חלק ב – אמנות וצווים
עורך דין מומלץ
אמנה בין הרפובליקה ההלנית לבין מדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מסים על הכנסה
ממשלת הרפובליקה ההלנית וממשלת מדינת ישראל,
ברצותן לכרות אמנה למניעת מסי כפל ולמניעת התחמקות ממס לגבי מסים על הכנסה, ולהוסיף לפתח את יחסיהם ולהקל עליהם,
הסכימו לאמור:
סעיף ו: תחום אישי
אמנה זו תחול על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתי המדינות המתקשרות.
סעיף 2: המסים הנידונים
ו. אמנה זו תחול לגבי מסים על הכנסה המוטלים מטעם המדינה מתקשרת, ללא התחשבות באופן הטלתם.
- 2. כמסים על הכנסה ייחשבו מסים המוטלים על סך כל ההכנסה או על חלקים ממנה, לרבות מסים על רווחים מהעברת מטלטלין או מקרקעין, וכן מסים על עליית ערך של נכסים.
- 3. המסים הקיימים שעליהם תחול אמנה זו הם במיוחד:
(א) במקרה של הרפובליקה ההלנית:
ו. מס הכנסה על יחידים;
- 2. מס הכנסה על ישויות משפטיות;
(שייקרא להלן “המס היווני”).
(ב) במקרה של ישראל:
ו. מס הכנסה;
- 2. מס חברות;
(1) האמנה בתוקף מיום .1.1.1999. טום פווסמה.
חלק ב – אמנות וצווים
- 3. מס רווחי הון; וכן
- 4. מס שבח מקרקעין;
(שייקרא להלן “מס ישראלי”).
- 4. כן תחול האמנה על כל מס זהה או דומה בעיקרו שיוטל לאחר תאריך חתימתה של האמנה, בנוסף למסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על כל שינוי משמעותי שנעשה בדיני המסים שלהן.
סעיף 3: הגדרות כלליות
ו. למטרות אמנה זו, אלא אם מתבקש אחרת מן ההקשר:
(א) המונח “הרפובליקה ההלנית” מקיף את שטחי הרפובליקה ההלנית ואת החלק מקרקעית הים ומתת-הקרקע שתחת לים התיכון אשר עליו יש לרפובליקה ההלנית ריבוניות בהתאם למשפט הבינלאומי;
(ב) המונח “ישראל” פירושו מדינת ישראל, ובמשמעותו הגיאוגרפית, כולל את שטחי מדינת ישראל וכן אותו חלק מקרקעית הים ומתת-הקרקע שמתחת לים, שעליהם יש למדינת ישראל זכויות ריבוניות בהתאם למשפט הבינלאומי;
(ג) המונחים “מדינה מתקשרת” ו״מדינה מתקשרת אחרת” פירושם הרפובליקה ההלנית או ישראל, לפי העניין;
(ד) המונח “אדם” כולל יחיד, חברה וכל חבר בני אדם אחר;
(ה) המונח “חברה” פירושו כל תאגיד או גוף הנחשב כתאגיד לצרכי מס;
(ו) המונחים “מיזם של מדינה מתקשרת” ו״מיזם של המדינה המתקשרת האחרת” פירושם, בהתאמה, מיזם המנוהל בידי תושב של מדינה מתקשרת ומיזם המנוהל של המדינה המתקשרת האחרת;
(ז) המונח “אזרח” פירושו:
ו. כל יחיד שהוא בעל אזרחות של מדינה מתקשרת;
- 2. כל אדם משפטי, שותפות או איגוד שנוצרו, התארגנו או התאגדו בהתאם לחוקים תקפים של מדינה מתקשרת;
(ח) המונח “תובלה בינלאומית” פירושו כל הובלה בספינה או בכלי טיס, אלא מקום שהספינה או כלי הטיס מופעלים אך ורק בין מקומות שבתוך מדינה מתקשרת.
(ט) המונח “רשות מוסמכת” פירושו:
(ו) ברפובליקה ההלנית – שר האוצר או נציגו המוסמך.
(2) בישראל – שר האוצר או נציגו המוסמך;
- 2. ביחס ליישום אמנה זו ע”י מדינה מתקשרת, תהא לכל מונח שלא הוגדר בה המשמעות שיש לו לפי דיני אותה מדינה מתקשרת, בנוגע למסים שאמנה זו חלה עליהם, אלא אם משתמע אחרת מן ההקשר.
חלק ב – אמנות וצווים
סעיף 4: תושב
ו. למטרות אמנה זו, המונח “תושב מדינה מתקשרת” פירושו כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה נתון בה למס מכוח מקום מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו, מקום ההתאגדות שלו או כל מבחן אחר כיוצא באלה. אולם לא ייחשב אדם כתושב מדינה מתקשרת רק מכוח היותו נתון למס באותה מדינה ביחס להכנסה ממקורות באותה מדינה.
