שוקי ההון, המסחר במטבע חוץ (פורקס, Forex) והמטבעות הקריפטוגרפיים התפתחו מאד בעשורים האחרונים, וכיום מיליוני אנשים בעולם משקיעים וסוחרים בהם. שוק הפורקס לבדו הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם עם מחזור יומי גלובלי עצום של כ-7.5 טריליון דולר (נכון ל-2022). לפי הערכות עדכניות, יש כ-10 מיליון סוחרי פורקס בעולם, מרמת חובבנים מתחילים ועד משקיעים מוסדיים. במקביל, חלה עלייה בהשקעות בקריפטו: בעוד שבנק ישראל מעריך כי רק אלפי ישראלים סוחרים פעילים במטבעות קריפטוגרפיים, רשות המסים נקבה בעבר במספר של מאות אלפים, ואילו דו”ח מבקר המדינה הציג הערכה של מיליוני מחזיקים – פערים המצביעים על קושי בהערכת התופעה.

עם זאת, הסטטיסטיקה מראה שרוב מוחלט של המשקיעים הקטנים מפסידים כספים. מחקרים בינלאומיים מצאו כי 75%-89% מהלקוחות במסחר חוזי הפרשים ופורקס מאבדים את כספם. גם בישראל הנתונים דומים: בשוק זירות הסוחר (פלטפורמות הפורקס הקמעונאי) למעלה מ-75% מהלקוחות מסיימים בהפסד – נתון שרשות ניירות ערך כפתה על החברות לחשוף בדיווחיהן. למעשה, בכיר בתעשייה הישראלית הוקלט באומרו ש”ברור לחברה שכמעט כל הלקוחות יפסידו”, ולכן אותה חברה כלל לא גידרה עסקאות אלא “שיחקה נגד הלקוח” – כלומר, כשהלקוח הפסיד, כספו נכנס לכיס החברה. עבור המשקיע הפרטי מדובר במציאות מאתגרת: בשווקים תנודתיים וממונפים, פוטנציאל הרווח גבוה אך הסיכון (Risk) להפסיד את כל ההון גבוה אף יותר. מטבע הדברים, הפסדים כבדים מעלים את השאלה – האם וכיצד ניתן לקבל פיצוי או החזר, במיוחד כשההפסד נגרם עקב התנהלות פסולה או רשלנית של הגורם המתווך?

להלן טבלה המרכזת נתונים מספריים עיקריים על היקפי המסחר וההפסדים:

ניתן לראות שהבעיה רחבה: משקיעים רבים נפגעים, בין אם בשל תנודתיות השוק ובין אם בשל התנהלות לא הוגנת של חברות השקעה. בישראל לבדה פועלות כיום רק מספר זעום של חברות פורקס ברישיון רשויות הפיקוח, בעוד שעשרות חברות אחרות משווקות לישראלים מתוך מדינות כמו קפריסין, איי הבהאמה ומאוריציוס – לעיתים ללא פיקוח מהותי. בהמשך נסקור בהרחבה אילו דפוסי התנהלות נחשבים פסולים, מהן זכויות המשקיע על פי החוק הישראלי והבינלאומי, ובאילו מקרים ניתן לבסס עילת תביעה משפטית לקבלת פיצוי על הפסדים.

התנהלות פסולה של חברות מסחר וברוקרים: זכויות נפגעים ואפשרויות משפטיות

בשנים האחרונות עלו לכותרות מקרים רבים של התנהלות בעייתית מצד ברוקרים וחברות מסחר מקוונות, אשר הובילו משקיעים להפסדים כבדים. בתי המשפט בארץ מוצפים בתביעות של לקוחות מאוכזבים הטוענים שהחברות גרמו להם להפסיד את כל כספם או הטעו אותם. חלק מהתביעות הללו כבר הבשילו לפסקי דין – חלקן בהצלחה לתובעים, אך בחלק אחר נדחו הטענות, ובית המשפט קבע שלא בכל הפסד של משקיע אשם הברוקר. כדי להבין מתי המשקיע זכאי לפיצוי, יש למפות את דפוסי ההתנהגות הפסולים הנפוצים בתחום, ולבחון אילו חובות חוקיות מופרות במקרים אלו. להלן דפוסים חוזרים של התנהלות בעייתית שמזכים את המשקיע בפוטנציאל לפיצוי:

• שיטות שכנוע אגרסיביות והבטחות שווא: חברות פורקס רבות הפעילו מסעי שיווק אגרסיביים, כולל שיווק טלפוני בלתי פוסק, פניות ברשתות חברתיות, וסיפורי הצלחה מפתים. נציגי מכירות לעיתים מבטיחים תשואות גבוהות ללא סיכון או “רווח קל ומהיר” כדי לפתות לקוחות להשקיע. מקרים תועדו בהם הובטחו למשקיע תשואות מובטחות של ממש – למשל, חברה אחת שכנעה משקיע להשקיע 1.75 מיליון ש”ח תוך הבטחה לתשואה מובטחת של 1% בחודש. ברור שהבטחה כזו (12% בשנה ללא סיכון) היא דגל אדום המעיד על מצג שווא. אנשי מכירות לעיתים מנצלים חוסר ידע פיננסי, מפעילים לחץ בזמן אמת (“הזדמנות שאסור לפספס היום”), ומשתמשים בכריזמה וביטחון מופרז כדי לגרום ללקוח להעביר כסף מיד לאחר שיחה בודדת. חשוב לדעת: לפי חוק הגנת הצרכן בישראל, הבטחות כוזבות או העלמת מידע מהותי לגבי סיכויי ההצלחה מהוות הטעיה אסורה. במקרה שבו שוכנע המשקיע להשקיע על בסיס הבטחות שווא – יש לו עילה לטעון למצג שווא ולהפרת חובת תום הלב מצד החברה.
• הסתרת סיכונים וניגודי עניינים: דפוס חמור נוסף הוא אי-גילוי נאות של הסיכונים הכרוכים בהשקעה, במיוחד בסוגי מסחר ממונפים או מורכבים. ברוקר הפועל כ”עושה שוק” (market maker) נמצא בניגוד עניינים אינהרנטי: הוא הרווחי כאשר הלקוח מפסיד, ולהפך. במקרים רבים התברר שחברות לא הסבירו ללקוחות שהן הצד הנגדי לעסקה, ושאין להן כוונה לגדר (להתכסות) את פוזיציות הלקוחות מול גורם חיצוני. כך, למעשה החברה “מהמרת” נגד הלקוח מתוך הנחה שיפסיד. כתבות תחקיר בישראל חשפו הקלטות פנימיות שבהן מנהלים אומרים בבירור: “החברה לא מתכסה מול רוב הלקוחות, כי היא מאמינה שבסופו של יום הרוב מפסידים”. מצב זה בעייתי במיוחד אם במקביל החברה מציגה את עצמה בפני הלקוח כיועצת שלו – כי אז היא מניעה אותו להשקעות תוך ניגוד עניינים חמור. לפי כתב תביעה ייצוגית שהוגש נגד חברת “מט”ח 24”, החברה הטעתה את לקוחותיה בכוונה והסתירה מהם את הסיכון, בזמן שמדיניותה בפועל הייתה לפעול באופן אקטיבי כדי שהלקוחות יפסידו כספים. עוד עלה שהעובדים תוגמלו פר עסקאות מפסידות של הלקוחות – מנגנון מתמרץ פסול. מבחינה משפטית, הסתרת סיכון מהותי מצד ברוקר עלולה להיחשב הפרת חובת הגילוי לפי חוק חוזים וחוק ניירות ערך, והימצאות בניגוד עניינים בלתי פתור עשויה להפר את חוק הייעוץ להשקעות (שדורש ייעוץ בתום לב ובהעדר אינטרס זר).
• שימוש במינוף גבוה ללא הסבר מספיק: מינוף (Leverage) הוא כלי המאפשר לסוחר לבצע עסקאות גדולות מסכום ההון שהשקיע, באמצעות הלוואה מהברוקר. מינוף מגדיל דרמטית את הסיכון: תנודה קלה בשערי הנכסים עלולה למחוק את כל ההשקעה. כבר בשנת 2010 דווח שחברות פורקס בישראל הציעו ללקוחות מינוף של עד 1:500 – כלומר, הפקדה של $1,000 איפשרה עסקה בסך $500,000. משקיעים לא מנוסים רבים לא הבינו שמספיק שינוי של 0.2% בכיוון הנגדי כדי למחוק לחלוטין את $1,000. לעיתים קרובות, חברות לא טרחו להסביר את משמעות המינוף והסיכון הגלום בו. בכתב התביעה נגד מט”ח 24, נטען שהחברה “דואגת להסתיר את הסיכון שבמינוף, ויוצרת אשליה שאותו ‘כוח מסחר גדול’ יוביל לרווחים משמעותיים”. הלקוח הממוצע, שלא קיבל התראה ראויה, ממשיך להגדיל פוזיציות בהמלצת הנציג – עד שהפסדו מצטבר. מבחינת החוק, אי-מתן הסבר על סיכון חריג עשוי להיחשב רשלנות מקצועית ואף הפרת חובה חקוקה (כמו חובת הגילוי לפי תקנות זירות סוחר של הרשות לניירות ערך). בפועל, היו תביעות בישראל שבהן נפסק פיצוי למשקיעים בשל אי-גילוי סיכוני מינוף – בטענה שהברוקר יצר מצג מטעה של השקעה נטולת סיכון אך עתירת רווח.
• סירוב או עיכוב משיכות כספים: אחת התלונות הקשות מצד משקיעים היא שחברות מסוימות מסרבות לאפשר להם למשוך את כספם. לקוחות מספרים שלאחר שהשקיעו סכום נכבד והחלו להפסיד, ביקשו לסגור את החשבון או למשוך יתרה – ונתקלו בתירוצים, עיכובים בירוקרטיים, או התעלמות מוחלטת. יש אף מקרים שבהם החברה ניתקה קשר עם הלקוח. התנהלות כזו נפוצה במיוחד בתרמיות פורקס וקריפטו: המתווך הלא-מפוקח מושך כספי לקוחות, וכשאלו מבקשים למשוך – הכספים “נעלמים” או שהחברה מתחמקת. רשות ניירות ערך הזהירה את הציבור מתרחיש בו “מתווך פיננסי לא מפוקח מציג את עצמו כברוקר ומציע להשקיע עבורכם, תעבירו כסף לחשבונו – ומאז לא ראיתם את כספכם בחזרה!”. תופעה זו זיכתה את חברות הפורקס במוניטין אף גרוע מקזינו: “רבות מחברות הפורקס גרועות בהרבה מקזינו… הן לא מאפשרות הוצאת כספים ופועלות כפירמידה פיננסית לכל דבר”. כמובן, סירוב למשוך כספים שהופקדו או שהורווחו כדין מהווה הפרת חוזה ועשוי אף להעיד על מעשה תרמית. במצב כזה, המשקיע רשאי לתבוע את מלוא סכום ההשקעה ש”נעלם”, ולעיתים אף פיצויים עונשיים על ההונאה.

זכויות המשקיע הנפגע: בכל הדפוסים דלעיל, למשקיע שקופותיו נפגעו יש כמה אפיקי פעולה אפשריים. ראשית, ניתן לפנות לרגולטורים: בישראל, רשות ניירות ערך מפעילה יחידה לפניות הציבור שיכולה להתערב מול חברות מפוקחות, לעכב פעולותיהן ואף לחייבן בפיצוי במקרים מסוימים. למשל, ידוע על מקרים שבהם פנייה לנציבות תלונות הציבור של רשות ניירות ערך הביאה לכך שהחברה החזירה ללקוח כספים שלא כדין גבתה. שנית, המשקיע רשאי לתבוע את החברה בבית משפט – ונסקור בהמשך את העילות המשפטיות המרכזיות (רשלנות, מצג שווא, הפרת חובות חקוקות וכו’). בנוסף, במקרי תרמית חמורים אפשר להגיש תלונה פלילית במשטרה (במיוחד אם החברה אינה קיימת עוד או שהייתה פיקטיבית). חשוב להדגיש: לא כל הפסד במסחר מזכה אוטומטית בפיצוי. אם ההפסד נגרם עקב תנודות שוק רגילות והמשקיע הבין את הסיכון ונטל אותו מרצונו, בתי המשפט נוטים שלא להטיל אחריות על הברוקר. לעומת זאת, כאשר ההפסד נובע מהפרת חובת זהירות או מהטעיה – החוק לצדו של המשקיע הנפגע, והוא עשוי לזכות בסעד של ביטול העסקאות, החזר כספי ואף פיצויים על נזקיו.

הפסדים עקב רשלנות או הטעיה: מתי יש עילת תביעה?

כדי שמשקיע יוכל לקבל פיצוי משפטי על הפסדיו, עליו לבסס עילת תביעה מוכרת בדין. שתי עילות עיקריות רלוונטיות בתחום זה: רשלנות מקצועית והצגת מצג שווא (Misrepresentation) ביודעין. נבחין ביניהן:

• רשלנות מקצועית מתקיימת כאשר לברוקר או ליועץ ההשקעות הייתה חובת זהירות כלפי הלקוח, והוא הפר חובה זו – למשל, בכך שלא גילה מידע חיוני, סיפק ייעוץ לקוי באופן שטען “יהיה בסדר” בלי לבחון את צרכי הלקוח, או ביצע פעולות מסחר ברשלנות.
• מצג שווא מכוון חמור עוד יותר – מדובר במצב שבו החברה או נציגיה הטעו את הלקוח ביודעין לגבי עובדות מהותיות (כגון סיכוני ההשקעה, זהות הגורם המנהל את הכסף, או היסטוריית הביצועים), כדי לפתותו לפעול באופן שלא היה פועל אילו ידע את האמת.

קו הגבול בין רשלנות להטעיה אינו חד: למשל, נציג שלא הזהיר מפני סיכון מינוף עשוי להיתבע הן ברשלנות (הפרת חובת הזהירות במתן שירות מקצועי) והן בטענה שהסתרת הסיכון היא מצג שווא שלפיו “ההשקעה בטוחה”. חובת הגילוי הקבועה בחוק – ובפרט חובת היידוע של ברוקר כלפי לקוחו – משחקת תפקיד מרכזי. בישראל, חוק חוזה הייעוץ וחוק ניירות ערך מחייבים גילוי נאות של מידע מהותי למשקיע. לכן, העדר הסבר על מינוף או סיכון משמעותי בהחלט יכול להוות בסיס לתביעה. אם יתברר שהמשקיע חתם על הסכם מבלי שהוסבר לו בשפתו מה המשמעות (למשל, חוזה באנגלית הכולל סעיפי פטור חריגים), בית המשפט עשוי לראות בכך חוסר תום לב והפרת חובת הגילוי מצד החברה. עם זאת, יש להבהיר: טענת “לא ידעתי על מה חתמתי” אינה טענה שמתקבלת בקלות. בפס”ד בעניין חברת ForexPlace קבע בית המשפט שהנטל על לקוח לטעון שלא קרא ולא ידע על מה חתם הוא נטל כבד מאוד. כלומר, המשקיע לא יכול להימנע מאחריותו לחלוט על הסכם, אלא אם כן יוכיח שהוסתרה ממנו באופן אקטיבי הבנתו.

