רכישת קרקע בהתמחרות מכונס נכסים במסגרת פירוק-שיתוף (ע”א 10403-04-21)

פסק דין

עורך דין מומלץ

השופטת י. שבח:

ערעור על החלטת בית משפט השלום בת”א-יפו מיום 17.03.2021 בת”א 70829-11-16 (כבוד השופט יגאל נמרודי) לפיה נדחתה בקשת המערערת לאישור הסכם מכר עמה, נדחתה הצעתה לרכוש את המקרקעין תמורה של 18,150,000 ₪; והוכרזה הצעת המשיבה 1 שעמדה על סך של 18,000,000 ₪ כהצעה הזוכה.

 

ההצעה להציע הצעות

  1. 1. במוקד הדיון – התחרות על מקרקעין בגבעתיים הידועים כחלקה 589 בגוש 6160 וחלקה 591 בגוש 6160 (להלן – המקרקעין) והמצויים בבעלות משותפת של מספר בעלים. מקרקעין אלו היו נושא הדיון בתביעה לפירוק שיתוף שהוגשה ע”י המשיבה 3. תביעתה התקבלה. בית משפט קמא הורה על פירוק השיתוף במקרקעין על דרך מכירתם, ומינה את עו”ד יגאל דורון, המשיב 2, ככונס נכסים (להלן – הכונס). “הזמנה להציע הצעות” שפרסם הכונס בראשונה (להלן – ההזמנה) לא הביאה לתוצאות המקוות. בחודש דצמבר 2020 פרסם הכונס “הודעה על הארכת מועד להציע הצעות לרכישת זכויות במקרקעין” (להלן – ההודעה), בה ציין בין היתר כי “מכירת הממכר תעשה על פי הסכם מכר שעותק ממנו (בצירוף מסמכי ההזמנה)…”; כי “הצעות תוגשנה בכתב, במשרדי הח”מ עד ליום 28.01.2021 בשעה 12:00 במסירה ידנית בלבד”; כי “על מכירת הממכר לא יחולו דיני המכרזים…”; וכי הכונס “שומר לעצמו את הזכות להאריך את המועד להגשת ההצעות…”.

ההצעות

  1. 2. עד למועד הנקוב בהודעה הוגשו 5 הצעות, לרבות הצעת המשיבה 1 (להלן – מירבו) מיום 27.01.2021 שעמדה על סך 14,400,000 ₪. הכונס, שאחז בחוות דעת שמאית על סך 16,962,000 ₪, שלא נמסרה למציעים, קבע, בהודעת דוא”ל מיום 01.02.2021, רף מינימום לכניסה להתמחרות – 16,500,000 ₪; העניק למציעים ארכה להגשת הצעה מתוקנת עד ליום 04.02.2021; וקבע את ההתמחרות ליום 17.02.2021. ביום 03.02.2021 הגישה מריבו הצעה מתוקנת המשווה לרף המינימום בסך 16,500,000 ₪ והמתינה להתמחרות.

יום לפני ההתמחרות, ביום 16.02.2021, הגישה המערערת (להלן – פלטינום) לכונס הצעה מטעמה אותה העמידה על רף המינימום 16,500,000 ₪ אשר התקבלה ע”י הכונס “על תנאי“. המציעים האחרים התוודעו לראשונה לקיומה של הצעה זו רק במעמד ההתמחרות.

ההתמחרות

  1. 3. ביום 17.02.2021 התקיימה ההתמחרות. מירבו מחתה על השתתפות פלטינום. בשלב הפתקים הציעה מירבו 18,000,000 ש”ח ואילו הצעת פלטינום עמדה על סך 17,000,000 ₪ בלבד. הכונס הכריז על שלב נוסף. פלטינום העלתה את הצעתה ל 18,150,000 ₪ ומירבו, שלא הכירה בתוקפה של הצעת פלטיניום, נותרה בהצעתה. הכונס הודיע אפוא כי הצעת פלטינום ע”ס 18,150,000 ₪ היא ההצעה הזוכה.

