רשלנות רפואית בלידה היא מצב שבו רופא, מיילדת או צוות רפואי מבצעים טעות או מחדל במהלך ההיריון, הלידה או לאחריה, וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת או לתינוק. רשלנות זו יכולה לכלול אי-אבחון או אבחון מאוחר של מצוקה עוברית, שימוש שגוי במכשירים רפואיים כמו וואקום או מלקחיים, החלטה שגויה בנוגע לניתוח קיסרי, מתן טיפול תרופתי לא מתאים ועוד. במקרים רבים, רשלנות רפואית עלולה להוביל לנזקים חמורים כגון פגיעות מוחיות, שיתוק מוחין, חנק עוברי ואף מוות. כאשר מתעורר חשד לרשלנות רפואית, ניתן לפנות לייעוץ משפטי על מנת לבדוק אפשרות לתביעת פיצויים, שיכולה לסייע למשפחה להתמודד עם ההשלכות הרפואיות והכלכליות של המקרה.

עורך דין מומלץ

מקרים לדוגמא: 

רשלנות באבחון מצוקת עובר והימנעות מניתוח קיסרי 

אחד המקרים הבולטים והמשמעותיים של רשלנות רפואית בלידה נוגע לכשל באבחון מצוקת עובר והימנעות מניתוח קיסרי, אישה שהגיעה לבית החולים בשבוע ה-39 להיריון. האם, הייתה בת 32, בריאה בדרך כלל, אך סבלה במהלך ההיריון מערכי סוכר גבוהים לעיתים (GDM – Gestational Diabetes Mellitus קל), לצד עלייה בלחץ הדם. חוץ מזה, ההיריון הוגדר כמסוכן במידה בינונית, אך ללא חשד מוקדם לסיבוכים חמורים.

בעוד האם הגיעה לחדר לידה בכוונה לחוות לידה רגילה, התינוק הפגין במהלך המוניטור העוברי (Electronic Fetal Monitoring, EFM) שינויים מסוימים בקצב הלב (FHR – Fetal Heart Rate). בהתחלה, הצוות הרפואי קלט האטות קלות (Decelerations), אך סיווג אותן כ”האטות מוקדמות” שאינן מעידות על מצוקה. במהלך הלילה, חלה החמרה בקצב לב העובר, שהגיעה ל-90 פעימות לדקה לפרקי זמן ארוכים – מה שנקרא Late Decelerations.

• Late Decelerations הן האטות בקצב לב העובר שנוטות להופיע אחרי הפסגה של הציר הרחמי. לרוב הן מלמדות על הפרעה באספקת חמצן לעובר (Uteroplacental Insufficiency).

האם התלוננה בכמה הזדמנויות על כאבים חזקים במיוחד ועל תחושה שהעובר זז פחות. הרופא התורן, שהוזעק פעמיים, איבחן שהלידה מתקדמת לאט, ובחר להמשיך במעקב. בשלב מסוים, המוניטור הצביע על pattern מדאיג שנקרא “Sinusoidal Pattern” – תבנית שיכולה לרמז על אנמיה עוברית או מצוקה קיצונית. יחד עם זאת, הרופא ככל הנראה פירש זאת כתוצאה של השפעת משככי כאבים שניתנו לאם.

לאור המידע הרפואי בדיעבד, כאן היה צריך לקרוא לרופא בכיר או להורות על ניתוח קיסרי חירום (Emergency Cesarean Section) באופן מיידי. הדבר לא נעשה. רק לאחר שחלפו כשש שעות של מצוקה מוגברת, ועם הופעת כתמי דם ירוקים (Meconium-stained amniotic fluid) – סימן למצוקה עוברית אפשרית – הוחלט לבצע ניתוח קיסרי דחוף. אולם בשלב זה הנזק היה כבר בלתי נמנע.

התוצאה הרפואית והנזק

• הילוד נולד במצב של Hypoxic-Ischemic Encephalopathy (HIE) בדרגה 2. זהו מצב של חוסר חמצן (היפוקסיה) ופגיעה באספקת דם (איסכמיה) למוח העובר, העלול להוביל לנזק מוחי עתידי ואף לשיתוק מוחין (CP – Cerebral Palsy).

• הוא נאלץ לעבור החייאה (Neonatal Resuscitation) ממושכת, הוכנס לפגייה ל-3 שבועות.

• האם סבלה מחתך קיסרי מורכב בגלל דפנות רחם דקות יחסית.

