עד החלוקה כל יורש מחזיק בחלק יחסי מכל נכס, לא בנכס מסוים. כשאין הסכמה, החוק מספק מנגנון: תכנית חלוקה, העדפה לחלוקה בעין, ומכירה של נכס שאי אפשר לחלק, כמו דירה אחת בין שלושה אחים.
בקצרה
- נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט; באין הסכם, מנהל העיזבון מביא תכנית חלוקה לבית המשפט (חוק הירושה, סעיפים 110 ו-111)
- נכסי העיזבון יחולקו ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס עשוי להביא ליורש ולערך הרגשי שלו (חוק הירושה, סעיף 112)
- נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שחלוקתו תוריד שיעור ניכר מערכו, יימסר ליורש המרבה במחירו, לא פחות ממחיר השוק; לא הסכים אף יורש, יימכר ודמי המכר יחולקו (חוק הירושה, סעיף 113)
- משק חקלאי שחלוקתו פוגעת בכושר קיומו נמסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא מפצה את האחרים; בן הזוג עדיף (חוק הירושה, סעיף 114)
- בן זוג, ילדים והורים שגרו בדירת המוריש רשאים להמשיך לגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה, בתנאים שייקבעו בהסכם או בידי בית המשפט (חוק הירושה, סעיף 115)
- זכותו של יורש בנכס מסוים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העיזבון (חוק הירושה, סעיף 7(ד))
למה אי אפשר פשוט למכור את החלק שלי
סעיף 7(ד) קובע שזכות יורש בנכס מסוים אינה ניתנת להעברה או לשעבוד עד שהעיזבון חולק: היורש מחזיק בחלק יחסי מכלל העיזבון, לא בשליש מהדירה. לפי סעיף 122, בניהול העיזבון היורשים חייבים לפעול בהסכמה, ובעניין שדעותיהם חלוקות, כפי שיחליט בית המשפט. לכן הדרך הרגילה היא הסכם חלוקה, ורק באין הסכם פונים לבית המשפט לענייני משפחה, שמוסמך לפי סעיף 151 בכל עניין לפי החוק.
איך בית המשפט מחלק
סעיף 111 מורה לבית המשפט לפעול לפי הוראות הצוואה, ובאין הוראות לפי הכללים שבסעיפים 112 עד 117. הכלל הראשון הוא חלוקה בעין, נכס כנגד נכס, תוך התחשבות בתועלת ובערך הרגשי. נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שחלוקתו תפחית שיעור ניכר מערכו, נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק, והסכום נזקף על חשבון חלקו. אם איש אינו רוצה לרכוש, הנכס נמכר ודמי המכר מתחלקים. מה שנותר מחולק בגורל.
מה עם מי שגר בדירה
סעיף 115 מגן על בן הזוג, הילדים וההורים שגרו עם המוריש בדירתו ערב מותו: הם רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים שבחלקם נפלה הדירה, ודמי השכירות ותנאיה נקבעים בהסכם או בידי בית המשפט. בית המשפט רשאי לצמצם את הזכות למי שאין לו דירה אחרת או לחלק מהדירה. סעיף 108 מוסיף זכות מגורים לזמן מעבר: שלושה חודשים לכל מי שגר עם המוריש, ושישה חודשים ליורש.
מקורות רשמיים
- חוק הירושה, פרק שישי סימן ד
- ויתור על ירושה והסכם בין יורשים, כל זכות
- רישום זכויות יורשים במקרקעין, כל זכות
מידע נוסף בנושא
- עורך דין ירושה וצוואות: מדריך מלא, מחירים ובחירה נכונה
- הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים: חלוקה שונה מהצוואה בלי מס ובלי בית משפט
- חוק הירושה, פרק שישי: שמירת העיזבון, ניהולו וחלוקתו
- ירושת דירה ורישום בטאבו: מהצו עד הרישום על שם היורשים
- סעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין: מכירה מתוך עיזבון וחלוקה בין יורשים
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.