- 2. מקום שמכוח הוראות ס״ק ו יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, ייקבע מעמדו כלהלן:
(א) יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה קרובים יותר (“מרכז האינטרסים החיוניים”);
(ב) אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, יראוהו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם עומד לרשותו בית קב המדינות, או אם אין לו בית קבע אף לא באחת משתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;
(ג) אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה;
(ד) אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אינו אזרח אף לא של אחת מהן, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.
- 3. מקום שמכוח הוראות ס״ק ו אדם שאינו יחיד הינו תושב שתי מדינות המתקשרות, יראוהו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי שלו. אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מקום הניהול הממשי שלו, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.
סעיף 5: מוסד קבע
ו. באמנה זו, המונח “מוסד קבע” פירושו מקום עסקים קבוע שבו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם.
- 2. המונח “מוסד קבע” כולל במיוחד:
(א) מקום הנהלה;
(ב) סניף;
(ג) משרד;
(ד) בית חרושת;
(ה) בית מלאכה;
(ו) מכרה, באר נפט או באר גאז, מחצבה או כל מקום אחר להפקת משאבים טבעיים; וכן
(ז) מתקן או מבנה המשמשים לחקר משאבים טבעיים.
חלק ב – אמנות וצווים
- 3. אתר בנייה או פרוייקט בינוי או התקנה, מהווים מוסד קבע רק אם הם נמשכים יותר משישה חודשים;
- 4. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, המונח “מוסד קבע” יראוהו כאילו אינו כולל:
(א) שימוש במתקנים אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה או מסירה של טובין או של סחורה השייכים למיזם;
(ב) החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לצרכי אחסון, תצוגה או מסירה;
(ג) החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לשם עיבודם בידי מיזם אחר;
(ד) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם רכישת טובין או סחורה, או לשם איסוף ידיעות, עבור המיזם;
(ה) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק למטרות פרסום, לאספקת מידע, למחקר מדעי או לפעילויות דומות שטיבן הכנה או עזר, עבור המיזם;
(ו) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק למטרות ביצוע פעילות אחרת שטיבה הכנה או עזר, למען המיזם;
(ז) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לצורך צירוף כלשהו של פעילויות המאוזכרות בתת-ס״ק (א) עד (ו), ובלבד שהפעילות הכוללת של מקום העסקים הקבוע הנובעת מצירוף זה טיבה הכנה או עזר.
- 5. על אף הוראות ס״ק ו ו2-, מקום שאדם – שאינו סוכן בעל מעמד עצמאי שס״ק 7חל עליו – פועל בשם מיזם, ויש לו במדינה מתקשרת סמכות לחתום על חוזים בשם המיזם והוא משתמש בה בקביעות, יראו את המיזם כאילו יש לו מוסד קבע באותה מדינה ביחס לכל הפעילויות שאותו אדם נוטל על עצמו מטעם המפעל, אלא אם פעילויות האדם האמור מוגבלות לאלה המאוזכרות בס״ק 4, אשר אילו בוצעו ממקום עסקים קבוע, לא היו הופכות את מקום העסקים הקבוע למוסד קבע לפי הוראות ס״ק זה.
- 6. (א) על אף כל הוראה אחרת של סעיף זה, אדם שהוא תושב של מדינה מתקשרת
ומבצע פעילויות בים במדינה המתקשרת האחרת בקשר לחקר או לניצול של קרקע הים ותת-הקרקע ומשאביהם הטבעיים הנמצאים במדינה האחרת, יראוהו, בכפוף לתת-ס״ק (ב), בהקשר לפעילויות אלה, כמנהל עסקים עם המדינה האחרת באמצעות מוסד קבע או בסיס קבוע הנמצא בה.
(ב) הוראות תת-ס״ק (א) לא יחולו מקום שהפעילויות נמשכות לתקופה מצטברת שאינה עולה על 30ימים בכל שנה קלנדרית. ואולם, למטרות תת-ס״ק זה:
ו. פעילויות המבוצעות ע״י מיזם הקשור למיזם אחר ייחשבו כאילו בוצעו ע״י המיזם שהוא קשור אליו אם הפעילויות שבהן מדובר זהות במהותן לאלה המבוצעות ע״י המיזם שהוזכר אחרון;
חלק ב – אמנות וצווים
- 2. שני מיזמים ייראו כקשורים אם אחד מהם נשלט ישירות או בעקיפין ע”, האחר, או ששניהם נשלטים ישירות או בעקיפין ע״י אדם שלישי או אנשים שלישיים.
- 7. מיזם לא ייראה כבעל מוסד קבע במדינה מתקשרת רק מפני שהוא מנהל עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי או כל סוכן בעל מעמד עצמאי, ובלבד בני אדם פועלים במהלך הרגיל של עסקיהם.
- 8. העובדה שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת שולטת בחברה או נשלטת ע״י חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, או מנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (בין אם באמצעות מוסד קבע או בדרך אחרת), לא יהיה בה כשלעצמה כדי להקנות לחברה אחת מעמד של מוסד קבע של האחרת.
