החוק משנת 1952 הוא שמאפשר לתבוע את מדינת ישראל על רשלנות בבית חולים ממשלתי. הוא קצר, ושני סעיפים בו עושים את כל העבודה.
בקצרה
- סעיף 2: דין המדינה לעניין אחריות בנזיקים כדין כל גוף מואגד (חוק אחריות המדינה)
- סעיף 3: אין המדינה אחראית על מעשה בתחום הרשאה חוקית שנעשה בתום לב, אך היא אחראית על רשלנות שבמעשה (חוק אחריות המדינה)
- החוק הוא הבסיס לתביעות נגד בתי חולים ממשלתיים, שבהן הנתבעת היא מדינת ישראל (gov.il)
- החריגים המרכזיים, כגון פעולה מלחמתית בסעיף 5, אינם רלוונטיים לטיפול רפואי אזרחי (חוק אחריות המדינה)
מה שני הסעיפים עושים
סעיף 2 קובע שדין המדינה לעניין אחריות בנזיקין כדין כל גוף מואגד. בלי הסעיף הזה לא הייתה עילה נגד המדינה על טיפול בבית חולים ממשלתי. סעיף 3 מוסיף פטור צר: המדינה אינה אחראית על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית מתוך אמונה סבירה בסמכות. אבל הפטור אינו חל על רשלנות שבמעשה. טיפול רפואי הוא מעשה בהרשאה חוקית, ובכל זאת רשלנות בו מקימה אחריות.
מתי החוק חל ומתי לא
החוק חל על כל שירות רפואי שהמדינה נותנת, ובראשם בתי החולים הממשלתיים, שאינם אישיות משפטית נפרדת. החריגים שבו נוגעים למצבים אחרים: פעולה מלחמתית לפי סעיף 5, וחבלה או מוות של חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו לפי סעיפים 6 ו-7, שלגביהם קיים הסדר נפרד. סעיף 9 שומר על הוראות מיוחדות בחיקוקים אחרים.
איך זה נראה בכתב התביעה
הנתבעת היא מדינת ישראל. בית החולים מצוין כמקום הטיפול, והרופא, אם צורף, יוצא מההליך לאחר הודעת המדינה על חסינותו לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. מכאן והלאה ההליך רגיל: חוות דעת מומחה, ערכאה לפי סכום ואגרה בשני חלקים.
מקורות רשמיים
- חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), הנוסח המלא
- חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
- פקודת הנזיקין, הנוסח המלא
מידע נוסף בנושא
- עורך דין רשלנות רפואית
- בתי החולים הממשלתיים ומי הנתבע בתביעה נגדם
- חסינות עובדי ציבור בתביעות רשלנות רפואית: סעיף 7א
- פקודת הנזיקין: עוולת הרשלנות בסעיפים 35, 36 ו-41
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.