עורך דין מומלץ

להלן הסבר על המונחים השונים הקשורים למחשבון דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות, וכן הרחבות על ענפי ביטוח שונים, שיטות חישוב, מדרגות הכנסה ומושגים כלליים הקשורים לביטחון סוציאלי בישראל.

1. רקע על הביטוח הלאומי
המוסד לביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי המופקד על ביצועם של חוקים סוציאליים במדינת ישראל. מטרתו: מתן רשת ביטחון סוציאלית לתושבים במצבי חיים מסוימים כגון אובדן כושר השתכרות, אבטלה, נכות, זיקנה, פציעה בעבודה ועוד. החיובים (דמי הביטוח הלאומי) נגבים באופן שוטף מכלל התושבים, והשימוש בכספים מתועל לתשלומי קצבאות שונות.

חובת תשלום דמי ביטוח
כל תושב ישראל, למעט חריגים המוגדרים בחוק (כגון דיפלומטים זרים), חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעורים המשתנים לפי סוג המבוטח וגובה הכנסותיו. למשל, עובדים שכירים משלמים אחוז מסוים משכרם, אך גם המעסיק נושא בחלק יחסי מהתשלום. עצמאיים משלמים לפי הכנסתם המחושבת לצורכי מס. מקבלי פנסיה מוקדמת, עובדים זרים, תלמידי ישיבה ואחרים – לכל אחד חישוב ומדרגות נפרדים.

2. רקע על ביטוח בריאות
ביטוח בריאות בישראל מוסדר לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ"ד-1994). על-פי החוק, כל תושב ישראל מבוטח באחת מקופות החולים (כללית, מכבי, לאומית או מאוחדת) וזכאי לסל בריאות בסיסי. מימונו מגיע בין השאר מדמי ביטוח בריאות הנגבים דרך המוסד לביטוח לאומי. שיעורי דמי ביטוח הבריאות גם הם משתנים לפי הכנסת המבוטח וסוג מעמדו (שכיר, עצמאי, לא עובד, מקבל פנסיה וכו').

3. עובדים שכירים
עובד שכיר הוא מי שעובד עבור מעסיק, מקבל שכר, והמעסיק מנכה משכרו בכל חודש את דמי הביטוח הלאומי ודמי הביטוח הבריאות. לעובד שכיר יש יתרון בכך שהמעסיק הוא שמבצע בפועל את החישוב והניכוי מדי חודש. בשכר הנקי של העובד הסכום כבר מופחת. בשורת תלוש השכר רואים בדרך כלל סעיפים:

ביטוח לאומי (ניכוי עובד)
ביטוח בריאות (ניכוי עובד)
ביטוח לאומי על חשבון המעסיק (לא ניכוי מעובד, אך יש חלק מעסיק).
4. עצמאים
עובד עצמאי נדרש לדווח ישירות לביטוח הלאומי על הכנסותיו. בהתאם להכנסה השנתית המשוערת, נקבע גובה התשלום החודשי. בסוף שנה, או במהלך השנה, יכולה להיות השלמה או החזר בהתאם להכנסה בפועל. שיעורי התשלום יכולים להשתנות לפי סף הכנסות מסוים, גיל, ועוד. במחשבון שלמעלה, נתנו אפשרות להזין הכנסה כעצמאי ולראות חישוב משוער, אך יש לזכור שבפועל יכולים להיות מדרגות שונות (של "חלק ראשון עד X ש"ח", "חלק שני עד Y ש"ח" וכן הלאה).

5. מקבלי פנסיה מוקדמת
ישנם אנשים הפורשים מעבודתם לפני שהגיעו לגיל הפרישה הרשמי, ומקבלים פנסיה מוקדמת (נניח מקרן פנסיה ותיקה או הסדר אחר). במקרה שכזה, החוק מגדיר שיש לשלם דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות על הפנסיה הזו, עד שמגיעים לגיל שבו מתחילים לקבל קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי (המכונה לעיתים "קצבת זקנה"). שיעור הניכוי יכול להיות זהה או שונה, וישנם פטורים מסוימים (לדוגמה אם יש נכות של 100%, או אם מדובר באלמנה המקבלת קצבת שאירים).

