רשלנות רפואית

כותרת: מנתח פלסטי פנים

עורך דין מומלץ

מנתח פנים פלסטי הוא איש מקצוע רפואי המתמחה בפרוצדורות כירורגיות ולא כירורגיות המתמקדות בשיפור ההיבטים האסתטיים והתפקודיים של הפנים, הראש והצוואר. מומחים אלה עוברים הכשרה והסמכה קפדנית כדי לספק טיפולים למגוון רחב של מצבים, כולל חריגות מולדות, פציעות טראומטיות וחששות אסתטיים (1). מנתחים פלסטיים בפנים בדרך כלל מבצעים הליכים כמו ניתוח אף, מתיחת פנים, ניתוח עפעפיים וניתוחים משחזרים (2).

חינוך והדרכה:

כדי להפוך למנתח פלסטי פנים, יש להשלים תחילה תואר רפואי (MD או DO) מבית ספר מוסמך לרפואה, ולאחר מכן התמחות בניתוח אף-אוזן-גרון-ראש צוואר או כירורגיה פלסטית (3). תוכניות תושבות נמשכות בדרך כלל 5-7 שנים ומספקות הכשרה מקיפה בהליכי פנים משחזרים וקוסמטיים כאחד (4). לאחר השלמת התמחות, מנתחים רבים בוחרים להמשיך בהכשרה נוספת בכירורגיה פלסטית ושיפוץ פנים, המוסמכת על ידי האקדמיה האמריקאית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (AAFPRS) או ארגונים מקבילים במדינות אחרות (5).

תעודה:

בארצות הברית, הסמכת מועצת המנהלים היא אינדיקטור חשוב למומחיות של מנתח בתחומו. מנתחים פלסטיים בפנים יכולים לקבל הסמכה מהמועצה האמריקאית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (ABFPRS), המחייבת ביצוע מוצלח של בחינה בכתב ובעל פה, וכן סקירה של מקרים כירורגיים (6). במדינות אחרות קיימות מועצות הסמכה שוות כדי להבטיח סטנדרט גבוה של מומחיות וטיפול (7).

נהלים:

מנתחים פלסטיים בפנים מבצעים מגוון הליכים, אשר ניתן לסווג באופן נרחב כשחזורים או קוסמטיים (8). ניתוחי שחזור מטרתם להחזיר תפקוד ומראה תקינים למבני פנים המושפעים מחריגות מולדות, טראומה או מחלות, בעוד שניתוחים קוסמטיים מתמקדים בשיפור המראה האסתטי (9).

הליכים נפוצים המבוצעים על ידי מנתחים פלסטיים פנים כוללים (10):

1. ניתוח אף: הליך כירורגי לעיצוב מחדש של האף למטרות אסתטיות או תפקודיות (11).
2. מתיחת פנים: הליך כירורגי להפחתת סימני ההזדקנות הנראים לעין, כגון עור נפול וקמטים, על ידי הידוק שרירי הפנים והסרת עודפי עור (12).
3. Blepharoplasty: הליך כירורגי לטיפול בצניחת עפעפיים או צניחת עפעפיים על ידי הסרת עודפי עור, שרירים ושומן (13).
4. Otoplasty: הליך כירורגי לתיקון אוזניים בולטות או מוטעות (14).
5. ניתוח שחזור פנים: מגוון טכניקות כירורגיות המשמשות לתיקון עיוותים בפנים הנגרמים כתוצאה מטראומה, מחלה או חריגות מולדות (15).

טיפולים לא ניתוחיים, כגון הזרקות (למשל, בוטוקס וחומרי מילוי עוריים), טיפולי לייזר ופילינג כימי, מבוצעים גם על ידי מנתחים פלסטיים בפנים כדי לתת מענה לחששות אסתטיים (16).