ביום 24.02.2021 הגיש הכונס לבית המשפט בקשה לאישור המכר. ביום 28.02.2021 גם הוגשה לכונס הצעה חדשה מטעם אחד בשם איתן גולן ע”ס 18,500,000 ₪. נתבקשו, גם הוגשו, עמדות הצדדים. גם פלטינום וגם מירבו התנגדו למתן היתר לגולן להתמודד על הרכישה.

החלטת בית משפט קמא

  1. 4. ביום 17.03.2021 הוציא בית משפט קמא מלפניו את ההחלטה נושא הערעור לפיה נדחתה

הצעת איתן גולן מחמת זניחתה ומחמת העיתוי בו הוגשה, נדחתה גם הצעת פלטינום מחמת האיחור בהגשתה, ונקבע כי הצעת מירבו ע”ס 18,000,000 ₪ היא ההצעה הזוכה.

וכך קבע בית משפט קמא:

פלטינום הגישה את הצעתה באיחור. אין מדובר באיחור ‘קל’. מדובר באיחור ניכר ומשמעותי“; “על אף נוסח ההוראה המסמיכה, שיקול הדעת כאמור אינו מקנה זכות להאריך מועד בכל עת ומכל סיבה”; “התנאי שלפיו הצעה תתקבל באיחור רק אם יוארך המועד ]…[ בהודעה בכתב שתימסר לכל מי שקיבל את מסמכי ההזמנה” (סעיף 9 למסמך ההזמנה להציע הצעות) – לא התקיים. הודעה בכתב לא נמסרה“; “מירבו התוודעה לעצם הגשתה של הצעה מאוחרת רק בישיבת ההתמחרות, ובאותו שלב מדובר היה בעובדה מוגמרת מבחינתה. הזכות המהותית לפנות אל בית המשפט בבקשה מתאימה – לפני כינוס ישיבת ההתמחרות – נמנעה ממנה“; “הצעתה של פלטינום הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, למעשה – לאחר שהליך ההתמחרות – במובן מסוים – כבר החל. נקודת הזמן הרלוונטית היא השלב שבו חושף כונס הנכסים את ההצעות שהוגשו“; “לא הרי הארכה של מועד להגשת הצעה לפני חשיפת ההצעות וקביעת רף מינימום להשתתפות בישיבת ההתמחרות, כהרי הארכה של מועד להגשת הצעה לאחר חשיפת ההצעות שהוגשו וקביעת רף מינימום“; “הצעתה של פלטינום – שהוגשה לאחר חשיפת רף המינימום – העניקה לה יתרון בהליך” (ההדגשות בקו הן של בימ”ש קמא).

כן קבע בית משפט קמא כי לא שוכנע “כלל ועיקר, כי פלטינום הגישה את הצעתה באיחור מטעמים כנים” וכי את “האינדיקציות לכך שההגשה באיחור נעוצה בתכסיסנות” הוא רואה בכך שלא נמסר כל הסבר לעיתוי, גם לא לסיבת האיחור.

בית משפט קמא לא התעלם משיקול השאת התמורה, אך קבע כי זה “אינו השיקול היחיד. על בית המשפט לבחון מכלול שלם של שיקולים ואינטרסים: שיקולים של תום לב, הגינות, שקיפות, שוויון מהותי בין המציעים, שמירה על אינטרס ההסתמכות והציפייה של מציעים שהגישו הצעה במועד” מה גם ש “בהיבט של השאת התמורה, אין לומר כי הצעתה של פלטינום שונה באופן מהותי מהצעתה של מירבו“.

להשלמת התמונה ייאמר כי חוזה המכר עם מירבו נחתם, התמורה שולמה במלואה, החזקה נמסרה, והמקרקעין נרשמו על שמה.

הערעור

  1. 5. פלטינום לא השלימה עם דחיית הצעתה והגישה את הערעור המונח לפנינו.