6. גיל הפרישה וגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק
בישראל, יש הבחנה בין "גיל הפרישה" – הגיל המינימלי לעזיבת עבודה וקבלת פנסיה מסוימת (עומד כיום על 67 לגברים, נשים התעדכן ל־62 ויתכן ששינויים יבואו), לבין "גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק" (שלעיתים מכונה "גיל 70", בחלק מההיבטים, אך בפועל יש מדרג). יש השפעה על תשלום דמי הביטוח של מי שעובר את הגיל הזה, שכן יתכן פטור או שיעורים מופחתים. יש לבדוק היטב באתר ביטוח לאומי ובתקנות המעודכנות.

7. נכות
אנשים שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור מסוים, בין אם כללית (מסיבות רפואיות שונות) או נכות מעבודה, עשויים להיות פטורים (באופן מלא או חלקי) מדמי ביטוח לאומי. לדוגמה, מי שיש להם דרגת אי-כושר השתכרות מלאה (נכות כללית יציבה של 100%) עשויים לקבל אישור שנתי לפטור מתשלום. יש מגוון מסלולים (נכות זמנית, נכות חלקית וכו'). במחשבון למעלה שמנו דוגמה פשטנית: אם נכות=100% => פטור מלא.

8. אלמנה וקצבת שאירים / תלויים
אלמנה (או אלמן) המקבלת קצבת שאירים, קצבת תלויים בנפגעי עבודה וכדומה, עשויה לשלם דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, או לא לשלם כלל (תלוי בהוראות החוק). לעיתים יש תעריף מוקטן לדמי ביטוח בריאות, ובמחשבון הוספנו אפשרות לסמן checkbox "אני אלמנה" ולקבל הנחה לדוגמה (הגדרנו זאת כאחוז הנחה, widowDiscountRate = 0.50).

9. מדרגות הכנסה
בפועל, החישוב האמיתי נעשה לא אחת על פי מדרגות: חלק הכנסה עד רף מסוים מחושב בשיעור מוקטן, וחלק ההכנסה מעל אותו רף מחושב בשיעור גדול יותר. לדוגמה, עד כ־6,700 ש"ח (סכום לדוגמה) משלם המבוטח שיעור נמוך, ומעבר לכך שיעור גבוה יותר. בקוד שהצגנו, השתמשנו בשיעור אחיד אחוזי (0.07 לביטוח לאומי ו־0.05 לביטוח בריאות) לשם פשטות. אפשר כמובן להרחיב וליישם מערכת מדרגות.

10. קצבאות נוספות ופטור
חלק מהקצבאות אינן חייבות כלל בדמי ביטוח (לדוגמה, קצבת נכות כללית), אך אחרות כן (למשל, דמי אבטלה, פנסיה מוקדמת מעל גיל מסוים, ועוד). במחשבונים ציבוריים שונים, נהוג להציב שאלות ספציפיות למבוטח ולפענח בהתאם לחוק האם הכנסת הקצבה מחויבת או פטורה. במחשבון שלנו, אנו מניחים פשטות שבה "קצבאות נוספות" נכנסות ל־totalIncome, אך הדבר משתנה מחוק לחוק.

11. תושב חו"ל
תושב ישראל השוהה בחו"ל אך ממשיך להיחשב תושב, עדיין חייב בדמי ביטוח בריאות ולאומי, אלא אם הגיש טפסים והוכר כמי שחדל להיות תושב. יש סעיפים מורכבים בחוק לגבי הפסקת תושבות וזכות לטיפול רפואי בעת החזרה לארץ. המחשבון כאן אינו כולל זאת ספציפית, אך ניתן להרחבה.