הפניות:

1. האקדמיה האמריקאית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (AAFPRS). (נד). על ניתוחים פלסטיים לפנים. אוחזר מאתר https://www.aafprs.org/patient/procedures/
2. שם.
3. Kim, L., & Johnson, CM (2013). כירורגיה פלסטית ומשקמת פנים. Otolaryngologic Clinics of North America, 46(5), 679-694.
4. שם.
5. AAFPRS. (נד). תוכנית מלגות. אוחזר מאתר https://www.aafprs.org/fellowship/
6. המועצה האמריקאית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (ABFPRS). (נד). לגבי ABFPRS. אוחזר מאתר https://www.abfprs.org/about/
7. הפדרציה הבינלאומית של ארגוני כירורגיה פלסטית פנים (IFFPSS). (נד). אגודות חברות. אוחזר מאתר https://www.iffpss.org/member-societies/

8. הגדלת שפתיים: הליך המגביר את המלאות והצורה של השפתיים באמצעות חומרי מילוי ניתנים להזרקה, העברת שומן או שתלים כירורגיים (17).
9. הגדלת סנטר: הליך כירורגי לשיפור האיזון של תווי הפנים על ידי שיפור גודלו וצורתו של הסנטר באמצעות שתלים או מניפולציה של עצמות (18).
10. מתיחת צוואר: הליך כירורגי לטיפול בעור נפול ורפיון שרירים בצוואר, המבוצע לרוב בשילוב עם מתיחת פנים (19).
11. הרמת גבות: הליך כירורגי להרמת הגבות והחלקת קמטים במצח, יצירת מראה צעיר וערני יותר (20).
12. תיקון טראומה בפנים: מגוון טכניקות כירורגיות המשמשות לטיפול בפציעות פנים הנובעות מתאונות, פציעות ספורט או אלימות (21).
13. שחזור סרטן העור: פרוצדורות כירורגיות לתיקון פגמים בפנים בעקבות הסרת סרטן העור, במטרה לשקם את המראה והתפקוד של המטופל (22).
14. תיקון צלקת: טכניקות כירורגיות ולא ניתוחיות המשמשות כדי למזער את הופעת צלקות, כולל אלו הנובעות מאקנה, פציעות או ניתוחים קודמים (23).

בטיחות המטופל ותוצאות:

מנתחי פנים פלסטיים מקפידים על תקני בטיחות מחמירים ועוקבים אחר נהלים מבוססי ראיות כדי להבטיח תוצאות מיטביות למטופליהם (24). כדי למזער את הסיכון לסיבוכים, חיוני למטופלים לבחור מנתח פנים פלסטי מוסמך עם ניסיון רב בהליך הספציפי שהם שוקלים (25). על המטופלים לדון בגלוי בציפיותיהם ובדאגותיהם עם המנתח שלהם במהלך תהליך הייעוץ כדי להבטיח הבנה הדדית של התוצאה הרצויה והסיכונים הפוטנציאליים (26).

בשנים האחרונות, התקדמות בטכניקות כירורגיות ובטכנולוגיה שיפרה את הבטיחות והיעילות של ניתוחי פנים פלסטיים, מה שהובילה לשיעורי שביעות רצון גבוהים יותר של המטופלים ולתוצאות בעלות מראה טבעי יותר (27). עם זאת, חשוב שלמטופלים יהיו ציפיות ריאליות ויבינו שהתוצאות האישיות עשויות להשתנות (28).

הפניות:

17. האגודה האמריקאית למנתחים פלסטיים (ASPS). (נד). הגדלת שפתיים. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/cosmetic-procedures/lip-augmentation
18. ASPS. (נד). ניתוח סנטר. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/cosmetic-procedures/chin-surgery
19. ASPS. (נד). הרמת צוואר. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/cosmetic-procedures/neck-lift
20. ASPS. (נד). הרמת מצח. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/cosmetic-procedures/brow-lift
21. Manson, PN, & Hoopes, JE (1984). שברים בפנים. כירורגיה פלסטית קלינית, 11(2), 141-153.
22. Miller, DL, & Weinstock, MA (1994). סרטן עור לא-מלנומה בארצות הברית: שכיחות. כתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, 30(5), 774-778.
23. בראון, BC, McKenna, SP, Siddhi, K., McGrouther, DA, & Bayat, A. (2008). העלות הסמויה של צלקות עור: איכות חיים לאחר צלקות בעור. Journal of Plastic, Reconstructive & Aesthetic Surgery, 61(9), 1049-1058.
24. Kim, L., & Johnson, CM (2013). כירורגיה פלסטית ומשקמת פנים. Otolaryngologic Clinics of North America, 46(5), 679-694.
25. ASPS. (נד). כיצד לבחור מנתח פלסטי. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/patient-safety
26. שם.
27. Zoumalan, RA, & Larrabee, W

