פורטוגל

יחסי ישראל-פורטוגל הם יחסי הגומלין הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לרפובליקה הפורטוגלית. קשרים אלו החלו רשמית בשנת 1977, כאשר לישראל יש שגרירות בליסבון, בעוד לפורטוגל יש שגרירות בתל אביב-יפו וקונסוליה בחיפה.

עורך דין מומלץ

המסע ההיסטורי לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים החל בשנת 1958, כאשר ישראל מיוצגת תחילה בליסבון על ידי קונסוליה כללית עד חנוכת השגרירות. רגע מרכזי התרחש במהלך מלחמת יום הכיפורים כאשר ממשלת פורטוגל אפשרה לארצות הברית להשתמש בשדה תעופה באיים האזוריים להעברת סיוע צבאי לישראל, במסגרת מבצע ניקל גראס.

השינוי במדיניות החוץ של פורטוגל, במיוחד כלפי ישראל, צבר תאוצה לאחר מהפכת הציפורנים ב-1974. בתחילת 1977, תחת ניהולו של מריו סוארס ובמהלך הנהגתו של יצחק רבין בישראל, החליטו שתי האומות ליצור קשרים דיפלומטיים, בהשפעת ניכרת על ידי הקשר ההיסטורי עם יהודי פורטוגל.

תהליך השלום שיזם הסכם אוסלו ב-1995 סימן תקופה של שיפור בתפיסות ישראל בפורטוגל, שהוביל להפשרה ביחסים. עם זאת, תחילתה של האינתיפאדה השנייה גרמה לנסיגה זמנית. יש לציין כי בדצמבר 2005 חתמו המדינות על מזכר הבנות להחלפת מידע ומעקב אחר פעילויות ניירות ערך, תוך שיפור שיתוף הפעולה ביניהן. בנוסף, בספטמבר 2006 נחתמה אמנה למניעת כפל מס, שנכנסה לתוקף בשתי המדינות בתחילת 2008.

היחסים חוו מחודשת בין השנים 2005 ל-2011 תחת ראש הממשלה חוסה סוקרטס, שצמצם את הביקורת על ישראל וגינה את האיומים של איראן, ואף הוביל לחרם פורטוגלי על נאום אנטישמי של נשיא איראן מחמוד אחמדינג’אד בוועידת האו”ם נגד גזענות ב-2009. מסלול חיובי זה נמשך בתקופת כהונתו של ראש הממשלה פדרו פאסוס קואלו (2011-2015), אשר דגל בשלום בין ישראל לפלסטין תוך תמיכה בעמדה של ישראל.

עם זאת, היחסים עמדו בפני אתגרים, במיוחד עם הביקורת של פורטוגל על ​​ישראל בהקשר של שיפור יחסי איראן-פורטוגל והסרת הסנקציות של האיחוד האירופי על איראן. בתחרות האירוויזיון 2018 בליסבון הייתה מחלוקת כאשר סלבדור סובראל, הזוכה הקודם, אמר הערות אנטישמיות והתנגד להענקת הגביע לנטע ברזילי מישראל, שבסופו של דבר זכתה בתחרות.

בתחום הדיפלומטיה הבינלאומית, פורטוגל לעיתים קרובות נמנעת או מיישרת קו עם מדינות ערב בהצבעות האו”ם הנוגעות לישראל. למרות זאת, ציון דרך משמעותי הושג במאי 2023, כאשר הפרלמנט הפורטוגלי, בהשפעת שגריר ישראל בפורטוגל ואגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פורטוגל, הצביע ברוב מכריע בעד תמיכה בישראל, בסימן רגע היסטורי ביחסים הבילטרליים.

חילופי דברים רשמיים בולטים כללו ביקורים של שר החוץ הישראלי אביגדור ליברמן בפורטוגל ב-2011 ושר החוץ הפורטוגלי לואיס אמאדו בישראל ב-2007, בין שאר אינטראקציות ברמה גבוהה שהמשיכו לחזק את הקשרים בין שתי המדינות.

אזרחות פורטוגלית לישראלים

היבט חשוב ביחסי ישראל-פורטוגל הוא הזכאות לאזרחות פורטוגלית המורחבת לצאצאי יהודים שגורשו במהלך ההיסטוריה של ממלכת פורטוגל. חוק זה, שנחקק בפברואר 2015, מציע מסלול לאזרחות לצאצאי יהודי פורטוגל, המשקף הכרה בעוולות היסטוריות ומחזק את הקשרים התרבותיים והאישיים בין שני העמים. עם זאת, התהליך ראה התאמות, במיוחד בתגובה לחששות לגבי שלמות תהליך ההתאזרחות, מה שהוביל לדרישות מחמירות להוכחת “קשר משמעותי” לפורטוגל החל מספטמבר 2022.

מערכת היחסים בין ישראל לפורטוגל עמדה בסימן לא רק על ידי אינטראקציות דיפלומטיות ופוליטיות אלא גם על ידי חילופי דברים תרבותיים וחברתיים המשקפים קשר עמוק ומתפתח. ההוראה החוקית המאפשרת לצאצאי יהודים מגורשים לרכוש אזרחות פורטוגלית מדגימה השלמה משמעותית עם אירועים היסטוריים. לחוק זה, שיושם תחילה כדי להקל על השתלבותם מחדש של יהודי פורטוגל וצאצאיהם בחברה הפורטוגלית, יש השלכות רחבות יותר, המסמל הכרה בעוולות העבר וצעד לתיקונן.

תהליך הגשת הבקשה לאזרחות פורטוגלית על פי חוק זה עורר התעניינות מצד ישראלים רבים, שרואים בו שער לאיחוד האירופי. עניין זה מדגיש את ההשפעה המתמשכת של הפזורה ההיסטורית על זהויות עכשוויות ויחסים בינלאומיים. חקיקת החוק, המקיפה גם צאצאים של יהודי ספרד, מדגים את ההיסטוריות השזורות של האומות האיבריות ומאמציהן להתמודד עם עוולות היסטוריות.

דרכון פוטוגלי
עם זאת, המסע לעבר פישוט תהליך האזרחות וקבלת דרכון נתקל באתגרים. המחלוקת סביב החקירה על רב הקהילה היהודית של פורטו והבדיקה על תהליך ההתאזרחות מדגישים את המורכבות של יישום מדיניות שמצטלבת בטרוניות היסטוריות, אמות מידה משפטיות ויחסים בינלאומיים עכשוויים. התפתחויות אלו הביאו להחמרת הקריטריונים לאזרחות, תוך שימת דגש על הצורך בחיבור מופגן ומשמעותי לפורטוגל. תיקון זה נועד להבטיח שהתהליך יישאר מכבד את מטרתו המיועדת – השבת הקשר עם צאצאיהם של מי שסבלו מעוולות היסטוריות – תוך שמירה על שלמות מערכות המשפט וההגירה הפורטוגלית.

ההתפתחות של יחסי ישראל-פורטוגל, מכינון רשמי של קשרים דיפלומטיים ועד היום, משקפת מערכת יחסים רבת פנים המאופיינת בכבוד הדדי, פיוס היסטורי ואינטרס משותף בטיפוח שיתוף פעולה כלכלי, תרבותי וחברתי. אבני הדרך המשמעותיות, כמו הצבעת הרוב בפרלמנט הפורטוגלי בתמיכה בישראל והמאמצים לחזק את השלום במזרח התיכון ושיתוף הפעולה הדו-צדדי, ממחישות את הפוטנציאל ליחסים בינלאומיים לצמוח ולהתפתח בתגובה הן למורשת ההיסטורית והן לאתגרים עכשוויים.