השופטת הילה גורביץ עובדיה: פסק דין בבקשה לתיקון צו ירושה (ת”ע 60847-03-22)

זו בקשה לתיקון צו ירושה שניתן ביום 06.08.2020.

עורך דין מומלץ

רקע:
מר ק.ט. ת”ז ——– נפטר ביום xx.xx.2016 כשהוא גרוש וללא ילדים (להלן: “המנוח”).

ביום 25.07.2016 הוגשה בקשה למתן צו ירושה אחר עִזבון המנוח.

הבקשה הוגשה על ידי מר י.ב., בן דודתו של המנוח מצד אביו (להלן: “משיב 1”) . בתצהיר שצורף לבקשה הצהיר י.ב. כי למנוח לא היו ילדים, הוריו נפטרו לפניו וגם שני אחים שנפטרו לפניו נפטרו ללא ילדים.

בעמדת ב”כ היועמ”ש מיום 21.01.2020. נכתב כי לשם קביעת היורשים על פי דין יש לאתר את אחי הורי המנוח, שכן מחצית עזבונו תעבור לענף אביו ומחצית שניה לענף אימו.

לאחר עמדה זו הגיש משיב 1 ביום 18.02.2020, תגובתו לעמדת ב”כ היועמ”ש. בתגובתו טען כי חקירותיו לאתר קרובי משפחה של אימו של המנוח עלו בתוהו. אשר לאבי המנוח, נטען כי לאבי המנוח אחות אחת, גב’ ה.ב.. אחות זו נפטרה לפני המנוח והותירה אחריה 3 ילדים: המצהיר מר ב.י. ושני אֵחיו, מר א.ב. ומר מ.ב. ז”ל. מר מ.ב. ז”ל נפטר בשנת 2008 והותיר אחריו 2 ילדים, מר ע.ב. וגב’ נ.ב. (להלן יקראו צאצאי גב’ ה.ב. הנ”ל במאוחד, “המשיבים”).

לאור נתונים אלו כפי שהונחו בפני בית המשפט, ובהסכמת הצדדים, ביום 05.08.2020 נפסק כי (ההדגשות שלי):

“בהסכמת הצדדים ניתן צו ירושה אחר עזבון המנוח לפיו עזבון המנוח מחולק בחלקים שווים בין מחצית יורשים בלתי ידועים אשר הם מצד הענף של האם, ומחצית ליורשים הידועים מצד ענף האב….”.

עוד נפסק שם כי עוה”ד מיכל גלבוע תמונֵה כמנהלת עִזבון המנוח על מנת לאתר את היורשים הבלתי ידועים, לאתר ולכנס את נכסי העִזבון ובהתאמה לחלקם, גם אם לשיעורין, בטרם איתור נכסים נוספים ואיתור יורשים נוספים. צו ירושה פורמאלי המחלק את עִזבון המנוח מחציתו ליורשים בלתי ידועים ומחציתו למשיבים נחתם ביום 06.08.2020.

מנהלת העִזבון פִרסמה מודעה בעניין חובות העִזבון והגישה פרטת עִזבון לאפוטרופוס הכללי.

ביום 15.12.2020 הגישה מנהלת העִזבון בקשה למתן הוראות, הליך ת”ע 33911-12-20. בבקשה נכתב כי כאשר החלה מנהלת העִזבון, במלאכת ניהול העִזבון, עלה חשש, כי מצבת היורשים הידועים שהוצהרה בפני הרשם לענייני ירושה ובפני בית משפט, אינה מלאה ומצד ענף האב קיימים יורשים נוספים. נכתב כי המשיבים פנו לקבל את חלקם בעִזבון אך אם יתגלו יורשים נוספים המשוייכים לענף האב הרי שחלקם של המשיבים בעִזבון המנוח פוחת. מנהלת העִזבון צירפה פרוטוקול מבית השלום בחיפה מהליך ת”א 5244/08 ק.ק. נ’ האגודה מיום 03.10.08, שם העיד המנוח כי לאביו היה אח שהתגורר בארה”ב. עדותו זו סתרה את העובדות שהביא משיב 1 עובר למתן צו הירושה, לפיו לאבי המנוח הייתה רק אחות אחת. וכך העיד המנוח במסגרת חקירתו מיום 3.10.08. עמוד 12 שורות 13-16.

“ש. שאלתי לגבי הרכוש
ת. היה לי רכוש.
ש. איזה רכוש?
ת. קיבלתי גם לפני שההורים באו, קיבלתי מארה”ב, מאח של אבא שלי שהיה רופא שם.”