בשל הנזקים שנגרמו לתינוק, התפתחה אצל האם תחושת חרדה ואשמה כבדה. רק כעבור מספר חודשים, כשהובן שהתינוק פיתח עיכוב התפתחותי נוירולוגי (Developmental Delays), המשפחה החליטה לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית.

ההליך המשפטי והטיעונים המרכזיים

1. איסוף תיעוד רפואי וחוות דעת
• המשפחה פנתה לעו”ד המתמחה ברשלנות רפואית בלידה, אשר השיג את כל התיק הרפואי של האם: דיווחים מחדר הלידה, תדפיסי מוניטור עוברי, תרשימים, הערכות הרופאים, התרופות שניתנו ועוד.
• עורך הדין נעזר במומחה מוביל לגניקולוגיה ומיילדות, שהצביע על כך שהצוות הרפואי סטה סטייה משמעותית מהנהלים המקובלים. צריך היה לבצע ניתוח קיסרי לפחות 4-5 שעות קודם לכן, כשהחלו Late Decelerations חוזרות ועוצמתיות.
• כן הוכנה חוות דעת נוירולוגית ילדים, שהעריכה את הנזק המוחי של הילד ואת ההשפעה ארוכת הטווח על התפתחותו.

2. רכיבי עילת הרשלנות
על פי הפסיקה בישראל, כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש לעמוד במספר תנאים:
– קיומה של חובת זהירות: בין רופא למטופל, ברור שיש כזו בכל הקשור ללידה.
– הפרת חובת הזהירות: הרופא/בית החולים חרגו מסטנדרט הטיפול הסביר (מה שרופא סביר אחר היה עושה בנסיבות דומות). כאן, הוכח כי הצוות התעלם מהסימנים הברורים של מצוקה עוברית חמורה.
– גרימת נזק: נזק מוחי מתועד ומשמעותי.
– קשר סיבתי: לו היו מבצעים ניתוח קיסרי בזמן, סביר שהילד לא היה סובל מפגיעה נוירולוגית בדרגה זו.

3. טענות בית החולים וההגנה
• טענת גורמי הסיכון הטבעיים: בית החולים טען שהאם סבלה מסוכרת היריון ומלחץ דם גבוה, שהגבירו את הסיכון לסיבוכים שאינם בשליטת הצוות.
• אי ודאות לגבי תזמון המצוקה: הרופאים ניסו להצביע על כך שאולי הנזק לעובר נגרם לפני הכניסה לחדר הלידה.
• טענת “הסיכון המחושב”: לפעמים ניתן לטעון שלא כל Late Deceleration מחייב ניתוח חירום – הצוות נדרש לשיקול דעת רפואי.

4. הכרעה והפיצוי
• בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המומחה מטעם התובעים, וקבע כי אי-התערבות מיידית במקרה של מצוקה חוזרת ונשנית מהווה התרשלות של ממש.
• נפסק פיצוי בשיעור של כ-4,200,000 ש”ח, המגלם עלויות טיפולים, הוצאות עתידיות (Physiotherapy, Occupational Therapy, הוצאות חינוך מיוחד, מתקנים מיוחדים בבית), וכן פיצוי עבור כאב וסבל.
• כמו כן נפסקו הוצאות משפט של כ-200,000 ש”ח, וכלל שכר טרחה וחוות דעת מומחים.

5. עלויות התביעה
• המשפחה שילמה מקדמה על חוות דעת רפואיות בסך של 30,000 ש”ח (שתי חוות דעת).
• שכר הטרחה של עורך הדין נקבע כאחוז מסוים מסכום הזכייה (כ-20%).
• משך ההליך המשפטי היה כשנתיים וחצי עד למתן פסק דין.

מבט כולל: סיפור זה מדגים עד כמה חשוב זיהוי מצוקה עוברית בזמן, והמחיר הקשה שמשלמים היילוד ומשפחתו כאשר הצוות הרפואי מתעלם מסימני אזהרה ברורים. במקרים כאלו, היכולת של עורך דין רשלנות רפואית להשיג פיצוי גבוה תלויה ביכולת להוכיח שהעיכוב בקבלת ההחלטה (הפניה לניתוח קיסרי) הוא שהוביל לנזק המוחי. במצב הנוכחי, הנזקים היו כה מובהקים, שהמערכת התקשתה להגן על עצמה, על אף טענות ההתחמקות.

