השופטת עירית הוד: נטל הראיות כאשר דו״ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין – מס ערך מוסף

חוק ושרותים משפטיים
  1. לפני בקשת המערער להיפוך נטל הבאת הראיות.
  2. המערער הגיש ערעור על שומת עסקאות שהוציא לו המשיב. ביום 4.21 ניתנה החלטה במסגרתה נקבע התיק לשמיעת הוכחות ונקבע, כי על המערער להגיש תצהירים וראיות מטעמו תוך 30 יום ממועד ההחלטה ועל המשיב להגיש תצהירי□ וראיות בתוך 30 יו□ ממועד קבלת תצהירי המערער. בהמשך הגיש המערער את הבקשה שלפני.

טענות המערער

  1. הערעור הוגש על החלטת המשיב במסגרתה נדחתה השגה שהוגשה כנגד שומת עסקאות שהוצאה למערער לשני□ 2015-2018. ספרי המערער לא נפסלו. מדובר במחלוקת פנקסית ומשכך, חלה על המשיב חובת ההצדקה ועליו להצדיק את החלטתו בכל הנוגע לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, תשל״ו- 1975 להלן: “החוק”). בהתאם לסעיף 83(ד) לחוק, חובת הראיה היא על המערער אם הדו״רז אינו נתמך בפנקסי החשבונות שנוהלו כדין. בענייננו אין מחלוקת, כי פנקסי המערער נוהלו כדין. המשיב לא פסל את ספריו של המערער ואף טען, כי השוטה מבוססת על נתוני□ מהנהלת החשבונות של המערער. טענת המשיב מלמדת, כי מדובר במחלוקת פנקסית שאת התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי המערער. משטען המשיב, כי שומתו התבססה על ספרי המערער הרי שחובתו להצדיק את השומה מקבלת חיזוק.

 

  1. יש לדחות את הבקשה על הסף לאור השיהוי הרב בהגשתה. המחלוקות בין הצדדי□ היוידועות למערער כבר בעת הגשת הערעור כך שבקשתו הייתה אמורה להיות מוגשת במסגרת הודעת הערעור ולכל המאוחר בעת מתן הוראות על הגשת תצהירי הצדדים. היה על המערער להעלות טענותיו בעניין הבאת הראיות בהזדמנות הראשונה לכך. משלא עשה כן, יש לדחות את בקשתו לאור השיהוי הרב בו הוגשה אשר גרם נזק לצדדים ולבזבוז זמנם וזמנו של בית המשפט.
  2. אף לגופה יש להורות על דחיית הבקשה. פסק הדין עליו מתבסס המערער עניינו טס הכנסה ולא ערעור מס ערך מוסף. מדובר בסדרי דין דומי□ אך לא זהים. סעיף 83(ד) קובע, כי חובת הראיה על המערער א□ הדו״ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין. כסעיף 132 לחוק נקבע, כי הטוען ששילם טס או שהגיש דו׳יח או שמס נוכה על פי חשבונית מס עליו הראיה. כאשר מדובר בשאלה לבר פנקסית הרי שבין א□ העוסק ניהל פנקסי□ כדין ובין א□ לאו הרי שנטל השכנוע עליו ועליו לפתוח בהבאת ראיותיו. כאשר השאלה שבמחלוקת היא שאלה פנקסית, הרי שהפנקסים יכולים לשמש אסמכתה לבירור השאלה, כך שאס הפנקסים לא נפסלו עובר נטל הבאת הראיות אל המנהל.
  3. בעניינו מדובר במחלוקת לבר פנקסית ועל כן על המערער להתחיל בהבאת ראיותיו. נערכה למערער שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה על בסיס שיעור רווח מקובל בענף ללא פסילת ספרים. מנימוקי השומה, הודעת הערעור וכתב התשובה נראה, כי הצדדים חלוקים ביניהם לגבי כמות הכשר במנה, שיעור הפחח בבשר שכולל מרכיב של שומן וגודל הפיתה. בספרי המערער אין רישום לגבי שלושת הנתונים האמורים. מחלוקת נוספת היא לעניין מחיר הפיתה כאשר במעט מאוד חשבוניות שהוציא המערער למוסדות נרשם מחיר למנה ודבר זה לא יכול להשליך על כלל המכירות כיוון שאין התייחסות לגודל הפיתה ולמה כוללת המנה ואין חשבוניות שהוצגו אשר מתייחסות למכירות לפרטיים, אשר מהוות את הרוב המוחלט של המכירות. למערער יש קופה רושמת אשר בה מופיע התשלום הכולל של הקניה אשר לרוב כוללת מנת שווארמה, שתייה, סלטים, צייפס ועוד.

