ירושה: פסק דין בתביעות של אישה למתן חשבונות כנגד אחיו של בן זוגה לשעבר המנוח (תמ”ש 59182-12-13)

פסק דין

  1. 1. לפני שתי תביעות למתן חשבונות שהגישה התובעת הדורשות הכרעה בפסק דין זה:

תמ”ש 59182-12-13 – תביעה למתן חשבונות שהוגשה ע”י התובעת נגד בן זוגה לשעבר ונגד בני משפחתו ובהם הנתבע – אחיו של בן זוגה.

תמ”ש 21768-04-15 – תביעה למתן חשבונות שהוגשה ע”י התובעת נגד הנתבע בלבד.

א.     רקע עובדתי והליכים משפטיים

  1. 2. התובעת ובן זוגה לשעבר, המנוח מר ——- (להלן: “המנוח“) נישאו ביום –.–.1991, מנישואים

אלה נולדו להם שלושה ילדים. הצדדים נפרדו בשנת 2012.

  1. 3. המנוח הלך לבית עולמו בטרם עת ביום –.–.2018. יודגש כי פטירת המנוח הייתה לאחר עדותו המלאה בהליך זה, ולאחר שתמו ההליכים הרכושיים בפני בימ”ש זה בין התובעת למנוח.
  2. 4. הנתבע הוא אחיו של המנוח.

 

  1. 5. בשנת 2000אבי התובעת הלך לעולמו והתובעת ירשה סכום בסך של 50,000,000 $ שהופקדו על שמה בחשבון בנק ב—. כספים אלה היו גם במוקד המחלוקות הרכושיות בין התובעת לבין המנוח וגלשו גם לתביעות שהוגשו על ידי התובעת נגד בני משפחתו. כאשר עיקר טענתה של התובעת כי נלקחו ממנה כספי הירושה. יצויין כי טענות התובעת עברו שינויים לאורך השנים לגבי מי לקח, לאיזו מטרה, האם בידיעה/ בהעדר ידיעה ועוד. מנגד גם למנוח היו טענות לגבי לקיחת כספים ממנו על ידי התובעת.
  2. 6. המחלוקת בתביעות הנוכחיות היא האם רישומו של הנתבע כבעל מניות בחברת (להלן: “החברה” או ““) שהוקמה בחו”ל בשנת 2003הייתה עבור התובעת ומקנה לה זכות למתן חשבונות מהנתבע ובאיזה היקף.
  3. 7. מחודש 10/2012החלו להתנהל שורה של תביעות בין התובעת לבין המנוח, כאשר עיקר הקונפליקט היה בנושאים רכושיים.
  4. 8. נוכח ריבוי התביעות והמחלוקות בין הצדדים ולאור השינויים שחלו ברבות השנים גם בהליך זה, ימוקדו הנושאים בפסק הדין אך ורק רק לגבי הנושאים הדרושים להכרעה בין התובעת לבין הנתבע בלבד.
  5. 9. בתחילה הגיש התובעת את התביעה למתן חשבונות נגד המנוח ובני משפחתו בתמ”ש -5918212-13. התביעה הוגשה בחודש 12/2013והייתה בעיצומם של ההליכים הרכושיים בין בני הזוג. ביום 2.10.2014ניתן פסק דין חלקי בו סולקה על הסף התביעה בתמ”ש 59182-12-13נגד בני המשפחה הנוספים.
  6. 10. התובעת הגישה ערעור על פסק הדין החלקי. בין לבין הגישה התובעת את התביעה השניה למתן חשבונות בתמ”ש 21768-04-15אך ורק נגד הנתבע בחודש 4/2015.
  7. 11. ביום 29.10.2015התקבל בהסכמה ערעורה של התובעת (עמ”ש 29014-11-14), והתביעה חזרה להתברר בבימ”ש זה לבירור טענות התובעת לגבי מרמה ונאמנות לצורך בירור טענתה של התובעת למתן חשבונות.
  8. 12. לאחר מכן התביעות למתן חשבונות המשיכו להתברר יחד.
  9. 13. ביום 10.4.2016אושרה הסכמה על מחיקת הנתבע מתמ”ש 59182-12-13(כך שעניינו ידון אך ורק בתמ”ש 21768-04-15).
  10. 14. ביום 28.3.2018ניתן פסק דין בתביעות הרכושיות שהתנהלו בין התובעת והמנוח (תמ”ש 12814-09-13, תמ”ש 15430-12-13ותמ”ש 1762-05-14). שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין (עמ”ש 43446-05-18, עמ”ש 27139-05-18).
  11. 15. כאמור לעיל ביום -.-.2018נפטר המנוח בטרם עת. בשל כך ובשל ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות כוללות חלה הפסקה בניהול ההליכים עד להבהרת המצב.
  12. 16. ביום 19.2.2020ניתן פסק דין בבימ”ש המחוזי בו אושרה הסכמת התובעת ויורשי המנוח כי הערעורים (עמ”ש 43446-05-18, עמ”ש 27139-05-18) יימחקו ללא צו להוצאות.
  13. 17. ביום 19.5.2020ניתן תוקף של פסק דין על מחיקת שני בני משפחה נוספים מהתביעה בתמ”ש 59182-12-13.
  14. 18. לאחר כל זאת – נותר לברר את התביעה למתן חשבונות מול הנתבע בלבד.
  15. 19. בתיקים התנהלו דיונים רבים והזמן והמשאבים לניהולו מצד הצדדים ובימ”ש היו רבים. ניתנו 156החלטות בתמ”ש 59182-12-13ו-67החלטות בתמ”ש 21768-04-15(גם בהתחשב בכך שחלק מההחלטות כפולות מדובר בתיקים עם החלטות רבות).
  16. 20. לאחר שהוגשו סיכומים בכתב, ניתן כעת פסק הדין.

ב.      הסעדים הנתבעים

  1. 21. על מנת לבחון את תביעתה של התובעת למתן חשבונות יש לבחון את הסעדים שנתבעו בתביעותיה.
  2. 22. ברבות השנים וגם בשל מסמכים רבים, ראיות ועדויות בהליך זה, וגם בשל שינוי הנסיבות שחלקו נבע מפטירת המנוח, שינתה התובעת את הסעדים שהתבקשו על ידה וזאת גם בסיכומיה. אולם נקודת המוצא המחייבת את בית המשפט חייבת להיות הסעדים שנתבעו במסגרת התביעה ולא ניתן להעתר לסעדים שנוספו מבלי שכתב התביעה תוקן ומבלי שנתבקשה רשות לכך. לא ניתן להיעתר לסעדים חדשים שנוספו לראשונה והתבקשו בסיכומי התובעת.
  3. 23. במסגרת תמ”ש 59182-12-13עתרה התובעת בסעיף 27.3לסעדים הבאים (הנתבע 1הוא המנוח, הנתבע 2– הוא הנתבע בתביעה זו):

מתוך הנחה שהצדדים צרכו להוצאותיהם והחזקת הבית, 40מיליון ₪ (10מיליון דולר). התובעת לא יודעת מה עלה בגורל יתר 20מיליון דולר שחסרים. התובעת יודעת שהנתבע נטל כספים לשתי חברות                  ו            אותם ניהל לטענת הנתבע 1בנאמנות עבור התובעת.

החברות נרשמו ע”ש האח — הנתבע מס’2והוא הנתבע 2קיבל מהנתבע 1כספים הן בהעברות והן במזומן (כמו רכישת החנויות ) כעשרים מיליון דולר בהפחתה של

כספי הצדקה האח — מעולם לא מסר לתובעת את דפי חשבונות הבנק, דוחות החברה רווחיה ובמה הושקעו אותם כ- 20מיליון דולר. חובותם של הנתבע 1ו-2למסור דוחות ומתן חשבונות כמה כסף נמסר לידם ומה עשו עם אותו כסף שכן מדובר בניהול חשבונות עסקים וברכישת נכסים עבור התובעת בכספי הירושה של התובעת”.

  1. 24. בהמשך בסעיף 27.8עתרה התובעת כי: “כבוד ביהמ”ש יתבקש ליתן כל צו המופנה לנתבעים, לבנקים ולחברות ולכל גורם אחר אשר יורה להם להמציא כל מסמך חשבון, דו”ח ידיעה שיש בידם“.
  2. 25. העולה מכך כי בתמ”ש 59182-12-13עתרה התובעת כי יינתן צו שיורה לנתבע להמציא כל מסמך חשבון, דו”ח או ידיעה שיש בידו ביחס לכמה כסף נמסר לידו מכספי התובעת, מה עשה עם כספי התובעת. כאשר התובעת מציינת כי מדובר בניהול חשבונות עסקים וברכישת נכסים עבור התובעת בכספי ירושתה.
  3. 26. במסגרת תמ”ש 21768-04-15עתרה התובעת בסעיפים 26-29לסעדים הבאים:

“26. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע ליתן דין וחשבון מה נעשה בכספים שקיבל מאת התובעת הן בהעברות בנקאיות לחשבונו, הן בהעברות לספקים והם במזומן, והן בהעברות שביצע אליו אחיו            .

  1. 2 כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע למסור לידי התובעת את דפי חשבונות הבנק האישיים שלו, אליהם הועברו הכספים, את דפי חשבונות הבנק של החברה , או כל

חברה אחרת שמניותיה רשומים על שמו, את דוחות החברה, מאזני החברה, ספרי החשבונות של החברה, רווחיה, המשכורות ששילמה החברה, פדיון נכסים, אילו חנויות נרכשו, חוזי הרכישה של החנויות, רכישת הציוד והמלאי, וכל מסמך שיוכיח במה הושקעו כספיה של התובעת, רכישות, חנויות ונכסים.

  1. 2 כבוד ביהמ”ש יתבקש לאחר קבלת האינפורמציה מסמכי הבנק, דוחות החברות, ופירוט נכסיהם למנות רואה חשבון חוקר אשר יבדוק את אמיתות גרסאות הנתבע אל מול המסמכים שימסרו על ידו, ויעביר לתובעת את פירוט כל הכספים והנכסים שנצברו.
  2. 2 כבוד ביהמ”ש יתבקש ליתן כל צו המופנה לנתבע, לבנקים ולחברות ולכל גורם אחר אשר

הקים, החזיק והפעיל הנתבע ויורה להם להמציא כל מסמך חשבון, דו”ח ידיעה שיש בידם, וכן לחייב את הנתבע לחתום על ייפוי כוח וויתור על סודיות בנקאית בשמו ובשם החברות שדרכן ניהל עסקי התובעת חברת          , ו           , או כל חברה אחרת שהקים.”

  1. 27. העולה מכך כי בתמ”ש 21768-04-15עתרה התובעת כי יינתן צו שיורה לנתבע ליתן חשבונות

מה נעשה בכספים שקיבל מאת התובעת הן בהעברות בנקאיות לחשבונו, הן בהעברות לספקים והם במזומן, והן בהעברות שביצע אליו אחיו           .

כמו כן ביקשה התובעת דפי חשבון בנק אישיים של הנתבע, את דפי חשבון הבנק של החברה או כל חברה אחרת, מסמכים הקשורים לפעילות החברה וכן כל מסמך אחר שיוכיח במה הושקעוכספיה של התובעת.

בנוסף התבקש כעת למנות רו”ח חוקר שיעביר לתובעת דו”ח מה פירוט הכספים והנכסים שנצברו.

גם הפעם עתרה התובעת כי יינתן צו לא רק לנתבע אלא גם לבנקים, ולכל גורם אחר אשר הקים,החזיק והפעיל הנתבע ויורה להם להמציא כל מסמך חשבון, דו”ח ידיעה שיש בידם, וכן לחייבאת הנתבע לחתום על ייפוי כוח וויתור על סודיות בנקאית בשמו ובשם החברות.

קרי העתירות בתביעה זו רחבות הרבה יותר וכוללות סעדים לגבי חשבונות בנק אישיים של הנתבע באופן כללי, עתירות כלפי צדדים שלישיים (בנקים וכל גורם אחר), סעדים של חיוב הנתבע בחתימה על ייפוי כוח וויתור על סודיות לא רק עבורו אלא גם בשם החברות.

