בית הדין הרבני

בית הדין הרבני הוא ערכאה שיפוטית של מדינת ישראל שפוסקת לפי דין תורה, ולו סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה. לצד הגירושין הוא דן גם במזונות אישה, בכתובה, בחלוקת רכוש שנכרכה בתביעת הגירושין, בגיור ובבירור יהדות, ובענייני ירושה כשכל הצדדים מסכימים לכך. בישראל פועלים 12 בתי דין רבניים אזוריים, ומעליהם בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים.

מחפשים את האתר הרשמי או את האזור האישי? מרכז המידע הארצי של בתי הדין עונה בטלפון 5889* (מחו"ל: 077-8960496), בימים א' עד ה' בין 08:00 ל-16:00. הכניסה לאתר המידע האישי של בתי הדין נעשית דרך מערכת ההזדהות הלאומית, והשירותים המקוונים (טפסים, אגרות, פתיחת תיק ליישוב סכסוך) נמצאים באתר בתי הדין הרבניים ב-gov.il.

על מה בית הדין הרבני מחליט

בתי הדין הרבניים דנים בענייני נישואין וגירושין של יהודים ובנושאים דתיים נוספים כגון גיור. ערכאה זו פוסקת על פי המשפט העברי וההלכה היהודית, בשונה מכל בית משפט אחר בישראל הפוסק על פי החוק האזרחי. הסמכויות קבועות בחוק, ואפשר לחלק אותן לארבע קבוצות:

• סמכות ייחודית בנישואין ובגירושין. ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נמצאים בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים, והגירושין נערכים לפי דין תורה. לכן תביעת גירושין בין יהודים מוגשת רק לבית הדין הרבני, וסידור הגט נעשה רק בו (סעיפים 1 ו-2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים).
• עניינים שנכרכו בתביעת הגירושין. מי שמגיש תביעת גירושין יכול "לכרוך" בה עניינים נלווים, כמו חלוקת רכוש ומזונות אישה, ואז בית הדין דן בהם בסמכות ייחודית (סעיף 3 לחוק). פירוט התנאים בהמשך.
• מזונות אישה גם בלי גירושין. אישה יהודייה רשאית לתבוע מזונות מבעלה בבית הדין הרבני גם בלי תביעת גירושין, והבעל לא יכול לטעון שאין לבית הדין סמכות (סעיף 4 לחוק).
• סמכות בהסכמה. בענייני מעמד אישי אחרים בית הדין דן רק אם כל הצדדים הסכימו (סעיף 9 לחוק). כך גם בירושה: בית הדין מוסמך לתת צו ירושה וצו קיום צוואה רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב (סעיף 155 לחוק הירושה).

מעבר לאלה עוסקים בתי הדין בגיור ובבירור יהדות, באישור הסכמי ממון וגירושין, בהיתרי נישואין, ובמקרים מסוימים גם בתביעת גירושין של בני זוג שאחד מהם או שניהם גרים בחו"ל: למשל כשהנתבע גר בישראל, כששני בני הזוג אזרחים ישראלים, או כשהתובע גר בישראל לפחות שנה לפני הגשת התביעה (סעיף 4א לחוק).

מקורות: חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953; חוק הירושה, סעיף 155. נבדק ב-7.10.2026.

בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה: כריכה ומרוץ הסמכויות

הליך הגירושין הוא אחד התחומים המרכזיים בהם עוסק בית הדין הרבני והוא חולק את סמכותו בנושא זה עם בית המשפט לענייני משפחה. את הגט עצמו נותן רק בית הדין, אבל בעניינים הנלווים (רכוש, מזונות, משמורת) יש סמכות מקבילה לשתי הערכאות. בין שתי הערכאות קיימים הבדלים מהותיים, משהאחת פוסקת על פי הדין הדתי והאחרת על פי הדין האזרחי. משמעות הדבר היא שניתן לקבל תוצאה משפטית שונה באותו העניין, בהתאם לערכאה הדנה בו. מצב זה יצר את התופעה של מרוץ סמכויות בין בית הדין לבית המשפט, כאשר כל אחד מבני הזוג מבקש להתדיין בערכאה אשר ממנה הוא צופה לקבל את התוצאה המטיבה עבורו.

