דוגמה מחושבת: ניתוח, נזק קבוע או נכות
2 מתוך 5יסודות שהעובדות כבר מראות
צריך להוכיח: הפרת החובה, קשר סיבתי והסכמה מדעת, בעיקר בחוות דעת של מומחה (תקנה 87(א)). היום האחרון לתביעה לפי הכלל הפשוט: 10.6.2032.
לבדוק את המקרה שלכםרשלנות רפואית היא טיפול שסטה ממה שמטפל סביר ומיומן היה עושה באותן נסיבות וגרם נזק למטופל (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כדי להוכיח אותה צריך להראות חובת זהירות, הפרה, נזק וקשר סיבתי, ולפעמים גם הפרה של חובת ההסבר (סעיף 13 לחוק זכויות החולה). הבדיקה כאן מראה מה כבר עולה מהעובדות ומה עוד צריך להוכיח.
לפי מה שקרה (לידה, ניתוח, אבחון, הרדמה, תרופה, שיניים או רק ההסבר): אילו יסודות העובדות כבר מראות, מה צריך להוכיח ובמה, מתי הנטל עובר לרופא, איזו חוות דעת חובה לצרף, אילו מסמכים לבקש, המסלולים במקביל לתביעה והיום האחרון לתביעה.
נפתח מקישור שיתוף. התשובות נטענו מהקישור ולא נשמרו אצלנו, והחישוב רץ שוב עם הנתונים העדכניים.
יש חישוב שמור במכשיר הזה.
ממנו נספרות שבע השנים
רק לקטין: הזמן עד גיל 18 לא נספר
הנזק התגלה מאוחר יותר?
לא חובה. עובר לשעון, שמחשב גילוי מאוחר (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין)
i בדיקה של היסודות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, לא הכרעה
דוגמה מחושבת: ניתוח, נזק קבוע או נכות: יסודות שהעובדות כבר מראות
2 מתוך 5לפי מה שהזנתם, העובדות מצביעות על חובת זהירות ונזק. צריך להוכיח: הפרת החובה, קשר סיבתי והסכמה מדעת, בעיקר בחוות דעת של מומחה (תקנה 87(א)). היום האחרון לתביעה לפי הכלל הפשוט: 10.6.2032.
- צריך להוכיח
- 3 יסודות
- היום האחרון לפי הכלל הפשוט
- 10.6.2032
- ימים עד אז
- 2,058
תיק המטופל, חמישה יסודות. 1. חובת זהירות: העובדות מצביעות עליו. 2. הפרת החובה: צריך להוכיח. 3. קשר סיבתי: צריך להוכיח. 4. נזק: העובדות מצביעות עליו. 5. הסכמה מדעת: צריך להוכיח.
- חובת זהירותהעובדות מצביעות עליו
קיבלתם טיפול רפואי (ניתוח) ממטפל או ממוסד רפואי, ולכן חלה חובת זהירות כלפיכם (סעיף 36 לפקודה; סעיף 2 לחוק זכויות החולה מונה את המטפלים). סעיף 36
- מכתב השחרור או הרשומה שבידיכם מראים שטופלתם
- הפרת החובהצריך להוכיח
צריך להראות שהמטפל סטה ממה שמטפל סביר ומיומן היה עושה באותן נסיבות (סעיף 35); תוצאה קשה לבדה לא מוכיחה סטייה. סעיף 35
- חוות דעת של מומחה בתחום: התחום הכירורגי של הניתוח (תקנה 87(א))
- הרשומה המלאה מאותו יום: מה נבדק, מתי ומה הוחלט
- סעיף 41 ("הדבר מעיד על עצמו") יכול להעביר את הנטל, רק אם שלושת התנאים שלו מתקיימים: ראו למטה
- קשר סיבתיצריך להוכיח
צריך להראות שהנזק נגרם בגלל הסטייה, ולא בגלל המחלה עצמה או סיבוך שהיה קורה גם בטיפול סביר; ההוכחה לפי מאזן ההסתברויות. סעיף 35
- חוות דעת של מומחה שמסבירה מה היה קורה בטיפול סביר (תקנה 87(א))
- הרשומה לפני הטיפול ואחריו, כדי להראות את השינוי
- נזקהעובדות מצביעות עליו
סימנתם פגיעה קבועה או נכות: זה נזק כמשמעותו בפקודה (סעיף 2). סעיף 2
- קביעת נכות של מומחה, ומסמכי הטיפול וההשתכרות
- הסכמה מדעתצריך להוכיח
לא ידוע מה הוסבר. ההסבר צריך לכלול את האבחנה, מהות הטיפול, הסיכונים והחלופות (סעיף 13); לניתוח ההסכמה בכתב, עם תמצית ההסבר (סעיף 14(ב), התוספת הראשונה). סעיף 13
- טופס ההסכמה ודף ההסבר מהרשומה
- מה אתם זוכרים מהשיחה לפני הטיפול
מי צריך להוכיח, ומתי הנטל עובר
- ככלל מי שתובע מוכיח את כל היסודות, לפי מאזן ההסתברויות: סביר יותר שכן מאשר שלא. סעיף 35
- אם יתברר שחלק מהרשומה חסר (למשל רצועת ניטור, דוח ניתוח או גיליון): נזק ראייתי: כשאין רשומה רפואית על האירוע או שהרשומה לא מלאה, בתי המשפט מעבירים את נטל השכנוע למוסד הרפואי, להוכיח שלא התרשל (ע"א 9328/02). ע"א 9328/02
- הדבר מעיד על עצמו: כשמתקיימים שלושה תנאים, על הנתבע להוכיח שלא התרשל (סעיף 41 לפקודה): 1. לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק; 2. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; 3. האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט. בית המשפט בודק כל תנאי; הכלל לא חל אוטומטית. סימנתם שלא יכולתם לדעת מה נעשה (למשל בהרדמה): זה התנאי הראשון. סעיף 41
- פגיעה באוטונומיה: הפסיקה הכירה בעילה של פגיעה ביכולת של המטופל להחליט על הטיפול, למשל כשלא קיבל מידע על מצבו, גם בלי להוכיח שההסבר החסר גרם לנזק הגופני (ע"א 2781/93, ע"א 9936/07: דעקה נ' בית החולים כרמל חיפה; בן דוד נ' ענטבי). ע"א 2781/93
חוות דעת של מומחה: חובה לצרף לתביעה
מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות שלו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו (תקנה 87(א)). תקנה 87(א) המומחה המתאים כאן: התחום הכירורגי של הניתוח.
