צור קשר
עורך דין
אודות
עורך דין מומלץ
לפני ביהמ”ש בקשה לאישור תובענה בגין שליחת “דואר זבל“, כייצוגית.
הבקשה
- 1. המבקש הגיש ביום 15.9.20בקשה לאישור תובענה נגד המשיבים בגין שליחת “דואר זבל“, כייצוגית.
התשובה לבקשה
- 2. המשיבים הגישו ביום 28.2.21התשובה, רק לאחר שהוזהרו כי ביהמ”ש ייתן החלטה על יסוד הבקשה.
התגובה לתשובה
- 3. המבקש הגיש תגובה לתשובה ביום 10.3.21.
הדיון הראשון
- 4. ביום 22.3.21התקיים הדיון הראשון. ביהמ”ש קבע מועד אחרון להגשת בקשות גילוי.
הדיון השני
- 5. ביום 31.5.21התקיים הדיון השני, לאחר שהמשיבים ביקשו לדחות מועד הדיון. ביהמ”ש האריך המועד להגשת בקשת המשיבים לגילוי.
הדיון השלישי
- 6. ביום 29.9.21התקיים הדיון השלישי, לאחר שהצדדים ביקשו לדחות מועד הדיון. ביהמ”ש נתן החלטות בבקשות המשיבים לגילוי ובתום הדיון קבע מועד לשמיעת ראיות.
הדיון הרביעי
- 7. ביום 9.11.21התקיים הדיון הרביעי. נחקרו המבקש והמשיב.
הגשת הסיכומים
- 8. רק ביום 20.12.21התקבל תמליל הדיון שהוקלט וביהמ”ש נתן צו להגשת סיכומים. המבקש הגיש סיכומיו ביום 3.1.22, לאחר שביקש וקיבל ארכה, והמשיבים ביום 18.1.22.
דיון והכרעה
- 9. על ביהמ”ש לקבוע האם קמה עילת תביעה והאם יש לאשר המבקש כתובע ייצוגי.
טענות המבקש
- 10. המבקש טען בבקשה כי הינו עו”ד ועורך פטנטים במקצועו. עוד טען, שהוא פעיל בתחום המלחמה למען מיגור תופעת משלוח “דואר זבל“, מגיש תביעות בתחום זה ופועל בהתנדבות בעמותת אל-ספאם (ע”ר) שמטרתה למגר את תופעת דואר הזבל בישראל.
המבקש טען שהמשיבים מפעילים עסק של שירותי משאבי אנוש, ובין היתר, מציעים שירותי גיוס והשמה בתחום עריכת הדין. אלא, שלצורך שיווק מרכולתם המשיבים שולחים “דואר זבל“, המכונה גם “ספאם“. ההודעות נשלחות לציבור שלא היה בקשר כלשהו קודם עם מי מהמשיבים, תוך שהם אף מפירים את הוראות החוק הפשוטות המחייבות אף ציון מילת הסינון “פרסומת” בכותרת ההודעות.
עוד טען, שפנה למשיב מספר פעמים בטרם נקיטת ההליך, וביקש כי יתקן את התנהלותו. עוד טען, שהיות ולמיטב ידיעתו, המשיב הינו עו”ד – חברו למקצוע, ומטעמים חבריים ואתיים, נעשו למשיבים מספר פניות בכתב, אך המשיב מיאן להשיב לפנייה בכל צורה ואופן.
עוד טען, שמעולם לא נרשם או היה בקשר כלשהו עם מי מהמשיבים וממילא מעולם לא נתן את הסכמתו לקבל דברי פרסומת ממי מהם. חרף זאת, המשיבים שיגרו אליו דבר פרסומת, בניגוד לדין.
כך, ביום 24.12.19, שיגר אליו המשיב הודעה פרסומית, המפרסמת את המשיבה ושירותיה. ההודעה נשלחה באמצעות דואר מקוון. עוד טען שההודעה הטרידה אותו, הסיחה את דעתו והפריעה לו במהלך עבודתו.
