חוק המקרקעין משנת 1969 הוא חוקת הנדל"ן של ישראל. חמישה סעיפים ממנו מלווים כל עסקת דירה, מהחתימה ועד הרישום.
בקצרה
- עסקה במקרקעין טעונה רישום ונגמרת ברישום (סעיף 7) (נוסח החוק)
- התחייבות לעשות עסקה טעונה מסמך בכתב (סעיף 8) (נוסח החוק)
- עסקאות נוגדות: עדיפות לעסקה הראשונה, אלא אם השנייה נרשמה בתום לב (סעיף 9) (נוסח החוק)
- שכירות מעל 5 שנים היא חכירה, ומעל 25 שנים חכירה לדורות (סעיף 3) (נוסח החוק)
- בתים משותפים בסעיפים 52 עד 77; הערת אזהרה בסעיפים 126 עד 127 (נוסח החוק)
אילו סעיפים מלווים את החתימה
סעיף 8 קובע שהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. בלי כתב אין התחייבות, ועם כתב, גם קצר, יש. סעיף 6 מגדיר עסקה כהקניית בעלות או זכות אחרת, למעט הורשה.
סעיף 7 קובע שהעסקה נגמרת רק ברישום. עד הרישום מה שיש לקונה הוא התחייבות חוזית, ולכן כל השלב שבין החתימה לטאבו נשען על הערת האזהרה.
אילו סעיפים מגנים על הקונה עד הרישום
סעיף 9 פותר את התרחיש שבו המוכר התחייב פעמיים: העסקה הראשונה עדיפה, אלא אם השנייה נעשתה בתמורה, בתום לב, ונרשמה בתום לב. סעיף 126 מאפשר לרשום הערת אזהרה על התחייבות בכתב, וסעיף 127 קובע שמשנרשמה, לא תירשם עסקה סותרת.
ההערה מגנה גם מפני עיקול, פשיטת רגל או פירוק של המוכר שבאו אחריה. סעיף 132 קובע איך מוחקים אותה: בהסכמה, בצו בית משפט או כשההתחייבות פקעה.
אילו סעיפים מסדירים את החיים בבניין
סעיף 3 מבחין בין שכירות, חכירה מעל 5 שנים וחכירה לדורות מעל 25 שנים. סעיף 52 מגדיר את הרכוש המשותף, סעיף 61 קובע שהבית מנוהל לפי תקנון, וסעיף 62 מאפשר תקנון מוסכם ברוב של שני שלישים.
סעיף 142 קובע שבית עם שתי דירות ומעלה ראוי להירשם כבית משותף, וסעיף 143 שהמפקח נותן את הצו. סעיפים 72 עד 77 מעבירים סכסוכי שכנים למפקח, עם ערעור לבית המשפט המחוזי.
מקורות רשמיים
מידע נוסף בנושא
- עורך דין מקרקעין
- הערת אזהרה: מה היא נותנת ולמה אסור לוותר
- רישום בית משותף: תנאים, מסמכים ואגרות
- שלבי רכישת דירה יד שנייה: הצד המשפטי
רוצים לראות איך זה נראה בדיון?
בסימולציית בית המשפט של Jus-Tice מתארים את המקרה במשפט אחד וצופים בדיון חי עם שופטת ועורכי דין, בעברית. כלי הכנה, לא ייעוץ משפטי. להתחלת סימולציה.
המידע בעמוד זה כללי ומעודכן למועד הכתיבה, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים והמועדים נלקחו מהמקורות הרשמיים המקושרים.