בית המשפט רשאי לפטור מצירוף חוות הדעת או לדחות את מועד הגשתה; מבקשים את זה לכל המאוחר עם כתב התביעה (תקנה 87(ד)); מי שלא צירף חוות דעת רפואית ולא קיבל פטור לא יכול להביא עדות של מומחה רפואי מטעמו, אלא מטעמים מיוחדים (תקנה 93(א)).
מה לאסוף, ומאיפה
- לאסוףהרשומה הרפואית המלאה של הטיפולהמוסד שטיפל (מחלקת הרשומות הרפואיות של בית החולים, הקופה או המרפאה); זכות לקבל עותק סעיף 18(א)
- ישמכתב השחרור וסיכומי הביקורנמסר בשחרור או בביקור; עותק נוסף מהרשומה
- לאסוףהמסמכים מהניתוח: דוח הניתוח; גיליון ההרדמה; רישומי ההתאוששות והסיעוד; הדמיות לפני הניתוח ואחריוחלק מהרשומה: מבקשים אותם במפורש בבקשה לעותק, כי בקשה כללית לא תמיד כוללת אותם סעיף 17(א)
- לאסוףטופס ההסכמה ודף ההסברמהרשומה; לניתוחים (חוץ מכירורגיה זעירה), צינתורים של כלי דם, דיאליזה, הקרנות, הפריה חוץ-גופית וכימותרפיה ההסכמה בכתב סעיף 14(ב)
- לאסוףמסמכי הנזק: אישורי מחלה, קביעות נכות, קבלות ותלושי שכרהרופאים המטפלים, הביטוח הלאומי, המעסיק, וקבלות שלכם
- לאסוףחוות דעת של מומחה: התחום הכירורגי של הניתוחמומחה רפואי שאתם או עורך הדין פונים אליו; מצרפים אותה לכתב התביעה תקנה 87(א)
- לאסוףיומן: מה קרה, מתי, מה נאמר ומי נכחאתם: כותבים עכשיו, כשהזיכרון טרי, בלי להשלים מה שלא זוכרים
מסלולים במקביל לתביעה
אף אחד מהם הוא לא תביעה, והזמן להגשת תביעה ממשיך לרוץ: חוק ההתיישנות לא מונה תלונה או בירור בין מה שעוצר אותו. חוק ההתיישנות על נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי נאמר במפורש: החלטות הנציב לא מאריכות מועד שנקבע בחוק: הגשת תלונה או בירורה לא מאריכים אותו. סעיפים 43 עד 46 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- תלונה למשרד הבריאות
תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות: על חשש לרשלנות, לאי-מקצועיות או להתנהגות לא ראויה של בעלי מקצוע רפואי; אפשר גם לערער על הטיפול בתלונה. טלפון *5400; עודכן 26.4.2026
- האחראי לזכויות המטופל במוסד
בכל מוסד רפואי יש אחראי לזכויות המטופל שמקבל תלונות; תלונה על איכות הטיפול עוברת למנהל המוסד. סעיף 25
- ועדת בדיקה
ועדת בדיקה בודקת תלונה של מטופל או אירוע חריג; ממנים אותה מנהל המוסד, מנהל קופת החולים או המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך (21(א)). הממצאים והמסקנות נמסרים למטופל; הפרוטוקול נמסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי, אלא אם בית משפט הורה למסור אותו. סעיף 21; סעיף 21(ב)-(ד)
- ועדת בקרה ואיכות
החומר של ועדת בקרה ואיכות חסוי ולא משמש ראיה, אבל ממצאים עובדתיים על מצב המטופל, הטיפול ותוצאותיו נרשמים ברשומה הרפואית (22(ה)); מטופל שסבור שממצאים עובדתיים לא נרשמו ברשומה רשאי להגיש השגה לוועדת אתיקה (סעיף 23). סעיף 22
- הליך משמעתי נגד המטפל
על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, השר רשאי לבטל רישיון של רופא, להתלות אותו, או לתת נזיפה או התראה; בין העילות: חוסר יכולת או רשלנות חמורה (41(3)), והפרת הוראה של חוק זכויות החולה (41(7)). לפני צו כזה הרופא מקבל הזדמנות להתגונן לפני ועדה (סעיף 44(א)). ההליך המשמעתי לא פוסק פיצויים. סעיף 41
- קבילה על קופת החולים
קבילה לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: על קופת החולים, כשלא נתנה שירות, בדיקה או תרופה שבסל; תלונות על רשלנות רפואית מטופלות בנציבות למקצועות רפואיים. סעיפים 43 עד 46 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; השירות ניתן ללא עלות
עד מתי: הכלל הפשוט
- המטופל: 10.6.2032 (7 שנים מ-10.6.2025)
לפי סעיף 5(1) וסעיף 10 לחוק ההתיישנות. גילוי מאוחר, תקרת 10 השנים ומקרה מוות: בשעון של רשלנות רפואית.
