השופטת אספרנצה אלון: פס”ד בבר”ע על החלטה ביחס לבקשה למינוי אפוטרופוס (רמ”ש 49897-12-21)

פסק דין

עורך דין מומלץ

  1. 1. בפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת רויטל באום), בתיק א”פ 17768-11-21(להלן: “בית משפט קמא“). בהחלטה מיום 8.11.21שניתנה ביחס לבקשה למינוי אפוטרופוס קבע בית המשפט קמא כי לצורך מינוי אפוטרופוס יש לצרף תעודת רופא המתייחסת לצורך של אותו אדם באפוטרופוס, מצבו הקוגניטיבי, תובנה וכושר שיפוט, וכי ככל שלא תצורף תעודת רופא כאמור- תימחק הבקשה.

ובהחלטה מיום 12.11.21שניתנה בבקשת המבקש לעיון חוזר, קבע בית המשפט קמא בין היתר, כי “אם מבקשם למנות אפוטרופוס לאדם – יש להראות במסמכים רפואיים (קרי: תעודת רופא) שיש הצדקה רפואית לכך. סכסוך בין ילדיו הבוגרים של אדם בוגר אינו מגבש עילה למינוי אפוטרופוס על האב“.

שתי ההחלטות תכוננה במאוחד: “ההחלטות“.

  1. 2. על החלטות אלה הגיש המערער בקשת רשות ערעור. לטענתו, אביו, משיב מס’1, הינו קשיש בן 92שנים הנשלט על ידי אחיו, משיב מס’2אשר הוא ורעייתו מפעילים על האב הקשיש לחצים בלתי סבירים ומניפולציות, והלכה למעשה טובתו של משיב מס’1עצמו אינה ניצבת במרכז. הבקשה להורות על מינוי אפוטרופוס ניטרלי על עניינו של משיב מס’1, אינה נעוצה בהיעדר כשירות קוגניטיבית, אלא במטרה להבטיח את ניהול ענייניו לטובתו בלבד וקביעת הסדרי ראייה בין המערער לבין אביו. המערער עתר למינוי אפוטרופוס ניטרלי וטען כי אין חובה להוכיח אי כושר נפשי או שכלי כתנאי למינוי אפוטרופוס. לטענתנו, די בהוכחת קיומן של מסכת לחצים, מצוקה נפשית ותלות שיש בהן כדי לשלול את יכולתו של האדם לנהל ענייניו בעצמו, כדי לבסס עילה למינוי אפוטרופוס כאמור. בהתאמה טוען המבקש כי אין לדרוש צירוף תעודת רופא כתנאי סף לבירור בקשה למינוי אפוטרופוס.

 

