מחשבון מזונות ילדים: כמה משלמים לפי הלכת 919/15

מחשבון מזונות ילדים זה מבוסס על הלכת בע"מ 919/15, פסק הדין של בית המשפט העליון מ-19.7.2017 ששינה את אופן חישוב מזונות הילדים בישראל. בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות לפי יכולתם הכלכלית היחסית מכל המקורות ולפי חלוקת המשמורת בפועל (בע"מ 919/15, ההכרעה). עד גיל 6 אב יהודי חב לבדו בצרכים ההכרחיים (פסקאות 13-14), ובגילאי 15 עד 18 החיוב הוא מדין צדקה, על שני ההורים במידה שווה (פסקאות 20 ו-29(ד)).

הכלי מספק הערכה ראשונית בלבד. כל מקרה שונה, ועורך דין מזונות יכול לבדוק את הסכום לפי הנסיבות שלכם. המחשבון והטבלאות בדף מבוססים על בע"מ 919/15 ועל פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, עם מקור לכל מספר בסוף הדף.

מומחית לדיני משפחה באתר: עו״ד מאיה רוטנברג, שהכרטיס שלה מופיע בעמוד.

כמה משלמים מזונות על ילד אחד, 2 ילדים ו-3 ילדים

אין בישראל תעריף קבוע למזונות ילדים. הסכום תלוי בצורכי הילדים, ביחס ההכנסות בין ההורים ובחלוקת הלילות (בע"מ 919/15, ההכרעה). הטבלה מראה מה המחשבון מחשב למשפחה אחת לדוגמה, לילד אחד, לשניים ולשלושה, לפי מספר הלילות אצל ההורה המשלם:

הסכום לשני ילדים אינו כפול מהסכום לילד אחד. בית המשפט העליון ציין שכשיש כמה ילדים, חלק מההוצאות חופף (בע"מ 919/15, פסקה 22). גם חלק הילדים בדיור גדל לאט יותר: בדרך כלל 30% לילד אחד ו-40% לשניים (תלה"מ (משפחה תל אביב) 73366-01-23). הטבלה מחושבת לילדים בגילאי 6 עד 15. עד גיל 6 החישוב שונה, והמחשבון מציג אותו בנפרד לכל ילד.

לארבעה ילדים ומעלה מזינים את כל הילדים במחשבון, עד 6 ילדים. לשם השוואה, בית הדין הרבני הגדול אישר חיוב של 2,200 ₪ לחודש לשני ילדים מעל גיל 6, ועוד 1,680 ₪ מדור, שהם 40% משכר דירה של 4,200 ₪ (תיק 1163727/2, 25.5.2022).

מחשבון מזונות ילדים: איך מחשבים לפי הלכת 919/15

מזינים במחשבון את ההכנסה נטו של כל הורה מכל המקורות, את תאריכי הלידה של הילדים, את מספר הלילות אצל כל הורה מתוך 14 ואת עלות הדיור בכל בית. המחשבון מחשב את חלקו של כל הורה לפי יחס ההכנסות וזמני השהות, כולל חלק הילדים במדור בשני הבתים, ובנפרד לפני גיל 6 ומגיל 6. התוצאה היא טווח לפי שתי שיטות החישוב שבתי המשפט משתמשים בהן, עם טבלה לאורך השנים. מה שמקלידים לא נשמר אצלנו.

שלב 1: הצרכים של הילד

בית המשפט קובע קודם את הצרכים החודשיים של הילד. אין לכך סכום רשמי. בית המשפט העליון תיאר צרכים הכרחיים של כ-1,300 עד 1,400 ₪ לילד (בע"מ 919/15, פסקה 22), ובשמונה פסקי דין מ-2021 עד 2024 נקבעו 1,500 עד 2,250 ₪ לילד בלי מדור. הפירוט בטבלת הצרכים בהמשך.