התרחיש לסימולציה
תיק רשלנות רפואית: ניתוח ב-10.6.2025, מטופל בגיר, נזק קבוע או נכות. העובדות מצביעות על חובת זהירות ונזק; צריך להוכיח הפרת החובה, קשר סיבתי והסכמה מדעת. המטופל היה בהרדמה ולא ידע מה נעשה. היום האחרון לתביעה לפי הכלל הפשוט: 10.6.2032. השאלה לתרגול: חקירה נגדית של המומחה הרפואי מטעם בית החולים על הסטייה מהרמה של מטפל סביר, הקשר בין הטיפול לנזק וההסבר שניתן לפני הטיפול. איך שואלים אותו שאלות קצרות, בלי להתווכח על רפואה?
לתרגל חקירה נגדית של המומחהמה עושים עכשיו
איך נבדק, צעד אחר צעד
- האירוע: ניתוח, 10.6.2025; בגיר; נזק קבוע או נכות
- חובת זהירות: העובדות מצביעות עליו (סעיף 36)
- הפרת החובה: צריך להוכיח (סעיף 35)
- קשר סיבתי: צריך להוכיח (סעיף 35)
- נזק: העובדות מצביעות עליו (סעיף 2)
- הסכמה מדעת: צריך להוכיח (סעיף 13)
- בהרדמה או בלי יכולת לדעת: התנאי הראשון של סעיף 41
- חוות דעת של מומחה: תקנה 87(א)
- המטופל: מ-10.6.2025 ועוד 7 שנים = 10.6.2032: 10.6.2032
המועדים
| תאריך | מה | הכלל |
|---|---|---|
| 10.6.2025 | יום הטיפול | |
| 10.6.2032 | המטופל: היום האחרון להגשת תביעה לפי הכלל הפשוט | סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות |
חוות הדעת והמומחים: התקנות
| התקנה | מה היא קובעת |
|---|---|
| תקנה 87(א) | מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות שלו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו |
| תקנה 87(ד) | בית המשפט רשאי לפטור מצירוף חוות הדעת או לדחות את מועד הגשתה; מבקשים את זה לכל המאוחר עם כתב התביעה |
| תקנה 93(א) | מי שלא צירף חוות דעת רפואית ולא קיבל פטור לא יכול להביא עדות של מומחה רפואי מטעמו, אלא מטעמים מיוחדים |
| תקנה 87(ב) | תובע שהגיש חוות דעת רפואית נבדק, לדרישת הנתבע, אצל מומחה מטעם הנתבע |
| תקנה 87(ג) | חוות דעת נגדית לחוות הדעת הרפואית של הנתבע: בתוך 60 ימים מהיום שהומצאה, או במועד אחר שבית המשפט הורה |
| תקנה 88(א) | בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו |
| תקנה 88(ד) | מומחה שמונה בהסכמה: חוות הדעת של הצדדים לא מוגשות, ואלה שהוגשו נחשבות כאילו לא התקבלו כראיה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת |
| תקנה 91(ג) | שאלות הבהרה למומחה בית המשפט: בקשת רשות לא יאוחר מ-14 ימים מקבלת חוות הדעת |
מה השתנה ומתי
| מתי | מה השתנה | מקור |
|---|---|---|
| 1996 | חוק זכויות החולה: חובת ההסכמה מדעת (סעיפים 13-15), חובת הרשומה (סעיף 17) והזכות לעותק (סעיף 18); הפרת החוק נוספה לעילות המשמעת של רופאים ורופאי שיניים (סעיפים 33-34) | חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 |
| 1.1.2021 | תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נכנסו לתוקף: חוות דעת רפואית מצורפת לכתב התביעה (תקנה 87(א)), ומי שלא צירף ולא קיבל פטור לא מביא מומחה רפואי (תקנה 93(א)) | תקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 |
| 2024 | חוק ההתיישנות, תיקון מס' 8 (חרבות ברזל): הימים 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים בתקופה שעוד רצה | סעיף 15א(א) לחוק ההתיישנות |
בדיקת תיק רשלנות רפואית: סיכום
הנתונים: ניתוח; 10.6.2025; בגיר; נזק קבוע או נכות; הסבר לפני הטיפול: לא ברור; בידיכם: מכתב שחרור או סיכום ביקור.
התוצאה: לפי מה שהזנתם, העובדות מצביעות על חובת זהירות ונזק. צריך להוכיח: הפרת החובה, קשר סיבתי והסכמה מדעת, בעיקר בחוות דעת של מומחה (תקנה 87(א)). היום האחרון לתביעה לפי הכלל הפשוט: 10.6.2032.
- חובת זהירות: העובדות מצביעות עליו. קיבלתם טיפול רפואי (ניתוח) ממטפל או ממוסד רפואי, ולכן חלה חובת זהירות כלפיכם (סעיף 36 לפקודה; סעיף 2 לחוק זכויות החולה מונה את המטפלים). מה מוכיח: מכתב השחרור או הרשומה שבידיכם מראים שטופלתם.