מה זו כריכה ומתי היא תופסת
כריכה היא בקשה מפורשת בתביעת הגירושין שבית הדין הרבני יכריע גם בעניין נלווה. כדי שהכריכה תקנה לבית הדין סמכות, הפסיקה דורשת שלושה תנאים מצטברים: תביעת הגירושין כנה (יש רצון אמיתי להתגרש), הכריכה כנה (יש רצון אמיתי שבית הדין יכריע בעניין), והכריכה נעשתה כדין, באופן מפורש וברור. אם התנאים לא מתקיימים, הדיון בעניין הנלווה עובר לבית המשפט לענייני משפחה. הסמכות שנרכשה בכריכה פוקעת אם תביעת הגירושין נדחתה או שהתיק נסגר בלי הכרעה. בענייני משמורת וזמני שהות של הילדים בית הדין דן מעצם הגשת תביעת הגירושין, בלי צורך בכריכה מיוחדת.

מזונות ילדים: מה השתנה בנובמבר 2025
במשך עשרות שנים נקבע בפסיקה (הלכת שרגאי, 1969) שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים גם כשהיא נכרכה בגירושין, אלא רק בתביעה של הורה להחזר הוצאות שהוציא על הילדים. בג"ץ חזר על כך ב-בג"ץ 5988/21 (19.2.2025). ב-18.11.2025 פורסם תיקון מס' 6 לחוק, כהוראת שעה לשנתיים: בתקופה הזו, כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, הסמכות הייחודית בעניינים הכרוכים בה כוללת במפורש גם מזונות לילדי הזוג (מדור, חינוך ורפואה) והשבה של הוצאות מזונות שהוציא הורה אחד. מקורות מידע שנכתבו לפני התיקון עדיין מציגים את המצב הקודם, ולכן חשוב לבדוק את המועד שבו נכרכה התביעה ואת לשון התיקון לפני שמחליטים היכן להגיש.

חוק יישוב הסכסוכים שינה את המרוץ
מאז 17.7.2016 מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי (גירושין שלא בהסכמה, רכוש, מזונות, ענייני ילדים) חייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), שמתקיימות בתוך 45 יום (אפשר להאריך פעם אחת ב-15 יום). בתקופה הזו ובימים שאחריה אסור להגיש תביעה לאף ערכאה. כשהתקופה מסתיימת בלי הסכמה, הצד שהגיש ראשון את הבקשה רשאי בתוך 15 יום להגיש תביעה לכל ערכאה מוסמכת שיבחר, ורק אחריו הצד השני. לכן הבחירה בין בית הדין לבית המשפט נעשית בפועל כבר ברגע הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ומומלץ להתייעץ לפני כן. בקשה דחופה (למשל צו עיכוב יציאה מהארץ או סעד זמני) אפשר להגיש גם בתקופת העיכוב.

מקורות: ספר החוקים 3459, 18.11.2025, עמ' 20 (תיקון מס' 6, הוראת שעה); חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, סעיפים 3 ו-4; כל-זכות: כריכת עניינים נלווים. נבדק ב-7.10.2026. להרחבה: טופס בקשה ליישוב סכסוך ו-בית המשפט לענייני משפחה.