עוד טען, שהשיב לפנייה זו, בהודעת דואר מקוון חוזרת, ובה עמד בקצרה על הפרת הדין ודרש כי המשיבים יפעלו כדין וירימו תרומה לעמותה. לאחר שהמשיבה לא השיבה לפנייה זו, הוא שב ופנה בפניית תזכורת ביום 16.6.20. אולם, המשיבים לא טרחו להשיב לפניותיו.
עוד טען, שמאחר ולא ידע את פרטי המשיבים. עיון ברשם החברות גילה כי שם המותג בו המשיבים עושים שימוש “נוי משאבי אנוש” אינו שם חברה רשומה בישראל. על כן, הוא נאלץ לפנות למשיבים באופן ישיר.
עוד טען, שביום 6.8.20שוחח עם המשיב טלפונית, והציג כאילו הוא מחפש עורך דין שכיר. הוא לא עשה שימוש בשם פיקטיבי אלא בשמו שלו. נראה כי המשיב ביצע בדיקה טרם יצר קשר טלפוני עמו ובדק את פרטיו ופרטי משרדו. כך, המשיב ידע מבלי שנאמר לו מהו תחום העיסוק של המשרד ואף כתובתו. חרף זאת, המשיב לא זכר כי אך חודשיים קודם לכן, הוא פנה אליו בעניין הפרת הדין על ידו. המשיב העביר הסכם השמה ובו מפורט מבנה עלויות השירותים של המשיבים. עוד באותו היום, הוא שלח אל המשיבים מכתב התראה מפורט. המשיבים לא טרחו להשיב לפנייתו.
עוד טען, שהתנהלות המשיבים מלמדת כי הם פועלים בצורה שיטתית וכי נראה שהמשיבים אוספים פרטים של אנשים ומשרדי עורכי דין שלא היו עמם בכל קשר קודם, ומנסים לעניין אותם במרכולתם.
עוד טען, שהקבוצה המיוצגת כוללת את כל הנמענים שנפגעו מהתנהלות המשיבים. הנתונים המלאים בדבר מספר הנמענים מצויים בידי המשיבים. עילת התביעה הינה הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת על ידי המשיבים, בכך שהם שלחו דברי פרסומת לנמענים, ללא הסכמתם. כמו כן, דברי הפרסומת שנשלחו לא ציינו את מילת הסינון “פרסומת” בכותרתם.
עוד טען, להתקיימות עוולת הרשלנות כמשמעותה בפקודת הנזיקין, משהמשיבים גרמו, במעשיהם, לנזק לחברי הקבוצה, כאשר נזק זה ניתן היה לצפייה מראש ולמניעה בקלות. עוד טען, כי לקבוצה כולה ולו באופן אישי נגרם נזק. נזק זה כולל נזק בלתי ממוני, שעניינו הטרדה, פגיעה באוטונומיה, עגמת נפש, השחתת זמן ופגיעה קוגניטיבית. הנזק שנגרם לנמען בגין כל הודעה הוא 100₪ גם אם זו נשלחה באמצעות דואר מקוון. על כך יש להוסיף נזק בגין העדרה של המילה “פרסומת” בכותרת ההודעה. הוא העריך כי בגין הפרה זו נגרם נזק נוסף בסך 50₪, בממוצע. על כן, היקף הנזק המצרפי הינו סך 150₪ להודעה לנמען.
המבקש עתר כלהלן:
– למתן צו עשה המורה למשיבים להימנע משיגור דברי פרסומת לנמענים שלא נתנו הסכמתם לכך במפורש.
– למתן צו עשה המורה למשיבים לכלול בכל דבר פרסומת שישוגר בעתיד על ידם באמצעות הודעת דואר מקוון את המילה “פרסומת” בכותרת.
– פיצוי כספי בגין הנזקים אשר נגרמו לחברי הקבוצה.
טענות המשיבים
- 11. המשיבים טענו בתשובתם כי המבקש קיבל בחודש דצמבר הודעת דואר מקוון מהמשיבה, העוסקת בשירותי השמה למשרד עורכי דין. הם טענו שכמעט שנה לאחר מכן, כאשר בזמן הביניים המבקש לא עשה דבר על מנת לבדוק האם אכן, כטענתו, מדובר ב”הפרה שיטתית“, הוא הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בגין הטרדה, עגמת נפש, השחתת זמן ופגיעה קוגניטיבית.