- הפרת החובה: צריך להוכיח. צריך להראות שהמטפל סטה ממה שמטפל סביר ומיומן היה עושה באותן נסיבות (סעיף 35); תוצאה קשה לבדה לא מוכיחה סטייה. מה מוכיח: חוות דעת של מומחה בתחום: התחום הכירורגי של הניתוח (תקנה 87(א)); הרשומה המלאה מאותו יום: מה נבדק, מתי ומה הוחלט.
- קשר סיבתי: צריך להוכיח. צריך להראות שהנזק נגרם בגלל הסטייה, ולא בגלל המחלה עצמה או סיבוך שהיה קורה גם בטיפול סביר; ההוכחה לפי מאזן ההסתברויות. מה מוכיח: חוות דעת של מומחה שמסבירה מה היה קורה בטיפול סביר (תקנה 87(א)); הרשומה לפני הטיפול ואחריו, כדי להראות את השינוי.
- נזק: העובדות מצביעות עליו. סימנתם פגיעה קבועה או נכות: זה נזק כמשמעותו בפקודה (סעיף 2). מה מוכיח: קביעת נכות של מומחה, ומסמכי הטיפול וההשתכרות.
- הסכמה מדעת: צריך להוכיח. לא ידוע מה הוסבר. ההסבר צריך לכלול את האבחנה, מהות הטיפול, הסיכונים והחלופות (סעיף 13); לניתוח ההסכמה בכתב, עם תמצית ההסבר (סעיף 14(ב), התוספת הראשונה). מה מוכיח: טופס ההסכמה ודף ההסבר מהרשומה; מה אתם זוכרים מהשיחה לפני הטיפול.
הנטל: ככלל מי שתובע מוכיח את כל היסודות, לפי מאזן ההסתברויות: סביר יותר שכן מאשר שלא אם יתברר שחלק מהרשומה חסר (למשל רצועת ניטור, דוח ניתוח או גיליון): נזק ראייתי: כשאין רשומה רפואית על האירוע או שהרשומה לא מלאה, בתי המשפט מעבירים את נטל השכנוע למוסד הרפואי, להוכיח שלא התרשל (ע"א 9328/02) הדבר מעיד על עצמו: כשמתקיימים שלושה תנאים, על הנתבע להוכיח שלא התרשל (סעיף 41 לפקודה): 1. לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק; 2. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; 3. האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקט. בית המשפט בודק כל תנאי; הכלל לא חל אוטומטית. סימנתם שלא יכולתם לדעת מה נעשה (למשל בהרדמה): זה התנאי הראשון פגיעה באוטונומיה: הפסיקה הכירה בעילה של פגיעה ביכולת של המטופל להחליט על הטיפול, למשל כשלא קיבל מידע על מצבו, גם בלי להוכיח שההסבר החסר גרם לנזק הגופני (ע"א 2781/93, ע"א 9936/07: דעקה נ' בית החולים כרמל חיפה; בן דוד נ' ענטבי)
מועדים: 10.6.2025 יום הטיפול; 10.6.2032 המטופל: היום האחרון להגשת תביעה לפי הכלל הפשוט.
מקורות: פקודת הנזיקין [נוסח חדש], נוסח ל-18.9.2023; חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, נוסח ל-6.4.2025; תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, נוסח ל-19.10.2026; חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958; מבקר המדינה, דוח שנתי 62 (2012), משרד הבריאות: תביעות רשלנות רפואית, עמ' 217. נבדק 22.10.2026.
הודפס ב-22.10.2026 מ-jus-tice.co.il. מידע כללי: אם יש עילה, מכריע בית המשפט לפי הראיות וחוות הדעת.
הצעד הבא: לבקש את התיק הרפואי, לבדוק את היום האחרון לתביעה, ולתרגל חקירה נגדית של המומחה הרפואי של הצד השני
מקורות (נבדקו ב-22.10.2026)
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: סעיף 35 התרשלות ורשלנות; סעיף 36 חובת הזהירות; סעיף 2 הגדרת נזק; סעיף 41 הדבר מעיד על עצמו (שלושה תנאים); סעיף 19(א) העיזבון; סעיף 78 התלויים; סעיף 89(2) נזק שהתגלה מאוחר. נוסח עדכני ל-18.9.2023, נבדק 22.10.2026.
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996: סעיף 13 הסכמה מדעת; סעיף 14(ב) הסכמה בכתב לניתוחים (חוץ מכירורגיה זעירה), צינתורים של כלי דם, דיאליזה, הקרנות, הפריה חוץ-גופית וכימותרפיה; סעיף 15(3) חירום; סעיף 17(א) חובת הרשומה; סעיף 18(א) עותק מהרשומה; סעיף 21 ועדת בדיקה; סעיף 22 ועדת בקרה ואיכות; סעיף 25 האחראי לזכויות המטופל. נוסח עדכני ל-6.4.2025.
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: תקנה 87(א): מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות שלו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו; תקנה 87(ד) פטור; תקנה 87(ג) חוות דעת נגדית בתוך 60 ימים; תקנה 88(א) ותקנה 88(ד) מומחה מטעם בית המשפט; תקנה 91(ג) שאלות הבהרה בתוך 14 ימים; תקנה 93(א). נוסח עדכני ל-19.10.2026.
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958: סעיף 5(1): 7 שנים; סעיף 10 קטין מגיל 18; סעיף 15א(א): 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים; חוק הפרשנות, התשמ"א-1981, סעיף 10(ג) יום מנוחה.
- פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976: סעיף 41: על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, השר רשאי לבטל רישיון של רופא, להתלות אותו, או לתת נזיפה או התראה; בין העילות: חוסר יכולת או רשלנות חמורה (41(3)), והפרת הוראה של חוק זכויות החולה (41(7)); סעיף 44(א). לרופא שיניים: סעיף 45 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979. נוסח עדכני ל-7.8.2025.