  1. 28. בסיכומי התובעת היא עותרת לסעד הבא: “אשר על כן, מבוקש לקבל את התביעה ולחייב את

— ליתן דין וחשבון על הכספים שקיבל מ— והכספים שהעביר לחברה מ-2003ועד סוף 2009מגובים במסמכי בנק, ליתן דין וחשבון על היקף הכספי של הסחורות שנקנו והדו”חות השנתיים של    ,, כמו כן הכספים שהושקעו ברכישת החנויות, איזה חנויות נמכרו ובכמה

וכמה חנויות נשארו, ספירת המלאי לסוף 2009, דפי חשבון אליהם הועברו כספים מהחברה לחשבונות — בישראל ולחשבון חברת — בישראל, הלוואות שניתנו למר — ולאחרים ושלא הוחזרו, פירוט בכל שנה כמה הושקע וכמה היה הרווח“.

ג.      טענות הצדדים

טענות התובעת

  1. 29. לטענת התובעת, עת קיבלה ירושת אביה, המנוח ובני משפחתו השתלטו על כספה במרמה. התובעת מפנה לטענות המנוח שנטענו במסגרת התביעה הרכושית לפיהן משיקולי מס ומשיקולים מסחריים הייתה מניעה לרשום את מניות החברה על שם התובעת והמנוח, על כן מטעמים פורמליים בלבד נרשמו מניות החברה על שם הנתבע. התובעת טוענת כי מדובר בחברה המונה תשע חנויות בוחנויות בבשווי עשרות מיליוני דולרים. לטענתה, אין בידיעתה מה נעשה בכספים, ומעורבותה הסתכמה במשיכות מזומן מחשבונות בחו”ל לצורך רכישת חנויות ב— וב— והעברות כספים שהתבקשו על ידי המנוח. לטענתה, העברות הכספים לחשבון הנתבע אינן במתנה, והתובעת כפרה בטענות הנוגעות לשותפות בעסק. לטענתה, העברות הכספים שביצעה לחשבון הנתבע בוצעו לצורך רכישת חנויות, תשלום לספקים ותפעול החברה.
  2. 30. התובעת תומכת טענתה ומפנה לטענת המנוח בתביעה הרכושית במסגרתה נטען בסעיף 6.1.1:

“מניות בני-הזוג בחב’——- , “” ב, המוחזקות בנאמנות בידי אחיו של התובע”. בסיכומי

התובעת, התובעת מציינת כי בין השנים 2003-2009הזרימה מיליוני דולרים באופנים שונים ומציינת כי אינה עותרת בעת הזו להשבת השקעת כספה, אלא עותרת לקבלת דין וחשבון שהכספים הופקדו בחברה ושימשו לכספי החברה ולקבלת פירות החברה עד לשנת 2009- מועד הפסקת הפעילות בחברה, לטענתה במועד זה הופסקה הזרמת הכספים על ידה. לטענתה לא קיבלה לידה רווחים מהחברה. בסיכומיה טענה התובעת כי למרות הפסקת הזרמת הכספים על ידה, החברה ממשיכה לפעול על ידי הנתבע ובשנת 2016מניות החברה נרשמו על שם אשת הנתבע כאשר כל חנויות החברה נרכשו על ידי התובעת (הרחבת חזית סעיף 56לסיכום).

  1. 31. לטענת התובעת קיימת מערכת יחסים מיוחדת בינה לבין הנתבע שהינה לכל הפחות של נאמנות. מערכת יחסים זו מקנה לה זכות למתן חשבונות בצורה נרחבת לגבי העברות הכספים שבוצעו על ידה ומה עלה בגורלם.
  2. 32. בסיכומי התשובה התובעת טוענת כי הנתבע ניהל את החברה ושימש נאמן. הוא שנסע ברחבי העולם, חתם על חוזים, רכש חנויות, ביצע העברות כספים במזומן וחי ב16שנה. לטענתה, הנתבע שימש כבעל מניות ויושב ראש החברה והייתה בידו זכות חתימה לבצע פעולות בחברה, בניגוד להיעדר זכות חתימה לה ולמנוח.

טענות הנתבע

  1. 33. לטענת הנתבע, התובעת הייתה שותפה מלאה להקמת החברה. לטענתו לא ניהל בנאמנות עבור התובעת את  החברה, אלא  היה  עושה  דברה, שימש  ככלי  בידה  וכל  מטרתו  הייתה  לשמש כמחזיק פורמלי של מניות החברה.
  2. 34. הנתבע מדגיש כי טענותיה של התובעת מופנות בעיקרן כלפי המנוח ולא כלפיו ובמישור מערכת היחסים הממונית  ביניהם.  לטענת  הנתבע,  אינו  מכיר  במוסד  נאמנות  שנוצר  מכוח  טענה המופנית לצד ג’. על מנת לבסס טענה ליחסי נאמנות היה על התובעת להוכיח יחסים ישירים בינה לבין הנתבע לרבות ביסוס הטענה ליחסי נאמנות. לטענת הנתבע התובעת טוענת  כי אינה יודעת דבר שנעשה בכספים והכל נעשה ברמייה ועושק על ידי המנוח, בנסיבות אלה טוען הנתבע שלא יכולה להתבסס טענה לקיומה של נאמנות שלו כלפי התובעת וכי על התובעת לנקוט בהליכים מתאימים הקשורים למנוח. הנתבע טוען כי התובעת העידה כי בינה לבין הנתבע לא היה כל קשר ישיר בעניין הכספים שהועברו לנתבע. מדובר בכספים שהועברו על ידי התובעת לצדדים שלישיים לבקשת המנוח. על כן טוען שאין יריבות בינו לבין התובעת.
  3. 35. לטענת הנתבע, שעה שהתובעת מציינת מה שיעור הסכומים שהעבירה לנתבע, עליה להגיש תביעה מתאימה  להשבת  הסכומים  ולא  לעתור  למתן  חשבונות  מתוך  מטרה  לייצר  תביעה נוספת. לטענת הנתבע רוב טענותיה של התובעת מופנות כלפי המנוח. לטענתו כל ההתנהלות בחברה הייתה דרך המנוח. התובעת טוענת לרמייה וגזל שעה שהיא זאת שביצעה את העברות הכספים  מחשבונה  וכל  דפי  החשבונות  אותם  תבעה  במסגרת  התביעה  משנת  2013בפועל נמצאים בידיה.
  4. 36. לטענת הנתבע,  אף  אם  התובעת  זכאית  לסעד  מתן  חשבונות  מהנתבע, הרי  שהסעד  למתן חשבונות יחול על מתן חשבונות שלא קדמו לשנת 2008לאור טענת התיישנות לפי מועד הגשת התביעה בחודש 4/2015. כלומר זכאית למתן חשבונות לתקופה שבין 4/2008ועד שנת 2009.

ד.      דיון והכרעה

  1. 37. בתובענה למתן חשבונות על התובעת להוכיח בשלב הראשון את זכותה למתן חשבונות מכוח מערכת יחסים מיוחדת בינה לבין הנתבע. לאחר מכן בשלב השני – ככל שהוכחה עצם קיום הזכות – יש להכריע מה החשבונות שנדרש ליתן.
  2. 38. לאחר בחינת טענות, ראיות ועדויות הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, כפי שינומק להלן.
  3. 39. בענייננו עיקר טענות הצדדים התמקדו בשלב הראשון – במחלוקת האם הוכחה זכותה של התובעת למתן חשבונות מהנתבע מכוח מערכת יחסים מיוחדת ביניהם.
  4. 40. הפסיקה קבעה שלבים לבירור תביעה למתן חשבונות:

כדי שהתובע למתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. שנית, עליו להוכיח – ואפילו לכאורה – כי קמה לו הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות. אם התקיימו תנאים אלה, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות – כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי – ייתן בית המשפט צו למתן חשבונות.”

ראו: א’ גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלוש עשרה, כרך א’, הוצאת נבו (תש”פ-2020), עמ’580.

וכן ראו: רע”א 3656/17ח’ליל ואח’ נ’ אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע”מ פיסקה 17לפסק דינו של כב’ השופט דנציגר (5.6.2017).

הוכחת מערכת היחסים המיוחדת בין התובעת לבין הנתבע

  1. 41. בשלב הראשון יש לבחון את מערכת היחסים בין התובעת לנתבע והאם מערכת יחסים זו מזכה את התובעת בסעד של מתן חשבונות.
  2. 42. התובעת טוענת כי רישומן של מניות החברה על שם הנתבע מבססת יחסי נאמנות בינה לבין הנתבע. לטענתה, כלל החנויות השייכות לחברה ב— ב—, ב— וב— נוהלו ופעלו על ידי הנתבע כנאמן של התובעת. לטענתה לשם הקמת החנויות ורכישת סחורה, בוצעו העברות כספים לחשבון הנתבע והעברות מזומן בוצעו באמצעות המנוח לחשבון הנתבע. (סעיף 12לכתב התביעה בתמ”ש 21768-04-15).
  3. 43. הנתבע כפר בטענות התובעת. הנתבע מדגיש כי התובעת טוענת לנאמנות שעה שטענה באותה נשימה כי אינה מודעת לקיומה של מערכת נאמנות. לטענתו כל ההתנהלות הכספית קשורה אך ורק לתובעת ולמנוח, ללא מעורבות ישירה של הנתבע. לטענת הנתבע, כל העברות הכספים שבוצעו על ידה בוצעו לבקשת המנוח, ולנתבע אין כל קשר ישיר לכספים. (סעיף 6לכתב ההגנה בתמ”ש 21768-04-15).
  4. 44. המלומד השופט בדימוס א’ גורן מפרט את התנאים הנדרשים להוכחת נאמנות בתביעה למתן חשבונות:

נאמנות – תביעה למתן חשבונות, ככל שהיא מבוססת על זיקת נאמנות, תלויה בשאלה אם עלה בידי התובע להוכיח קיומם של יחסי נאמנות כלפיו במובנם “הקנייני”, יחסים המניחים תשתית לחיוב במתן חשבונות.

אומנם בדרך כלל בתביעה למתן חשבונות נדרש בנוסף ליחסים המיוחדים, כי יוכח שלתובע זכות תביעה לגבי הכספים שבגינם הוא מבקש לקבל חשבונות; אולם, בהתקיים זיקת נאמנות, זכות זו עומדת בפני עצמה. זאת גם לאור סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות, התשל”ט-1979, וסעיף 29לפקודת השותפויות, התשל”ה-1975, ובהתחשב עם העובדה שיחסים מיוחדים כאלו מחייבים שקיפות; אך גם משום שיחסים כאלו עשויים לבסס מיניה וביה זכות תביעה לכאורית”.

ראו: א’ גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלוש עשרה, כרך א’, הוצאת נבו (תש”פ-2020), עמ’583-584.

וכן: רע”א 5685/17זילכה נ’ קלדרון ואח’פיסקה 9לפסק דינו של כב’ השופט סולבר (6.9.2017).

  1. 45. עם זאת הודגש בפסיקה כי תביעה למתן חשבונות לא נועדה להוות “מסע דיג” רק כדי לברר אם הנתבע אכן חייב לו כסף.

ראו: א’ גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלוש עשרה, כרך א’, הוצאת נבו (תש”פ-2020), עמ’579.

וכן ראו: ע”א 5364/05צוקית הכרמל נ’ מיכה צח חברה לקבלנות (4.6.2007).

ת”א 30973-11-15קרן ואח’ נ’ רוזן ואח’פסיקה 31לפסק דינו של כב’ השופט שנלר (4.4.2019).