לטענת המשיבים, הלכה למעשה, הם אלו שאיתרע מזלם והם נתקלו במה שאין לתארו אלא כתעשיית תביעות ספאם אותה מובילים המבקש ובא כוחו, שותפים באותו משרד עורכי דין, המתהדרים בעצמם בהגשת עשרות בקשות לאישור תובענות כייצוגיות מדי שנה בטענה למשלוח ספאם. עוד טענו, שמדובר בבקשה לאישור מיותרת שהוגשה בחוסר תום לב וללא כל קשר לתכליות חוק תובענות ייצוגיות.
עוד טענו, שנציג המשיבה יצר קשר עם משרד גלסברג-אפלבאום וביקש לשוחח עם הגורם האחראי על ההשמה במשרד. נציג המשרד מסר לנציג המשיבה כי המבקש אינו זמין לשוחח, אולם מסר את כתובת הדואר המקוון של המבקש כמי שאחראי על גיוס עורכי הדין במשרד שהוא עומד בראשו – וזאת על מנת שהמשיבה תפנה אל משרד עורכי הדין באמצעות תיבת הדואר המקוון המשמשת את המבקש – והכל לצורך בחינת האפשרות שמשרד עורכי הדין ישכור את שירותי המשיבה לגיוס עובדים. לאמור, ההודעה שנשלחה לא נשלחה למבקש עצמו, אלא למשרד עורכי הדין גלסברג-אפלבאום ושות’. אולם, עקב טעות, נציג המשיבה לא שלח למבקש את הודעת המלל המציגה את המשיבה והמשיב העומד בראשה, אלא “דף נחיתה” שהוכן בעבור קמפיין מקוון (שלא ראה אור לבסוף) וכי זהו כל חטאם של המשיבים.
עוד טענו, שההודעה שנשלחה אל המבקש אינה מהווה דבר פרסומת, אלא רק אמצעי ליצירת קשר עם המשיבה, וממילא, מדובר בפנייה שנשלחה בהסכמה מפורשת של משרד גלסברג-אפלבאום, פנייה חד פעמית לבית עסק כפי שהותר במפורש בסייפת סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת.
עוד טענו, שכפועל יוצא אין בין המבקש למשיבים כל יריבות, שהרי הודעת הדואר המקוון העומדת בבסיס הבקשה לא נשלחה למבקש עצמו – אלא למשרד עורכי הדין באמצעות כתובת הדואר המקוון שנמסרה. המבקש כשלעצמו אינו מעניין את המשיבה, אלא אך בשל תפקידו העסקי. מכאן, שעילת התביעה הנטענת אינה שייכת למבקש, אלא לשותפות שהוא חלק ממנה, ובין המבקש למשיבים אין כל יריבות. לכן, טענו, די בכך לדחות את הבקשה לאישור.
עוד טענו, שאין זו הפעם הראשונה שהמבקש נוקט בשיטה זו. המבקש מוביל תעשיית תביעות ספאם.
עוד טענו, שאין כל קבוצה. המבקש לא עשה דבר על מנת לבחון האם קיימים, כפי טענתו, אלפי נפגעים מפניות ששלחה המשיבה.
עוד טענו, להעדר נזק.
האם קיימת עילת תביעה ?
- 12. בתגובה לתשובה, המבקש טען לקיומה של יריבות ישירה וכי על המפרסם לאחוז בהסכמה מפורשת מטעם הנמען שניתנה מראש ובכתב לקבל דברי פרסומת ואין די בטענות בעלמא.
- 13. בענייננו, טען, לא הוצגה הסכמה כלשהי שניתנה במסגרת השיחה המוכחשת לה טוענים המשיבים. לא הסכמה בהקלטה, לא הסכמה בכתב, לא מטעם המבקש ולא מטעם כל אדם אחר.