- משרד הבריאות: הגשת תלונה על בעלי מקצועות רפואיים: תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות: על חשש לרשלנות, לאי-מקצועיות או להתנהגות לא ראויה של בעלי מקצוע רפואי; אפשר גם לערער על הטיפול בתלונה. עודכן 26.4.2026, נקרא 22.10.2026.
- משרד הבריאות: קבילה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי: קבילה לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: על קופת החולים, כשלא נתנה שירות, בדיקה או תרופה שבסל; תלונות על רשלנות רפואית מטופלות בנציבות למקצועות רפואיים; החלטות הנציב לא מאריכות מועד שנקבע בחוק: הגשת תלונה או בירורה לא מאריכים אותו (סעיפים 43 עד 46 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי). עודכן 9.4.2026.
- מבקר המדינה, דוח שנתי 62 (2012), משרד הבריאות: תביעות רשלנות רפואית, עמ' 217: נזק ראייתי: כשאין רשומה רפואית על האירוע או שהרשומה לא מלאה, בתי המשפט מעבירים את נטל השכנוע למוסד הרפואי, להוכיח שלא התרשל (ע"א 9328/02); פגיעה באוטונומיה: ע"א 2781/93, ע"א 9936/07; ע"א 4960/04. פסקי הדין מתוארים במילים, בלי חישוב.
- בית המשפט העליון: פסקי דין: ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור; דנ"א 4693/05 בית החולים כרמל נ' מלול (2010): שאלה פתוחה לפי הנסיבות.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. מה שהקלדתם לא נשמר אצלנו. החישוב נבנה על ידי צוות Jus-Tice.
לפני שמגישים תביעה אפשר לתרגל חקירה נגדית של המומחה הרפואי מטעם בית החולים, מול שופט וירטואלי, עם העובדות שנבדקו כאן ובלי פרטים מזהים. הדמויות הן AI, והתרגול אינו נשמר אצלנו.
הבדיקה אומרת מה חסר, ואת החסר משיגים בשני צעדים. את התיק הרפואי מבקשים במכתב שמכין כלי הבקשה לקבלת תיק רפואי, ואת היום האחרון לתביעה, כולל גילוי מאוחר, קטינים ומקרה מוות, מחשב השעון של ההתיישנות ברשלנות רפואית.
שתי דוגמאות מחושבות
ניתוח בהרדמה, ונשארה פגיעה קבועה
מטופל בגיר נותח ב-10.6.2025 ונשארה פגיעה קבועה. יש בידיו מכתב שחרור, ולא ברור מה הוסבר לו לפני הניתוח. לפי העובדות, שניים מחמשת היסודות כבר עולים: חובת זהירות ונזק. הפרת החובה והקשר הסיבתי מוכחים בחוות דעת של מומחה בתחום הכירורגי, שמצורפת לכתב התביעה (תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). המטופל היה בהרדמה ולא יכול היה לדעת מה נעשה, וזה התנאי הראשון של הכלל "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודה). היום האחרון לתביעה לפי הכלל הפשוט: 10.6.2032.
| היסוד | מה יצא | הכלל |
|---|---|---|
| חובת זהירות | העובדות מצביעות עליה | סעיף 36 לפקודת הנזיקין |
| הפרת החובה וקשר סיבתי | צריך להוכיח, בחוות דעת של מומחה | סעיף 35; תקנה 87(א) |
| נזק | העובדות מצביעות עליו | סעיף 2 לפקודת הנזיקין |
| הסכמה מדעת | צריך להוכיח; לניתוח, בכתב | סעיפים 13 ו-14(ב) לחוק זכויות החולה |
| היום האחרון לתביעה | 10.6.2032 | 7 שנים, סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות |
לידה שבה נפגעו התינוק והיולדת, וחסרה רצועת ניטור
תינוק נולד ב-1.9.2025, וגם התינוק וגם היולדת נפגעו. יש מכתב שחרור, וחלק מרצועת הניטור העוברי לא נמסר. גם כאן העובדות מראות חובת זהירות ונזק, ושלושה יסודות צריך להוכיח. הרשומה החסרה יכולה להעביר את נטל השכנוע לבית החולים, לפי דוקטרינת הנזק הראייתי. לשניהם מועדים נפרדים: התביעה של התינוק נמנית מגיל 18 ומסתיימת ב-1.9.2050, ושל היולדת ב-1.9.2032.
| מי | ממתי נספר | היום האחרון לפי הכלל הפשוט |
|---|---|---|
| התינוק | מיום ההולדת ה-18, 1.9.2043 (סעיף 10) | 1.9.2050 |
| היולדת | מיום הלידה, 1.9.2025 (סעיף 5(1)) | 1.9.2032 |
מה צריך להוכיח: חמשת היסודות
עוולת הרשלנות בנויה מארבעה יסודות (סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין): חובת זהירות של המטפל כלפי המטופל, הפרה של החובה, נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק. חוסר באחד מהם מפיל את התביעה. לידם עומדת חובה נפרדת: לא נותנים טיפול רפואי בלי הסכמה מדעת, אחרי הסבר סביר על האבחנה, על הטיפול, על הסיכונים ועל החלופות (סעיף 13 לחוק זכויות החולה). לכן הבדיקה כאן עוברת על חמישה יסודות.
