פסק דין בו אושרה בקשה לאישור פסק חוץ בשוויץ (ת”א 58589-11-21)

 

עורך דין מומלץ

  1. עניינו של פסק הדין הוא בקשה לאישור פסק חוץ. פסק החוץ הוא פסק דינו של בית משפט בשוויץ שניתן לפני כשנה ביום 24.06.2021. פסק הדין בשוויץ מתפרש על פני כ-13 עמודים והעתקו וכן תרגום ממנו צורף לכתב  התביעה.  פסק הדין בשוויץ מתייחס לכ-62,000 פרנק שוויצרי והיום באולם נמסר לי שסכום זה בשקלים הוא – כ-200,000 ₪.

 

  1. אין חולק על כך שהנתבע הגיש כתב הגנה להליך שהתנהל בשוויץ. אין גם חולק על כך שלא היה שום דיון פרונטלי בו נכח הנתבע.  לעניין זה מציין הנתבע שיש להתייחס לפסק הדין בשוויץ כפסק דין שניתן “בהעדר”. עוד מדגיש הנתבע שכלל לא זומן לדיון בבית המשפט בשוויץ.

 

הנתבע טוען שנודע לו על פסק הדין שניתן ביום 24.06.2021, רק בחודש נובמבר 2021 ולמעשה רק לאחר שהוגשה התביעה כאן. הנתבע ציין בכתב ההגנה שהוגש ביום 25.01.2022 שבכוונתו לפעול לביטול פסק הדין בשוויץ.  בבקשה שהוגשה בימים האחרונים ביחס לדיון היום צויין עוד שבחודש מרץ 2022 פנה הנתבע לעורך דין בשוויץ על מנת להגיש בקשה לביטול פסק הדין. בדיון היום (01.06.2022) נמסר שהבקשה בשוויץ הוגשה בימים האחרונים או תוגש בימים הקרובים.

 

  1. במלוא הכבוד, יש מקום לקבל את התביעה כבר בשלב זה ולעניין זה יובאו הנימוקים הבאים:

 

 

 

  • ראשית, אופן ההתייחסות לפסק דין זר

–     לנתבע טענות כבדות משקל ביחס למחלוקת בינו לבין התובע. הנתבע אף ציין והרחיב בכתב ההגנה, בצורה מקצועית ביותר נימוקים שונים מדוע לטעמו אין לו שום חוב לתובעים.

 

–     כאן יובהר שכאשר ניתן פסק דין בבית משפט מחוץ לישראל, הרי אין מקום, ברגיל, לבדוק את עצם המחלוקת בין הצדדים ולהכריע מחדש בהליך שכבר הסתיים. לעניין זה, ראה למשל ע”א 1948/15, JSC VTB BANK נגד ד”ר יבגני מרגוליס (מיום 06.03.2017) שם נקבע כי “מטעמי כיבוד ערכאות זרות, סופיות הדיון ויעילות דיונית לא יבחן בית המשפט מחדש את עצם הסכסוך בין הצדדים“. עוד נקבע כי “בהידרשות לבקשה לאכיפת פסק חוץ אל לנו להיזקק לבחינה מקומית מחודשת של ההליך המשפטי“. עקרונות אלה נכונים ויפים גם לענייננו. דווקא בשל כיבוד ערכאות זרות, סופיות הדיון ויעילות דיונית, הרי אין מקום שאנהל כאן בישראל הליך שבפועל הוא מעין דיון נוסף ביחס לפסק דין שכבר ניתן בשוויץ.

 

 

  • שנית, פסק הדין בשוויץ אינו ניתן לערעור

–     כלל יסוד באכיפת פסק חוץ הוא שפסק החוץ אינו ניתן לערעור. לעניין זה ראה סעיף 3(2) לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי”ח-1958. בשלב זה ביקש ב”כ הנתבע להוסיף דבר מה ותוך כבוד רב לב”כ הנתבע לא התרתי הוספת טיעונים בשלב פסק הדין.

–     פסק הדין שניתן בשוויץ ניתן כבר לפני כשנה ביום 24.06.2021. גם כך ברגיל ניתן לסבור שלאחר שנה הופך פסק דין לפסק דין חלוט שלא ניתן לערעור אולם בעניינו אין צורך להעלות סברות, בפני אישור מפורש של בית המשפט בשוויץ  וכן חוות דעת מקצועית שהגישו התובעים. על כך בפסקה הבאה.

–     כפי שצורף כבר לכתב התביעה, הרי קיים אישור של בית המשפט בשוויץ (תעודה) אשר ניתנה ביום 13.09.2021. העתק התעודה צורף לכתב התביעה וכך גם התרגום.  בהתאם לתעודה הקביעה מיום 24.06.2021 הפכה לסופית ביום 27.08.2021 והיא ניתנת לאכיפה. עניין זה הוצג כבר בכתב התביעה.

–     לעניין זה אף צורפה חוות דעת מקצועית של עו”ד עודד דרדיקמן מטעם התביעה. חוות הדעת הפנתה לאותה תעודה, שכאמור, צורפה לכתב התביעה.