איך פותחים תיק גירושין בבית הדין הרבני, שלב אחר שלב

1. מבררים לאיזה בית דין שייכים. תביעת גירושין מוגשת לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג, או מקום מגוריהם המשותף האחרון בחצי השנה שלפני הפרידה. השיוך של כל יישוב לבית דין מופיע במאגר אזורי השיפוט הרשמי, והרשימה המלאה בסוף העמוד.
2. גירושין בהסכמה או במחלוקת? אם שני בני הזוג מסכימים להתגרש, מגישים בקשה משותפת לגירושין, ואם יש הסכם חתום מבקשים לאשר אותו (ראו אישור הסכם גירושין בבית הדין הרבני). במסלול הזה אין חובה להקדים בקשה ליישוב סכסוך.
3. במחלוקת: בקשה ליישוב סכסוך. אפשר לפתוח את התיק באופן מקוון. הבקשה לא כוללת טענות או עובדות על הסכסוך, ואחריה מגיעות פגישות המהו"ת.
4. הגשת תביעת הגירושין. אם לא הושג הסכם, מגישים כתב תביעה לגירושין במזכירות בית הדין, עם צילום תעודת זהות כולל הספח (ואם אינכם רשומים בה כנשואים לנתבע, מומלץ לצרף גם תעודת נישואין וכתובה). בכתב התביעה מפרטים את פרטי הצדדים והייצוג, את נסיבות הנישואין והפרידה, ילדים, הליכים קודמים, הסעד המבוקש ואת עילות הגירושין לפי ההלכה, ומציינים במפורש כל עניין שמבקשים לכרוך.
5. תשלום אגרה או בקשת פטור. האגרה משולמת מראש בכרטיס אשראי, אגרה אחת לכל תשלום (פירוט הסכומים בהמשך). אפשר לבקש פטור מאגרה.
6. דיונים. המזכירות פותחת תיק ובני הזוג מוזמנים לדיון. הדיונים בענייני גירושין נערכים בדלתיים סגורות ויש איסור פרסום על תוכנם. הדיינים יושבים לרוב בהרכב של שלושה.
7. פסק דין וסידור גט. בית הדין יכול לקבוע שעל הצדדים להתגרש, בלשון של כפייה, חיוב, מצווה או המלצה. הגט עצמו נמסר בטקס בבית הדין (סידור גט), ואחריו מנפיקים תעודת גירושין. ראו גם סידור גט: מסמכים ותעודה.
8. ערעור. על פסק דין לגירושין מערערים לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

כדי להגיע מוכנים לדיון הראשון אפשר גם לתרגל דיון בסימולציה: מספרים את המקרה ושומעים את השאלות שעשויות לעלות. זהו כלי הכנה ולא ייעוץ משפטי.

מקורות: כל-זכות: תביעת גירושין בין יהודים (עודכן 16.12.2025); טפסים של בתי הדין הרבניים; כל-זכות: בתי הדין הרבניים בישראל. נבדק ב-7.10.2026. להרחבה: פתיחת תיק גירושין ברבנות.

אגרות בית הדין הרבני 2026: כמה עולה כל הליך

האגרות נקבעות בתקנות הדיינים (אגרות) ומתעדכנות מעת לעת. הסכומים כאן הם מתוך טבלת התעריפים הרשמית של הנהלת בתי הדין (עדכון 15.2.2026). כל עניין נלווה הוא תיק נפרד עם אגרה משלו.

• בקשה ליישוב סכסוך: 119 ₪
• תביעת גירושין: 457 ₪
• בקשה משותפת לגירושין (בהסכמה): 326 ₪
• אישור הסכם גירושין: 536 ₪ (או השלמה של 210 ₪ למי ששילם על בקשה משותפת)
• חלוקת רכוש בכריכה: 596 ₪
• מזונות אישה / מזונות ילדים / הפחתה או ביטול מזונות: 279 ₪
• החזקת ילדים והסדרי שהות: 417 ₪
• כתובה או פיצויי גירושין: 326 ₪
• שלום בית: 326 ₪
• תביעת מורד או מורדת: 457 ₪
• צו עיכוב יציאה מהארץ / צו עיקול: 326 ₪
• צו הגבלה (סרבנות גט) / צו הגנה: ללא אגרה
• סידור גט בארץ: 326 ₪
• סידור גט כשאחד הצדדים בחו"ל / גט בשליח: 457 ₪
• תעודת גירושין (לכל צד): 326 ₪
• צו ירושה / צו קיום צוואה (בהסכמה): 597 ₪
• בקשת רשות ערעור: 52 ₪
• העתק פסק דין: 7 ₪ לעותק

דוגמה: תיק גירושין במחלוקת עם כריכת רכוש ומזונות אישה מתחיל ב-119 ₪ לבקשה ליישוב סכסוך, 457 ₪ לתביעה, 596 ₪ לרכוש ו-279 ₪ למזונות, ובסוף ההליך 326 ₪ לסידור הגט ו-326 ₪ לכל תעודת גירושין. האגרה משולמת מראש באשראי בחנות האגרות של בתי הדין, ושם גם מבקשים ביטול או החזר. שכר טרחת עורך דין הוא הוצאה נפרדת, ראו כמה עולה גירושין: אגרות ושכר טרחה.