דבר הדואר שנשלח הינו פרסומת
- 14. מעיון בנספח 4לבקשה, היא הודעה שנשלחה בדואר מקוון ביום 24.12.19, עולה שההודעה עצמה אינה מנוסחת כממוענת לנמען מסוים. תחת השם “נוי משאבי אנוש” נכתב שהיא “מתמחה בגיוס והשמה של עורכי דין”. עוד נאמר ש”אנו מעמידים לרשותכם צוות המורכב כולו מעורכי דין בעלי ניסיון רב בתחומי המשפט השונים“. בהמשך ההודעה נכתב שאם הנמען מעונין “לבצע הסרה ניתן לבטל הרשמה“. לכן, ביהמ”ש קובע כי מדובר בפרסומת שהמשיבים שלחו אל המבקש כדי לשווק עסקיה של המשיבה ללא מילת הסינון “פרסומת“.
האם הדואר נשלח בהסכמת המבקש?
- 15. המשיבים לא העמידו ראיה לכך שמי מטעם המבקש הסכים לקבל הפרסומת. המשיב טען שבנו ניהל את השיחה עם משרד המבקש וקיבל הסכמה לשליחת הדואר, אך הבן לא העיד. כמו כן, מופיע בתכתובת מטעם המשיבים שם של עורכת דין שאף היא לא העידה:
“כב’ הש’ הדר: נכבדי, רק רגע. אז אני למד מכך שלא רק טל סלמן בנך אמור היה לשפוך אור על הסיפור אלא גם גברת הנכבדה בשם עורך דין קרן בן שחר שהייתה מתייצבת פה על הדוכן ואומרת לי אדוני חד משמעית אני אישית הייתי מתקשרת ללקוחות ומדברת איתם זה נכון?
העד, מר סלמן: אדוני הסברתי שהיו כמה נציגים שפעלו בשיטה הזאת.
כב’ הש’ הדר: היא אחת המתקשרות?
העד, מר סלמן: היא אחת מהם. אני ציינתי גם את השם שלה פה שחברי שאל אותי,
כב’ הש’ הדר: נכון. תודה.
העד, מר סלמן: וכולם פעלו בדיוק באותה שיטה.”
- 16. אם היה עובד או נציג של המשיבים שהתקשר למשרד המבקש וביקש הסכמה לשלוח דבר הדואר, הוא לא העיד לפני ביהמ”ש ולכן ביהמ”ש קובע כי הטענה שדבר הדואר נשלח בהסכמה, לא הוכחה. לכך יש להוסיף כי המבקש טען שבאתר המשרד מופיעה כתובת שונה מהכתובת שלו ולכן אילו אכן התקיימה שיחה מקדימה, הדואר היה נשלח לכתובת המשרד. לכן, ביהמ”ש קובע כי המשיבים שיגרו אל המבקש פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ”ב – 1982(להלן: “חוק התקשורת“).
האם ישנה יריבות בין המבקש למשיבים?
- 17. המשיבים טענו כי פנו אל חברת עורכי דין ולא אל המבקש.
- 18. בניגוד לנטען בסיכומי המשיבים, על פי נספח 4, הוא נשלח לכתובת של המבקש ולא לכתובת של המשרד שמופיעה באתר המשרד.
- 19. כמו כן, מנספח 4עולה שהדואר נשלח מהמשיב “אלי סלמן” ומכאן שגם לו מעורבות אישית בשליחת הדואר בנוסף ליריבות ביחס למשיבה, שדבר הדואר מקדם את עניינה המסחרי.
האם קיימת קבוצה
- 20. בתגובה לתשובה, המבקש טען ביחס לטענה כי אין קבוצה, כי המשיבים לא טוענים כי זו ההודעה היחידה שנשלחה ולא מכחישים שליחתה לרבים, כאשר אינם מציגים שום הסכמה כמתחייב בחוק. עוד טען, שניתן לברר קיומה של הקבוצה באמצעות צו גילוי מתאים.
- 21. המבקש טען בסיכומיו כי ההודעה נשלחה במערכת לשליחה המונית וכי מי שהפעיל המערכת, בנו של המשיב לא העיד, על אף שעל פי גרסת המשיבים, הוא שלח ההודעה. כמו כן הצביע על סתירה בין הטענה בהליך הגילוי כי נשלחו עשר הודעות ובין עדות המשיב, בה טען כי נשלחו חמש הודעות.