דוגמה ממקרה אמיתי: משקיע ישראלי צעיר, בן 24, תלמיד ישיבה מירושלים, התפתה להצעות זוהרות להשקיע במט”ח תוך הבטחות להתעשרות. הוא גייס ממשפחתו כ-400,000 ש”ח והשקיע דרך חברת פורקס גדולה. בתוך זמן לא רב, כל כספו נמחק – 400 אלף השקלים ירדו לטמיון. בתביעה שהגיש טען שמעולם לא הוסברו לו הסיכונים וכי הציגו לו את ההשקעה כהימור בטוח יחסית. במקרה זה קבע בית המשפט (במסגרת אישור תביעה ייצוגית) שהחברה אכן הטעתה את המשקיע ופעלה ללא רישיון כנדרש, ולכן חבה בהשבת מלוא הפסדיו. למעשה, בפס”ד תקדימי של בית המשפט הכלכלי בת”א (פרשת USG Capital בשנת 2019) נקבע שחברה שניהלה ללקוחותיה תיקי השקעות באמצעות אלגוריתם ללא רישיון – חייבת להשיב להם את כל הפסדיהם. במקרה זה בית המשפט ראה בכך גם הטעיה (מצג כי מדובר בתוכנה נטולת סיכון שמניבה רווחים קלים) וגם הפרה בוטה של חוק הייעוץ, והורה על פיצוי נרחב.

חשיבות הראיות: בתביעות מסוג זה, קיים משקל רב לתיעוד ולהוכחות. על המשקיע לשמור ולהציג:

• הקלטות שיחות עם הנציגים – אלו יכולות לחשוף הבטחות שניתנו, אזהרות (או היעדרן) שנאמרו, ולסתור טענות הגנה של החברה. כיום חברות רבות אכן שומרות תיעוד מוקלט של שיחות ומוכנות להשתמש בו כראיה, ואפילו לעיתים להודות בטעות הנציג ולפצות לקוח כשמוצגת להן ההקלטה.
• התכתבויות בכתב (אימייל/WhatsApp) – פעמים רבות נציגי חברות שולחים המלצות השקעה, דוחות או מסרים כתובים. הודעות כמו “אין סיכון, אתה תרוויח בטוח” יכולות לשמש הוכחה חותכת להטעיה.
• מסמכי פתיחת חשבון והסכמים – כדי לבדוק אם החברה עמדה בהתחייבויותיה החוזיות. למשל, אם בהסכם כתוב שהחברה רק מספקת פלטפורמה, אך בפועל הנציגים נתנו ייעוץ – זו חריגה מן ההסכם.
• דוחות מסחר ויתרות – להראות את השתלשלות העסקאות, גובה המינוף ששימש, וכמה זמן לקח עד שההון נמחק. דוחות כאלה יכולים להמחיש רשלנות (למשל, אם הפוזיציות כולן היו בעלות סיכון קיצוני שלא התאים לפרופיל הלקוח).

כאשר יש בידי המשקיע ראיות ברורות להטעיה או רשלנות, עולה משמעותית סיכויי התביעה. על פי הערכות משפטיות, שיעור ההצלחה בתביעות מסוג זה עשוי להיות בטווח של 30%-50% כאשר קיימות עדויות תומכות וחומר מסמכים חזק – כלומר, כשליש עד מחצית מהמקרים מסתיימים בפיצוי לתובע (בין בפסק דין ובין בפשרה). מנגד, תיקים בהם אין ראיות ישירות, או כשהמשקיע עצמו פעל באופן שמקשה להגדירו “קורבן תמים”, עלולים להידחות. למשל, בפסק דין משנת 2014 (פרשת GoForex) ציין בית המשפט שהתובע היה מנהל תיקים שפעל בסביבה מסוכנת והעצים את הסיכון בעצמו (מינופים של פי 70, שימוש בתוכנה אוטומטית ללא השגחה). במצב כזה, נקבע, אי אפשר להטיל על החברה אחריות להפסדיו של מי שבמודע נטל סיכונים אדירים.

פסקי דין בולטים ותקדימים: מעבר לפסק הדין בעניין USG Capital שהוזכר, קיים רצף של פסקי דין נוספים המעידים על מגמת אכיפה אזרחית:

• בפסק דין בבית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בת”א, נדון מקרה בו מספר חברות פורקס קרסו בעקבות שינויי רגולציה. המשקיע, שהבטיחו לו 1% רווח חודשי מובטח, לא קיבל חזרה את כספו. השופט מגן אלטוביה קבע שבעל החברות פעל בניגוד לחוק, ערבב את כספי הלקוח עם חשבונות החברות ושילם לעצמו משכורות מהפיקדון, וחייב אותו באופן אישי להחזיר למשקיע ₪1,750,000 – מלוא כספו. מקרה זה מדגים שבתי המשפט לא מהססים להרמת מסך ולהטלת אחריות אישית על בעלי חברות, כשהתנהלותם חסרת תום לב ופוגעת בכספי משקיעים.
• בפסק דין תקדימי אחר, אושר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת פורקס, שנטען שגבתה מרווחים (spread) גבוהים משסוכם. במסגרת הפשרה החברה התחייבה להוזיל את המרווחים למשך שנה לכלל לקוחותיה – הטבה עקיפה בשווי ניכר. אף שלא היה החזר כספי ישיר, זהו תקדים המכיר באחריות החברה להטעיה לגבי עלויות המסחר.
• מנגד, לא כל תביעה צולחת: בפס”ד בולט משנת 2014 נדחתה תביעתו של לקוח שהפסיד 1.1 מיליון ש”ח בחברת GoForex. ביהמ”ש קבע כי החברה שימשה כפלטפורמת מסחר בלבד, והסוחר המנוסה ידע את רמת הסיכון הגבוהה של פורקס והסכים לה מרצון. בכך הבהיר בית המשפט שחברת פורקס אינה “חברת ביטוח” לכספי הלקוח, ולא תחוב אוטומטית על כל הפסד של משקיע. רק אם הוכחה הפרה של חובת נאמנות, מצג שווא או חריגה מסמכות – תוטל אחריות.

כאשר משקיע סבור שהפסדיו נגרמו בשל רשלנות מקצועית של הברוקר או עקב הטעיה מכוונת, יש בידיו מספר כלים משפטיים: הוא יכול לטעון לעוולת הרשלנות (לפי פקודת הנזיקין), להפרת חובות לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, להטעיה לפי חוק החוזים וחוק הגנת הצרכן, ואף לעשיית עושר ולא במשפט (אם החברה הרוויחה באופן לא הוגן מהכספים שלו). הצלחת התביעה תוכרע במידה רבה לפי כמות ואיכות הראיות שיש למשקיע, ולפי האופן שבו בית המשפט יתרשם האם המקרה חורג מסיכון השקעה רגיל אל התחום של הפרת חוק ומצגי שווא.

זכויות המשקיע לפי הדין הישראלי והבינלאומי

כאשר משקיע ישראלי מתקשר עם חברת מסחר, ייתכנו שלושה מצבים משפטיים מבחינת הדין החל: (1) החברה ישראלית ומפוקחת בישראל, (2) החברה רשומה בחו”ל אך יש לה פעילות משמעותית בישראל, או (3) החברה זרה לחלוטין ופונה למשקיע מרחוק (ללא נוכחות משפטית בארץ). בכל אחד מן המצבים הללו יש למשקיע זכויות, אך הדרך לממשן שונה. נפרט:

דין ורגולציה בישראל: מאז 2015 ישראל הסדירה לראשונה את תחום “זירות הסוחר” במסגרת תיקון לחוק ניירות ערך. המשמעות היא שחברות פורקס שמעוניינות לפנות לציבור הישראלי חייבות לקבל רישיון זירת סוחר מרשות ניירות ערך, ולעמוד בשורה של דרישות: הפרדת כספי לקוחות בחשבון נאמנות, הגבלת מינוף ללקוחות פרטיים, חובות גילוי ודיווח, איסור להציע מכשירים מסוימים (כמו אופציות בינאריות, האסורות לחלוטין משנת 2017) ועוד. חברה בעלת רישיון בישראל נמצאת בפיקוח הרשות לניירות ערך, וחלים עליה חוקי הגנת המשקיע המקומיים. למשל, רשות ני”ע יכולה לערוך ביקורת, להטיל קנסות ואף לשלול רישיון אם החברה מפרה את כללי ההפעלה ההוגנת. גם רשות שוק ההון מעורבת בהיבטים מסוימים – למשל בפיקוח על נושאי הלבנת הון ומניעת תרמיות פיננסיות. לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (2016), מי שנותן “שירותים פיננסיים” ללא רישיון עובר עבירה. כך, חברה זרה שמנהלת תיקי השקעות לישראלים ללא רישיון – עוברת על החוק הישראלי. במצב כזה, המשקיע הנפגע יכול לטעון שאפילו אם בהסכם נכתב שהחוק הזר חל, עצם הפעילות הלא-מורשית בארץ מקנה לו זכויות לפי החוק הישראלי (כולל אפשרות לתבוע בישראל ולהיבנות מהפרת חוקים מקומיים).

חברות זרות הפועלות מישראל: תחום האפור היה חברות שנרשמו בקפריסין או במאוריציוס, אך בפועל הפעילו משרדי שיווק ומכירות בישראל. במשך שנים רבות פעלו כך עשרות חברות (לרבות תחום האופציות הבינאריות הידוע לשמצה). כיום החוק הישראלי אוסר גם על פעילות מול לקוחות זרים מתוך ישראל (כמו באופציות בינאריות), אך עדיין יש מקרים של חברות זרות שמנהלות call center בארץ. אם משקיע ישראלי מתקשר עם חברה שמשרדיה בישראל – ניתן לרוב לראות בכך כפיפות לדין הישראלי, למרות שהחברה טוענת שהיא “זרה”. בתי המשפט כבר פסקו שבעסקים עם זיקה משמעותית לישראל, אפשר להחיל את חוקי ההגנה הישראליים. כך למשל, אם חברה קפריסאית מפעילה אתר בעברית עם נציגים בארץ, ניתן לטעון שסעיפי בחירת דין זר בהסכם אינם הוגנים לפי חוק החוזים האחידים, וכי לצרכן הישראלי מגיעות הגנות החוק המקומי (לדוגמה, חוק הגנת הצרכן שמגן מפני הטעיות בעסקאות מרחוק).

חברות זרות לחלוטין: מצב מורכב יותר הוא כשמשקיע פעל מיוזמתו או דרך אינטרנט מול ברוקר בחו”ל, שאין לו שום נציגות בישראל. כאן נוצרת שאלת סמכות השיפוט – האם ניתן לתבוע בארץ או שחייבים לתבוע בחו”ל. לרוב, חוזה פתיחת החשבון מול ברוקר זר כולל סעיף בחירת דין ומקום שיפוט (למשל: “הדין החל הוא חוקי איי הבהאמה, ובמקרה מחלוקת סמכות השיפוט הבלעדית היא לבתי המשפט בנאסאו”). סעיף כזה מקשה על תביעה בישראל, אך לא תמיד חוסם אותה לחלוטין. אם מדובר בהונאה או בהפרת חוקי חוץ, לפעמים ניתן גם לפנות לרגולטור הזר (לדוגמה, התלונן בפני CySEC בקפריסין, אם החברה תחת פיקוחה). במקרים מסוימים של הונאות פורקס בינ”ל, רשויות בארץ משתפות פעולה עם רשויות חוץ – למשל, הרשות לניירות ערך בארץ דיווחה בעבר כי היא מסייעת דרך קבע לרגולטורים זרים החוקרים חברות ישראליות שפעלו ללא רשיון. המשמעות: גם למשקיע ישראלי יש אופציה להתלונן בחו”ל, ואם הרגולטור הזר נוקט צעדים (כגון שלילת רשיון הברוקר או הטלת קנסות), זה עשוי לסלול דרך גם לתביעות פיצויים.

חוקי הגנת הצרכן ותום הלב: בכל התקשרות חוזית, גם עם גורם זר, קיימת דרישה של חובת תום הלב (Good Faith) במו”מ ובביצוע החוזה (סעיף 12 ו-39 לחוק החוזים הישראלי). עיקרון זה הוא כלי חשוב בידי משקיעים: אם יוכיחו שהברוקר פעל בחוסר תום לב – למשל, הבטיח הבטחות שקריות, הסתיר בכוונה מידע, או ניצל חולשתו של הלקוח – בתי המשפט יכולים לפסוק פיצויים ואפילו לבטל חיובים חוזיים הנוגדים את תקנת הציבור. גם חוק הגנת הצרכן הישראלי, הקובע שפנייה שיווקית לצרכן אסור שתכלול מידע מטעה או תסתיר מידע מהותי, יכול לחול במקרים מסוימים (אפילו מול חברה זרה, אם השיווק נעשה בעברית/בישראל). למעשה, עוולות לפי חוק הגנת הצרכן (כגון הטעיה או ניצול מצוקת הצרכן) מזכות את הנפגע בפיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 ש”ח – ובנסיבות מחמירות עד 50,000 ש”ח.

סיפור מקרה: לקוח ישראלי השקיע באמצעות אתר פורקס זר שפעל מלונדון. לאחר שהפסיד סכום גדול וטען להטעיה, הוא פנה לנציב תלונות הציבור של רשות ני”ע בישראל. אף שלחברה לא היה רישיון בארץ, הרשות יצרה קשר עם ה-FCA (הרגולטור הבריטי) ובמקביל עם החברה עצמה. התוצאה הייתה שהחברה, כדי למנוע הסלמה, הציעה החזר חלקי ללקוח במסגרת פשרה מחוץ לבית משפט. מקרה זה ממחיש שכדאי למצות גם כלים “רכים” – תלונות לרגולטורים, גישור – כי לעיתים חברות יעדיפו להשיב כספים כדי לחמוק מתדמית גרועה מול רשויות.

ערכאות תביעה אפשריות: משקיע שנפגע יכול לבחור היכן ואיך לתבוע:

• בית משפט לתביעות קטנות – אם סכום התביעה נמוך (עד 38,900 ₪ נכון ל-2025), ניתן לתבוע בתביעה קטנה ללא עו”ד, בהליך מהיר וזול יחסית. היו מקרים שבהם משקיעים תבעו כך והצליחו לקבל בחזרה נתח גדול מכספם (למשל, תובע שהפסיד כ-30,000 ₪ וקיבל בפסק דין כ-80% מהסכום בחזרה, לאחר שהשופט שוכנע שהוטעה על ידי החברה).
• בית משפט שלום/מחוזי – תביעות גדולות יותר (מעל 39 אלף ש”ח ועד מיליוני ₪) יידונו בבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לסכום. לרוב תביעות בתחום זה (עד כמה מיליונים) יוגשו לבית משפט השלום. בתי המשפט הכלכליים (שפועלים במסגרת בימ”ש מחוזי בת”א וחיפה) ידונו בתביעות ייצוגיות או במקרים מורכבים הנוגעים לדינים כלכליים.
• תביעה ייצוגית – אם נפגעו רבים מאותה התנהלות, משקיע יכול לשקול הגשת בקשה לתביעה ייצוגית. למשל, בפרשת USG Capital הוגשה ייצוגית על ניהול ללא רישיון; בפרשה אחרת הוגשה ייצוגית על גביית עמלות נסתרות. ייצוגית מוצלחת עשויה להניב פיצוי לכל קבוצת הנפגעים, והרתעה רחבה.
• בוררות/גישור – לעיתים בהסכם עם ברוקר יש סעיף בוררות (למשל בחו”ל). אם כך, ייתכן שהמשקיע מחויב לנסות בוררות לפני בית משפט. בכל מקרה, תמיד אפשר להציע לחברה הליך גישור מוסכם, שאם יצלח – ייחסך זמן. היו מקרים שבהם חברות הסכימו להליך גישור ופיצו לקוחות בשקט, כדי להימנע מפסק דין פומבי לרעתן.