  1. 46. טיבה של נאמנות מוגדרת בסעיף 1לחוק הנאמנות הקובע: “נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת”. סעיף 2לחוק הנאמנות קובע כי: “נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש”.
  2. 47. התנהלות התובעת – שהנטל להוכחת התביעה מוטל על שכמה – הקשתה על ניהול ההליך, זאת בשל שינוי הגרסאות העובדתיות על ידה, כפי שיפורט בהרחבה להלן. מחד טענה התובעת כי קיומה של הנאמנות נשענת על רישום מניות החברה על שם הנתבע כאקט פורמלי בלבד. מאידך, התובעת טענה כי רומתה על ידי המנוח ושהמנוח השתמש בכספה מבלי שניתנה הסכמתה ובחלקה ללא ידיעתה. בהמשך ציינה התובעת כי מרבית פעולות הכספים בוצעו באמצעות המנוח, ואין בידיעתה מה נעשה בכספים, תוך שלא הייתה מודעת לרישום מניות החברה על שם הנתבע. בהתקדמות ההליכים התברר כי התובעת קיבלה מסמכים בעטיו של ההליך גם ללא החלטה שיפוטית ומיוזמת המנוח והנתבע, וכן התברר בעיצומם של ההליכים כי בניגוד לנטען על ידי התובעת בתחילה היו בידיה מסמכים רבים לרבות מסמכי בנק. כמו כן התברר כי בניגוד להצהרותיה בתחילה מידת המעורבות והידיעה שלה היו רבים וכי היו כספים הקשורים לחברה לרבות תשלומים לספקים ששולמו על ידה ישירות.
  3. 48. אמנם הנטל להוכחת התביעה הוא על שכמה של התובעת, אולם, שוכנעתי כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת משילוב העדויות (ולא רק מעדות התובעת). בחינת תמונה כוללת של עדויות המנוח, הנתבע ומנהל החברה – היו בעלות משקל רב בהוכחת מערכת היחסים הנדרשת על פי הפסיקה. לו הייתה ההכרעה מתבססת רק על טענות התובעת, לא מן הנמנע כי תביעתה הייתה נדחית.

עדות התובעת

  1. 49. ברישא לסעיף 26.35לכתב התביעה במסגרת תמ”ש 59182-12-13התובעת טוענת “בתביעתו של הנתבע אין הסבר מדוע נרשמו המניות ע”ש אחיו של הנתבע שכן לא רק המניות נרשמו על שמו כיום מתברר שכספים רבים ועצומים הועברו לו. התובעת כשהחליטה להיפרד שכרה בלשים ומה רבה הייתה תדהמתה שהעסקים רשומים ע”ש אחיו…”בהמשך בסיפא לסעיף טוענת התובעת: “וכאשר התעמתה עם הנתבע טען הנתבע שאת העסקים הקים עבורה ואחיו שומר ומנהל אותם בנאמנות”.
  2. 50. התובעת נסמכה על טענות המנוח וטענה שגילתה בתדהמה כי מניות החברה נרשמו על שם הנתבע. כפי שיובא להלן בעדויות הצדדים ובעדות התובעת טענה זו התבררה כלא נכונה.
  3. 51. בסעיף 61לתצהיר עדות ראשית מציינת התובעת: “אשר לעסקים שנרשמו ע”ש האח –­בנאמנות עבורי, אני אטען שגם היום לא ברור לי מדוע נרשמו המניות ע”ש —, אחיו של בעלי שכן לא רק המניות נרשמו על שמו, אלא כפי שהראיתי לעיל מתברר שכספים רבים ועצומיםהועברו אליו…”. (ההדגשות בקו הוספו).
  4. 52. התובעת טוענת בתצהירה כי לא ברור לה מדוע המניות נרשמו על שם הנתבע, בד בבד טוענת כי המניות בחברה נרשמו על שם הנתבע מטעמים מיסויים ופורמליים בלבד.
  5. 53. בכתב התביעה בתמ”ש 21768-04-15טוענת התובעת כי היא מתבססת על טענות המנוח לפיהן מניות החברה נרשמו על שם הנתבע ומוחזקות בנאמנות על ידו. לטענת התובעת כאשר קיימת זיקה לנכס וחובה של הנאמן להחזיק או לפעול בנכס לטובת הנהנה, תחשב מערכת היחסים ליחסי נאמנות וחוק הנאמנות יחול עליה, ואין הכרח לחוזה בכתב.
  6. 54. עוד טוענת התובעת בסעיף 14לכתב התביעה כי מדפי חשבון ב— ניתן לראות בבירור העברות כספיות שהועברו ישירות לנתבע לרבות העברות כספיות שהועברו אליו דרך המנוח. התובעת צירפה פירוט ההעברות הכספיות שבוצעו מחשבונה לחשבון הנתבע (נספחים א-ב לכתב התביעה). כמו כן התובעת פירטה את פירוט הכספים ששולמו לספקי החברה (נספח ג’ לכתב התביעה).
  7. 55. לטענת התובעת, הנתבע ניהל עבורה עסקים בשווי מיליוני דולרים שהועברו אליו הן במישרין ובעקיפין בנאמנות שהתובעת לא ידעה על קיומה, לא קיבלה לידה פירוט מסמכים, דוחות עסקיים, שטרי בעלות של החנויות האם נרכשו או לא.
  8. 56. יש סתירה בטענות התובעת: מצד אחד, טענה כי לא ידעה על קיומה של הנאמנות באותה עת, ולא קיבלה מסמכים ודפי חשבון לידה. מצד שני טענה לקיומה של נאמנות ונסמכה על טענות המנוח, בעודה מציגה מסמכים המציגים העברות כספיות שהיא בעצמה ביצעה לא פעם ולא פעמיים מחשבונה לחשבון הנתבע כשהיא בעצמה טוענת שאותם כספים שולמו לספקי החברה. לכך התווספה הטענה של התובעת שהנתבע משמש כמנהל החברה.
  9. 57. בחקירה התובעת השיבה כי העברות הכספים מחשבונה לחשבון הנתבע בוצעו בהסכמתה לאור הצעת המנוח להשקיע את הכספים למטרת רווחים:

“ש: טוב, “בעלה של התובעת החליט להשתלט על רכושה בדרך ערמומית”, מי זה בעלה של התובעת?

ת: —.

ש: —. — מסביר לך שהוא לא גזל והבריח כספים אלא הקים חברה שנרשמה בבשם       זה נכון? זה מה ש– אמר לך? זה מה שאת יודעת?

ת: אני יודעת שבעלי אמר לי,

ש: כן.

ת: שאני לא, שאני לא מרוויחה מספיק בבנק והוא, הוא ישקיע לי את הכסף והוא יעשה ליהרבה יותר מהכסף שאני עושה בבנק.

ש: יופי, עכשיו, מאיפה יצאו כל הכספים שאת טוענת?

ת: הכספים יצאו בכמה דרכים.

ש: מאיזה חשבון בנק?

ת: רק שנייה, אתה שואל, נכון? אז אני מסבירה לך. הכספים יצאו בכמה דרכים, הכספיםיצאו דרך משיכות שאני משכתי שאני ו– נסענו ל—.

ש: כן.

ת: המשיכות היו דרך ה- ב—ש– היה אומר לי כמה כסף להזמין ואז אני הייתי מזמינהוכל הכספים האלה הוא אמר שהם הולכים לעסק והיה העברות ישירות לחשבון בנק של – –. היה העברות,

]…[

עו”ד כהן: שאלה פשוטה, מאיזה חשבון בנק יצא הכסף ועכשיו אני שומע על הדרכים שיצא הכסף.

]…[

העדה: הכספים יצאו גם לספקים וכל הכספים האלה יצאו מהחשבון שהוא היה רשום עלהשם שלי עם הכסף של הירושה שלי שבבנק — ב— שזה היה כסף רק שלי.”(ההדגשות בקו – הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 7.11.2017עמוד 23שורות 10-24, עמוד 24שורות 1-3, 17-18, עמוד 25שורות 3-5.

  1. 58. התובעת טענה כי המנוח והנתבע השתלטו על כספה במירמה, והצליחו להעלים מיליוני דולרים. מנגד טענה התובעת בחקירה כי העברות הכספים בוצעו בידיעתה ועל ידה מחשבון הבנק שלה, מבלי שמי מהצדדים היה מורשה חתימה בחשבון הבנק בבעלותה. בהמשך שינתה טענתה בחקירה והוסיפה כי העבירה את הכספים כי נשלטה על ידי המנוח ופעלה על פי הוראותיו:

“העדה: יש בנק ברקליס בלונדון ויש גם את בנק הפועלים בישראל מ-2010שגם משם הוצאו כספים משיכות בכרטיס אשראי שזה גם. גם משם.

עו”ד כהן: מי היה מוסמך לחתום על החשבון בנק ב—?

העדה: מי היה מוסמך, מה זאת אומרת?

עו”ד כהן: מי היה מורשה לפעול בחשבון הבנק ב—?

ת: רק אני.

ש: רק את.

ת: כן, זה היה חשבון רק שלי.

ש: אני יכולתי לפעול בו?

ת: מה פתאום.

ש: — יכול היה לפעול בו?

ת: לא.

ש: — יכול היה לפעול בו?

ת: לא.

ש: זאת אומרת שכל סכום שיצא את חתמת לו? התשובה היא או כן או לא. כל סכום שיצאחתמת עליו?

ת: אני לא יכולה לענות במילה אחת.

]…[

העדה: כן אבל זה אחרת כשהייתי במצב שהייתי נשלטת וזה היה מצב שאני עשיתי כל מהש– אמר לי,

כב’ השופטת: אוקי אז התשובה היא כן?

העדה: התשובה היא כן אבל בהוראות של —, ” (ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 7.11.2017עמוד 26שורות 1-22.

  1. 59. קיימת חוסר הלימה בגרסאות התובעת. התובעת טוענת כי המנוח רימה אותה והיא לא הייתה מעורבות בנעשה בכספי החברה. אלא שמעדות התובעת ניתן ללמוד כי העברות הכספים בוצעו על ידה ובידיעתה, אף אם לטענתה בוצעו לבקשת המנוח. ההעברות בוצעו על ידה ולא על ידי המנוח, לא כל שכן, מדובר בהעברות כספים שבוצעו מחשבון התובעת.
  2. 60. על אף שהתובעת טענה בתחילת ההליכים כי הכספים הוצאו ממנה במרמה והיא אינה יודעת מה נעשה עימם, בחקירה התובעת השיבה כי ידעה כי הכספים יועדו לחברה:

“עו”ד כהן: טוב. ומה שאת בעצם באה ואומרת זה שאת לא ידעת למה יוצאים הכספים, זאת הגרסה שלך?

העדה: אני ידעתי שזה הולך לעסק אבל לא ידעתי לאיזה מטרה בעסק.

]…[

ש: למה, תקשיבי לשאלה, כדי להקים עבורך עסק או כדי שאני אשתעשע עם הכסף?

ת: לא, להקים עסק.

ש: עבורך?

ת: כן.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 7.11.2017עמוד 27שורות 19-21, עמוד 30שורות 20-24.

  1. 61. במסגרת חקירת התובעת, התובעת נשאלה בנוגע לתפקידו של מי שהוגדר במסגרת כתבי טענות

הנתבע כמנהל החברה, מר —(להלן: “מר             – ” או “מנהל החברה“).

  1. 62. התובעת השיבה בחקירה כי אינה מכירה במר ——– כמנהל החברה:

“ש: הבנתי, בסדר. תגידי את —-  את מכירה?

ת:        הוא הרב של —.

ש: אז את מכירה אותו?

ת: ב—. בתור הרב של —.

ש: רק בתור הרב של —.

ת: כן.

ש: שום דבר אחר?

ת: לא, אני מכירה אותו שיש לו מסעדה כשרה ב— ואנחנו אוכלים בה, היינו אוכליםבמסעדה שלו ויש לו בית כנסת ויש לו כולל ויש לו בית ספר.”(ההדגשות בקו- הוספו). ראו: פרוטוקול מיום 7.11.2017עמוד 42שורות 4-12.