מקורות: data.gov.il: תעריפי אגרות של בתי הדין הרבניים (עדכון 15.2.2026); תשלום אגרות, בתי הדין הרבניים. נבדק ב-7.10.2026. הרשימה המלאה: אגרות בית הדין הרבני.

סרבנות גט: מה בית הדין יכול לעשות

לפי ההלכה הגט ניתן מרצון, ולכן בית הדין לא "מגרש" בעצמו. כשבית הדין קבע בפסק דין או בהחלטה שאיש ייתן גט או שעל הצדדים להתגרש, והפסק לא קוים, החוק מאפשר לו להוציא נגד הסרבן צו הגבלה. הסנקציות האפשריות, אחת או יותר:

• איסור יציאה מהארץ, ומניעת קבלה, החזקה או חידוש של דרכון (למעט לצורך שיבה לישראל).
• מניעת קבלה, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה.
• מניעת מינוי או כהונה במשרה ציבורית, ומניעת עיסוק במקצוע מוסדר או הפעלת עסק שטעון רישיון.
• הגבלות בנקאיות: הגבלת משיכת שיקים, הקפאת חשבון בתנאים שבחוק, איסור שימוש בכרטיס חיוב ואיסור לייסד תאגיד.
• עיקול נכסים, עיקול גמלה או קצבה לגביית חוב מזונות, וקנס.
• אם הגט לא ניתן בתוך 30 יום מצו ההגבלה: עיכוב של עד 25% מגמלה או קצבה בחודש הראשון ועד 50% מהחודש השני, ומהחודש השביעי גם שלילה.
• מאסר כפייה של עד חמש שנים, שאפשר להאריך עד עשר שנים בסך הכול. לסרבן שכבר אסיר אפשר לשלול הטבות (חופשות, ביקורים, עבודה בשכר, שחרור מוקדם) ולהורות על בידוד של עד 14 יום בכל פעם.

צו הגבלה אפשר להוציא גם נגד אישה שמסרבת לקבל גט, אבל רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרי שמיעת שני הצדדים. בית הדין שוקל איזו סנקציה להטיל ושומע את שני הצדדים לפני כן, ובקשה לצו הגבלה פטורה מאגרה. אישה שבעלה אינו מתייצב לדיונים או מסרב לתת גט היא עגונה או מסורבת גט. מידע על הטיפול בכך מופיע בעמוד העגונות וסרבנות הגט ב-gov.il.

מקורות: חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, סעיפים 1 עד 3א; כל-זכות: סנקציות על סרבני גט (עודכן 27.10.2025). נבדק ב-7.10.2026. להרחבה: סרבנות גט: סנקציות, צווי הגבלה ומזונות מעוכבת.

זכויות הצד שמבקש להתגרש

• תביעת מזונות אישה אפשר להגיש בבית הדין גם בלי תביעת גירושין, והבעל לא יכול להתנגד בטענת חוסר סמכות.
• כתובה ופיצויי גירושין נתבעים בתיק נפרד בבית הדין (אגרה 326 ₪). ראו כתובה: מעמדה בגירושין.
• סעד דחוף: צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול או סעד זמני אפשר לבקש גם בתקופת העיכוב שאחרי בקשה ליישוב סכסוך. צו הגנה מבוקש ללא אגרה.
• אכיפת פסק הגירושין בצווי הגבלה, כמתואר בפרק על סרבנות גט.
• ביטול או שינוי הסכם שאושר בבית הדין נעשה בבקשה מתאימה, ראו האם ניתן לבטל הסכם גירושין.

ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני

ניתן להגיש ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי וזה יוגש אל בית הדין הרבני הגדול, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין לגירושין. אולם, זכות הערעור כאן שונה מאוד מזו שאנו מכירים במערכת המשפט. ככלל, פסק הדין של ערכאת ערעור מחייב את הערכאה הנמוכה יותר. מצב זה נקרא תקדים מחייב ומשמעותו כי הערכאה הנמוכה לא תוכל לפסוק אחרת בעניין שבו פסקה ערכאה גבוהה יותר. כך, כאשר בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום, הכרעתו מחייבת את כל בתי משפט השלום באותה סוגיה.

