שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא הפעולה המשפטית הנפוצה ביותר לצורך הטלת אחריות לטובת מי שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי, אם היית קרבן לטיפול רפואי רשלני, ייתכן שנגרם לך נזק כבד מכך . לצד הקושי וההתמודדויות הנלוות לרשלנות הרפואית, חשוב לפעול בכדי לקבל את כל הזכויות המגיעות לך, ולא לפספס את התקופה בה ניתן לתבוע. כדי לעשות זאת, יש להסתייע בעורך דין בעל מומחיות רבה ככל הניתן בתחום הרשלנות הרפואית.

עורך דין מומלץ

החקיקה בישראל רוצה להגן על הנפגעים מרשלנות רפואית, בין היתר על ידי הדרך בה מתנהל תשלום שכר הטרחה ל עורך דין רשלנות רפואית במקרה של תביעת פיצויים בגין טיפול רפואי רשלני.

מהי רשלנות רפואית ובאיזה דרכים ניתן לתבוע בגינה?

בטרם נדבר על שכר הטרחה המשולם לעורכי דין של רשלנות רפואית יש להבין מהי בדיוק משמעות המושג ומה קובע החוק. רשלנות רפואית הינה מצב בו ניתנים לאדם שירותים רפואיים אך הרופא סוטה מרמת הזהירות הסבירה, סטייה אשר מובילה לנזק למטופל שלא היה מתקיים אם לא היתה מתקיימת סטייה זו.

דוגמאות בולטות לכך הינן רישום תרופה שאינה מתאימה, במקרים בהם כל רופא סביר לא היה רושם תרופה כזו. כאמור נדרש שם שיתקיים נזק לחולה עקב נטילת התרופה.

מהי רשלנות רפואית? מדובר למעשה באחד הסוגים של עוולת הרשלנות. רשלנות היא עוולה אזרחית, והיא משויכת לדיני הנזיקין. דינים אלה, בשונה הרבה פעמים מהדין הפלילי, מאפשרים לתבוע ולקבל פיצוי גם כאשר למזיק לא היתה כל כוונה לפגוע. הדבר חשוב במיוחד בתחום הרפואה, כיוון שמטרתו של הרופא הינה תמיד להיטיב עם המטופל ולא להזיק לו, ולפיכך חשוב שניתן יהיה לקבל פיצוי גם אם לא היתה כוונה לפגוע.

מעניין לדעת שבישראל היתה בעשורים האחרונים עלייה ניכרת של תביעות נגד רופאים, כמו גם עלייה של סכומי הפיצויים המשולמים. העלייה גדלה במיוחד בתחומים שקשורים ללידת ילד נכה. לפיכך עלתה הצעת חוק בכנסת לפיצוי ללא אשמה לילדים אשר נולדו עם נכות קשה, וביטול של האפשרות לתבוע במקרים אלה על רשלנות רפואית.

איך נקבע שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית
לאחר ההיכרות הכללית עם התחום, חשוב לדעת איך להתמודד במידה ואתם סבורים כי אירעה כלפיכם רשלנות רפואית. יצוין ראשית כי מקובל שתשלום שכר הטרחה לעורך דין רשלנות רפואית מומחה בתחום זה נקבע לפי אחוזים מתוך הפיצוי שיקבל התובע בבית המשפט. כמו כן התשלום יינתן רק במידה ויתקבל פיצוי כלשהו.

למעשה, בחקיקה לא מצוין שכר טרחה מקסימלי אותו יכול לקחת עורך דין אשר מייצג בתביעות רשלנות רפואית. כך, ההגבלה היחידה הקיימת היא לפי המלצות של לשכת עורכי הדין, אשר אינן מחייבות.עם זאת, כן קיים נוהג לפיו שכר הטרחה נקבע לפי אחוזים מתוך הפיצוי שהנפגע יקבל, ככל שבכלל יקבל פיצוי כלשהו, בין אם בפסק דין ובין אם בתהליך של פשרה.

חשוב לדעת שתהליך התביעה ברשלנות רפואית הוא ארוך וסבוך. נדרשת כמות גדולה מאד של ראיות, נדרש פעמים רבות להביא מומחים בתחום, וישנן שעות רבות של עדויות ודיונים. עורך הדין המלווה הליך כזה צריך להשקיע שעות רבות ולעשות עבודה מעמיקה ויסודית, כדי שיוכל להוכיח בפני בית המשפט שאכן התקיימה רשלנות רפואית כמו שטוען הנפגע. לפיכך פעמים רבות מדובר בהליך שנמשך 3 עד 5 שנים.

כיוון שהתשלום ניתן רק אם התביעה התקבלה, לעיתים עורך הדין משקיע שעות רבות אך לא זוכה לראות שום תשלום. עם זאת מהצד של הלקוחות מדובר באופציה חשובה מאין כמוה.