שלב 2: יחס ההכנסות

אחר כך מחשבים את יחס ההכנסות בין ההורים, מכל המקורות ולא רק משכר (ההכרעה). לדוגמה, כשהכנסת הורה אחד היא 12,000 ₪ נטו והכנסת ההורה השני 8,000 ₪, ההכנסה המשותפת היא 20,000 ₪, וחלקו של ההורה הראשון 60%.

שלב 3: זמני השהות

החלוקה בין ההורים נקבעת "בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל" (ההכרעה). הורה שהילדים אצלו יותר לילות נושא בעין ביותר הוצאות שוטפות. בשיטת היחסים, הפער בין החלק של ההורה בהכנסות לבין החלק שלו בלילות הוא מה שמזיז כסף מהורה להורה.

שלב 4: הוצאות חריגות

הוצאות חריגות מתחלקות בין ההורים לפי כושר ההשתכרות (בע"מ 919/15, פסקה 61(ג) לחוות דעת השופטת ברק-ארז). במחשבון, חינוך וחוגים, בריאות שלא בסל, ומעון או צהרון מתחלקים לפי יחס ההכנסות.

שתי שיטות החישוב שבפסיקה

המחשבון מציג טווח, כי בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים את ההלכה ביותר מדרך אחת:

1. שיטת היחסים. סך צורכי הילדים, כולל חלקם במדור בשני הבתים, כפול ההפרש בין חלקו של ההורה בהכנסה הפנויה לבין חלקו בזמני השהות. כך חישב בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, בפסק דין שפורסם (תלה"מ 42487-03-18, 17.3.2019, פסקאות 46-51): צרכים של 8,300 ₪, 65% מההכנסה הפנויה אצל האב ו-43% מזמני השהות אצלו, ולכן כ-1,830 ₪ בחודש, לפני שבית המשפט דן בהסכם שהיה בין ההורים. העותק פורסם באתר פרטי ואינו במאגר הרשמי.
2. ברירת המחדל של פסקה 61. הוצאות הקיום השוטפות מתקזזות לפי זמני השהות, ושאר הצרכים עוברים להורה המרכז לפי יחס ההכנסות. את המדור כל הורה נושא בעין (בע"מ 919/15, פסקה 61 לחוות דעת השופטת ברק-ארז).

מתחת לגיל 6, כשהאב יהודי, המחשבון מחשב את חיוב האב בצרכים ההכרחיים בשתי דרכים: בלי קיזוז, ועם קיזוז מה שהאב מוציא בעין כשהילד אצלו (בע"מ 919/15, פסקאות 59-60). הדוגמה הבאה היא חישוב מלא של המחשבון:

מזונות ילדים: הכללים והסכומים

הטבלה מרכזת את הכללים שהמחשבון מחשב לפיהם, לפי גיל ולפי מצב, כל שורה עם המקור שלה:

הלכת בע"מ 919/15: מה בית המשפט העליון קבע

ב-19.7.2017 נתן בית המשפט העליון את פסק הדין המנחה בע"מ 919/15, פה אחד. לפני ההלכה, אב יהודי חב לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, והאם הייתה פטורה מהם (פסקה 29(א)). ההלכה קבעה שבגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים מדין צדקה, לפי יכולתם הכלכלית היחסית ולפי חלוקת המשמורת בפועל.

זו לשון ההכרעה, כפי שהיא מופיעה בסוף פסק הדין באתר בית המשפט העליון: "הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן. בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

ההכרעה אימצה למקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת את העקרונות שבפסקה 61 לחוות דעת השופטת ד' ברק-ארז, "כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה". ניתוח מלא של פסק הדין: בע"ם 919/15, הלכת המזונות החדשה.

ההבדל בין ילדים עד גיל 6 לילדים מגיל 6

הלכת 919/15 שינתה את הדין בגילאי 6 עד 15 בלבד, ולכן הגיל של כל ילד קובע את החישוב. המחשבון מחשב כל ילד לפי קבוצת הגיל שלו.