עלויות ואגרות: בעת פתיחת הליך משפטי, יש לקחת בחשבון את האגרה (בבתי משפט בישראל האגרה בתביעה כספית היא כ-1% מסכום התביעה, שמשולם במחצית בתחילה). בתביעות קטנות האגרה היא בסביבות עשרות עד מאות שקלים בלבד. נוסף לכך, אם נדרשת חוות דעת מומחה (למשל רו”ח שיחשב את הנזק או מומחה שוק ההון שיחווה דעה על הפרת סטנדרט מקצועי) – העלות יכולה לנוע בין 5,000 ל-15,000 ש”ח למומחה, תלוי במורכבות. לעיתים, בתביעות על סכומים גבוהים, שווה להשקיע בחוות דעת מקצועית שתתמוך בטענות המשקיע.

התיישנות: כללית, תביעות אזרחיות בישראל מתיישנות בחלוף 7 שנים ממועד היווצרות העילה. כך, משקיע שהפסיד ב-2016 יצטרך להגיש תביעה עד 2023. עם זאת, אם המשקיע גילה את ההונאה רק מאוחר יותר (למשל, החברה הוליכה אותו שולל ורק ב-2018 הבין שנפל קורבן) – מרוץ ההתיישנות עשוי להתחיל במועד הגילוי (דוקטרינת ההתיישנות שלא מדעת). לכן חשוב לא להשתהות: ברגע שנחשף שמשהו לא תקין, יש לפעול.

ייצוג משפטי מול חברות מסחר: תהליך, עלויות וסיכויי הצלחה

הרגע שבו משקיע מבין שאיבד סכומי כסף ניכרים עקב תרגיל עוקץ או התנהלות רשלנית הוא רגע קשה. עם זאת, הצעדים שאותו משקיע נוקט בשבועות הראשונים עשויים להשפיע מאוד על סיכוייו להשיב את כספו. אחת ההחלטות המרכזיות היא האם וכיצד להסתייע בייצוג משפטי מקצועי – עורכי דין ואנשי מקצוע אחרים – במאבק אל מול החברה הפוגעת. נפרט את שלבי התהליך הטיפוסיים, את העלויות הצפויות, ואת סיכויי ההצלחה כפי שעולים מניסיון מצטבר.

איסוף החומר והכנת תיק: בשלב ראשון, עורך הדין (או המשקיע עצמו, אם פועל לבד) יאסוף את כל התיעוד הרלוונטי. הקלטות, מסמכים, דוחות – על אלו כבר דיברנו. לעורך דין מנוסה בתחום יש לעיתים יתרון בגישה לחומרים: הוא יודע בדיוק מה לבקש. למשל, הוא עשוי לשלוח לחברה מכתב דרישה רשמי בו הוא דורש תוך 14 יום לספק את כל הקלטות השיחות וכל דפי החשבון של הלקוח. יש חברות שיילחצו מדרישה כזו – במיוחד אם היא מגיעה ממשרד עורכי דין מוכר – וימסרו את החומרים או אפילו יציעו פשרה מיידית. היו אפילו מקרים שבהם עורך דין דרש החזר מיידי של כספי לקוח תוך איום בפניה לרגולטור, והחברה נענתה והחזירה, למשל, 60% מהסכום בתוך ימים, כדי למנוע הסלמה. זה כמובן המקרה האופטימלי, שבו לא צריך אפילו להגיע לבית משפט.

ניתוח משפטי של הנזק והאחריות: לאחר איסוף החומר, נדרש ניתוח מקצועי: האם קיימת עילה חזקה לתביעה? מה שיעור האחריות של החברה להפסד לעומת “אשם תורם” של הלקוח? עורך דין יבדוק למשל: האם היו הבטחות מפורשות מצד החברה (ראיה חזקה להטעיה), האם הלקוח חתום על הסכם שמגביל אחריות, האם החברה הפרה תקנות (למשל פעלה בלי רשיון או חרגה ממגבלות מינוף). בנוסף, ייבחן היקף הנזק בר-פיצוי: האם כל ההפסד נגרם בגלל מעשי החברה, או שגם תנאי שוק רגילים אחראים? לדוגמה, אם הלקוח ביצע עסקאות עצמאיות לחלוטין והפסיד בשל קריסת השוק (כמו משבר הפיננסי), קשה להאשים את הברוקר. אך אם הוכח שהברוקר המליץ ללקוח לבצע פעולה מסוכנת ולא הסביר את ההשלכות, ניתן לקשור סיבתית את ההפסד להפרת החובה. לעיתים עולים גם שיקולים של אשם תורם: חברת ההשקעות תטען שהמשקיע ידע או צריך היה לדעת. זו הגנה משפטית שיכולה להפחית פיצוי אם מתקבלת.

פניה מוקדמת לחברה – מו”מ: לרוב, לפני ריצה לבית משפט, עו”ד ינסה למשא ומתן. הוא ישגר מכתב התראה רשמי המתאר את טענות הלקוח, מפרט את ההפרות (עם אזכור אפשרי של חוקים ופסיקה רלוונטיים), ודורש פיצוי. פעמים רבות דורש העו”ד סכום גבוה יותר ממה שהלקוח מוכן להתפשר עליו, מתוך הבנה שהמו”מ יסתיים באמצע. למשל, אם הפסד הלקוח 200,000 ש”ח – ייתכן שידרוש 200 אלף, אך יהיה מוכן להתפשר על 100 אלף. חברות השקעות, במיוחד כאלו שמפוקחות או בעלות מוניטין שהן רוצות לשמר, עשויות להגיב למכתב כזה. יש מקרים כאמור שלקוח קיבל החזר חלקי ללא משפט בעקבות מכתב מעו”ד. כמובן, אם החברה מסרבת או מציעה מעט מדי – ממשיכים לשלב הבא.

הגשת התביעה וניהול ההליך: עורך הדין ינסח כתב תביעה מפורט, יגיש אותו לבית המשפט המוסמך, וההליך המשפטי יצא לדרך. בשלב זה החברה לרוב תיוצג אף היא על ידי עורכי דין. לעיתים, עצם הגשת התביעה מדרבנת את החברה להגיע לפשרה, כיוון שכעת יש פרסום פומבי וסיכון תקדימי מבחינתה. במידה ולא – מתנהל דיון משפטי שיכול לכלול החלפת כתבי טענות, הצגת ראיות, הזמנת עדים (למשל העובדים שטיפלו בחשבון הלקוח), ובמקרי הצורך – חוות דעת של מומחים. לדוגמה, בתיק מורכב השופט עשוי למנות מומחה מטעם בית המשפט (כגון רואה חשבון) לבדוק את טענות הנזק. או שהתובע יצרף חוות דעת כלכלית שמראה איך התנהלות החברה לא התאימה לפרופיל הסיכון של הלקוח וגרמה להפסדים חריגים.

תפקיד עורך הדין: עורך דין הבקיא בתחום הפורקס ושוק ההון ממלא מספר תפקידים. ראשית, הוא נציג מקצועי ומתווך מול המערכת – הוא יודע לטעון טענות בצורה משפטית משכנעת, להזים טענות נגדיות, ולנהל את הפרוצדורה (שהיא מורכבת למי שלא בקיא). שנית, הוא משמש לעיתים גם כיועץ אסטרטגי: למשל, החלטה האם ללכת לייצוגית או תביעה אישית, האם עדיף להגיש בבית משפט כלכלי או דווקא במחוזי רגיל, וכדומה. שלישית, עו”ד מנוסה יידע גם מתי עדיף להימנע ממשפט ארוך ולסגור בפשרה. למשל, אם הוא מזהה שהחברה קורסת ולא יהיה ממי לגבות בסוף, אולי עדיף לקבל עכשיו 50% בהסכמה מאשר 100% בפסק דין שלא יבוצע. מעבר לכך, עו”ד טוב יהיה גם בעל ידע פיננסי – כי בתחום משולב זה, צריך להבין מהו “מרווח”, “סטופ-לוס”, “Margin Call” וכד’ כדי לשאול את השאלות הנכונות.

סיוע של מומחים נוספים: פעמים רבות, הטיפול לא מתמצה בעו”ד לבד. משקיע עשוי לשלב ב”צוות” גם רואה חשבון או מומחה חשבונאי – במיוחד אם צריך לחשב במדויק את הנזק או להתמודד עם טענות מורכבות (למשל, מה היה קורה אילו – מה הרווח שנמנע). במקרה של חשד למניפולציה טכנית (נניח תוכנת מסחר שנתנה ציטוטי מחירים שגויים), אפשרי להיעזר במומחה טכנולוגי לבדוק את לוגי המערכת. תביעה איכותית בתחום משלבת לעיתים קרובות חוות דעת כלכלית שתשפוך אור על הנעשה. לדוגמה, זכור מקרה שבו חוות דעת של מומחה שכנעה את בית המשפט שהברוקר הפעיל “תוכנת קסם” שמהווה למעשה ניהול תיקים לא חוקי – והטתה את הכף לטובת הלקוח. גם רגולטורים לשעבר לעיתים נשכרים כיועצים, כדי לתת תוקף לדברים (נניח, חוות דעת של יו”ר רשות ני”ע לשעבר על מהו נוהג ראוי).

עלות הייצוג המשפטי: העלויות בתחום זה תלויות במורכבות התיק ובמודל התשלום שנקבע עם עורך הדין. באופן גס, ניתן לומר שתביעות בסדר גודל קטן-בינוני (נניח עד 100-200 אלף ש”ח) יעלו שכר טרחה בטווח של 7,000 – 25,000 ש”ח. הסכום יכול להיות לכאורה גבוה, אך יש לזכור שעורך הדין משקיע שעות רבות באיסוף חומר, ניסוח כתבי טענות, הופעה בדיונים וכו’. קיימים מודלי תשלום שונים:

• תשלום קבוע מראש (Fixed fee) – למשל 15,000 ש”ח לטיפול מלא בתיק, בלי תלות בתוצאה.
• מודל הצלחה (Success fee) – עו”ד לוקח אחוז מהסכום שיצליח להחזיר. מקובל לדבר על 20%-30% הצלחה מהסכום המוחזר. לעיתים עו”ד יבקש גם מינימום מסוים לכיסוי עלויות.
• מודל מעורב – שילוב של שכר בסיס + אחוזי הצלחה. למשל: 5,000 ש”ח לפתיחת התיק + 20% מהסכום שייפסק לטובת הלקוח. מודל זה מאזן את הסיכון בין הלקוח לעורך הדין.

בבחירת מודל התשלום, חשוב לסכם בכתב עם עורך הדין את התנאים, כדי למנוע חוסר הבנות. למשל, מה נחשב “הצלחה” (האם גם החזר חלקי בפשרה), האם האחוז לפני או אחרי ניכוי הוצאות, וכדומה.

סיכויי ההצלחה וגובה הפיצוי הצפוי: זוהי אולי השאלה הבוערת ביותר מבחינת משקיע שנכנס להליך. התשובה תלויה בכמה גורמים:

• עוצמת הראיות והתיק – אם יש “אקדח מעשן” כמו הקלטה של הנציג מבטיח “לא תוכל להפסיד”, סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד. אם המקרה מבוסס על מילה של הלקוח מול החברה, המצב חלש יותר.
• מצב החברה הנתבעת – פרמטר קריטי. אם החברה עוד קיימת, מפוקחת ויש לה נכסים – אפילו אם נפסיד במשפט, יש ממי לגבות פסק דין. אבל אם זו חברה שפשטה רגל או נעלמה, פסק דין לטובתנו עלול להיות חסר ערך (כי לא יהיה ממי לגבות). במקרה כזה, אם יש אחריות אישית של בעל החברה, אפשר לתבוע אותו. כך קרה בפסק דין נגד בעלי חברות הפורקס שקרסו – ביהמ”ש חייב אישית את הבעלים (מלכה) לשלם 1.75 מיליון ש”ח.
• פרופיל המשקיע – כמה שזה ישמע מוזר, גם לזה יש משקל. בתי המשפט מגלים יותר אמפתיה ונכונות לפצות משקיע קטן, חסר ניסיון, שנפל קורבן להונאה צינית, מאשר לסוחר וותיק ומיומן שהסתנוור מרווחים ונכווה. אם המשקיע נתפס כ**”בלתי מתוחכם”** – החוק אף מעניק לו הגנות יתר (למשל תקנות זירות סוחר מדברות על משקיע כשיר מול משקיע לא כשיר). משקיע שסווג כלקוח קטן זכאי שחובות הגילוי והזהירות כלפיו יהיו מוגברות. לכן, סוחר פרטי חסר מומחיות יכול לצפות שביהמ”ש יגן עליו יותר.
• התנהלות המשקיע במהלך האירועים – האם הלקוח מחה בזמן אמת? האם שלח אימייל “למה אינכם מאפשרים לי למשוך”? אם המשקיע שתק ארוכות, החברה תטען שהוא השלים עם הדברים. מנגד, אם יש תיעוד שהתלונן ולא נענה – זה מחזק את צדקתו.
• תקדימים משפטיים – ככל שיש יותר פסקי דין קודמים שהכירו באחריות במקרים דומים, גדל הסיכוי שגם במקרה החדש יהיה פיצוי. כיום כבר נצברו תקדימים רבים (פרשת USG, מט”ח 24, מלכה וכו’) שמשרטטים גבולות: מתי החברה אחראית ומתי לא. הדבר מקל על בתי המשפט ללכת בדרך שסללו קודמיהם.

בהערכה גסה, כאשר משקיע מגיע לתביעה עם ראיות מסודרות ותיק חזק, סיכוייו לקבל לפחות פיצוי חלקי עולים משמעותית (ייתכן שמעל 65%). למעשה רוב החברות הנתבעות מעדיפות להתפשר בשלב כלשהו – נדיר שהתיק מסתיים בפסק דין מלא. במקרים של פשרה, המשקיע לרוב מקבל חלק מהסכום (50%-80% תלוי בעוצמת התיק) ומוותר על השאר. היתרון: חיסכון בזמן ומשפט. לעומת זאת, אם החברה עומדת על שלה ואין ראיות “מפלילות”, הסיכוי פוחת. קיימים גם מצבים שבהם למרות שיש קלפים טובים, אין ממי לגבות: לדוגמה, אם זו חברת קש בסיישל בלי נכסים, או שהכסף הועבר לקריפטו ונעלם. לכן, אחד התפקידים של עורך הדין עוד בשלב ההתחלתי הוא לנסות לאתר נכסים או ערבים שהכסף נמצא אצלם. למשל, לבדוק אם לבעל החברה יש נכסים בארץ שניתן לעקל, או אם הכספים עברו דרך בנק מקומי שאפשר לפנות אליו.