לעומת זאת, הכרעותיו של בית הדין הרבני הגדול, שהוא ערכאת הערעור, אינן מחייבות את בתי הדין האזוריים. הסיבה לכך היא שהמשפט העברי, על פיו פוסקת הרבנות, קובע כי אין דיין אחד עליון על האחר וכל דיין פוסק על פי הפרשנות שלו לראיות המונחות לפניו. הבדל נוסף לעניין זכות הערעור הוא כי על החלטות ביניים של בתי הדין הרבניים האזוריים ניתן להגיש ערעור ברשות בלבד ולא בזכות, כפי שמתאפשר בהליך אזרחי. בשאלת סמכות שנכרכה: על קביעה שאין לבית הדין סמכות מערערים בתוך 30 יום, ועל קביעה שיש לו סמכות מגישים בקשת רשות ערעור בתוך 10 ימים. בראש בית הדין הגדול עומד אחד משני הרבנים הראשיים לישראל, וכתובתו אהליאב 5, ירושלים. ראו גם בית הדין הרבני הגדול.

ייצוג בבית הדין הרבני: עורך דין או טוען רבני

למרות מאפייניו השונים, חשוב להבין כי בית הדין הרבני הוא בית משפט לכל דבר. בכל הליך המתנהל בבתי הדין הרבניים אפשר להיות מיוצגים בידי עורך דין או בידי טוען רבני מוסמך, ופרטי המייצג וייפוי הכוח מצורפים לכתב התביעה. כאשר אדם מופיע לבדו בפני בית הדין, ללא ידע וניסיון משפטי, הוא עלול להתקשות להציג את טיעוניו באופן מלא. חשיבות הייצוג גדלה ככל שמדובר בעניין כבד משקל: בהליך גירושין מונחים על הכף חלוקת הנכסים בין בני הזוג, משמורת הילדים ודמי המזונות.

בהליכי גירושין תכנון משפטי מוקדם הוא הכרחי, בין היתר בשל מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. כך, המייצג ידאג לכך שכל אחת מסוגיות הגירושין תידון בערכאה המתאימה ביותר. להשוואה בין משרדים ראו עורך דין גירושין מומלץ, ולהסבר על התחום כולו עורך דין לענייני משפחה.

12 בתי הדין הרבניים האזוריים: כתובות ודרכי קשר

לכל בתי הדין מספר טלפון ארצי אחד, 5889*, ומענה קולי אוטומטי בטלפון 1-700-501-531. קבלת קהל במזכירויות: בימים א' עד ה' בין 08:30 ל-13:30, חוץ מערבי חג ומועדים (באריאל: א', ג' עד ה' בין 08:30 ל-12:15). לפני הגעה כדאי לבדוק עדכונים לפגרות ולמועדים באתר בתי הדין.

• ירושלים: עם ועולמו 4, ירושלים. פקס 02-6232396, דוא"ל jerusalem@rbc.gov.il
• תל אביב: דוד המלך 33, תל אביב-יפו. פקס 03-6963997, דוא"ל telaviv@rbc.gov.il
• חיפה: שדרות פלי"ם 7, חיפה. פקס 04-8668122, דוא"ל haifa@rbc.gov.il
• פתח תקווה: שפיגל 6, פתח תקווה. פקס 03-9312878, דוא"ל petachtikva@rbc.gov.il
• רחובות: מוטי קינד 10, רחובות. פקס 08-9492277, דוא"ל rehovot@rbc.gov.il
• באר שבע: התקווה 4, באר שבע. פקס 08-6209612, דוא"ל beersheva@rbc.gov.il
• טבריה: בן זכאי 16, טבריה. פקס 04-6725333, דוא"ל tiberias@rbc.gov.il
• צפת: ויצמן 6, צפת. פקס 073-2629397, דוא"ל zfat@rbc.gov.il
• אשדוד: שדרות מנחם בגין 7, אשדוד. פקס 08-8678918, דוא"ל ashdod@rbc.gov.il
• אשקלון: שדרות דוד בן גוריון 19, אשקלון. פקס 08-6722503, דוא"ל ashkelon@rbc.gov.il
• נתניה: שדרות בן צבי 18, נתניה. פקס 09-8613225, דוא"ל netanya@rbc.gov.il
• אריאל: יהודה 15, אריאל. פקס 03-9061690, דוא"ל ariel@rbc.gov.il
• בית הדין הרבני הגדול לערעורים: אהליאב 5, ירושלים. פקס 073-2629391, דוא"ל supreme@rbc.gov.il

