חוק חופשה שנתית משנת 1951 מגדיר את הזכות למנוחה שנתית בתשלום. אלה סעיפיו המרכזיים.
בקצרה
- סעיף 3: מדרגות החופשה מ-16 יום בשנים הראשונות ועד תקרת 28 (נוסח החוק)
- סעיף 6: מועד החופשה בחודש האחרון של שנת העבודה או בשנה שאחריה; יום אחד לבחירת העובד בהודעה של 30 יום (נוסח החוק)
- סעיף 7: איסור צבירה, עם חריג של 7 ימים בפועל וצירוף היתרה לשנתיים (נוסח החוק)
- סעיף 10: דמי חופשה בגובה השכר הרגיל; סעיף 13: פדיון בסיום העבודה (נוסח החוק)
- עובד שעתי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים: תמורת חופשה של 4 אחוזים מהשכר (כל זכות)
איך החוק קובע את המכסה
סעיף 3 מונה ימי ברוטו לפי ותק: 16 יום בכל אחת מחמש השנים הראשונות, 18 בשנה השישית, 21 בשביעית, ומהשמינית יום נוסף לשנה עד 28. מי שעבד פחות מ-200 ימים בשנה מקבל חלק יחסי. סעיף 5 מוציא מהמניין ימי מילואים, ימי חג שאין עובדים בהם וימי מחלה או תאונה. סעיף 15 קובע לעובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים תמורת חופשה של 4 אחוזים לפחות מהשכר.
מה הכללים על מועד, רציפות ותשלום
סעיף 6 קובע שהחופשה ניתנת בחודש האחרון של שנת העבודה או בשנה שאחריה, ומאפשר לעובד יום אחד לבחירתו בהודעה של 30 ימים מראש. סעיף 7 אוסר צבירה, אלא בהסכמה, כשלוקחים לפחות 7 ימים ומצרפים את היתרה. סעיף 8 דורש רציפות, ובפיצול פרק אחד של 7 ימים לפחות.
סעיף 10 קובע דמי חופשה בגובה השכר הרגיל. סעיף 11 קובע את המועד: לכל המאוחר ביום תשלום השכר, ובחופשה של 7 ימים ומעלה יומיים לפני תחילתה.
מה קורה בסיום ומה ההתיישנות
סעיף 13 מחייב פדיון חופשה למי שסיים לעבוד לפני שקיבל אותה. סעיף 26 מחייב את המעסיק לנהל פנקס חופשה לכל עובד, ובמחלוקת הפנקס הוא הראיה. סעיף 31 קובע התיישנות של שלוש שנים לכל תביעה לפי החוק, ולכן פדיון נבדק על שנת הסיום ושלוש השנים שלפניה.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- עורך דין דיני עבודה | ייעוץ משפטי בדיני עבודה
- חופשה שנתית: מכסות לפי ותק
- דמי הבראה 2026: תעריף ומדרגות
- גמר חשבון בסיום עבודה
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.