דיני משפחה

לפני בקשה “לנקיטת אמצעי שמירה” מכוח הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 (להלן: “החוק”) על זכויות המשיב 1 בנכס המקרקעין, נחלה… במושב…

עורך דין מומלץ

המבקשת היא בתו של המשיב 1 (להלן: “המשיב”) ואחותו של המשיב 2. בהינתן שהזכויות בנכס שייכות למשיב 1 (ולרעייתו המנוחה) ולא למשיב 2, הרי שהמשיב 2 אינו צד לבקשה ולא ברור מדוע צורף כמשיב לבקשה זו על-ידי המבקשת מלכתחילה.

המבקשת עתרה לביטול ייפוי כוח מתמשך ובמסגרתו הגישה בקשתה זו. בהחלטה מיום 16.11.22, נקבע שעל המבקשת להבהיר מהו המעמד המקנה לה זכות לעתור בבקשה כגון דא בקשר עם נכסי האב וכן בהינתן שנערך ייפוי כוח מתמשך. המבקשת הבהירה שייפוי הכוח המתמשך לא הופעל וכן טענה כי “בשעות הקרובות” עלול האב לאבד את קורת הגג מעל ראשו ולהפוך לחסר כל, כלשונה. בנוסף, טענה כי היא נכנסת בהגדרת “צד מעונין” שבהוראת סעיף 68(א) לחוק.

ביום 20.11.22, ניתן צו עיקול ארעי במעמד צד אחד. המשיב הגיש בקשה לביטול הצו, התקיים דיון במעמד הצדדים ומכאן ההחלטה.

כבר עתה ייאמר, ההתרשמות היא, בזהירות המתבקשת, וללא כל מומחיות בתחום הרפואי, כי המשיב מבין עניין ומודע לדברים. המשיב הביע את דעתו בקול צלול וברור והשיב לשאלות בית המשפט באופן סדור, רהוט וקוהרנטי. לא נמצאה אפוא כל הצדקה להצר את צעדיו ולא נמצא כי נחוץ צו על מנת לשמור על ענייניו.

בהוראת סעיף 68(א) לחוק, נקבע כי “בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו”.

בהוראת סעיף 68(ג) לחוק, נקבע כי “בפרק זה, למעט בסעיף 80 “אדם שמונה לו אפוטרופוס” – לרבות אדם שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי”.

ענייננו כאמור בשלב המקדים לכך, בעתירה לביטול ייפוי כוח מתמשך אשר לא הופעל.

ראשית, כפי שצוין כאמור בהחלטה מיום 16.11.22 ספק רב אם למבקשת מעמד לעתור בבקשה זו בקשר עם רכוש המשיב במצב דברים שבו המשיב ערך ייפוי כוח מתמשך, וזאת כל עוד הוא שריר וקיים. ר’ דברי ההסבר לתיקון מספר 18 תשע”ו-2016, ה”ח הממשלה תשע”ה 890, 2. לא די בדאגתה של המבקשת לאביה, כלשונה, ר’ עמ’ 3 למטה, ולכך שאחיה ובמיוחד האח …, יגזלו, כלשונה, את כספו.

שנית, גם אם למבקשת יש מעמד כאמור – ואינני קובעת כל ממצא – עליה להצביע על צורך קונקרטי המבוסס על מצב רפואי, מסמכים ואירועים רלבנטיים. זאת לא ארע. בדל ראיה לתימוכין בטענות הרפואיות והקוגניטיביות, לא צרפה המבקשת. צורף תמליל שיחה בין המשיב לבין הנכד …, שלא נמצא בו רלבנטיות לענייננו.

ודוק, עצם הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי לבחינת מצבו הרפואי-מנטאלי-קוגניטיבי של המשיב, אין בו די על מנת להרים את הנטל להראות את הצורך בצו לשם שמירה על עניינו של המשיב. בהקשר זה יצוין, מבלי לקבע דבר בהליך העיקרי, שספק עולה גם בדבר נחיצות עצם הבדיקה ואולם כב’ המותב הדן בהליך הוא שיכריע בבקשה.

שלישית, בהקשר זה ובהתאמה לאמור לעיל, עמדתו של המשיב הובאה באופן בלתי אמצעי במהלך הדיון. ר’ עמ’ 2. ההתרשמות היא כאמור, בזהירות המתבקשת, וללא כל מומחיות בתחום הרפואי, כי המשיב מבין עניין ומודע לדברים. המשיב השיב לשאלות בית המשפט באופן רהוט, קוהרנטי, צלול וברור. עיון בדבריו של המשיב כפי שנרשמו בפרו’ מעלה כי המשיב נקלע לסיטואציה המצערת אותו וניכר כי הדבר מפר את שלוותו בערוב ימיו ובעת שהוא חולה במחלה קשה.

בניגוד לטענת המבקשת בפתח בקשתה, שלפיה “נתקלים כל ניסיונותיהם של בני-המשפחה ליצור קשר ישיר עם הממנה, בהתנגדויות מצד… “, התברר מפיו של המשיב כי הוא נמצא בקשר מצוין, כלשונו, עם … מתוך… ילדיו. ר’ עמ’ 2 למטה. הלכה למעשה, תהום פעורה בין הנטען בבקשה ביחס למצבו הקוגניטיבי והמנטאלי של המשיב והקשר עם בני משפחתו, לבין ההתרשמות במהלך הדיון.

