לפני שמגישים תביעה בענייני משפחה, החוק מחייב שלב מקדים: בקשה ליישוב סכסוך. סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שאין תביעה בלי הבקשה הזו קודם.
בקצרה
- אגרה: 119 ש"ח בבית הדין הרבני, 120 ש"ח בבית המשפט לענייני משפחה (תעריפי האגרות)
- עם ההגשה נכנסים לעיכוב הליכים לפי סעיף 3(ה) לחוק, עם אפשרות הארכה (נוסח החוק)
- בתקופה זו מוזמנים עד 4 פגישות מהות ביחידת הסיוע, ללא תשלום (כל זכות)
- בתום התקופה יש למגיש הבקשה 15 ימים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה לערכאה שיבחר (סעיף 4 לחוק) (נוסח החוק)
- חריגים שמותר לבקש גם בזמן העיכוב: עיכוב יציאה מהארץ, עיקול, החלטות רפואיות דחופות ורישום לחינוך (כל זכות)
איך מגישים ואיפה
את הבקשה מגיש אחד מבני הזוג, בעצמו או דרך עורך דין, במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי, לפי מקום המגורים המשותף או הכתובת המשותפת האחרונה. הטופס קצר בכוונה: לא מפרטים בו טענות ולא מצרפים כתב תביעה. האגרה היא 119 ש"ח בבית הדין הרבני ו-120 ש"ח בבית המשפט לענייני משפחה.
מה קורה בתקופת העיכוב
מרגע ההגשה נכנס לתוקף עיכוב הליכים: אף צד לא יכול להגיש תביעת משפחה ואף ערכאה לא תדון בה. בזמן הזה יחידת הסיוע מזמינה את בני הזוג לעד 4 פגישות מהות, ללא תשלום. הפגישה הראשונה מתקיימת בלי עורכי דין. את הפגישות מקיימים בתוך 45 ימים מההגשה, עם הארכה אחת של 15 ימים. מי שלא מתייצב מסתכן בחיוב בהוצאות ובמחיקת בקשה שהגיש.
מה קורה בסוף התקופה
בסיום הפגישות מודיעים בני הזוג ליחידה, בתוך 5 ימים, אם הם ממשיכים להליך של גישור או הסכמה. אם לא, נפתח חלון של 15 ימים שבו רק מי שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תביעה ולבחור את הערכאה: בית המשפט או בית הדין. לכן יש משמעות למי שמגיש ראשון. סעדים דחופים, כמו עיכוב יציאה מהארץ או עיקול, מותר לבקש גם בזמן העיכוב.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- עורך דין לענייני משפחה לפי סוג ההליך
- פגישות מהות ביחידת הסיוע
- יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.