12. אופן הדיווח ותשלום
שכירים: המעסיק מנכה את הסכום ומעביר למוסד. אין כמעט צורך להתעסק ישירות עם הביטוח הלאומי לגבי דמי ביטוח.
עצמאים: מדווחים מדי שנה על הכנסות (בדוח השנתי למס הכנסה שמגיע גם לביטוח לאומי, או בשומות ביניים), משלמים מקדמות חודשיות, ומבצעים התחשבנות שנתית.
מי שאינו עובד ומקבל פנסיה/קצבה: במקרים רבים קצבת הפנסיה מנוכה כבר ע"י משלם הפנסיה (קרן/מבטח), או שעל האדם עצמו לפנות לביטוח הלאומי ולהסדיר את התשלום.
13. היסטוריה חקיקתית ומגמות שינוי
החל משנות ה־90 חוק ביטוח בריאות ממלכתי מקבע את הניכוי לביטוח בריאות כחלק מדמי הביטוח הלאומי. לאורך השנים השתנו השיעורים, חלו תיקונים והתאמות. בשנת 2022 החלו גם רפורמות בגיל הפרישה לנשים, ובשנים הקרובות הצפי הוא להמשיך עם מגמות אלו. על כן, חשוב לעקוב אחרי העדכונים. מחשבון אינטרנטי צריך להתעדכן בהתאם לשינויים בחוק כדי לא להטעות את הציבור.

14. כרטיס ניקוד (נקודות זיכוי) מול מס הכנסה
יש לעתים בלבול בין דמי ביטוח לאומי/בריאות לבין מס הכנסה (נקודות זיכוי, ניכוי מס וכו'). אלו מערכות גבייה נפרדות, אף על פי שכולן מעבירות חלק מהמידע דרך תלושי השכר. צריך לזכור שלא מדובר במס הכנסה כאן, אלא בעיקר בתשלום ביטוח לאומי. עם זאת, דמי הביטוח הלאומי יכולים להשפיע על חישוב מס הכנסה בנסיבות שונות (הוצאה מוכרת לעצמאי וכו').

15. שילובים מורכבים
עובד גם כשכיר וגם עצמאי: הביטוח הלאומי מקבל הפרשות שכיר, אך דורש מן העצמאי סכום משלים, משום שההכנסה הכוללת יכולה להגיע למדרגה אחרת.
עובד גם כשכיר וגם בפנסיה מוקדמת: עדיין מחויב בדמי ביטוח לאומי ובריאות על השילוב, אלא אם נקבע אחרת (נכות 100%, אלמנה, גיל וכד').
סטודנט שגילו מעל 18 אך אין לו הכנסה: בד"כ משלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בסכום מינימלי, אך יכולים להיות סייגים.
16. משמעות הסימונים במחשבון
Radio Buttons (סוג מעמד): מאפשרים בחירת מעמד ראשי – שכיר, פנסיה, גם וגם, עצמאי. המחשבון יכול לשנות לוגיקה בהתאם.
Checkbox לאלמנה: הפעלה של הנחה או פטור.
אחוז נכות: עשוי להוביל לפטור מלא (100%) או חלקי.
גיל: מעל גיל מסוים – יכולים להפעיל מנגנון הנחה (או פטור מלא אם מקבלים קצבת אזרח ותיק) וכדומה.
שדות הכנסה: סכומי שכר, פנסיה, עצמאי, קצבאות נוספות – כולם מצטברים להכנסה כוללת לצורך החישוב הבסיסי.
17. המלצות כלליות
בדיקה אישית מול ביטוח לאומי: לכל שינוי בפרטי מצבך (למשל, שינוי במצב המשפחתי, תחילת נכות, שינוי בהכנסה) – כדאי לבדוק באתר ביטוח לאומי האם עודכן שיעור התשלום או יש הקלות.
מעקב אחר פרסומים רשמיים: טבלאות השיעורים מתפרסמות בכל תחילת שנה (או בתקופת שינויי חוק). אם אתה מפעיל מחשבון ציבורי באתרך, חשוב לעדכן בהתאם, כדי לא להטעות משתמשים.
דיווח בזמן: עבור עצמאים – הגשת הדוחות בזמן מונעת קנסות וריביות. עבור שכירים – בדרך כלל המעסיק מטפל, אך אם היה שינוי (חופשה ללא תשלום, מעבר בין עבודות, עבודה נוספת ללא תיאום דמי ביטוח), כדאי לבדוק.
ריבוי מעסיקים: אם אתה שכיר אצל שני מעסיקים, עלול להיווצר מצב שיש לנכות תוספת או הפחתה (תיאום דמי ביטוח), כיוון שיש תקרה מסוימת. המחשבון הבסיסי כאן לא תמיד מכסה זאת, אך אפשר להרחיבו.
18. הפן המשפטי
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995: מקור החוק הראשי שמסדיר את חובת התשלומים, הגדרות "עובד", "מעביד", "עובד עצמאי" וכו'.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994: מסדיר את ביטוח הבריאות החובה בישראל ואת הגבייה דרך הביטוח הלאומי.
תקנות הביטוח הלאומי (סוגי מבוטחים) וכו': מגדירות בדיוק כיצד מסווגים אנשים שונים (כגון גמלאי צה"ל שמקבלים פנסיה, תלמידים, מורים בחו"ל וכו').
פסיקה: מדי פעם מופיעים פסקי דין בענייני הגדרה של הכנסה, של עובד מול עצמאי, וכדומה. חשוב להתעדכן כי לעיתים שופטים מתערבים בפרשנות החוק ויוצרים תקדימים.
19. הרחבה על מדרגות