פלטינום סבורה כי המועד בו הגישה את הצעתה אינו חזות הכל; כי הכונס אישר את השתתפותה בהליך ההתמחרות; כי הכונס הוסמך להאריך מועדים, גם האריך בפועל; כי בהודעה שפורסמה ע”י הכונס לא נאמר שהארכת המועד צריכה להיות בכתב; כי עמידה על דרישת הכתב היא דווקנית ובלתי ראויה; כי יש לתת בכורה לאינטרס השאת התמורה ומקסום תמורת המימוש; כי לא נגרמה כל פגיעה בעיקרון השוויון; כי למציעים האחרים לא נגרם כל נזק; וכי יש להתחשב בהגשת הצעתה בשלב המוקדם של התהליך.

דגש מיוחד הושם ע”י פלטינום על מועד ההתמחרות – “קו פרשת המים” לטעמה, שהפסיקה ראתה בו, כך לעמדתה, מבחן מכריע לבדיקת האיחור בהגשת הצעה. נטען כי עת הגישה את הצעתה לפני ההתמחרות, לא כל שכן טרם מתן האישור וחתימה על הסכם המכר, אין המדובר באיחור, שהרי התאפשר למציעים האחרים להגדיל את הצעתם בהתמחרות ולא נגרם להם שום נזק.

פלטינום גם מלינה על שבית משפט קמא התבונן על התנהגותה כתכסיסנית, עת לטעמה אין לקביעה זו כל יסוד.

  1. 6. מריבו תומכת בהחלטת בית משפט קמא מנימוקיו, ומוסיפה כי פירוק שיתוף בשיטת הזמנה להציע הצעות מחויב בהקפדה יתרה על כללי הגינות המאפיינים את דיני המכרזים גם אם ההצעה הוחרגה מדיני המכרזים; כי כונס הנכסים מחויב לקיים את התנאים שקבע בעצמו בהזמנה; כי פלטינום לא נתנה כל הסבר להגשת ההצעה באיחור, גם לא נימקה כיצד זה ידעה להגיש הצעה התואמת בדיוק לרף המינימום; וכי עסקינן ב”מעשה עשוי” משמכר המקרקעין הושלם, אלו נרשמו על שמה ואף נמסרה לה החזקה.
  2. 7. בעלי הקרקע מעדיפים כמובן את ההצעה הגבוהה יותר, ונקל להבין ללבם, משזוהי זכותם הלגיטימית לשאוף להשאת התמורה, ביחוד נוכח הודעת פלטינום, זו המובאת בהודעת הערעור שלה, לפיה היא מוכנה להעלות את הצעתה לסך 19,100,000 ₪.

כונס הנכסים השאיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אבל תמך בהחלטתו לצרף את הצעת פלטינום להתמחרות.

דיון והכרעה

  1. 8. רבות נכתב על המתח שבין השאיפה להשאת התמורה שתתקבל בקופת הכינוס לבין הצורך להקפיד בדקדקנות על עקרונות היסוד העומדים בבסיס הליך ההתמחרות. נפסק שהשאת התמורה הינה ערך חשוב, אך אינה חזות הכל, עת מולה, ויותר נכון, מעליה, ניצב הערך הציבורי שעניינו באמון הציבור בהליך המכר המתנהל תחת פיקוחו של בית המשפט, ובסיומו, בהגינות, בשוויון, ובתום הלב. כן נקבע כי קבלת הצעה מאוחרת עלולה גם לגרום נזק לנושים בעניינים אחרים, לאור החשש פן משקיעים פוטנציאליים יירתעו מלהשקיע עמל ומשאבים, באין ביטחון שזכייתם אכן תהפוך לזכייה סופית ]רע”א 338/83חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע”מ נ’ גפני, (1984); ע”א 509/00לוי נ’ ראובן מ’ ברכה, עו”ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, (2001)[.
  2. 9. כפי קביעת בית משפט קמא, אף אני סבורה, כי הצטברות הגורמים הרלבנטיים בענייננו מטה את הכף אל עבר פסילת ההצעה שהוגשה באיחור תוך אישורה של ההצעה שהוגשה במועד, חרף היותה נמוכה מן ההצעה המאוחרת.