סעיף 6: הכנסה ממקרקעין
ו. הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור) ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
- 2. למונח “מקרקעין” תהא המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין הנדונים; בכל מקרה, יכלול המונח נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות מקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול, או הזכות לנצל, מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים; ספינות, סירות וכלי טיס לא ייראו כמקרקעין.
- 3. הוראות ס״ק ו יחולו גם על הכנסה המופקת משימוש ישיר במקרקעין, מהשכרתם או משימוש במקרקעין בכל דרך אחרת.
- 4. הוראות ס״ק ו ו3־ יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מיזם ועל הכנסה ממקרקעין המשמשים לביצוע שירותים אישיים בידי עצמאי.
סעיף 7: רווחי עסקים
ו. רווחים של מיזם של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק אותה מדינה, זולת אם המיזם מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם. אם המיזם מנהל עסקים כאמור, ניתן לחייב במס במדינה האחרת את רווחי העסקים של המיזם, אולם רק אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד קבע.
- 2. בכפוף להוראות ס״ק 3, מקום שמיזם של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ייחסו בכל אחת מהמדינות המתקשרות לאותו מוסד קבע את רווחי העסקים שהיו צפויים לו אילו היה זה מיזם נבדל ונפרד העוסק בפעילויות זהות או דומות, בתנאים זהים או דומים, ומקיים קשרים באופן בלתי תלוי לחלוטין עם המיזם שהוא משמש לו מוסד קבע.
חלק ב – אמנות וצווים
- 3. בקביעת רווחי מוסד קבע, יותר ניכויין של כל ההוצאות שהוצאו למטרות מוסד הקבע, לרבות הוצאות ניהול והוצאות מנהל כלליות שהוצאו כך, בין שהוצאו במדינה שבה נמצא מוסד הקבע ובין שהוצאו במקום אחר.
- 4. במידה שהיה נהוג במדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים שיש לייחס למוסד קבע על בסיס של ייחוס כלל הרווחים של המיזם לחלקיו השונים, האמור בס״ק 2לא ימנע מאותה מדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים החייבים מס לפי שיטת הייחוס שנהוגה בה; ואולם יש לאמץ שיטת ייחוס כזאת שתביא לתוצאות התואמות את העקרונות שנקבעו בסעיף זה.
- 5. לא ייוחסו רווחים למוסד קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד קבע קנה טובין או סחורה בשביל המיזם.
- 6. לעניין הסעיפים הקטנים הקודמים, ייחוס הרווחים למוסד קבע ייקבע בהתאם לאותה שיטה מדי שנה בשנה, אלא אם יש סיבה טובה ומספקת לנהוג אחרת.
- 7. מקום שנכללים ברווחים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של אמנה זו, לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים.
סעיף 8: הובלה בינלאומית
ו. רווחים מהפעלת ספינה בהובלה בינלאומית, ניתן יהיה לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה רשומה הספינה.
- 2. בכפוף להוראות ס״ק ו, רווחים מהפעלת ספינה או כלי טיס בהובלה בינלאומית, ניתן יהיה לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.
- 3. הוראות ס״ק ו ו2־ יחולו גם על רווחים הנובעים מהשתתפות בריכוז, בעסק משותף או בסוכנות הפעלה בינלאומית.
סעיף 9: מיזמים משולבים
מקום ־
(א) שמיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בהנהלתו של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליו, או בהונו, או
(ב) שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בהנהלתם של מיזם של המדינה המתקשרת האחת ושל מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליהם, או בהונם,
ובכל אחד משני המקרים נקבעו או הוטלו ביחסים המסחריים או הכספיים בין שני המיזמים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי־תלויים, הרי כל הרווחים שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המיזמים ובשל אותם תנאים לא נצמחו, מותר לכלול אותם ברווחי אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם.
חלק ב – אמנות וצווים
סעיף 10: דיבידנדים
- 1. דיבידנדים ששילמה חברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב מדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת. ואולם ניתן לחייב במס את הדיבידנדים גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המשלמת את הדיבידנדים, ובהתאם לחוקי אותה מדינה. סעיף קטן זה לא ישפיע על אופן חיוב החברה במס לגבי הרווחים שמהם משתלמים הדיבידנדים.
- 2. המונח “דיבידנדים” בסעיף זה פירושו הכנסה ממניות, ממניות “הנאה” או מזכויות “הנאה”, ממניות במכרות, ממניות יסוד או מזכויות אחרות, אשר אינן תביעות חוב, המשתתפות ברווחים, וכן הכנסה מזכויות אחרות בחברה הכפופות לאותו דין לעניין מסים כהכנסה ממניות לפי חוקי המס של המדינה שבה נמצא מושבה של החברה המבצעת את החלוקה.
- 3. מקום שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת מפיקה רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת האחרת, לא תטיל מדינה אחרת זו מס על הדיבידנדים המשתלמים בידי החברה אלא ככל שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או ככל שזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה בצורה מעשית למוסד קבע או לבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחים בלתי מחולקים, ואפילו הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או קצתם, מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה אחרת כאמור.
