אימוץ בישראל נעשה רק בצו בית משפט, וכשטובת המאומץ מחייבת זאת, כקבוע בסעיף 1 לחוק אימוץ ילדים משנת 1981. אלה התנאים המרכזיים והדרך.
בקצרה
- פער גיל מזערי בין מאמץ למאומץ: 18 שנים (סעיף 4 לחוק) (נוסח החוק)
- תקופת מבחן: הילד גר אצל המאמצים לפחות 6 חודשים לפני מתן הצו (סעיף 6) (נוסח החוק)
- רק עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, מטעם השירות למען הילד, רשאי למסור ילד לאימוץ בארץ (כל זכות)
- תנאי סף מקובלים: בני זוג החיים יחד לפחות שנתיים, בני דתו של הילד, ללא הרשעות באלימות או בעבירות מין (כל זכות)
- הכרזה על ילד כבר אימוץ ללא הסכמת הורים: לפי העילות שבסעיף 13 לחוק (נוסח החוק)
מי עומד בתנאים
המסלול הרגיל הוא לבני זוג נשואים שמנהלים משק בית משותף לפחות שנתיים. יחיד יכול לאמץ רק בחריגים, למשל בן זוג של ההורה הביולוגי. הפרש הגיל בין הילד לכל אחד מהמאמצים חייב להיות לפחות 18 שנה ולא יותר מ-43 שנה, ובנסיבות מסוימות עד 48. המאמצים צריכים להיות בני דתו של הילד, אזרחים או תושבי קבע שגרו בישראל לפחות 12 מתוך 18 החודשים שלפני הבקשה, בעלי 12 שנות לימוד לפחות, בריאים בגוף ובנפש, וללא הרשעות בעבירות נגד קטינים, עבירות מין או אלימות.
איך מגישים ומה השלבים
מגישים מועמדות לשירות למען הילד בטופס מקוון, עם תעודות זהות, קורות חיים, אישורי הכנסה ותמונה משפחתית. אחרי ההגשה עוברים יום מיונים, אבחון בכמה מפגשים עם עובד סוציאלי ואבחון פסיכולוגי, והוועדה לבחינת מועמדות מחליטה. רק עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ רשאי למסור ילד לאימוץ בארץ.
מה קורה עד הצו
הילד עובר לגור אצל המאמצים לתקופת מבחן של 6 חודשים לפחות, ורק אחריה בית המשפט נותן צו אימוץ, ורק אם האימוץ לטובת המאומץ. נדרשת הסכמת ההורים הביולוגיים, אלא אם בית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ לפי עילות סעיף 13, למשל כשההורה נטש את הילד או לא קיים את חובותיו כלפיו במשך 6 חודשים. עם הצו נוצר קשר משפטי מלא בין המאמצים לילד, והקשר למשפחה הביולוגית מסתיים.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.