ונתחיל באיחור.

ההקפדה על כללי המכר כפי שנקבעו ע”י בעל התפקיד, לרבות עמידה במועדים שקבע, היא נשמת אפו של התהליך. היא הבסיס לאמון בו. היא המבטיחה את ההגינות ואת השוויון, היא זו שעומדת כחומה בצורה החוסמת העדפות פסולות, תכסיסנות, וכיוצ”ב.

חרף הרצון הטבעי להשיא את תמורת המכירה, לרווחת נושיהם של האחים הוניגמן, עקרונות ההגינות ותום הלב שהם נשמת אפם של הליכי מימוש נכסים בחסות בית המשפט, אינם מאפשרים להכשיר את ההצעה המאוחרת, ובכך ליתן פרס למי שעשה דין לעצמו והפר את כללי המשחק הידועים מראש לכל המשתתפים בכך שקפץ על עגלת המכירה ברגע האחרון ממש, ערב הדיון שנקבע לשם אישור המכירה” ]פר”ק (מחוזי ת”א) 30790-02-18הוניגמן ובניו בע”מ נ’כונס הנכסים הרשמי (2021)[.

  1. 1 בהודעה שפרסם הכונס צוין כי “הצעות תוגשנה בכתב, במשרדי הח”מ עד ליום 28.01.2021 בשעה 12:00 במסירה ידנית בלבד“. אין מחלוקת כי מירבו הגישה הצעתה ביום 27.01.2021 וכי פלטינום הגישה את הצעתה רק ביום 16.02.2021, באיחור של 19 יום. בהודעה אמנם צוין כי הכונס “שומר לעצמו את הזכות להאריך את המועד להגשת ההצעות...”, אלא שבסעיף 7 להודעה נקבע בהיגד ברור כי “פרסום זה כפוף למסמכי ההזמנה ובמקרה של סתירה ביניהם יגברו מסמכי ההזמנה“. בהזמנה נקבע כי “הצעה שתוגש לאחר המועד האמור, לא תתקבל, אלא אם כן יוארך המועד ע”י הח”מ בהודעה בכתב שתימסר לכל מי שקיבל את מסמכי ההזמנה. הח”מ שומר לעצמו את הזכות להאריך את המועד להגשת ההצעות ולחזור לעשות כן, לפי שיקול דעתו המוחלט“.

נדרשות גם הודעה בכתב וגם מסירתה לכל מי שביקש וקיבל את מסמכי ההזמנה.

ההיגיון ברור. מי שקיבל את מסמכי ההזמנה והחמיץ את מועד ההגשה ידע שהכונס נוטה לאשר ארכה, פתיחת חלון הזדמנויות עבורו להגיש אף הוא הצעה חרף חלוף המועד. באשר למציעים האחרים – אכן אין להם זכות קנויה להיותם המציעים היחידים, אך בהחלט יש להם זכות קנויה לדעת כי לאחר חלוף המועד להגשת ההצעות, הכונס האריך למציע פלוני את המועד להגשת הצעה מטעמו, וזאת על מנת לאפשר להם פניה לבית המשפט מבעוד מועד בעתירה לבטל את הארכת המועד, שהרי הכונס מחויב בעמידה בחובות תום לב, הגינות ודרך מקובלת בעת הליכי מימוש נכס, ושיקול דעתו, אף שאין המדובר במכרז, כפוף לביקורת שיפוטית, אף על מנת להיערך בהתאם לקראת ההתמחרות, תוך ידיעה שהתווסף מתמודד נוסף.

מכל מקום, הודעה בכתב לא נמסרה והמציעים האחרים התוודעו לקיומו של “השחקן הנוסף” רק במעמד ההתמחרות.