  1. 63. כפי שיובהר להלן, גרסתה של התובעת אודות תפקידו של מר — קרסה, ומהעדויות שיובאו להלן כי לא רק שהתובעת ידעה מה תפקידו של מר — בחברה אלא שהיא בחרה בו כאיש המתאים לכך.
  2. 64. עדות התובעת שומטת את טענותיה לאי ידיעתה ולרמייה מצד המנוח ובני משפחתו. לא ניתן לטעון לרמייה ועושק שעה שהתובעת היא שביצעה את ההעברות הכספיות, כאשר ידעה כי הכספים מיועדים להקמת חברה. אין בידי לקבל את טענת התובעת כי נשלטה בידי המנוח, שעה שהשליטה המוחלטת בחשבונות הבנק מצויה בידיה בלבד.
  3. 65. התובעת ציינה כי ידעה כי הכספים הועברו מחשבונה ומרצונה לצורך עסקי, קרי להקמת החברה. התובעת נקטה בפעולות אקטיביות נמשכות ולא חד פעמיות מחשבונה הפרטי – שרק היא מורשית לבצע פעולות כספיות. על כן איני מקבלת את גרסת התובעת לאי ידיעתה, שעה שמדובר בחשבון בשליטתה הבלעדית, וכלל הפעולות הכספיות אשר בוצעו על ידה ובחתימתה. ההתרשמות הינה מחקירתה של התובעת כי היא ניסתה לגמד את הבנתה, ידיעתה, פעולותיה וחלקה בהקמת העסק וקבלת החלטות לגביו.
  4. 66. מסיכום ההתרשמות מעדותה של התובעת קשה להתרשם מאיזו גרסה אחת עקבית בה נקטה התובעת לאור השינוי התכוף. ההתרשמות הינה שהתובעת לא הייתה חסרת מודעות וידיעה כפי שבחרה להציג את עצמה. ההתרשמות הינה כי היא ידעה היטב לאן מועברים הכספים ומה מטרתם וכי ידעה היטב כי הכספים מיועדים להקמת חברה בה יחזיק הנתבע מניות עבורה או עבורה ועבור הנתבע. בעדותה של התובעת היא אישרה בסופו של יום כי היא העבירה כספים לנתבע לצורך החברה. התובעת בחרה מסיבותיה שלה שלא להציג את העובדות כהווייתן. עם זאת שוכנעתי מהעדויות והראיות שיפורטו להלן כי על אף זאת הוכחה מערכת יחסים מיוחדת כנדרש בפסיקה.

עדות מר — – מנהל החברה

  1. 67. ביום 17.6.2015במסגרת תמ”ש 59182-12-13הגיש המנוח בקשה לצירוף תצהיר של מר –­כתצהיר עדות ראשית כעד מטעם המנוח. בנוסף, תצהירו של מר — צורף כבר לכתב ההגנה של הנתבע בתמ”ש 21768-04-15ביום 15.4.2015. קרי גם המנוח וגם הנתבע סמכו ידיהם על תצהירו מר —.
  2. 68. מר — הוצג במסגרת כתבי טענות המנוח והנתבע כמנהל החברה. בסעיף 63לתצהיר המנוח

ציין: “— פנתה למר — שאותו הכרנו מפעילות שלו ב— ב——- , וביקשה למנות אותו

כמנהל החברה”. בהמשך מציין המנוח בסעיף 68לתצהיר: “ובעל מניות היה — ומנכ”ל החברה היה — אשר נבחר על ידי —“.

  1. 69. מר — הגיש תצהיר, במסגרתו הציג את מערכת היחסים בין הצדדים וטען את הדברים הבאים:

“6. באחד הביקורים הביעו בפני בני הזוג —, את רצונם לבחון הקמתם של עסקים ב—, כשהרעיון היה פתיחתה של חנות לצורך מכירת חפצי אומנות שונים של אומנים ישראלים.

  1. 7. — ו– התייעצו עמי והפניתי אותם לרואה החשבון שלי על מנת שיוכלו להתייעץ.
  2. 8. בפגישה עם רו”ח הוברר להם כי לצורך הקמת עסק ב, למי שאינו אזרח , חייב הדבר

להיעשות באמצעות חברה.

  1. 1 בנסיבות אלה, ביקשה — כי אסכים לשמש כמנהלה של החברה. זאת ועוד ומשיקוליםשונים, בעיקר מיסויים, ביקשה — כי לא היא ולא בעלה —, יהיו בעלי המניות הרשומיםולשם כך נרתם מר —.
  2. 1 כפועל יוצא הוקמה חברת—– , כשבעל המניות העיקרי היה — ואני הוגדרתי כמנהלה.
  3. 1 הסכמתי לשמש כמנהלה של החברה, ניתנה, לאחר ש— חזרה והדגישה בפני כי מינויי

כמנהלה של החברה הינו פורמאלי וכמתחייב מן הדין ב—, תוך שהיה לי ברור כי —, אשר הצטיירה בפני כאדם נדיב והגון תכבד הסכמה זו, הזהה להבטחה שניתנה ל————————————————————– “.

(ההדגשות בקו- הוספו).

  1. 70. בהמשך מציין מר — בסעיף 18לתצהיר: “בד בבד נרשם סימן מסחר בשם תחת שמם

של — ו— ופעילות המסחרית של החברה נעשתה תחת מותג זה”. (ההדגשות בקו – הוספו).

  1. 71. מר — השיב בחקירתו שתפקידו היה מנהל פורמלי והניהול וההחלטות העיסקיות התקבלו על ידי התובעת והמנוח:

“ש: אתה כותב בסעיף 12לתצהירך, שאתה מונית למנהל פורמלי בלבד. מה זה מנהל פורמלי?

ת: מנהל זה מנהל. פורמלי זה כי לא הייתי באמת מנהל של החברה. לא רציתי להתעסק עם החברה. עשיתי כל מה שהם לא יכלו לעשות בתור שלא ידעו שפה או לא היו במקום.

ש: לא הבנתי.

ת: אני עשיתי בשביל החברה כל מה שהם לא יכלו לעשות, בגלל שהם או לא ידעו ——————————————————————- , או

לא היו בלפעמים, אז בקשו ממני.

ש: מנה זה מנהל פורמלי, אדוני?

ת: מנהל פורמלי שלא היה לי אחריות מסחרית על החברה. לא החלטתי מתי ואיפה לקנותחנויות, אם שווה להשקיע,

ש: להזמין סחורה.

ת: לא התעסקתי אף פעם עם זה.

ש: אז מי כן התעסק עם זה?

ת: — ו—.” (ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 80, שורות 14-86עמוד 90שורות 1-2.

  1. 72. העד מר — נשאל לגבי פעולות שביצע בחברה:

“ש: אתה משכת כספים מהחשבון של החברה, כמנהל? לך זכות חתימה, אתה מושך כספים, משכת כספים, אדוני?

ת: מה הכוונה “משכתי כספים”?

ש: אתה אמרת שעשית את כל הפעילות. משכת כספים?

ת: כן. שילמתי לספקים, בודאי.

ש: ומה עוד? משכורות שילמת?

ת: הבאתי כספים שישלמו משכורות. אני אף פעם לא שילמתי משכורות ישירות.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 95שורות 9-15.

  1. 73. העד מר — השיב כי לתובעת ולמנוח לא היו זכויות חתימה בחשבון החברה, אך שהתובעת נתנה ערבות להלוואה שהבנק ייתן לחברה:

“ש:     האם ל— היתה זכות חתימה בחשבון החברה.

ת:        לא.

ש:       מעולם?

ת:        מעולם.

ש:       האם    בחשבון החברה היה שיקים וכרטיסי אשראי?

ת:        לא.

ש:       האם ל— נתתם זכות חתימה בהרשאה בחשבון של החברה? האם היה לה כרטיס

אשראי?

ת:        לא של החברה. לא היה שום כרטיסי אשראי, בטח לא ל—.

ש:       האם — חתמה על איזה שהוא מסמך שקשור לחברה        – ,?

ת:        כן. היא חסמה בבנק סכום של 300אלף דולר, 310אלף דולר אני חושב, שיהיה

ערבות להלוואה שהבנק יתן לחברה.

ש:       זה היה בשנת 2003, כשנקנתה החנות הראשונה.

ת:        כן.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 99שורות 11-24.

  1. 74. גרסת התובעת לפיה היא מכירה את מר — כרב של — ב—- הוכחה כלא נכונה. התובעת ניסתה

להצטייר כמי שלא לקחה חלק בהתייעצות ובהתדיינות בנוגע להקמת החברה. אין בידי לקבל טענות אלו, הואיל והחברה הוקמה מכספי התובעת ואילולא פעולות שרק היא הייתה מורשית לבצע כאמור בנוגע להרשאה בלעדית לביצוע פעולות בחשבונות התובעת, עולה כי התובעת הייתה מעורבת בהתייעצות ובפעולות אקטיביות להקמת החברה.

  1. 75. מתצהירו ועדותו של מר — עולה כי התובעת הייתה מעורבת ולקחה חלק בלתי נפרד בקבלת ההחלטות טרם הקמת החברה, כולל התייעצות עם גורם מקצועי- רואה חשבון כנטען. מהתצהיר עולה כי ההתנהלות בין הצדדים כללה התייעצות גם מצד התובעת ולא רק מצד המנוח.
  2. 76. העד — השיב בחקירה בנוגע לתפקיד הנתבע בחברה:

“ש: מה היה התפקיד של — בחברה?

ת: בהתחלה כמו שאמרנו, — היה בעל המניות. לא היה לו תפקיד בחברה. הוא היה בעלמניות מאמין, מייצג את המשפחה, בעל אמון של — ו—, בהמשך הדברים, שהחברה עברה מחנות של אמנות או דברים אחרים לחברה קצת יותר מפותחת, שהיתה מסחרית יותר, שמוכרת תכשיטים בכמה חנויות,

]…[

ת: — יותר עקב אחר הדברים של החברה,

ש: מה — עשה בחברה? שאני ארים את הקול אתה תשמע? — ניהל את החברה? הוציא משכורות? ניהל את החשבונות, קבל את הפדיונות, שילם את המשכורות, קנה סחורה, הזמין סחורה, נסע לחו”ל להזמין סחורה. אתה יודע את כל זה?

ת: יודע טוב מאד.

ש: יודע טוב מאד. אני רוצה שתענה לי מה — עשה בחברה. לא סיפורים.

]…[

ת: התשובה ככה. — לא היה מעורב בחברה עד שהיא נהייתה חברה שהשתנתהמהתדמית הראשונה שלה ונהייתה חברה של תכשיטים

]…[

ת: היו שתי תקופות בחברה הזאת. —, בזמן שהתחילו לקנות תכשיטים היה הרבההעברות של סחורה, אז — גם כן בא, נסע לפעמים עם — ו— לחו”ל, לסין, לקנותסחורה. הוא גם היה לפעמים בא לעיר ולבדוק שהסחורות הגיעו, מה הגיע, בעיקר התעסקעם ההעברות של הסחורה, לא כל כך הקניה, כי אני מבין שאת הקניה — ו— עשו, אתהמכירה של המוצרים. — היה בעיקר אחראי שהסחורות יגיעו. לפעמים זה עבר דרךחשבוניות,”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 73, שורות 15-26, עמוד 74שורות 1-11.

  1. 77. מר — השיב כי הנתבע לא כיהן כיושב ראש החברה אלא כבעל מניות או מנהל על פי הדין ה-

“ש: ומה התפקיד שלו? של —? כיו”ר החברה.

ת: החברה — אין יושב ראש. יש בעל מניות או מנהל.

ש: אז זה בעל מניות.

ת: או בעלי מניות”.

(פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 147שורות 24-26, עמוד 148שורה 1).

  1. 78. העד מר — השיב בנוגע להיות הנתבע מורשה חתימה:

ל— היה זכות חתימה בחשבון? הוא שכח שיש לנו חקירות קודמות. כן?