רשלנות בשימוש במלקחיים (Forceps Delivery) וגרימת שברים בגולגולת

במקרה הנוכחי, משפחה התמודדה עם לידת בנה הבכור בבית חולים מרכזי במרכז הארץ. האם, התכוננה ללידה וגינלית רגילה, אך הלידה התארכה. בשבוע 40 ועוד יומיים, היא הגיעה עם פתיחה של 3 ס”מ וירידת מים קלה. לאורך היום, נרשמה התקדמות איטית מאוד, והעובר היה במצג ראש, אך מעט גבוה. המיילדת המליצה לשנות תנוחות ולבצע פקיעת קרומים יזומה כדי לזרז צירים, אולם היולדת הייתה מותשת והתקשתה לדחוף.

לאחר למעלה מ-20 שעות, הוחלט לנסות חילוץ בעזרת מלקחיים (Forceps). הרופא המיילד שנכח במקום היה מנתח בכיר, אך עייף מאוד ושינה חשובה הייתה חסרה לו לאור שעות כוננות רבות ברצף. לטענת המשפחה (שהתבררה בהמשך בבית המשפט), הרופא נכנס לחדר הלידה עם סטאז’ר (מתמחה), וביקש ממנו בפועל לבצע את אחיזת המלקחיים תחילה, ללא פיקוח צמוד מספק.

• Forceps Delivery היא שיטה בה משתמשים בכלים דמויי מלקחיים לתפיסת ראש העובר ולסיוע בשליפתו מתעלת הלידה. שיטה זו דורשת מיומנות גבוהה.

הטעות הרפואית והנזק

1. המלקחיים הוחדרו בתנוחה לא נכונה, מה שגרם ללחץ מוגזם על עצם הגולגולת הפרונטלית של העובר.
2. לאחר משיכה ראשונה שכמעט הצליחה, הרופא הורה לנסות משיכה נוספת – ולפתע נשמעו קולות חריגים, ולאחר הוצאת התינוק נראו סימני דימום תת-עורי משמעותיים.
3. אובחן שבר גולגולת (Skull Fracture) בלסת העליונה, וכן המטומה נרחבת בצד שמאל של הראש. הילוד הועבר לפגייה לבדיקה מקיפה ונזקק למעקב נוירוכירורג.

המשפחה הייתה בהלם מוחלט. האם עצמה חוותה קרעים בדרגה 3 בתעלת הלידה ודימום משמעותי, מכיוון שהמשיכות במלקחיים לא בוצעו בתזמון הנכון עם הצירים. במקום לנתח (קיסרי) או לבחור ואקום בתנאים מסוימים, התעקש הרופא על Forceps אף על פי שהעובר לא התקדם כראוי.

ההליך המשפטי והטענות

• המשפחה הבינה שאירע כאן כשל חמור – רופא עייף, מתמחה חסר ניסיון ומשיכה חוזרת בניגוד לסטנדרט.
• התייעצו עם עורך דין רשלנות רפואית שהמליץ להם לפנות למומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
• המומחה ציין בחוות דעתו שרופא סביר לא היה מבצע כך את משיכת המלקחיים פעמיים רצופות, בייחוד בהיעדר סימן ברור שהעובר מצוי בתחנה מתאימה (Station +2 לפחות).

בפרוטוקול נהלי הלידה (Protocols for instrumental vaginal delivery) מצוין שידרשו תנאי בטיחות מסוימים לפני שימוש ב-Final Forceps – כגון מיקום ראש העובר נמוך באגן, ידיעת מנח הראש במדויק, שיתוף פעולה של היולדת ותרשים ניטור תקין. חריגה מכך מהווה התרשלות חמורה.

טענות הנתבעים (בית החולים והרופא)

1. טענה שהייתה הצדקה רפואית – היילוד היה במצוקה קלה, וראו צורך לזרז את הלידה כדי להימנע מניתוח קיסרי בשעה מאוחרת.
2. הכחשת היעדר הפיקוח – הרופא הבכיר טען שהוא זה שביצע את רוב הפעולות, והמתמחה רק סייע.
3. האפשרות שהנזק קרה במהלך המעבר בתעלת הלידה באופן טבעי – לעיתים קורה שברים קלים בעצמות הגולגולת ללא קשר למלקחיים.

דיון משפטי ופיצוי

• בית המשפט הסתמך באופן נרחב על התרשימים של חדר הלידה (Partogram) ועל עדויות המיילדת, שהצהירה כי הרופא הנחה את המתמחה “לעזור” באחיזת המלקחיים. מה שמלמד על העברת אחריות בפועל לתלמיד ללא ניסיון מספק.