סעיף 11: ריבית
- 1. ריבית שמקורה במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
- 2. אף על פי כן, ניתן לחייב ריבית כזו במס גם במדינה המתקשרת שבה מקורה ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לריבית, המס המוטל כך לא יעלה על 10אחוזים מן הסכום ברוטו של הריבית.
הרשויות המוסמכות של הצדדים המתקשרים יקבעו בהסכמה הדדית את אופן יישום המגבלה הזו.
- 3. המונח “ריבית” בסעיף זה פירושו הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהיו מובטחות במשכנתא ובין אם לאו, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין אם לאו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בשטרי חוב או באיגרות חוב אלה, אך לא כוללים כל הכנסה הנחשבת לדיבידנד לפי סעיף 10. קנסות בשל איחור בתשלום לא ייראו כריבית למטרות סעיף זה.
- 4. הוראות סעיפים קטנים 1ו2- לא יחולו אם מקבל הריבית, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקור הריבית באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע שירותים אישיים של עצמאי באותה מדינה אחרת מבסיס קבוע
חלק ב – אמנות וצווים
הממוקם באותה מדינה, ותביעת החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה בצורה מעשית באותו מוסד קבע או בסיס קבוע; במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7או סעיף 14, הכול לפי העניין.
- 5. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום הריבית, ביחס אל תביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם והמקבל היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בשאר הוראותיה של אמנה זו.
- 6. יראו ריבית כנובעת במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית שלה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם הריבית, בין אם הוא תושב מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע או בסיס קבוע באחת המדינות אשר בקשר אליהן נוצרה ההתחייבות בשלה משתלמת הריבית, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל הריבית, יראו את הריבית כנובעת במדינה שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.
סעיף 12: תמלוגים
- 1. תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
- 2. אף על פי כן, ניתן לחייב תמלוגים כאלה במס גם במדינה המתקשרת שבה מקורם, ובהתאם לחוקי אותה מדינה. ואולם, אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לתמלוגים, המס המוטל כך לא יעלה על 10אחוזים מן הסכום ברוטו של התמלוגים. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יקבעו בהסכמה הדדית את אופן יישום המגבלה הזו.
- 3. המונח “תמלוגים” בסעיף זה פירושו תשלומים מסוג כלשהו המתקבלים כתמורה בעד שימוש או בעד הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית (לרבות סרטי קולנוע, קלטות וידאו, וסרטים או קלטות לשידור ברדיו או בטלוויזיה), כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דוגמה, תוכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או בעד השימוש או הזכות לשימוש, בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי, או בעד מידע הנוגע לניסיון תעשייתי, מסחרי או מדעי.
- 4. הוראות ס״ק 1ו2- לא יחולו אם מקבל התמלוגים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הממוקם שם, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים קשורים בצורה ממשית בעסקים המנוהלים באמצעות אותו מוסד קבע או אותו בסיס קבוע; במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7או סעיף 14, הכול לפי העניין.
- 5. יראו תמלוגים כנובעים במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית שלה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם
חלק ב – אמנות וצווים
התמלוגים – בין אם הוא תושב אחת המדינות המתקשרות ובין אם לאו – מוסד קבע או בסיס קבוע במדינה מתקשרת, אשר בקשר אליהם נוצרה ההתחייבות לשלם את התמלוגים, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל התמלוגים, יראו את התמלוגים כנובעים במדינה שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.
- 6. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם ובין אדם אחר, עולה סכום התמלוגים, ביחס לשימוש, לזכות או לידיעות שבעדם הם משתלמים, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות שביושר היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מן המדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בשאר הוראותיה של אמנה זו.
סעיף 13: רווחי הון
- 1. רווחים שהפיק תושב של מדינה מתקשרת מהעברת מקרקעין המאוזכרים בסעיף 6, והנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת האחרת.
- 2. רווחים מהעברת מטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע אשר יש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מטלטלין הקשורים לבסיס קבוע, העומדים לרשותו של תושב מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לשם ביצוע שירותים אישיים של עצמאי, לרבות רווחים כאמור מהעברת אותו מוסד קבע (לבדו או עם כל המיזם) או אותו בסיס קבוע, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
- 3. רווחים מהעברת ספינות או כלי טיס המופעלים בתעבורה בינלאומית או רווחים מהעברת מטלטלין השייכים להפעלתם של אותם ספינות או כלי טיס, ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה ניתן לחייב במס בהתאם את רווחי הספינות או כלי הטיס האמורים בהתאם להוראות סעיף 8לאמנה זו.
- 4. רווחים שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממכירה, החלפה או סילוק בדרך אחרת, ישירה או עקיפה, של מניות או זכויות דומות בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייב במס במדינה המתקשרת האחרת, אבל רק אם תושב המדינה שהוזכרה ראשונה היה הבעלים, ישירות או בעקיפין, בכל עת בתוך תקופת שנים עשר החודשים שקדמה למכירה, להחלפה או לסילוק בדרך אחרת, של מניות המעניקות זכות ל5- אחוז או יותר מכוח ההצבעה בחברה. למטרות ס״ק זה, יראו בעלות עקיפה ככוללת בעלות של אדם קשור, אך לא מוגבלת לה.
