עורך דין

שיטת המשפט של קנדה היא פלורליסטית : יסודותיה נעוצים במערכת המשפט המקובל האנגלית (שהועברה בירושה מתקופתה כמושבה של האימפריה הבריטית, שיטת המשפט האזרחי הצרפתי (הורשתה מעברה האימפריה הצרפתית, ] ומערכות חוק ילידים שפותחו על ידי האומות הילידים השונות.

עורך דין מומלץ

חוקת קנדה היא החוק העליון של המדינה, והיא מורכבת מטקסט כתוב וממוסכמות לא כתובות. חוק החוקה, 1867 (הידוע כחוק צפון אמריקה הבריטי לפני 1982), אישר שלטון המבוסס על תקדים פרלמנטרי וחלוקת סמכויות בין הממשלות הפדרליות והמחוזיות. חוק וסטמינסטר 1931 העניק אוטונומיה מלאה, וחוק החוקה, 1982 סיים את כל קשרי החקיקה עם בריטניה, וכן הוסיף נוסחה לתיקון חוקתי ואת אמנת הזכויות והחירויות הקנדית. האמנה מבטיחה זכויות וחירויות בסיסיות שבדרך כלל לא ניתן לעקוף אותן על ידי ממשלה – אם כי על אף סעיף זה מאפשר לפרלמנט ובתי המחוקקים המחוזיים לעקוף סעיפים מסוימים באמנה לתקופה של חמש שנים.

מערכת המשפט של קנדה ממלאת תפקיד חשוב בפרשנות החוקים ובסמכותה לבטל את חוקי הפרלמנט המפרים את החוקה. בית המשפט העליון של קנדה הוא בית המשפט העליון והבורר הסופי והוא מנוהל מאז 18 בדצמבר 2017 על ידי ריכרד וגנר, השופט העליון של קנדה. תשעת חבריה ממונים על ידי המושל הכללי בעצת ראש הממשלה ושר המשפטים. כל השופטים בדרג העליון והערעור ממונים לאחר התייעצות עם גופים משפטיים לא ממשלתיים. הקבינט הפדרלי גם ממנה שופטים לבתי משפט עליונים בתחומי השיפוט הפרובינציאליים והטריטוריאליים. המשפט המקובל שורר בכל מקום פרט לקוויבק, שם הדין האזרחי שולט. החוק הפלילי הוא באחריות פדרלית בלבד והוא אחיד בכל קנדה. אכיפת החוק, לרבות בתי משפט פליליים, היא רשמית אחריות מחוזית, המנוהלת על ידי כוחות המשטרה המחוזיים והעירוניים. עם זאת, ברוב האזורים הכפריים ובחלק מהאזורים העירוניים, אחריות השיטור נמסרת למשטרה הפדרלית המלכותית הקנדית הרכובה.
שירותיו של עורך דין קנדה הופכים מכריעים עבור ישראלים המעורבים במספר עצום של עניינים משפטיים, הכוללים הן את המתגוררים בישראל עם אינטרסים בקנדה והן ישראלים המתגוררים בקנדה עם צרכים משפטיים הנוגעים לשתי המדינות. תפקידו של עורך הדין בקנדה הוא רב-צדדי, תוך התייחסות למורכבויות המשפטיות הנובעות מהיחסים השזורים בין שתי המדינות.

תחומי התמחות משפטית
הגירה ואזרחות
עורך דין ישראלי בקנדה מעניק סיוע רב ערך בהתמצאות במורכבות של הגירה, התאזרחות ורילוקיישן. המומחיות של עורכי הדין בקנדה חיונית עבור אלה המבקשים לעבור לקנדה, ומציעים הדרכה דרך המסלולים המשפטיים לתושבות ואזרחות.

נדל”ן והשקעות
בטורונטו, העיר הגדולה בקנדה ולב הקהילה היהודית-ישראלית שלה, עורכי דין בתחום הנדל”ן מציעים שירותים מיוחדים בהשקעות נכסים. הם מקלים על רכישה וניהול של נדל”ן, ומבטיחים ציות לחוקים ולתקנות המקומיים.