  1. 1 ועוד בהקשר לאיחור.

לא זו בלבד שהחלטת הכונס להתיר לפלטינום, הגם על תנאי, להגיש הצעתה לאחר חלוף המועד לא נעשתה בכתב, לא זו בלבד שלא נשלחה ליתר המציעים הודעה על כך, ולא זו בלבד שההצעה החדשה הוגשה רק יום אחד לפני ההתמחרות, אלא שההיתר להגשת ההצעה באיחור עמד בסתירה מוחלטת להודעת הכונס מיום 20.01.21 לפיה “הריני לעדכנך כי אין ארכה נוספת בהגשת הצעות למכרז“, שניתנה במענה לשאלת מירבו “האם לאור הארכת הסגר עד 31/1 יש שנוי במועדים להגשת ההצעה?“.

ואם אין די בכך, הרי ההיתר גם עמד בסתירה להודעת הכונס מיום 08.02.21 לפיה הוזמנו המציעים להתמחרות, בה נאמר כי “ביום 28.1.21 הסתיימה התקופה במסגרתה ניתן היה להגיש הצעות לרכישת המקרקעין“.

סמכותו הכללית של הכונס להארכת מועדים לצורך השאת התמורה, מטרה טובה כשלעצה, אינה מוטלת בספק, אך בעייתית בענייננו, חרף הכוונה הטובה, בהיותה סותרת במובהק שתי אמירות קודמות של הכונס לפיהן לא יוארך עוד המועד, שהמציעים הקיימים היו רשאים להסתמך עליהן.

  1. 1 ויודגש, הטעם להתחבטות בשאלת העדפת הצעה מאחרת על פני רעותה הקודמת שהוגשה במועד נעוץ בדרך כלל בהיות ההצעה המאחרת גבוהה באופן ממשי מההצעות האחרות, וזאת מתוך רצון כן להשאת התמורה ולסייע לנושים או לחייב שבמסגרת הליך מימוש חובו נאלץ להיפרד מנכסיו.

הכלל הוא שבתי המשפט לא יאשרו הצעות רכש שהוגשו לאחר המועד שנקבע לכך, במיוחד אם הנתונים לגבי ההצעה נודעו ברבים. פתיחת הליך מכירה מחדש, ומתן הזדמנות למציע מאוחר להתמחר עם המציע הקודם תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ותוך שימת לב לנסיבותיו של המקרה המסויים המוּבא בפני בית המשפט. משום כך נקבע כי היותה של הצעה מאוחרת גבוהה ב- 10%, או אף ב- 25%, אינה מצדיקה – לכשעצמה – את העדפתה על פני הצעות שהוגשו במועד” ]בש”א (מחוזי חיפה) 16204/05עו”ד גיל הירשמן כונס הנכסים של ג.פ.ק. נ’ ניסרול בע”מ (2005)[.

אלא שבענייננו הסתכמה הצעת מירבו ב 18,000,000 ₪ עת הצעת פלטינום גבוהה ממנה רק ב 150,000₪, הפרש זניח ובטל בשישים בשים לב לסכום הכולל, הפרש שלא ראוי “לשבור את הכלים” עבורו, מה גם שהזמן בו מתדיינים בעלי הדין בגינו – כשנה – ממילא כבר שחק אותו.