חינוך והדרכה:

כדי להפוך למנתח פלסטי פנים ישראלי, יש להשלים תחילה תואר רפואי מבית ספר לרפואה ישראלי מוסמך, ולאחר מכן התמחות בניתוח אף-אוזן-גרון-ראש צוואר או כירורגיה פלסטית (3). תוכניות התמחות בישראל מפוקחות על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל ונמשכות בדרך כלל 5-7 שנים, ומספקות הכשרה מקיפה בהליכי פנים משחזרים וקוסמטיים (4). לאחר השלמת התמחות, מנתחים רבים בוחרים להמשיך בהכשרה נוספת בכירורגיה פלסטית ומשקמת פנים, המוסמכים על ידי ארגונים כמו האקדמיה האירופית לכירורגיה פלסטית פנים (EAFPS) או הפדרציה הבינלאומית לכירורגיה פלסטית פנים (IFFPSS) (5).

תעודה:

בישראל, הסמכת מועצת המנהלים היא אינדיקטור חשוב למומחיות המנתח בתחומו. מנתחי פנים פלסטיים ישראלים יכולים לקבל הסמכה מהאגודה הישראלית לכירורגיה פלסטית ואסתטית (ISPAS), המחייבת ביצוע מוצלח של בחינות בכתב ובעל פה, וכן סקירת מקרים כירורגיים (6). בנוסף, מנתחים פלסטיים לפנים ישראלים עשויים לבקש הסמכה בינלאומית של מועצת המנהלים, כגון המועצה האמריקאית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (ABFPRS) או המועצה האירופית לכירורגיה פלסטית ושחזורית פנים (EBFPRS) (7).

נהלים:

מנתחי פנים פלסטיים ישראלים מבצעים מגוון פרוצדורות, שניתן לסווג באופן נרחב כשחזורים או קוסמטיים (8). ניתוחי שחזור מטרתם להחזיר תפקוד ומראה תקינים למבני פנים המושפעים מחריגות מולדות, טראומה או מחלות, בעוד שניתוחים קוסמטיים מתמקדים בשיפור המראה האסתטי (9).

הליכים נפוצים המבוצעים על ידי מנתחי פנים ישראליים כוללים (10):

1. ניתוח אף: הליך כירורגי לעיצוב מחדש של האף למטרות אסתטיות או תפקודיות (11).
2. מתיחת פנים: הליך כירורגי להפחתת סימני ההזדקנות הנראים לעין, כגון עור נפול וקמטים, על ידי הידוק שרירי הפנים והסרת עודפי עור (12).
3. Blepharoplasty: הליך כירורגי לטיפול

סוגיות משפטיות הנוגעות לעבור ניתוח פלסטי בפנים עשויות להשתנות בהתאם לתחום השיפוט ולנסיבות הספציפיות. עם זאת, כמה סוגיות משפטיות נפוצות עשויות לכלול:

1. הסכמה מדעת: דרישה חוקית למנתחים לקבל הסכמה מדעת מהמטופלים לפני ביצוע כל הליך כירורגי. תהליך זה כולל הסבר יסודי של הסיכונים, היתרונות והסיבוכים הפוטנציאליים של הניתוח, כמו גם דיון באפשרויות טיפול חלופיות (1).
2. הגבלות גיל: בתחומי שיפוט רבים, ישנן מגבלות גיל חוקיות לעבור ניתוח קוסמטי אלקטיבי. בדרך כלל, מטופלים חייבים להיות בני 18 לפחות או להיות בעלי הסכמת הורים אם הם קטינים (2).
3. רישוי והסמכה: מנתחים חייבים להיות בעלי רישיון לעסוק ברפואה, ובאופן אידיאלי, עליהם להיות מוסמכים מוסמכים במומחיות שלהם. ביצוע ניתוח ללא רישוי והסמכה מתאימים עלול להוביל להשלכות משפטיות על המנתח ועלול להשפיע על יכולתו של המטופל לבקש פיצוי במקרה של סיבוכים (3).
4. רשלנות רפואית: אם מטופל חווה סיבוכים או תוצאה לא מספקת עקב רשלנותו של המנתח, ייתכן שיש לו עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. זה יכול לכלול מצבים שבהם המנתח לא מצליח לעמוד בסטנדרט הטיפול המקובל או לא מטפל כראוי בסיבוכים (4).
5. סודיות ופרטיות: מנתחים וצוותיהם נדרשים על פי חוק לשמור על סודיות המידע על המטופל, לרבות רשומות רפואיות ותמונות. חשיפה לא מורשית של מידע זה עלולה להוביל לתוצאות משפטיות (5).
6. פרסום וקידום: מנתחים חייבים לפעול לפי הנחיות אתיות ותקנות משפטיות בעת פרסום שירותיהם. טענות כוזבות או מטעות, לרבות מצג שווא של אישורים או תוצאות מטופלים, עלולות להוביל לבעיות משפטיות (6).
7. שימוש מחוץ לתווית במוצרים: מנתחים עשויים להשתמש במוצרים מחוץ לתווית שאושרו על ידי ה-FDA, אך עליהם להודיע ​​למטופלים על הסיכונים והיתרונות הקשורים לשימוש מחוץ לתווית. אי ביצוע זה עלול לגרום לתוצאות משפטיות (7).
8. תיירות רפואית בינלאומית: מטופלים הנוסעים למדינה אחרת לצורך ניתוח פלסטי בפנים עלולים להיתקל באתגרים משפטיים, כגון אכיפה של חוזים, סוגיות שיפוטיות והיכולת לבקש פיצוי בגין רשלנות או סיבוכים (8).

הפניות:

1. איגוד הרפואה האמריקאי. (נד). הסכמה מדעת. אוחזר מאתר https://www.ama-assn.org/delivering-care/ethics/informed-consent
2. מועצת נופילד לביואתיקה. (2017). הליכים קוסמטיים: סוגיות אתיות. אוחזר מאתר https://www.nuffieldbioethics.org/publications/cosmetic-procedures
3. האגודה האמריקאית למנתחים פלסטיים. (נד). כיצד לבחור מנתח פלסטי. אוחזר מאתר https://www.plasticsurgery.org/patient-safety
4. Peck, GL, & Angel, C. (2014). רשלנות רפואית בכירורגיה קוסמטית ופלסטית. בבטיחות החולה בכירורגיה פלסטית (עמ’ 79-84). ספרינגר, בוסטון, MA.
5. משרד הבריאות ושירותי האנוש האמריקאי. (נד). תקציר של חוק הפרטיות של HIPAA. אוחזר מאתר https://www.hhs.gov/hipaa/for-professionals/privacy/laws-regulations/index.html
6. ועדת הסחר הפדרלית. (נד). פרסום ושיווק. אוחזר מאתר https://www.ftc.gov/tips-advice/business-center/advertising-and-marketing
7. מנהל המזון והתרופות האמריקאי. (2018). שימוש מחוץ לתווית במכשירים רפואיים. אוחזר מאתר https://www.fda.gov/medical-devices/medical-device-safety/off-label-use-medical-devices
8. Chen, J., & Oreskovic, A. (2013). תיירות מרפא: כיוון חדש לכירורגיה אלקטיבית. JAMA Surgery, 148(10), 976-977.