חוק פלילי
ייצוג לקוחות בתיקים פליליים, לרבות עבירות כלכליות וחמורות וכן עבירות צווארון לבן, הוא תחום עיסוק משמעותי עבור עורכי דין בקנדה. הם מספקים הגנה ויועצים, ושומרים על זכויותיהם של לקוחותיהם במסגרת מערכת המשפט הקנדית.

חוק הירושה
שירותים משפטיים בתיקי ירושה ועיזבון הם היבט נוסף שבו עורכי דין בקנדה מציעים את מומחיותם. הם מבטיחים שחלוקת הנכסים על פני גבולות מנוהלת בהתאם לחוקים המתאימים ולרצונות המוריש.

עניינים חוזיים
עבור חוזים בינלאומיים עסקיים ופרטיים, ייעוץ משפטי מנקודת מבט קנדית הוא בעל חשיבות עליונה. עורכי דין מספקים ייעוץ אסטרטגי כדי לנווט בין הנופים החוזיים השולטים בהסכמים בינלאומיים.

חוק ההסגרה
בזירת ההסגרה המורכבת בין קנדה לישראל, עורכי דין משני תחומי השיפוט משתפים פעולה כדי לספק הגנה איתנה ולנווט את הסכמי ההסגרה וההליכים המורכבים.

מיסוי
עורכי דין מס בעלי ידע במערכות המס הקנדיות והישראליות, מציעים שירותים חיוניים בגילוי מרצון, חקירות מס ובמקרי עבירות. הם גם מספקים תכנון מס אסטרטגי כדי לייעל את ההתחייבויות הפיננסיות של לקוחותיהם.

דיני משפחה
עורכי דין לדיני משפחה בקנדה מתייחסים לנושאים רגישים כמו גירושין, משמורת וסכסוכי משפחה, ומציעים פתרונות משפטיים המשתרעים על פני מערכות התרבות והמשפט של קנדה וישראל.

שוק הון ופיננסים
עבור תיקים בשוק ההון והשקעות פיננסיות, עורכי דין קנדיים וישראלים עובדים יחד כדי להציע הכוונה משפטית, הבטחת עמידה בדרישות הרגולטוריות של שתי המדינות ושמירה על ההשקעות של לקוחותיהם.

החוק הקנדי האבוריג’יני מספק זכויות מסוימות המוכרות חוקתית על קרקע ומנהגים מסורתיים לקבוצות ילידים בקנדה. אמנות ופסיקות שונות הוקמו כדי לתווך ביחסים בין אירופאים ועמים ילידים רבים.
הסכמים אלו הם הסכמים בין הכתר הקנדי עם החובה להתייעץ ולהתאים.
חוק הילידים בקנדה מתייחס למסורות המשפטיות, המנהגים והפרקטיקות של אומות וקהילות ילידים.

חוקת קנדה
בהתאם לסעיף 52 לחוק החוקה, 1982, החוקה של קנדה היא החוק העליון שלה, וכל חוק שהתקבל על ידי כל ממשלה פדרלית, פרובינציאלית או טריטוריאלית שאינו עולה בקנה אחד עם החוקה אינו תקף.

חוק החוקה, 1982 קובע כי החוקה של קנדה כוללת את המעשה הזה, סדרה של שלושים חוקים וצווים הנזכרים בלוח לאותו חוק (הבולט שבהם הוא חוק החוקה, 1867, וכל תיקון לכל אחד מאותם חוקים.. עם זאת, בית המשפט העליון של קנדה מצא שרשימה זו לא נועדה להיות ממצה, וב- Reference re Secession של קוויבק משנת 1998 זיהה ארבעה “עקרונות וכללים תומכים” הכלולים כמרכיבים בלתי כתובים של החוקה: פדרליזם, דמוקרטיה, חוקתיות ושלטון החוק, וכיבוד מיעוטים. בעוד שעקרונות אלה הם חלק בר אכיפה מחוקת קנדה, בתי המשפט הקנדיים לא השתמשו בהם כדי לעקוף את הטקסט הכתוב של החוקה, במקום זאת להגביל את תפקידם ל”מילוי פערים”.

