המשותף. הנתונים יכללו אסמכתאות, ובהיעדר אסמכתאות – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתונים יימסרו ביחס לכל אחד ממשחקי המיזם המשותף ויתייחסו לכל הוצאה ו/או הכנסה – גם אם נעשתה או התקבלה על ידי מי מטעם הנתבעים. ככל שאין אפשרות לייחס הוצאה או הכנסה כלשהי למשחק ספציפי – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתונים ייתמכו בתצהיר מטעם הנתבעים 1-2 וכן יאומתו בדו”ח רו”ח המאשר אמיתותם.

15. סעד שני מחמישה – תביעה למתן צו מניעה (אין לקבל את התביעה ביחס לסעד זה)
    • מהות הסעד הנדרש

התובעים עותרים להורות לנתבעים לחדול לאלתר ולהימנע מכל ייצור, הדפסה, שיווק או הצעה למכירה של משחקים שהיו חלק מהמיזם המשותף מושא התביעה, לרבות המשחקים “שם קוד” ו”שם קוד דואט” ואף משחקים שיוצרו ומצויים במלאי הקיים שברשות הנתבעים ו/או אצל משווק זה או אחר. וזאת לכל הפחות עד להסדרה כספית מלאה של חוב הנתבעים 1-2 לתובעים ולהסדרה כספית עתידית בדבר חלוקת הרווחים מהמיזם המשותף.

• אין מקום להיעתר לבקשה ואין מקום ליתן צו מניעה

התובעים עותרים כאמור לכך שיינתן צו המפסיק כל ייצור, שיווק ומכירת משחקי המיזם המשותף “עד להסדרה כספית מלאה” של החוב הנטען על ידם וכן “הסדרה כספית עתידית”. אין מקום ליתן צו מניעה כאמור ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:

• ראשית, אין ליתן צו מניעה בשל פגיעה בזכויות יוצרים – כפי שפורט בסעיף 12.3 לעיל כאשר מדובר בנכסים ובזכויות קנין רוחני ביחס ליצירות של שותפות, הרי על פניו הזכויות “משותפות לבעלי השותפות”. לתובעים אין כל זכות יוצרים עדיפה ומכאן גם לא קמה להם הזכות לדרוש צו מניעה. כאשר מדובר בזכויות משותפות, הרי הדרך להסדיר חלוקתם היא בדרך של פירוק השותפות. על כך גם בפסקה הבאה.
• שנית, אין ליתן צו מניעה עד להסדרה כספית עתידית, בטרם הוגשה אפילו תביעה לעניין זה – התובעים עותרים למתן צו מניעה עד ל”הסדרה כספית” בין ביחס לעבר ובין ביחס לעתיד. מכאן עולה שהתובעים עותרים בפועל לצו מניעה זמני עד להכרעה בתובענה שטרם הוגשה. בין אם תוגש בעתיד תביעה לפירוק וחלוקת נכסי השותפות ובין כל הליך אחר – הרי הנכון הוא לבקש את צו המניעה הזמני במסגרת התובענה החדשה.

מתן צו מניעה, כ”סעד זמני” אינו ענין שבזכות. לעניין זה ר’ למשל תא (ת”א) 24919-07-15  Lifestyle Equities C.V נ’ דון ג’ילי בע”מ (מיום 4/11/2015, הש’ מ’ אלטוביה) שם נקבע ש“סעד זמני שמבקש תובע בטרם ניתן פסק דין, אינו עניין שבזכות והוא ניתן רק במקום שיש דחיפות במתן הסעד הזמני כדי למנוע נזק בלתי הפיך או נזק חמור העלול להיגרם לתובע עד לבירור תביעתו ומתן פסק הדין”. ולעניינינו – יודגש שאפילו הייתה מוגשת כבר תביעה הרי לא בנקל היה ניתן צו מניעה זמני, מכאן – כאשר כלל לא הוגשה עדיין תביעה להסדרה כספית – הרי בוודאי שאין לקבוע צו מניעה שמהותו היא “צו מניעה זמני”.