דוגמה להמחשת סיכויים: לקוח א’ פועל מול חברת פורקס בעלת רישיון בקפריסין, עם משרדים מפוארים, ומקליט שיחה שבה נאמר לו “100% נרוויח לך כסף, אין סיכון”. הוא הפסיד 50 אלף ש”ח. סביר להניח שעו”ד יעריך שלקוח א’ בעל סיכוי גבוה – החברה תרצה למנוע שערורייה, אולי תחזיר לו 30-40 אלף ש”ח בפשרה. לעומת זאת, לקוח ב’ התפתה להעביר 200 אלף ש”ח לבורסת קריפטו לא מוכרת שנמצאת ברוסיה, דרך ביטקוין, ועכשיו האתר נעלם. כאן, למרבה הצער, גם אם יש עילה משפטית מוצקה (תרמית), יכולת המימוש נמוכה, והסיכוי להשיב כסף קטן מאוד. מצבים רבים נעים באמצע בין שני הקצוות הללו.

ייצוג משפטי מקצועי הוא לרוב הכרחי בתביעות מורכבות נגד חברות מסחר. הוא מעלה את סיכויי ההצלחה ומאפשר התמודדות יעילה מול גופי השקעות עתירי משאבים. העלות אינה מבוטלת, אך כאשר מדובר בהפסדים של עשרות או מאות אלפי שקלים – כדאי לראות זאת כהשקעה סבירה כדי לנסות ולהציל את הכסף. בפרק הבא נפרט עצות מעשיות למשקיע שנמצא בנקודה הזו – מה לעשות מיד אחרי שהבין שהפסיד, לאיזה בעלי מקצוע לפנות, ואיך לנסות למקסם את הסיכוי לקבל החזר.

קיזוז מס על הפסדים במסחר: זכויות והשלכות

אחת הדרכים הבלתי-ישירות “לפיצוי” על הפסדים היא דרך מערכת המס. בישראל, כפי שגם במדינות אחרות, ניתן בנסיבות מסוימות לקזז הפסדים מהשקעות כנגד רווחים לצורכי מס – פעולה שיכולה להחזיר למשקיע חלק מהפסדיו בצורת הקלה במס שהוא משלם. נבהיר את הכללים העיקריים בנושא קיזוז הפסדי הון ומסחר:

• עיקרון קיזוז הפסדים: לפי פקודת מס הכנסה, הפסד הון מניירות ערך או מטבע חוץ ניתן לקיזוז כנגד רווחי הון אחרים. לדוגמה, אם בשנת מס מסוימת הפסדת 50,000 ש”ח במסחר בפורקס, אך הרווחת 50,000 ש”ח ממכירת מניות – ניתן לקזז ולהפחית את חבות המס כך שלא תשלם מס על הרווח (שהרי נטו לא הרווחת כסף). אם אין לך רווח באותה שנה, אפשר להעביר את ההפסד קדימה לשנים עתידיות. למעשה, הפסד הון מניירות ערך בבורסה בישראל אף ניתן לקיזוז מרווח הון במכירת מקרקעין (אם כי בכפוף למגבלות חוק מיסוי מקרקעין). גם רווחי אופציות, קרנות נאמנות וכד’ יכולים לקזז.
• טפסים נדרשים: גופים פיננסיים מפוקחים בישראל (בנקים, ברוקרים בעלי רישיון) מנפיקים ללקוחות טופס 867 בסוף שנה, המסכם רווחים/הפסדים לניכוי מס. כאשר המסחר נעשה דרך גוף מפוקח, הבנק למשל כבר מנכה מס במקור על הרווח ומאפשר קיזוז אוטומטי בהפסד (עד סכום הרווחים). אולם, בפורקס ו-CFD רבים פועלים דרך זירות זרות שאינן מנכות מס. במצב כזה, המשקיע צריך להגיש דוח שנתי למס הכנסה כדי לדווח על ההפסד ולדרוש קיזוז. אם אין טופס 867, אפשר לצרף דוחות חשבון מהברוקר כראיה. לעיתים זה מסובך אם החברה אינה קיימת או לא משתפת פעולה – ואז רצוי להיעזר ברו”ח להוכחת ההפסד.
• קיזוז מול רווחים עתידיים ותקופת הקיזוז: את ההפסד ניתן לשמור ולקזז כנגד רווחים עתידיים בשוק ההון ללא הגבלת זמן, עד שמשתמשים בו (הפסד מועבר). אולם, את החזר המס הרטרואקטיבי עבור הפסדים בשנים קודמות ניתן לתבוע עד 6 שנים אחורה. כלומר, אם היו לך הפסדים ב-2018 ואתה רוצה כעת (2025) לקבל החזר מס בגינם, אפשר עדיין (כי 2018 בתוך 6 השנים האחרונות). מעבר לכך – תפספס את הזכות. כלל ה-6 שנים הוא כלל כללי להחזרי מס בישראל. מסיבה זו, משקיעים שהפסידו צריכים לשמור תיעוד ולהגיש בקשות להחזרי מס בהקדם האפשרי.
• הפסד כנגד רווח מסוג אחר: בישראל יש הפרדה בין סוגי הכנסה, אבל בתוך תחום ההון קיימת גמישות: הפסד מניירות ערך סחירים ניתן לקיזוז מול רווח הון מניירות ערך, דיבידנד וריבית (שבליניארי 25%). הפסד מהשקעה פרטית (למשל קריפטו – שמוגדר נכס הון) ניתן לקיזוז מול רווחי הון אחרים. יש גם אפשרות לקיזוז הפסד עסקי (אם סוחר מוגדר “עוסק” במסחר, נדיר במקרה פרטי) כנגד הכנסות מעסק. כל מקרה לגופו מבחינת סיווג ההכנסה. באופן כללי, הפסדי הון לא מקזזים הכנסה מעבודה או פנסיה – רק רווחי הון.
• תרחיש של ברוקר בעייתי: אם החברה דרכה פעל המשקיע התמוטטה והכספים אבודים, מבחינת מס הכנסה ההפסד יכול להיחשב כהפסד הון בשל “חדלות פירעון” של החזקת השקעה. למשל, אם השקעת בחברת פורקס X והיא פשטה רגל, אפשר לטעון שההשקעה הפכה לחסרת ערך – בדומה למניה שקרסה. רצוי במקרה כזה לצרף מסמכים על חדלות הפירעון. אם החברה פשוט נעלמה (תרמית), ייתכן שמס הכנסה ידרוש הוכחות מאמץ לגבות (כגון תלונה במשטרה) כדי להכיר בזה כהפסד. במקרי תרמית, היו משקיעים שנזקקו לסיוע עו”ד להכרת ההפסד – כי פקידי שומה חששו שמא מדובר בכלל בהלבנת הון או משהו לא כשר. אכן תועד מקרה שבו עורך דין סייע בהגשת השגה לרשות המסים, לאחר שזו סירבה בתחילה להכיר בהפסד של לקוחה שסחרה דרך ברוקר מחו”ל ללא אישורים. בסופו של דבר, לאחר הוכחות, ההפסד הוכר.

סיפור מקרה חיובי: משקיע הפסיד כ-120,000 ש”ח במסחר פורקס ממונף בשנת 2021. במקביל, ב-2022 הוא מכר נכס נדל”ן ברווח גדול. יועץ המס שלו דאג שבדוח המס לשנת 2022 יצויין ההפסד משוק ההון מ-2021 וינוצל לקיזוז מול חלק מרווח ההון במקרקעין (שבישראל ממוסה 25% על הרווח הריאלי). כך המשקיע למעשה “החזיר” לעצמו 25% מ-120,000 ש”ח – כלומר 30,000 ש”ח – בדמות הפחתת מס על מכירת הנכס. דוגמה זו ממחישה שכדאי תמיד לבחון את אספקט המס, כדי למזער נזקים.

בטבלה הבאה רוכזו עיקרי הכללים לגבי קיזוז הפסדים לצורכי מס:

חשוב להדגיש: קיזוז המס אינו “פיצוי” במובן שהחברה משלמת, אבל הוא בהחלט דרך להמתיק את הגלולה. גם אם איבדת כסף, לפחות תקבל הקלה במס על רווחים אחרים. בנוסף, אם אתה מתכוון לתבוע את החברה ולקבל החזר, יש להתייעץ עם רו”ח לגבי תיאום מס: אם למשל בשנה מסוימת קיזזת הפסד, ולאחר מכן זכית בתביעה והוחזר לך הכסף – ייתכן שתצטרך לשלם מס על הסכום שהוחזר (כי בפועל לא הפסדת בסוף). מקרה כזה מורכב, אך כדאי לזכור אותו כדי לא להסתבך מול רשויות המס.

מסקנות והמלצות לפעולה

מה עושים כשמבינים שנפלת קורבן או שספגת הפסד כבד? להלן מספר מסקנות מהאמור ומספר המלצות לפעולה מיידית למשקיעים שנמצאים במצב הזה, הן בישראל והן בחו”ל:

• לא להתמהמה בפנייה לעזרה: הזמן הוא גורם מפתח. חברות עלולות להעלים ראיות (למשל למחוק הקלטות שיחה אחרי זמן), לסגור חשבונות, ואף להיעלם פיזית. לכן, ברגע שמתעורר חשד להתנהלות לא תקינה, יש לפעול. פנייה מהירה לייעוץ משפטי יכולה לאפשר, למשל, שליחת מכתב דרישה לפני שהחברה נסגרת, או בקשת צו מניעה/עיקול דחוף אם יש חשש להברחת כספים. אם ממתינים זמן רב, ראיות עשויות “להתקרר” והסיכוי פוחת.
• בחינת נחיצות עורך דין: לא בכל מקרה יש הצדקה כלכלית לערב עורך דין. אם הפסדת סכום קטן יחסית (נניח כמה אלפי שקלים) – תביעה עלולה להיות יקרה ואיטית מדי. במקרים כאלה אולי עדיף לפנות עצמאית לבית המשפט לתביעות קטנות, או להגיש תלונה לרשות שתסייע. לעומת זאת, אם מדובר בעשרות אלפי ₪ ומעלה, או במקרה מורכב משפטית – כמעט תמיד כדאי לערב עורך דין מומחה. כפי שראינו, ישנם משרדים שמציעים גם בדיקה ראשונית ללא עלות: עורכי דין רבים יסכימו לשיחת ייעוץ קצרה או לבחון מסמכים ראשוניים כדי להעריך אם יש עילה, בלי התחייבות מצדך. מומלץ לנצל זאת.
• היערכות מוקדמת – איסוף ראיות עצמי: גם לפני המפגש עם עו”ד, המשקיע יכול (וצריך) להתחיל להכין את התיק שלו: כתוב לעצמך זכרון דברים עם ציר הזמן של האירועים – מי דיבר איתך, מתי, מה נאמר, כמה השקעת, איך התפתחו הדברים. אסוף צילומי מסך של חשבון המסחר, הודעות מייל, הסכם ההתקשרות. גבה מיד את התיעוד: למשל, הורד קבצים מהאתר של הברוקר (דוחות פעילות) כי ייתכן שבעתיד ינעלו הגישה שלך. כל פיסת מידע עשויה להיות חשובה.
• לא “לשבור את הכלים” מול החברה טרם התייעצות: למרות הכעס והלחץ, מומלץ לא להתלהם ולאיים על נציגי החברה בצורה בלתי מתוכננת. אמירות כאלו מוקלטות ועלולות לשמש נגדך. עדיף להתייעץ איך לנסח את הפניה. לפעמים עו”ד ימליץ לא לפנות בכלל בעצמך אלא לתת לו לטפל – כדי לא לחשוף טענות מוקדם מדי או לאפשר לחברה לטשטש עקבות.
• בדוק את סטטוס החברה והרגולציה: דבר ראשון, גש לאתר רשות ניירות ערך (או הרגולטור הרלוונטי במדינת הפעילות) ווודא אם החברה בעלת רישיון. רשות ני”ע מפרסמת רשימת חברות בעלות רישיון זירת סוחר. אם החברה לא שם – זה דגל אדום. בנוסף, בדוק באתר הרשות אם יצאה אזהרה לציבור לגבי החברה. למשל, רשות ני”ע פרסמה אזהרות מפורשות לגבי אתרי השקעות מתחזים, כולל רשימה של אתרים פיקטיביים. אם החברה שלך מופיעה כאזהרה – יש בידיך הוכחה חזקה בבית משפט שהחברה פעלה בניגוד לחוק.
• תיעוד תקשורת לאחר מעשה: במידה ואתה עוד בקשר עם נציגי החברה, תעד הכל. מומלץ להעביר את התקשורת לערוץ כתוב (למשל, “נא אשר לי במייל שביקשתי למשוך ואתם מעכבים”). אם הנציג משקר, עדיף שיכתוב זאת – זה יהווה ראיה. אל תחתום על שום מסמך חדש שהם שולחים לך בלי ייעוץ! לפעמים חברות ינסו לגרום לך לחתום על “כתב ויתור” או הסכם פשרה מקפח כדי לקבל משיכה קטנה. היו מקרים שמשקיעים חתמו בפזיזות על ויתור תביעות ובכך החלישו עמדתם.
• שקול פניה לרגולטור ולמשטרה: במקביל למהלך האזרחי, אם ברור לך שנפלת קורבן להונאה (למשל, החברה סירבה ולא מאפשרת משיכה, או הסתבר שאין לה רישיון) – הגש תלונה רשמית לרשות המתאימה. בישראל – לרשות ני”ע (מחלקת חקירות) ו/או לרשות להגנת הצרכן (אם זו עברת הטעיה צרכנית), וכן שקול תלונה למשטרה. תלונה במשטרה תהיה בעיקר רלוונטית כשהכספים פשוט נגזלו במרמה. אמנם המשטרה לרוב איטית, אבל פתיחת חקירה יכולה ללחוץ על המעורבים. יתרה מכך, אם תהיה חקירה פלילית או מנהלתית, לעיתים אפשר לעכב יציאת בעלי החברה מהארץ או לחלט להם נכסים – מה שיכול לסייע להשבת הכסף בסוף.
• הערכת כדאיות כלכלית: היו כנים ותבצעו חישוב עלות-תועלת. אם הפסדת 10,000 ש”ח, ותביעה תעלה לך 15,000 ש”ח שכר טרחה – כנראה לא משתלם. במקרה כזה אולי עדיף לנסות לאגד עוד נפגעים וללכת ייצוגית, או פשוט ללמוד לקח. אם הפסדת 200 אלף, אפילו לשלם 20 אלף ש”ח לעו”ד זה הגיוני, כי יש סיכוי לקבל חלק ניכר מה-200.
• ניצול כלי עזר להערכת סיכוי: כיום ישנם גם כלי טכנולוגיים שיכולים לעזור. למשל, יש קבוצות פייסבוק וטלגרם של נפגעי הונאות השקעה – הצטרפו, שתפו, ייתכן שתמצאו שם מידע (אולי מישהו כבר תבע חברה כזו ויש פסק דין). יש גם מאגרי פסקי דין מקוונים (כמו אתרי פסיקה) – חפשו את שם החברה, אולי כבר הופיעה בפסק דין. זה יתן לכם מושג אם אתם חלוצים או חלק מתופעה.
• התארגנות קבוצתית: אם גיליתם שיש עוד נפגעים מאותה חברה, שקלו לפעול יחד. פנייה משותפת לעו”ד יכולה להוזיל עלויות (עו”ד אחד מייצג כמה, או הגשת ייצוגית). גם פנייה תקשורתית – חשיפה בתקשורת – לפעמים עוזרת. חברות שפתאום רואות כתבה על מעלליהן עשויות להגיב מהר כדי למזער נזק תדמיתי.
• שמרו על ציפיות ריאליות: חשוב להישאר מפוכחים. גם אם ברור שנעשה לכם עוול, לא תמיד החוק יכול להשיב הכל. ייתכן שבסוף ההליך תקבלו רק חלק מההפסד. ייתכן שיקח זמן (הליך משפטי יכול להימשך 8-18 חודשים ואף יותר בתיקים מסובכים). הכינו עצמכם נפשית למסע לא קצר. עצם הידיעה שאתם נלחמים בחזרה לעיתים עוזרת נפשית, אבל היזהרו לא להשקיע עוד ועוד (כסף, זמן, סטרס) במרדף חסר תוחלת. עורך דין טוב גם יסייע לכם לאמוד מתי עדיף לקחת הצעת פשרה סבירה במקום להתעקש ולסכן יציאת קרחים מכאן ומכאן.
• מניעה להבא ותיעוד שוטף: במידה ואתם ממשיכים להשקיע במסחר עתידי, הפיקו לקחים: עבדו רק עם חברות מפוקחות, קראו היטב הסכמים, אל תתפתו למינוף קיצוני, ושתפו בני משפחה או יועץ אובייקטיבי בהחלטות השקעה גדולות (לפני העברת סכומים). ובכל מקרה, תעדו כל אינטראקציה מההתחלה – שמרו הקלטות ושיחות. אם יקרה משהו, תהיו מוכנים.
• לא להתייאש ולא לוותר מראש: חברות בעייתיות בונות הרבה פעמים על כך שהלקוח הממוצע יתבייש או יתייאש מלדרוש את כספו. חשוב לדעת שלעיתים קרובות אפשר לקבל כסף חזרה. ראינו דוגמאות: 60% מהסכום בהסדר מהיר, 80% בפסק דין בתביעות קטנות, 100% במקרים חריגים. אם תוותר – החברה פשוט תרוויח מהפסיביות שלך. לכן, שקול ברצינות לפעול, גם אם זה נראה מורכב. לכל הפחות, דיווח לרשויות יכול למנוע מאחרים ליפול בפח.

