מקרי רשלנות רפואית בישראל נדונים לפי דיני הנזיקין, ובתי המשפט הבחינו בין שלושה סוגי רשלנות: התרשלות בטיפול הרפואי עצמו, התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת, ופגיעה באוטונומיה של המטופל. המקרים מכסים כמעט כל תחום ברפואה, מאבחון וניתוח ועד לידה והרדמה, והדרך לפיצוי עוברת דרך הוכחת סטייה מהסטנדרט, נזק וקשר סיבתי, בגיבוי חוות דעת מומחה.
בעמוד הזה
בעמוד זה נסקור את סוגי הרשלנות, נתונים על היקף התופעה בישראל, דוגמאות למקרים מתועדים, ואיך פועלת המערכת בפועל.
שלושת סוגי הרשלנות שהכירו בתי המשפט
הפסיקה בישראל מבחינה בין שלוש עילות עיקריות, וחשוב להכיר את שלושתן:
- התרשלות בטיפול, הטיפול עצמו סטה מהרמה שרופא סביר היה נוקט (אבחון, ניתוח, מעקב וכדומה).
- היעדר הסכמה מדעת, המטופל לא קיבל מידע מלא על הטיפול, הסיכונים והחלופות, ולכן הסכמתו פגומה (מכוח חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996).
- פגיעה באוטונומיה, פגיעה בזכות המטופל להחליט על גופו, גם כשלא הוכח נזק גופני ישיר.
נתונים על רשלנות רפואית בישראל
הנתונים בתחום מפוזרים בין מקורות שונים, וכדאי להתייחס אליהם כאומדן. להלן ריכוז ממקורות ציבוריים, המסומן לאימות לפני הסתמכות:
| נתון | מקור | הערה |
|---|---|---|
| תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בישראל | 10,694 בשנים 2010-2016 (ממוצע של כ-1,528 בשנה) | מרכז המחקר והמידע של הכנסת |
| תביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד | 8,372 בשנים 2005-2015 | מרכז המחקר והמידע של הכנסת |
לריכוז נתונים עדכני יותר ראו רשלנות רפואית בישראל: נתונים וסטטיסטיקה.
מפת עורכי הדין, המשרדים ובתי המשפט
מפה תלת ממדית חיה: משרדים מובילים בדגל זהב, בתי משפט ומוסדות מסומנים, סיור אווירי בין המשרדים המובילים. מציגים משרדים שנבדקו ונמצאו בין המובילים בתחומם.
דוגמאות למקרים מתועדים
מעבר לכותרות, מלמדים דווקא פסקי הדין עצמם. ריכזנו פסקי דין מייצגים, שבהם אפשר לראות איך בית המשפט בוחן עילה, מומחיות ונזק:
- פסק דין שבו נפסק פיצוי של כ-4.33 מיליון ₪ בגין רשלנות בטיפול ביילוד, ראו פסק הדין בעניין רשלנות בטיפול ביילוד.
- פסק דין שבו נדחתה תביעה בעניין הריון שהסתיים בטרגדיה, דוגמה לכך שלא כל תביעה מתקבלת, וכמה חשובה ההוכחה. ראו פסק הדין בתביעת הריון שנדחתה.
הדוגמאות ממחישות עיקרון: התוצאה תלויה בראיות, בחוות הדעת ובקשר הסיבתי, לא רק בעצם קרות הנזק.
איך פועלת המערכת בפועל
תביעת רשלנות רפואית בישראל מתנהלת בכמה שלבים:
- תיעוד, איסוף הרשומה הרפואית, סיכומי אשפוז, בדיקות והוצאות.
- בדיקת עילה, ניתוח משפטי של קיום היסודות והמועדים.
- חוות דעת מומחה, מומחה מאותו תחום בוחן את הסטייה מהסטנדרט ואת הקשר לנזק.
- הגשה וניהול, כתב תביעה בצירוף חוות הדעת, ולאחריו כתבי טענות, מומחים וגילוי מסמכים.
- פשרה או הכרעה, חלק ניכר מהתיקים מסתיים בהסדר; אחרת מכריע השופט.
הנתבעים הם לרוב הרופא, בית החולים או קופת החולים, ולעיתים כולם יחד. על המסגרת המשפטית ראו דיני נזיקין ורשלנות רפואית.
איך יודעים אם יש מקרה? צ'ק-ליסט
- האם ההתנהלות סטתה ממה שרופא סביר היה עושה?
- האם נגרם נזק ממשי, גופני, נפשי או כלכלי?
- האם הנזק נובע מהסטייה, ולא ממהלך טבעי של המחלה?
- האם המועד עוד בתוקף מבחינת התיישנות?
אם התשובות נוטות ל"כן", כדאי לבדוק את הרשומה ולפנות לייעוץ. איך בונים את ההוכחה מוסבר בהוכחת רשלנות רפואית, ולליווי אישי התחילו מעורך דין רשלנות רפואית.
שאלות נפוצות
כמה מקרי רשלנות רפואית יש בישראל בשנה?
אין נתון אחיד ומוסכם, וההערכות מפוזרות בין מקורות. יש להסתמך על פרסום רשמי עדכני.
מהם שלושת סוגי הרשלנות הרפואית שהכירו בתי המשפט?
התרשלות בטיפול עצמו, התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת, ופגיעה באוטונומיה של המטופל.
איפה אפשר לקרוא פסקי דין ברשלנות רפואית?
אפשר לעיין בפסקי הדין המתועדים באתר, כמו פסק הדין בעניין רשלנות בטיפול ביילוד או פסק הדין בתביעת הריון שנדחתה, המקושרים בעמוד זה.
כמה נמשך תהליך תביעת רשלנות רפואית?
משך התהליך משתנה מאוד לפי מורכבות התיק, מספר המומחים והאם מגיעים לפשרה. חלק מהתיקים מסתיימים בהסדר ואחרים בהכרעה שיפוטית.
נערך על ידי צוות Jus-Tice על בסיס המקורות הראשוניים המפורטים מטה. עדכון אחרון: יולי 2026.
מקורות
- כל-זכות, רשלנות רפואית
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת, טיפול משרד הבריאות ברשלנות רפואית
- ynet, נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי או רפואי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו. ליצירת קשר עם עורך דין: עורך דין רשלנות רפואית.