• שלישית, מעבר לאמור לעיל, אפנה לכך שגם התובעים לא סברו שיש למנוע ייצור ומכירת המשחקים עד להסדרת המחלוקת הכספית. לראיה – התובעים לא הגישו כל בקשה למתן סעד זמני במהלך כל שנות ניהולו של ההליך כאן. אילו סברו התובעים שיש למנוע ייצור ומכירת המשחקים עד להסדרת המחלוקת, חזקה עליהם שהיו מגישים בקשה כאמור כבר מלכתחילה תוך הגשת תביעה מתאימה במקביל.

16. סעד שלישי מחמישה – תביעה למתן צו עשה (אין לקבל את התביעה ביחס לסעד זה)
    • מהות הסעד הנדרש

התובעים עותרים למתן צו עשה המורה לנתבעת 2 לבטל/לתקן את ההסכם מול  CGE או לבטלו ולהחליפו בהסכם חדש כך שהתובעת 1 תיכלל כ- licensee בהסכם.

• אין מקום להיעתר לבקשה ואין מקום ליתן צו עשה

אין מקום ליתן צו עשה ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:

• ראשית, על מנת לקבוע בצו עשה תנאי התקשרות בין הנתבעת ל CGE, הרי היה צורך לצרף את CGE כצד להליך. לא ניתן לחייב את CGE בהתקשרות הסכמית כזו או אחרת ללא שזו כלל לא נתבעה ועמדתה לא נשמעה.
• שנית, גם לעניין זה ייאמר שככל שבדעת התובעים לחלק נכסי השותפות, לרבות התייחסות לתנאי רישיון – הרי אין מקום לקבוע כבר כאן, ובבית משפט זה – תנאי חלוקת הנכסים. המקום הנכון לחלק נכסי השותפות היא במסגרת תביעת פירוק השותפות.

17. סעד רביעי מחמישה – תביעה לפיצוי כספי בסך של 800,000 ₪ (אין לקבל את התביעה ביחס לסעד זה)
    • מהות הסעד הנדרש

התובעים עותרים לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין הפרת ההסכם בין הצדדים, ולשלם לתובעים כל סכום המגיע להם מהמיזם המשותף. הן בגין מכירות שנעשו בעבר, והן בגין כל מכירה עתידית של מלאי קיים של המשחקים שבמיזם המשותף . התובעים ציינו בכתב התביעה ש”בשלב זה, הוערך הפיצוי בכ-800,000 ₪, אך יקבעו את סכום הפיצוי המדויק לאחר קבלת חשבונות הנתבעים המבוקשים לעיל”.

• אין מקום להיעתר לבקשה ואין מקום לחיוב כספי בשלב זה

יש לדחות התביעה לפיצוי כספי אשר כלל לא הוכחה. התובעים עצמם מפנים לכך שיקבעו את סכום הפיצוי המדויק לאחר קבלת חשבונות הנתבעים. משמעות התביעה הכספית היא חלוקת רווחי משחקי המיזם המשותף בין התובעים לנתבעים – לכך יש לערוך הליך נפרד בתובענה שהתובעים אף הודיעו שיגישו “לאחר קבלת החשבונות”. בין אם התובענה תהיה במסגרת הליך לפירוק שותפות ובין בכל מסגרת אחרת – הרי רק לאחר שזו תסתיים ניתן יהיה לקבוע מה הסכום לו זכאים התובעים, ככל שהם אכן זכאים לסכום כלשהו.

18. סעד חמישי מחמישה – תביעה לפיצוי כספי בסך של 200,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים (אין לקבל את התביעה ביחס לסעד זה)
    • מהות הסעד הנדרש

התובעים עותרים לקביעת פיצוי בגין הפרת זכויותיהם בסך של 200,000 ₪, הכולל פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכות יוצרים על פי חוק זכות יוצרים-2017 בגין כל אחד מהמשחקים ששווקו תוך הפרת זכויותיהם.