  1. 1 מירבו, כמו יתר המציעים, החלה את דרכה בתהליך המכר במועד פרסום ההודעה, חצתה את כור ההיתוך של בחינת ההצעות, ועברה לשלב ההתמחרות. בדרך נאלצה להגדיל את הצעתה נוכח רף המינימום עליו הכריז הכונס ביום 01.02.2021, הגישה ביום 03.02.2021 הצעה מתוקנת לסך של 16,500,000 ₪ בלא שנחשפה לחוות דעת השמאי, והמתינה להתמחרות שנועדה ליום 17.02.2021. והנה, משום מקום, התייצבה פלטינום לפני הכונס ביום 16.02.2021, יום לפני ההתמחרות, והגישה לו הצעה שהפלא ופלא תאמה במדויק לרף המינימום, גם ערבות בנקאית הייתה מוכנה באמתחתה, ללא מתן הסבר מדוע התייצבה רק במועד זה, מהי סיבת האיחור, וכיצד זה ידעה להגיש הצעה התואמת במדויק לרף המינימום. פלטינום מדלגת היישר לשלב ההתמחרות, כשיריביה לא מודעים כלל לקיומה, ממילא לא התכוננו לאפשרות לתחרות עם מציע נוסף ולא הכינו את הרקע הנדרש להעלאת ההצעה. כך נפגע השוויון, וכך נולד החשש למחטף ולתכסיסנות.
  2. 1 במהלך הדיון בעל פה, טען בא כוחה המלומד של פלטינום כי הפסיקה שעניינה בפסילת הצעה מאוחרת, מתייחסת רק לאותן ההצעות שהוגשו לאחר שלב ההתמחרות, ודאי לאחר שלב אישור המכר וחתימת הסכם עם אחד המציעים, במובחן מהצעות שהוגשו אמנם באיחור אך טרם קיום ההתמחרות. נטען כי בשלב המוקדם הזה אין המדובר באיחור שכן המציעים האחרים עדיין יכולים להגדיל את הצעתם בהתמחרות וממילא לא נגרם להם כל נזק.

אין לקבל טיעון זה.

אכן, ככל שהשלב בו הוגשה ההצעה המאחרת הינו מתקדם יותר, עת המכר כבר אושר ע”י בית המשפט, ודאי עת כבר נחתם הסכם מכר עם אחד המציעים – יקטן עד מאד הסיכוי לאישורה של ההצעה המאוחרת ע”י בית המשפט, חרף השמטת הסיכוי להשאת התמורה, ואכן, ככל שמועד הגשת ההצעה המאוחרת קרוב יותר לנקודת ההתחלה – הסיכוי לאישור יותר גדול. אלא שאין להסיק מן האמור לעיל קיומו של כלל לפיו כל איחור שמתרחש בפרק הזמן שבין תום המועד להציע הצעות לבין קיום ההתמחרות – הוא לעולם בר תיקון, הוא תמיד נסלח וניתן להארכה.

  1. 1 אפנה בהקשר זה לפסק דין שניתן לפני ימים אחדים ע”י כבוד השופט ח. ברנר (מחוזי ת”א) בתיק חדל”ת 28790-11-21עו”ד אבנר כהן נ’פוד האוס, שם התיר בית המשפט לנאמן לפרסם הזמנה לקבלת הצעות לרכישת החברה. פרסום נעשה ביום 15.11.2021 ונקבע בו כי יש להגיש את ההצעות עד ליום 28.11.2021. 12 מתעניינים אמנם פנו אך הוגשה רק הצעה אחת היא הצעת פוד האוס. הצעתה הוגשה לאישור בית המשפט שהורה לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי להגיש עמדתו עד ליום 08.12.2021. והנה ביום 07.12.2021, יום אחד לפני חלוף המועד לקבלת תשובת הממונה, ועשרה ימים לאחר חלוף המועד להגשת ההצעות, הוגשה הצעתה של חברת גורמה ארוחות בע”מ, בסך 4,000,000 ₪, הגבוהה ב 800,000 ₪ מהצעת פוד האוס. ערב הדיון גם הוגשה הצעה שלישית על סך של 4,200,000 ₪ הגם שמי שהציע אותה לא התייצב לדיון.