• המומחה מטעם המשפחה הבהיר שבמצב של ראש עובר גבוה (High Station) וללא תזמון עם ציר פעיל, השימוש במלקחיים היה מנוגד להנחיות המקובלות במיילדות המודרנית.

• הפיצוי נפסק בשיעור חסר תקדים – כ-3,500,000 ש”ח – מאחר שבנוסף לשבר בגולגולת, נגרם ליילוד נזק עצבי בעצב הפנים (Facial Nerve Injury) שהשפיע על יכולת היניקה והבעות הפנים. חלק מהסכום כלל רכיבי כאב וסבל, ופיצוי עבור הוצאות רפואיות ושיקומיות, כולל בדיקות חוזרות וניתוחים שיקומיים בעתיד.

העלויות וההתנהלות

• המשפחה הוציאה סכום של כ-20,000 ש”ח על חוות דעת (רופא מיילד בכיר + נוירוכירורג ילדים).
• שכר הטרחה לעורך הדין הועמד על 25% מהזכייה, בהתאם להסכם שחתמו.
• התיק נמשך כשלוש שנים, אך רוב הזמן התרכזו בדיונים מקצועיים עם המומחים משני הצדדים.
• בית החולים ניסה לטעון שהתובעים “הפריזו” בדרישת הסכום, אולם בסופו של דבר נקבע סכום פיצוי גבוה בשל החשש לנזק נוירולוגי עתידי.

נקודה מעניינת: במהלך ההליך, עלה עניין שהצוות הרפואי כנראה לא הסביר לאם על האפשרות של ניתוח קיסרי מאוחר. בטופס ההסכמה (Informed Consent) לא הופיעה חתימת האם. בית המשפט ראה בכך חיזוק לטענת המשפחה שרופא סביר היה לפחות מיידע אותה בסיכון הכרוך במלקחיים.

אי-אבחון רעלת היריון (Preeclampsia) וגרימת נזק חמור לאם ולעובר

סיפור זה נוגע למשפחה בה האם, בת 29, חוותה תסמינים של לחץ דם גבוה, נפיחות חריגה ברגליים (Edema) וכאבי ראש עזים בשבוע ה-34 להיריון. בהיריון קודם (שהסתיים בלידה תקינה) לא סבלה מהפרעות דומות. רעלת היריון (Preeclampsia) מאופיינת בלחץ דם מעל 140/90, ולעיתים בחלבון בשתן (Proteinuria). במקרים חמורים עשויים להיגרם סיבוכים קשים לאם ולעובר, כולל פגיעה כילייתית או כבדית ואף HELLP Syndrome (Hemolysis, Elevated Liver enzymes, Low Platelet count).

ההתנהלות הרפואית במהלך ההיריון

1. חוסר מעקב קפדני – למרות בדיקות דם שהצביעו על עלייה באנזימי כבד (ALT, AST) וחלבון בשתן, רופא הנשים בקהילה לא הפנה את האם לאשפוז דחוף. הוא הסתפק בהמלצה למנוחה ולמעקב לחץ דם בבית.
2. סימפטומים מתעלמים – האם התלוננה על כאב ראש חזק, הבזקים בראייה (Vision Changes), וכאבי בטן עליונה (Right Upper Quadrant Pain). אלה סימנים מובהקים של רעלת היריון חמורה, אבל היא נשלחה הביתה עם משככי כאבים.
3. חוסר לקיחת אנמנזה מספקת – לא נערך ברור מעמיק אם היה רקע משפחתי של רעלת (אצל האם או האחיות שלה). למעשה, בדיעבד התברר כי לאם היה בעבר אירוע קל של רעלת בהיריון הראשון – נתון שהרופא פספס.

האירוע הלילי והפגיעה

באחד הלילות, בשבוע 35 פלוס 2, האם חשה בכאב בטן חריף, הקאות ולחץ דם של 170/110. בעלה הזעיק אמבולנס, ובבית החולים אובחן מייד חשד ל-HELLP Syndrome. הילוד נולד במשקל 2 קילו, עם בעיות נשימתיות קלות, אולם התקף ה-Eclampsia (פרכוסים) גרם לאם נזק לכבד (Liver Rupture) ודימום פנימי מסוכן. היא הובהלה לניתוח חירום, נכנסה למצוקה רב-מערכתית ונזקקה לשבועיים בטיפול נמרץ.

הנזק בפועל

• לאם נגרמה פגיעה משמעותית בכבד, והיא נאלצה לעבור כריתת חלק מהכבד (Partial Hepatectomy).
• הילוד נולד במצב של פגות מאוחרת (Late Preterm) וסבל מקשיי נשימה (RDS – Respiratory Distress Syndrome). הוא התאושש, אך נותרה שאלה אם ניזוק מבחינת תפקוד כלייתי לטווח הארוך.