בתגובת ב”כ היועמ”ש לבקשה למתן הוראות, נכתב כי המידע הלכאורי שעולה מהפרוטוקול שצורף לבקשה, לא הומצא לאפוטרופוס הכללי על ידי היורשים או בא כוחם בשום שלב משלבי הטיפול בבקשה למתן צו ירושה. נכתב כי לאור המידע הנוסף, יש לעכב חלוקת כספים עד לבירור מקיף. ב”כ היועמ”ש עתר כי המשיבים ימציאו תצהיר תשובה ויפרטו את הידוע ביחס לאילן היוחסין וכי מנהלת העִזבון תוסמך לבצע חקירות אשר למצבת היורשים גם בענף האב.

בתגובת משיבים 1-2 נטען שמנהלת העִזבון אינה “מעונין בדבר”. נטען כי מדובר ברסיס מידע, כביכול, אודות קרובי משפחה בלתי ידועים של המנוח ומנהלת העִזבון לא נקטה בבירור כלשהו בטרם נקטה בהליך. נטען כי אם הייתה עושה כן, היה מתברר שלא ניתן לתת אמון בעדות המנוח שהיה בן 94 שנים בעת עדותו ומסר שם גרסאות שונות וסותרות בעניין בני משפחתו (ב”כ משיבים 1-2 ייצג את המנוח בהליך ת”א 5244/08 הנ”ל). נטען גם כי היקף העִזבון קטן (כ-1.4 מיליון ₪) וחקר אילן היוחסין כרוך בעלויות גבוהות שיגרעו מהקיף עִזבון, שהקטן ממילא. משיבים 1-2 עתרו כי העִזבון יחולק לפי צו הירושה שניתן, ואם ימצאו יורשים נוספים, תעמוד להם זכות לחזור ליורשים הידועים לקבל חלקם.

בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 31.01.21, הגישו משיבים 3-4 תגובתם ובה הצטרפו לעמדת משיבים 1-2 ועתרו גם הם ליישם את צו הירושה ולחלק את העִזבון. נכתב כי המשך הבירור ייארך זמן זול זמן רב וימנע מהיורשים שאינם צעירים, לזכות בחלקם בעִזבון.

לאחר דיון שהתקיים ביום 28.4.21, בנוכחות הצדדים וב”כ היועמ”ש, הורתי למנהלת העִזבון להתקשר עם עוה”ד רוני גולן מומחה מתחום הגנאלוגיה לשם איתור יורשי המנוח מענף האב ומענף האֵם.
ביום 19.12.2021 הוגשה חוות דעת המומחה ולאחריה נשלחו אליו שאלות הבהרה. מחוות הדעת עלה כי למנוח יורשים נוספים על המשיבים הן מענף האב והן מענף האֵם. יורשים אלו אותרו על ידי המומחה למעט אדם בשם מר ס.ל.ק., דוד של המנוח מצד אביו (אח האב), לגביו ציין המומחה בחוות דעתו כי “לא נמצאו ממצאים מובהקים המזהים את אחיו של אב- המנוח”. עוד ציין המומחה כי לא הצליח למצוא מידע נוסף אודות אחיו של אב המנוח ס.ל.ק.

בעקבות חוות הדעת, הגישה מנהלת העִזבון תובענה זו לתיקון צו הירושה אחר עִזבון המנוח.

טענות הצדדים:

בתובענה נטען כי על פי חוות הדעת אין התאמה בין המידע שהיה מונח בפני בית המשפט עובר למתן צו הירושה, ובין הנתונים שהתבררו ומפורטים בחוות הדעת. בית המשפט התבקש לתן את צו הירושה על פי נתוני חוות הדעת. צויין כי אחת היורשות שאותרו גב’ מ.ק., הודיעה על כוונה להסתלק הסתלקות כללית מעִזבון.

בתגובתם לתובענה טענו משיבים 1-2 כי התובענה נעדרת פרטים מהותיים שכן אינה מציגה את אילן היוחסין של המנוח, אינה מפרשת זיקתו של כל יורש למנוח ולא ניתן לדעת מהבקשה כיצד הגיעה מנהלת העִזבון למסקנותיה כפי שהן משתקפות בצו הירושה המתוקן שעתרה כי יינתן. עוד נטען כי בין יורשי המנוח שנמנו בנוסח צו הירושה המתוקן המבוקש נכלל היורש מר ס.ל.ק. – אותו אח לכאורי שהזכיר המנוח בעדותו, והקשר בינו ובין המנוח לא אושש בחוות הדעת . נטען כי ספק אם קיים יורש על פי דין בשם זה או שהוא נפטר ועל כן אין ליחד חלק מן העִזבון השייך לענף אבי המנוח ליורשים לא ידועים בכלל וליורש זה בפרט.

