רישום רפואי חסר: מתי נטל ההוכחה עובר למוסד

כשהתיק הרפואי חסר, המטופל לא יכול להוכיח מה קרה, ולכן הפסיקה מעבירה את הנטל אל מי שהיה חייב לתעד. זה אחד הכלים החזקים בתביעת רשלנות.

בקצרה

חובת התיעוד: מטפל מתעד את מהלך הטיפול ברשומה רפואית (סעיף 17 לחוק זכויות החולה) (חוק זכויות החולה)
בפסיקה: אי-שמירת רישומים רפואיים עשויה להעביר את נטל השכנוע אל המוסד הרפואי (כל זכות)
חובות השמירה הקונקרטיות (20 שנה לתיק אשפוז, 100 שנה לסיכום מחלה) קבועות בתקנות בריאות העם (שמירת רשומות) (תקנות שמירת רשומות)
רשומה רפואית מוגדרת בסעיף 2 לחוק זכויות החולה (כל זכות)

מה נחשב רישום חסר

רשומה רפואית חייבת לכלול את פרטי המטפל והמטופל, את המידע הרפואי על הטיפול, את העבר הרפואי כפי שדיווח המטופל, את האבחנה ואת הוראות הטיפול, וכל רישום נושא תאריך, שם הכותב, תפקידו וחתימה. רישום חסר הוא גם היעדר נתון חיוני לטיפול, וגם מסמך שלא נשמר בתקופה שהתקנות מחייבות: 20 שנה לתיק אשפוז, 100 שנה לגיליון סיכום מחלה.

איך הנטל עובר

בדרך כלל התובע צריך להוכיח רשלנות וקשר סיבתי. כשהמוסד לא שמר רישומים שהיה חייב לשמור, המצב מתהפך: המוסד הוא שצריך לשלול רשלנות מצדו ולשלול קשר סיבתי בין הטיפול לנזק. התנאי הוא שתקופת השמירה עדיין לא חלפה. ההיגיון פשוט: מי שלא תיעד לא יכול להיבנות מהיעדר התיעוד.

מה עושים בפועל

מבקשים את הרשומה המלאה מוקדם, בכתב, ומפרטים מסמך מסמך: דוח ניתוח או לידה, רישומי הרדמה, סיכום מחלה, מכתב שחרור. את תשובת המוסד שומרים, כי הודעה בכתב שמסמך לא נמצא היא בעצמה ראיה. אחר כך המומחה משווה בין מה שקיים למה שהיה חייב להיות, וההשוואה הזו נכנסת לחוות הדעת.

מקורות רשמיים

מידע נוסף בנושא

רוצים לראות איך זה נראה בדיון?

בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.

המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.

נזק ראייתי ורשומה רפואית חסרה