התביעה והטענות המשפטיות

• המשפחה פנתה לעו”ד שביקש תחילה לקבל את התיקים הרפואיים מהמרפאה הקהילתית ומבית החולים.
• הוגשה חוות דעת של מומחה לרפואה פנימית ומיילדות, שטען: “אבחנה מדויקת של רעלת היריון בשבוע 32-33 הייתה מחייבת אשפוז ומעקב צמוד. לו האם הייתה מאושפזת, ניתן היה למנוע סיבוך HELLP והפגיעה בכבד”.

עילת התביעה: רשלנות רפואית באי-אבחון מוקדם של מצב מסכן חיים, אי הפנייה למעקב תקין בבית החולים, ובכך “החמצת חלון הזדמנויות” לטיפול מניעתי כולל מתן סטרואידים להתפתחות ריאות העובר, Magnesium Sulfate למניעת פרכוסים ולחץ דם.

טענות בית החולים וקופת החולים

1. היה מדובר במקרה נדיר – HELLP Syndrome הינו סיבוך דרמטי שקורה לעיתים פתאום, קשה לצפות אותו במלואו.
2. ההיריון השני לא הצביע על בעיות מיוחדות בהתחלה.
3. האחריות היא של הרופא בקהילה, לא של בית החולים, כי אם הייתה מגיעה מוקדם יותר אולי לא היה נדרש ניתוח חרום.

בסופו של דבר, עורך הדין של המשפחה בחר להגיש תביעה הן נגד הרופא בקהילה והן נגד בית החולים, בטענה לרשלנות מצטברת.

הכרעת בית המשפט

• לאחר שמיעת עדויות המומחים וקבלת חוות דעת משלימה, בית המשפט קבע שהרופא בקהילה אכן התרשל כשלא הפנה את האם לאשפוז, ובית החולים היה צריך להפעיל פרוטוקול מעקב מוקפד יותר כשקיבלו את התוצאות מהמעבדה (חיבור מחשב בין הקהילה לביה”ח היה מצביע על אנזימי כבד חריגים).
• נפסק פיצוי של כ-5,500,000 ש”ח – סכום מהגבוהים בארץ, בשל הפגיעה הקשה בכבד של האם, משך האשפוז הארוך והחשש לנזק עתידי לילוד.
• בית המשפט ציין במפורש שהעיכוב באבחון ועל כן העיכוב בטיפול מנע מתן Magnesium Sulfate במועד, מה שהיה עשוי למנוע את הפרכוסים (Eclampsia).

העלויות, משך ההליך וכיצד הושג הפיצוי

• התביעה נמשכה קצת מעל 3 שנים.
• המשפחה הוציאה כ-40,000 ש”ח על חוות דעת (רופא מיילדות, מומחה לרפואה פנימית, מומחה לכירורגיית כבד, מומחה לנפרולוגיה ילדים שהעריך נזק אפשרי לעובר).
• עורך הדין גבה שכר טרחה של 22% מהפיצוי, כי נאלץ להשקיע שעות רבות בניהול ההליך.
• חלק נכבד מהפיצוי ישולם בתשלומים עיתיים (Periodical Payments) – כ-2 מיליון ש”ח מיידית, והיתרה בפריסה על פני 15 שנים, בהינתן ההכרה בנזק ארוך הטווח.

ניתוח כולל של העלויות והפיצויים בשלושת הסיפורים

• מימון חוות דעת רפואיות: בכל אחד מהמקרים היה צורך לפחות בשתי חוות דעת: חוות דעת גניקולוג-מיילדות, חוות דעת נוירולוג/כירורג/פנימאי ועוד. עלות כל חוות דעת עשויה לנוע בין 7,000 ל-25,000 ש”ח בהתאם למומחיות.
• אגרת בית משפט: בתביעות נזיקין גבוהות, האגרה לעיתים מתקרבת ל-20,000-25,000 ש”ח, ומשולמת בשני שלבים (אגרה פתיחת התיק ואגרה לפני ההוכחות).
• שכר טרחה לעורך הדין: לרוב נקבע כאחוז מהפיצוי (15%-30%). הסיכום משתנה בהתאם למורכבות התיק, היקף העבודה ותנאי הסכם ההתקשרות.
• פיצויים: בטבלה משוקללת (פיקטיבית לצורך הדוגמה) מתקבל תרחיש בו הממוצע בשלושת המקרים עומד על מעל 4 מיליון ש”ח.