  1. 3. נתתי רשות ערעור לבקשה וביקשתי לקבל את תגובות המשיבים. ביחס לשאלה האם תנאי הכרחי למינוי אפוטרופוס הוא צירוף מסמך רפואי – תעודת רופא או שאכן דרך המלך היא צירוף תעודת רופא אך ניתן, בשלב ראשון, לבקש תסקיר פקיד סעד לסדרי דין או כל ראשית ראיה אחרת ממנה עולה הצורך בבחינת הבקשה באשר לשאלה כי ללא המינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של אדם.
  2. 4. המשיב 3באמצעות עורכת דין מ. קפלן מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בתגובתו המפורטת והיסודית טען כי על אף שישנו מקום להורות על המצאת מסמכים רפואיים ביחס למצבו הנפשי של המשיב 1, דומה כי איזון השיקולים, מעלה כי לא היה מקום למחוק הבקשה על הסף מטעם זה, אלא היה מקום לבקש את תשובות הצדדים האחרים לבקשה, להתרשם ממהימנות ראיותיו של המבקש וממצב הדברים, בין היתר, באמצעות שמיעת הצדדים, לרבות ובפרט המשיב 1, לעמוד על הטעמים בגינם לא צורף מסמך רפואי בעניין מצבו הנפשי של המשיב 1, ובהתאמה להכריע באשר להמשך – אם על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הנפשי של המשיב 1, אם על ידי עריכת תסקיר עו”ס לסדרי דין, אם על ידי דחייתה של הבקשה או מחיקתה, או בכל דרך אחרת עליה יורה בית המשפט.
  3. 5. לאחר שבחנתי את החלטות בית משפט קמא ואת הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1952(להלן: “חוק הכשרות המשפטית“) והפסיקה הרלוונטית, הגעתי למסקנה כי בנסיבות תיק זה, לא היה מקום למחוק את הבקשה על הסף, ומשכך אני מורה שההחלטה בטלה והתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן את ראיות הצדדים, יתרשם מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר מכן, ישקול האם יש להורות על עריכת תסקיר פקיד סעד לסדרי דין או למנות מומחה או לדחות את הבקשה או לקבלה, הכול כפי חוכמתו ואלו נימוקיי:-
  4. 6. נקודת המוצא היא קיומה של חזקת כשרות לביצוע פעולות משפטיות, “כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו” (סעיף 1לחוק הכשרות המשפטית), ו-“כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט” (סעיף 2לחוק הכשרות המשפטית). נקבע כי יש לפרש את חוק הכשרות המשפטית וליישמו בהתאם לתכליתו של תיקון 18לחוק הכשרות המשפטית (פורסם ביום 11.4.16) וכעולה מהסדריו. כמו גם עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תכלית זו שמה את הדגש על כיבוד חירותו של האדם לקבל החלטות ולנהל ענייניו בעצמו ועל מינוי אפוטרופוס לאדם רק מקום בו לא ניתן לשמור על טובתו וזכויותיו בדרך שמגבילה פחות את חירותו (סעיף 33א(1) ו-(3) לחוק הכשרות המשפטית).
  5. 7. סעיף 33(א) לחוק הכשרות המשפטית קובע כי בית משפט רשאי, בין היתר, למנות אפוטרופוס ל”פסול דין” (כמשמעו בסעיף 8לחוק הכשרות המשפטית – היינו אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו ושבית המשפט הכריז עליו כפסול דין) או ל”אדם אחר, שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו” (סע’33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית).
  6. 8. הפגיעה באוטונומיה של הפרט בעצם המינוי ברורה. מינוי אפוטרופוס לאדם משמעו סיוגם של כללים אלה, היות שיש בו משום פגיעה והצרה של האוטונומיה הנתונה לאדם. אין רואים אותו עוד כמי שיכול ורשאי לדאוג לענייניו שלו באופן עצמאי, אלא מפקידים אחר על ענייניו, כולם או חלקם, על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו. המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, ולא כל מטרה אחרת. לא בנקל תיעשה פגיעה זו מתוך ההכרה של שיטתנו בכבוד האדם ובחירותו. לפיכך, המצבים בהם תוגבל כשרותו של אדם לפעולות משפטיות הינם כאלה בהם “…כושר שיפוטו של אדם נפגם כדי-כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות- דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי“(ע”א 4377/04גל גורן הולצברג נ’ אביבה מירז, פסקה 16לפסק דינה של כב’ השופטת ארבל). מינויו של האפוטרופוס מניח “קיום אינטרסים שאמנם הם פרטיים, אך חשובים עד כדי כך בעיני הקהילה המשפטית עד שאינה רואה את עצמה רשאית להזניחם” (ג. טדסקי “אפיטרופוס ושלוח” מסות במשפט (1978) 334, 337).
  7. 9. כך נאמר “מינוי “אפוטרופוס אחר” לפי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית נועד

לניהול “ענייני החסוי”, כולם או מקצתם, והוא מתבצע לאחר שהונחה בפני בית המשפט תשתית מתאימה המלמדת כי האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס אינו מסוגל לדאוג להם בעצמו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. להבדיל מן הדרישה הקבועה בסעיף 8לחוק הכשרות המשפטית לעניין הכרזתו של אדם כפסול דין, לעניין מינוי אפוטרופוס אחר מתוקף סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית, אין צורך להוכיח כי מאן דהוא אינו מסוגל לדאוג למכלול ענייניו או לפחות לרובם המכריע ודי אם קיימת אי יכולת חלקית שלו לדאוג לענייניו (שם, בפסקה 2לפסק דינה של כב’ השופטת חיות). ועוד נאמר, “אחד הכלים להגן על קשיש שאינו מסוגל לכלכל את ענייניו הכספיים, הוא שימוש בסמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס על רכושו. סמכות זו מוקנית לבית המשפט בחוק הכשרות המשפטית” (ע”א 1233/94פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 4לפסק דינה של כב’ השופטת שטרסברג-כהן).