נטען כי לאחד מדודי המנוח מצד אביו (בן לסבו של המנוח מנישואיו השניים), מר י.י.ק. (א.י.) ז”ל (להלן: “י.י.”) נולדו ארבעה ילדים, וארבעתם הסתלקו מחלקם בעִזבון אביהם, מר י.י. ז”ל, לטובת בת זוגו, הגב’ ע.ק.. נטען כי הסתלקותם מעִזבון אביהם לטובת בת זוגו ניתקה את השרשרת הפרנטלית והם בבחינת מי שלא היו יורשים מלכתחילה (ראו סעיף 6(ב) לחוק הירושה, התשכ”ה-1965) ולכן אינם זכאים לרשת את המנוח.

ב”כ היועמ”ש בעמדתו מיום 13.04.2022, בהתיחס למר ס.ל.ק., ציין כי לטעמו חוות דעת המומחה מהווה שקידה סבירה לאיתורו. נכתב כי מאחר ובחוות הדעת לא נמצאו ממצאים מובהקים הקושרים את מר ס.ל.ק. למנוח – ב”כ היועמ”ש משאיר לשיקול דעת בית המשפט, אם לכלול את היורש מר ס.ל.ק. במצבת היורשים הבלתי ידועים או למוחקו ממצבת היורשים ולחלק את חלקו בין יתר היורשים.

מנהלת העִזבון בתשובתה טענה כי הסמכות לקבוע אם בוצעה שקידה סבירה היא לבית המשפט. אשר לצאצאי י.י.ק. ז”ל נטען כי מאחר ומר י.ק.ק. ז”ל נפטר לפני המנוח, על פי סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, נכנסים ילדיו בנעליו ואין רלוונטיות למעמדם לעניין עִזבון י.י.ק. ז”ל והסתלקותם מעיזבונו.

ביום 17.08.2022, הוגשה עמדת צאצאי המנוח מר י.י. ז”ל. בעמדתם טענו כי ילדי המנוח מר י.י. ז”ל הסתלקו מהרכוש שהיה כלול בעִזבון המנוח מר י.י. ז”ל לטובת בת זוגו על-מנת לאפשר לבת הזוג למכור את דירת השיכון של בני הזוג בעתלית, ולעבור להתגורר עם בנה, ח.פ.ק. (משיב 15) במגדל העמק. נטען כי ויתור ילדי מר י.י. ז”ל בעיזבונו נעשה ביום 23.10.1990 בעוד שהמנוח, נפטר כ-25 שנה אחרי פטירת מר י.י. ז”ל ועל כן יש לכלולם במצבת היורשים של עִזבון המנוח, מענף האב.

דיון והכרעה:

שתי שאלות להכרעתי:

האם בעניין היורש הלכאורי מר ס.ל.ק. חוות הדעת מהווה שקידה סבירה?
האם חרף הסתלקות ילדיו של י.י. ז”ל מעיזבונו, צאצאיו של מר י.י. ז”ל (בנו ונכדיו מילדיו האחרים) יורשים בעִזבון המנוח?

אשר לשאלה הראשונה – מצאתי התשובה לכך חיובית.

 

בע”א 9694/01 ברגמן נ’ פרידמן פ”ד נח(2) 65, 78,79 נפסק כי שקידה סבירה תבחן, כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. בין היתר ייבחנו, משך הזמן בו נעשה המאמץ, רצינותו, גודלו של העִזבון, האפקטיביות של השקידה הסבירה שלעיתים צריכה לכלול פנייה למדינות זרות פוטנציאליות וסוגית השימוש בפרסום. וכך נאמר שם:
“מתי ניתן לומר כי השקידה לאיתור יורשים פוטנציאליים הינה שקידה סבירה? המענה לשאלה אינו אחיד אלא משתנה מנסיבותיו של מקרה אחד לנסיבותיו של אחר. הכול תלוי במפת היורשים הקיימת ובמקורות האפשריים לאיתורם… מכאן מובן שבית המשפט לא יסתפק בהעלאת השערה כי לא קיימים יורשים נוספים. אלא, נדרש להראות כי נעשו נסיונות משכנעים, באמצעים מגוונים ולאורך זמן, על מנת לאתרם. בין היתר, יש לברר אצל קרובי משפחה רחוקים, לבקר במקומות בהם סביר כי אדם התגורר בעבר, לתחקר שכנים ומכרים, לחפש במאגרי מידע, בארכיבים ובפנקסי קהילות…. סבירות השקידה תושפע ממשך הזמן שבו נעשה המאמץ ומרצינותו. היא גם תושפע ממשך הזמן שחלף מאז מת המנוח, ולא נוצר קשר עם קרובי משפחה פוטנציאליים נוספים (ראו למשל את הוראות §2225 של ה-Surrogate’s Court Procedure Act במדינת ניו-יורק). בנוסף, סבירות המאמץ תהיה פועל יוצא גם של גודלו של העִזבון. היקף החיפוש והמאמץ שעה שעל הפרק עומדים סכומי כסף נכבדים ביותר, צריך שיהיה משמעותי יותר יחסית למצב שמדובר בו בעִזבון ששיעור נכסיו אינו כה גדול (ראו Bankers Trust Company v. Allen (1965) [16]); השוו לסעיף 1965 ל-B.G.B. בגרמניה)”.
ראו גם ע”מ 11405/05 היועץ המשפטי לממשלה נ’ פלונית, מיום 11.04.2006, סעיף ג’ לפסק הדין וגם, שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין, דיני ירושה ועִזבון 72 (2014).