ילדים עד גיל 6

עד גיל 6 אב יהודי חב לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו, והאם פטורה מהם (בע"מ 919/15, פסקה 14). החובה חלה גם כשמצבו הכלכלי של האב רע (שם). מעבר לצרכים ההכרחיים, מזונות מדין צדקה מתחלקים לפי יחס ההכנסות (פסקה 29(ב)). בפסיקה מתוארת גם הפחתה בגלל מה שהאב מוציא בעין כשהילד אצלו (פסקאות 59-60). בתי המשפט לענייני משפחה ממשיכים להבחין כך גם אחרי ההלכה (תלה"מ (משפחה חיפה) 45415-04-23, 31.12.2024). על משמורת בגיל הזה: חזקת הגיל הרך.

ילדים מגיל 6 עד 18

מגיל 6 ההלכה חלה במלואה: שני ההורים חבים לפי יחס היכולות הכלכליות ובהתחשב בזמני השהות (ההכרעה). בגילאי 15 עד 18 החיוב הוא מדין צדקה, על שני ההורים במידה שווה, והחלוקה לפי היכולת (פסקאות 20 ו-29(ד)). במחשבון רואים את זה בטבלה "לאורך השנים": הסכום משתנה ביום ההולדת ה-6, ה-15 וה-18.

מגיל 18 ובזמן שירות צבאי

חוק המזונות מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 (סעיף 1). בפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה המזונות נפסקים עד גיל 18 או עד סיום התיכון, המאוחר מביניהם. בתקופת שירות צבאי חובה, שירות לאומי או שנת שירות נקבע בדרך כלל שליש מגובה המזונות ערב התקופה (תלה"מ (משפחה חיפה) 17791-01-22, סעיף 48.2 להכרעה). זה נוהג של בתי המשפט ולא הוראה בחוק.

כשהדין האישי אינו מטיל חיוב

מי שהדין האישי אינו מחייב אותו, או שאין עליו דין אישי, חייב במזונות ילדיו לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (סעיף 3(ב)). אז האב והאם חייבים שניהם, והמזונות מתחלקים לפי יחס הכנסותיהם מכל מקור, בלי קשר לשאלה אצל מי הילד (סעיף 3א). במחשבון בוחרים "חלוקה יחסית בכל הגילים".

צרכים שבתי המשפט קבעו לילד: אין סכום מינימום רשמי

אין סכום רשמי לצורכי ילד, וגם לא סכום מינימום. בית המשפט העליון תיאר את הנוהג שקדם להלכה: צרכים הכרחיים של כ-1,300 עד 1,400 ₪ לילד, שכוללים מזון, ביגוד והנעלה, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות ותרופות, ועוד חלק הילדים במדור (בע"מ 919/15, פסקאות 22 ו-29(א)). הסכום הזה תואר ב-2017 ואינו כולל מדור. בשמונה פסקי דין מ-2021 עד 2024 נקבעו 1,500 עד 2,250 ₪ לילד בלי מדור:

בתלה"מ (משפחה חיפה) 45415-04-23 מ-31.12.2024 ציין בית המשפט שבגלל חלוף הזמן ועליית המחירים יש להעלות את הצרכים ההכרחיים מעבר ל-1,300 עד 1,400 ₪. ברירת המחדל במחשבון היא 1,500 ₪ צרכים תלויי שהות ו-500 ₪ צרכים שאינם תלויי שהות לילד, כמו בתלה"מ (משפחה חיפה) 29015-10-21, ואפשר לשנות אותה לפי הצרכים שהוכחו בתיק.

חישוב דמי מדור במזונות ילדים

מדור הוא חלק הילדים בעלות הדיור: שכר דירה או משכנתא, והחזקת הדירה. בית המשפט העליון תיאר את חלק הילדים כ"כשליש עד מחצית" מעלות המדור של ההורה שהילדים אצלו (בע"מ 919/15, פסקאות 22 ו-29(א)). בתי המשפט לענייני משפחה קובעים בדרך כלל 30% לילד אחד ו-40% לשני ילדים (תלה"מ (משפחה תל אביב) 73366-01-23; תלה"מ (משפחה חיפה) 68841-07-20 ו-29015-10-21).