  1. 1 לענייננו, סעיף 33(א)(4) שבו, בהפעלת הסמכות, יש לצאת מנקודת מוצא נורמטיבית, שהיא זכות היסוד של כל אדם – וקשיש בכלל זה, להגנה על כבודו, על פרטיותו, על קניינו ועל האוטונומיה האישית שלו. זכויות אלה, שהיו מאז ומתמיד עמודי תווך בשיטתנו המשפטית, מעוגנות כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על ההשפעה של חוסר היסוד לעניין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, עמד פרופ’ אנגלרד “יש לפרש את הוראות חוק הכשרות מתוך מאמץ להגשים את תכליתו של חוק היסוד, שהיא הגנה על כבוד האדם וחירותו, גם אם יש בכך משום סטייה מסויימת מכוונתו המקורית של חוק הכשרות המשפטית“. חוק הכשרות מצוי על קו התפר העדין בין זכותו של אדם לחירות, לכבוד, לאוטונומיה ולקניין, לבין כוחה ואף חובתה של המדינה להבטיח שאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, יקבל הגנה בדמות אפוטרופוס וזאת, הן מתוך דאגה לרווחתו של האדם והן משום האינטרס הציבורי לבל ייפול הוא למעמסה כלכלית על החברה. בהפעלת כח זה, יש להימנע מדאגת יתר תוך הפגנת פטרנאליזם מגונן שיש בו משום כפיה המצמצמת את חירותו של האדם ופוגעת בכבודו (ע”א 1233/94פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5לפסק דינה של כב’ השופטת שטרסברג-כהן).
  2. 1 קיומה של חזקת כשרות ונקודת המוצא בדבר כיבוד חירותו של האדם לקבל החלטות ולנהל את ענייניו בעצמו וצמצום הפגיעה, ככל הניתן, בחירות זו, יש בהן כדי להשליך לא רק על ההכרעה בשאלה האם למנות לאדם אפוטרופוס לניהול ענייניו אם לאו, אלא גם על נטל ההוכחה המוטל על מבקש המינוי וממילא על התשתית העובדתית אשר צריכה לעמוד בפני בית המשפט, בבואו לברר את הבקשה, בדונו ובהכריעו בה.
  3. 1 באשר לצירוף תעודת רופא או מסמך רפואי אחר המעיד על מצבו של האדם נשוא הבקשה ועל העדר יכולתו לנהל את ענייניו, בתמיכה לבקשה, הרי שעל פי תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), תש”ל-1970, חובת צירוף תעודת רופא אודות מצבו של האדם קיימת כאשר מבוקשת הכרזתו של האדם כפסול דין (תקנה 5לתקנות הנ”ל). אין חובה ספציפית לצירוף תעודת רופא כאמור לבקשה למינוי אפוטרופוס (תקנה 6לתקנות הנ”ל) וזאת, כפי הנראה, בין היתר, גם מן הטעם כי לא תמיד עילת המינוי בבקשה האמור בתקנה 6הנ”ל, יסודה במצב רפואי, נפשי או קוגניטיבי המונע מן האדם לנהל את ענייניו.
  4. 1 מילים אחרות, בית משפט רשאי להורות על המצאת תעודת רופא בתמיכה לבקשה למינוי אפוטרופוס, ואף לקבוע במקרים המתאימים ובזהירות הנדרשת, כי המצאה כאמור תהא תנאי סף לבירור הבקשה (ראו תקנות 41-43לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, החלות מכח תקנה 1לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020ומכח תקנה 2לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), תש”ל-1970, גם בהליכים שעניינם אפוטרופסות) אך ראוי שיעשה זאת לאחר ששקל את העילה הנטענת בגינה הוגשה הבקשה, טעמים המונעים המצאת תעודת רופא (או מסמך אחר כאמור לעיל) בתמיכה לבקשה, היקפה של הפגיעה המבוקשת והצפויה בחירותו של האדם בניהול ענייניו (האם הגבלות על האדם ביחס לביצוע פעולות מסויימות או שמא מינוי אפוטרופוס לכלל ענייניו, האם מינוי זמני או מינוי קבוע), ראיות אחרות שצורפו בתמיכה לבקשה ועוד והכול כאמור בזהירות.