לכך יש להוסיף כי התערבות בית משפט בחוות דעת שהגיש מומחה, תעשה רק בנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת, חריגה מכללי הצדק הטבעי, טעות גסה וכיוצ”ב. ראו ע”א 1168/07 יפה נוף – תחבורה, תשתיות ובניה בע”מ נ’ מאיר הפלר, מיום 01.02.2009. מה שממילא לא נטען במקרה כאן.

המומחה בחוות דעתו ציין כי חוות דעתו נערכה לאחר שביצע פעולות לאיתור יורש בשם ס.ל.ק. וביניהן, חיפושים נרחבים במגוון מקורות הנוגעים לארצות הברית ולהגירה, לרבות פרסום במאגרי עיתונות, הודעות אבל / פטירה, מאגרי קבורה ועוד.

 

עוד נכתב כי המומחה ערך חיפושים אחרי עצי המשפחה ברשת באתרים שונים וגם ערך חיפושים ממוקדים בבוסטון ובניו יורק. לסיכום חוות הדעת נכתב כי חרף חיפושים ובדיקות אלו, לא נמצאו ממצאים מובהקים המזהים את אחיו של אב המנוח ס.ל.ק. ולא נמצא מידע נוסף אודותיו. ראו עמוד 43 לחוות דעת המומחה.

על כן, בסוגיה זו, מקובלת עלי עמדת משיבים 1-2 המקובלת גם על ב”כ היועמ”ש ואני מורה כי בכל הנוגע ליורש זה משלא אותרו כל ממצאים מובהקים בעניין זה, אני מורה על ביטול חלקו בעִזבון המנוח וחלוקתו בין שאר היורשים.

אשר לשאלה השנייה, מצאתי גם התשובה לשאלה זו חיובית.

סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע כי:

“(א)ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה.
(ב)ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.”

עולה כי סעיף 14(א) לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע מי הם חליפי יורש הזכאים לרשת תחתיו. נקבע שם כי “הילדים יורשים במקומו” . המחוקק נקט במונח “ילדים” כמי שבאים בנעלי יורש שנפטר לפני מוריש – “ילדים” ולא “זוכים בצוואה” או “יורשים על פי דין”.

חזקה שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק ואין לצאת מההנחה שנכתבה מילה בטעות או שהיא אות מתה. על כן יש לתור אחר הפרשנות שתעניק לסעיף הרלוונטי פרשנות אופרטיבית והתכלית לכל מילותיו של המחוקק בסעיף. ראו בין היתר, ע”א 461/61 מנהל אגף המכס והבלו נ’ לוינסון , פ”ד טו (3) 2226, 2236 וגם פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה בעמוד 595-599.

“כלל גדול בפרשנות חוקים שיש לשאוף לפירוש המוצא לכל הוראה והוראה שבחוק את מקומה ותכליתה הראויים לה, ויש להימנע מפירוש המביא לידי מסקנה שהמחוקק הכניס לתוך החוק דבר שהיה מיותר ושאין לו תכלית משלו…כל עוד קיימת האפשרות של פרשנות סבירה אחרת, לא יניח בית המשפט שהמחוקק הוציא דבר לשוא”.

