דמי פגיעה הם התשלום הראשון שמקבל נפגע עבודה שאינו מסוגל לעבוד. הם מחליפים את השכר לתקופה קצובה, ומחושבים לפי ההכנסה שקדמה לפגיעה עד תקרה שמתעדכנת מדי שנה. הגשת התביעה בזמן קובעת את היקף הזכאות.
בקצרה
- מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ולא לעבודה מתאימה אחרת מקבל דמי פגיעה, ולא יותר משלושה עשר שבועות בקשר לפגיעה אחת (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 92)
- דמי הפגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל, ולא יותר מ-75% מהסכום הבסיסי כפול 5 מחולק ב-30 (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 97)
- בעד יום הפגיעה משלם המעביד את השכר; בעד שני הימים שאחריו משולמים דמי פגיעה רק אם אי הכושר נמשך שנים עשר ימים לפחות בנוסף ליום הפגיעה (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 93)
- המעביד מחזיר למוסד את דמי הפגיעה ששולמו לעובד בעד תקופת הזכאות הראשונה של שנים עשר הימים; לעובד עצמאי לא משולמים דמי פגיעה בעד תקופה זו (חוק הביטוח הלאומי, סעיף 94)
- דמי הפגיעה לא יעלו על 1,314.25 שקלים ליום נכון ל-2026, ומנוכים מהם מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (כל זכות)
- את התביעה מגישים בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, ותביעה מאוחרת עלולה לפגוע בזכאות; תשלום רטרואקטיבי אפשרי עד שנה אחורה (כל זכות)
איך מחשבים את הסכום
הבסיס הוא שכר העבודה הרגיל: ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשלושת החודשים המלאים שקדמו לחודש שבו הופסקה העבודה, מחולקת בתשעים. דמי הפגיעה ליום הם 75% מסכום זה, עד תקרה שנגזרת מהסכום הבסיסי ועומדת ב-2026 על 1,314.25 שקלים ליום. הביטוח הלאומי בוחר בין חישוב לפי שלושת החודשים המלאים לבין חישוב הכולל את חודש הפגיעה, לפי הגבוה. עצמאי מחושב לפי ההכנסה שעליה שילם מקדמות, והיא נחשבת גמלה חוסמת.
על אילו ימים משלמים
התקופה המרבית היא 13 שבועות, כלומר 91 ימים, רצופים או לא, ממחרת יום הפגיעה. את יום הפגיעה עצמו משלם המעסיק כשכר. שני הימים שאחריו משולמים רק אם אי הכושר נמשך 12 ימים לפחות מעבר ליום הפגיעה. את דמי הפגיעה של 12 הימים הראשונים גובה הביטוח הלאומי בחזרה מהמעסיק, ולעצמאי הם אינם משולמים כלל. מהסכום מנוכים מס הכנסה ודמי ביטוח, והימים אינם יורדים ממכסת ימי המחלה של העובד.
מה קורה אחרי 13 שבועות
מי שנותרה לו נכות, או שאינו מסוגל לעבוד גם אחרי 91 יום, מגיש תביעה נפרדת לקביעת דרגת נכות מעבודה, ואם יזכה לקצבה היא תחושב מדמי הפגיעה ליום. ההכרה בתביעה לדמי פגיעה היא תנאי לתביעה הזו, ולכן מגישים אותה גם כשלא נעדרים מהעבודה, לצורך ההכרה והחזר הוצאות הטיפול. לפי כל זכות, את התביעה מגישים בתוך 12 חודשים, ותשלום רטרואקטיבי ניתן עד שנה אחורה בלבד.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- נזקי גוף בישראל: תאונות, פיצויים ואיך תובעים
- מהי תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי
- מענק או קצבה: גמלת נכות מעבודה לפי אחוזי הנכות
- ועדה רפואית לנכות מעבודה: הרכב, זימון ומה קורה בדיון
- דמי מחלה: צבירה ותשלום מדורג
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.