- 22. המשיבים טענו בסיכומיהם שלא הוכח שהפרסומת נשלחה לנמען נוסף וכי על המבקש היה להוכיח קיום קבוצה.
- 23. ביהמ”ש קובע כי מחדל המשיבים להעיד את בנו של המשיב מקים חזקה שאם היה מעיד, עדותו הייתה פועלת לחובת המשיבים.
- 24. כמו כן, במהלך חקירת המשיב הוגש באמצעותו ת/משיב/1שמחזק את טענת המבקש לגבי שליחת פרסומת לעורכי דין נוספים. גם בעניין זה המשיב הפנה לבנו, שכאמור לעיל לא העיד.
“הוא דיבר איתו כי אחרת הוא לא יכול היה לשלוח לו את המייל הזה והוא לא היה שולח לו את המייל הזה כאמור. והמייל הזה תואם בדיוק את שיטת הפעולה שדיברתי עליה והוא תואם בדיוק את המיילים גם שצירפתי לתצהיר שלי כנספח 1.”
- 25. כמו כן, על פי הפסיקה, “במקרה בו הנתבע הייצוגי טוען ל”טעות נקודתית” וניכרים פערי מידע, מוצדק להעביר לנתבע הייצוגי את נטל הבאת הראיה, אך לא את נטל השכנוע.” לכן, על המשיבים היה לעמוד בנטל הבאת הראיות לעניין טענתם לטעות נקודתית, ובהעדר עד נדרש, הם לא עמדו בנטל הנדרש. לעניין זה ראו פסק הדין בעניין ע”א 7187/12עו”ד ליאור צמח נ’ אל על (פורסם בנבו).
- 26. המשיבים הפנו בסיכומיהם לפרוטוקול דיון בבית המשפט העליון בע”א 8511/19שאינו כולל פסק דין מנומק, אלא הסכמה של המשיבים שם להצעת ביהמ”ש כי תביעתם תדחה. לכן, יש קושי להתבסס עליו בהעדר תיאור של כתבי הטענות. אולם, על פניו, מדובר בדיון בערעור על פסק דין של ביהמ”ש המחוזי בחיפה בו קיבל תובענה ייצוגית ולא בערעור על אישור תובענה כייצוגית. בשלב זה ביהמ”ש לא נדרש לקבוע פיצוי ולכן אין ללמוד מהקושי בהוכחת גובה הפיצוי באותו עניין, לענייננו.
- 27. הצבר הדברים, הנוסח של הפרסומת שהוא כללי במובהק, העברת נטל הראיה בעת העלאת טענה ל”טעות נקודתית“, העדר עד לעניין אופן שליחת “דף הנחיתה” בטעות כביכול, לאחר שיחה מקדמיה כביכול, הגרסאות השונות לגבי מספר הנמענים, ות/משיב/1, מהווים תשתית מספקת לעת הזאת, לכך שנשלחה פרסומת למספר רב של נמענים. מכאן שהוכח קיום קבוצה, שממדיה יבוררו במסגרת דיון בתובענה הייצוגית, באמצעות מינוי בודק, או כל אמצעי אחר.
האם יש מניעה כי המבקש ייצג את הקבוצה ?
- 28. המשיבים התרכזו בחקירת המבקש בהצבעה על קיום כתובות רבות של המבקש שלכאורה משמשות כמכמונות וכן טענו לכך שמרבה להגיש תביעות בעניין “דואר זבל“..
- 29. המבקש לא הסתיר שהוא מרבה להגיש תביעות בעניין הפרת חוק התקשורת, להפך, הוא גאה בכך. ביהמ”ש חוזר על קביעתו בדיון שהתקיים ביום 29.9.21כלהלן:
“הפסיקה אליה הופנה נוגעת גם לסוגיית קיומה של עמותה המסייעת בהגשת תביעות והכוונה לפסה”ד בעניין רע”א 7064/17ארד נ’ מנקס ואח’. בית המשפט העליון לא רק שלא פסל את ההיעזרות בעמותה לצורך הגשת ת”ק אלא אף ציין את היתרון בכך.”
