היורשים אינם כבולים לחלוקה שבצו. סעיף 110 מאפשר להם להסכים על חלוקה אחרת, למשל דירה לאח אחד וכספים לאחר, ורשות המסים אינה רואה בכך מכירה כל עוד לא נכנס לעסקה כסף שאינו מהעיזבון.
המחולל שלמטה מאזן בין היורשים: מה מגיע לכל אחד לפי חלקו, מה הוא מקבל בפועל, וכמה עובר ממי למי. כשהאיזון נעשה מכספי העיזבון החלוקה אינה מכירה; כשנכנס כסף פרטי, המחולל אומר בדיוק על איזה סכום חל מס. בסוף: טיוטת ההסכם עם הסעיפים.
לפני שחותמים: תרגלו את שיחת החלוקה בין היורשים מול מגשרת. הדמויות הן AI, והתרגול אינו נשמר.
הסכם חלוקת עיזבון מאפשר ליורשים לחלק את הנכסים אחרת מהצו, בהסכמה ובלי בית משפט (סעיף 110 לחוק הירושה). חלוקה ראשונה אינה מכירה כל עוד האיזון משולם מכספי העיזבון (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין); כסף פרטי שיורש מוסיף הוא מכירה: מס רכישה למשלם, מס שבח למקבל. אישור בית משפט רק כשיש קטין או חסוי (סעיף 20 לחוק הכשרות). רישום בטאבו: 2,190 ₪ ליחידה לפי תעריף הלשכה, לפני מע"מ. נבדק 21.10.2026.
מי מקבל יותר מחלקו ומי פחות, כמה מאזנים מכספי העיזבון בלי מס, וכמה מגיע מכסף פרטי ונחשב מכירה (סעיף 5(ג)(4)); וההסכם עצמו, סעיף אחרי סעיף, בלי בית משפט.
נפתח מקישור שיתוף. התשובות נטענו מהקישור ולא נשמרו אצלנו, והחישוב רץ שוב עם הנתונים העדכניים.
יש חישוב שמור במכשיר הזה.
הכינויים נכנסים רק לטיוטה, לא לקישור השיתוף. חלקים לפי אחוזים: כשהצו נותן לבן הזוג מחצית והיתר לילדים, או כשהצוואה קובעת חלקים.
שווי מוסכם: מה שכל היורשים מקבלים כשווי הנכס היום. כסף שנשאר "משותף" ופדיון של נכס שנמכר הם הכסף שממנו מאזנים קודם.
! חלק מהאיזון מכסף פרטי: מכירה לעניין מיסוי מקרקעין
דוגמה מחושבת: תשלומי האיזון בחלוקה הזאת
1,580,000 ₪צריך תשלומי איזון של 1,580,000 ₪: 200,000 ₪ מכספי העיזבון, ו-1,380,000 ₪ מגיעים מכסף פרטי: החלק הזה הוא מכירה לעניין מיסוי מקרקעין (סעיף 5(ג)(4)). ההסכם לא טעון אישור של בית משפט או של הרשם.
שווי העיזבון לפי ההסכם 3,060,000 ₪; 3 יורשים, 1,020,000 ₪ לכל אחד. הכסף הפרטי קונה 57.5% מהדירה.
| יורש/ת | מגיע לפי הצו | מקבל בחלוקה | הפרש |
|---|---|---|---|
| יורש/ת 1 | 1,020,000 ₪ | 2,600,000 ₪ | משלם 1,580,000 ₪ |
| יורש/ת 2 | 1,020,000 ₪ | 260,000 ₪ | מקבל 760,000 ₪ |
| יורש/ת 3 | 1,020,000 ₪ | 200,000 ₪ | מקבל 820,000 ₪ |
- 1,380,000 ₪ מגיעים מכסף פרטי: תמורה שאינה מנכסי העיזבון. החלק הזה הוא מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין (סעיף 5(ג)(4)): מי שמשלם רוכש חלק בדירה (מס רכישה), ומי שמקבל מוכר אותו (מס שבח). הכלי לא מחשב את המס; מחשבוני מס הרכישה ומס השבח של האתר עושים זאת.