כעת, לאחר שפרשנו את המלצות הפעולה, נסכם במספר שאלות נפוצות ותשובות, כדי לחזק עוד את ההבנה בנושא.

מדריך מעשי: מה לעשות אחרי שהפסדת – טיפים וצעדים ראשונים

להלן מדריך ממוקד בצעדים שיש לבצע מיד כשמתברר שנגרם לכם הפסד משמעותי וייתכן שנפלתם קורבן להתנהלות פסולה. הקפדה על שלבים אלו תגדיל את סיכוייכם להשיב כסף ולהגן על זכויותיכם:

1. שמור קור רוח ואסוף מידע: קודם כל, למרות ההלם והכעס, השתדל להישאר רגוע. פעל באופן מחושב. רשום לעצמך בזיכרון (או במסמך) את כל הפרטים: תאריכים, סכומים, שמות הנציגים שדיברו איתך, ההבטחות שניתנו לך, מה בדיוק קרה לחשבון שלך ומתי. מידע זה יהיה קריטי בהמשך.
2. עצור פעולות נוספות בחשבון: אם עדיין יש לך כספים בחשבון המסחר, הימנע מלהמשיך לסחור בניסיון “להחזיר” את ההפסד. לעיתים קרובות, חברות עוקץ ינסו לפתות אותך להפקיד עוד כסף כדי “להציל את ההשקעה”. זו מלכודת – אל תיפול בה שוב. עצור והערך מחדש.
3. תעד מיידית את מצב החשבון והעסקאות: היכנס לחשבון המסחר שלך וצלם צילומי מסך של כל הנתונים הרלוונטיים: יתרות החשבון, רשימת העסקאות שבוצעו, גרף ההפסדים. אם ניתן להוריד דוחות – הורד אותם (טרם יחסמו את גישתך). תיעוד זה הוא ראיה קריטית להמשך.
4. נסה לבצע משיכת כסף (אם לא ניסית): הגש בקשת משיכה רשמית דרך הפלטפורמה (אפילו סכום חלקי) כדי לראות את תגובת החברה. שתי תוצאות אפשריות: או שתקבל חלק מהכסף (טוב, לפחות הצלת משהו), או שהחברה תתמהמה/תסרב – מה שיהווה עוד הוכחה כנגדה.
5. אל תחתום על שום מסמך ללא בדיקה: לעיתים לאחר הפסד, החברה תשלח לך “הסכם חדש” או “הצהרה” כלשהי לחתימה. לדוגמה, היו מקרים ששלחו ללקוח מסמך המאשר שהוא מבין את הסיכונים ושלא יבוא בטענות. אל תחתום! – ייתכן שזה נועד להגן עליהם משפטית ולחסום אותך. ראשית התייעץ עם עו”ד.
6. צור קשר עם נציג החברה בכתב: מעבר לניסיון משיכה, שלח הודעה/מייל רשמי לשירות הלקוחות של החברה בו אתה מבקש הסברים ואישור בכתב למצב. למשל: “אבקש לאשר כי חשבוני הפסיד X ש”ח, וכי הסיבה היא Y…”. ייתכן שלא יענו, אך אם יענו – תהיה לך גרסה שלהם בכתב. אם לא יענו – זו עדות להתנהלות לקויה.
7. אסוף את כל ההקלטות וההתכתבויות: אם שיחותיך עם הנציגים הוקלטו (למשל, שיחות בסלולרי – חלק מהטלפונים מקליטים אוטומטית, או שתוכל לשחזר הודעות קוליות), תעד זאת. אותו דבר לגבי התכתבויות בוואטסאפ, טלגרם, מייל וכו’. עשה צילומי מסך ושמור גיבויים.
8. בדוק את רקע החברה והמוניטין שלה: ערוך חיפוש באינטרנט: הכנס בגוגל את שם החברה + “תרמית”, + “תלונות”, באנגלית ובעברית. ראה אם צצים סיפורים דומים. אם תמצא שאחרים מספרים שהחברה נוכלת – זה יחזק את תיקך. גם בדוק באתר הרגולטור: האם לחברה יש רישיון? האם יש אזהרה רשמית לגביה?
9. התייעץ עם גורם מקצועי מוקדם ככל האפשר: פנה לעורך דין המתמחה בשוק ההון/פורקס לפגישת ייעוץ. רבים מציעים שיחת ייעוץ קצרה ללא עלות. הבא לפגישה את כל החומר שאספת. עו”ד מומחה ידע במהירות להגיד לך אם יש עילה טובה, מה סיכוייך ומה האסטרטגיה המומלצת.
10. שקול פנייה לרגולטור או הגשת תלונה רשמית: במקביל לייעוץ המשפטי, דווח על המקרה לרשות המתאימה. למשל, רשות ני”ע (אם זה בתחום השקעות) או הרשות להגנת הצרכן (אם זו הטעיה צרכנית). הדיווח גם יוצר תיעוד רשמי של המקרה שלך. אם יש חקירה, ייתכן שיוחזרו כספים לקורבנות.
11. אל תחשוש מלפעול – אתה הקורבן, לא האשם: נפגעי הונאות השקעה לעיתים מרגישים בושה (“איך הייתי טיפש”). חשוב להבין: התוקף (החברה) עברה על החוק ואתה הנפגע. אין מה להתבייש לפנות לעזרה. המשטרה, הרשויות ועורכי הדין ראו כבר מקרים רבים – אתה לא היחיד. מגיע לך סעד בדיוק כמו לקורבן כל עבירה אחרת.
12. התארגנות עם נפגעים אחרים: נסה לברר אם עוד אנשים נפלו עם אותה חברה. שאל בקבוצות משקיעים, בפורומים, אולי אפילו חיפוש שמות של נציגים שקיבלת יכול לגלות אחרים שכתבו עליהם. אם תמצא עוד קורבנות – התאחדו. ביחד אתם כוח חזק יותר: אולי תשקלו ייצוגית, או לפחות תחלקו מידע ועצות.
13. שקיפות מלאה עם עורך הדין/יועצים: כשכבר החלתם בהליך, הקפד לספר לעורך הדין הכל, גם פרטים שעלולים להיראות לא טוב לגביך (למשל, שסיפרת לנציג שאתה לחוץ בכסף והוא ניצל את זה). עדיף שהעו”ד ידע כדי שלא יהיו לו הפתעות מאוחר יותר. עו”ד כפוף לחיסיון ומטרתו לעזור לך, לא לשפוט אותך.
14. התכונן לתהליך מתמשך: פתרון לא יקרה בן לילה (אלא אם התמזל מזלך בפשרה מהירה). הכנת תביעה, המתנה לדיונים, מו”מ – אלו לוקחים זמן. היה סבלני ושמור על תקשורת שוטפת עם עורך הדין שלך. ודא שאתה מבין כל שלב, ושואל שאלות כשמשהו לא ברור. מעורבותך חשובה.
15. למד את הלקח להבא והפץ את המודעות: לאחר שהאבק ישקע – בין אם תקבל את כספך בחזרה ובין אם לא – הפק לקחים. שפר את הידע הפיננסי שלך, בדוק היטב עם מי אתה משקיע בעתיד, ואל תיתן לאף אחד לנהל את כספך ללא בקרה. בנוסף, שקול לשתף את סיפורך (בעילום שם אם תרצה) בפורומים כדי שאחרים ילמדו וייזהרו. הפצת מודעות תמנע קורבנות נוספים.

מדריך זה הוא כלי עזר למי שנמצא בתחילת הדרך לאחר הפסד כואב. שילוב הפעולות המוצעות יכול גם לחזק משמעותית את העמדה שלך בתביעה משפטית עתידית, וגם לעזור לך לקבל החלטה מושכלת האם ואיך להמשיך במאבק.

איך לבחור עורך דין פורקס/שוק ההון – עלויות ושיקולים

לא כל עורך דין מתאים לטפל בתיקי תביעות משקיעים מול חברות פורקס או שוק ההון. זהו תחום ייחודי המשלב מומחיות משפטית עם הבנה פיננסית. בחירת עורך הדין הנכון יכולה לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד. הנה דגשים מרכזיים לבחירת עו”ד מתאים, וכן סקירת העלויות הכרוכות בכך:

• התמחות וניסיון רלוונטי: יש לוודא שלעו”ד יש ידע וניסיון קודם בתיקים דומים. חשוב מאוד שהוא הכיר מקרוב את תחום הפורקס/שוק ההון או את הרגולציה הפיננסית. שאלו את עוה”ד האם טיפל במקרים של משקיעים מול ברוקרים, האם הוא מכיר את חוקי ניירות ערך, חוק הייעוץ, תקנות זירות סוחר וכדומה. מומלץ אף לבקש דוגמאות: למשל, “האם טיפלת במקרה דומה של לקוח שחברה X לא אפשרה לו משיכה?”. עורך דין פורקס טוב בישראל יהיה בעל מעורבות קודמת בתיקי פורקס, ניירות ערך או רגולציה פיננסית. אם העו”ד פרסם מאמרים בנושא או הוזמן להרצאות – זה סימן לבקיאותו.
• הבנה פיננסית וטכנית: מלבד ידע משפטי, התיק יכלול מונחים ומושגים מעולם המסחר. בדקו האם העו”ד “מדבר את השפה” – האם הוא יודע מה זה PIP, מינוף, שורט, מרג’ין קול וכו’. עו”ד שמבין זאת לא יצטרך לבזבז זמן בלימוד תוך כדי תנועה ויוכל להתעמק ישר בעובדות. לעיתים עדיף עורך דין מעט יקר יותר אבל מומחה, מאשר זול שאין לו מושג בענף הספציפי – כי חוסר המומחיות עלול לעלות ביוקר בתוצאה הסופית.
• יכולת ליטיגציה ונחישות: בסופו של יום, אם העניין יגיע לבית משפט, תרצו ליטיגטור (עורך דין מתדיין) שיודע לעמוד ולשכנע. בתחום הזה במיוחד, הצד השני עשוי להיות מיוצג ע”י משרדים חזקים (חברות פורקס גדולות שוכרות עורכי דין מהשורה הראשונה כדי להדוף תביעות). לכן, בחרו עו”ד שאינו נרתע מעימות, שיש לו נוכחות, ושיודע לנהל חקירה נגדית בעדים מומחים. ניתן להתרשם מכך בפגישת הייעוץ: האם העו”ד בטוח בדבריו, מכיר פסיקה בעל פה, משיב לעניין? אלה סימנים טובים.
• שקיפות לגבי שכר טרחה: כבר בשלב הבחירה, העלו את נושא הכסף. עורך דין מקצועי יציג לכם הסכם שכר טרחה ברור. ודאו שאתם מבינים את כל המרכיבים: מהו התשלום המיידי (Retainer) אם יש, איזה אחוז הצלחה הוא גובה, האם האחוז מהסכום הברוטו או הנטו (למשל, אם קיבלת 100 אלף ש”ח כולל החזר הוצאות משפט – האם האחוז גם על ההוצאות?). גם שאלת החזר ההוצאות צריכה להיות מוסדרת: מי משלם אגרת בית משפט, עלות מומחים, שליחים וכו’. בהרבה תיקים הלקוח משלם את ההוצאות הישירות בנפרד מהשכר. בקשו הערכה של גובה ההוצאות הצפויות. שימו לב: במקרים של ייצוגית או תביעה קבוצתית, לרוב אינכם משלמים לעו”ד אלא הוא מקבל שכר שאושר ע”י בית משפט אם יצליח. ודאו האם המקרה שלכם נשקל כייצוגית, ואז יתכן שהמודל אחר.
• שיקולי מיקום ושפה: אם החברה הנתבעת נמצאת בחו”ל, ייתכן שתצטרכו גם עו”ד/ים בחו”ל. למשל, אם תובעים בקפריסין – צריך עו”ד קפריסאי. במקרה כזה, העו”ד הישראלי שלכם יכול לתאם ולייעץ, אבל את התביעה שם ינהל מקומי. ודאו שלעו”ד הישראלי יש רשת קשרים בינלאומית או יכולת לעבוד עם עו”ד זרים במקרה הצורך. כמו כן, אם יש מסמכים באנגלית (או שפה אחרת), העו”ד צריך שליטה בהם. רוב עורכי הדין קוראים אנגלית משפטית היטב, אך אם החומר ביפנית למשל – אולי צריך מתורגמן. קחו זאת בחשבון.
• כימיה אישית ואמון: אל תזלזלו בתחושת הבטן. אתם הולכים לעבוד עם האדם הזה חודשים ואף שנים. האם אתם מרגישים בנוח לספר לו הכל? האם הוא מקשיב לכם? האם הוא מגלה אמפתיה למצבכם אך גם מקצועיות? שימו לב לסגנון התקשורת: אתם רוצים עו”ד שיהיה זמין לענות לכם על שאלות, ולא אחד שתאלצו לרדוף אחריו. כבר בפגישה, בדקו: האם הוא נותן לכם זמן לשאול? האם הוא ברור בהסבריו? תחושת אמון וביטחון בעו”ד היא קריטית.
• בדיקת רקע והמלצות: זה תמיד טוב אם אתם מגיעים לעו”ד דרך המלצה אישית של מישהו אמין. אם לא – אפשר לחפש ברשת חוות דעת. כיום יש אתרים עם המלצות ודירוגים לעו”ד (אם כי קחו בערבון מוגבל חלק מההמלצות באינטרנט). אפשר גם לבקש מהעו”ד עצמו הפניות ללקוחות קודמים שמוכנים לשתף (בהתאם לחיסיון – לעיתים אפשר בעילום שם). עו”ד הגון לא יעלב מבקשה כזו.
• מבנה משרד ותמיכה: בדקו האם העו”ד פועל לבדו או במשרד גדול. שני המצבים יכולים להיות טובים – אך שונים. במשרד גדול אולי יהיו משאבים רבים, אבל אתם עלולים להיות “לקוח קטן” שם. אצל עו”ד קטן תקבלו יחס אישי ישיר, אבל מה אם הוא חולה או עמוס? לכן, אם זה משרד של אדם יחיד, ודאו שיש לו גיבוי כלשהו (שותף, עו”ד מחליף) למקרי חירום. אם זה משרד גדול, ודאו שאתם יודעים מי בפועל יטפל בכם (לעיתים השותף הפורסם מושך אתכם, אבל בפועל עו”ד זוטר מטפל בתיק).