| היסוד | מה צריך להראות | איך מוכיחים בפועל |
|---|---|---|
| חובת זהירות | שהתקיימו יחסי מטפל ומטופל שיצרו חובה מקצועית | רשומות קבלה, הפניה, כרטיס מטופל, מכתב שחרור |
| הפרת החובה (התרשלות) | שהמטפל סטה מהרמה שמטפל סביר היה נוקט | חוות דעת של מומחה, והנהלים הרפואיים של אותו זמן |
| נזק | שנגרם נזק בגוף, בנפש או בכסף | מסמכים רפואיים, קביעת נכות, קבלות והפסדי שכר |
| קשר סיבתי | שההתרשלות גרמה לנזק, ולא מהלך המחלה עצמה | חוות דעת של מומחה שמקשרת בין המחדל לתוצאה |
| הסכמה מדעת | שלא הוסבר מה שהחוק מחייב להסביר לפני הטיפול | טופס ההסכמה, דף ההסבר, ומה נאמר בשיחה |
יש מקורות שמציגים את העוולה כשלושה יסודות (התרשלות, נזק וקשר סיבתי) וכוללים את חובת הזהירות בתוך ההתרשלות. המהות זהה: בלי סטייה מהסטנדרט, בלי נזק ובלי קשר בין השניים, אין עילה.
סטנדרט "הרופא הסביר": הלב של ההוכחה
המבחן הוא לא אם התוצאה הייתה טובה, אלא אם ההתנהלות הייתה סבירה. בית המשפט שואל אם מטפל סביר ומיומן, עם הכשרה וניסיון דומים, היה פועל כך באותן נסיבות ובאותו זמן (סעיף 35 לפקודה). טעות כנה בשיקול דעת מקצועי היא לא בהכרח רשלנות; רק סטייה לא סבירה מהסטנדרט המקצועי מקימה עילה.
לא כל תוצאה רעה היא רשלנות, ולא כל טעות היא עוולה. ההוכחה מתמקדת בפער בין מה שנעשה לבין מה שרופא סביר היה עושה.
נזק בלי הסבר: הסכמה מדעת
ההסבר צריך לכלול את האבחנה והסיכויים, את מהות הטיפול ואת התועלת הצפויה, את הסיכונים ואת החלופות, וגם אם הטיפול חדשני (סעיף 13(ב)). לניתוח, לצינתור, לדיאליזה, להקרנות, להפריה חוץ-גופית ולכימותרפיה ההסכמה ניתנת בכתב, עם תמצית ההסבר (סעיף 14(ב) והתוספת הראשונה). במצב חירום מותר טיפול דחוף בלי הסכמה רק אם בגלל החירום אי אפשר היה לקבל אותה (סעיף 15(3)). כשלא הוסבר מה שהיה צריך, הפסיקה הכירה בפיצוי על פגיעה באוטונומיה, גם בלי להוכיח שההסבר החסר גרם לנזק הגופני (ע"א 2781/93; ע"א 9936/07). להרחבה: הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
נטל ההוכחה, ומתי הוא עובר אל הרופא
ככלל, מי שתובע מוכיח את כל היסודות במאזן ההסתברויות, כלומר שסביר יותר שכן מאשר שלא. יש שני מצבים שבהם הנטל יכול לעבור אל הנתבע.
הראשון הוא רשומה חסרה. המטפל חייב לתעד את מהלך הטיפול ברשומה רפואית (סעיף 17(א) לחוק זכויות החולה). כשאין רשומה על האירוע או שהיא לא מלאה, בתי המשפט מעבירים את נטל השכנוע למוסד הרפואי, להוכיח שלא התרשל: זו דוקטרינת הנזק הראייתי (ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור), כפי שתיאר אותה גם מבקר המדינה בדוח 62. המשמעות המעשית: היעדר תיעוד אינו "בעיה של הרופא בלבד", והוא עשוי להיות נקודת המפתח בתביעה. עוד על כך בנזק ראייתי ורשומה רפואית חסרה.
השני הוא הכלל "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודה). הוא חל רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד: לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה גרם לנזק, למשל בזמן הרדמה; הנזק נגרם על ידי משהו שהיה בשליטה מלאה של הנתבע; והאירוע מתיישב יותר עם חוסר זהירות מאשר עם זהירות סבירה. סיבוך קשה לבדו לא מפעיל את הכלל.
שאלה אחת עדיין פתוחה לפי הנסיבות: האם מפצים על פגיעה בסיכויי ההחלמה, כשאי אפשר להוכיח שהטיפול גרם לנזק כולו. בית המשפט העליון דן בה בדיון נוסף (דנ"א 4693/05, בית החולים כרמל נ' מלול), ועורך דין בודק איך היא חלה על המקרה.
חוות דעת של מומחה: חובה לצרף לכתב התביעה
מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו (תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בתוקף מ-1.1.2021). המומחה בוחן את הרשומה, קובע אם הייתה סטייה מהסטנדרט, ומסביר את הקשר הסיבתי לנזק. מי שלא צירף חוות דעת ולא קיבל פטור לא יכול להביא עדות של מומחה רפואי מטעמו, אלא מטעמים מיוחדים (תקנה 93(א)).
- המומחה צריך להיות בתחום שבו אירעה הפגיעה: מיילדות, הרדמה, כירורגיה וכדומה.
- פטור מצירוף או דחייה של המועד מבקשים לכל המאוחר עם כתב התביעה (תקנה 87(ד)).
- חוות דעת נגדית לחוות הדעת של הנתבע מגישים בתוך 60 ימים (תקנה 87(ג)).
- בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו (תקנה 88(א)); במינוי בהסכמה, חוות הדעת של הצדדים לא נכנסות כראיה (תקנה 88(ד)). שאלות הבהרה אליו מבקשים בתוך 14 ימים (תקנה 91(ג)).
- עלות חוות הדעת משתנה לפי התחום והיקף הבדיקה.
עוד על צירוף חוות הדעת בצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, ועל המומחה מטעם בית המשפט במומחים מטעם בית המשפט. על עלויות ההליך ושלביו: שכר טרחה ותהליך בתביעת רשלנות רפואית.
המסמכים שמוכיחים את התביעה: רשימה לאיסוף
ככל שאוספים מוקדם יותר חומר מלא, ההוכחה חזקה יותר. מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, כולל העתק (סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה). כדאי לאסוף:
- את הרשומה הרפואית המלאה: גיליון האשפוז, סיכום המחלה, דוחות הניתוח וההרדמה.
- את תוצאות הבדיקות וההדמיות, עם הפענוחים ועם ההדמיות עצמן.
- את מכתבי השחרור, ההפניות והמרשמים.
- את התיעוד של המעקב לפני הטיפול ואחריו.
- קבלות, אישורי מחלה והוכחת הפסדי שכר, לראש הנזק הכספי.
- יומן אישי: תאריכים, שמות אנשי צוות ומה נאמר.
בלידה מבקשים במפורש גם את רצועות הניטור העוברי, את הפרטוגרמה, את ציוני אפגר ואת תיק הפגייה, כי בקשה כללית לא תמיד כוללת אותם. הכלי למעלה מסמן מה כבר יש בידיכם ומה עוד לאסוף, לפי סוג האירוע.
אבחון שגוי כדוגמה להוכחת רשלנות רפואית
רשלנות רפואית מופיעה בסוגים רבים: אבחון שגוי או מאוחר, טעויות בניתוח, שגיאות במתן תרופות, פגיעות בלידה ורשלנות בהרדמה. המשותף לכולם: אותם יסודות צריכים להתקיים ולהיות מוכחים. באבחון שגוי צריך להראות שהאבחון סטה מהסטנדרט (למשל התעלמות מתסמינים או אי-הפניה לבדיקה מתבקשת), שנגרם נזק, ושהטעות או האיחור גרמו להחמרה. חובת ההסבר כוללת לפי הפסיקה גם בדיקות שאינן בסל ושאפשר לעשות באופן פרטי (ע"א 4960/04). להרחבה ראו רשלנות רפואית באבחון: אבחנה שגויה ומאוחרת, ולסוגים נוספים שגיאות נפוצות של רופאים ובתי חולים.
כמה זמן יש? התיישנות ומועדים
תקופת ההתיישנות הכללית היא שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958). אם הנזק לא התגלה ביום שאירע, המניין מתחיל ביום הגילוי, אבל התביעה מתיישנת בכל מקרה עשר שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). לקטין הזמן עד גיל 18 לא נספר (סעיף 10), ולכן בדרך כלל אפשר לתבוע עד גיל 25. הימים 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים בתקופה שעוד רצה אז (סעיף 15א), ויום אחרון שחל בשבת או בחג עובר ליום שאחריו. בלידה לתינוק וליולדת יש מועדים נפרדים. איחור עלול לחסום את התביעה, ולכן כדאי לבדוק את המועד מוקדם.
מסלולים במקביל לתביעה: תלונה, ועדת בדיקה והליך משמעתי
אפשר להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, על חשש לרשלנות, לאי-מקצועיות או להתנהגות לא ראויה של בעלי מקצוע רפואי. תלונה של מטופל או אירוע חריג יכולים להוביל לוועדת בדיקה, שממצאיה ומסקנותיה נמסרים למטופל; הפרוטוקול נמסר רק בצו של בית משפט (סעיף 21 לחוק זכויות החולה). על רופא שגילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה, או שהפר את חוק זכויות החולה, אפשר להגיש קובלנה, וההליך המשמעתי יכול להסתיים בנזיפה, בהתליית הרישיון או בביטולו (סעיף 41 לפקודת הרופאים). אף אחד מאלה הוא לא תביעה, אף אחד לא פוסק פיצויים, ואף אחד לא עוצר את מרוץ ההתיישנות. עוד בתלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, בועדת בדיקה בבית החולים ובתלונה משמעתית נגד רופא.
איך תובעים: התהליך בקצרה
- אוספים את הרשומה הרפואית ואת המסמכים (ראו הרשימה למעלה).
- בודקים אם יש עילה ומה המועד: איזה יסוד כבר מוצג ומה חסר.
- מזמינים חוות דעת ממומחה רפואי בתחום המתאים.
- מגישים כתב תביעה עם חוות הדעת (תקנה 87(א)).
- מנהלים את ההליך: כתבי טענות, מומחים, גילוי מסמכים, ולפעמים פשרה.
בכלי למעלה אפשר לתרגל חקירה נגדית של המומחה הרפואי מטעם הנתבע, עם העובדות שנבדקו ובלי פרטים מזהים. כמה זה עולה, מהאגרה ועד שכר הטרחה, בודקים במחשבון עלויות תביעת רשלנות רפואית. לליווי מקצועי: עורך דין רשלנות רפואית.
מדריך זה הוא חלק מהמדריך המלא: עורך דין רשלנות רפואית.