  5. 1 בנסיבות העניין כאן, טוען המבקש כי בכלל “אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו” יש להביא גם מי שנתון תחת לחצים נפשיים והשפעה, השוללים ממנו את היכולת לדאוג לענייניו ולהפעיל שיקול דעת באופן עצמאי, גם אם כושרו הקוגניטיבי לא נפגע. ניתן אמנם להביא מצבים כאלו בגדרי סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית. עם זאת, לא ניתן להתעלם מן הקושי המובנה הטמון בקביעת רף הלחצים הנפשיים וההשפעה, אשר יצדיקו מסקנה בדבר אי יכולתו של האדם לנהל את ענייניו ומכאן הצורך לעמוד על תשתית עובדתית ראויה בתמיכה לבקשה ולהחלטה למינוי אפוטרופוס, ככל ותינתן. לעניין אחרון זה יש לציין, כי על פי הסדרי חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973העוסקים בעילות הכפייה והעושק, הסדרים אשר חלים, לאור הוראות 61(ב) לחוק הנ”ל, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה (הן הפעולות אשר לשם הגבלת יכולתו של המשיב 1לעשותן התבקש המינוי על ידי המבקש), הכפייה והמצוקה האמורים בסעיפים הנ”ל, אינם לחץ או מצוקה של מה בכך, אלא המדובר בלחצים החותרים תחת עצם הרצון המינימאלי או פוגעים בו פגיעה חריפה ובמצוקה כבדת משקל “המסיטה את שיקול דעתו של האדם סטייה של ממש מנתיבו הנכון” (ע”א 1569/93יוסי מאיה נ’ פנפורד בע”מ; ע”א 5490/92רחל פגס נ’ ישראל פגס; ע”א 719/78איליט נ’ אלקו).
  6. 1 זאת ועוד, עיון בבקשת המבקש למינוי אפוטרופוס ובבקשת הרשות לערעור, מעלה כי למעשה נשענת עילת המינוי המבוקש על מצבו הנפשי הקשה של משיב 1, שאמנם אינו נגרם בעטיה של מחלת נפש, אלא, כך לפי הנטען, בעטיים של גילו, בדידותו והלחצים שמפעיל עליו בנו – המשיב 2, וכן על חוסר הניסיון של המשיב 1בניהול ענייניו הכלכליים והעדר התמצאותו בהם.
  7. 1 טענה בדבר מצב נפשי בגינו אין האדם מסוגל לנהל את ענייניו, היא טענה שבמומחיות שיש לתומכה בחוות דעת מתאימה, כדוגמת הערכה פסיכיאטרית. מסמך כאמור, לא צורף לבקשה. גם ראיות אובייקטיביות אחרות, שדי בהן כדי לבסס ראשית ראייה לטענות המבקש, לא צורפו לבקשה. מכאן, רשאי היה בית המשפט קמא לדרוש, כי יומצאו מסמכים רפואיים בעניין מצבו הנפשי של המשיב 1והשאלה מצטמצמת אם כך, אך להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט קמא, בהחלטה להורות על צירופם של מסמכים אלו ע”י המבקש כתנאי סף להתחלת בירורו של ההליך.
  8. 1 לעניין זה- צירוף מסמכים רפואיים כתנאי סף להתחלת בירורו של ההליך, לא מביא במכלול נסיבות התיק, לדחיית הבקשה למינוי אפוטרופוס על הסף ועוד טרם קבלת תשובת המשיבים לבקשה, ובפרט בשים לב לכך כי המבקש טוען טענה שטרם הופרכה, כי המשיב 1ניתק עמו ועם כל חבריו כל קשר, על פניו שרוי במצב נפשי קשה וכי אין לו למעשה דרך לעמוד על מצבו של המשיב 1לאשורו. בנסיבות אלו, דומה כי היה מקום בשלב ראשון, לבקש את תשובות הצדדים האחרים לבקשה, להתרשם ממהימנות ראיות המבקש ומצב הדברים, בין היתר, באמצעות שמיעת הצדדים, לרבות ובפרט המשיב 1, לעמוד על הטעמים בגינם לא צורף מסמך רפואי בעניין מצבו הנפשי של המשיב 1ובהתאמה, להכריע באשר להמשך – אם על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הנפשי של המשיב 1, אם על ידי עריכת תסקיר עו”ס לסדרי דין , אם על ידי דחייתה של הבקשה או מחיקתה, אם בכל דרך אחרת עליה יורה בית המשפט.

