חטיפת ילד בינלאומית, פשוט כשהורה אחד לוקח ילד לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני, היא אחת החוויות הקשות ביותר. ישראל חתומה על אמנת האג (1980) לענין חטיפת ילדים, ויש הליכים מהירים יחסית להחזרתם. כ-100-150 בקשות להחזרת ילדים מישראל לחו"ל ומחו"ל לישראל מוגשות בשנה.
מה עושים ברגע הראשון?
- פנה מיד לעורך דין שמתמחה בחטיפות בינלאומיות
- הגש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצו עיכוב יציאה
- פנה לרשות המרכזית (משרד המשפטים): 02-541-5555
- הגש תלונה במשטרה
- פנה לשגרירות המדינה אליה הוברח הילד
- אם הילד בחו"ל, פנה לרשות המרכזית של אותה מדינה
אמנת האג, כיצד עובדת?
| שלב | תוכן | זמן |
|---|---|---|
| הגשת בקשה לרשות המרכזית | טפסים, אסמכתאות, ייפוי כוח | מיד |
| הרשות המרכזית מעבירה לחו"ל | תיאום עם הרשות במדינה הקולטת | שבוע |
| הגשה לבית משפט בחו"ל | בקשה להחזרה לפי האמנה | 2-6 שבועות |
| החלטת בית משפט | אם ראה לנכון, מורה על החזרה | 6-16 שבועות |
| ביצוע החזרה | תיאום עם הרשויות | 2-4 שבועות |
שאלות נפוצות
האם האמנה חלה על כל המדינות?
לא. האמנה חלה רק על מדינות שחתמו עליה (כ-100 מדינות). מדינות ערב (מלבד מרוקו), אפריקה רבה, ומדינות מסוימות אחרות אינן חתומות. לילד שהוברח למדינה לא-חתומה, הליך שונה ומורכב יותר.
האם הורה שחטף ילד עלול לעמוד בפני אישום פלילי?
כן. לפי חוק הישראלי, הברחת קטין היא עבירה פלילית עד 5 שנות מאסר. גם בחו"ל, מדינות רבות מחשיבות זאת לעבירה.