צור קשר
אודותפסק דין
עורך דין מומלץ
- 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 16.12.21שניתנה בתיק תה”ס 63501-03-18, וזו לשונה:
“לאחר עיון בטענות הצדדים, בשים לב לפרוטוקול שצורף מתיק אזרחי שבין המבקש וב”כ המשיבה, לפיו האחרון הסכים להעברת חומרים מבית משפט לענייני משפחה, ועל מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש להציג חומרים שהוא טוען כי הם מהותיים לצורך הוכחת חפותו, מצאתי להיעתר לבקשה. יובהר כי כל פרט מזהה ביחס לקטינים יושחר. המשיבה מחויבת בהוצאות הבקשה בסך 1,000₪ שישולמו לו עד ליום 26.12.21“.
- 2. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הוגשה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא. ביום 21.12.21ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע ההחלטה, והתבקשה תגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע. לאחר שזו הוגשה, ניתנה החלטתי, ביום 2.1.22, לפיה הצו הארעי יהפוך לצו זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
- 3. לטענת המבקשת, בתמצית, שגה בית משפט קמא בהחלטתו: לא היה מקום להשוות בין התיק האזרחי (המתנהל בין ב”כ המבקשת למשיב) לבין ההליך הפלילי בעניינו של המשיב. שכן, בתיק האזרחי הדבר נעשה בהסכמת הצדדים ולגבי מסמכים ספציפיים, כאשר התיק האזרחי מתנהל בדלתיים סגורות, והמסמכים שהועברו לתיק האזרחי סווגו כ”חסוי”; ההחלטה אינה מנומקת; ניתן היתר גורף להמצאת מלוא המסמכים שהוגשו בתיקי המשפחה, מבלי לבדוק ולפרט מדוע אותם מסמכים רלוונטיים לבירור ההליך הפלילי; לא נבחנה טובת הקטינים והאם מוצדק להעביר מסמכים בעניינם להליך
הפלילי; מדובר במסמכים בעלי רגישות גבוהה ולא ניתנה לכך כל התייחסות בהחלטה קמא.
- 4. מנגד, טען המשיב, בתמצית, כי דין הבקשה להידחות: המשיב מגן על חפותו במסגרת ההליך הפלילי, ועל מנת להוכיח כי המבקשת לוקה בחוסר מהימנות נדרשים המסמכים מתיקי המשפחה; הדיון בהליך הפלילי מתנהל בדלתיים סגורות ומכאן כי פרטיות הצדדים והקטינים לא תופר; המבקשת העבירה מסמכים מתיקי המשפחה לידי הקטינים; החומר המשפטי המצוי בתיקים המתנהלים בבימ”ש קמא מעיד באופן משמעותי על המבקשת ושאלת מהימנותה; אין לפגוע בזכות המשיב להגנה על חפותו. בסע’55לתגובה טען המשיב כי הוא מסכים שכל המסמכים שברצונו להגיש לערכאה הפלילית יועברו תחילה לבימ”ש קמא/בימ”ש זה.
- 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, מצאתי כי יש ממש בבקשה ולכן ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.
דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.
- 6. בית משפט הדן בבקשה להמצאת/העברת מסמכים מתיקי משפחה אל הליך משפטי אחר נדרש לאזן בין אינטרסים שונים: מצד אחד, על זכותו של בעל הדין להמציא מסמכים אלו להליך אחר, כדי להוכיח טענותיו ו/או חפותו; ומצד שני, על זכויות בעלי הדין הנוספים שבהליך, לרבות זכויות הקטינים שבימ”ש אמון על טובתם והגנתם. אינטרסים אלו יש לבחון לאור מידת הרלוונטיות של המסמכים הספציפיים המבוקשים, ונוכח מהותו וסיווגו של ההליך המשפטי האחר שאליו מבוקש להעביר את המסמכים, כאשר על ביהמ”ש לשקול, בכובד ראש, את מלוא הטענות ולהכריע בבקשה בהתאם לנסיבות המונחות בפניו.
בענייננו, אני סבורה, כפי שיפורט להלן, כי בית משפט קמא לא ערך את האיזונים הנדרשים, והחלטת בית המשפט לקונית, כוללנית מדי וגורפת, אינה מפורטת ואינהמנומקת כנדרש.
ובמה דברים אמורים? בית משפט קמא נעתר, כאמור, לבקשת המשיב להמצאת מלוא המסמכים המצויים בתיקי המשפחה, כך שאלו יועברו אל התיק הפלילי; ואולם, במסגרת החלטתו לא נבחנו לגופו טענות הצדדים (הטענות אף לא פורטו בהחלטה), וממילא לא ניתנה כל הכרעה אופרטיבית בטענות אלו. כך, למשל, לא נבחנה הטענה בדבר הפגיעה האפשרית בקטינים, לא נבדקה מידת הרלוונטיות של המסמכים להליך הפלילי, לא ניתנה התייחסות להעדר הסכמת בעלי הדין להמצאת המסמכים המצויים בתיקי המשפחה (להבדיל מההסכמה שניתנה בהליך האזרחי המתנהל בין ב”כ המבקשת למשיב) ולא נבחנה הפגיעה בפרטיות הצדדים והקטינים.