עלויות שכר טרחה צפויות: כאמור, העלות יכולה לנוע מאוד. אך בכל זאת, ננסה לתת סדרי גודל:

• ייעוץ ראשוני: לרוב בחינם או כמה מאות שקלים.
• הכנת מכתב דרישה: עשוי לעלות 1,000-3,000 ₪ (חלק מהעו”ד יגלם זאת בשכר הכולל אם ימשיכו).
• תביעה בסדר גודל 50-200 אלף ₪: שכר טרחה כולל יכול להיות 10-30 אלף ₪ (כמובן תלוי מודל).
• תביעות גדולות/ייצוגיות: לרוב על בסיס הצלחה ואישור בית משפט, אין מספר קבוע (עו”ד יכול לקבל גם מאות אלפים במקרה של הצלחה גדולה בייצוגית, בהתאם להטבה שהשיג לקבוצה).
• חשוב: ברוב פסקי הדין, אם תזכו, בית המשפט יכול לחייב את הנתבע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד לטובתכם. למשל, בפסק דין שבו זכיתם ב-100 אלף ש”ח, השופט עשוי לפסוק עוד 15 אלף ₪ לכיסוי שכר עו”ד. סכום זה יכול להחזיר לכם חלק מהתשלום לעו”ד. אולם, אם נפסקת פשרה, נושא ההוצאות נתון למו”מ בין הצדדים.

בחירת עורך הדין היא החלטה חשובה מאוד. קחו את הזמן לבדוק, אל תתביישו לראיין 2-3 עורכי דין לפני שאתם מחליטים. תיק השקעות אבוד הוא לא משהו שקורה כל יום – מגיע לכם הטוב ביותר כדי לנסות ולהציל את כספכם.

סיכויי קבלת החזרים בעקבות טיפול משפטי

לאחר כל הדיון הזה, השורה התחתונה שכולם רוצים לדעת היא: מה הסיכוי בסוף לקבל את הכסף חזרה? כפי שהבהרנו, זה תלוי בהרבה משתנים, אך ננסה לתמצת את התרחישים וההסתברויות באופן כללי, כדי שתהיה ציפייה ריאלית למשקיעים הנמצאים בפני החלטה.

• תרחיש א’: פשרה מהירה לטובת הלקוח – זהו המקרה האופטימי. מתרחש כאשר הראיות נגד החברה חזקות והחברה מספיק איתנה (ורוצה למנוע הליך). למשל, הקלטה מרשיעה, חברה מפוקחת שחשופה לתלונת רגולטור. במצב כזה, לעיתים קרובות בתוך חודשים ספורים מתקבלת הצעה לפשרה המגיעה ל-50%-80% מהנזק. הסיכוי לתרחיש זה אינו הרוב אך גם לא זניח – אולי בסדר גודל של 20% מהמקרים הטובים. כשזה קורה, זה לרוב יקרה בתחילת הדרך (אחרי מכתב ההתראה או הגשת התביעה, טרם משפט מלא).
• תרחיש ב’: ניצחון בבית משפט – כאן הכוונה שפסק דין מקבל במלואה או במרביתה את תביעת המשקיע. זה קורה במקרים עם ראיות מצוינות ובית משפט משוכנע, או בתביעות ייצוגיות עקרוניות (כמו USG שחויבה לשלם לכל המשקיעים). ההסתברות לכך היא קשה לאמוד – אולי 30%-40% מהתביעות שמגיעות לפסק דין מלא מסתיימות כך. אבל שימו לב, חלק גדול לא מגיע כלל לפסק דין (מתפשרים קודם). ניצחון משפטי יכול להביא החזר 100% של ההפסד (ולעיתים אף הוצאות נוספות), אך הוא דורש לחכות עד סוף ההליך (שנה-שנתיים).
• תרחיש ג’: פשרה מאוחרת – בהרבה מהמקרים, אי שם באמצע המשפט החברה מציעה פשרה. זה יכול לקרות אחרי גילוי מסמכים (כשראתה שהראיות לרעתה), או אפילו לאחר שמיעת העדים. פשרות מאוחרות נוטות להיות קצת פחות לטובת הלקוח מאשר פשרות מוקדמות, כי החברה כבר השקיעה בעלויות משפט והיא “התקשתה” קצת. אבל אם במהלך המשפט מתברר לחברה שהיא בסיכון גבוה להפסיד – היא תתפשר. פשרה כזו אולי תניב 30%-60% מהסכום. זה עדיין תוצאה טובה (כסף ביד), אם כי קצת מאכזבת אולי לעומת הציפייה ליותר. אחוז ניכר מהתיקים נופל לקטגוריה הזו – ייתכן 40% או יותר.
• תרחיש ד’: דחיית התביעה – כן, צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שלא תקבל כלום. זה יקרה אם בית המשפט שוכנע שאין אחריות על החברה, או שהמשקיע לא הוכיח את טענותיו. למשל, אם אין ראיות חד-משמעיות, ואם החברה הביאה עדים שטענו שהלקוח הובן וסיכן מרצונו – ייתכן שהשופט ידחה את התביעה. קרה למשל בתיק גופורקס שהזכרנו – התביעה נדחתה והלקוח לא קיבל פיצוי. בהקשר זה חשוב: אם עורך הדין שלכם מיומן, הוא בדרך כלל לא ייתן למקרה חלש להגיע לפסק דין – הוא ימליץ להתפשר קודם אפילו על סכום נמוך, כי עדיף ציפור ביד. לכן, דחייה מוחלטת מתרחשת לרוב כשאו שהלקוח סירב לכל פשרה והתעקש, או שהתיק באמת היה גבולי. נאמר שהסיכוי לתרחיש זה הוא אולי 10%-20% במקרים שהגיעו למשפט, ופחות מכך אם כוללים את אלו שהתפשרו (כי אלה לא “דחו” – קיבלו משהו).
• תרחיש ה’: זכייה משפטית אבל ללא גבייה – זהו סיכון נסתר: אתה מנצח, מקבל פסק דין שאומר שהחברה חייבת לך סכום, אבל הכסף לא מגיע כי החברה חדלת פירעון/נעלמה. למשל, חברת פורקס שפעלה ממדינה רחוקה ולא אכפת לה מה קורה בישראל. במצב כזה, ייתכן שתידרש לפתוח תיק הוצאה לפועל בישראל (אם יש נכסים), או לרדוף בחו”ל – משימה יקרה ולעיתים עקרה. כדי לצמצם סיכון זה, עורכי הדין מנסים עוד במהלך המשפט לבקש ערבויות או לעקל נכסים. אם החברה מפוקחת בישראל, לרוב יש לה הון מינימלי ומנגנוני ביטחון (רשות ני”ע דורשת מזירות סוחר החזקה של הון עצמי מינימלי והפרדת כספי לקוחות, מה שמגדיל סיכוי גבייה). אך אם זו חברה נוכלת, ייתכן שלא תמצא ממי לגבות. לצערנו, היו כמה מקרים של ניצחונות פירוס כאלה. אין סטטיסטיקה ברורה לכך, אבל אפשר לשער שבכ-10% מהמקרים הקשים, זו הבעיה.

הערכת ביניים: אם נשים מספרים סכמטיים, ייתכן שבסופו של דבר – מתוך כל 100 משקיעים שניגשים למסלול המשפטי – כ-50 יזכו להחזר כלשהו (מלא או חלקי), ו-50 לא יקבלו דבר (או יבחרו לסגת בדרך). כמובן שזה תלוי בחומרת ההונאה: בתרמיות קלאסיות (שבהן החברה נמלטה עם הכסף) האחוזי ההצלחה נמוכים משמעותית. לעומת זאת, במקרים של רשלנות בחברה לגיטימית, יש סיכוי טוב יותר להחזרים.

מה מגדיל את הסיכוי לקבל החזר?

1. כמו שאמרנו: ראיות חזקות – אם יש הקלטות, מסמכים מפלילים, הכוח עובר לצד שלך.
2. החברה עדיין פעילה ואיתנה – לחברה שרוצה להמשיך עסקיה יש מוטיבציה לסלק טענות ולהמשיך הלאה, אולי בפשרה שקטה.
3. מעורבות רגולטורית – אם רשות ני”ע/הבנק המרכזי נכנסו לתמונה, החברות בדר”כ נכנעות מהר יותר (הן חוששות מקנסות/שלילת רישיון).
4. ייצוג משפטי איכותי – עו”ד מנוסה ידע לא לוותר וילחץ במקומות הנכונים.
5. התארגנות קבוצתית – אם אתם חלק מקבוצה גדולה (כמו ייצוגית), החברה בבעיה תדמיתית גדולה יותר, וסיכויי הלחץ לטובתכם טובים.
6. ניהול נכון של המשבר מצידך – כלומר, פעלת נכון מהרגע שהבנת שיש בעיה: לא גילית חולשה לחברה, פעלת מהר, לא חתמת ויתורים, כל אלה שומרים את “הקלפים” בצד שלך חזקים.

בסיכומו של דבר, ניתן לומר: יש סיכויים ממשיים לקבל לפחות חלק מכספך בחזרה, במיוחד אם הנסיבות מראות שנעשה לך עוול. זה לא מובטח ולא תמיד 100%, אבל וודאי לא אבוד מראש. עליך לגשת לכך בעיניים פקוחות, עם צוות מקצועי, ולהיאזר בסבלנות. גם במקרים הפחות מוצלחים, עצם המאבק עשוי להביא אותך להסדר נסבל (למשל, קבלת מחצית הכסף + תחושת צדק חלקית). במקרים הטובים, תוכל אולי אפילו לראות את כל כספך מוחזר – ולקבל הזדמנות שנייה להשקעות נבונות יותר בעתיד.

נקודה אחרונה אופטימית: בעולם, במיוחד באירופה, הוחמרו הרגולציות כדי להגן על משקיעים קמעונאיים. אחוזי ההפסד אמנם עדיין גבוהים, אבל לפחות כיום המשקיעים מודעים יותר (בזכות אזהרות חובה בפרסומות, למשל “75% מהלקוחות מפסידים” שמופיעה באתרי פורקס). בישראל, צעדי רשות ני”ע (כמו איסור אופציות בינאריות, רישוי זירות סוחר) כבר הקטינו משמעותית את פעילות החברות הבעייתיות. כך שהלוואי ובעתיד נראה פחות מקרים שדורשים תביעות. בינתיים – מי שנפגע, שישאף למצות את זכויותיו, והכלים כאמור קיימים.