- 5. רווחים מהעברת מניות או זכויות דומות שאינן נסחרות בבורסה והן מניות בחברה ש50- אחוז או יותר מנכסיה הם מקרקעין הנמצאים במדינה מתקשרת, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה. רווחים מהעברת זכות בשותפות, נאמנות או עיזבון, שעיקר נכסיהם הם מקרקעין הנמצאים במדינה מקשרת, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
- 6. רווחים מהעברת כל נכס, זולת אלה המוזכרים בסעיפים קטנים 1, 2, 3, 4ו5-, ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה.
חלק ב – אמנות וצווים
סעיף 14: שירותים אישיים של עצמאי
- 1. הכנסה שמפיק תושב של מדינה מתקשרת משירותים מקצועיים או מפעילויות אחרות בעלות אופי עצמאי, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה, אלא אם עומד לרשותו באופן סדיר בסיס קבוע במדינה המתקשרת האחרת, לצורך ביצוע פעילויותיו. אם יש לו בסיס קבוע כאמור, ניתן לחייב את ההכנסה במס במדינה האחרת, אולם רק את החלק ממנה שניתן לייחסו לאותו בסיס קבוע.
- 2. המונח “שירותים אישיים” כולל, במיוחד, פעילויות עצמאיות בשטחי המדע, הספרות, האמנות, החינוך וההוראה, וכן פעילויות עצמאיות של רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רופאי שיניים ורואי חשבון.
סעיף 15: שירותים אישיים של עובד
- 1. בכפוף להוראות סעיפים 16, 18, 19ו20-, משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר שהופקו על ידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, אלא אם העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כאמור, ניתן לחייב במס את הגמול שנתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת.
- 2. על אף הוראות ס”ק 1, גמול המופק בידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת ראשונה אם:
(א) המקבל שוהה במדינה האחרת תקופה או תקופות שאינן עולות יחד על 183ימים בכל שנה קלנדרית הנוגעת לדבר; וכן
(ב) הגמול משתלם על ידי מעביד שאינו תושב המדינה האחרת, או מטעמו; וכן
(ג) הנושא בנטל תשלום הגמול אינו מוסד קבע או בסיס קבוע שיש למעביד במדינה האחרת.
- 3. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול המתקבל תמורת עבודה שבוצעה בספינה או בכלי טיס המופעלים בתעבורה בין בינלאומית, ניתן לחייבו במדינה המתקשרת שבה הרווחים מהפעלת הספינה או כלי הטיס חייבים במס לפי הוראות סעיף 8לאמנה זו.
סעיף 16: שכר חברי הנהלה
שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים או כל גוף דומה אחר של חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
סעיף 17: אמנים וספורטאים
חלק ב – אמנות וצווים
- 1. על אף הוראות סעיפים 14ו5ו-, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.
- 2. מקום שהכנסה תמורת פעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתור שכזה נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב הכנסה זו במס, על אף הוראות סעיפים 7, 14ו15-, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של הבדרן או הספורטאי.
סעיף 18: קיצבאות
בכפוף להוראות סעיף 19(2), קיצבאות וגמול דומה אחר ששולמו לתושב של מדינה מתקשרת תמורת עבודה בעבר, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה.
סעיף 19: שירות ממשלתי
- 1. (א) גמול, למעט קיצבה, ששילמה מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות
מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה או יחידת משנה או רשות, ניתן לחייבו במס רק באותה מדינה.
(ב) ואולם, ניתן לחייב במס גמול כאמור רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים
ניתנים באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:
(1) אזרחה של אותה מדינה; או
(2) לא היה לתושב של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.
- 2. (א) כל קיצבה המשולמת בידי מדינה מתקשרת או יחידת משנה מדינית או רשות
מקומית שלה או מתוך קרנות שנוצרו על ידן, ליחיד, בעד שירותים שניתנו או יחידת משנה או רשות, תהיה חייבת במס רק באותה מדינה.
(ב) ואולם, ניתן יהיה לחייב במס קצבה כזו רק במדינה המתקשרת האחרת אם היחיד
הוא תושב ואזרח של אותה מדינה.
- 3. הוראות סעיפים 15, 16, ו18- יחולו על גמול וקיצבה ביחס לשירותים שניתנו בקשר עם עסק המתנהל בידי מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה.
סעיף 20: פרופסורים וסטודנטים
- 1. פרופסור או מורה המבקר במדינה מתקשרת למטרות מחקר מדעי או הוראה במוסד חינוכי שאינו פועל למטרות רווח באותה מדינה מתקשרת ואשר היה מיד לפני הביקור תושב המדינה המתקשרת האחרת, יהיה פטור ממס במדינה הנזכרת ראשונה לתקופה של שנתיים מתאריך הגיעו אליה.