דיון ומסקנות

  1. האם יש להורות על היפוך נטל הבאת הראיות. זו המחלוקת בה דרושה הכרעתי במסגרת הבקשה שלפני.
  2. לאחר עיון ושקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
  3. מקובלת עליי טענת המשיב, לפיה יש לדחות את הבקשה לאור השיהוי הרב בו הוגשה. מדובר בערעור אשר הוגש לפני למעלה משנה ביום 7.20. העובדות הרלוונטיות עליהן מסתמך המערער בבקשתו, וביניהן העובדה שספריו לא נפסלו, היו ידועות לו כבר במועד בו הוגש הערעור. א ף על פי כן, רק ביום 26.7.21 ,למעלה משנה לאחר הגשת הערעור, הוגשה הבקשה שלפני להיפוך סדר הבאת הראיות. כמו כן, ביום 13.4.21 ניתנה החלטה לעניין הבאת ראיות על ידי הצדדים במסגרתה נקבע, כי על המערער לפתוח בהבאת ראיותיו. אף לאחר מתן החלטה זו לא הגיש המערער בקשתו להיפוך נטל הבאת הראיות. תחת זאת, המערער הגיש שתי בקשות להארכת מועד להגשת תצהירים ורק בחלוף כשלושה וחצי חודשי□ ממתן ההחלטה האמורה הגיש את הבקשה שלפני. המערער לא נתן הסבר כלשהו באשר לשיהוי המשמעותי בר הוגשה בקשתו. השיהוי האמור והתנהלות המערער גרמו לבזבוז זמנם של בית המשפט ושל המשיב. סבורני, כי יש באמור כדי להצדיק את דחיית הבקשה שלפניי.
  4. אציין עוד, בי ככלל נטל הבאת הראיות מוטל על התובע אשר הוא בגדר המוציא מחברו אשר עליו הראיה. בערעורי מס מוטל ברגיל נטל זה על המערער. בסעיף 83(ד) לחוק נקבע, כי “חובת הראיה היא על המערער, אם הדו״ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין”.
  5. ברע״א 4483/02 מובילי מיס (1994) דבוריה בע״מ נ׳ מנהל מע״ס טבריה, פ״ד ס(2) 607 נקבע, כי האפשרות להעביר את נטל הבאת הראיות אל כתפי המשיב במקרה בו פנקסי החשבונות נוהלו כדין רלוונטית רק במקרה בו מדובר במחלוקת פנקסית. בית המשפט ציין, כי במקרה הנדון בפניו קיימת מחלוקת לעניין נכונות החשבוניות שעל פיהן נוכה המס וכי ספק א□ ניתן למצוא בפנקסי□ תשובה חד-משמעית לעניין זה. בית המשפט העליון מצא, כי במקרה האמור הנטל להבאת הראיות נותר על כתפי הנישום.
  6. בע״א 2/81 יהושע שפירא נ׳ פקיד השומה חיפה, פ״ד לח(2) 414 ציין בית המשפט העליון, כי אין מניעה לכאורה למצב, שבו נמצאים הפנקסים תקינים כאשר השוטה לפי מיטב השפיטה מתבקשת מסיבות שמחוץ לפנקסים וציין, כי במקרה כאמור הנטל על הנישום. זאת כאמור, על אף שהפנקסיס לא נפסלו. במקרה האמור מדובר היה בערעור על פי פקודת מס הכנסה אולם האמור בו רלוונטי לענייננו בהתאמות הדרושות.

 

  1. הנה כי כן, הסוגיה בדבר היפוך נטל הבאת הראיות בשים לב לכך שפנקסי הנישום לא נפסלו רלוונטית רק כאשר מדובר במחלוקת פנקסית אשר את התשובה לה ניתן ללמוד מפנקסי הנישום (ראה לעניין זה ע” א 6743/03 תחנת שירותי רכב רוממה חיפה בע״ס מ פקיד שומה חיפה). יש ממש בטענת המשיב לפיה הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיות אשר אין להן תשובה בפנקסי המערער ואף מהטעם האמור אין הצדקה להיפוך נטל הבאת הראיות.
  2. בנסיבות אלו, הבקשה להיפוך נטל הבאת הראיות נדחית. לאחר שלקחתי בחשבון את התנהלות המערער כמפורט לעיל ואת השיהוי הבלתי סביר בהגשת הבקשה מצאתי לחייב את המערער בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך 4,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
  3. מורה למערער להגיש תצהירים וראיות מטעמו עד לא יאוחר מיום 9.21.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, וי תשרי תשפ״ב, 12 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.

 

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
ע״מ 20־07־929 גאנם נ׳ ממונה אזורי מע״מ טבריה
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת עירית הוד
מערער ג׳מיל גאנם
ע״י ב״כ עו״ד ג׳וליאן הדאד
נגד
משיב ממונה אזורי מע״מ טבריה
ע״י ב״כ עו״ד טמא ח׳ודי זיינה, פרקליטות מחוז צפון
אזרחי
החלטה