בעלי המקצוע המעורבים בתיקי תביעות השקעות

בטיפול במקרה של הפסד בשוק ההון או פורקס עשויים להיות מעורבים מספר בעלי מקצוע וגורמים, שכל אחד תורם את חלקו. הבנת “מי נגד מי” יכולה לעזור לך כמשקיע לדעת למי לפנות וממי לצפות למה:

• עורך דין לתחום שוק ההון/פורקס: זהו המוביל העיקרי של המערכה מטעמך. כפי שדנו, הוא ייעץ, יפנה בשמך לחברה, יכין את התביעה ויטפל בהליך המשפטי. עו”ד טוב ישמש גם כרכז שמחבר בין שאר אנשי המקצוע (למשל, יתדרך את המומחה הכלכלי מה לבדוק). הוא האיש ששומר על האינטרסים שלך בזירה המשפטית. חשוב: יש עורכי דין שזו התמחותם העיקרית – חפשו אותם (למשל, ניתן למצוא באתרי עורכי דין קטגוריות של “עו”ד שוק ההון” או “עו”ד פורקס”). כפי שהוזכר בדברי המומחים: “עורך דין פורקס טוב… ידאג מצד הלקוח שהברוקר ימלא חובותיו ואינו מנצל את תמימות הסוחר” – בדיוק לשם כך אתה שוכר אותו.
• רואה חשבון/יועץ מס: תפקידו כפול. ראשית, הוא יכול לסייע בחישוב הנזק הכספי בצורה קבילה. לפעמים לא ברור מה בדיוק ההפסד לצורך תביעה (למשל, אם היו הפקדות שונות ומשיכות). רו”ח יכול להכין דו”ח נזק שמציג בפשטות: הופקד X, נמשך Y, הפסד נטו Z. שנית, כפי שהסברנו, הוא מטפל בהיבטי קיזוז המס – לוודא שתביעות המס שלך מתואמות עם מה שקורה (שלא תפסיד אפשרות החזר מס, או שלא תחויב כפל מס אם קיבלת פיצוי). במידה ומגיעים לפסק דין פיצויים, ייתכן שצריך גם לחשב רכיבי הצמדה, ריבית וכד’. רו”ח חישובי יכול לעזור בזה.
• מומחה כלכלי/שוק ההון (לעדות מומחה): זה יכול להיות אנליסט פיננסי, פרופ’ למימון, או מישהו שהיה בתפקיד רגולטורי. אם התיק ידרוש הסבר מקצועי לבית המשפט – לדוגמה, להבהיר למה אסטרטגיית ההשקעות שהחברה הפעילה הייתה מסוכנת ולא מתאימה – מומחה כזה יכין חוות דעת מומחה. חוות הדעת היא מסמך שמגישים לבית המשפט ובו חוות דעת ניטרלית (לכאורה) של מומחה שבדק את החומר. למשל, בפרשת USG Capital, היה דיון האם התוכנה האוטומטית מהווה ניהול תיקים. מומחה יכל לנתח את פעולת התוכנה ולקבוע שכן – וביהמ”ש אכן קבע שחברה זו ניהלה בפועל תיקי השקעות ולכן פעלה לא כחוק. מומחה מטעמך יכול לחזק מאד את טענותיך. כמובן, הצד השני יכול להביא מומחה נגדי.
• חוקר פרטי (במקרים מסוימים): אם יש קושי לאתר את נכסי החברה או האנשים מאחוריה, לפעמים שוכרים חוקר פרטי. הוא יכול לעשות עבודת רקע – למשל, לברר כתובות, לאתר מנהלים, לגלות רכוש (מכוניות, נדל”ן) של החייבים. במיוחד אם יש חשד שהחברה שיקרה לגבי מיקומה (נניח אמרה “אנחנו בלונדון” אך בעצם בתל אביב), חוקר יכול לספק ראיות לזה. במקרי תרמית גדולים, גם רשויות האכיפה מפעילות יחידות מודיעין, אך ברמה הפרטית – זה יכול לעזור אם אין מידע.
• רגולטורים ורשויות: אמנם אלו אינם “מטעמך”, אך הם בעלי עניין. רשות ני”ע, רשות שוק ההון, רשות המסים – כל אחד עשוי להיכנס לתמונה. למשל, רשות ני”ע אם תזהה דפוס תלונות דומה, יכולה לפתוח בחקירה מינהלית ובסופה להורות על פיצוי גורף. רשות המסים תתעניין אם היו העלמות מס. מבחינתך, שיתוף פעולה עם הרשויות יכול רק להועיל. אם למשל קיבלת מכתבי תשובה מרגולטור, צרף אותם כראיה – זה נותן משקל נוסף לטענותיך.
• מערכת המשפט (שופטים, מגשרים): כמובן, אם הגענו להליך, השופט הוא “הדמות” המרכזית בצד הפוסק. כיום יש בישראל שופטים המתמחים בניירות ערך ובהונאות פיננסיות (בבתי המשפט הכלכליים). למשל, השופט מגן אלטוביה שהוזכר, הוא בעל מומחיות בתחום. זה טוב, כי הם באים עם הבנה רקע ולא צריך ללמד אותם מאפס. לפעמים, לפני שופט, ימונה מגשר – עו”ד ותיק ניטרלי שמנסה להביא את הצדדים להסכמה. מגשרים כאלה, אם הם מבינים בתחום, יכולים לסמן לך כמה שווה תיקך בעיניהם. הקשב, אך זכור שהחלטה סופית היא שלך אם לקבל הצעה או לא.
• בעלי החברה/עורכי הדין של הצד שכנגד: נזכיר שגם בצד השני יש “בעלי מקצוע”. לרוב, חברות גדולות שוכרות עורכי דין כדי להדוף טענות. יתכן ותיתקל בשמות של משרדי עו”ד מפורסמים. אל תיבהל – זה שהם גדולים לא אומר שהם צודקים. אבל היה מוכן לכך שיטענו טענות מתוחכמות. תפקיד עורך הדין שלך להתמודד מולם. בעלי החברה עצמם, אם יגיעו לדוכן עדים, יהוו גם הם “שחקנים” במגרש. היו מקרים שבעל חברה נחקר בבית משפט והודה שידע שלקוחות יפסידו (ראיה מרשיעה), והיו מקרים שניסו להיראות תמימים. כל אלה הם חלק מהמשחק המשפטי.

תביעה מסוג זה היא כמו פאזל רב-משתתפים: עורך הדין והלקוח (אתה) במרכז, סביבם מומחים תומכים, וממול החברה עם נציגיה. כאשר כל בעל מקצוע עושה את תפקידו נאמנה, יש סיכוי גבוה שהתמונה הסופית שתתקבל תהיה חיובית עבורך, המשקיע.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQs)

שאלה: הפסדתי כסף במסחר פורקס דרך חברת ברוקר זרה. האם אני יכול לתבוע בישראל למרות שהחברה בחו”ל?
תשובה: בהרבה מקרים כן. אם יש לחברה זיקה לישראל (אתר בעברית, נציגים ישראלים, שיווק לישראלים) – בתי המשפט בישראל עשויים לקבל סמכות לדון בתביעה. גם אם בהסכם כתוב שהסמכות היא בחו”ל, בתי משפט פה לא בהכרח מחויבים לכך כשמדובר בצרכן מול גוף זר. בפועל, כבר היו תביעות בישראל נגד חברות קפריסאיות, בריטיות ואחרות. עם זאת, אכיפת פסק הדין בחו”ל עלולה להיות אתגר, ולכן יתכן שבמקביל או במקום – כדאי לפנות גם לערכאות במדינת החברה. במקרה כזה רצוי להיעזר בעו”ד ישראלי שעובד יחד עם עו”ד מקומי במדינת היעד.

שאלה: חתמתי בחוזה ההצטרפות לברוקר על סעיף שאני מודע לסיכון ולא אתבע אותם. האם זה אומר שאין לי סיכוי בתביעה?
תשובה: לא בהכרח. סעיפים בחוזה הקובעים “הלקוח מוותר על תביעות” או “מודה שסיכונים הוסברו” אינם קלף חסינות מוחלט לחברה. בתי המשפט בוחנים את הנסיבות בפועל. אם יוכח שהחברה הטעתה אותך או פעלה בניגוד לחוק, סעיף כזה עשוי להיחשב כסעיף מקפח בחוזה אחיד או כבלתי סביר ולכן להתבטל. כמובן שהחברה תנסה להסתמך על החתימה שלך, אבל אם למשל החתימו אותך על מסמך באנגלית שלא באמת הבנת, זה יפעל לרעתם. בקצרה – אל תוותר רק בגלל שחתמת; הסיטואציה הכוללת חשובה יותר מסעיף אחד כללי.

שאלה: החברה טוענת שהפסדתי כי השוק ירד/עלה בחדות, ושזה כוח עליון. איך אפשר להוכיח אחרת?
תשובה: טענת “כוח עליון” או “שוק” היא הטענה העיקרית של ברוקרים להגנה. כדי להתגבר עליה, צריך להראות שמשהו בהתנהלות החברה החמיר את ההפסד או גרם לו, מעבר לתנאי השוק הרגילים. למשל: האם הייתה תקלה בפלטפורמה שלהם שמנעה ממך לסגור עסקה בזמן (כשל טכני)?; האם הנציג שלהם המליץ לך דווקא באותו רגע להיכנס לפוזיציה גדולה?; האם החברה פתחה לך פוזיציות אוטומטיות נגד הסיכום איתך?; אולי אף בוטלו עסקאות רווחיות שעשית באמתלה של “תקלה בשערים” (גם זה קרה). כל אלה מצביעים שהבעיה אינה רק השוק אלא החברה. כאן חשוב עדויות: תכתובות, צילומי מסך של שגיאות בפלטפורמה, וכד’. אם תוכיח את אחד מאלו, בית המשפט יבין שההפסד לא היה “טבעי” אלא תוצר של כשל מצד הברוקר.

שאלה: האם אני יכול להגיש תלונה למשטרה במקום לתבוע אזרחית? מה עדיף?
תשובה: אלה שני מסלולים שונים שמומלץ ללכת בהם במקביל במקרים חמורים. תלונה למשטרה (הונאה/גניבה) תפעיל חקירה פלילית נגד האחראים – זה טוב לחברה (הרתעה) ואולי יוביל לכתבי אישום, אבל לרוב לא יביא לך כסף ישירות (אלא אם בית משפט פלילי מחליט על פיצוי, דבר די נדיר). תביעה אזרחית מכוונת ספציפית להשבת כספך. לכן, אם באמת מדובר בתרמית, כדאי להגיש תלונה פלילית, אבל בנוסף ולא כתחליף לתביעה האזרחית. שים לב שאם המשטרה חוקרת, לפעמים אפשר לעכב את התביעה האזרחית כדי להיעזר בחומרי חקירה. זה שיקול טקטי להתייעץ עליו עם עורך הדין.

שאלה: הפסדתי בעקבות עצות “חינמיות” בקבוצת טלגרם של משקיעים, לא חברה רשמית. יש את מי לתבוע?
תשובה: זה מצב מורכב. אם העצות הגיעו מאדם פרטי שטען למומחיות, ייתכן וקמה אחריות נזיקית אישית שלו (עוולת הרשלנות או מצג שווא). אבל ראשית צריך לאתר את אותו אדם. אם זו קהילה אנונימית, קשה להצביע על גורם נתבע. בישראל, מתן ייעוץ השקעות בתשלום או אפילו בחינם בצורה שיטתית ללא רישיון הוא עבירה. היו מקרים של “גורו טלגרם” שנעצר. אם תצליח להוכיח קשר סיבתי בין עצתו להפסדיך, תיאורטית אפשר לתבוע אותו אישית. אבל לרוב סכומי ההפסד לא מצדיקים מאבק משפטי יקר מול אדם פרטי שאולי גם אין לו לשלם. במקרה כזה אולי עדיף להגיש תלונה לרשות ני”ע – שיחקרו אותו – וללמוד לקח להבא (לא לסמוך על “מומחי רשת” לא מפוקחים).

שאלה: החברה שלי פשטה רגל. האם אני יכול להצטרף להליך פשיטת הרגל כדי לקבל משהו?
תשובה: בהחלט. אם החברה או בעליה נכנסו להליכי חדלות פירעון (פירוק חברה או פשיטת רגל אישית), עליך להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד/נאמן בפירוק. בתביעת החוב תפרט כמה כסף השקעת וכמה לא הוחזר וכו’. הנאמן יבדוק זאת ויכיר בך כנושה בסכום שיקבע. לאחר מכן, כשיוחלקו נכסי החברה (אם יש) בין הנושים, תקבל את חלקך היחסי. למרבה הצער, ברוב המקרים של פירוק חברות פורקס אין כמעט נכסים, אז לרוב הנושים מקבלים אחוז נמוך. אבל שווה להגיש כדי לא לוותר. שים לב שתביעת חוב היא במקום תביעה משפטית – כשיש פירוק, אסור לפי חוק להמשיך או לפתוח תביעות אזרחיות נגד החברה, הכל מתנקז להליך הפירוק.

שאלה: האם יש ביטוח שיכסה הפסדים כאלה?
תשובה: באופן כללי, לא. השקעות בשוק ההון הן על אחריות המשקיע, ואין “ביטוח הפסדים” (מלבד במקרים מסוימים מאוד, כמו חשבון מנוהל בבנק עם ביטוח מוגבל – נדיר). עם זאת, אם מדובר בהונאה, לפעמים ביטוח הפקדונות של הבנק יכול להחזיר כסף (למשל, אם כספך נגנב מחשבונך באמצעות התחזות). אבל כשזה אתה שסחרת והפסדת – אין ביטוח. הדבר הקרוב לכך הוא אם החברה חברה בקרן פיצויים כלשהי. באירופה, ברוקרים מורשים חברים בקרן פיצוי משקיעים (ICF) שמפצה לקוחות עד סכום מסוים אם החברה קורסת. למשל בקפריסין זה עד €20,000 ללקוח. אז אם חברתך תחת כיסוי כזה – תוכל להגיש תביעה לקרן. בישראל, אין מנגנון קרן כזו לזירות סוחר, למעט הבורסה לניירות ערך (יש קרן לפיצוי במקרה ברוקר בניירות ערך קורס – אבל פורקס לרוב לא כלול).

שאלה: הרגולטור הטיל על החברה שלי עיצום כספי/קנס. האם הכסף הזה יילך אליי?
תשובה: לא ישירות. עיצומים וקנסות שהרשות מטילה נכנסים לקופת המדינה. הם אינם תחליף לפיצוי ללקוחות. רק אם הרשות מחליטה במפורש לחייב השבת כספים ללקוחות (מה שיכול לקרות בהסדרים מינהליים) – אז זה יגיע אליך. למשל, רשות ני”ע יכולה להגיע להסכמה עם חברה שכהתנאי לסגירת תיק מינהלי החברה תשלם X ש”ח ללקוחות שנפגעו. זה קרה לעיתים נדירות, אבל ייתכן. בכל אופן, אם ידוע לך שהוטל עיצום על החברה, זה דווקא זמן טוב לתבוע אזרחית – כי יש כבר “הוכחה” שהיא עשתה משהו לא תקין (העיצום). אפשר לצרף לעיוני בית המשפט את החלטת הרשות, וזה בהחלט מסייע בתביעה האזרחית (אם כי לא מבטיח ניצחון אוטומטי).

שאלה: אחרי כל זה, האם בכלל כדאי לסחור בפורקס? זה נשמע נורא…
תשובה: פורקס ושוק ההון הם אפיקי השקעה לגיטימיים, אך בסיכון גבוה. הבעיה העיקרית הייתה (ועודנה) הפעילות של גורמים לא מפוקחים/לא אתיים. אם סוחרים דרך גוף מפוקח, עם מינוף מוגבל, ועם הבנה של הסיכונים – אפשר להשקיע בזהירות. רבים מצליחים להרוויח, אך אלה בד”כ משקיעים מתוחכמים או ברי מזל. לאדם הממוצע, במיוחד ללא ניסיון, כדאי להיזהר מאוד מהבטחות לרווח קל, להימנע ממינוף גבוה, ולגוון את השקעותיו. מי שבכל זאת רוצה להתנסות – עדיף דרך חברות ישראליות מפוקחות (יש כמה כאלו) או גופים בנקאיים. לעולם אל תשקיע סכום שאינך יכול להרשות לאבד כולו. זכור את הסטטיסטיקה: 75% מפסידים, אז אל תניח שתהיה בצד ה-25% בקלות. המידע במאמר זה נועד להגן עליך אם קרה הגרוע מכל – אבל בתקווה, אם תפעל בתבונה, לא תזדקק לו.

סוגי הונאות נפוצות בשוק ההון, פורקס ו‑קריפטו

הונאת Pump & Dump‎ (P & D, “פאמפ ודאמפ”)
ערימה של משקיעים מגויסת בקבוצות WhatsApp/Telegram, המחיר “מפומפם”, ואז המארגנים “דאמפים” ומשאירים את bag‑holders עם נייר צונח. מבצע FBI 2024 החזיר למשקיעים ≈ 25 מיליון $ אחרי חשיפת מטבע NexFundAI. טיפ: אסוף לוגי צ’אט וצלם גרפים בזמן‑אמת – עדות קריטית לתביעה אזרחית.