ת: בחשבון בנק שלב מסויים אני כבר לא רציתי וגם לא יכולתי להיות תמיד בבנק. –­חתם, אני חושב שזה היה בזמן שאני בקשתי מ— ו— להתפטר מהחברה, או שהיה לוזכות חתימה גם בבנק.

ש: ממתי היתה לו זכות חתימה בבנק, אדוני? אני אגיד לך. מ-2003.

ת: אני לא חושב. מ-2009.”(ההדגשות בקו- הוספו).

(ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 74, שורות 19-25.

  1. 79. העד — השיב לגבי רווחי החברה וטען כי החברה לא הייתה רווחית. עם זאת אישר כי הכספים של החברה הגיעו מהמנוח והתובעת:

“עו”ד סמוכה: אז כש— אמר שהוא קיבל 10%מהרווחים, מי חישב את הרווחים ומי שילם לו את ה-10%ומאיפה?

ת: אם — אמר כזה דבר, אני לא יודע אם הוא אמר כזה דבר. זה משהו שביניהם, משפחתיאו ביניהם ו—, לא מהחברה. החברה לא היתה בעלת רווחים. יכול להיות שמצידם ההשקעות של החברה לא היו אולי, כי הם שלחו את הכסף, אז אולי היה איזה שהוא חשבון אחר של רווחים, אבל מהחברה לא היה שום רווחים ובטח לא היה כסף להוציא. כל הזמןבקשנו כסף על מנת שהחברה תוכל להמשיך עכשיו. וגם נשלח כסף.”

(ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 77, שורות 1-8).

  1. 80. העד מר — אישר שהכספים של התובעת הועברו לחשבונו של הנתבע ומהחשבון של הנתבע הועברו לחברה:

“ת: אז היה ל— היה חשבון, ל — היה חשבון בנק בתור בעלים של המניות. בתור בעליםשל המניות היה לו חשבון בנק פרטי, אבל זה שימש שהכסף יגיע אליו והוא יעביר את זהלחברה בתור הלוואת בעלים. החברה לא יכולה לקבל כסף ישר מ————————————— או מ—. ]…[

]…[

ת: הכספים שהגיעו ל– תמיד היו מהחשבון של —.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 112שורות 12-15, שורה 25.

  1. 81. בהמשך חקירתו ציין מר — את מעורבותה של התובעת בפעילות העסקית של החברה:

“עו”ד סמוכה: כש— שילמה את דמי הפינוי,—– או משהו כזה, דמי פינוי של החנויות

כדי לרכוש אותם, האם הקבלה יצאה על שמה?

ת:        לא. היא לא שילמה. היא שלחה את הכסף לחברה והחברה שילמה.

ש:        האם היא היתה נוכחת בקניות ובתשלומים?

ת:        כן.

ש:        היתה נוכחת בקניות ובתשלומים אתה אומר.

ת:        במכירה של החנויות, בקניות.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 25.12.2017עמוד 123שורות 7-13.

  1. 82. לאחר בחינת תצהירו ועדותו של מר — עולה כי מדובר בעדות מהימנה, לא נפלו פגמים ושינויי גרסה בין התצהיר לחקירה. מתצהירו ועדותו של מר — עולה כי התובעת רצתה בהקמת החברה ולקחה חלק בלתי נפרד בפעולות טרם הקמת החברה לרבות התייעצות והגעה פיזית לפגישות, בין היתר עם מר — ורואה חשבון. הרושם מתצהירו של מר — מעיד כי מדובר בהתנהלות אקטיבית של התובעת.
  2. 83. עוד יצוין כי במישור הראייתי צורף על ידי מר — ביום 7.10.2016במסגרת התביעה בתמ”ש 59182-12-13מסמכים מתורגמים שהוגשו על ידי ב”כ המבקשת בהסכמת ב”כ הנתבעים. מדובר במסמכים השופכים אור על תמונת המצב בחברה. בין המסמכים צורפו מסמכי התאגדות החברה (שתורגמו מ— לעברית) המציינים את הכותרת “תסקיר משולב היסטורי”. עיון במסמכים מעלה תחת הכותרת “בעלי תפקידים או תארים אחרים” כי מר — מנהל החברה מיום 2.9.2003. כמו כן עולה מהמסמכים כי הנתבע הוא היחיד הרשום כבעלים המחזיק 100%מניות בחברה. עוד עולה כי נכתב תחת הכותרת “פירוק, פשיטת רגל, מחיקה”- החברה נכנסה להליך פירוק ביום 8.2.2016. צוין “תאריך הפסקת פעילות” ביום 5.2.2016. “סיבה: סגירה בגין פשיטת רגל”.
  3. 84. מר — צירף לתצהירו מסמכים לא מעטים הקשורים לחברה ומצבה. מר — צירף לתצהיר:

“31.4מצבת נכסי חברת —— , נכון לשנת 2009.

31.5.בין היתר דוח רווח והפסד לשנת 2007.

31.6אישורי יתרות לחבות המס של החברה —— , אשר נשלחו אלי, בהיקף של 310,000אירו

נכון לשנת 2012…

31.8דפי חשבון של חשבון החברה לשנת 2009″.

  1. 85. ביום 7.4.2016במסגרת תמ”ש 59182-12-13התובעת הגישה בקשה להסיר את תצהירו של מר —. כמו כן עתרה במסגרת הבקשה להסרת המסמכים המתורגמים שצורפו על ידי מר –­בטענה כי המסמכים שצורפו אינם מעידים כי מר — תיפקד כמנהל החברה. יש לציין כי מדובר בהתנגדות תמוהה של התובעת מאחר ומדובר במסמכים רלוונטיים המהווים תמיכה בטענות הנטענות, ומאחר ומדובר במסמכים שצורפו בהסכמתה ולבקשת התובעת.
  2. 86. מעדותו של מר — לרבות בחינת המסמכים שצורפו עולה כי מר — שימש כמנהל החברה ברשומות. גם מטענותיו בנוגע לפעילותו בחברה שוכנעתי כי מר — שימש כמנהל החברה, על אף טענות סותרות על ידי התובעת והנתבע בנוגע למעמדו ותפקידו.
  3. 87. בחינת תצהירו של מר —, המסמכים שצירף וחקירתו מעלים כי הם מחזקים משמעותית את הטענה כי הנתבע פעל עבור התובעת (והמנוח) וכי נרשם כבעל המניות בחברה עבורם ומטעמם משיקולי מס ומשיקולים עסקיים. עדותו מהווה ראיה חשובה המעידה על קיומם של יחסי נאמנות בין הנתבע לתובעת.

עדות המנוח

  1. 88. מתצהיר עדות ראשית של המנוח שהוגש ביום 6.5.2015בתמ”ש 59182-12-13המנוח מפרט את הדברים הבאים:

“61. אני ו— ייסדנו חברה בשם—- , כשהמטרה הייתה בתחילה למכור חפצי אומנות. רק

בשלב מאוחר יותר, הסבנו את פעילות החברה למכירות “אקססוריז” ושמה המסחרי היה (שם המותג) —.

כפי שנהגנו עד לאותו מועד, נוכח החשש מדיווח ומסירת הצהרות, לא הייתה לנו אפשרותלרשום את מניות החברה על שמנו, ולכן המניות נרשמו על שם אחי, מר .

— הייתה הרוח החיה מאחורי יוזמת ייסוד החברה. — ידעה הכל והייתה מעורבתבפרטים, בעלויות רכישת זכות השכירות, בחירת החנויות ומיקום החנויות ועוד. — פנתהלמר — שאותו הכרנו מפעילות שלו ב          , וביקשה למנות אותו כמנהל החברה.

]…[

  1. אנחנו יזמנו את הקמת החברה: — הייתה מעורבת מאוד בכל ההקמה, ובכלל זה בשרטוט הלוגו, והכנת סטנדים להעמדת התכשיטים בחלונות הראווה; — בחרה את מיקום החנויות, ובמיוחד חלמה על פתיחת חנות ב— בסמטאות כיכר —. לפני סגירת עסקה על השכירות של החנויות, היינו אני ו— עומדים ובודקים את התנועה של התיירים באזור ואת פוטנציאל המכירות.

]…[

  1. מאחר וגם — וגם אני אהבנו מאוד את תחום האומנות, עלה לנו רעיון לפתוח עסק שימכור חפצי אומנות של אומנים ישראלים ב—. אציין, כי בשלב מאוחר יותר, כעבור מספר שנים, הסבה החברה את פעילותה למכירת אססוריז.

מאחר ופעילות עסק כזה דרש התאגדות מסודרת ב, ולאור המגבלה של רישום מניות עלשמנו בחו”ל (הדבר מהווה חברה נשלטת זרה בחו”ל המחייבת בדיווח לשלטונות המסבישראל. דבר אשר היה חושף את מקורות של קבלת הכספים), — ואני ייסדנו חברה בשם        ,, ובעל מניות היה — ומנכ”ל החברה היה — אשר נבחר על ידי —.

החברה יוסדה על ידנו בשנת 2003, אך בתחילה היה זה למכירת חפצי האומנות. רק בשלב מאוחר יותר, פנתה אלי — והציעה לי להסב את פעילות החברה למכירת אססוריז.

הבחירה באחי הייתה משותפת לי ול— באותה מידה. — סמכה והאמינה באמונה שלמהומוחלטת באחי —. ודו”ק: האמונה המוחלטת שלנו, שלי ושל — באחי —, הייתה כל כךחזקה עד שבאחד הביקורים שלי ושל — בבנק     ב—, ביקשנו, אני ו—, כי במקרה של

אסון לשנינו, נרצה ש– ו– יהיו אפוטרופוסים על הכספים לטובת הילדים. לשם כך, אף חתמנו על טפסים הדרושים בבנק בפני הגב’     בורסייה שהייתה הנאמן מטעמנו בבנק

(ונדמה לי שנכח במקום גם מר —)”. (ההדגשות בקו הוספו)

  1. 89. טענות המנוח בתצהירו מחזקים קיומם של יחסי נאמנות בין התובעת לנתבע. עולה כי יסוד החברה טמן שיתוף פעולה בין התובעת למנוח. המנוח מציין את מערכת היחסים בין הצדדים ואת הסיבה בגינה התובעת והמנוח לא נרשמו כבעלי מניות בחברה, בגינה נרשם הנתבע כבעל מניות בחברה. המנוח ציין את אמונתה של התובעת בנתבע, שכן אילולא הייתה סומכת בו, ספק אם הייתה מממנת הקמת חברה ורושמת את כלל מניות החברה על שם הנתבע. המנוח מצין כי התובעת היא זו שפנתה למר — וביקשה כי יתמנה כמנהל החברה.
  2. 90. חקירתו של המנוח הייתה חקירה ארוכה, ויש לזכור כי החקירה הייתה גם בשיאו של ניהול ההליך הרכושי שבין הצדדים וכאשר רמת המחלוקות ביניהם הייתה גבוהה ביותר. אולם עם זאת בחינת מכלול טענותיו מעלה כי גם עדותו מחזקת בסופו של יום את שנטען על ידי התובעת כי נוצרה מערכת יחסים של נאמנות בכל הנוגע לחברה, וכי ההתנהלות הכלכלית העסקית של החברה הייתה באמצעות הנתבע.
  3. 91. חקירת המנוח בשיאו של הסכסוך הרכושי בין המנוח לתובעת כאשר למנוח טענות רכושיות רבות נגד התובעת ואין ביניהם זהות אינטרסים, מהווה בסופו של יום עדות משמעותית ביותר התומכת בטענות התובעת בתביעה זו.
  4. 92. המנוח מאשר בחקירתו כי ההתנהלות הכלכלית הייתה באמצעות הנתבע. המנוח מאשר כי המסמכים הקשורים לחברה הם אצל הנתבע.
  5. 93. המנוח אישר בחקירתו כי הוצאו חשבוניות של העסק דרך החשבון של הנתבע, אולם בתחילה טען כי מדובר היה ב”מעין שותפות”:

“ש: מ-1988עד שנת 2000זה 12שנה, אני רוצה לדעת איפה היו החשבונות בנק על שם מי ואיפה, הדוחות למס הכנסה על שם מי ומי רואה החשבון?

