תביעת אבהות נדונה בסמכות ייחודית בבית המשפט לענייני משפחה, במחוז מגורי הקטין. ההכרעה נשענת בעיקר על בדיקה גנטית, שמותרת רק על פי צו בית משפט לפי חוק מידע גנטי.
בקצרה
- בדיקה גנטית לקשרי משפחה נעשית רק על פי צו בית משפט (כל זכות)
- אין בדיקה ללא הסכמת הנבדק; קטין מעל גיל 16 נדרש גם בהסכמתו (כל זכות)
- בית המשפט יימנע מהוראה על בדיקה אם קיים חשש ממזרות, וקיימת חלופת אבהות אזרחית על סמך ראיות אחרות (כל זכות)
- ערעור על פסק הדין: 45 ימים לבית המשפט המחוזי (כל זכות)
מי מגיש ואיפה
תביעת אבהות מגישים אחד מהורי הקטין, הקטין עצמו באמצעות אפוטרופוס שמינה לו בית המשפט, או הילד אחרי שבגר. מגישים אותה לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו גר הקטין. לכתב התביעה מצרפים תצהיר מאומת בידי עורך דין, תעודת לידה מאומתת, ולפי העניין תעודות נישואין, גירושין, אלמנות או פטירה. משלמים אגרה, ומי שבמצוקה כלכלית מבקש פטור.
איך נקבעת האבהות
ההכרעה נשענת בעיקר על בדיקה גנטית, אבל הבדיקה נעשית רק על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה. הצו לא יינתן בלי הסכמת הנבדק, ואם הקטין מעל גיל 16 נדרשת גם הסכמתו. כשיש חשש שהתוצאה תיצור ממזרות, בית המשפט נמנע מלהורות על הבדיקה. במקרה כזה אפשר לתבוע אבהות אזרחית, שנקבעת על סמך ראיות אחרות ולא על בדיקה גנטית.
מה קורה אחרי פסק הדין
פסק דין שקובע אבהות משמש להכרה במוסדות האזרחיים, ובהם ביטוח לאומי, ומקים לאב חובת מזונות ולילד זכויות בירושה. מי שאינו מרוצה מפסק הדין רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- מחשבון מזונות ילדים: הלכת 919/15 + מדריך מלא
- הליך אימוץ ילד בישראל
- בתי המשפט לענייני משפחה לפי מחוז
- חוק בית המשפט לענייני משפחה
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.