הונאת Rug Pull‎ (“רוג‑פול”, משיכת שטיח)
מפתחי טוקן/‑NFT סוגרים לפתע את החוזה או מנקים את ה‑liquidity pool. ב‑2024 נגנבו ≈ 2.2 מיליארד $ בהאקינגים ורוג‑פולס, על‑פי Chainalysis. טיפ: מומלץ לפנות לחברות בלוקצ’יין‑פורנזיקס כדי להקפיא נכסים בבורסות מרכזיות.

הונאה Fake ICO/IEO‎ (הנפקת מטבע פיקטיבית)
White‑paper מרשים, ספירה לאחור באתר, ואז הכסף נעלם. בשנת 2021 לבדה נגרעו ממשקיעים > 2 מיליארד $ ברוג‑פול‑ICO – כמעט 90 % מכלל אובדן הקריפטו באותה שנה. אם העברתם דרך Ethereum, אפשר לבקש freeze ב‑USDC Circle לפני ההמרה.

סוג תרמית Binary Options Boiler‑Room (אופציות בינאריות)
“דסק” ישראלי‑סיישלי מפמפם שיחות קרות. פסק‑דין CFTC 2025 חייב את הרשת לשלם 451 מיליון $ קנסות ופיצוי. צעד מיידי: להגיש תביעת חוב בהליך הפירוק + תביעה בארץ בגין ייעוץ ללא רישיון.

Offshore Unlicensed FX Broker (“ברוקר איי בהאמה”)
מציע מינוף 1:500; מסרב משיכות. ב‑טקסס בלבד דווחה IC3 על 636 מיליון $ הפסדי investment fraud ב‑2024. טיפ: לבקש chargeback מהבנק תוך 120 יום + תלונה ל‑FCA/CFTC. (Federal Bureau of Investigation)

Signal‑Seller Scam (“קנותי‑אותות”)
גורו Crypto/Fx מוכר חבילות VIP‑סיגנלים ב‑Telegram. לפי FTC 2024, השקעות כוזבות גרפו 5.7 מיליארד $ מכספי אמריקנים. פיצוי: לתעד קבלות + להתאגד כקבוצה ולתבוע בגין הטעיה צרכנית. (Federal Trade Commission)

Copy‑Trading MLM (“שכפול פוזיציות” בסגנון Ponzi)
המשקיע הופך ל‑follower של טריידר‑על, אך בפועל העסקאות פיקטיביות. 47,919 קורבנות דיווחו ל‑IC3 על הפסדי קריפטו‑השקעה 6.5 מיליארד $; חלק גדול מתוכניות אלה. טיפ: לדרוש דו״ח תנועות חתום API; ללא חתימה – עילה לדרישת השבה. (Internet Crime Complaint Center)

Pig‑Butchering (“שחיטת חזירים”, Love‑Crypto)
הונאת Rom‑Invest: מתחילים בצ’אט רומנטי ומסתיימים ב‑MetaMask ריק. IC3 2024 קבע שקריפטו‑רומנס הוא הקטגוריה המפסידה ביותר – > 6.5 מיליארד $. פיצוי: לפנות מיד לבורסת המקור עם מכתב עו״ד ל‑freeze הכתובת תוך 24 שעות.

Pump ’n Scalp‑Twitter (“סקאלפינג” ע״י משפיענים)
טיקטוק/טוויטר “סווינג‑גורו” קונה, מצייץ, מוכר. ה‑SEC חילקה ב‑2024 345 מיליון $ למשקיעים שנפגעו ממניפולציות כאלו. טיפ: לגבות צילומי מסך של הציוצים וה‑blockchain hash של העסקה. (SEC)

Wash Trading ב‑DEX (“שטיפת נפח”)
סוחר יוצר קניות‑מכירות עצמיות להקפצת Volume. רשות FCA הסירה ≈ 20,000 פרסומים מטעים ב‑2024 – רבים סביב מסחר נפח מזויף. אפשרות: לפנות ל‑FCA לקבלת פיצוי מינהלי אם הברוקר ברישיון. (FCA)

 Front‑Running Desk (“Front‑Run”, ריצה‑קדימה)
ברוקר ב‑Dealing‑Desk קולט הוראת קנייה ומקדים במחירו. SEC הטילה קנסות ‎8.2 מיליארד $ ב‑2024, כולל תיקים של front‑run קריפטו. ללקוח: לבקש log‑fill‑time ולהשוות ל‑timestamp הפקודה.

Insider‑Dump (Dump‑Unlock)
צוות סטרט‑אפ מנצל חלון Vesting, מוכר, והמשקיע נתקע. FBI מצא שמבוגרים 60+ הפסידו קרוב ל‑5 מיליארד $ בהשקעות 2024. טיפ: לתבוע עפ”י Rule 10b‑5 (הסתרת מידע מהותי).

Bucket‑Shop CFD (“House‑Makes‑The‑Market”)
זירת CFD שלא מגדרות, מרוויחה כשהלקוח מפסיד. קנס אישי על בעל חברה ישראלי – 7 מיליון $ להשבה + 66 חודשי מאסר. משקיע: לדרוש הרמת מסך ותפיסת נכסי הבעלים. (CFTC)

Spoofing & Layering (הזמנות פיקטיביות)
אלגוריתם יוצר עומס קנייה/מכירה מזויף. SEC קיבלה ‎45,130 תלונות ב‑2024 – שיא היסטורי – רובן מניפולציות הזמנות. פתרון: תלונה ל‑FINRA ו‑דרישה ל‑ SEC market replay.

High‑Leverage Blow‑Up (“מינוף 1:1000”)
ברוקר מציע Margin Call מהיר; חשבונות מתאפסים בשניות. דו”ח IC3 2024: ‎16.6 מיליארד $ הפסדים כוללים – רבים בחשבונות ממונפים. טיפ: להוכיח שהלקוח סווג “Retail” והברוקר חרג ממגבלת מינוף חוקית.

Churning (סיבוב‑יתר)
מנהל חשבון מחליף פוזיציות בשכר‑עמלה. ה‑FTC הצביע על כ‑24 % עלייה בתלונות Churning. אפשר לתבוע רשלנות + השבת עמלות.

Fake ETF/ETN Prospectus
בעלי חברה מפיצים תשקיף מזויף. SEC חילצה למשקיעים מאות מיליוני $ בתיקי Crypto‑ETF פיקטיביים. טיפ: לבדוק EDGAR לפני קנייה.

Advance‑Fee Recovery Scam (“חברת Chargeback” מזויפת)
מבטיחים להחזיר כספים שאבדו – בתמורה לעמלת פתיחה. IC3 זיהתה קפיצה של ‎33 % בהונאה זו ב‑2024. לנפגע: לא לשלם; להתלונן ב‑FTC.

Celebrity‑Deepfake Endorsement
וידאו AI של “אלון מאסק” מבטיח 2X על Doge. NYPost דיווחה על גידול 456 % בהונאות AI‑קריפטו בשנה. פתרון: לדווח ל‑platform על פרסומת מטעה + לשמור URL כראיה.

Fake Regulator License (“מס’ רישיון מומצא”)
חברה מציגה לוגו CySEC מזויף. FCA מחקה 20k מודעות מטעות – חלקן טענו לרישיון שווא. טיפ: לבדוק מס’ רישיון באתר הרגולטור. (FCA)

Forex Robot Martingale (“EA Blow‑Up”)
בוט מכפיל פוזיציה עד Margin Call. סוחר Reddit תיעד הפסד 154 אלף $ בלילה אחד (GBP/EUR). תביעה אפשרית נגד מפתח EA על מצג כוזב.

Flash‑Loan Attack (DeFi)
הלוואה מיידית מנצלת חוזה חכם; נגנבו 92 מיליון $ ב‑אפריל 2025 ב‑15 אירועים. קרבנות: לפנות ל‑slow‑mist/TRM ל‑trace ולתווך לרשויות.

Oracle‑Manipulation (“Price Oracle Hack”)
ההאקר מזיז מחיר נכס ב‑DEX בשבריר שנייה. מחקר OWASP מדד אובדן 8.8 מיליון $ באורקל‑האקינג. טיפ: לדרוש מהפרויקט תוכנית Bug‑Bounty לפיצוי.

Liquidity‑Drain (LP‑Siphon)
מייסדים שולפים נזילות Uniswap‑V3 ומוכרים. דו”ח SlowMist: אובדן ‎2.486 מיליארד $ בהאקינגים/רוג‑פולס ב‑2024. טיפ: קהילה יכולה להגיש multi‑sig class action.

Miner‑Extractable‑Value Sandwich (“MEV סנדוויץ’”)
ארביטרז’ בין פקודות ב‑mempool, גוזל slippage. Chainalysis העריכה כי MEV תרם עשרות מיליוני $ לשנה הגנבה. פיצוי: להשתמש ב‑MEV‑Protected DEX.

Algorithmic Stablecoin Collapse (UST‑style)
Stablecoin מאבד פג. Hack ב‑2024 “Radiant” גזל 53 מיליון $ מה‑multi‑sig. החזר: לתבוע בעלי הפרוטוקול בגין מצג יציבות.

Exchange Exit‑Scam (“ביטרז’ לא חזר”)
בורסה מרכזית עוצרת משיכות ונעלמת. Chainalysis: ‎$2.2 B נגנבו ב‑2024 במתקפות/Exits. טיפ: מי שהפקיד Fiat – לפנות לבנק להקפאת העברה.

Sim‑Swap Account Takeover
האקר משתלט על מספר טלפון ומשליך אבטחה דו שלבית. IC3: הקטגוריה צמחה ‎33 % בשנה. פיצוי: לדווח מיידית למפעיל ולהגיש תצהיר למשטרה + בקשת תיעוד ל‑טלקו.

Phishing‑Airdrop (“Claim Now!”)
אתר מתחזה דורש חיבור Wallet ומרוקן. FBI: 150 k תלונות קריפטו 2024. החזרים: לנסות Revoke.cash ולשחזר דרך פילוח txOrigin.

Malware‑Trading‑App
APK שמתחזה ל‑Binance. Chainalysis איתרה ‎303 פריצות קריפטו – רבות דרך אפליקציות מזויפות. טיפ: להגיש DMCA ולבקש מחנות האפליקציות הסרה.

Social‑Arb Pump (Discord “Moon‑Shot”)
קהילת Discord מבצעת co‑ordinated buy. SEC חילצה חלק מה‑$345 M לנפגעי פומפים.

Insider‑Telegram Leak
עובד סטארט‑אפ מדליף הודעה לפני שחרור. FBI תיעד $25 M תפיסה במניפולציית מטבעות.

Fake Arbitrage Bot
מבטיח 1 % ביום. FTC מצאה עלייה 24 % בתלונות. טיפ: לדרוש רישום NFA בארה״ב.

Deep‑OTC Slip (“שולחן פרטי”)
עסקה OTC במחיר שקרי, הקונה מגלה מאוחר. SEC קנס מג׳ור‑ברוקר 249 M על דיווח OTC מוטעה.

NFT Wash‑Floor (“ניפוח Floor‑Price”)
יוצר קונה‑מוכר NFT לעצמו. Chainalysis קשרה מאות ETH לכיס המוכר.

NFT Rug (Dev Disappears)
פרויקט מבטיח משחק Metaverse; אחרי mint – טוויטר נעלם. אובדן מוערך: $10.7 B הונאות קריפטו 2024, כולל NFT‑Rugs. טיפ: לפנות ל‑OpenSea ל‑delist ולהקפאת Royalty.

 Airdrop‑Dusting (אבקת מטבעות)
שולחים טוקן זדוני כדי לעקוב אחר תנועות. OWASP דיווח על ‎$550 K שנגנבו via unchecked external calls.

Clone‑Site Phish (“אתר דומה עם SSL”)
URL דומה ל‑Binance.com. FBI מדווח על ‎859 k תלונות סייבר 2024.

 Whitelist Pre‑Sale Scam
דורשים ‎Ξ0.2 כדי “להבטיח מקום”. הרבה נגנב – חלק מ‑$92 M flash loan/Pre‑sale mix.

Whale‑Dump Discord Leak
מכירת‑ענק של “לווייתן” בלי גילוי. Chainalysis: 1.34 B$ גנב DPRK דרך manip. טיפ: תביעה לפי Rule 144 של SEC.

Smart‑Contract Re‑Entrancy
הקר חוזר לקריאה ומרוקן. OWASP: ‎35.7 M $ אובדן. פתרון: Bug‑Bounty + הגשת Proof לטובת פיצוי.

Logic‑Error Exploit
קוד שגוי במתודה “withdraw()”. OWASP: ‎63.8 M$ אובדן.

Access‑Control Breach
מפתח משנה רולס. OWASP: ‎953 M$ אובדן. טיפ: תביעה פלילית + הקפאת נכסי המפתחים.

Price‑Oracle Spoof (DEX TWAP Hack)
מזיז מחיר ב‑Time‑Weighted‑Average. אובדן 8.8 M$ .

Multi‑Sig‑Hijack
Malware משיג רוב חתימות; Radiant אבדו 53 M$. טיפ: לתבוע ביטוח DeFi אם קיים.

Cross‑Chain Bridge Exploit
גשר קרוס־צ’יין נפרץ; Multichain הפסיד ‎125 M$. להצטרף ל‑class action נגד המפתחים.

Private‑Key Compromise
גניבת seed. Chainalysis: 43.8 % מהגניבות 2024 – מפתחות פרטיים. אפשר: מעקב chain + תביעה נגד ספק custody.

Fake Custody Fund
חברה מצהירה על חשבון נאמנות שלא קיים. SEC החזירה ‎345 M $ – חלקם מתיקים כאלה.

Dark‑Ransom Token (“Double Scam”)
האקר מצפין קבצים ודורש כופר‑מטבע השקעה. Chainalysis: ‎$110 M BTC מוקפאים בפרויקט LockBit. טיפ: לפנות ל‑NCA/SOF כדי לקבל חלק מהכסף המקפא.

Recovery‑Passphrase Exploit (“Vault Drain”)
אתר דמה מבקש גיבוי Seed למטרות “ביטוח”. IC3: קיימות ‎147,127 תלונות Elder‑Fraud 2024; הפסד ‎4.885 B $. פיצוי: תלונה מיידית + דיווח לבורסת המקור לעיכוב מוצא הכסף.

איך מטפלים בזירה המשפטית?

ברוב המקרים:

1. איסוף ראיות – צילומי מסך, דוחות API, חוזים.
2. פניה רגולטורית – SEC/CFTC/FCA/ISA לתלונה מקבילה.
3. מכתב דרישה בחתימת עו״ד + בקשת freeze.
4. תביעה אזרחית (שלום/מחוזי או ייצוגית) או תביעת חוב בפירוק.
5. שימוש בחברות בלוקצ’יין‑פורנזיקס לאיתור נכסים והסכמות החזר.

שילוב של צעדים אלו מגדיל משמעותית את הסיכוי להשיב לפחות חלק מההפסד (בין 30 %‑80 % בתיקים חזקים, לפי נתוני ה‑SEC וה‑CFTC).