פסקי דין בנושא
מדריכים בנושא
- פקודת הנזיקין רשלנות רפואית
- הסכמה מדעת
- נזק ראייתי רשומה רפואית חסרה
- סיבוך מוכר או רשלנות רפואית
- הדבר מדבר בעד עצמו סעיף 41
שאלות נפוצות
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא טיפול רפואי שסטה ממה שמטפל סביר ומיומן היה עושה באותן נסיבות, וגרם נזק למטופל. היא נבחנת לפי עוולת הרשלנות שבסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין: חובת זהירות, הפרה, נזק וקשר סיבתי. גם טיפול בלי הסבר שהחוק מחייב לתת לפני הטיפול יכול להקים עילה (סעיף 13 לחוק זכויות החולה). תוצאה קשה לבדה לא מוכיחה רשלנות.
איך מוכיחים רשלנות רפואית?
מוכיחים ארבעה יסודות: חובת זהירות, הפרה שלה (סטייה ממה שרופא סביר היה עושה), נזק וקשר סיבתי, ולפעמים גם הפרה של חובת ההסבר. ההוכחה נשענת על הרשומה הרפואית ועל חוות דעת של מומחה מאותו תחום, שמצורפת לכתב התביעה (תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). ההוכחה היא לפי מאזן ההסתברויות: סביר יותר שכן מאשר שלא.
האם חובה לצרף חוות דעת של מומחה כדי לתבוע?
כן, ככלל. מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום (תקנה 87(א)). בית המשפט רשאי לפטור או לדחות את המועד, אם מבקשים זאת לכל המאוחר עם כתב התביעה (תקנה 87(ד)). מי שלא צירף ולא קיבל פטור לא יכול להביא עדות של מומחה רפואי מטעמו, אלא מטעמים מיוחדים (תקנה 93(א)).
מה קורה אם חסרים מסמכים ברשומה הרפואית?
היעדר תיעוד עשוי לפעול לטובת המטופל. המטפל חייב לתעד את הטיפול (סעיף 17(א) לחוק זכויות החולה), וכשהרשומה חסרה או לא מלאה, בתי המשפט מעבירים את נטל השכנוע למוסד הרפואי, להוכיח שלא התרשל (ע"א 9328/02). לכן כדאי לבקש את המסמכים במפורש, לשמור את הבקשה ואת התשובה, ולתעד מה לא נמסר.
מהי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית?
שבע שנים מיום הטיפול שגרם לנזק (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). נזק שהתגלה מאוחר נספר מיום הגילוי, אבל לא יותר מעשר שנים מיום הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). לקטין הזמן עד גיל 18 לא נספר, ולכן בדרך כלל עד גיל 25 (סעיף 10). הימים 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים בתקופה שעוד רצה אז (סעיף 15א).
מהם השלבים להגשת תביעת רשלנות רפואית?
חמישה שלבים: לבקש את הרשומה הרפואית המלאה (זכות לפי סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה), לבדוק אילו יסודות מוצגים ומה המועד, להזמין חוות דעת של מומחה בתחום, להגיש כתב תביעה עם חוות הדעת (תקנה 87(א)), ולנהל את ההליך עד פשרה או פסק דין. תלונה למשרד הבריאות אפשרית במקביל, אבל היא לא תביעה ולא עוצרת את ההתיישנות.
כמה זמן אורך תהליך תביעת רשלנות רפואית?
אין מספר רשמי למשך ההליך: הוא תלוי באיסוף הרשומות, בחוות הדעת, במחלוקות ובלוח הדיונים. יש מועדים שהתקנות קובעות בתוך ההליך, למשל 60 ימים לחוות דעת נגדית (תקנה 87(ג)) ו-14 ימים לבקש לשלוח שאלות הבהרה למומחה של בית המשפט (תקנה 91(ג)). המועד החשוב ביותר הוא ההתיישנות: שבע שנים, ולקטין מגיל 18.
אפשר לתבוע כשהטיפול הצליח, אבל לא הסבירו את הסיכונים?
לפעמים כן. החוק מחייב הסבר סביר ומוקדם על האבחנה, הטיפול, הסיכונים והחלופות (סעיף 13 לחוק זכויות החולה), ולניתוח הסכמה בכתב (סעיף 14(ב)). הפסיקה הכירה בפיצוי על פגיעה באוטונומיה, גם בלי שההסבר החסר גרם לנזק הגופני (ע"א 2781/93). לפיצוי על נזק גופני צריך להראות גם שעם המידע הייתם מסרבים לטיפול.
נערך על ידי צוות Jus-Tice לפי המקורות הרשמיים שלמטה. נבדק ב-22.10.2026.
מקורות
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 2, 19, 35, 36, 41, 78 ו-89 (נוסח עדכני ל-18.9.2023)
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, סעיפים 13-15, 17-18, 21-22 והתוספת הראשונה (נוסח עדכני ל-6.4.2025)
- תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תקנות 87-93 (נוסח עדכני ל-19.10.2026)
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיפים 5, 10 ו-15א
- פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, סעיפים 41 ו-44
- משרד הבריאות: הגשת תלונה על בעלי מקצועות רפואיים (עודכן 26.4.2026)
- מבקר המדינה, דוח שנתי 62 (2012): תביעות רשלנות רפואית, עמ' 217
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי או רפואי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו. ליצירת קשר עם עורך דין: עורך דין רשלנות רפואית.
כך נראה הדיון במערכתקביעת שיחת ייעוץ בנזיקין ורשלנות
שיחת בדיקה ראשונית על המקרה שלכם. בוחרים מועד, והפגישה נשמרת גם ביומן שלכם.
1בחירת מועד
הקביעה היא לשיחת היכרות וייעוץ ראשוני. הפרטים משמשים לתיאום השיחה בלבד.