המאזן: מה מגיע לכל יורש, ומה הוא מקבל
| יורש/ת | החלק | מגיע לפי הצו | מקבל בחלוקה | הפרש |
|---|---|---|---|---|
| יורש/ת 1 (אח/ות) | 33.33% | 1,020,000 ₪ | 2,600,000 ₪ | +1,580,000 ₪, משלם |
| יורש/ת 2 (אח/ות) | 33.33% | 1,020,000 ₪ | 260,000 ₪ | −760,000 ₪, מקבל |
| יורש/ת 3 (אח/ות) | 33.33% | 1,020,000 ₪ | 200,000 ₪ | −820,000 ₪, מקבל |
| סך העיזבון | 100% | 3,060,000 ₪ | 3,060,000 ₪ | איזון 1,580,000 ₪ |
מי משלם למי, ומאיפה
| משלם | מקבל | סכום | המקור | המשמעות |
|---|---|---|---|---|
| יורש/ת 1 | יורש/ת 3 | 200,000 ₪ | מכספי העיזבון | לא מכירה סעיף 5(ג)(4) |
| יורש/ת 1 | יורש/ת 3 | 620,000 ₪ | מכסף פרטי | מכירה של 25.83% מהדירה: יורש/ת 1 רוכש/ת (מס רכישה), יורש/ת 3 מוכר/ת (מס שבח) סעיף 5(ג)(4) |
| יורש/ת 1 | יורש/ת 2 | 760,000 ₪ | מכסף פרטי | מכירה של 31.67% מהדירה: יורש/ת 1 רוכש/ת (מס רכישה), יורש/ת 2 מוכר/ת (מס שבח) סעיף 5(ג)(4) |
| סך הכול | — | 1,580,000 ₪ | עיזבון 200,000 ₪; פרטי 1,380,000 ₪ | כסף מחוץ לעיזבון: 1,380,000 ₪ |
השער של סעיף 5(ג)(4): 1,380,000 ₪ מחוץ לעיזבון
חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מכירה, כל עוד לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון סעיף 5(ג)(4). ירושה עצמה אינה מכירה סעיף 4. הסכום הזה הוא תמורה שאינה מנכסי העיזבון, ולכן החלק שנקנה בו הוא מכירה: יורש/ת 1 קונה מיורש/ת 3 25.83% מהדירה ב-620,000 ₪; יורש/ת 1 קונה מיורש/ת 2 31.67% מהדירה ב-760,000 ₪.
הכלי לא מחשב את המס. את מס הרכישה של מי שמשלם מחשבים במחשבון מס רכישה, ואת מס השבח של מי שמקבל במחשבון מס שבח; דירת ירושה שנמכרת: סעיף 49ב(5).
טיוטת ההסכם
הסכם חלוקת עיזבון שנערך ונחתם ב[עיר] ביום [תאריך] בין: יורש/ת 1, ת"ז [מספר זהות], מרחוב [כתובת] (להלן: "יורש/ת 1") יורש/ת 2, ת"ז [מספר זהות], מרחוב [כתובת] (להלן: "יורש/ת 2") יורש/ת 3, ת"ז [מספר זהות], מרחוב [כתובת] (להלן: "יורש/ת 3") (להלן יחד: "היורשים" או "הצדדים") הואיל ו[שם המנוח/ה] ז"ל, ת"ז [מספר זהות] (להלן: "המנוח/ה"), נפטר/ה ביום [תאריך הפטירה]; והואיל וביום [תאריך הצו] ניתן צו ירושה מספר [מספר הצו] על עיזבון המנוח/ה (להלן: "הצו"); והואיל ו-היורשים על פי דין הם הצדדים להסכם זה, וחלקיהם בעיזבון: יורש/ת 1 (אח/ות) 1/3; יורש/ת 2 (אח/ות) 1/3; יורש/ת 3 (אח/ות) 1/3 (חלקים שווים); והואיל וסעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מתיר ליורשים לחלק את נכסי העיזבון ביניהם בהסכם, בלי צורך בצו בית משפט (סעיף 111), והסכם זה נערך אחרי הפטירה (סעיף 8); והואיל והצדדים מבקשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון בדרך המפורטת בהסכם זה, גם אם היא שונה מחלקיהם, ולאזן ביניהם כמפורט להלן; והואיל וכל צד קיבל, או הוצע לו לקבל, ייעוץ משפטי עצמאי, והוא חותם בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעות ההסכם ותוצאותיו; לפיכך הוסכם, הוצהר והותנה בין הצדדים כדלקמן: 1. הגדרות ומבוא 1.1 המבוא להסכם זה הוא חלק בלתי נפרד ממנו. 1.2 "העיזבון": כל נכסי המנוח/ה ביום הפטירה, זכויותיו/ה וחובותיו/ה; "הנכסים": הנכסים המפורטים בסעיף 2; "החלק על פי הצו": חלקו של כל יורש בעיזבון כמפורט במבוא. 