מכיוון שחוק החוקה, 1867 קובע כי החוקה של קנדה “דומה באופן עקרוני לזו של הממלכה המאוחדת “, הנחשבת כחוקה לא מקודדת, בית המשפט העליון הכיר גם בקיומן של מוסכמות חוקתיות. בהתייחסות להחלטה לתיקון החוקה מ-1981, קבע בית המשפט שלושה גורמים הדרושים לקיומה של אמנה חוקתית: נוהג או הסכם שפותחו על ידי גורמים פוליטיים, הכרה בכך שהם מחויבים לפעול לפי נוהג או הסכם זה, ותכלית. לאותו נוהג או הסכם. כמו כן, מצא כי, בעוד שאמנות אלו אינן חוקיות ולכן אינן ניתנות לאכיפה על ידי בתי המשפט, בתי המשפט עשויים להכיר באמנות בפסיקותיהם.

עותקים של אמנת הזכויות והחירויות הקנדית
חוק החוקה, 1867 מקצה סמכויות לממשלות הפרובינציאליות והפדרליות. עניינים בסמכות השיפוט הפדרלית כוללים משפט פלילי, מסחר ומסחר, בנקאות והגירה. לממשלה הפדרלית יש גם את הכוח השיורי לחוקק חוקים הדרושים ל”שלום, סדר וממשלה טובה ” של קנדה. אחד התחומים העיקריים של סמכות השיפוט המחוזית הוא קניין וזכויות אזרח, הכוללות סמכות רחבה לחוקק חוקים בעלי אופי אזרחי, כגון דיני קניין, דיני חוזים ודיני משפחה. סמכות השיפוט המחוזית כוללת עניינים אחרים, כגון משאבי טבע, בתי חולים, עיריות, חינוך (למעט חינוך בשמורות האומה הראשונה).

חוק החוקה, 1867 קובע גם שבעוד שמחוזות מקימים בתי משפט עליונים משלהם, הממשלה הפדרלית ממנה את השופטים שלהם. היא גם מעניקה לפרלמנט הפדרלי את הזכות להקים מערכת בתי משפט האחראית על החוק הפדרלי ובית משפט כללי לערעורים לדון בערעורים על החלטות של בתי משפט פדרליים ומחוזיים כאחד. כוח אחרון זה הביא להקמת בית המשפט העליון של קנדה על ידי הפרלמנט הפדרלי.

חוק החוקה, 1982 יצר מנגנון שבאמצעותו ניתן לתקן את החוקה של קנדה על ידי פעולה משותפת של בתי מחוקקים פדרליים ומחוזיים; לפני 1982, ניתן היה לתקן את רובו רק על ידי הפרלמנט של בריטניה. הוא מכיל גם את אמנת הזכויות והחירויות, המעניקה זכויות אינדיבידואליות שאסור להפר על ידי חוק פרובינציאלי או פדרלי כלשהו.

חקיקה
חוקים שהתקבלו על ידי הפרלמנט של קנדה ועל ידי בתי המחוקקים המחוזיים הם מקורות החוק העיקריים בקנדה. סעיפים 91 ו-94A לחוק החוקה, 1867 קובעים את הנושאים של סמכות השיפוט הפדרלית הבלעדית. סעיפים 92, 92א ו-94 קובעים את תחומי החקיקה המחוזית הבלעדית. סעיף 95 מגדיר אזורים של סמכות שיפוט פדרלית ומחוזית במקביל.

חוקים שהתקבלו על ידי הפרלמנט הפדרלי מתפרסמים בתחילה ב- Canada Gazette, עיתון ממשלתי פדרלי המתפרסם בקביעות וכולל חוקים ותקנות חדשים. החוקים הפדרליים מתפרסמים לאחר מכן בחוקים השנתיים של קנדה. מעת לעת, הממשלה הפדרלית תכין איחוד חוקים פדרליים, הידועים בשם החוקים המתוקנים של קנדה. האיחוד הפדרלי האחרון היה ב-1985.