• אין מקום לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים

יש לדחות התביעה לפיצוי כספי בגין הפרת זכות יוצרים וזאת בשל האמור להלן:

• ראשית, זכויות היוצרים לא מוקנות באופן בלעדי לתובעים, אלא לשותפות. לעניין זה ר’ הדיון בסעיף 12.3 לעיל.
• שנית, בכל מקרה, על מנת להכריע בשאלת זכויות היוצרים, גם ביחס ליצירה נגזרת, היה מקום לצרף את CGE להליך. לעניין זה ר’ הדיון בסעיף 12.2 לעיל.

חלק שישי – התייחסות לנתבעת 3 וכן סוף דבר

19. התייחסות לנתבעת 3
    • פסק הדין הרחיב והתייחס אל התובעים, אל הנתבעים ואפילו אל CGE, שכלל לא נתבעה. העובדה שעניינה של הנתבעת 3 כלל לא עלה במסגרת הדיון במחלוקות הדורשות הכרעה מביאה לכך שממילא אין מקום לקבוע כל סעד בעניינה.

• הנתבעת 3 לא התקשרה בהסכמים עם התובעים. שיווק המוצרים לא הפר כל זכות יוצרים של התובעים. יתרה מכך אין לקבוע שלתובעים זכויות יוצרים העומדות בפני עצמן, ור’ הדיון בסעיף 12 לעיל.משנקבע שאין מקום לצו מניעה כנגד הנתבעים 1 ו-2, וכן לאור האמור לעיל – הרי ברור הוא שאין מקום גם למתן צו מניעה כנגד הנתבעת 3. משנקבע שאין לחייב את הנתבעים 1 ו-2 בתשלום פיצויים סטטוטוריים בגין הפרת זכויות יוצרים – הרי ברור הוא שאין גם לחייב את הנתבעת 3 בתשלום פיצוי כלשהו.

20. סוף דבר
    • לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 במתן חשבונות כדלקמן:

• הנתבעים 1-2 ימסרו פירוט בגין כל ההוצאות שהוצאו לצורך ייצור, שיווק, הפצה, מכירה וכל הוצאה אחרת ביחס למשחקי המיזם המשותף. הנתונים יכללו אסמכתאות, ובהיעדר אסמכתאות – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתבעים 1-2 ימסרו פירוט בגין כל ההכנסות שהופקו בגין משחקי המיזם המשותף. הנתונים יכללו אסמכתאות, ובהיעדר אסמכתאות – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתונים יימסרו ביחס לכל אחד ממשחקי המיזם המשותף ויתייחסו לכל הוצאה ו/או הכנסה – גם אם נעשתה או התקבלה על ידי מי מטעם הנתבעים. ככל שאין אפשרות לייחס הוצאה או הכנסה כלשהי למשחק ספציפי – יימסר הסבר לעניין זה;
• הנתונים ייתמכו בתצהיר מטעם הנתבעים 1-2 וכן יאומתו בדו”ח רו”ח המאשר אמיתותם.

• בנוסף, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט (אגרות) בסך שיועמד על 25,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ₪. שני הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

למען הסר ספק, נתתי דעתי למועדים בהם שולמו האגרות, הקודמים כמובן למועד פסק הדין. עוד למען הסר ספק, נתתי דעתי לכך שהנתבעים 1-2 לא חויבו בסעד כספי, עם זאת יש לחייבם בסכום האגרות ששולמו, סכום שהתייחס לשווי התביעה שהתקבלה בכל הקשור לסעד מתן חשבונות.

• התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית. אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת 3 הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסך כולל של 20,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,  ז’ אב תשפ”ב, 04 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”א58491-06-19GOLDEN EGG GAME LLC ואח’ נ’ אינטרטור ואח’

לפני כבוד השופטאביים ברקאי

התובעים:

1. GOLDEN EGG GAME LLC
2. אלעד גולדשטייין

נגד

הנתבעים:

1. אורין אינטרטור
2. אורין אומנות המשחק בע”מ
3. הקוביה משחקים בע”מ

פסק דין