- 2. סטודנט או חניך בעסקים שהינו או היה מיד לפני ביקורו במדינה מתקשרת תושב של המדינה המתקשרת האחרת, ובהווה הוא שוהה במדינה הנזכרת ראשונה רק למטרות לימודים
חלק ב – אמנות וצווים
או הכשרה, תשלומים שהוא מקבל לצרכי קיומו, חינוכו או הכשרתו, לא יוטל עליהם מס באותה מדינה, ובלבד שהתשלומים האמורים נובעים ממקורות שמחוץ לאותה מדינה.
סעיף ו2: הכנסה אחרת
ו. פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, לא משנה היכן מקורם, אשר לא טופלו בסעיפים הקודמים של אמנה זו, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.
- הוראות ס״ק ו לא יחולו על הכנסה שאינה הכנסה ממקרקעין לפי הגדרתם בסעיף 6(2), אם מקבל ההכנסה האמורה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה מתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא בה, או מבצע באותה מדינה שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הנמצא בה, והזכות או הרכוש שביחס אליהם משולמת ההכנסה קשורות קשר ממשי לאותו בסיס קבוע או מוסד קבע. במקרה זה יחולו הוראות סעיף 7או סעיף 4ו, הכול לפי העניין.
סעיף 22: מניעת מסי כפל
ו. מסי כפל יימנעו כדלקמן:
(א) ברפובליקה ההלנית:
בכפוף לדיני המס של הרפובליקה ההלנית ביחס לזיכוי מס ששולם בכל מדינה שאיננה הרפובליקה ההלנית כנגד המס היווני, מס ישראלי המשולם על הכנסה שמקורה בישראל יינתן כזיכוי כנגד מס יווני שיש לשלם על אותה הכנסה. אולם הזיכוי האמור לא יעלה על אותו חלק של המס היווני, כיחס שבין ההכנסה ממקורות בישראל לכלל ההכנסה החייבת במס ביוון.
(ב) בישראל:
בכפוף לדיני ישראל בדבר זיכוי מס המשתלם בארץ שמחוץ לישראל כנגד מס ישראלי, מס יווני ששולם עבור הכנסה שהופקה ברפובליקה ההלנית יינתן כזיכוי כנגד מס ישראלי המשתלם על אותה הכנסה; ואולם, הזיכוי לא יעלה על חלק יחסי מהמס הישראלי כיחס שבין ההכנסה האמורה שהופקה ברפובליקה ההלנית לכלל ההכנסה החייבת במס בישראל.
- מקום שבגלל אמצעי תמריץ מיוחדים שנועדו לקדם פעילות כלכלית במדינה מתקשרת, המסים המוטלים בפועל על דיבידנדים או ריבית שמקורם באותה מדינה מתקשרת נמוכים מהמס שהיה מוטל אחרת בהתאם לחקיקה הפנימית של אותה מדינה מתקשרת, ובהתאם להוראות סעיפים 0ו או וו של אמנה זו, כי אז, למטרות הס״ק הקודם, המס המשולם באותה מדינה מתקשרת על הדיבידנדים או הריבית האמורים ייראה כסכום המס המשולם בפועל על הדיבידנדים או הריבית בתוספת 5אחוזים נוספים מהסכום ברוטו של הדיבידנדים או הריבית. ואולם בשום מקרה לא יעלה הזיכוי לפי הוראות סעיף זה על השיעור המירבי של המס שניתן היה להטיל בהתאם לסעיפים 0ו או וו לאמנה זו אילולא אמצעי התמריץ המיוחדים.
סעיף 23: אי-הפליה
חלק ב – אמנות וצווים
ו. אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת למסים או לכל דרישה הקשורה במסים, השונים או מכבידים יותר מהמסים ומהדרישות הקשורות בהם, שאזרחי אותה מדינה אחרת כפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם באותן נסיבות. על אף הוראות סעיף ו, הוראה זו תחול גם על אנשים שאינם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.
- 2. המס על מוסד קבע שיש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מיזמים של אותה מדינה אחרת העוסקים באותן פעילויות.
- 3. למעט מקום שחלות הוראות סעיף 9, ס״ק וו(5), או ס״ק 2ו(6), ריבית, תמלוגים, ותשלומים אחרים שמשלם מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו, לעניין קביעת הרווחים החייבים במס של אותו מיזם, ניתנים לניכוי לפי אותם התנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה הנזכרת ראשונה.
- 4. מיזם של מדינה מתקשרת שהבעלות או השליטה המלאה או החלקית על הונו נתונה במישרין או בעקיפין, בידי תושב או תושבים של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה למסים או לכל דרישה הקשורה במסים השונים או מכבידים יותר מהמסים ומהדרישות הקשורות בהם, שמיזמים דומים אחרים של המדינה הנזכרת ראשונה כפופים להם או עלולים להיות כפופים להם.