אף שמדובר רק באיחור של 10 ימים מהיום האחרון להגשת ההצעות, סרב כבוד השופט ברנר לפתוח מחדש את שלב קבלת ההצעות, ואישר את הצעת פוד האוס, חרף היות הליך המכר בראשיתו, וחרף קיומן של הצעות גבוהות יותר באופן משמעותי. וכך קבע:

כפי שנפסק לא אחת, השאת ערך לנושים היא אמנם ערך חשוב, אך לא מדובר בחזות הכל, ולצד ערך חשוב זה ישנם ערכים חשובים לא פחות, ואולי אף יותר, ובראש וראשונה הערך של הבטחת הליך מכירה הוגן ושוויוני, ולצדו הערך של שמירת אמון הציבור בסופיות הליך המכירה וההגנה על אינטרס ההסתמכות של המציע שזכה כדין. ערך נוסף הראוי אף הוא להגנת בית המשפט הוא כמובן עקרון תום לב, על נגזרותיו השונות. עוד נפסק כי רק במקרים חריגים יורה בית המשפט לקבל הצעה גבוהה יותר מההצעה הזוכה, אם ההצעה הגבוהה הוגשה באיחור

כן קבע, בהלימה למקרה נושא הערעור שלפנינו:

נזכיר כי חרף לוח הזמנים הקצר שקבע הנאמן לשם כך, פוד האוס שינסה מתניה, קיימה בקפידה את לוחות הזמנים שקצב הנאמן, הגישה הצעה (מבלי לדעת שזו הצעה יחידה), ניהלה משא ומתן עם הנאמן וניאותה לשפר את הצעתה. היא עשתה כל זאת על יסוד הנחה לגיטימית וראויה להגנה כי מדובר בהליך שויוני והוגן, שתוצאותיו תוכרענה על בסיס ההצעה הטובה ביותר שתהיה במועד שנקבע להגשת ההצעות, ולא על בסיס הצעה משופרת שתועלה לראשונה יום אחד בלבד לפני תום המועד לתגובת הממונה, על ידי מציע שהשקיף מן היציע וחיכה כדי להיווכח מה יעלה הנאמן בחכתו…

בית המשפט שאמור לאשר הליכי מכר נכסים שמתקיימים תחת פיקוחו, חייב לשוות לנגד עיניו לא רק את האינטרס החומרי הצר של הנושים שלפניו, אלא גם את האינטרס הציבורי הרחב הרבה יותר, החורג מגדרו של המקרה הפרטני, ולפיו יש לעודד וליתן גיבוי להליכי מכר הוגנים, שקופים ושוויוניים…שאם לא כן, צדדים שלישיים ידירו עצמם מראש מהליכים מעין אלה, ביודעם כי תוצאותיהם נתונות לגחמות של מציע זה או אחר, שיכול לשלוף ב”דקה התשעים” שפן מכובעו, ולהפוך את קערת המכר על פיה“.

  1. 1 הנה כי כן, האינטרס הציבורי הרחב להליך מכר קפדני, שוויוני, שקוף והוגן, האמור לגבור, ככלל, על אינטרס השאת התמורה, אינו נדרש להרכין ראשו בפני כל הצעה מאוחרת המגדילה את התמורה, רק מחמת הגשתה במתחם הזמן שלפני ההתמחרות. לו כך היו פני הדברים, היה נשמט הטעם לקביעת מועד אחרון להגשת הצעות, האיחור היה הופך לנורמה, ודי היה לציין בהזמנה כי ניתן להגיש הצעות עד למועד ההתמחרות. באותה מידה, לו התרנו לכל מציע מאחר להצטדק בתירוץ “לא ראיתי, לא שמעתי” – היה נשמט הטעם לחיוב בעל התפקיד לפרסם מודעות בעיתונים.

מערכת משפטית חפצת חיים אינה יכולה להשלים עם נורמה הגורסת כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכי עמידה על מועדים שנקבעו אינה מחויבת המציאות, עת כרטיס הכניסה למאחרים יינתן במשורה ויישמר רק לאותם המקרים החריגים “באמת”.

