החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה משנת 2014 שינה את כללי המשחק: אי אפשר להגיש תביעת משפחה בלי לעבור קודם בהליך יישוב סכסוך. הוחל ביולי 2016 והפך לחקיקת קבע.
בקצרה
- סעיף 3(א): חובה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך במקום כתב תביעה (נוסח החוק)
- סעיף 3(ב): עד 4 פגישות מהות ביחידת הסיוע (נוסח החוק)
- סעיף 3(ה): עיכוב הליכים עם אפשרות הארכה (נוסח החוק)
- סעיף 4: בתום התקופה, 15 ימים שבהם רק מגיש הבקשה רשאי לבחור ערכאה ולהגיש תביעה (נוסח החוק)
- אגרות הבקשה: 119 ש"ח ברבני, 120 ש"ח בבית המשפט (תעריפי האגרות)
על אילו תביעות החוק חל
החוק חל על תובענה בסכסוך משפחתי: נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, מזונות, עניינים שנוגעים לילדים ואבהות. הוא חל על כל הערכאות, בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. הוא לא משנה את הדין המהותי ולא את חלוקת הסמכויות בין הערכאות, אלא מוסיף שלב חובה לפני התביעה.
מה סדר השלבים לפי החוק
השלב הראשון הוא הבקשה ליישוב סכסוך, במקום כתב תביעה, באגרה של 119 ש"ח בבית הדין הרבני או 120 ש"ח בבית המשפט. עם ההגשה מתחיל עיכוב הליכים, ובמהלכו יחידת הסיוע מזמינה את הצדדים לעד 4 פגישות מהות. את הפגישות מקיימים בתוך 45 ימים מההגשה, עם הארכה אחת של 15 ימים. סעדים דחופים, כמו עיכוב יציאה מהארץ, מותר לבקש בכל עת.
מה קורה כשהתקופה מסתיימת
בתום תקופת העיכוב יש למגיש הבקשה 15 ימים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה, ולבחור את הערכאה שתדון בה. אחרי שחלף החלון הזה, גם הצד השני רשאי להגיש. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות רשימת עניינים חריגים שבהם הערכאה יכולה לקצר או להאריך את תקופת העיכוב.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- עורך דין לענייני משפחה לפי סוג ההליך
- בקשה ליישוב סכסוך
- פגישות מהות ביחידת הסיוע
- יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.