אם אין די בכך, הרי שבית המשפט התיר, כאמור, חשיפת מלוא המסמכים שהוגשו בתיקי המשפחה המתנהלים בין הצדדים, כאשר מעיון בתיק קמא עולה כי לתיק זה “קשורים” במערכת נט המשפט 19(!) תיקי משפחה נוספים (מתוכם חמישה תיקים בבימ”ש זה). אין כל הסבר המניח את הדעת מדוע נדרש המשיב להמציא את המסמכים שהוגשו ב-19תיקי משפחה אל הערכאה הפלילית, ואין כל נימוק לכך בהחלטת קמא. נראה כי חשיפת מלוא המסמכים מכלל תיקי המשפחה באופן גורף איננה מידתית, ויש בה כדי לפגוע הן בזכויותיה של המבקשת (ואולי אף בזכויות בן זוגה הנוכחי) וכן בזכויות ובאינטרסים של הקטינים, שבימ”ש אמון על טובתם.
באופן דומה, נראה כי בקשת המשיב להמצאת המסמכים המצויים בתיקי המשפחה הוגשה באופן כוללני מדי, בהעדר פירוט של המסמכים הספציפיים אותם מבוקש להעביר לידי הערכאה הפלילית, ומבלי לציין את מידת הרלוונטיות של מסמכים אלו להליך הפלילי. אין די בטענת המשיב לפיה הוא נדרש להוכיח את חוסר מהימנותה של המבקשת, כדי להצדיק חשיפת מלוא המסמכים שהוגשו בתיקי המשפחה הרבים, שמטבעם הינם הליכים חסויים המתנהלים בדלתיים סגורות, שנדונים בהם עניינם של בני זוג וקטינים. למיטב הבנתי, ההליך הפלילי מתנהל בגין טענת אלימות של המשיב כלפי המבקשת, ולא ברור מדוע נדרשת הערכאה הפלילית למידע אודות הקטינים/השתכרות הצדדים/רכוש הצדדים/חוו”ד של גורמי טיפול ועוד, לצורך הכרעה בהליך הפלילי, ובמיוחד כאשר מהימנות בעל דין ניתן להוכיח באמצעים אחרים, ומידתיים יותר.
עוד יצוין, כי גם במסגרת ההליך שבכותרת, המשיב לא פירט אילו מסמכים מבוקש להעביר לערכאה הפלילית או את מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים.
יתרה מזאת, אין בהשחרת פרטים מזהים ע”ג המסמכים שהוגשו בתיקי קמא, כשלעצמה, כדי לאשר את המצאתם לערכאה הפלילית. על בית המשפט לבחון תחילה את הרלוונטיות של כל מסמך ומסמך, ואת האינטרסים המוגנים, ורק לאחר שהשתכנע כי יש צורך מהותי ורלוונטי לחשיפת המסמכים, ואין המדובר בפגיעה בלתי מידתית בבעלי הדין הנוספים (והקטינים), ניתן לשקול להורות על המצאת המסמכים, במגבלות הנדרשות, אם בכלל. מילים אחרות, השחרת פרטים מזהים אינה עילה או נימוק מספקים למתן האישור להמצאת המסמכים לתיק הפלילי, אלא היא הדרך שבה ניתן להמציא את המסמכים, אם בכלל, לאחר שביהמ”ש ערך את האיזונים הראויים כאמור.
בנסיבות האמורות, עולה, איפוא, כי בית משפט קמא לא בחן את כלל הטענות, לא ערךאת האיזון הראוי בין האינטרסים השונים, לא בחן את הרלוונטיות של המסמכים,ומשכך אין מנוס מביטול ההחלטה קמא. יחד עם זאת, ובהמשך להצעת המשיב בסע’55לתגובתו, המשיב רשאי להגיש לבית משפט קמא בקשה חדשה וספציפית ביחס לכל מסמך ומסמך שאותו מבוקש להמציא לערכאה הפלילית, ובית המשפט יבחן את הבקשה בהתאם לכללי הדין.
- 7. לפיכך נקבע כדלקמן:
החלטת בימ”ש קמא מיום 16.12.21- מבוטלת.
כמפורט לעיל, המשיב רשאי להגיש לבית משפט קמא בקשה חדשה וספציפית ביחס לכל מסמך אותו מבוקש להעביר לערכאה הפלילית, וביהמ”ש יכריע בבקשתו.
המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך 3,000₪.
העירבון שהופקד יוחזר למבקשת באמצעות ב”כ.
פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י”ד אדר א’ תשפ”ב, 15פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
רמ”ש 46235-12-21
שם תיק ללא שמות חסויים
תיק חיצוני: קיימים מסמכים.
בפני כבוד השופטת ורדה פלאוט
מבקשת פלונית
נגד
משיב פלוני
[wpseo_breadcrumb]