• בבאר שבע נקבעו 20% מדמי השכירות בפועל לכל קטין, עד שכירות של 4,000 ₪ (תמ"ש 45117-02-24, 17.9.2024).
• בראשון לציון נקבעה עלות מדור סבירה של 4,500 ₪ לכל הורה, ומתוכה 40% לשתי קטינות (תלה"מ 20877-07-20, 21.7.2021).
• בבית הדין הרבני הגדול אושרו 1,680 ₪ מדור לשני ילדים, 40% משכר דירה של 4,200 ₪ (תיק 1163727/2).

במשמורת משותפת הוצאות המדור גדלות, כי לשני ההורים יש דירה שמתאימה לילדים (פסקה 58 לחוות דעת השופטת ברק-ארז). לפי ברירת המחדל של פסקה 61(ד), כל הורה נושא בעין במדור הילדים אצלו. המחשבון מתחיל מ-30% לילד, 40% לשניים ו-50% לשלושה ומעלה. 50% הוא הקצה העליון של "כשליש עד מחצית" שתיאר העליון, ולא כלל שנקבע בפסיקה, ואפשר לשנות אותו. עוד על המונח: מדור.

מה כולל סכום מזונות ילדים

הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, ביגוד והנעלה בסיסיים, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות (בע"מ 919/15, פסקה 22). מעבר להכרחי, מזונות מדין צדקה מתחלקים בין ההורים לפי יחס ההכנסות מכל המקורות (פסקה 29(ב)). בפועל ההוצאות מתחלקות לכמה סוגים:

• הוצאות תלויות שהות: הוצאות שקטנות כשהילד אצל ההורה השני, כמו מזון, היגיינה ופנאי (פסקאות 59-60).
• הוצאות שאינן תלויות שהות: הוצאות שלא קטנות, כמו ביגוד, טלפון וביטוחים. המדור הוא הדוגמה המובהקת לסוג הזה (שם).
• מדור: חלק הילדים בעלות הדיור, שמחושב בנפרד מהצרכים.
• הוצאות שאינן שוטפות: כמו ביגוד, ספרים וטיפול רפואי לא צפוי, שמרוכזות אצל הורה מרכז (פסקה 61(ב)).
• הוצאות חריגות: מתחלקות לפי כושר ההשתכרות של ההורים (פסקה 61(ג)). במחשבון: חינוך וחוגים, בריאות שלא בסל, ומעון או צהרון.

מזונות במשמורת משותפת

משמורת משותפת לא מבטלת מזונות מעצמה. בית המשפט העליון אימץ למקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת את ברירת המחדל של פסקה 61 (בע"מ 919/15, פסקה 61 לחוות דעת השופטת ברק-ארז):

• כל הורה נושא בעין בהוצאות הקיום השוטפות כשהילדים אצלו, בלי העברת כסף (61(א)).
• הורה מרכז מנהל את ההוצאות שאינן שוטפות, ומקבל מההורה השני מחצית מהן כשההשתכרות שווה (61(ב)). בלי קביעה אחרת, ההורה המרכז הוא מי שהיה המטפל העיקרי לפני הגירושין.
• ההוצאות החריגות מתחלקות לפי כושר ההשתכרות (61(ג)).
• כל הורה נושא בעין במדור הילדים אצלו (61(ד)).

כשיש פער הכנסות, מי שמרוויח יותר משתתף בשאר הצרכים לפי יחס ההכנסות, גם בחלוקת זמנים שווה. השופטת ברק-ארז דחתה כלל אצבע גורף של הפחתת 25% בגלל זמני שהות, וקבעה שבכל מקרה יש לבדוק איזה חלק מתקזז בעין (פסקה 55). בטבלת ההשוואה שלמעלה, גם בחלוקה שווה של הלילות ההורה שמרוויח יותר משלם סכום מסוים. על חלוקת הזמנים עצמה: הסדרי שהות.

