חוות דעת רפואית כתנאי להגשת תביעת רשלנות

בלי חוות דעת של מומחה רפואי אין תביעת רשלנות רפואית. תקנות סדר הדין קובעות מתי מצרפים אותה, מה המועדים לחוות דעת נגדית, ומתי אפשר לבקש פטור.

בקצרה

  • תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי: בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו (תקנות סדר הדין האזרחי)
  • תובע החולק על חוות דעת רפואית שצורפה לכתב ההגנה מגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 ימים מהמצאתה (תקנה 87(ג)) (תקנות סדר הדין האזרחי)
  • בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת אם מצא הצדקה לכך (תקנה 87(ד)) (תקנות סדר הדין האזרחי)
  • חוות דעת מומחה בכתב קבילה כראיה בשאלה שבמדע או בידיעה מקצועית (סעיף 20 לפקודת הראיות) (פקודת הראיות)
  • ללא חוות דעת לא ניתן להוכיח את יסוד ההתרשלות (כל זכות)

מי כותב את חוות הדעת ומה היא חייבת לכלול

חוות הדעת נכתבת בידי רופא מומחה בתחום שבו נטענת הרשלנות, לא בידי רופא מתחום סמוך. היא נערכת בכתב לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות, ודינה כדין עדות בשבועה. משמעות הדבר: המומחה עשוי להיחקר עליה בבית המשפט, ולכן היא חייבת להסביר מה הייתה הפרקטיקה המקובלת, במה סטה המטפל ממנה, ואיך הסטייה גרמה לנזק.

מה המועדים

חוות הדעת מצורפת לכתב התביעה עצמו, לא מוגשת אחריו. הנתבע בתביעת רשלנות רפואית מקבל 120 ימים לכתב הגנה, ולרוב מצרף אליו חוות דעת נגדית משלו. תובע שחולק על חוות הדעת שצורפה לכתב ההגנה רשאי להגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לו. אם ההגשה מתעכבת, מבקשים מבית המשפט הארכה מראש.

מתי אפשר בלי חוות דעת

תקנה 87(ד) מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת אם מצא לכך הצדקה. הפטור הוא דיוני בלבד: הוא אינו פוטר מהוכחת ההתרשלות, וללא מומחה אין דרך להוכיח אותה. עלות חוות הדעת היא חלק מהוצאות פתיחת התיק, והתובע נושא בה מראש. כמה יעלו האגרה, חוות הדעת ושכר הטרחה, וכמה יישאר מהפיצוי, מחשבים במחשבון העלויות של תביעת רשלנות רפואית.

מקורות רשמיים

מידע נוסף בנושא

רוצים לראות איך זה נראה בדיון?

בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.

המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.

מה הופך חוות דעת לקבילה

חוות דעת מומחה בכתב מתקבלת כראיה בשאלה שבמדע או בידיעה מקצועית, לפי סעיף 20 לפקודת הראיות, כשאין חשש לעיוות דין. היא נערכת לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודה, ודינה כדין עדות בשבועה. חוות דעת שנעשתה בישראל נהנית מחזקה שהחתימה עליה נכונה. חוות דעת שנעשתה מחוץ לישראל מתקבלת רק עם אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל.

מה חוות דעת טובה כוללת

מומחה בתחום המומחיות הרלוונטי, כדרישת תקנה 87(א), ואת התמחותו בודקים במאגר הרישיונות של משרד הבריאות. רשימת המסמכים שעליהם הסתמך. תיאור הפרקטיקה המקובלת במועד הטיפול. הסטייה ממנה. הקשר בין הסטייה לנזק. ושיעור הנכות והשלכותיה. רשימת אסמכתאות, שנדרשת במפורש ממומחה בית המשפט לפי תקנה 91(ב), מחזקת גם חוות דעת מטעם צד.

מה קורה אחרי ההגשה

הצד השני מגיש חוות דעת נגדית. כל צד רשאי לבקש רשות לשלוח שאלות הבהרה, ובית המשפט רשאי להורות שהמומחה ייחקר באולם. כשחוות הדעת סותרות, בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, ולכן הדיוק בחוות הדעת הראשונה קובע את נקודת הפתיחה של כל ההליך.

מדריך זה הוא חלק מהנושא: מהי רשלנות רפואית, ומהמדריך המלא: עורך דין רשלנות רפואית.

מדריכים בנושא

מדיניות עריכה וגילוי נאות

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אנו עושים מאמצים רבים להביא מידע מדויק ועדכני ככל הניתן, אך מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מוסמך בטרם נקיטת פעולה משפטית.

צריכים בדיקה אישית אחרי הקריאה?

אם אחרי הקריאה נשארה שאלה, אפשר להשאיר פנייה קצרה עם התחום, העיר והדחיפות. אין בכך ייעוץ משפטי, אלא פתיחה מסודרת של בדיקת התאמה.

שליחת פנייה עם הקשר מהמאמר