1.3 שווי הנכסים המוסכם נקבע על ידי הצדדים לצורך הסכם זה בלבד [או: לפי חוות דעת שמאי מיום [תאריך]], וסך שווי העיזבון לפי ההסכם: 3,060,000 ₪. 2. החלוקה 2.1 הדירה ברחוב [כתובת], הידועה כגוש [גוש] חלקה [חלקה] תת-חלקה [תת-חלקה], בשווי מוסכם של 2,400,000 ₪ תועבר במלואה ליורש/ת 1, ותירשם על שמו/ה בלשכת רישום המקרקעין. 2.2 הכספים והחסכונות בסך 600,000 ₪ (חשבון מספר [מספר חשבון] בבנק [שם הבנק וסניף]) יחולקו בין היורשים לפי חלקיהם, בכפוף לתשלומי האיזון שבסעיף 3. 2.3 הרכב מסוג [דגם] מספר רישוי [מספר רישוי], בשווי מוסכם של 60,000 ₪ יועבר במלואו ליורש/ת 2, ויירשם על שמו/ה במשרד הרישוי. 2.4 כל נכס אחר של העיזבון שלא פורט בסעיף זה, אם יימצא, יחולק בין היורשים לפי חלקיהם על פי הצו. 3. תשלומי איזון 3.1 חלקו של כל יורש בשווי העיזבון לפי ההסכם: יורש/ת 1 1,020,000 ₪; יורש/ת 2 1,020,000 ₪; יורש/ת 3 1,020,000 ₪. סך תשלומי האיזון: 1,580,000 ₪. 3.2 יורש/ת 1 מוותר/ת לטובת יורש/ת 3 על 200,000 ₪ מתוך חלקו/ה בכספי העיזבון שבסעיף 2, וסכום זה ישולם ליורש/ת 3 מכספי העיזבון ולא מכספו/ה של יורש/ת 1. 3.3 יורש/ת 1 ישלם/תשלם ליורש/ת 3 620,000 ₪ מכספו/ה הפרטי עד יום [תאריך התשלום], כנגד העברת חלקו/ה של יורש/ת 3 בדירה (25.83% מהזכויות בדירה). 3.4 יורש/ת 1 ישלם/תשלם ליורש/ת 2 760,000 ₪ מכספו/ה הפרטי עד יום [תאריך התשלום], כנגד העברת חלקו/ה של יורש/ת 2 בדירה (31.67% מהזכויות בדירה). 3.5 הצדדים יודעים שהסכום של 1,380,000 ₪ הוא תמורה בכסף שאינה מנכסי העיזבון, ולכן חלק זה של החלוקה הוא מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין (סעיף 5(ג)(4)); הצדדים ידווחו עליו למנהל מיסוי מקרקעין במועד, וכל צד יישא במס החל עליו על פי דין. 4. הצהרות הצדדים 4.1 הצדדים מצהירים שלמיטב ידיעתם אין לעיזבון נכסים נוספים מלבד הנכסים, ואם יימצאו, יחולו עליהם הוראות סעיף 2. 4.2 חובות העיזבון, הוצאות הקבורה וההוצאות לקבלת הצו ישולמו מנכסי העיזבון לפני החלוקה, וכל יורש יישא ביתרה לפי חלקו על פי הצו. 4.3 מלבד התשלום הפרטי שבסעיף 3, לא ניתנה ולא תינתן תמורה שאינה מנכסי העיזבון. 4.4 אף צד לא הסתלק מחלקו בעיזבון, ואין לאף צד טענה כלפי תוקף הצו. 5. רישום ושיתוף פעולה 5.1 הצדדים יחתמו על כל מסמך הדרוש לרישום הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין על שם מי שזוכה בה לפי סעיף 2, לרבות הבקשה לרישום ירושה, הצהרות למיסוי מקרקעין וייפוי כוח, בתוך [מספר] ימים מהחתימה. 