דומה כי בירור מדורג זה של הליך, יש בו כדי לאזן במידת מה את הפגיעה הנגרמת, כאמור, לאדם בעטיו של ההליך למינוי אפוטרופוס, שאינו נתמך בראיות אובייקטיביות מספקות, מה עוד שעל הפגיעה הנגרמת וככל ואמנם יתברר כי לא היה בבקשה ממש, ניתן יהיה לענות באופן מסויים גם בפסיקת הוצאות.

  1. 1 הדרישה להמציא תעודת רופא או מסמך רפואי בתמיכה לבקשה (אם כתנאי סף שבהעדרו תימחק הבקשה על הסף, ואם כתנאי למתן הסעד המבוקש בסופו של ההליך) הינה בשיקול דעתו של בית המשפט המברר את ההליך כתלות במגוון נסיבות ההליך שהובא (ובהם, בין היתר, העילה עליה מבוססת הבקשה, הטעמים המונעים המצאת מסמך רפואי כאמור, היות המינוי המבקש זמני או קבוע ועוד). בהתחשב בעקרונות הכלליים שפורטו לעיל שעל בית המשפט לשקול בכל שלבי הדיון בבקשה למינוי אפוטרופוס, וכחלק בלתי נפרד מסמכות הערכאה הדיונית המבררת ליתן הוראות בעניין אופן בירורו של ההליך.
  2. 1 בנסיבות העניין כאן, ומן הטעמים שפורטו לעיל, ועל אף שישנו מקום להורות על המצאת מסמכים רפואיים ביחס למצבו הנפשי של המשיב 1, דומה כי איזון השיקולים, מעלה כי לא היה מקום למחוק הבקשה על הסף מטעם זה, אלא היה מקום לבקש את תשובות הצדדים האחרים לבקשה, להתרשם ממהימנות ראיותיו של המבקש וממצב הדברים, בין היתר, באמצעות שמיעת הצדדים, לרבות ובפרט המשיב 1, לעמוד על הטעמים בגינם לא צורף מסמך רפואי בעניין מצבו הנפשי של המשיב 1, ובהתאמה להכריע באשר להמשך – אם על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת מצבו הנפשי של המשיב 1, אם על ידי עריכת תסקיר פקיד סעד לסדרי דין, אם על ידי דחייתה של הבקשה או מחיקתה, או בכל דרך אחרת עליה יורה בית משפט קמא, כפי חוכמתו.
  3. 2 מכל המקובץ לעיל, אני מקבלת את הערעור ומורה כי התיק יוחזר לבית משפט קמא אשר יפעל בהתאם לאמור לעיל.
  4. 2 משקיבלו המשיבים מס’1-2את המלצת בית המשפט כי התיק יוחזר לבית משפט קמא, כל צד יישא בהוצאותיו.
  5. 2 פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
  6. 2 המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

הפיקדון שהופקד יושב למפקיד באמצעות בא כוחו.

ניתן היום, ט”ו אדר א’ תשפ”ב, 16פברואר 2022, בהעדר הצדדים.

 

 

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ”ש 49897-12-21ס’ ואח’ נ’ ס’ ואח’
בפני כבוד השופטת אספרנצה אלון
המערער ס’ א’ א’

נגד
המשיבים 1. ס’ י’
2. ס’ א’

3. היועץ המשפטי לממשלה

[wpseo_breadcrumb]

עורכי דין מומלצים בתחום