הבטחת תשלום מזונות: ביטוח לאומי

כשיש פסק דין למזונות והחייב אינו משלם, אפשר לבקש תשלום חודשי מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. הביטוח הלאומי משלם את הסכום שבפסק הדין או את הסכום שבתקנות, הנמוך מביניהם (סעיף 3). הסכום נקבע לפי הרכב המשפחה ולפי גיל מקבלת הקצבה, ולא לכל ילד בנפרד. הסכומים בתוקף מ-1.1.2026:

• החייב היה תושב ישראל ביום פסק הדין, או 24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שלפניו (סעיף 2(א) לחוק).
• התשובה ניתנת תוך 30 ימים מהגשת הבקשה, והתשלום החודשי משולם ב-28 בחודש.
• התשלום מתחיל מיום הגשת הבקשה, ולכל היותר שנה אחורה, אם בתקופה הזו לא התקבל תשלום מהחייב ולא נפתחו הליכי הוצאה לפועל.
• התשלום עבור כל ילד הוא עד גיל 18. הכנסות מקבלת הקצבה משפיעות על הסכום, ומאישה שאינה עובדת מנוכים 123 ₪ דמי ביטוח בריאות.
• אי אפשר לגבות את אותם מזונות גם בהוצאה לפועל, חוץ מההפרשים. מי שכבר פתח תיק בהוצאה לפועל מצרף לבקשה אישור על סגירתו.

התנאים, הטפסים והחוב של החייב: תשלום מזונות דרך ביטוח לאומי.

אי תשלום מזונות: מה עושים

כשהחייב לא משלם, יש שתי דרכים: גבייה בהוצאה לפועל, או תשלום מהביטוח הלאומי. אי אפשר להשתמש בשתיהן במקביל לאותם מזונות, חוץ מגביית ההפרשים.

• הוצאה לפועל: ברשות האכיפה והגבייה פותחים תיק מזונות בטופס 207. אפשר לפתוח תיק על חוב של עד שנתיים; לחוב ישן יותר צריך בקשה לרשם או אישור של בית משפט.
• הצמדה בתיק: בטופס מסמנים הצמדה למדד רק אם פסק הדין קבע אותה, ובוחרים עדכון רבעוני או לפי מספר חודשים.
• מזונות ישנים: מזונות שלא התחילו לגבות תוך שנתיים אחרי התקופה שבעדה נפסקו נגבים רק ברשות בית המשפט (סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)).
• ביטוח לאומי: משלם את הסכום שבפסק הדין או בתקנות, הנמוך מביניהם (סעיף 3 לחוק המזונות (הבטחת תשלום)).

הורה שאינו יכול לשלם את הסכום שנקבע מגיש לבית המשפט בקשה לשינוי מזונות (סעיף 13). עד שבית המשפט משנה את פסק הדין, הסכום שנקבע בו בתוקף.

שינוי מזונות והפחתת מזונות: מתי אפשר

פסק דין או הסכם על מזונות ילדים אינם סופיים. בית המשפט רשאי לשנות אותם כשהנסיבות השתנו, או כשנודעו נסיבות אחרי פסק הדין או ההסכם (סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)). בית המשפט העליון הדגיש שההכרעה במזונות ילדים לעולם אינה סופית, וכל שינוי נסיבות מהותי מאפשר דיון מחדש (בע"מ 919/15, פסקה 53 לחוות דעת השופטת ברק-ארז).