חוקים שעברו במחוזות פועלים לפי נוהג דומה. החוקים מובאים בעיתון פרובינציאלי, מתפרסמים מדי שנה ומאוחדים מעת לעת.

התקנון המתוקן של קנדה הוא האיחוד הסטטוטורי הפדרלי של חוקים שנחקק על ידי הפרלמנט של קנדה. בכל מחוז קנדי, יש איחוד דומה של דיני החוק של המחוז. התקנון המתוקן של קולומביה הבריטית, התקנון המתוקן של אלברטה, התקנון של מניטובה, התקנון המתוקן של ססקצ’ואן, 1978, התקנון המתוקן של ניו ברונסוויק, התקנון המתוקן של נובה סקוטיה, תקנון הנסיך אדוארד איילנד, תקנון מאוחד של ניופאונד רביסלנד ולברדור, של אונטריו, והתקנון המתוקן של קוויבק הם האיחוד הסטטוטורי של כל מחוז קנדי.
הם מכילים את כל תחומי הנושא העיקריים ואת רוב החוקים שנחקקו על ידי הממשלות בכל מחוז.
חוקים אלה במחוזות אלה אינם כוללים משפט פלילי, שכן החוק הפלילי בקנדה הוא סמכות שיפוט בלעדית של הפרלמנט הפדרלי, אשר חוקק את הקוד הפלילי, הכלול בתקנון המתוקן של קנדה.

מסורות משפטיות
המשפט המקובל
תשעה מהפרובינציות, מלבד קוויבק והשטחים הפדרליים, פועלים לפי המסורת המשפטית המשפטית המקובלת. בעוד שהטריטוריות הפדרליות משתמשות בחוק המקובל, מדינות ילידים והטריטוריות הקשורות אליהן אינן עושות זאת ראה להלן. באותה מידה, לבתי משפט יש סמכות לפי חוקי השיפוט המחוזיים להחיל שוויון.

כמו בכל מדינות המשפט המקובל, החוק הקנדי דבק בדוקטרינת ה- Stare Decisis. ערכאות נמוכות יותר חייבות למלא אחר החלטות של ערכאות גבוהות שבהן הן מחויבות. לדוגמה, כל בתי המשפט הנמוכים באונטריו מחויבים להחלטות בית המשפט לערעורים של אונטריו וכל בתי המשפט הנמוכים בקולומביה הבריטית מחויבים להחלטות בית המשפט לערעורים של קולומביה הבריטית. עם זאת, אף בית משפט באונטריו אינו מחויב להחלטות של כל בית משפט בקולומביה הבריטית ואף בית משפט בקולומביה הבריטית אינו מחויב להחלטות של כל בית משפט באונטריו. אף על פי כן, החלטות המתקבלות על ידי בית המשפט העליון של המחוז (בתי משפט מחוזיים לערעורים) נחשבות לרוב כ”משכנעות ” למרות שהן אינן מחייבות מחוזות אחרים.

רק לבית המשפט העליון של קנדה יש ​​סמכות לחייב את כל הערכאות הנמוכות במדינה בפסיקה אחת, אך בית המשפט העליון אינו יכול לחייב את עצמו. בתי המשפט העמוסים יותר, כמו בית המשפט לערעורים באונטריו, למשל, פונים לעתים קרובות להנחיות בנושאים מקומיים רבים מחוץ למחוז, במיוחד בנושאים כמו ראיות ומשפט פלילי.

כאשר קיימת החלטה קנדית מועטה או לא קיימת בנושא משפטי מסוים ויש צורך לפנות לסמכות משפטית שאינה קנדית לצורך התייחסות, לעתים קרובות נעשה שימוש בהחלטות של בתי משפט אנגליים ובתי משפט אמריקאים. לאור ההיסטוריה ארוכת השנים בין המשפט האנגלי למשפט הקנדי, בית המשפט האנגלי לערעורים ובית הלורדים מצוטט לעתים קרובות כסמכות שכנוע ונחשבת, ולעתים קרובות עוקבים אחריהם. אם השאלה המשפטית הנדונה מתייחסת לענייני חוקה או חוק פרטיות, לעומת זאת, החלטות של בתי המשפט של ארצות הברית נוטים יותר להיות מנוצלות על ידי עורכי דין קנדיים, מכיוון שיש גוף פסיקה גדול בהרבה בדין האמריקאי מאשר במשפט האנגלי. אזורים אלה.