הנה כי כן, מצב הדברים הוא שלא זו בלבד שלא הוצג בדל ראיה לתימוכין בטענות המבקשת אלא שבמהלך הדיון התברר כי אין ממש בטענות. עצם העלאת טענות כספיות בנשימה אחת עם הטענה בדבר הדאגה למשיב כאמור, היא הנותנת שמדובר בסכסוך כספי. ר’ עמ’ 3 למטה.

מבלי לגרוע מכלל האמור לעיל, בניגוד לטענת המבקשת בבקשה שלפיה אם לא יינתן הצו “יוותר הממנה כבר בימים הקרובים חסר כל וללא קורת-גג מעל ראשו!!”, ר’ סעיף 2 לבקשה, התברר במהלך הדיון כי יש צורך באישור בית משפט להסכם המכר וכי הוגשה בקשה מתאימה בתיק הקשור שמספרו 31298-12-22. זאת, בעקבות מינויו של מנהל עיזבון על זכויות רעייתו המנוחה של המשיב בהתאם לצו קיום צוואה מיום 20.3.22. ר’ נספח ד’ לבקשה לאישור עסקה למכירת הנכס.

מנהל העיזבון, עו”ד …, הבהיר במהלך הדיון שגם לאחר וככל שיינתן אישור בית משפט להסכם המכר, הרי שבהתאם להוראות ההסכם, מלוא התמורה תופקד בידיו הנאמנות, וכי היא תחולק לבעלי הזכויות בנכס, קרי, יורשי המנוחה, בהתקיים תנאים כפי שמפורט בפרו’ הדיון.

די במצב דברים זה, על מנת להבטיח, למצער בשלב זה, את טענותיה הכספיות של המבקשת בכל הנוגע ל”קורת גג מעל ראשו של המשיב”, וכיוצא בזה.

אשר להשוואת נזקים ולטענת המבקשת שלפיה לא יגרם נזק בהינתן שמדובר בשמירת מצב קיים, ר’ עמ’ 5 למעלה, הרי שדין הטענה של המבקשת, אשר נתפסה לכלל טעות, להידחות. לא מדובר בבקשה לשמירת מצב קיים אלא בשינוי מצב קיים. המצב הקיים הוא שלמשיב זכות מוקנית ברורה ולגיטימית לעשות ברכושו לפי שיקול דעתו ואין כל מקום להטלת מגבלות שלא לצורך, גם במצב דברים שבו אין נפקות לקיומו (או ביטולו) של הצו, כל עוד לא אושר המכר. מבלי לגרוע מכך, מקובלת עליי טענת המשיב שלפיה רישומו של הצו עלול להרתיע את הקונה הפוטנציאלי באופן שעלול לסכל העסקה. ר’ עמ’ 4 באמצע; עמ’ 5 למטה.

סיכומו של דבר. אין בדל עילה, ראיה, אינדיקציה ותימוכין לתמיכה בטענות המבקשת ולפיכך לא נמצאו כל הצדקה וכל בסיס להגביל את המשיב לעשות לפי ראות עיניו בזכויותיו וברכושו. לחששה הסובייקטיבי של המבקשת שלפיו “ברגע שצו העיקול יבוטל ביהמ”ש דן את האדם לחיים ברחוב” לא נמצאו כאמור תימוכין ובסיס. ר’ עמ’ 3 למטה.

בשאר טענות המבקשת, לרבות טענה לא ברורה בדבר “מרדף החלטות”, כלשונה, וכן הטעם שבאי הפעלת ייפוי הכוח המתמשך, לא נמצאה רלבנטיות לענייננו.

על יסוד מכלול האמור לעיל, הבקשה לצו עיקול זמני, נדחית. צו עיקול ארעי מיום 20.11.22 מבוטל בזאת. תואיל המזכירות.

לבקשה לעיכוב ביצועה של החלטה זו, לא נמצאה הצדקה להיעתר. גם בהתעלם מסיכויי הערעור, ככל שיוגש, הרי שדי בבחינת רכיב מאזן הנוחות, שלגביו אין כל חשש שהתמורה ממכירת הנכס תועבר לידיו של המשיב בימים הקרובים, כמפורט לעיל – וזאת גם לשיטתה של המבקשת, ר’ עמ’ 5 למעלה – ככל שהערעור יתקבל. ר’ ע”א 752/15 מוחמד ביאדסה נ’ ג’מאל ביאדסה, מיום 23.3.15.

למען הסר ספק, כל הקביעות דלעיל הן בקשר עם הבקשה לסעד זמני בלבד ואין בכך כדי לקבע דבר בהליך העיקרי.

לאחר שנלקחו בחשבון סוג ההליך, סוג הבקשה, אופי הטענות והתנהלות הצדדים לרבות שהמבקשת הגדירה את הבקשה כדחופה ובהולה שלא לצורך, תישא המבקשת בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים, הכל בהתאם להוראות תקנות 53, 151(ב) ו-153(ג) לתקנות ותקנה 18(ג) לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי דין) התשפ”א-2020.

ניתן לפרסם החלטה זו בכפוף להשמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י”ז טבת תשפ”ג, 10 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.