- 30. כמו כן, ביהמ”ש מפנה לת”צ 47554-07-20ביטון ואח’ נ’ לנצ’נר ואח’ (פורסם בנבו) שם אושר המבקש כאן, יחד עם מבקשים נוספים, כתובע ייצוגי בעניין משלוח “דואר זבל“. ביהמ”ש שם דחה טענות דומות נגד המבקש כאן, תוך הסתמכות על עניין ארד ואבחון עניין ההחלטה בעניין ת”צ (מחוזי חיפה) 39317-02-17אופיר לב נ’ יוסי אלקובי, אליה הפנו המשיבים כאן. ביהמ”ש שם קבע כי ההחלטה בעניין אלקובי מבוססת על נסיבות מיוחדות שהוכחו בה, להבדיל מהעובדות בעניינו של המבקש בעניין ביטון.
“נתתי דעתי לעניין אלקובי, אליו הפנו המשיבים, שם קבעה כב’ השופטת ר’ למלשטריך לטר, כי המבקש (שם) הגיש תביעות רבות מ ֹכח סעיף 30א של חוק התקשורת, ובנוסף שלח מכתבי דרישה רבים ליעדים שונים. כב’ השופטת ר’ למלשטריך לטר הגיעה למסקנה, לפיה בקשת האישור (שם) הוגשה בחוסר תום לב, וכי המבקש (שם) פעל מתוך מניעים שהם זרים לתכליות של חוק תובענות ייצוגיות, הואיל ומטרתו אינה הגשמת האינטרס הציבורי, כי אם שאיפה לקבל סכומי פיצוי ניכרים (אציין, כי על החלטה זו בעניין אלקובי הוגש ערעור לבית המשפט העליון שטרם הוכרע (ע”א 4316/20לב נ’ אלקובי, ]פורסם בנבו[ הקבוע להשלמת טיעון בעל-פה לתאריך 13.9.2021)).
בעניין אלקובי, המבקש היה עו”ד אופיר לב. למרות שם המשפחה הזהה לשם משפחתו של המבקש מס’3, הבהיר המבקש מס’3בעדותו, כי אין לו קשר משפחתי לעו”ד אופיר לב, אם כי עו”ד לב ייצג ומייצג אותו בהליכים מסוימים (עמ’18סיפא לפרוט’).
בעניין אלקובי נקבע, כי המבקש (שם) יצר לו תשתית על מנת להצמיח באופן מלאכותי תביעות בעניין “דואר זבל”, והתנהלותו לא נועדה להפסיק משלוח הודעות אלה, אלא מטרתה הייתה גביית פיצוי כספי ( ִפסקה 3.14של פסק הדין בעניין אלקובי). זאת ועוד, המבקש (בעניין אלקובי) לא צירף את עשרות הפרסומים שטען שקיבל מן המשיב (שם).
ענייננו שונה. במקרה דנן לא הּוכח שהמבקשים יצרו תשתית מכּוונת לצורך קבלת פרסומים מן המשיבים, וגם לא עלה בידי המשיבים להוכיח שהמבקשים נרשמו כמתעניינים בשירותיהם. אמנם, הטענה כי המבקשים נרשמו כמתעניינים בשירותי המשיבים הועלתה, אך לא הובאה לה אסמכתא כלשהי, והיא, למעשה, נטענה בעלמא.
בנוסף, בענייננו המבקשים צירפו את כל הפרסומים אשר טענו שנחשפו להם (נספחים מס’4, 5, 6ו-9של בקשת האישור).
לפיכך, לא ניתן להקיש מעניין אלקובי לענייננו.”
- 31. לעניין הטענה להצבת מכמונות ע”י המבקש, בדמות הקמת תיבות דואר רבות, ביהמ”ש קובע כי גם אם יקבל עמדת המשיבים שהסיבה היחידה להקמתן היא להציב מכמונות, אין בכך כדי לשלול התאמתו של המבקש כתובע ייצוגי. זאת, מכיוון שהפעולה האסורה היא שליחת דואר זבל ולא הקמת תיבות דואר שאליהן נשלחות ההודעות המפרות. יש להביא בחשבון מספר רב של תיבות דואר בסדר דין רגיל לעניין הפיצוי, ובתובענה ייצוגית, לאחר אישורה כייצוגית, לעניין קביעת היקף הקבוצה, או גובה הגמול למבקש. אולם, בשלב זה, ענין מספר התיבות, אינו מסייע למשיבים על מנת לשלול המבקש כתובע ייצוגי.