מדרגה 1: עד ~6,600 ש"ח בחודש – דמי ביטוח לאומי (חלק עובד) 0.4%, בריאות 3.1%.
מדרגה 2: 6,600 – 44,000 ש"ח – דמי ביטוח לאומי (חלק עובד) ~7%, בריאות ~5%.
מעל 44,000 ש"ח אין המשך הפרשה או שיש תקרה אחרת.
בפועל, יש הפרדה בין חלק עובד וחלק מעסיק. לצורכי דוגמה, המחשבון שהצענו עושה חישוב אחוז אחיד. אבל הרחבה זו יכולה להיעשות על-ידי חלוקת ה־totalIncome בין המדרגות ויישום שיעור מתאים בכל חלק.

21. שאלות ותשובות נפוצות
ש: מה יקרה אם אני בגיל 70 וממשיך לעבוד כשכיר – האם אני משלם ביטוח לאומי?
ת: ברוב המקרים, יש חריגות או הנחות מעל גיל מסוים. לעתים לאחר גיל מרבי לביטוח אבטלה ("גיל 67 אצל גברים"), אם ממשיכים לעבוד, יש חובת תשלום לביטוח בריאות אבל לעתים מופחתת חובת הביטוח הלאומי. המחשבון כאן מציג הנחה כלשהי, אפשר לשנות בחלק Rate.

ש: מהו ההבדל בין 'גיל פרישה' ל'גיל זכאות לאזרח ותיק'?
ת: "גיל פרישה" הוא הגיל שבו אדם רשאי לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל פנסיה תעסוקתית או קצבה ממעביד. "גיל הזכאות" הוא הגיל שבו אפשר לקבל קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי. לעתים הם זהים, ולעתים שונים.

ש: האם עצם קבלת קצבת נכות משמעה פטור מלא?
ת: לא בהכרח. כדי לקבל פטור מלא מדמי ביטוח לאומי/בריאות, על פי החוק, נדרשת דרגת אי-כושר של 100% (או הסדר דומה). ייתכן 40% או 60% לא מזכים בפטור מלא, אלא בהפחתה או כלל לא. הכל תלוי בסעיפים המדויקים.

כל מי שנעזר במחשבון מתבקש להשתמש בו כבסיס הבנה ולוודא מול ביטוח לאומי או יועצים מקצועיים את הנתונים המדויקים.