5.2 הצדדים יחתמו על הוראות לבנקים ולכל גוף אחר שמחזיק בנכסי העיזבון, לחלוקת הכספים והזכויות לפי הסכם זה, ויציגו את הצו לכל גוף שידרוש אותו. 5.3 עד השלמת הרישום והחלוקה ינהלו הצדדים את נכסי העיזבון יחד, ולא יעשו בהם עסקה בלי הסכמת כולם (סעיפים 121 ו-122 לחוק הירושה). 6. הוצאות 6.1 הוצאות הרישום, האגרות ושכר הטרחה לעריכת הסכם זה יתחלקו בין הצדדים לפי חלקיהם על פי הצו [או: כל צד יישא בהוצאותיו]. רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין: כשעורך הדין שהוציא את הצו רושם, אין תעריף נוסף; אחרת, התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין הוא 2,190 ₪ ליחידת מקרקעין לפני מע"מ (לא מחייב). 6.2 מס רכישה על החלק הנרכש יחול על מי שמשלם, ומס שבח, אם יחול, על מי שמקבל את התשלום, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת בכתב. 7. יישוב מחלוקות 7.1 מחלוקת בביצוע הסכם זה תובא תחילה לגישור אצל מגשר מוסכם, ובהיעדר הסכמה על זהות המגשר, אצל מגשר שימנה [גוף ממנה]. 7.2 לא יושבה המחלוקת בגישור בתוך [מספר] ימים, תובא ההכרעה לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151 לחוק הירושה). 7.3 כל עוד הדירה רשומה על שם כמה יורשים, אין בהסכם זה כדי לשלול מכל שותף את זכותו לדרוש פירוק שיתוף לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, בכפוף להוראות הסכם זה. 8. כללי 8.1 הסכם זה ממצה את ההסכמות בין הצדדים בעניין חלוקת העיזבון, וכל שינוי בו ייעשה בכתב ובחתימת כל הצדדים. 8.2 ההסכם נחתם אחרי פטירת המנוח/ה, וכל צד קיבל עותק חתום ממנו. 8.3 כתובות הצדדים לצורך הסכם זה הן כמפורט במבוא. ולראיה באו הצדדים על החתום: ____________ יורש/ת 1 ____________ יורש/ת 2 ____________ יורש/ת 3
מה צריך ביד לפני החתימה
- צו הירושה (העתק מאושר), ותעודת הפטירה
- תעודה מזהה של כל יורש/ת, וייפוי כוח כשמישהו חותם בשם אחר
- נסח רישום עדכני מלשכת רישום המקרקעין לכל דירה, ואישור על יתרת המשכנתא אם יש
- אישורי יתרה מהבנקים ומהגופים שמחזיקים בכספים ובניירות הערך, ליום הפטירה והיום
- הערכת שווי מוסכמת לכל נכס (שמאי לדירה, מחירון לרכב), כדי שהמאזן ייבנה על שווי שכולם מקבלים
- לחלק שנרכש בכסף פרטי: הצהרה למנהל מיסוי מקרקעין, וחישוב מס הרכישה ומס השבח במחשבוני האתר או אצל עורך דין
- רשימת חובות העיזבון וההוצאות שכבר שולמו, כי החובות נפרעים לפני החלוקה
רישום בטאבו: התעריף המומלץ של הלשכה
| מה | לפני מע"מ | הכלל |
|---|---|---|
| כשעורך הדין שהוציא את הצו רושם את המקרקעין | בלי תעריף נוסף | פרט 11(9)(ח) |
| אחרת: רישום יחידת מקרקעין אחת, 2,190 ₪ ליחידה | 2,190 ₪ | פרט 11(9)(ח) עם מע"מ 18%: 2,584.20 ₪ |
- 200,000 ₪ מהאיזון באים מכספי העיזבון: חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מכירה, כל עוד לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון (סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין).