כיוון שהלקוח מחויב לשלם רק אם הוא זוכה, משמעות הדבר היא שגם מי שנפגעים מרשלנות רפואית ואין בידם האמצעים לשלם שכר טרחה רצוף לעורכי דין, יכולים להנות מההגנה המגיעה לכל אזרח. בנוסף שיטה זו אף מדרבנת את עורכי הדין לעבוד בצורה היסודית ביותר והיעילה ביותר, ובכך לא להיפגע מהנוהג לפיו מתנהל התשלום.

תשלום עבור ייצוג בתביעות רשלנות רפואית – גובה התשלום באחוזים
כאמור, החוק עצמו אינו קובע כל הגבלה מקסימלית לסכום שיכול לקחת עורך דין שכר טרחה, אך הסכום מוגבל מכח נוהג בכך שיינתן תשלום רק כל עוד ניתן פיצוי. לאור כך למעשה גובה שכר הטרחה באחוזים מתוך הכסף שניתן בתביעה הינו החלטה של עורך הדין המטפל. לרוב בתחום הרשלנות הרפואית תעריך שכר הטרחה הינו בין 20% ל30% מהפיצוי שמקבל הנפגע, בתוספת מע”מ.

בנוסף לכך לרוב גובה הפיצוי שמקבל הנפגע מבית המשפט מושפע ישירות מיכולותיו ורמתו המקצועית של עורך הדין. פיצוי גבוה יותר יטיב כמובן לא רק עם הנתבע אלא גם עם עורך הדין, כיוון שהתשלום נקבע לפי חישוב באחוזים. חשוב להבין שאין טבלה או נוסחה ברורות בשאלה איזה פיצוי ייגרם כתוצאה מאיזה נזק, אלא הכל מושפע מהאופן בו מוכח הנזק על ידי ראיות, עדויות ועדויות מומחים, וכד’.

כיוון שכולם יוצאים מורווחים מפיצוי גבוה יותר, ולאור האינטרס הברור של עורך הדין בהשגת התוצאה המקסימלית עבור הלקוח, ישנה חשיבות גדולה לבחור בעורכי הדין בעלי המומחיות הגבוהה ביותר, ולא להתפשר על עורך דין זול יותר בעל שכר טרחה נמוך יותר.

לרוב התשלום שהינו אחוז מהפיצוי שמתקבל, במקרים רבים הסכם שכר הטרחה בין עורך הדין ללקוח יתייחס גם להיבטים נוספים. בין היתר תהיה התייחסות להוצאות משפט – כאשר לפי כללי לשכת עורכי הדין הלקוח הוא הנושא בהוצאות, לרבות עבור שכר חוות דעת של מומחים, וכן נקבע כי במידה ועורך דין תפטר או מפוטר הוא יקבל חלק יחסי משכר הטרחה שהוא היה זכאי לו במידה והיה מטפל בתביעה עד תומה.

שכר הטרחה המקובל בתביעות נזיקין של רשלנות רפואית – דוגמה מהפסיקה
בעניין ת”א 48866-02-14 הגיש לקוח תביעה נגד עורך הדין שלו בטענה של אי הסכמה בנוגע לאופן חישוב שכר הטרחה. לקוח טען שהם סיכמו ביניהם על 20% בלבד מסכום הפיצוי שיתקבל בבית המשפט, אך עורך הדין טען שיש להוסיף לסכום זה גם את ההוצאות אשר נפסקו בבית המשפט.

בהמשך לכך בית המשפט דן בשאלה מהו שכר הטרחה המקובל בתחום זה. כאמור לשכת עורכי הדין קובעת שהתעריף המינימלי הוא 10%, אך בפועל זה אינו התעריף המקובל והצדדים חופשיים לקבוע ביניהם איזה תעריף שירצו, כל עוד אין מדובר בתעריף מופרז – סכום של 50% ומעלה ייחשב סכום מופרז.

במקרה הזה נקבע שעורך הדין לא הפר את חובת האמונים שלו ללקוח.

הסתייעות בעורך דין
כיוון שמדובר בהליך סבוך הנעשה פעמים רבות תחת סבל רב, פיזי ונפשי, לאור הרשלנות הרפואית שאירעה, חשוב להסתייע בבעל מקצוע. עורכי דין של רשלנות רפואית יכולים לסייע לכם להגשים את כל זכויותיכם. כאמור, חשוב לזכור שלנפגע מרשלנות רפואית יש אינטרס ברור לבחור בעורך הדין הטוב והמקצועי ביותר, כיוון שהאינטרס הברור של עורך הדין, לאור כך שהוא מקבל אחוזים מהפיצוי, הוא שתזכו בפיצוי שהיקפו גדול ככל הניתן.