הנוסחה המשפטית להערכת פיצויים אינה חד-משמעית, אך כוללת:

• נזק מיוחד: הוצאות רפואיות, אשפוז, טיפולים, נסיעות, הוצאות על מטפלות (Caregivers), אובדן השתכרות (גם להורים בזמן טיפול בילד).
• נזק כללי: כאב וסבל, עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה, פגיעה באיכות חיים.
• עזרת צד ג’: אם יש צורך קבוע לסייע לאם או לילוד בביצוע פעולות יומיומיות.
• התאמת דיור: אם הילד מוגבל פיזית, יש צורך בהנגשת הבית.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית בלידה – סיכום תהליך ומתודולוגיה

בין אם מדובר בשלושת המקרים לעיל או בכל מקרה אחר של רשלנות רפואית בלידה, התביעה נבנית לפי מספר שלבים שכדאי להכיר:

• איסוף כל המסמכים הרפואיים
– כל בדיקות מעקב ההיריון, בדיקות דם, בדיקות אולטרסאונד, תרשימי מוניטור, רשומות האשפוז.
– טפסי הסכמה מדעת (Informed Consent).
– פנקס טיפת חלב, סיכומים רלוונטיים.

• התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
– מומלץ לא להתמהמה, שכן יש מגבלת התיישנות (7 שנים מהאירוע, ובמקרה של קטין הנפגע, עד גיל 25).
– עוה”ד מעריך את סיכוי התביעה בהתאם לחומר הראיות הראשוני.

• בחירת מומחים רפואיים והפקת חוות דעת
– חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת המתייחסת לסטייה מסטנדרט הטיפול הסביר (Breach of Duty) ולקשר הסיבתי.
– אם יש נזק נוירולוגי ליילוד, נדרשת חוות דעת נוירולוג ילדים המסבירה את אופי הפגיעה.

• הגשת כתב תביעה
– לרוב מוגשת בבית משפט השלום או המחוזי, תלוי בגובה הפיצוי הנתבע. במקרים חמורים סכום התביעה גבוה ביותר, ולכן לרוב במחוזי.
– מפרטים את ההתרשלות, עובדות המקרה, סכום הפיצוי המבוקש.

• ניהול התביעה
– שלבי קדם משפט (קדם דיון), החלפת חוות דעת מומחים מטעם הנתבעים, גילוי מסמכים, חקירות נגדיות.
– במקרים מורכבים, בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו (Expert Appointed by Court).

• מגעים לפשרה
– חלק ניכר מתביעות הרשלנות מסתיים בפשרה (Settlement) מחוץ לכותלי בית המשפט, כדי לחסוך בעלויות וזמן.
– הפשרה כוללת סכום פיצוי שהנתבעים מסכימים לשלם, והתובע מוותר על המשך המשפט.

• פסק דין או הסדר גישור
– אם לא מגיעים להסכמה, ניתן להגיע להכרעה שיפוטית או להליך גישור (Mediation).
– בפסק הדין, בית המשפט קובע אם הייתה התרשלות, מה היקף הנזק ומה הפיצוי המגיע.

טיפים ועצות מעשיות לנפגעי רשלנות רפואית בלידה

• אל תמתינו עם איסוף חומר רפואי: ככל שחולף הזמן, קשה יותר להשיג מסמכים או לזכור פרטים. פנו לביה”ח/קופת החולים ובקשו עותק מלא של תיק המעקב ההיריון ותיק הלידה.

• התמקדו בעו”ד מומחה בתחום המיילדותי: לעיתים, עורכי דין כלליים אינם מכירים לעומק את רזי הרפואה המיילדותית, והצוותים הרפואיים מנוסים בוויכוחים משפטיים מורכבים. עו”ד רשלנות רפואית בלידה מכיר את נבכי התחום.

• התכוננו לעלויות חוות דעת: אל תחששו מכך – במקרים רבים, לאחר זכייה או הסדר פשרה, הנתבע מחויב בהחזר הוצאות. חוות דעת טובה מעלה משמעותית את סיכוי ההצלחה.

• בחנו אפשרויות מימון ביניים: לעיתים עורכי דין מאפשרים מימון ביניים להוצאות חוות דעת באמצעות קרנות או חברות חיצוניות, כנגד התחייבות לאחוז מסוים מהפיצוי.