ת: שאלת הרבה שאלות, בוא תשאל שאלה שאלה ונענה.

ש: איפה חשבונות הבנק של העסק הזה ושל החשבונות הפרטיים ועל שם מי היו?

ת: אז זהו, בגלל שלא ידענו בדיוק מה אנחנו עושים, מה אנחנו רוצים לעשות, התחלנו לעבוד במשהו שהוא לא מחייב, אז הוצאנו חשבוניות דרך החשבון של אחי שהוא הוציא לנו אתהחשבוניות.

ש: מי זה אחיך?

ת: —, ביעוץ, הוא קיבל את הייעוץ שהוא יכול לתת לנו חשבוניות ובאמת זה היה מעיןשותפות רק בקטע הזה של העניין.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 14שורות 9-18.

  1. 94. המנוח השיב כי אין בידיו דוחות של העסק, ואלו מצויים בידי הנתבע:

“ש: אני שאלתי עם החשבוניות איפה, אני אפילו לא זוכר את השאלה, איפה ולמה לא צירפת את הדוחות של העסק? גם אם זה על שם —, אתה כותב שהרווחתם והעסק נסק, אז אני רוצה לדעת ולראות שבאמת זה לא מילים נבובות אלא שיש לזה אסמכתא לכל מה שאתה מדבר. כמה הרווחתם, איפה שמתם את הכסף הזה, איפה הדוחות של העסק הזה? ת: הדוחות נמצאות אצל —, לא אצלי. הוא הוציא את החשבוניות וזה הכל, זה לא היה איזה עסק ענק שאתה יכול להגיד חובק עולם.

ש: אדוני, אתה יכול להמציא לי את הדוחות?

ת: היום להמציא לך דוחות מלפני 20שנה? לא יודע.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 16שורות 3-11.

  1. 95. המנוח השיב כי אינו יודע מה הנתבע עשה בחשבונות הבנק, אך הוא יודע כי הנתבע הפריד בין החשבונות:

“ש: בוא נמשיך הלאה, — הפריד חשבונות בנק בין הרווחים שלו לבין הרווחים שלך?

– הפריד את חשבונות הבנק בין העסק שלו לעסק שלך כדי שלא תקבלו את הכסף שלו?

ת: מי לא יקבל?

ש: הפריד חשבונות בנק או לא הפריד?

ת: אין לי מושג מה הוא עשה.

ש: אין לך מושג?

ת: אתה רוצה שאני אענה בשמו? אני יודע רק ש,

ש: לא, אני לא רוצה כלום.

ת: אני אגיד לך.

ש: אני לא רוצה כלום.

ת: היה חשבונות, הוא הפריד, הוא הפריד את הדברים, נתן לי את הכסף, עם הכסף –­בזבזה אותו גם, עכשיו אתה בא יושב עליי? באמת.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 31שורות 12-22, עמוד 32שורות 1-2.

  1. 96. המנוח הדגיש כי הנתבע לא קיבל משכורת מהעסק:

“ש: ל— המשכורות איך שילמת?

ת: ל— לא נתנו משכורת.”

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 90שורות 19-20.

]…[

“ש:     הוא לא עשה משימות בשביל —- ,?

ת:        הוא נסע בשבילו, כשהוא ביקש ממנו לנסוע.

ש:        עבור —- ,?

ת:        לא, עבור — כי הוא לא היה מועסק בכלל על ידי —– ,.”

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 91שורות 14-17.

  1. 97. המנוח השיב כי — היה בעל המניות של החברה, גם אם הגדיר זאת באופן שונה:

“ש: ומה — עשה בחברה?

ת: — היה יו”ר החברה והוא נרשם בגלל, בגלל שאנחנו,

ש: מה זה יו”ר? אין כזה דבר יו”ר של החברה. אולי הבעלים של החברה? בעל המניות?

ת: זה קוראים לזה יו”ר, זה ככה זה עובד.”

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמ’94שורות 11-15.

  1. 98. המנוח נשאל מפורשות מה היה תפקידו של הנתבע בחברה ומדוע הוא נרשם כבעל המניות, ואישר בחקירה כי הנתבע נרשם עבורו ועבור התובעת כבעלים של החברה. כמו כן לטענת המנוח ההחלטה הייתה של התובעת למנות את הנתבע דווקא:

“ש: אני רוצה לשמוע עוד פעם, — הוא בעל המניות של החברה, נכון?

ת: — נרשם ואני ציינתי את זה בתביעה הראשונה שלי, לא אני חייב להגיד, — נרשםכי — לא יכלה להירשם, לא אני ולא —, לא יכולנו להחזיק חברה נשלטת זרה, למה? הכל בגלל —, כולם עומדים לכסות על — מכל הכיוונים, מכל הכיוונים האפשריים. מסתכנים בשביל —.

ש:        אני שאלתי שאלה פשוטה.

ת:        אז אני אומר לך ש— מינתה,

ש:        אתה לא עונה, אני רוצה שתענה על השאלה שלי.

ת:        — מינתה את — כמנהל החברה.” (ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 96שורות 3-11.

  1. 99. המנוח אישר בחקירתו כי לא הוא ולא התובעת היו בעלי החשבון של החברה, וכי לא היו חתומים על מסמכי החברה ומי שהיה חתום לטענתו היה רק הנתבע:

“ש:     — הוא בעל החשבון של החברה?

ת:        לא בעל החשבון,

ש:        הוא חותם?

ת:        בעל החשבון זה החברה, החברה.  יש את    המנהל,

ש:        תשמע, חברה זה דבר ערטילאי, זה לא בן     אדם.

ת:        אני אגיד לך באמת אני לא נכנסתי אף פעם לתחומים,

ש:       אמרת את    זה ארבע     פעמים.

ת:        נכון, כי זו     האמת.

ש:       לא נכנסת    לתחומים הכספיים, נכון?

ת:        בכלל לא.”

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 96שורות 20-22, עמוד 97שורות 1-7.

“ש:     כן, אני יודע, — לא חתומה על שום מסמך של החברה, נכון?

ת:        גם אני לא חתום.

ש:       אני שואל אותך,

ת:        גם אני לא חתום.

ש:       מי חתום?

ת:        אנחנו שנינו לא חתומים.

ש:       מי חתום?

ת:        — ו,

ש:       לא — לא, רק —.

]…[

ת:        ]…[ — ו— כיו”ר החברה, אני מאמין ששניהם ביחד הם אלו שחתומים. אנחנו

לא יכולנו להיות בחזית, לא יכולנו,”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 3.2.2016עמוד 101שורות 7-18.

  1. 100. יש לציין כי במסגרת תצהיר עדות ראשית של המנוח הוא ציין כי התובעת הייתה הרוח החיה מאחורי יוזמת יסוד החברה. המנוח ציין כי התובעת היא שפנתה למר — על מנת למנותו למנהל החברה הייתה מעורבת בהליכים רבים לרבות רכישת חנויות ובהקמת החברה (סעיף 61לתצהיר).
  2. 101. יודגש – בעת שהנתבע נחקר התנהלו הליכים משפטיים נוספים בינו לבין התובעת. גרסתו תואמת את שניסה לקדם בתביעות שלו וכנגד התובעת. דווקא בשל כך, יש ליתן משקל רב יותר לחקירתו. מכיוון שעל אף שהתחמק ממתן תשובות לחלק מהשאלות, בסופו של יום אישר את מערכת היחסים המיוחדת, הסיבה בשלה נרשם הנתבע כבעלי החברה, ותפקידו בחברה עבורו ועבור התובעת.
  3. 102. מחקירתו של המנוח שוכנעתי כי הנתבע פעל עבור התובעת ועבור המנוח ונוצרה אותה מערכת יחסים מיוחדת הנדרשת על פי הפסיקה בתביעה למתן חשבונות.

עדות הנתבע

  1. 103. הנתבע כפר בחקירה נגדית בטענה כי ניהל את החברה, וטען שמלבד העברות כספים לחשבונו, לא היה מעורב בניהול חשבונות החברה. עם זאת מחקירתו עולה כי הועברו כספים מהתובעת אליו עבור העסק שנוהלו לטענתו על ידי המנהל של החברה ובמעורבות של המנוח ושל התובעת:

“ש. אני מדבר על יפוי כח לקבל כל מסמכי החברה שאתה תיתן לקבל כל מסמכי החברה,דוחות החברה, דפי הבנק, החשבונות הפרטיים שלך ושל החברה?

ת. המסמכים של החברה לא בידיים שלי ולא ניהלתי אותם. לא התעסקתי בחשבונות ולאבכלום. רק מה ש— העבירה לי כסף מהחשבון שלה לחשבון שלי ולמחרת זה יצא.

]…[

ש. למה עו”ד שלך הציע יפוי כח שכזה שאתה תיתן לנו כדי לקבל את דוחות החברה, דפי הבנק, חשבונות ולמה הוא הציע אם זה לא בסמכותך. אם זה לא אתה שיכול להורות עם יפוי כח שינתנו ל—?

ת. היא שלחה כסף מהחשבון האישי. החשבונות נוהלו על ידי המנהל של החברה ואני לאהייתי חלק מזה. — ו— היו מעורבים יותר“. (ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 4.11.2020עמוד 178, שורות 10-27.

  1. 104. הנתבע אישר בחקירתו כי הועברו כספים על ידי המנוח והתובעת עבור החברה וכי לא היה “הקובע” מה יעשה בכספים. בחקירתו הוא הרחיק עצמו מניהול העסק ומקבלת החלטות משמעותיות בעסק.
  2. 105. הנתבע אינו טוען כי נוצרה שותפות עסקית בינו לבין המנוח והתובעת או התובעת או המנוח אלא מאשר גם אם לא באופן מפורש אלא משתמע את קיומה של הנאמנות בפועל.
  3. 106. הנתבע מאשר כי מניות החברה נרשמו על שמו בשל ענייני מיסוי בלבד, וכן אישר כי ההתנהלות הכספית בפועל תמכה בהחלטה זו:

“ש. המניות רשומות על שמך?

ת. מה זאת אומרת, על שמי. התבקשתי לעשות להם טובה ולהירשם כי הם לא יכלו כיאחרת זה היה עולה להם הרבה מאוד מיסים.

ש. מול השלטונות רק אותך מכירים כי אתה בעל המניות לא את — ולא את —?

ת. נכון. ביקשו להסתתר מאחוריי ושאני אגן עליהם.

]…[

ש. אתה כבעל מניות פותח חשבון לחברה עם זכות חתימה שלך?

ת. לא. חשבון החברה פותח —. אני פתחתי חשבון לעצמי כי — ו— ביקשו שאפתחחשבון לעצמי כדי להעביר כסף לחשבון שלי ואני הייתי מעביר מהחשבון שלי כהלוואתבעלים לחברה את הכסף.

ש. לאיזה חשבון של חברה העברת ומי בעל החשבון ?

ת. העברתי ל ומי שהיה בעל החשבון הוא —.”(ההדגשות בקו- הוספו).

ראו: פרוטוקול מיום 4.11.2020עמוד 180, שורות 14-28.

  1. 107. עם זאת בהמשך החקירה טען הנתבע כי הנאמנות אינה נאמנות שלו אלא נאמנות של מנהל החברה, —:

“ש. מי אלה הנאמנים שהיא עצמה מינתה ואתה נאמן?

ת. נאמן הוא — הוא מנהל החברה. תדבר עם — והוא יסדר לך את כל התמונה.”ראו: פרוטוקול מיום 4.11.2020, עמ’187שורות 19-20.

  1. 108. הנתבע טוען כי לא התעסק בענייני החברה פרט להעברות הכספים ושב והפנה את התובעת לפנות למנהל החברה ולא אליו:

“ש. ]..[ — משקיעה מיליונים, אני רוצה לדעת אם מישהו —, אתה, אחיך, סבתא צירפתם איזה שהוא מסמך שמראה את הרווחים ואת חשבונות הבנק ולאן הלך הכסף משנת 2003-2012, צירפתם או לא צירפתם?