• בית המשפט רשאי לא לדון בבקשת שינוי שהוגשה פחות מחצי שנה אחרי בקשה קודמת (סעיף 13(ב)).
• ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש תוך 45 ימים מיום שהומצא (תקנה 45 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020).
• בקשת רשות ערעור על החלטה: 30 ימים (תקנה 45(ב)). ערעור לבית הדין הרבני הגדול: 30 יום מיום מתן פסק הדין. את שני המועדים האלה בדקנו בנוסח לא רשמי.
• הצמדה למדד אינה שינוי מזונות: היא מעדכנת את אותו סכום לפי המדד, בתדירות שנקבעה.

מזונות ילדים בגירושין בהסכמה

הורים יכולים לקבוע את סכום המזונות בהסכם גירושין. הסכם על מזונות קטין אינו מחייב את הקטין עד שבית המשפט מאשר אותו, והסכם מאושר דינו כפסק דין (סעיפים 12(א) ו-12(ג) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)). הילד אינו כבול בהסכם של הוריו על מזונותיו כשטובתו לא נבחנה (בע"מ 919/15, פסקה 83). בהסכם כדאי לקבוע גם הצמדה למדד ותדירות עדכון, את חלוקת ההוצאות החריגות ואת מועד הסיום.

מזונות ילדים בבית הדין הרבני

בית הדין הרבני הגדול קבע שבע"מ 919/15 אינו מחייב את בתי הדין הרבניים, ואישר חיוב של אב ב-2,200 ₪ לחודש לשני ילדים מעל גיל 6, ועוד 1,680 ₪ מדור (תיק 1163727/2, 25.5.2022). כשמזונות הילדים נדונים בבית הדין הרבני, התוצאה יכולה להיות שונה מהחישוב לפי ההלכה. בית הדין הרבני הגדול קבע גם שהמנהג הוא להצמיד מזונות למדד, ולכן ההצמדה חלה גם כשלא נכתבה בהסכם (תיק 1465673/1, 14.3.2024).

תביעת מזונות: שלב אחר שלב

1. ניסיון הסכמה: לפני פנייה לבית המשפט אפשר לנסות גישור גירושין או הסכם ישיר. הסכם על מזונות קטין צריך אישור של בית המשפט (סעיף 12(א)).
2. הגשת התביעה: בפסקי הדין שבדקנו המזונות נפסקו מיום הגשת התביעה (למשל תלה"מ (משפחה חיפה) 29015-10-21), ובאחד מהם מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
3. מזונות זמניים: אחרי הגשת התביעה בית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים עד סוף הבירור (סעיף 10).
4. תקופות עבר: תביעה שהוגשה יותר משנה אחרי התקופה שבעדה היא מוגשת יכולה להידחות אם אין טעם סביר לאיחור (סעיף 11(א)).
5. ההכרעה: בית המשפט קובע את הצרכים, את יחס ההכנסות ואת חלוקת הזמנים, ופוסק סכום חודשי. בפסקי הדין שבדקנו נקבעה גם הצמדה למדד ותדירות העדכון (למשל תמ"ש (משפחה באר שבע) 45117-02-24).
6. ערעור: 45 ימים מיום שהומצא פסק הדין (תקנה 45).

הצמדת מזונות למדד

מזונות צמודים למדד המחירים לצרכן לפי מה שנקבע בפסק הדין או בהסכם. תדירות העדכון שונה מפסק דין לפסק דין: כל שלושה חודשים בבאר שבע, בתל אביב ובראשון לציון, פעם בשנה בחיפה, ופעם בחצי שנה בתיק של בית הדין הרבני הגדול (תמ"ש 45117-02-24; תיק 1465673/1). בלשונית "עדכון הסכום למדד" שבמחשבון מחשבים את הסכום המעודכן. הסבר מלא על המדד הידוע ועל הוצאה לפועל: הצמדת מזונות למדד.