–     כלומר לפני פסק דין חלוט שלא ניתן לערעור ובכך מתקיימת גם דרישת סעיף 3(2) לחוק.

 

  • שלישית, התייחסות לבקשת ביטול שתוגש או אולי כבר הוגשה כטענת הנתבע

–     פסק הדין ניתן כאמור לפני כשנה. היום בדיון נטען שבקשה לביטול פסק הדין תוגש בימים הקרובים ואולי כבר הוגשה. הדעת לא נוחה מכך שכשנה לאחר מתן פסק הדין בשוויץ עדיין יש להמתין בבקשה שתוגש בימים הקרובים ואולי כבר הוגשה. אדרבא, אם לנתבע השגות לפסק הדין בשוויץ, חזקה עליו שהיה פועל להגשת כל בקשה לביטולו זה מכבר.

 

–     נתתי דעתי לטענת הנתבע לפיה רק בחודש נובמבר 2021 נודע לו על פסק הדין בשוויץ. אך גם ממועד זה כבר חלפה למעלה מחצי שנה.

 

–     ולגופו של עניין, בקשה לביטול פסק דין שתוגש ואולי כבר הוגשה אינה נכללת במסגרת החריגים בחוק אכיפת פסקי חוץ. השאלה עליה עלי התייחס היא האם הפסק הזר ניתן לערעור. ביטול פסק דין אינו בגדר ערעור. אין מקום לקבל היום טענה לפיה בקשה לביטול פסק דין שאולי תוגש ואולי כבר הוגשה, שקולה בפועל לכך שפסק הדין בשוויץ אינו חלוט.

כאשר אנו נמצאים שנה לאחר פסק הדין בשוויץ ואפילו לדברי הנתבע למעלה מחצי שנה ממועד בו נודע לו על פסק הדין בשוויץ, יש לקדם את ההליך ביחס לאכיפת פסק החוץ.

נתתי דעתי לטענת הנתבע לפיה ככל שיבוטל פסק הדין בשוויץ ממילא לא יהיה מקום לאכוף אותו בישראל. לעניין זה, אציין, שחזקה על הצדדים שככל שאכן תוגש או הוגשה בקשה לביטול פסק הדין בשוויץ וזה אכן יבוטל יוכלו לפעול כנגד כל אכיפה וביצוע בפועל של פסק הדין בישראל. לצד זאת, דווקא עקרון כיבוד הערכאות הזרות מחייב מתן פסק דין המורה על אכיפתו של פסק הדין בשוויץ. אין מקום להימנע ממתן פסק דין, כאמור. האמור לעיל מתחזק גם לאור העובדה שפסק הדין בשוויץ אינו כזה שניתן אתמול וכבר היום מבקשים אכיפתו אלא מדובר בפסק דין שניתן כאמור לפני כשנה ואף הנתבע אפילו, לדבריו, יודע עליו למעלה מחצי שנה.

 

  1. סוף דבר
  • הבקשה לאכיפת פסק חוץ – מתקבלת. פסק הדין שניתן בשוויץ ביום 24.06.2021 ואשר נסרק וצורף כנספח א’ לתביעה ותרגומו צורף כנספח ב’ לתביעה, ניתן לאכיפה בישראל.

 

  • לפנים משורת הדין ותוך שנתתי דעתי לטענה לפיה הוגשה או תוגש בקשה לביטול פסק הדין בשוויץ – אני קובע שלא ניתן יהיה לבצע הליכי גבייה והוצאה לפועל אלא מיום 01.09.2022, כלומר, 3 חודשים מהיום. אין בכך כדי למנוע מהתובעים לפתוח תיק הוצאה לפועל ובלבד שלא יעשו, כאמור, הליכי גבייה. בכך גם יש העתרות מסוימת לבקשה שהעלה במקצועיות רבה ב”כ הנתבע, לפיה יעוכב ההליך לשלושה חודשים.

 

  • הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. נתתי דעתי לסעיף 153(ח’) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018 ובנסיבות העניין וכן בהינתן העובדה שמדובר בפועל בהליך שאגרה בגינו שולמה בסך של 650 ₪ וכן תוך שנתתי דעתי לדברי התובע מהאולם שמתייחס גם לעלות חוות הדעת המקצועית ששילם ותרגומים – הרי לאור כל האמור בפסק הדין, וכן העובדה שההליך מסתיים כבר בדיון הראשון – אני מוצא בכך טעמים מיוחדים לקביעת הסכום כפי שנקבע.

 

 

 

 

 

ניתן היום,  ב’ סיוון תשפ”ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

 

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”א58589-11-21מורשת ניהול בע”מ ח.פ. CH13040191290 נ’ בן עמי

לפני כבוד השופט
אביים ברקאי

התובעים:

מורשת ניהול בע”מ ח.פ. CH13040191290

נגד

הנתבע:

גבריאל בן עמי

פסק דין

 

 

פסק הדין ניתן במהלך דיון באולם בית המשפט. פרוטוקול הדיון הושמט.

עורכי דין מומלצים בתחום