לא רק תאונה פתאומית היא פגיעה בעבודה. מי שחלה במחלה שנמצאת ברשימה סגורה בתקנות, עקב חשיפה לחומרים או לתנאים במקום העבודה, מוכר כנפגע מחלת מקצוע וזכאי לאותן גמלאות של נפגע תאונת עבודה.
בקצרה
- מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85, והמבוטח חלה בה בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או עיסוקו במשלח ידו (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 79)
- השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה היא מחלת מקצוע לכל המבוטחים או לסוג מבוטחים, ולקבוע נסיבות שבהן המחלה בחזקת מחלה שנגרמה עקב העבודה (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 85)
- פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, ושתיהן מזכות בדמי פגיעה, בטיפול רפואי ובגמלת נכות (חוק הביטוח הלאומי, סעיפים 79 ו-86)
- רשימת מחלות המקצוע, סוגי העובדים והעבודות שלגביהם הן מוכרות ומועד התחילה מופיעים בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (תקנות ביטוח מפני פגיעה בעבודה)
- המחלה תיחשב מחלת מקצוע אם העובד חלה בה באופן ישיר בגלל חשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה (כל זכות)
- בתביעה להכרה במחלת מקצוע או במיקרוטראומה, עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות שקבעה הוועדה הרפואית, ואת התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממנו (כל זכות)
מה הופך מחלה למחלת מקצוע
שלושה תנאים מצטברים: המחלה מופיעה ברשימה שבתוספת השנייה לתקנות, העובד חלה בה בתקופה שבה הייתה קבועה כמחלת מקצוע, והמחלה נגרמה עקב עבודתו. הרשימה מפרטת לצד כל מחלה את סוגי העבודה או החשיפה שלגביהם היא מוכרת. סעיף 85 מסמיך את השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, להוסיף מחלות ולקבוע נסיבות שבהן המחלה תיחשב בחזקת מחלה שנגרמה מהעבודה, כל עוד לא הוכח אחרת. בתקנות מצוין גם מאיזה תאריך כל מחלה מוכרת.
מה ההבדל ממיקרוטראומה
מחלת מקצוע נשענת על רשימה בתקנות, ולכן ההוכחה מתמקדת בחשיפה ובתנאי העבודה ולא במנגנון הרפואי. מיקרוטראומה היא פגיעה שנוצרה מפעולות חוזרות בעבודה ואינה מוגדרת בחקיקה אלא בפסיקה, ובה צריך להוכיח פעולות חוזרות ודומות שפגעו באזור מסוים. לפי כל זכות, פגיעה שאפשר להגדיר כמחלת מקצוע לא תוכר כמיקרוטראומה, ולכן בודקים קודם את הרשימה ורק אחר כך את המסלול הפסיקתי. סעיף 85(ג) מוסיף שמי שנעשה לא מסוגל לעבודה לפני שהמחלה נקבעה כמחלת מקצוע אינו נהנה מההכרה.
איך מגישים ומה המועד
ההליך זהה לתאונת עבודה: תביעה לדמי פגיעה שהיא גם תביעה להכרה, ואחריה תביעה לקביעת נכות בפני ועדה רפואית. לפי פסק דין של בית הדין הארצי שמובא בכל זכות, במחלת מקצוע עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות שקובעת הוועדה, ואיחור מעבר ל-12 חודשים נחשב שיהוי שעלול להפחית את הגמלה. לכן מי שרופא תעסוקתי קשר את מחלתו לעבודה מגיש את התביעה מיד, ולא ממתין לסיום הטיפול.
מקורות רשמיים
- מחלת מקצוע, כל זכות
- תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), הנוסח המלא
- חוק הביטוח הלאומי, סעיפים 79 ו-85
מידע נוסף בנושא
- נזקי גוף בישראל: תאונות, פיצויים ואיך תובעים
- מיקרוטראומה: הכרה בפגיעה מפעולות חוזרות בעבודה
- מהי תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי
- ועדה רפואית לנכות מעבודה: הרכב, זימון ומה קורה בדיון
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.