לפני שמחשבים או מגישים: מה כדאי להכין

• אספו את ההכנסות נטו של שני ההורים מכל המקורות, ולא רק משכר. בית המשפט בוחן את כל המקורות (בע"מ 919/15, ההכרעה).
• ספרו את הלילות אצל כל הורה בשבועיים רגילים. המחשבון עובד לפי לילות מתוך 14.
• רשמו את עלות הדיור בכל בית: שכר דירה או משכנתא, ארנונה ואחזקה.
• שמרו קבלות על חינוך, בריאות ומעון. הוצאות חריגות מתחלקות לפי כושר ההשתכרות (פסקה 61(ג)).
• אם ילד מגיע בקרוב לגיל 6, 15 או 18, בדקו בטבלה "לאורך השנים" איך ישתנה הסכום.
• בקשת שינוי מגישים כשהנסיבות השתנו, ובית המשפט רשאי לא לדון בבקשה שהוגשה פחות מחצי שנה אחרי הקודמת (סעיף 13(ב)).
• אם התשלום מפסיק להגיע, פעלו מהר: תיק מזונות בהוצאה לפועל נפתח על חוב של עד שנתיים (טופס 207).

עוד בנושא

• הצמדת מזונות למדד
• תשלום מזונות דרך ביטוח לאומי
• מזונות זמניים
• הסדרי שהות
• הסכם גירושין
• משמורת ילדים
• עורך דין גירושין
• דיני משפחה

מקורות

הציטוטים מבע"מ 919/15 נבדקו מול הנוסח שבאתר בית המשפט העליון.

הנתונים בעמוד נבדקו מול המקורות הרשמיים ב-14.10.2026.

שאלות נפוצות

כמה משלמים מזונות על 2 ילדים?

אין סכום קבוע לשני ילדים. הסכום תלוי בצורכי הילדים, ביחס ההכנסות בין ההורים ובחלוקת הלילות (בע"מ 919/15, ההכרעה). בשמונה פסקי דין מ-2021 עד 2024 נקבעו צרכים של 1,500 עד 2,250 ₪ לכל ילד בלי מדור, וחלק שני ילדים במדור הוא בדרך כלל 40% מעלות הדיור (תלה"מ (משפחה תל אביב) 73366-01-23). בבית הדין הרבני הגדול אושרו 2,200 ₪ לשני ילדים ועוד 1,680 ₪ מדור (תיק 1163727/2). אומדן לפי מספר הלילות מופיע בטבלת ההשוואה בעמוד.

איך מחשבים מזונות לילד אחד?

קובעים את צורכי הילד, מוסיפים את חלקו במדור, בדרך כלל 30% מעלות הדיור (תלה"מ (משפחה חיפה) 68841-07-20), ומחלקים בין ההורים לפי יחס ההכנסות והלילות. בית המשפט העליון תיאר צרכים הכרחיים של כ-1,300 עד 1,400 ₪ לילד (בע"מ 919/15, פסקה 22), ובפסקי דין מ-2021 עד 2024 נקבעו 1,500 עד 2,250 ₪ בלי מדור. עד גיל 6 אב יהודי נושא לבדו בצרכים ההכרחיים (פסקאות 13-14).

כמה משלמים מזונות על 3 ילדים או יותר?

גם לשלושה ילדים אין סכום קבוע, והסכום אינו פי שלושה מהסכום לילד אחד, כי חלק מההוצאות חופף (בע"מ 919/15, פסקה 22). בית המשפט העליון תיאר את חלק הילדים במדור כ"כשליש עד מחצית" מעלות הדיור (שם). המחשבון מתחיל מ-50% לשלושה ילדים ומעלה, הקצה העליון של הטווח הזה, ואפשר לשנות אותו. לארבעה ילדים ומעלה מזינים את כולם במחשבון, עד 6 ילדים.

יש סכום מינימום למזונות ילד?

אין סכום מינימום רשמי למזונות ילדים. בית המשפט העליון תיאר את הנוהג שקדם להלכה: צרכים הכרחיים של כ-1,300 עד 1,400 ₪ לילד, בלי מדור, ועוד חלק הילדים במדור (בע"מ 919/15, פסקה 29(א)). עד גיל 6 אב יהודי חב בצרכים ההכרחיים גם כשמצבו הכלכלי רע (פסקה 14). בחיפה ציין בית המשפט ב-31.12.2024 שיש להעלות את הסכום ההכרחי בגלל עליית המחירים (תלה"מ 45415-04-23).

