האגודה הבינלאומית של עורכי דין ומשפטנים יהודים (IJL) שואפת לקדם זכויות אדם בכל מקום, כולל מניעת פשעי מלחמה, ענישה של פושעי מלחמה, איסור על נשק להשמדה המונית ושיתוף פעולה בינלאומי המבוסס על שלטון החוק. ויישום הוגן של אמנות ואמנות בינלאומיות.

עורך דין מומלץ

העמותה מחויבת במיוחד לנושאים העומדים על סדר היום של העם היהודי, ופועלת למאבק בגזענות, שנאת זרים, אנטישמיות, הכחשת שואה ושלילת מדינת ישראל. IJL נוסדה בשנת 1969. בין מייסדיה היו חיים כהן, התובע הכללי של ישראל, ארתור גולדברג, שופט משנה של בית המשפט העליון של ארצות הברית, וחתן פרס נובל לשלום רנה קאסין מצרפת. החברות כוללת עורכי דין, שופטים, קציני משפט ומשפטנים אקדמיים הפעילים מקומית ובינלאומית בהתאם לצורך. החברות פתוחה לעורכי דין ומשפטנים מכל הדתות החולקות את מטרות הארגון.

ל-IJL יש מעמד מייעץ מיוחד של ECOSOC כארגון לא ממשלתי (NGO) באו”ם, המאפשר לו להשתתף בדיונים של גופים שונים של האו”ם. בתפקיד זה, נציגי ה- IJL היו מעורבים במיוחד בעבודה של ועדת זכויות האדם של האומות המאוחדות בז’נבה ושל גופים קשורים.

האגודה מפרסמת גם את מגזין Justice אשר בוחן מגוון נושאים רלוונטיים ונושאים עדכניים ונשלח בדואר לאלפי עורכי דין ומשפטנים ברחבי העולם.

חברי הוועד הפועל, המועצה ונשיא ה-IJL מכהנים בהתנדבות.

הנשיא הנוכחי הוא עו”ד. מאיר לינזן.

המרכז המשפטי למאבק באנטישמיות
בראשות עו”ד אברהם (אברומי) ישי, המרכז המשפטי למאבק באנטישמיות הוקם בשנת 2019, בתגובה לעליית האנטישמיות בעולם ולצורך לנקוט בצעדים דרסטיים נגד התפתחות זו.

המטרה העיקרית של המרכז, כפי שזוהתה על ידי עו”ד. מאיר לינזן, נשיא IJL, הוא “להיות הזרוע המשפטית של העם היהודי” ולמצות את הדין עם כל מי שיעז להפיץ שנאה בכל צורה נגד יהודים.

חלק ממטרת המרכז היא לטפח את צמיחתה של קהילה תוססת מכל רחבי העולם על ידי איחוד כוחות בדיווח ולחימה בעוינות נגד יהודים לא משנה היכן הם נמצאים.

האומות המאוחדות
ל-IJL יש מעמד מייעץ מיוחד של ECOSOC כארגון לא-ממשלתי (NGO) באו”ם, המאפשר לו להשתתף בדיונים של גופים שונים של האו”ם. בתפקיד זה, נציגי ה- IJL היו מעורבים במיוחד בעבודתה של ועדת זכויות האדם בז’נבה ושל גופים קשורים.

נשיאי IJL (1969 – היום)
הדסה בן איטו (1926-2018)

השופטת הדסה בן איטו כיהנה כסגנית השופטת הראשית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו והיא ישבה תקופה בבית המשפט העליון בישראל. בן-איטו החליט לפרוש מהספסל כמה שנים לפני גיל הפרישה הרשמי כדי לערוך מחקר מקיף ולכתוב ספר המתאר את סיפור הזיוף הידוע לשמצה ” הפרוטוקולים של זקני ציון ” – טקסט אנטישמי מפוברק המתיימר. לתאר תוכנית יהודית לשליטה עולמית. ספרו של השופט בן איטו תורגם לעשר שפות, והוא נמכר בכל העולם.

בן-איטו כיהן כנשיא IJL משנת 1988 עד 2004. בתפקיד זה נקט בן-איטו קו אקטיביסטי, חשף וגינה גילויי אנטישמיות, ונקט במאבקים משפטיים נגד מכחישי שואה. לדעתה יש להטיל מגבלות על חופש הביטוי במקרים של הסתה גזעית בוטה. היא מילאה אחריות זו במסירות רבה ובמסירות רבה.

כאות הוקרה על פעילותה, הוענק לבן-איטו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר אילן, כמו גם פרס חיים הרצוג, פרס זלטנר, פרס האזרח הראוי לתל אביב ועוד. בשנת 2004 היא נבחרה לנשיאת הכבוד של IJL.