- ההסכם לא טעון אישור של בית משפט ולא של הרשם לענייני ירושה: היורשים רשאים לחלק את העיזבון ביניהם בהסכם (סעיף 110 לחוק הירושה), ובלי מנהל עיזבון הם מנהלים ומחלקים אותו יחד (סעיף 121 ו-122).
- דירה שהתקבלה בירושה ונמכרת אחר כך: פטור במכירת דירה שהתקבלה בירושה כשהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של המוריש; לפני פטירתו הייתה למוריש דירת מגורים אחת בלבד; ואילו היה בחיים ומוכר אותה היה פטור (סעיף 49ב(5)).
- בלי הסכם על דירה משותפת: כל שותף במקרקעין רשאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף (סעיף 37); בהסכם, ובלעדיו בצו בית משפט (סעיף 38): חלוקה בעין כשאפשר (סעיף 39), ואם לא, מכירה וחלוקת הפדיון (סעיף 40).
הצעד הבא: להעתיק את ההסכם, להשלים את הפרטים שבסוגריים, ולתרגל את שיחת החלוקה לפני שיושבים עם שאר היורשים
מקורות (נבדקו ב-21.10.2026)
- חוק הירושה, התשכ"ה-1965: סעיף 110: היורשים רשאים לחלק את נכסי העיזבון ביניהם בהסכם; סעיף 111: בלי הסכם, בצו בית משפט, ואז חלים הכללים הכפויים (סעיפים 112 עד 117); סעיף 8: הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל, ולכן ההסכם נערך אחרי הפטירה; סעיף 121 ו-122: בלי מנהל עיזבון היורשים מנהלים ומחלקים את העיזבון יחד; סעיף 151: בית המשפט לענייני משפחה. נוסח עדכני ל-1.1.2025, נבדק 21.10.2026.
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963: סעיף 4: הורשה אינה מכירה; סעיף 5(ג)(4): חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מכירה, כל עוד לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו נכס מנכסי העיזבון, לפני רישום הצו או אחריו; תמורה מכסף פרטי של יורש הופכת את החלק שנקנה בה למכירה (מס רכישה למשלם, מס שבח למקבל); סעיף 49ב(5): פטור במכירת דירה שהתקבלה בירושה כשהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של המוריש; לפני פטירתו הייתה למוריש דירת מגורים אחת בלבד; ואילו היה בחיים ומוכר אותה היה פטור.
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962: העברה, חלוקה או ויתור על דירה או על זכות של קטין, ועסקה בין הקטין להוריו: רק באישור בית המשפט מראש (סעיף 20); אפוטרופוס: סעיף 47. בלי קטין או חסוי, ההסכם לא טעון אישור של בית משפט ולא של הרשם.
- כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000: פרט 11(9)(ח): רישום המקרקעין על שם היורשים 2,190 ₪ ליחידת מקרקעין, כשלא עורך הדין שהוציא את הצו רושם (אז אין תעריף נוסף). המלצה לחברי הלשכה שאינה מחייבת (כלל 2); מע"מ נוסף על הסכום (כלל 1); מתעדכן ב-1 בינואר (כלל 3). אין בתעריף פרט לעריכת הסכם חלוקה, ולכן הכלי לא מציג מחיר לעורך הדין. נוסח ל-5.1.2026.
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984: בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את העניין לגישור (סעיף 79ג לחוק בתי המשפט); בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151 לחוק הירושה; סעיף 1(6) לחוק בית המשפט לעניני משפחה).
- חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969: כשאין הסכם על דירה משותפת: כל שותף במקרקעין רשאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף (סעיף 37); בהסכם, ובלעדיו בצו בית משפט (סעיף 38): חלוקה בעין כשאפשר (סעיף 39), ואם לא, מכירה וחלוקת הפדיון (סעיף 40).