ת. כבר הסברתי לך כמה פעמים, מה שהגיע לחשבון הפרטי שהם ביקשו ממני לפתוחולהעביר את הכסף וזה רק אם ביהמ”ש יקבע שאני אראה לך. אני מסביר לך כבר מאהפעם תקחו ותפתרו את הבעיה עם —, כל גרוש שעבר מהחשבון ולאן הוא עבר, יש תיעוד לאן זה עבר. אני לא הייתי מנהל החברה ולא בעל החשבון והסברתי לך במה התעסקתי. ב­– זה הנוהל צריך ללכת למנהל החברה ולבדוק את כל המסמכים.”

ראו: פרוטוקול מיום 4.11.2020עמוד 189, שורות 1-8.

  1. 109. מעדותו של מר — עולה כי תפקידו של הנתבע היה לעקוב אחרי הדברים כדבריו, אך הוא גם היה מודע לדברים רבים בנוגע לחברה ואף הנתבע עצמו העיד כי היה מוודא שהגיעו סחורות.
  2. 110. אף על פי שהנתבע ניסה להפנות את הכתובת אל מר —, נראה כי הנתבע היה בקיא ופעיל בענייני החברה:

ש. לטענתנו, — הוא איש קש, לא עשה כלום בחברה, לא קיבל משכורת ולכן לא הביאו כלום, לא אמר שזה שלו ולא אמר שהחשבונות והדוחות שלו. —, רק שם אותו כמנהל בגלל שהוא —?

ת. למה הכספים עברו מהחשבונות של —. — לא איש קש.

ש. אתה איש קש לא עשית כלום בחברה?

ת. אני בטח עשיתי. התמקחתי עם 50מפעלים ובכל נסיעה הורדתי מחירים כשהייתי מתלווהאליהם ותכשירים של הדברים האלה. הייתי בודק שהסחורה הגיעה, קודדו אותו וסידרו אותם יפה. היו מקבלים 900סייטלים וכל יומיים היו מגיעים ארגזים ומפזר אותם לחנויות .דואג שהעובדות נמצאות.

ש. מה עשה —?

ת. — זה העיצובים שלו, כל ה- 900פריטים הוא עיצב אותם.” (ההדגשות בקו – הוספו). ראו: פרוטוקול מיום 4.11.2020, עמ’184שורות 12-22.

  1. 111. הנתבע אישר בחקירתו מספר פעמים כי המניות של החברה נרשמו על שמו לבקשת התובעת והמנוח ובשל טעמי מיסוי וטעמים עסקיים. הנתבע לא טען כי מדובר בחברה שבבעלותו. הנתבע לא טען כי מדובר במתנה שקיבל מהתובעת או מהמנוח או משניהם. הנתבע גם לא טען כי מדובר בכספי הלוואה מהתובעת או מהמנוח או משניהם. כל אלה מעלים כי גם הנתבע עצמו, על אף שהתנגד להגדרת הנאמנות, בפועל בתשובותיו אישר את קיומה.
  2. 112. לא נעלמה מעיני העובדה – עליה הצביע ב”כ התובעת לא אחת – כי בחקירותיהם של המנוח, מר — והנתבע, כל אחד מהם עשה מאמץ להטיל את האשם ואת האחריות על האחרים. מר — – טוען כי הנתבע הוא שפעל וידע וכי התבקש לסייע למנוח ולתובעת; הנתבע טוען כי מר — הוא שפעל וידע ולו אין ידיעות ואין מסמכים; והמנוח שינה את הטענות בהתאם למה שנשאל אך דבק בגרסה כי אצלו אין דבר והמסמכים רק אצל הנתבע או אצל מר —. לשיטת שלושתם למעשה “יד נעלמה” היא שניהלה, פעלה וקיבלה החלטות לגבי החברה. אולם שילוב של כל העדויות מעלה כי הנתבע היה בעל המניות של החברה עבור התובעת והמנוח, ולקח חלק משמעותי בוודאי משלב מסוים בפעילות החברה ומר — היה מנהלה של החברה בפועל. זאת גם עולה מהמסמכים שצורפו על ידי מר — לתצהירו והנתבע הוא שצירפם לכתב הגנתו.
  3. 113. הניסיון המשולש להרחיק כ”א את עצמו מענייני החברה, מחזק את טענותיה של התובעת כי ההתנהלות הייתה שהנתבע נרשם עבורה ועבור הנתבע כבעלי החברה ומר — נרשם עבורם כמנהל.

סיכום שילוב העדויות

  1. 114. במסגרת פס”ד בעמ”ש 32427-10-13קובע בית המשפט המחוזי לעניין הוכחת הנאמנות במקרים בהם אין חוזה נאמנות בכתב, כי על הטוען לנאמנות מוטל נטל כבד במישור הראייתי. בהמשך בית המשפט מצביע על בדיקה של שורה של זיקות הקשורות לנכס שבמחלוקת אותן יש לבדוק בנוסף לבחינת מהימנות הצדדים.

ראו: עמ”ש 32427-10-13פלונית נ’ פלוני סעיפים 11-14לפסק דינו של כב’ השופט שנלר (12.8.2015).

  1. 115. בחינת הנסיבות בענייננו מעלה כי מירב הזיקות מצביעות כי הנתבע פעל בנאמנות עבור התובעת.
  2. 116. סיכום ושילוב העדויות ותיאור ההתרחשויות העובדתיות מובילות למסקנה כי התקיימו יחסי נאמנות בין התובעת לנתבע:

הנתבע נרשם כבעל 100%מניות החברה משיקולים עסקיים ומיסויים לבקשת התובעת והמנוח ועבורם.

הנתבע הוא היחידי שנרשם כבעל מניות בחברה.

התובעת ביצעה העברות כספים מחשבונה לחשבון הנתבע להקמת החברה ולצורכי החברה (בין השנים 2003-2009).

החברה נוסדה ומומנה מכספי התובעת.

יוזמת רישום מניות החברה על שם הנתבע הייתה של התובעת והמנוח.

     כספי התובעת לא הועברו במתנה לנתבע אלא יועדו לצורכי החברה.

     כספי התובעת לא ניתנו לנתבע כהלוואה אלא יועדו לצרכי החברה.

בין התובעת לנתבע לא התקיימה שותפות עסקית.

הנתבע הסכים להירשם כבעל מניות בחברה ולהחזיק 100%ממניות החברה לטובת התובעת והמנוח. הנתבע לא טען כי הוא הבעלים של החברה באף שלב או כי הוא בעל זכויות בה. הוא הפנה את הזרקור שוב ושוב למערכת היחסים הממונית שבין התובעת למנוח. גם בכך יש להוכיח כי נוצרה נאמנות שלו כלפי התובעת שעה שטוען גם אם במשתמע כי החברה הינה של התובעת ושל המנוח.

הנתבע היה מודע לשיקולים העסקיים בגינם נרשמה החברה על שמו (ולא על שם התובעת ועל שם המנוח).

בין התובעת לנתבע התקיימה התנהלות כספית משך שנים הנוגעת לחברה.

הוכח כי הייתה התנהלות כלכלית מודעת ומושכלת שבה התובעת העבירה כספים לנתבע לטובת החברה, והנתבע היה מעביר אותם לחברה כהלוואת בעלים או בתשלום לספקים וכיוצ”ב.

  1. 117. בסופו של יום ולאחר הבאת הראיות הרבות על ידי הצדדים ובחינתם ושקילתן עולה כי ראיות רבות יותר ומהימנות יותר מצביעות על קיומם של יחסי נאמנות בין התובעת לנתבע.
  2. 118. באופן מקביל הנתבעת לא הצליחה להביא ראיות לרמייה מצד הנתבעים ולהיעדר ידיעתה בדבר רישום מניות החברה על שם הנתבע. מכל מקום רישום מניות החברה על שמו הבלעדי של הנתבע לרבות העברת הכספים לחשבונו כאשר כספים אלו ייעודם לשימוש החברה מהווים יחסי נאמנות בין התובעת לנתבע. מדובר בהתנהלות כספית ממושכת בין הצדדים כאשר התובעת והנתבע מודעים לכך שהכספים שמנותבים לחשבון הנתבע מיועדים לצרכי החברה. התנהלות זאת יש בה כדי להעיד כי בין התובעת לנתבע התקיימו יחסים שבוססו על יחסי אמון, שכן מדובר בסכומים גבוהים וניכרים שהעבירה התובעת לנתבע, בעוד שהכספים מיועדים לצרכי החברה.
  3. 119. יש בעדויות הצדדים מחלוקת בנוגע לחלוקת התפקידים והסמכויות בחברה של הנתבע ומר — -. מכל מקום מעדויות הצדדים ומעיון בצרופות עולה כי הנתבע הוא בעל 100%מניות בחברה, ומר — מנהלה של החברה. מעבר לכך לצורכי הליך זה אין צורך להכריע מעבר לכך מה הייתה חלוקת התפקידים המדוייקת ביניהם ומול התובעת והנתבע.
  4. 120. לאור האמור התובעת עמדה גם בנטל ההוכחה כי קיימת לה זכות לפחות לכאורית לתבוע את הכספים שלגביהם מבוקש לקבל את החשבונות: הוכח כי הכספים לחברה מקורם היה בכספי ירושתה של התובעת. הוכח כי התובעת העבירה לנתבע כספים עבור החברה. הוכח כי התובעת נתנה ערבות כספית ניכרת לחברה. הוכח כי העבירה כספים ישירות לספקים ולרכישות. הוכח כי מטרת הקמת החברה הייתה להשאת תשואות עבור התובעת ו/או עבור התובעת והמנוח. העובדה שלא עתרה בעת הזו לסעד כספי, אין בה על פי הפסיקה על מנת לגרוע מתביעתה.
  5. 121. על כן לאור האמור לעיל מהעדויות והראיות בהליך עולה כי התובעת הוכיחה שקיימת לה עילת תביעה לכאורית להשבת סכומים בעניינם היא תבעה את מתן החשבונות, ולו ביחס לחלק מהם. ראו לעניין זה: רע”א 3656/17ח’ליל ואח’ נ’ אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע”מ פיסקה 19לפסק דינו של כב’ השופט דנציגר (6.2017).
  6. 122. אשר על כן התובעת הוכיחה את שני התנאים הנדרשים בפסיקה לחובה למתן חשבונות: התובעת הוכיחה כי התקיימה מערכת יחסים מיוחדת בינה לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כמו כן לאור טיב מערכת היחסים שהוכחה – החזקת מניות בחברה עבור התובעת – הרי שקמה לתובעת, לפחות לכאורה לגבי חלק הכספים, הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם מבוקש לקבל את החשבונות.

היקף וסוג מתן החשבונות בו יש לחייב את הנתבע

  1. 123. כעת יש לבחון מה היקף וסוג החשבונות שהנתבע נדרש למסור לתובעת.
  2. 124. יש לדון ולהכריע במספר עניינים טרם דיון בהיקף וסוג חשבונות שיידרש הנתבע להמציא.
  3. 125. בכל הנוגע לטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע –הנתבע טוען כי ככל ובימ”ש יימצא כי קיימת זכאות לתובעת לחשבונות הרי שהיא זכאית לחשבונות 7שנים בלבד שיש למנותן ממועד הגשת התביעה בשנת 2015, קרי עד לחודש 4/2008בלבד ומאחר ולטענתו החברה הפסיקה לפעול בשנת 2009– על החשבונות להינתן רק לתקופה קצובה זו. התובעת עותרת למתן חשבונות משנת 2003עת הוקמה החברה ועד לסוף 2009.
  4. 126. דין טענת הנתבע להתיישנות – להידחות.
  5. 127. לאחר בחינת הראיות והעדויות ולאור האמור לעיל לגבי הטענות הצולבות של המנוח –

הנתבע זה כלפי זה, אני סבורה כי נסיבותיו המיוחדות של מקרה מחייבות דחיית טענת ההתיישנות. עצם העלאת טענת ההתיישנות על ידי הנתבע הינה טענה שלא בתום לב. בשל מערכת היחסים המיוחדת בין הצדדים היה על הנתבע לצפות שהוא יידרש ליתן דין בחשבון ביום מן הימים לגבי הפעולות שביצע. בחר הנתבע בזמן אמת שלא להעביר דיווחים שונים לתובעת היה עליו לקחת בחשבון כי ייתכן ויידרש לעשות כן בעתיד. הנתבע לא הוכיח באף שלב בהליך כי הכל נעשה בידיעתה של התובעת וכי יש בידיה את כל המסמכים שתבעה. גם אם הצליח להוכיח כי חלק מהפעולות היו בידיעתה וחלק מהפעולות בוצעו על ידה אישית, וחלק מהמסמכים כן בידה, הוא לא הוכיח כי התביעה משוללת יסוד וכי כל החשבונות שנתבעו הועברו לתובעת או היו ברשותה או בידיעתה.