• אגרה ותביעת סכום גבוה: אם קיים פוטנציאל לנזק כבד (שיתוק מוחין, נכות קשה), אל תחששו מתביעת סכום גבוה, גם אם האגרה תהיה בהתאם. בתי המשפט נוטים לפסוק בהתאם להיקף הנזק האמיתי.

• אל תירתעו מהליכי הגנה אגרסיביים: לעיתים בתי חולים/חברות ביטוח ינסו להטיל את האשמה על היולדת או יטענו שהנזק בלתי נמנע. עו”ד מנוסה יודע להתעמת עם טענות כאלו ולבסס את האחריות.

סקירה קצרה על הרקע המשפטי והחוקים הרלוונטיים

הבסיס המשפטי לתביעות רשלנות רפואית בישראל נשען בעיקר על:

• פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: קובעת את עוולת הרשלנות (סעיפים 35–36). כדי להוכיח רשלנות יש להראות שהייתה חובת זהירות, הפרתה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
• חוק זכויות החולה, התשנ”ו–1996: מגדיר את זכות המטופל לקבל מידע מלא על הטיפול הרפואי, לשם מתן הסכמה מדעת. אי מתן מידע נדרש עשוי להוות ‘פגיעה באוטונומיה’ ולהקים עילה לפיצוי נוסף.
• נהלי משרד הבריאות והנחיות מקצועיות: מספקים פרוטוקולים לטיפול בהיריון, בדיקות סקר, ניטור עוברי, זיהוי רעלת היריון, ועוד. סטייה מנהלים אלה משמשת ראיה משמעותית להתרשלות.
• פסיקה מנחה של בתי המשפט: עם השנים נוצרו הלכות רבות הנוגעות לרשלנות רפואית בלידה, לאופן חישוב הפיצויים ולנושא ההתיישנות (בעיקר כשלקטין יש אפשרות להגיש תביעה עד גיל 25).

במקרים של רשלנות חמורה, עלולים לפעמים לטעון רופאים או מנהלי מחלקות בליד פלילית, אם כי זה נדיר. ברוב המוחלט של המקרים, מדובר בהליך אזרחי לקבלת פיצוי כספי. השיקול הנזיקי הוא להשיב את הנפגע למצב שהיה קודם הפגיעה, לפחות מבחינה כספית.

לידה ורשלנות רפואית

רשלנות רפואית בלידה יכולה לשנות את חיי המשפחה מן הקצה אל הקצה: פגיעות מוחיות בתינוק (Shaken Baby Syndrome עקב התערבות לא נכונה, Hypoxic Brain Injury וכו’), פגיעות לאם (קרעים חמורים, דימומים, ניתוחים מורכבים או פגיעה באיברים פנימיים), כל אלו מחייבים טיפול רפואי ארוך טווח, הוצאות עצומות ותמיכה רגשית. לצערנו, מערכת הבריאות, על אף שהיא מתקדמת, לא חפה מטעויות אנוש או כשלים מערכתיים. לכן, כאשר מזהים כשל חמור שהוביל לנזק, חשוב לדעת שיש מסלול משפטי להעמדת הדברים על דיוקם ולקבלת פיצויים הוגנים.

בשלושת הסיפורים האמורים:

• ראינו כיצד מצוקה עוברית שלא זוהתה יכולה לגרום לנזק מוחי קשה,
• איך שימוש שגוי במלקחיים מוביל לנזק פיזי משמעותי לתינוק,
• וכיצד אי-אבחון רעלת היריון עלול לגרום לאסון הן לאם והן לעובר.

בכל אחד מהמקרים הללו, סכומי הפיצוי היו גדולים מאוד (מעל 3 מיליון ש”ח), וזאת כיוון שהנזק שנגרם לטווח ארוך היה חריף וברור. תביעות אלה נבנו על בסיס חוות דעת רפואיות מובהקות, ועל עוה”ד הוטלה המשימה להוכיח את הקשר הסיבתי ואת סטיית הצוות הרפואי ממה שנקרא “רופא סביר אחר בנסיבות דומות”.

כך, בקצרה, נראה המסע המשפטי:

• תחילה יש חשד לרשלנות,
• אחר-כך פונים למומחה לבדיקת התיעוד,
• מגישים תביעה עם חוות דעת,
• הנתבעים מגיבים ומגישים חוות דעת נגדיות,
• מתנהל מו”מ או הליך משפטי,
• נפסק פיצוי בסופו של דבר, או מגיעים לפשרה.