מקורות: data.gov.il: רשימת בתי דין (עדכון 15.2.2026); אתר בתי הדין הרבניים; כל-זכות (מענה אוטומטי). נבדק ב-7.10.2026. להרחבה: בתי הדין הרבניים האזוריים.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?
בית הדין הרבני פוסק לפי דין תורה, ורק הוא מוסמך לגרש בני זוג יהודים ולסדר גט. בית המשפט לענייני משפחה פוסק לפי החוק האזרחי. בעניינים הנלווים, כמו רכוש, מזונות ומשמורת, לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה, והערכאה שתדון נקבעת לפי מי שהגיש ראשון ולפי כריכה כדין.

כמה עולה לפתוח תיק גירושין ברבנות?
לפי טבלת התעריפים הרשמית (עדכון 15.2.2026): בקשה ליישוב סכסוך 119 ₪, תביעת גירושין 457 ₪, בקשה משותפת לגירושין בהסכמה 326 ₪ ואישור הסכם גירושין 536 ₪. בסוף ההליך משלמים 326 ₪ לסידור הגט ו-326 ₪ לתעודת גירושין. שכר טרחת עורך דין נוסף על כך.

אפשר לפתוח תיק בבית הדין הרבני באופן מקוון?
כן, חלק מההליכים. באתר בתי הדין ב-gov.il אפשר לפתוח תיק ליישוב סכסוך, להוריד טפסים (כולל טופס לגירושין בהסכמה) ולשלם אגרות. את מצב התיק רואים באתר המידע האישי, שהכניסה אליו בהזדהות הלאומית.

לאיזה בית דין רבני צריך לפנות?
לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג, או מקום מגוריהם המשותף האחרון בחצי השנה שלפני הפרידה. השיוך של כל יישוב מופיע במאגר אזורי השיפוט ב-data.gov.il, ואפשר לברר גם במרכז המידע בטלפון 5889*.

מה זה כריכה בתביעת גירושין?
כריכה היא בקשה מפורשת בתביעת הגירושין שבית הדין הרבני יכריע גם בעניינים נלווים, כמו רכוש ומזונות אישה. היא תקפה רק אם התביעה כנה, הכריכה כנה והיא נעשתה כדין. מאז הוראת השעה מ-18.11.2025, לשנתיים, הסמכות בכריכה כוללת במפורש גם מזונות ילדים.

מה עושים כשבן הזוג מסרב לתת גט או לקבל גט?
אחרי שבית הדין קבע שעל הצדדים להתגרש, מגישים בקשה לצו הגבלה (ללא אגרה). בית הדין רשאי לאסור יציאה מהארץ, לשלול רישיון נהיגה, להגביל חשבונות בנק, לעקל נכסים וקצבאות ולהורות על מאסר כפייה של עד חמש שנים, שאפשר להאריך עד עשר. נגד אישה מסרבת נדרש גם אישור נשיא בית הדין הגדול.

האם חייבים עורך דין בבית הדין הרבני?
אין חובה, אבל מומלץ. אפשר להיות מיוצגים בידי עורך דין או טוען רבני מוסמך. בגלל מרוץ הסמכויות, ההחלטה היכן להגיש וכיצד לנסח את הכריכה משפיעה על התוצאה כבר מהיום הראשון.

האם הדיונים בבית הדין הרבני פתוחים לקהל?
לא. דיונים בענייני גירושין נערכים בדלתיים סגורות, ויש איסור פרסום על תוכנם.

אפשר לערער על פסק דין של בית הדין הרבני?
כן. על פסק דין של בית דין אזורי מערערים לבית הדין הרבני הגדול בירושלים, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. על החלטות ביניים מערערים רק ברשות.

המידע בעמוד הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי. הסכומים, הכתובות והמועדים נבדקו מול המקורות הרשמיים המקושרים. עודכן: 7.10.2026.