- 32. אשר על כן, ביהמ”ש דוחה הטענה כי אין לאשר המבקש כתובע ייצוגי.
ביהמ”ש מקבל הבקשה לאישור התובענה כייצוגית
- 33. ביהמ”ש קובע כי המבקש עמד בנטל להצביע, כי התובענה מעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט, שיש לכאורה אפשרות סבירה שהיא תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה.
- 34. עילות התובענה הן:
- 1. הפרת החובה החקוקה לפי סעיף 30א של חוק התקשורת, הן לעניין משלוח הודעות בדואר מקוון, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמענים (סעיף 30א(ב) של חוק התקשורת), והן בשל הפרת חובת ציון דבר הדואר כ”פרסומת“(סעיף 30א(ה) של חוק התקשורת)…
- 2. רשלנות לפי סעיפים 35ו-36של פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[.
- 35. הקבוצה התובעת תכלול: כל אדם שקיבל דבר פרסומת באמצעות דואר מקוון מטעם המשיבים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב-1982, בתקופה של שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית, ועקב כך נגרם לו נזק.
- 36. השאלה העיקרית המשותפת לחברי הקבוצה התובעת היא:
האם המשיבים שיגרו פרסומות באמצעות הודעות דואר מקוון בניגוד להוראות סעיף 30א של חוק התקשורת, בכך שההודעות נשלחו ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמענים (סעיף 30א(ב) של החוק), וכן בשל כך שלא צוין הדבר הדואר כ”פרסומת”(סעיף 30א(ה) של חוק התקשורת).
- 37. הסעדים הנתבעים הם:
- 1. צו עשה המורה למשיבים להימנע משיגור דברי פרסומת שלא בהתאם להוראות סעיף 30א של חוק התקשורת.
- 2. פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה התובעת, או לחלופין, פיצוי לטובת הציבור, במידה ויימצא כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין.
- 38. התובע המייצג הוא : מר זיו גלסברג.
- 39. בא ֹכח התובע המייצג הוא: עו”ד נדב אפלבאום.
- 40. הואיל והתובענה אושרה כייצוגית ללא שינויים, ביהמ”ש פוטר את המבקש (כעת: התובע) מלהגיש כתב תביעה מתוקן.
- 41. על המשיבים (כעת: הנתבעים) להגיש כתב הגנה לא יאוחר מתאריך 19.3.2022.
- 42. בהתאם להוראת סעיף 25של חוק תובענות ייצוגיות, על ב”כ המבקש להגיש לאישור בית המשפט, לא יאוחר מיום 5.2.2022את נוסח ההודעה בדבר אישור הגשת התובענה כייצוגית. ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 14(א) לחוק. על ב”כ המבקש לשלוח עותק של נוסח ההודעה ישירות למשיבים.
- 43. ההודעה תפורסם, לאחר אישור בית המשפט, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית. בהוצאות פרסום המודעות יישאו המשיבים.
- 44. ביהמ”ש מחייב את שני המשיבים, ביחד ולחוד, לשאת בשכר טרחת עורך דינו של המבקש בגין בקשת האישור בסכום כולל של 15,000₪ (כולל מע”מ).
- 45. קובע תז”פ ליום 10.2.22לעיון בנוסח ההודעה בדבר אישור הגשת התובענה כייצוגית.
- 46. מזכירות בית המשפט תמציא ההחלטה לצדדים ולמנהל בתי המשפט לצורך פרסום בפנקס התובענות הייצוגיות .
ניתנה היום, י”ז שבט תשפ”ב, 19ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”צ 37227-09-20גלסברג נ’ ס. נוי בע”מ ואח’
לפני כבוד השופט עדי הדר
זיו גלסברג
נגד
1. ס. נוי בע”מ
2. אלי סלמן
החלטה