החלטות של מדינות חבר העמים, מלבד אנגליה, מטופלות לעתים קרובות גם כמקורות חוק משכנעים בקנדה.

בשל הקשר ההיסטורי של קנדה עם הממלכה המאוחדת, החלטות בית הלורדים לפני 1867 עדיין מחייבות מבחינה טכנית את קנדה אלא אם כן בוטלו על ידי בית המשפט העליון של קנדה, וקנדה עדיין מחויבת להחלטות המועצה החסית לפני ביטול ערעורים לאותה ישות בשנת 1949. אולם בפועל, אף בית משפט בקנדה לא הכריז על עצמו מחויב להחלטה כלשהי של בית משפט אנגלי במשך עשרות שנים, ואין זה סביר מאוד שבית משפט קנדי ​​כלשהו יעשה זאת בעתיד.

עבירות פליליות נמצאות רק בחוק הפלילי ובחוקים פדרליים אחרים; יוצא דופן הוא שביזיון בית המשפט היא העבירה היחידה שנותרה בחוק המקובל בקנדה.
משפט אזרחי
חוק בקוויבק
מסיבות היסטוריות, לקוויבק יש מערכת משפטית היברידית. המשפט הפרטי עוקב אחר מסורת המשפט האזרחי, שהתבטאה במקור ב- Coutume de Paris כפי שהיה מיושם במה שהיה אז צרפת החדשה. כיום, הקומונה של קוויבק מסודרת בקוד האזרחי של קוויבק. באשר למשפט הציבורי, הוא נקבע של האומה הבריטית הכובשת לאחר נפילת צרפת החדשה ב-1760, כלומר החוק המקובל. חשוב לציין שההבחנה בין המשפט האזרחי למשפט המקובל אינה מבוססת על חלוקת הסמכויות הקבועה בחוק החוקה, 1867.
לפיכך, יש לפרש חקיקה שנקבעה על ידי המחוקק המחוזי בענייני משפט ציבורי, כגון חוק סדר הדין העונשי, בהתאם למסורת המשפט המקובל.
כמו כן, חקיקה שנחקקה על ידי הפרלמנט הפדרלי בנושאי משפט פרטי, כגון חוק הגירושין, אמורה להתפרש בהתאם למסורת המשפט האזרחי ובהרמוניה עם הקוד האזרחי של קוויבק.

מסורות משפטיות ילידיות
חוק הילידים הקנדיים
קנדה נוסדה על השטחים המקוריים של למעלה מ-900 קבוצות ילידים שונות, כל אחת משתמשת במסורות משפטיות ילידיות שונות. קרי, בלקפוט, מיקמק ועוד מספר רב של אומות ראשונות ; אינואיט ; ו- Métis יישמו את המסורת המשפטית שלהם בחיי היומיום, יצירת חוזים, עבודה עם גופים ממשלתיים ותאגידים, ניהול אקולוגי והליכים פליליים ודיני משפחה. רובם שומרים על החוקים שלהם באמצעות ממשל מסורתי לצד נבחרי הציבור והחוקים הפדרליים. ​​התקדימים המשפטיים שנקבעו לפני אלפי שנים ידועים דרך סיפורים ונובעים מהפעולות ומתגובות העבר וכן דרך פרשנות מתמשכת של זקנים ושומרי חוק – אותו תהליך שבאמצעותו כמעט כל המסורות המשפטיות, מהחוקים המקובלים והחוקים האזרחיים., נוצרים.