בסוגיה דומה שהובאה לפתחי בעניין סעיף 49 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 (שעניינו זוכה על פי צוואה שנפטר לפני המוריש), בהליך ת”ע 17293-03-12 ז נ’ ר’ מיום 09.07.2014, קבעתי כי בדיון על פי סעיף 49 לחוק הירושה התשכ”ה-1965, נקודת המוצא היא להתחקות אחר כוונת המצווה ולא אחר כוונת הזוכה או יורשי הזוכה. עוד נאמר שם כי זכותם של צאצאי הזוכה בירושת המצווה אינה יונקת חיותה ממעמדם כיורשי הזוכה אלא מהוראת סעיף 49 לחוק הירושה התשכ”ה-1965. נאמר שם כי הסעיף הנ”ל יוצר זכות עצמאית לכל אחד מצאצאי הזוכה ללא קשר למעמדם, אם לאו, כיורשי הזוכה המנוח. היְינו, גם צאצא שאינו יורש הזוכה המנוח – כגון שהודר בצוואה, הוא חליף לעניין סעיף 49 לחוק הירושה התשכ”ה-1965. משמעות הדבר שם הייתה כי הסתלקות יורשי הזוכה המנוח, לא איינה את היותם חליפיו בצוואת צד ג’.

כפי שם כך גם כאן. סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 מקים זכות עצמאית. ההבדל בין המונח צאצאים ובין המונח ילדים שאינו זהה בשני הסעיפים אינו משנה לכך, שהרי סעיף 14 הנ”ל קובע כי המדרג ממשיך – היְינו צאצאים (ילדים – דור ראשון עם קשר דם וצאצאים – כולל גם דורות הבאים, כפי סייפא סעיף 14(א) לחוק הירושה התשכ”ה-1965.

משמעות הדבר, כי סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, יוצר זכות עצמאית, בעִזבון המנוח. זכות זו עצמאית מאחר ואינה יונקת חיותה מזכותם כיורשים על פי דין – שהיא זכות הקבועה בסעיף 10 לחוק הירושה התשכ”ה-1965 (ירושה על פי דין).

הסתלקות ילדי היורש י.י. ז”ל מעיזבונו לטובת בת זוגו, היא הסתלקות מזכותם שקיבלו בכללי ירושה על פי דין – היְינו זכותם שמכוח סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965. הסתלקותם זו אינה, מזכותם העצמאית שמכוח סעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965.

על כן, ילדו של היורש מר י.י. ז”ל וילדי ילדיו הם חליפיו לעניין ירושת עִזבון המנוח והם זכאים לרשת את חלקו של מר י.י. ז”ל בעִזבון המנוח.

גם פרשנות תכליתית תוביל לאותה תוצאה; הרציונל בסעיף 14 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, הוא שמירה על קשר דם. לא ניתן לעקוף רציונל שכזה בדרך של הסתלקות.

על כן, אני דוחה טענות משיבים 1-2 בעניין זה. ילדו של המנוח י.י. ז”ל וילדי ילדיו הם חליפיו ויורשי חלקו בעִזבון המנוח.
מנהלת העִזבון תגיש צו ירושה מתוקן כפי הוראות פסק דין זה.

בצו המתוקן יש לכלול גם תיקון טעות סופר שנפלה במספר תעודת הזהות של היורשת ל.ר. כפי שציין ב”כ היועמ”ש וגם את הסתלקות היורשת מ.ק. ת”ז ——– שתצהיר הסתלקותה הוגש על ידי מנהלת העִזבון.

משיבים 1-2 ישלמו הוצאות הליך זה סך 11,700 ₪ למשיבים 10-13 (צאצאי היורש י.י.ק. ז”ל וסך 7,605 ₪ למנהלת העִזבון.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא פסה”ד לצדדים ולמנהלת העִזבון ותסגור ההליך.
ניתן היום, י”ג חשוון תשפ”ג, 07 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה

בעניין המנוח:

מבקשת:

ק.ק.ק. ז”ל שנשא בחייו ת”ז ——–

 

נגד

משיבים:
1. י.ב. ת”ז ——–
2. א.ב. ת”ז ——–

3.ע.ב. ת”ז ——–
4. נ.ב. ת”ז ——–

5.מ.פ. ת”ז ——–
6. ד.א. ת”ז ——–
7. ל.ר. ת”ז ——–
8. צ.ס. ת”ז ——–
9. י.א.ק. ת”ז ——–
10. צאצאי צ.פ ז”ל ת”ז ——–
11.צאצאי ו.ז.ק. ז”ל ת”ז ——–
12. צאאי א.ק. ז”ל ת”ז ——–
ע.צ. ת”ז ——–
ש.ש. ת”ז ——–
צ.ק. ת”ז ——–
13. ח.פ.ק. ת”ז ——–
14. י.ק. ת”ז ——–
15. מ.ק. ת”ז ——–
16. ס.ב. ת”ז ——–
17. ע.ב. ת”ז ——–
18. ס.ל.ק. (לא ידוע)
19.האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה

פסק דין

 

 

עורכי דין מומלצים בתחום