עו”ד אלכס הרטמן

עו”ד אלכס הרטמן כיהן כנשיא IJL משנת 2004 עד 2011. במהלך כהונתו נטל IJL חלק בפעולות משפטיות נגד גופים שמימנו ותמכו בקבוצות טרור. תחת הנהגתו של הרטמן, IJL היה מעורב בתביעות נגד איראן ונשיאה, מחמוד אחמדינג’אד, שקרא להשמדת ישראל. כמו כן, IJL הייתה מעורבת אז בהסברה למען ישראל בפורומים בינלאומיים ולאומיים ובמניעת ומניעת מעצרים והליכים משפטיים נגד פקידים ישראלים בספרד ובבריטניה. הרטמן קידם את הקמת הסניף של IJL בבואנוס איירס, ארגנטינה, ויחד עם חברי משרד ה-IJL בבואנוס איירס פעלו להבאת הדין עם גורמים איראנים שתכננו את התקפות הטרור על שגרירות ישראל ב-1992 ובבניין הקהילה היהודית AMIA) בשנת 1994, בבואנוס איירס.

יתר על כן, במהלך כהונתו של הרטמן, אירגנה IJL כנסים בלונדון ובמדריד, שהציגו את מערכת המשפט הנפרדת והעצמאית של ישראל ואת הפעולות הצבאיות המידתיות וההכרחיות של ישראל. בנוסף, פעלה IJL להנצחת עורכי הדין והמשפטנים היהודים ההונגרים הרבים שלא הורשו לעסוק בעריכת דין ולאחר מכן נרצחו, בגלל היותם יהודים, במהלך מלחמת העולם השנייה. יחד עם יד ושם ארגנה IJL טקס מיוחד בהונגריה, בהשתתפות גורמים מובילים ממערכת המשפט של הונגריה, להנצחת חייהם של יהודי הונגריה שנרצחו בשואה. הרטמן הוא כיום שותף בכיר במשרד עורכי דין ש.
הורוביץ ושות’.

עו”ד עירית קון

עו”ד אירית קון כיהנה כנשיאת IJL בשנים 2010 עד 2017. לפני כן הייתה מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים, משרד פרקליטות המדינה. באותה תקופה הייתה אחראית לייצוג ישראל בנושאים פליליים בינלאומיים. כנשיא IJL, קון ניהל פעילויות ציבוריות ומשפטיות רבות נגד אנטישמיות, הפרות זכויות אדם והכחשת מדינת ישראל. באחת מהופעותיה במועצת זכויות האדם של האו”ם, היא נאבקה בטענות שהאשימו את ישראל באופן שווא בגניבת איברים מפלסטינים מתים במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.
במהלך כהונתה, קון שאפה להבטיח ש-IJL תמשיך במאמציה להתמודד עם הפרות זכויות אדם לא רק נגד יהודים אלא גם נגד מיעוטים אחרים.
היא גם ארגנה כנסים בינלאומיים רבים של IJL, בהשתתפות מאות עורכי דין ומשפטנים יהודים מכל רחבי העולם.

חברים מייסדים
רנה קאסין (1887 – 1976)

משפטן, הומניטרי ואינטרנציונל, רנה קאסין היה אחד התומכים הבולטים בעולם בהכרה המשפטית כמו גם המוסרית בזכויות האדם. הוא קיבל את פרס נובל לשלום בשנת 1968 על עבודתו בניסוח ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. קאסין נולד בבאיון, צרפת, לסוחר צרפתי-יהודי.
הוא פיתח את הקריירה שלו במשפטים כמתרגל, פרופסור, מלומד, מנהל ומקדם זכויות אדם.
קאסין תפס משרות גבוהות במערכות המשפט של צרפת ואירופה.

חיים כהן (1911 – 2002)

חיים כהן נולד בליבק, גרמניה בשנת 1911. הוא היגר לארץ ישראל בשנת 1933 עקב עליית הנאציזם בגרמניה. לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948 מונה למנהל אגף החקיקה במשרד המשפטים ולאחר מכן הפך לפרקליט המדינה. בשנת 1949 מונה למנכ”ל משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה שנה לאחר מכן.
בשנת 1952 נבחר לשר המשפטים ובשנת 1960 מונה לבית המשפט העליון בישראל.
בנוסף לשירות המדינה, שימש כנציג ישראל במועצת זכויות האדם של האו”ם וכחבר בבית הדין הבינלאומי בהאג.

ארתור יוסף גולדברג (1908 – 1990)

ארתור גולדברג נולד ב-1908 להורים רוסים-יהודים בצד המערבי של שיקגו והיה הצעיר מבין 11 ילדים. גולדברג סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשנת 1930. מאוחר יותר הפך לעורך דין בולט לעבודה. בשנת 1961, הנשיא ג’ון קנדי ​​מינה את גולדברג לשר העבודה ומינה אותו בהצלחה לבית המשפט העליון שנה לאחר מכן. ב-1965 התפטר גולדברג מהספסל כדי לקבל מינוי של הנשיא לינדון ב’ ג’ונסון להיות השגריר באו”ם. בתפקיד זה, הוא עזר בניסוח החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 242* (1967) לאחר מלחמת ששת הימים.
החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו”ם היא נקודת ההתייחסות המרכזית בכל הדיפלומטיה הערבית-ישראלית מאז 1967.
היא ביססה את הבסיס לזכותה החוקית של ישראל לגבולות ברי הגנה.