תשניק סב-לידתי (ידוע גם בשם תשניק ילודים או תשניק לידה באנגלית: perinatal asphyxia) שמות נוספים בשימוש אנשי מקצוע אספיקסיה פרינטלית (המוכרת גם כאספיקסיה ניאונאטלית או אספיקסיה בלידה) היא מצב רפואי הנובע ממחסור בחמצן אצל תינוק שנולד, הנמשך מספיק זמן במהלך תהליך הלידה כדי לגרום לנזק גופני, בדרך כלל למוח.
עורך דין מומלץ
זהו מצב חמור הגורם לתמותה ולתחלואה משמעותיות. בנוסף, זהו מצב בו יש קושי ביכולת לייצר ולשמור על נשימה ספונטנית או מספקת לאחר הלידה, מצב חירום הדורש אמצעי החייאה מהירים ומדויקים. אספיקסיה פרינטלית מתייחסת גם לחוסר חמצן מהשבוע ה-28 להריון ועד לשבוע הראשון לאחר הלידה. כמו כן, מדובר בפגיעה בעובר או בתינוק כתוצאה ממחסור בחמצן או בהעדר זרימת דם תקינה לאיברים שונים, ולעיתים נלווית לכך גם בעיה באוורור הריאות.
רשלנות רפואית תשניק סב-לידתי בלידה
רשלנות רפואית בהקשר של אספיקסיה פרינטלית עשויה להתרחש כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה או מטפל במצבים המסכנים את העובר בזמן, כגון ירידה בלחץ הדם של האם, אי ספיקת לב, או בעיות אחרות בזרימת הדם והחמצן לעובר במהלך הלידה. אם לא ננקטו הצעדים המתאימים לשמירה על בריאות העובר ולהבטחת אספקת חמצן נאותה, עלול להיגרם נזק מוחי חמור לתינוק, דבר שעשוי להוביל לתביעת רשלנות רפואית.
תפקידו של עורך הדין במקרה של רשלנות רפואית כזו הוא לבחון את המקרה לעומק, לאסוף את כל החומרים הרפואיים הרלוונטיים, ולבדוק האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים. במידה ונמצאה רשלנות, על עורך הדין להגיש תביעה בשם המשפחה לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו לתינוק ולמשפחה, כולל נזקים פיזיים, נפשיים וכלכליים.
אפיון
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אספיקסיה פרינטלית מאופיינת על ידי: חמצת מטבולית עמוקה, עם pH נמוך מ-7.20 בדגימת דם מעורק הטבור, הישארות ציון אפגר 3 לאחר 5 דקות מהלידה, תופעות נוירולוגיות קליניות מידיות בתקופה הניאונאטלית, או עדויות לכשל של מערכות איברים רבות בתקופה זו. נזק היפוקסי יכול להתרחש ברוב האיברים של התינוק (לב, ריאות, כבד, מעי, כליות), אך הנזק למוח הוא החשוב ביותר ואולי גם הקשה ביותר לריפוי מהיר או מלא. במקרים חמורים יותר, תינוק עשוי לשרוד אך עם נזק מוחי המתבטא בעיכוב התפתחותי, פיגור שכלי, או נכות פיזית כמו ספסטיות.
הגורמים הנפוצים ביותר לאספיקסיה פרינטלית הם ירידה בלחץ הדם של האם או הפרעה משמעותית אחרת בזרימת הדם למוח של התינוק במהלך הלידה. זה יכול לקרות כתוצאה מבעיות בזרימת הדם, מאמץ נשימתי לקוי או אוורור בלתי מספיק. אספיקסיה פרינטלית מתרחשת ב-2 עד 10 מתוך 1000 תינוקות שנולדים במועד, ושכיחותה גבוהה יותר בקרב תינוקות שנולדים פגים. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כ-4 מיליון מקרי מוות ניאונאטליים מתרחשים מדי שנה עקב אספיקסיה בלידה, ומהווים 38% ממקרי המוות של ילדים מתחת לגיל 5.
אספיקסיה פרינטלית עשויה לגרום לאנצפלופתיה איסכמית היפוקסית או לדימום תוך-חדרי, במיוחד בלידות פגים. תינוק הסובל מאספיקסיה חמורה יראה לעיתים קרובות צבע עור כחול (כחלון), זרימת דם לקויה, חוסר תגובה, טונוס שרירים ירוד, ומאמץ נשימתי לקוי, כפי שמתבטא בציון אפגר נמוך לאחר 5 דקות מהלידה. רמות קיצוניות של אספיקסיה יכולות לגרום לעצירת לב ולמוות. אם ההחייאה מצליחה, התינוק מועבר לרוב ליחידה לטיפול נמרץ ניאונאטלי.