  1. 128. יתרה מכך, קבלת טענת ההתיישנות כמוה כסגירת הדלת באופן מוחלט מפני התובעת לבדוק את זכויותיה בפרט לאור פטירתו המצערת של המנוח וכאשר מר — מצוי בחו”ל ויכולתה לקבל ממנו את הפרטים גם היא לא נהירה. לכך יש לצרף כאמור את העובדה כי המנוח, הנתבע ומר — כל אחד הטיל את האחריות למתן הפרטים על שכמי רעהו. מאחר ושוכנעתי כי הוכחה מערכת יחסים המקימה את החבות של הנתבע לתובעת, צמצום התקופה לחודשים ספורים, יעקרו מתוכן את התביעה בפועל.
  2. 129. בע”א 3496/15הורמוז בבלפור נ’ גבעת מרום בע”מ ואח'(1.2017) קבע בית המשפט העליון כי גם העלאת טענת התיישנות יש לעשות בתום לב. מאחר והוכח כי הנתבע פעל עבור התובעת וכי רישומו כבעל מניות יצר את מערכת היחסים המיוחדת בין הצדדים ומקימה לו חובה לספק לה חשבונות, בנסיבות הללו אין מקום לאפשר לו להעלות טענת התיישנות על מלוא התביעה.

כפי שצויין בע”א 3496/15בסעיף 12לפסק דינה של כב’ השופטת חיות בנסיבות שבהן נעשה שימוש בחוסר תום לב בהעלאת טענת התיישנות, המסקנה מהתנהלות זו כי נעשה שימוש שלא בתום לב בכלי הדיוני של התיישנות, זאת, על מנת להשיג לנתבע יתרון בלתי הוגן החורג מן התכלית שאותה נועד כלי דיוני זה לשרת. בנסיבות הללו יש מקום למנוע את השימוש בכלי דיוני זה על ידי הנתבע ולדחות את טענת ההתיישנות.

  1. 130. עתירת התובעת לסעדים כלפי צדדים שלישיים –דין עתירה זו להידחות. בתביעות עתרה התובעת לסעדים גם כנגד צדדים שלישיים המחייבים אותם להמציא לה ישירות מסמכים כאלה ואחרים ובאופן נרחב ביותר ולא מפורש. לא ניתן להעתר לסעד זה במסגרת תביעה מתן חשבונות. סעד של מתן חשבונות הוא אישי רק כלפי הנתבע לגביו הוכחה מערכת היחסים המיוחדת. על כן לא ניתן להעתר לסעדים כלפי בנקים, חברות, ספקים או כהגדרתה של התובעת: “כל גורם אחר אשר הקים, החזיק והפעיל הנתבע”.
  2. 131. עתירת התובעת לחייב את הנתבע לחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר וויתור על סודיות בנקאיתבשמו ובשם החברות – דין עתירה זו להידחות. התובעת לא נימקה סעד זה באופן מספק ולא שיכנעה כיצד ניתן לחייב את הנתבע משפטית לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר לטובתה או ויתור על סודיות בנקאית לטובתה. מתן חשבונות מחייב את הנתבע למסור חשבונות. הסעד שניתן אינו מקנה לתובעת לפעול בשמו של הנתבע ולהיכנס בנעליו.
  3. 132. כמו כן התובעת לא הרימה את הנטל ולו במקצת כיצד ניתן לחייב את הנתבע לחתום בשם

החברות לצורך בירור תביעה זו. בפרט כאשר מדובר בחברות זרות, וכאשר התובעת לא הבהירה גם לאילו “חברות” (ברבים, להבדיל מחברה אחת              , לגביה היה ברור מה מתבקש מהנתבע)

היא מתכוונת. התובעת טענה כי היה על הנתבע להביא חוות דעת לדין הזר להוכחת טענותיו לגבי הדין החל. אין בידי לקבל טענה זו. החברה לא נתבעה והסעד שהתבקש נגדה גם אם לא במפורש לא ניתן לדון בו, כאשר החברה אינה צד להליך ולא התבקש כלל לצרפה.

  1. 133. ויודגש – אין מחלוקת כי החברה הינה חברה זרה. החברה הוקמה, התאגדה ונרשמה בחו”ל, כל פעילותה הייתה בחו”ל (לא נטען כי פעלה בישראל) ולפי הצדדים גם כל נכסיה בחו”ל, וחל עליה הדין הזר. התובעת בחרה שלא להגיש את התביעה נגד החברה, לא ביקשה לצרפה להליך וממה שעולה בהליכים שבפניי לא נקטה גם בכל הליך בחו”ל נגד החברה. בנסיבות הללו היה עליה לקחת בחשבון כי הסעד שבית המשפט יוכל לתת ומוסמך לתת הוא מוגבל.
  2. 134. עתירת התובעת כי בימ”ש ימנה כבר עתה רו”ח חוקר שיעביר לתובעת דו”ח מה פירוטהכספים והנכסים שנצברו – דין עתירה זו להידחות. כאמור לעיל סעד של מתן חשבונות הוא אישי רק כלפי הנתבע לגביו הוכחה מערכת היחסים המיוחדת. ככל שלאחר שיינתן הצו תסבור התובעת כי קמה לה זכות תביעה כספית או זכות תביעה אחרת תואיל ותגיש תביעה מתאימה ובה סעדים ראויים וכלפי הגורמים המתאימים. אם סבורה הייתה התובעת כי דרך המלך הינה מינוי רו”ח חוקר ואין היא נזקקת לנתבע ולמתן צו נגדו – לא הייתה נדרשת להגשת התביעה הנוכחית. על כן ובמסגרת זו בלבד העתירה נדחית.
  3. 135. הוספת סעד בסיכומי התובעת למתן חשבונות להלוואות שניתנו למר — ולאחרים ושלאהוחזרו– סעד זה לא נתבע בתביעה והוסף רק בסיכומים. בנסיבות הללו אין מקום להרחבת החזית ואין מקום לדון כלל בסעד זה ולהיעתר לו.
  4. 136. רישום המנוח כנתבע בסיכומיה של התובעת –התובעת הוסיפה את המנוח כנתבע בסיכומיה. זאת, על אף שלא התבקש כנגדו בסופו של יום כל סעד ועל אף שבתמ”ש 21768-04-15הוא כלל לא נתבע. ויוזכר כי הנתבע נמחק מתמ”ש 59182-12-13. כך שבין כך ובין כך לא היה מקום לרישומו של המנוח. ממילא לאחר פטירת המנוח יש להגיש תביעה כנגד יורשיו או מנהלי עזבונו. ככל ולתובעת טענות נוספות שלא מוצו בהליכים הרכושיים בינה לבין המנוח (שכאמור הערעורים הרכושיים ההדדיים נמחקו בהסכמה ביום ביום 19.2.2020(עמ”ש 43446-05-18, עמ”ש 27139-05-18)), עליה להגיש הליך מתאים.
  5. 137. בהתאם לכך יש להכריע מה החשבונות שיידרש הנתבע להעביר לתובעת. נקודת המוצא הינה שנאמנות מחייבת שקיפות ועל הנאמן לנהוג בשקיפות מלאה ואמינה לכל תקופת נאמנותו ובאופן רחב שיאפשר לצד השני לקבל תמונה כוללת מהימנה על היקף וכלל הנאמנות.
  6. 138. אני מאשרת את התקופה הנתבעת משנת 2003ועד ליום 31.12.2009כפי שביקשה התובעת. מדובר בתקופה מעת הקמת החברה ועד לתום טענת התובעת כי העבירה כספים וביקשה גם עד למועד זה.
  7. 139. אני מאשרת את מתן החשבונות הנוגעים לקבלת כספים על ידי הנתבע מהתובעת או מהמנוח או משניהם עבור החברה וכן העברת כספים שבוצעה מהחברה לנתבע או לחברה בו יש לו אחזקות.
  8. 140. אני מאשרת מתן חשבונות הנוגעים לחברה ולפעילותה העסקית כפי שיפורט להלן.
  9. 141. אשר על כן ניתן צו המורה לנתבע להעביר לתובעת עד ליום 1.1.2022את החשבונות הבאים:

א.   הנתבע יגיש תצהיר מגובה במסמכים ובו דין וחשבון על כל הכספים שקיבל מהתובעת או

מהמנוח או משניהם ועל כל הכספים שהועברו על ידו לחברת —— , משנת 2003ועד ליום

31.12.2009, לרבות מסמכי בנק המעידים על העברות הללו ולרבות כספים שהוגדרו כהלוואת בעלים מהנתבע לחברה.

ב.    הנתבע יגיש את כל מסמכי חברת ——— , המצויים בידיו החל משנת 2003ועד ליום

31.12.2009לרבות דו”חות שנתיים של החברה, דפי חשבון בנק של החברה, פירוט בתצהיר אלו נכסים נרכשו על ידי החברה (מתי, באיזה שיעור ופרטי הנכס), דו”ח מלאי נכון ליום 31.12.2009, כל מסמך של החברה שיש בידיו החל משנת 2003ועד ליום 31.12.2009. ככל שנמכרו נכסים על ידי החברה יפורט בתצהיר אלו נכסים נמכרו (מתי, באיזה שיעור ופרטי הנכס), ספרי החברה ככל שאלו מצויים בידיו, רשימת עובדים וספקים ככל שאלו מצויים בידיו. פריט שאינו בידי הנתבע עליו לפרט מפורשות כי הוא אינו בידיו וממי הוא סבור שניתן לקבלו.

ג.    הנתבע יגיש תצהיר מגובה במסמכים ובו דין וחשבון על כל הכספים שהועברו אליו מחברת   , לרבות מסמכי בנק המעידים על העברות הללו, לרבות ככל שהועברו הכספים לחברה שבה יש לנתבע אחזקות בשיעור כלשהו, וזאת משנת 2003ועד ליום 31.12.2009.

ה.     סיכום

  1. 142. אשר על כן אני נעתרת לתביעה באופן חלקי ומאשרת מתן חשבונות בהתאם לצו בסעיף 141.
  2. 143. הוצאות ההליך – לאחר בחינת תוצאות ההליך ולאור התנהלות התובעת שהקשתה על ניהולו ובשל שינוי טענותיה, על אף שנעתרתי לחלק מעתירות התובעת, אין צו להוצאות.
  3. 144. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
  4. 145. המזכירותתסגור את שני התיקים שבכותרת.

ניתן היום, כ”ג אלול תשפ”א, 31אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

 

 

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ”ש 59182-12-13התובעת נ’ הנתבע ואח’
תמ”ש 21768-04-15
לפני כבוד השופטת תמר סנונית פורר
התובעת: התובעת
ע”י ב”כ עו”ד סמוכה
נגד
הנתבע: הנתבע
ע”י ב”כ עו”ד שלום כהן

עורך דין עורכי דין » ירושה: פסק דין בתביעות של אישה למתן חשבונות כנגד אחיו של בן זוגה לשעבר המנוח (תמ”ש 59182-12-13)

עורכי דין מומלצים בתחום