- 5. על אף הוראות סעיף 2, הוראות סעיף זה יחולו על מסים מכל צורה ותיאור.
- 6. הוראות סעיף זה לא יתפרשו כמחייבות מדינה מתקשרת להעניק לתושבי המדינה המתקשרת האחרת הנחות אישיות, הקלות או הפחתות לעניין מס, שהיא מעניקה לתושביה- שלה מסיבות של מעמד אזרחי או חובות משפחה.
סעיף 24: הגבלת הטבות
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות, בהסכמה הדדית, רשאיות לשלול את ההטבות לפי אמנה זו מכל אדם, או ביחס לכל עסקה, אם לדעתן קבלת ההטבות הללו, לאור הנסיבות, תהווה ניצול לרעה של אמנה זו לאור מטרותיה.
סעיף 25: נוהל הסכמה הדדית
ו. מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו, רשאי הוא, בלי שים לב לתרופות הנתונות לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להעלות את עניינו לפני הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה או, אם המקרה בא בגדר ס״ק ו לסעיף 23, למדינה המתקשרת שהוא אזרחה. יש להעלות את העניין בתוך שלוש שנים מן הודעה הראשונה על הפעולה הגורמת לחיוב במס שלא בהתאם להוראות האמנה.
חלק ב – אמנות וצווים
- 2. הרשות המוסמכת, אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין היא-עצמה יכולה להגיע לפתרון מספק, תשתדל ליישב את העניין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו. כל הסכם שיושג ייושם על אף כל מגבלת זמן הקבועה בדינים הפנימיים של המדינה המתקשרת.
- 3. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או ספק בדבר פירוש האמנה או יישומה. הן רשאיות גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי כפל במקרים שלגביהם אין הוראות באמנה זו.
- 4. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות להתקשר ישירות זו עם זו לצורך השגת הסכם כמשמעותו בסעיפים הקטנים הקודמים. כאשר נראה שעל מנת להשיג הסכם מומלץ לקיים חילופי דעות בעל פה, יתבצעו החילופין האמורים באמצעות ועדה המורכבת מנציגי הרשויות המוסמכות של הצדדים המתקשרים.
סעיף 26: חילופי מידע
ו. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו או של החוקים הפנימיים של המדינות המתקשרות הדנים במסים שאמנה זו דנה בהם, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד לאמנה. חילופי הידיעות אינם מוגבלים על ידי האמור בסעיף ו. כל ידיעה שקיבלה מדינה מתקשרת יראו אותה כסודית באופן דומה לידיעה שהושגה לפי חוקיה הפנימיים של אותה מדינה, ויגלו אותה רק לבני אדם או לרשויות (לרבות בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומתם או בגבייתם של המסים הנידונים באמנה זו, באכיפתם, בהעמדה לדין בשלהם או בהחלטה על ערעור בקשר אליהם. בני אדם או רשויות אלה ישתמשו בידיעות רק למטרות אלה. הם רשאים לגלות את המידע בהליכי בתי משפט פומביים או בהחלטות משפטיות.
- אין לפרש הוראות סעיף קטן ו בשום מקרה כמטילות על מדינה מתקשרת את ההתחייבות:
(א) לנקוט אמצעים מינהליים המנוגדים לדינים או לנוהל המינהלי של אותה מדינה מתקשרת או של המדינה המתקשרת האחרת;
(ב) לספק ידיעות אשר אין לקבלן לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה מדינה מתקשרת או במדינה המתקשרת האחרת;
(ג) לספק מידע העשוי לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או העשוי לגלות תהליך או ידיעה מסחריים, אשר גילויים יהיה בסתירה לתקנת הציבור.
סעיף 27: נציגים דיפלומטיים ופקידים קונסולריים
שום דבר האמור באמנה זו לא יפגע בזכויות הפיסקליות של נציגים דיפלומטיים ופקידים קונסולריים לפי הכללים המקובלים במשפט הבינלאומי או לפי הוראות שבהסכמים מיוחדים.
סעיף 28: כניסה לתוקף
חלק ב – אמנות וצווים
ו. המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו שהדרישות החוקתיות לכניסתה של האמנה לתוקף מולאו.
- אמנה זו תיכנס לתוקף בתאריך האחרונה מבין ההודעות המאוזכרות בס״ק ו והוראותיה יחולו:
(א) בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומי הכנסה שנצברו בו- בינואר בשנה הקלנדרית שאחרי השנה שבה תיכנס האמנה לתוקף, או אחריו;
(ב) בזיקה למסים אחרים על הכנסה, על המסים הנגבים בכל שנת מס המתחילה בו- בינואר בשנה הקלנדרית שאחרי השנה שבה תיכנס האמנה לתוקף, או אחריו.