חיי המשפחה עודם דורשים טיפול שוטף בילד או באם, אך לפחות הפיצוי הכספי מאפשר להתמודד בצורה הולמת עם הקשיים היומיומיים, בין אם ברכישת ציוד עזר או גיוס מטפלים מקצועיים, ובין אם בפנייה לטיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ושאר התערבויות שיקומיות חיוניות.

טיפים סופיים להורים ודגשים על חקיקה

לסיום, כמה הדגשים האחרונים:

1. קראו היטב את המסמכים הרפואיים טרם חתימה – אין לוותר על מידע לגבי טיפול או הליך כירורגי (כמו ואקום, מלקחיים, זירוז תרופתי). זכותכם לשאול רופא על הסיכון שבכל פעולה רפואית.

2. עיקבו אחר חוק זכויות החולה: ודאו שמסבירים לכם בשפתכם ובמידע מלא, כולל הסיכונים והחלופות. אם מרגישים שהפרו את זכותכם לקבל מידע, ציינו זאת בזמן אמת.

3. היעזרו בקווי התמיכה של משרד הבריאות: אם נדרשתם לבדיקה מיוחדת או ששוחררתם בטרם עת ואתם חושדים שזו רשלנות, בקשו חוות דעת שנייה. לעיתים, קופ”ח או מוסד רפואי אחר יוכל לאמת חשש לרשלנות.

4. אל תסמכו על הצוות הרפואי שישמור את התיעוד שלכם: שמרו צילומים, דוחות, סרטוני וידאו אם יש, תכתובות (גם מיילים או הודעות) הקשורות במצבכם הרפואי.

5. התייעצו מייד עם עורך דין רשלנות רפואית: אין חכם כבעל ניסיון. עוה”ד מכיר את החקיקה, יודע מהם המועדים להגשת תביעה (התיישנות) וכיצד לגבש תיק ראייתי חזק.

במבט כולל ועתיד מערכת הבריאות

למרות כל הכשלונות שתוארו במקרים הנ”ל, מערכת הבריאות הישראלית ורופאי הנשים בישראל נחשבים למקצועיים מאוד ביחס לעולם. ועדיין, בהתאם לחוקי הסטטיסטיקה, טעויות קורות: עומס כבד על הרופאים, מספר לידות גבוה בכל משמרת, ולעיתים תיאום לקוי בין הרופא בקהילה והמחלקה בבית החולים – כל אלה מולידים רשלנות רפואית בלידה. המודעות הציבורית הגדלה לנושא, יחד עם עליית מספר התביעות, תורמת לכך שצוותים רפואיים מקפידים יותר על נהלים ועל תיעוד מקצועי.

התקווה היא שעם הזמן, פרוצדורות כמו ניטור עוברי, זיהוי מוקדם של רעלת ואבחון מצוקה עוברית – ישופרו באמצעים טכנולוגיים (Continuous Electronic Fetal Monitoring עם AI, מעקב מרחוק אחרי מדדי לחץ דם ועוד). אך עד שזה יקרה, כאשר צצה תוצאה טרגית, יש להכיר בכך שהדרך המשפטית היא האמצעי עבור המשפחה לזכות בקיום מכובד ולקבל פיצוי שיוכל לסייע.

הדוגמאות האלו נועדו להמחיש את המורכבות של רשלנות בלידה, החל משלב המעקב בהיריון ועד לשחרור מבית החולים (או לפעמים הלאה, כאשר האם והילוד כבר בבית). לצד הקושי העצום הרגשי והפיזי, חשוב להבין את חשיבותו של הליך משפטי מקצועי, המערב עו”ד מנוסה ומומחים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר.

אם אתם סבורים שחוויתם רשלנות רפואית בלידה, זכרו:

• אספו כל מסמך,
• תעדו כל שיחה או אינטראקציה,
• התייעצו עם מומחים רפואיים,
• ופנו לעורך דין רשלנות רפואית מיידית כדי לבחון את זכויותיכם.

יש סיכוי טוב שבאמצעות תביעה מנוהלת היטב, תוכלו לקבל פיצויים שיאפשרו לכם להעניק לאם או ליילוד את הטיפול והשיקום ההולם.

זכרו שלפעמים, עצם הגשת תביעה יכולה להביא לשינוי פרקטיקות ולמנוע עתידית מקרים דומים. במציאות כואבת זו, המשפט הוא הכלי העומד לרשות הנפגעים להאיר זרקור על הטעויות ולאפשר לרפואה בישראל (או בכל מקום בעולם) להפוך טובה, מדויקת ובטוחה יותר עבור כולנו.