כבר זמן רב ישנו דיון מדעי לגבי האם תינוקות שזה עתה נולדו עם אספיקסיה צריכים להיות מוענשים עם 100% חמצן או עם אוויר רגיל. הוכח שריכוזים גבוהים של חמצן גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים של חמצן, שיש להם תפקיד בנזק לאחר אספיקסיה. מחקר של אולה דידריק סאוגסטאד ואחרים הוביל להנחיות בינלאומיות חדשות בנושא החייאת תינוקות בשנת 2010, הממליצות על שימוש באוויר רגיל במקום 100% חמצן.
יש מחלוקת משמעותית לגבי האבחון של אספיקסיה בלידה עקב סיבות משפטיות. בשל חוסר הדיוק שלה, המונח נמנע בשימוש באובסטטריקה מודרנית.
גורמים
ביסודו של דבר, הבנת האטיולוגיה של תשניק סב-לידתי מספקת את הפלטפורמה שעליה ניתן לבנות על הפתופיזיולוגיה שלה.
העקרונות הכלליים המנחים את הסיבות ואת הפתופיזיולוגיה של תשניק סב-לידתי מקובצים לסיבות לפני לידה וסיבות תוך לידה.
מכיוון שאלו הנקודות השונות אליהן עלולות להתרחש עלבונות לעובר.
לפני לידה
חימצון לקוי של דם האם עקב תת-ונטילציה בזמן הרדמה, מחלות לב, דלקת ריאות, אי ספיקת נשימה
לחץ דם אימהי נמוך כתוצאה מיתר לחץ דם, למשל דחיסה של הווריד הנבוב ואבי העורקים, הרדמה עודפת.
הפרדה מוקדמת של השליה
אי ספיקת שליה
גורמים תוך לידה
הרפיה לא מספקת של הרחם עקב עודף אוקסיטוצין
משלוח ממושך
קשר של חבל הטבור סביב צוואר התינוק
גורמי סיכון
אמהות מבוגרות או צעירות
קרע ממושך של ממברנות
נוזל מוכתם מקוניום
לידות מרובות
חוסר טיפול לפני לידה
תינוקות במשקל לידה נמוך
מצג לא נכון
הגברת הלידה עם אוקסיטוצין
דימום לפני לידה
רעלת הריון קשה ורעלת הריון
אנמיה לפני לידה ואנמיה תוך לידה
יחס
א= הקמת נתיב אוויר פתוח: שאיבה, במידת הצורך אינטובציה אנדוטרכיאלית
B= נשימה: באמצעות גירוי מישוש, PPV, שקית ומסכה, או דרך צינור אנדוטרכיאלי
C= מחזור הדם: דרך לחיצות חזה ותרופות במידת הצורך
D= תרופות: פתרון אדרנלין.01 מתוך.1
טיפול בהיפותרמיה להפחתת היקף הפגיעה המוחית
אפינפרין 1:10000 (0.1-0.3 מ”ל/ק”ג) IV
תמיסת מלח להיפובולמיה
אפידמיולוגיה
שנת חיים מותאמת לנכות בגין תשניק לידה וטראומה מלידה לכל 100,000 תושבים בשנת 2002
עלון משנת 2008 של ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 900,000 תינוקות בסך הכל מתים מדי שנה מתשניק בלידה, מה שהופך אותו לגורם המוות המוביל עבור יילודים.
בארצות הברית, היפוקסיה תוך רחמית ותשניק לידה נרשמו כגורם העשירי למוות ביילוד.
היבטים רפואיים משפטיים
ישנה מחלוקת עדכנית לגבי ההגדרות וההשפעות הרפואיות של תשניק לידה. עורכי הדין בתביעות רשלנות רפואית של נוקטים לעתים קרובות בעמדה שלעתים קרובות ניתן למנוע חניק לידה, ולעתים קרובות נובע מטיפול לא תקני וטעויות אנוש. הם השתמשו בכמה מחקרים לטובתם שהוכיחו כי, “…
למרות שקיימות גורמים פוטנציאליים אחרים, תשניק והיפוקסיה משפיעים על מספר ניכר של תינוקות, והם גורמים שניתן למנוע לשיתוק מוחין.
” הקונגרס האמריקאי של מיילדות וגינקולוגים חולק על כך שמצבים כמו שיתוק מוחין לרוב מיוחסים לגורמים הניתנים למניעה, במקום זאת משייכים אותם לנסיבות שנוצרו לפני הלידה והלידה.