פסקי דין חשובים

לפניי בקשה לחייב את המשיב לשלם למבקשת מחצית מפירות השכרת הנכסים המשותפים ו/או הרווחים המתקבלים מהנכסים המשותפים (להלן: “הבקשה”).

עורך דין מומלץ

הבקשה הוגשה במסגרת הליך שעניינו תביעה רכושית בין בני זוג לאיזון משאבים.

בתמצית ייאמר כי המבקשת והמשיב (להלן: “הצדדים”) נשואים זל”ז כדמו”י החל מיום 00.00.2003. מקשר הנישואין נולדו לצדדים שלושה ילדים.

עיקר טענות המבקשת

יש להורות למשיב לשלם למבקשת מחצית מדמי השכירות המתקבלים מהשכרת דירות ב*** השייכות לצדדים, לרבות מחצית מכל תמורה אשר התקבלה ואו מתקבלת אצל המשיב, עקב פעילותן העסקית של החברות אשר בבעלותו.

ביחס לנכסים ב*** – יש להורות למשיב להעביר למבקשת:

פירות השכרת יחידת דיור ב***;

מחצית פירות ההשכרה של *** בדירה ב***;

מחצית מכל הרווחים המתקבלים מזכויות המשיב הנובעות מעסקו;

מחצית פירות השכרת *** ב***;

מחצית מכל תמורה המתקבלת או התקבלה אצל המשיב בגין הנכסים שלא היו ידועים למבקשת ולמשיב שליטה בהם.

עיקר טענות המשיב

חלק מהנכסים שהציגה המבקשת במסגרת הבקשה נמכרו וחברות שהיו בבעלות המשיב נסגרו.

המשיב הציג במסגרת כתב ההגנה באופן מפורט וברור את הנכסים אשר בבעלות משותפת של הצדדים והנכסים שאינם משותפים.

המבקשת לא הוכיחה כי מדובר בנכסים שהם משותפים.

הנכסים ב*** בבעלות המשיב בלבד.

ה*** ב*** אינו בר שיתוף/ איזון.

התמורה המתקבלת מהשכרת יחידת הדיור הועברה לחשבון הבנק המשותף של הצדדים. נוסף על כך, מעביר המשיב כספים נוספים מחשבונו הפרטי לחשבון הבנק המשותף, על מנת לכסות חובות של הצדדים בחשבון הבנק המשותף.

הכרעה

לאחר עיון בעמדות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, הבקשה הוגשה כאמור במסגרת הליך שעניינו תביעה רכושית בין בני זוג לאיזון משאבים. הליך מסוג זה נועד, בראש ובראשונה לקבוע את תקופת השיתוף ואת מסת הנכסים בני האיזון.

המשיב טוען כי המבקשת לא הוכיחה כי הנכסים ב*** הינם נכסים בני איזון. בתוך כך, כל עוד לא הוכח הדבר, אין המבקשת יכולה לעתור לזכויות בנכסים אלה או בפירות הנובעים מאותם הנכסים.
שנית, הנכסים ב*** רשומים על שם המשיב. בתוך כך, על הנכסים אלה חל ס’ 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973 (להלן: “החוק”) הקובע כי: אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

אם תוכיח המבקשת כי הנכסים ב*** הם נכסים בני איזון, הרי שתהיה זכאית למחצית שווים בפקיעת הנישואין ראו: ס’ 5(א) לחוק או במי מהמועדים הקבועים בס’ 5א(א) לחוק.

משלא נטען על ידי המבקשת כי התגבשה הזכות לאיזון המשאבים בהתאם לחוק, אזי אין מקום להורות על איזון הזכויות או הפירות הנובעים מהן.

שלישית, המבקשת עותרת הלכה למעשה לאיזון חלקי של זכויות, כאשר בהתאם לפסיקה יש לבצע איזון משאבים כולל ראו: בע”א 1229/90 חנוך נ’ חנוך, פ”ד מה(5) 584 (1991).

רביעית, במסגרת כתב התביעה, המבקשת לא עתרה לסעד מושא בקשה זו וככלל בית המשפט לא יעניק סעד שלא נתבקש ראו: ע”א 7080/19 חסן עווד נ’ חסן עווד (5.8.2021). המבקשת אומנם ציינה בס’ 41.1 לכתב התביעה כי היא שומרת לעצמה זכות לעתור לקבלת מחצית מדמי השכירות בגין דירת המגורים (זאת מבלי להגיש כל בקשה לתיקון כתב התביעה) ואולם היא לא טענה דבר ביחס לקבלת דמי השכירות או הרווחים מהנכסים ב***.

עתירת המבקשת הינה למעשה עתירה לסעד כספי ואולם זו האחרונה לא פירטה בכתב התביעה את שווי נושא התביעה ראו: תקנה 10 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 ולא שילמה אגרה כספית כנדרש. למותר לציין כי כל עוד לא שולמה האגרה, בית המשפט לא יזקק לסעד המבוקש ראו: תקנה 2 (א) לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ”ו-1995.

ביחס לעתירת המבקשת להורות על חלוקת הכספים בגין השכרת יחידת הדיור בבית ב*** – הוכח על ידי המשיב באמצעות נספח 1 לתגובה כי הוא מעביר כספים מחשבון הבנק הפרטי שלו לחשבון הבנק המשותף, אשר מצוי ביתרת חובה משמעותית ודי בכך כדי לדחות את העתירה לחלוקת הכספים שמתקבלים בגין השכרת יחידת הדיור, לפחות בשלב זה של ההליך, כאשר טרם הובהר מהם הזכויות והחובות המשותפים ואיך יבוצע האיזון במסגרת איזון המשאבים הכולל.

הבקשה נדחית כאמור.

המבקשת תישא בהוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

אני מתיר את פרסום ההחלטה לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ”ג שבט תשפ”ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.