כמו בית משפט קמא, אף אני סבורה כי היום הקובע בענייננו להתבוננות על האירוע אינו יום ההתמחרות דווקא, אלא היום שבו נחשפו המעורבים לרף המינימום. המציעים האחרים הגישו הצעותיהם טרם נחשפה הערכת השמאי וטרם קבע הכונס את רף המינימום. פלטינום לעומת זאת, יושבת על הגדר, נחשפת בדרך כלשהי לרף המינימום ואז מגישה הצעה התואמת בדיוק לרף שנקבע. לולא נחשפה לרף המינימום, יתכן והייתה מגישה הצעה נמוכה מהרף, ולא הייתה נכנסת כלל לשלב ההתמחרות.

בנוסף, יש ליתן משקל ממשי גם לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, לחלוקת התפקידים הראויה בין הערכאות, ולצורך לסיים את הליכי המכר באופן שכספי המכירה יגיעו לידי הזכאים להם והרוכש יוכל לקדם תכניותיו בלא חשש לביטול הזכייה.

לא למותר לציין כי הערת פלטינום בהודעת הערעור שהגישה ביום 06.04.2021 ולפיה העלתה את הצעתה והעמידה על סך 19,100,000 ₪ – אינה ראויה. ההתמחרות הסתיימה ביום 17.02.2021, וודאי איננה זולגת לאולם בית המשפט.

  1. 1 מכל מקום, וכאמור, בענייננו חוברות לאינטרס הציבורי הכללי שפורט לעיל, הנסיבות המיוחדות המתבטאות בכך שהיתר הכונס להגשת ההצעה המאוחרת עמד בסתירה לכללים שנקבעו על ידו בהזמנה ולשתי הצהרותיו הקודמות באשר לנעילת האפשרות להגשת בקשה חדשה, גם בהגשת ההצעה מטעם פלטינום לאחר חשיפתה לרף המינימום, בלא מתן הסבר לאופן החשיפה ולהימנעות מהגשת ההצעה קודם לכן.

אמליץ לחברי לדחות את הערעור, ולאפשר לבעלי הקרקע לסיים סוף סוף את הליך פירוק השיתוף, ולקבל את כספם.

יהודית שבח, שופטת, סג”נ

השופטת ש. יעקובוביץ:

אני מסכימה.

התוצאה

הערעור נדחה.

5
16שלומית יעקובוביץ, שופטת

בשים לב לעמדות בעלי הקרקע וכונס הנכסים, אנו מזכים את משיבה 1 בלבד בהוצאות המשפט ושכ”ט עו”ד, וזאת בסך של 20,000 ₪.

המזכירות תעביר את העירבון שהפקידה המערערת להבטחת הוצאות המשיבים בערעור למשיבה 1באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, י”ד שבט תשפ”ב, 16ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

 

 

 

 

יהודית שבח, שופטת, סג”נ אב”ד

 

יונה אטדגי, שופט

 

שלומית יעקובוביץ, שופטת

 

 

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים
אזרחיים

ע”א 10403-04-21 פרויקט 51 בע”מ נ’ מירבו פרוייקטים בע”מ ואח’

תיק חיצוני:

לפני כבוד השופטים יהודית שבח, סג”נ, יונה אטדגי, שלומית יעקובוביץ

מערערת                                         פלטיניום קפיטל פרויקט 51 בע”מ

ע”י ב”כ עו”ד בעז פייל

נגד

משיבים                                         1. מירבו פרוייקטים בע”מ

ע”י ב”כ עו”ד אורי ששון

  1. 2. עו”ד יגאל דורון (כונס הנכסים)
  2. 3. אירית בר

ע”י ב”כ עו”ד אלון כהן

  1. 4. עיריית גבעתיים

ע”י ב”כ עו”ד ענת זדה ועו”ד יהודית שחם

  1. 5. טובה אשר

ע”י ב”כ עו”ד יוגב חמני

  1. 6. מרים אלבז
  2. 7. סבינה שפריצה שני
  3. 8. שרה שני
  4. 9. הימנותא בע”מ
  5. 1 רחל מרום
  6. 1 עמרי יציב מרצקי
  7. 1 אורינה פרנטה
  8. 1 עדי יציב בן צבי