עד איזה גיל משלמים מזונות?

חוק המזונות מגדיר קטין כמי שטרם מלאו לו 18 (סעיף 1). בפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה המזונות נפסקים עד גיל 18 או עד סיום התיכון, המאוחר מביניהם (למשל תלה"מ (משפחה חיפה) 17791-01-22, סעיף 48.2). בתקופת שירות צבאי חובה או שירות לאומי משלמים בדרך כלל שליש מהסכום. הביטוח הלאומי משלם עבור כל ילד עד גיל 18.

כמה משלמים מזונות בזמן שירות צבאי?

בדרך כלל שליש מגובה המזונות ערב השירות. בתי המשפט לענייני משפחה קובעים שמגיל 18 או סיום התיכון, המאוחר מביניהם, ובתקופת שירות צבאי חובה, שירות לאומי או שנת שירות, המזונות יורדים לשליש (תלה"מ (משפחה חיפה) 17791-01-22, סעיף 48.2; וכך גם תמ"ש (משפחה באר שבע) 45117-02-24). זה נוהג של בתי המשפט ולא הוראה בחוק, ולכן כדאי לבדוק מה נכתב בפסק הדין או בהסכם שלכם.

האם משמורת משותפת מבטלת מזונות?

לא בהכרח. לפי ברירת המחדל של פסקה 61, כל הורה נושא בעין בהוצאות השוטפות ובמדור כשהילדים אצלו, ושאר ההוצאות מרוכזות אצל הורה מרכז שמקבל מההורה השני את חלקו (בע"מ 919/15, פסקה 61 לחוות דעת השופטת ברק-ארז). כשיש פער הכנסות, מי שמרוויח יותר משתתף ביותר. השופטת ברק-ארז גם דחתה הפחתה אוטומטית של 25% בגלל זמני שהות (פסקה 55).

איך מחשבים דמי מדור במזונות ילדים?

לוקחים את עלות הדיור של ההורה, שכר דירה או משכנתא והחזקת הדירה, ומחשבים את חלק הילדים בה. בית המשפט העליון תיאר כשליש עד מחצית מהעלות (בע"מ 919/15, פסקה 22). בתי המשפט לענייני משפחה קובעים בדרך כלל 30% לילד אחד ו-40% לשניים (תלה"מ (משפחה תל אביב) 73366-01-23). בבאר שבע נקבעו 20% לכל קטין, עד שכירות של 4,000 ₪ (תמ"ש 45117-02-24).

מתי אפשר להפחית מזונות ילדים?

כשהנסיבות השתנו, או כשנודעו נסיבות אחרי פסק הדין או ההסכם (סעיף 13(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)). בית המשפט רשאי לא לדון בבקשה שהוגשה פחות מחצי שנה אחרי בקשה קודמת (סעיף 13(ב)). בית המשפט העליון הדגיש שההכרעה במזונות ילדים לעולם אינה סופית (בע"מ 919/15, פסקה 53). על פסק דין חדש אפשר לערער תוך 45 ימים מהמצאתו (תקנה 45).

מה עושים כשלא משלמים מזונות?

פותחים תיק מזונות בהוצאה לפועל, או מבקשים תשלום מהביטוח הלאומי, אבל לא את שניהם במקביל, חוץ מגביית הפרשים. בהוצאה לפועל אפשר לפתוח תיק על חוב של עד שנתיים (טופס 207). הביטוח הלאומי משלם את הסכום שבפסק הדין או בתקנות, הנמוך מביניהם (סעיף 3 לחוק המזונות (הבטחת תשלום)). מ-1.1.2026, למשל, 4,049 ₪ לאישה עם 2 ילדים או יותר שטרם מלאו לה 55.