- האפוטרופוס הכללי, הרשם לענייני ירושה: כשלמנוח היו זכויות במקרקעין, אפשר לבקש עם הבקשה לצו גם את רישום היורשים בטאבו. מייצג מגיש מקוון בלבד; מי שאינו מיוצג מגיש מקוון או ידני; כשבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים של המנוח, מגישים ידנית בלבד. נבדק 21.10.2026.
- צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005, סעיף 1: מע"מ 18% מ-1.1.2025, על התעריף המומלץ של הלשכה.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. מה שהקלדתם לא נשמר אצלנו. החישוב נבנה על ידי צוות Jus-Tice.
על החלק שנכנס אליו כסף פרטי: מחשבון מס שבח למוכר ומחשבון מס רכישה לקונה.
בקצרה
- נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט; מתחלקים על פי הסכם, לא חלים הכללים שבסעיפים 112 עד 117 (חוק הירושה, סעיף 110)
- מנהל העיזבון והיורשים יכולים להסכים כיצד לחלק את העיזבון, גם אם החלוקה שונה ממה שנקבע בצוואה או בצו הירושה (כל זכות)
- חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מכירה, ובלבד שאם ניתנה במסגרתה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבשלו ניתנה התמורה נחשב כנמכר (חוק מיסוי מקרקעין, סעיף 5(ג)(4))
- חלוקה לעניין זה היא החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון אחרי ההורשה, בין לפני רישום הצו ובין אחריו; עיזבונות של בני זוג או של הורה וילד נחשבים עיזבון אחד כל עוד לא הסתיימה חלוקתם (חוק מיסוי מקרקעין, סעיף 5(ג)(4))
- רישום זכויות יורשים במקרקעין נעשה לפי צו ירושה, צו קיום צוואה או הסכם בין היורשים על אופן חלוקת העיזבון לאחר שניתן צו (כל זכות)
- נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, אישור בית המשפט בא במקום הסכמתו (חוק הירושה, סעיף 110(ג))
מה מותר להסכים ומתי
סעיף 110 מעמיד את ההסכם לפני הצו: כשהיורשים מסכימים, כללי החלוקה הכפויה שבסעיפים 112 עד 117 אינם חלים, ולפי כל זכות ההסכמה יכולה לסטות מהצוואה ומצו הירושה. ההסכם נעשה אחרי המוות, כי סעיף 8 מבטל הסכם בדבר ירושתו של אדם בחייו, ואחרי שהתברר מי היורשים, כלומר בדרך כלל אחרי הצו. יורש נעדר שאינו מיוצג מוחלף באישור בית המשפט. הטאבו רושם זכויות לפי ההסכם כשהוא נחתם אחרי שניתן צו, ובית המשפט לענייני משפחה רשאי לתת לו תוקף של פסק דין לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
למה זה לא מכירה
סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע שהורשה אינה מכירה, וסעיף 5(ג)(4) מרחיב: גם החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה מכירה, בין שנעשתה לפני רישום הצו ובין אחריו. התנאי הוא שלא ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף מחוץ לנכסי העיזבון; אם אח משלם לאחיו מכיסו כדי לקבל את הדירה, החלק שבעדו שולם נחשב כנמכר. שני עיזבונות של בני זוג או של הורה וילד נחשבים עיזבון אחד כל עוד לא הסתיימה חלוקתם, ולכן אפשר לאזן ביניהם. לפי כל זכות, הסכם כזה מסייע גם בתכנון הפטור ממס שבח לדירת ירושה.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- עורך דין ירושה וצוואות: מדריך מלא, מחירים ובחירה נכונה
- פירוק שיתוף בעיזבון: כשהיורשים לא מסכימים איך לחלק דירה או מגרש
- סעיף 5(ג) לחוק מיסוי מקרקעין: מכירה מתוך עיזבון וחלוקה בין יורשים
- ירושת דירה ורישום בטאבו: מהצו עד הרישום על שם היורשים
- הסתלקות מירושה: איך מוותרים על חלק בעיזבון ולטובת מי
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.