ליהודים יש מסלול מקביל: בית הדין הרבני מוסמך לתת צו ירושה, אבל רק כשכל הצדדים הסכימו לכך בכתב. ההסכמה פותחת את הדלת לדין הדתי, וקטין או פסול דין לא יקבלו פחות ממה שחוק הירושה נותן להם.
בקצרה
- בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש מוסמך לתת צו ירושה, צו קיום צוואה ולקבוע מזונות מן העיזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב הסכמתם לכך (חוק הירושה, סעיף 155(א))
- בעניין שהובא לפניו בהסכמה מוסמך בית הדין לנהוג לפי הדין הדתי, ובלבד שזכויות קטין או פסול דין לא יפחתו ממה שהיו לפי חוק הירושה (חוק הירושה, סעיף 155(ג))
- בית הדין מוסמך גם למנות מנהל עיזבון ולחלק את נכסי העיזבון, וצו שנתן מועבר לרשם לרישום במרשם הארצי (חוק הירושה, סעיף 155(א1) ו-(ד))
- הוגשה התנגדות שאין בה הסכמה לסמכות בית הדין, בית הדין מוחק את הבקשה (תקנות הירושה, תקנה 50(א))
- לדיון נדרשים היורשים ושני עדים גברים שהכירו את המוריש ואת היורשים ואינם קרובי משפחה; יורש בחוץ לארץ חותם על סעיף ההסכמה לסמכות בפני נציג דיפלומטי או בית דין רבני מוכר (בקשה למתן צו ירושה, בתי הדין הרבניים)
- אגרת פתיחת תיק ירושה, קיום צוואה, התנגדות או מינוי מנהל עיזבון בבתי הדין הרבניים: 597 ש"ח ב-2026, ואישור צוואה מחיים 279 ש"ח (תעריפי אגרות בתי הדין הרבניים, מאגר המידע הממשלתי)
מה ההסכמה עושה
סעיף 155 הוא חריג לסמכות הרשם ובית המשפט לענייני משפחה: בית הדין הדתי, רבני, שרעי, דרוזי או נוצרי, מוסמך לתת צו ירושה או צו קיום צוואה ולקבוע מזונות מן העיזבון, רק אם כל הנוגעים בדבר הסכימו בכתב. לפי השירות הממשלתי ההסכמה ניתנת בטופס הבקשה או בטופס סמכות והקנאה, ומי שאינו מסכים אינו חותם, ואז לפי תקנה 50 בית הדין מוחק את הבקשה. משהוסכם, בית הדין רשאי לפסוק לפי הדין הדתי, אך קטין או פסול דין לא יקבלו פחות ממה שחוק הירושה נותן להם.
איך נראה ההליך
תקנה 48 מחילה על בית הדין את תקנות ההגשה, ההסתלקות, הפרסום וההתנגדות של הרשם. בתי הדין הרבניים מפרסמים את הבקשה באתר משלהם וברשומות, ומועד הדיון נקבע לפחות שבועיים אחרי הפרסום. לפי השירות הממשלתי היורשים מתייצבים לדיון עם שני עדים גברים שהכירו את המוריש, ולעתים נדרש קניין סודר. הצו ניתן אחרי הודעת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ואם לא הגיעה בתוך 45 ימים, לפי שיקול בית הדין. האגרה זהה לזו של הרשם, 597 ש"ח, בתוספת אגרת פרסום, והצו נרשם במרשם הארצי.
מקורות רשמיים
- בקשה למתן צו ירושה, בתי הדין הרבניים
- צוואות וירושות בבתי הדין הרבניים, השירות הממשלתי
- חוק הירושה, סעיף 155
מידע נוסף בנושא
- עורך דין ירושה וצוואות: מדריך מלא, מחירים ובחירה נכונה
- בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה: סמכות, מקום ומה מגישים אליו
- בקשה לצו ירושה: מי מגיש, מה מצרפים ומה קורה אחרי ההגשה
- הסתלקות מירושה: איך מוותרים על חלק בעיזבון ולטובת מי
- הרשם לענייני ירושה
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.