סרבנות גט היא סירוב של בן זוג לתת או לקבל גט אחרי שבית הדין פסק שיש להתגרש. החוק נותן לבית הדין כלים ממשיים נגד הסרבן, עד כדי מאסר.
בקצרה
- חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) משנת 1995 מסמיך להטיל צווי הגבלה, ובהם עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר (כל זכות)
- סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מאפשר כפיית גט במאסר באמצעות בית המשפט המחוזי, לאחר 60 ימי אי ציות (נוסח החוק)
- הטלת סנקציות על סרבניות גט טעונה אישור נשיא בית הדין הגדול (הנהלת בתי הדין)
- האישה זכאית בינתיים למזונות מעוכבת (כל זכות)
מה בית הדין יכול לעשות
הכלים מתחילים אחרי שבית הדין פסק שיש להתגרש והסרבן לא מציית. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) משנת 1995 מסמיך את בית הדין להטיל צווי הגבלה, מעיכוב יציאה מהארץ ועד מאסר. כשהסרבנית היא האישה, הטלת הסנקציות טעונה אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. בנוסף, סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מאפשר לבית המשפט המחוזי לכפות את הציות לפסק גט במאסר, כתום 60 ימי אי ציות.
מה מגיע לאישה בינתיים
אישה שבית הדין הורה לבעלה לגרש אותה והוא מסרב זכאית למזונות מעוכבת. אלה מזונות שמוטלים על הבעל בלי שהאישה צריכה לעמוד בתנאים הרגילים של מזונות אישה, והם אינם תלויים במצבו הכלכלי. הם משולמים כל עוד היא מסורבת גט. את התביעה מגישים לבית הדין הרבני אם עניין המזונות נכרך בתביעת הגירושין, ואחרת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין, לפי מקום המגורים או לבית הדין שהורה על הגט.
מה עוד אפשר לעשות
בתי הדין מאפשרים דיווח אנונימי על מקרי סרבנות, כדי לסייע לצד שמבקש להתגרש. אישה שבית הדין רואה בה נואפת עלולה לאבד את הכתובה ואת זכותה למזונות אישה, ולכן ההתנהלות בתקופת הסרבנות משפיעה על הזכויות.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.