סוגיות משפטיות הנוגעות לעבור ניתוח פלסטי בפנים בישראל עשויות לכלול:

1. הסכמה מדעת: בדומה למדינות אחרות, מנתחים ישראלים נדרשים לקבל הסכמה מדעת מהמטופלים לפני ביצוע כל הליך כירורגי. תהליך זה כולל הסבר יסודי של הסיכונים, היתרונות והסיבוכים הפוטנציאליים של הניתוח, כמו גם דיון באפשרויות טיפול חלופיות (1).
2. הגבלת גיל: בישראל, על המטופלים להיות בני 18 לפחות כדי לעבור ניתוח קוסמטי אלקטיבי ללא הסכמת הורים. למטופלים מתחת לגיל 18 נדרשת הסכמת הורים (2).
3. רישוי והסמכה: מנתחים ישראלים חייבים להיות בעלי רישיון לעסוק ברפואה ולהיות בעלי הסמכה מתאימה. ביצוע ניתוח ללא רישוי והסמכה מתאימים עלול להוביל להשלכות משפטיות על המנתח ועלול להשפיע על יכולתו של המטופל לבקש פיצוי במקרה של סיבוכים (3).
4. רשלנות רפואית: אם מטופל חווה סיבוכים או תוצאה לא מספקת עקב רשלנות המנתח, ייתכן שיש לו עילה לתביעת רשלנות רפואית לפי החוק הישראלי. זה יכול לכלול מצבים שבהם המנתח לא מצליח לעמוד בסטנדרט הטיפול המקובל או לא מטפל כראוי בסיבוכים (4).
5. סודיות ופרטיות: כמו בתחומי שיפוט אחרים, מנתחים ישראלים וצוותיהם נדרשים על פי חוק לשמור על סודיות המידע על המטופל, לרבות רשומות רפואיות ותמונות. חשיפה לא מורשית של מידע זה עלולה להוביל לתוצאות משפטיות (5).
6. פרסום וקידום: מנתחים ישראלים חייבים לפעול לפי הנחיות אתיות ותקנות משפטיות בעת פרסום שירותיהם. טענות כוזבות או מטעות, לרבות מצג שווא של אישורים או תוצאות מטופלים, עלולות להוביל לבעיות משפטיות (6).
7. שימוש מחוץ לתווית במוצרים: מנתחים בישראל רשאים להשתמש במוצרים שאושרו על ידי משרד הבריאות הישראלי מחוץ לתווית, אך עליהם להודיע ​​למטופלים על הסיכונים והיתרונות הכרוכים בשימוש מחוץ לתווית. אי ביצוע זה עלול לגרום לתוצאות משפטיות (7).
8. תיירות רפואית בינלאומית: מטופלים ישראלים שנוסעים למדינה אחרת לצורך ניתוח פלסטי בפנים עלולים להיתקל באתגרים משפטיים, כגון אכיפה של חוזים, בעיות שיפוט והיכולת לבקש פיצוי בגין רשלנות או סיבוכים (8).

הפניות:

1. ההסתדרות הרפואית בישראל. (2006). הסכמה מדעת – הנחיות מעשיות. אוחזר מאתר https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_84_informedconsent.pdf
2. משרד הבריאות הישראלי. (נד). ניתוח פלסטי. אוחזר מאתר https://www.health.gov.il/Subjects/Surgery/plastic_surgery/Pages/default.aspx (בעברית)
3. ההסתדרות הרפואית בישראל. (נד). התמחות ורישוי. אוחזר מאתר https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=5294
4. שמואלי, ב’ (2008). רשלנות רפואית בישראל: ניתוח משפטי ואמפירי. האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים.
5. משרד המשפטים הישראלי. (2011). חוק הגנת הפרטיות. אוחזר מאתר https://www.nevo.co.il/law_html/law01/066_001.htm (בעברית)
6. משרד הבריאות הישראלי. (2014). הנחיות פרסום לשירותי רפואה. אוחזר מאתר https://www.health.gov.il/hozer/mr03_2014.pdf (בעברית)
7. משרד הבריאות הישראלי. (נד). מכשירים רפואיים. אוחזר מאתר https://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/Pages/default.aspx (בעברית)
8. Lunt, N., & Carrera, P. (2010). תיירות מרפא: הערכת העדויות על טיפול בחו”ל. Maturitas, 66(1), 27-32.