סעיף 29: סיום
אמנה זו תישאר בתוקף עד שאחת המדינות מתקשרות תביאה לידי סיום. כל מדינה מתקשרת רשאית להביא את האמנה לידי סיום, בצינורות הדיפלומטיים, ע״י מסירת הודעה על סיום לפחות שישה חודשים מראש לפני תום כל שנה קלנדרית שאחרי התקופה בת חמש השנים מתאריך כניסתה של האמנה לתוקף. במקרה זה תחדל האמנה להיות בת-פועל:
(א) בזיקה למסים המנוכים במקור, על סכומי הכנסה שנצברו בו- בינואר של השנה הקלנדרית שאחרי השנה שבה ניתנה ההודעה, או לאחר יום זה;
(ב) בזיקה למסים אחרים על הכנסה, לגבי מסים הנגבים בכל שנת המס המתחילה בו- בינואר שבסמוך לאחר השנה שבה ניתנה ההודעה, או לאחר יום זה.
ולראיה, החתומים מטה, שהוסמכו לכך כיאות, חתמו על אמנה זו.
נעשה בירושלים ב-ל’ בתשרי התשנ״ו, שהוא 0.95ו.24, בשני עותקי מקור, כל אחד בשפות עברית, יוונית, ואנגלית, ולשלושת הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלים כלשהם בפרשנות להוראות האמנה, יכריע הנוסח האנגלי.
בשם ממשלת הרפובליקה ההלנית
international_agreements_greece_dtpa-eng
ניווט באמנת המס ישראל-יוון: מה שמשקיעי נדל”ן ישראלים צריכים לדעת
אמנת המס ישראל-יוון טומנת בחובה השלכות ספציפיות על משקיעי נדל”ן ישראלים המעוניינים להרחיב את תיקי ההשקעות שלהם ליוון. אמנה בינלאומית זו נועדה למנוע מיסוי כפול ולאפשר תהליך חלק יותר להשקעות חוצות גבולות. עבור משקיעי נדל”ן מישראל, אמנת המס מתווה מספר שיקולים מרכזיים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על אסטרטגיית ההשקעה והרווחיות שלהם בעת השקעה בשוק הנדל”ן היווני.
רקע ומשמעות
אמנת המס בין ישראל ליוון מכינה את הקרקע ליחסים כלכליים מועילים הדדיים. לאור הזדמנויות הנדל”ן המתפתחות ביוון, כולל הביקוש המונע על ידי תיירות לנכסים ביעדים פופולריים כמו אתונה, מיקונוס וסנטוריני, משקיעים ישראלים מוצאים את השוק הזה יותר ויותר אטרקטיבי. האמנה מפשטת את תהליך המיסוי ומפחיתה את הנטל הכספי על המשקיעים, ומעודדת השקעות נוספות.
הוראות עיקריות הרלוונטיות למשקיעי נדל”ן
מס רווחי הון : האמנה מבהירה את התנאים שבהם חל מס רווחי הון על מכירת נכסי נדל”ן, ומספקת סביבת מס צפויה למשקיעים ישראלים.
הכנסה משכירות : הוראות האמנה מבטיחות שהכנסות מדמי שכירות שיתקבלו מנדל”ן ביוון יהיו כפופות למיסוי במדינה אחת בלבד, בדרך כלל במדינה שבה נמצא הנכס.
ניכוי מס במקור : עבור כל הכנסה שהוחזרה לישראל, האמנה מציינת שיעורי ניכוי מס במקור מופחתים, מה שהופך את ההשקעה בנדל”ן יווני נוח יותר מבחינה כלכלית.
נהלי הסכמה הדדית (MAP) : האמנה מציעה מנגנון ליישוב סכסוכים, המספק רשת ביטחון למשקיעים במקרה של חילוקי דעות בענייני מס.
יתרונות כלכליים ואסטרטגיים
אבטחת השקעות : האמנה מפחיתה את סיכוני ההשקעה על ידי הבהרת חובות מס והתחייבויות פוטנציאליות, מה שהופך אותה להימור בטוח יותר עבור משקיעי נדל”ן ישראלים.
רווחיות : חובות מס מופחתות ומתייעלות יכולות לתרגם להחזר ROI גבוה יותר עבור משקיעים ישראלים בשוק הנדל”ן היווני.
גישה לשוק : ההסכם פותח דלתות למשקיעים ישראלים לנצל את הנדל”ן היווני הטוב ביותר, בעזרת סביבת מס ידידותית.
שקיפות : קביעת האמנה לחילופי מידע מס בין הרשויות הישראליות והיווניות מטפחת שקיפות, ובכך מפחיתה את הסיכונים להונאה והעלמת מס.
מה משקיעי נדל”ן ישראלים צריכים לדעת
אמנת המס ישראל-יוון משמשת כלי קריטי למשקיעי נדל”ן ישראלים שמטרתם להיכנס או להתרחב בשוק היווני. על ידי ביטול המסתורין של השלכות המס ומתן מסגרת פיננסית צפויה יותר ופחות מכבידה, האמנה לא רק מפחיתה את סיכוני ההשקעה אלא גם משפרת את פוטנציאל הרווחיות. לכן, אם אתה משקיע נדל”ן ישראלי הצופה לשוק היווני, הבנת הניואנסים של אמנת מס זו היא הכרחית.