בעוד שהמסורות המשפטיות הרבות נראות דומות בכך שאף אחת מהן לא קודדה, לכל אחת יש מערכות חוקים שונות למדי. חוקים רבים נובעים מסיפורים אשר בתורם עשויים לנבוע מכתבים או סימונים, כגון מאפיינים גיאוגרפיים, פטרוגליפים, פיקטוגרפים, ויגוואסבאקון ועוד. הממשל של אינואיט נוננגאט שונה במידה ניכרת משכנתה רבת המדינות Denendeh, שכן חוקי Dene המגוונים של דננדה שונים במידה ניכרת מהחוקים השולטים ב- Lingít Aaní, Gitx̱san Lax̱yip או Wet’ suwet’en Yin’tah; וכפי שהם שונים מאלה של Haudenosaunee, של Eeyou-Istchee או Miekma’ki.
דבר אחד המשותף לרוב המסורות המשפטיות והממשל של הילידים הוא השימוש שלהם בשבטים כגון השרבוט של אנישינאאבק (אם כי רובם מטרילינאליים כמו ה-Wilps של Gitx̱san).

תחומי משפט
חוק אבוריג’ינים קנדי
החוק האבוריג’יני הוא תחום המשפט הקשור ליחסים של ממשלת קנדה עם העמים הילידים שלה אומות ראשונות, מטיס ואינואיטים. סעיף 91(24) לחוק החוקה, 1867 נותן לפרלמנט הפדרלי סמכות בלעדית לחוקק חקיקה בנושאים הקשורים לאבוריג’ינים, הכולל קבוצות הנשלטות על ידי החוק ההודי, אמנות ממוספרות שונות ומחוץ לאותם חוקים.
משפט מנהלי
משפט מנהלי קנדי
המשפט המנהלי הקנדי הוא גוף החוקים המתייחס לפעולות ולפעולות של ממשלות וסוכנויות ממשלתיות.
דיני חוזים
דיני חוזים קנדיים
מחוזות בודדים קודדו כמה עקרונות של דיני חוזים בחוק מכר סחורות, אשר עוצב על פי גרסאות באנגלית מוקדמות.
מחוץ לקוויבק, רוב דיני החוזים הם עדיין משפט מקובל, המבוסס על פסיקות של שופטים בליטיגציה חוזית לאורך השנים.
בקוויבק, בהיותה סמכות שיפוט במשפט אזרחי, אין דיני חוזים, אלא יש לו חוק חובות משלה.

חוק מנהלי קנדי
חוק חוקתי הוא תחום המשפט הקנדי המתייחס לפרשנות ויישום של חוקת קנדה על ידי בתי המשפט. זה מיוצג בחוק החוקה, 1867, חוק החוקה, 1982 ובאמנת הזכויות והחירויות הקנדית.

חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים של קנדה
חוק זכויות היוצרים של קנדה מסדיר את הזכויות הניתנות לאכיפה משפטית ליצירות יצירתיות ואמנותיות תחת חוקי קנדה.
חוק פלילי
המשפט הפלילי של קנדה

החוק הפלילי בקנדה נופל תחת סמכות השיפוט החקיקתית הבלעדית של הממשל הפדרלי. הסמכות לחוקק חוק פלילי נגזרת מסעיף 91(27) לחוק החוקה, 1867. רוב החוקים הפליליים תוקנו בחוק הפלילי, כמו גם בחוק הסמים והחומרים המפוקחים, חוק המשפט הפלילי של הנוער, ועוד כמה חוקים פריפריאליים.

המחוזות אחראים על ניהול המשפט, לרבות משפטים פליליים במחוזותיהם, למרות חוסר יכולתם לחוקק חוקים פליליים.
למחוזות אכן יש את הכוח לפרסם עבירות מעין פליליות או רגולטוריות במגוון תחומים מנהליים ואחרים, וכל מחוז עשה זאת עם אינספור חוקים ותקנות על פני קשת רחבה.

דיני ראיות
Canada Evidence Act
חוק הראיות של קנדה הוא חוק של הפרלמנט של קנדה, שהתקבל לראשונה ב-1893, המסדיר את כללי הראיות בהליכים בבית המשפט לפי החוק הפדרלי. לכל מחוז יש גם חוק ראיות משלו, המסדיר את דיני הראיות בהליכים אזרחיים במחוז.

דיני משפחה
דיני משפחה קנדיים
דיני משפחה בקנדה נוגעים לגוף המשפט הקנדי העוסק ביחסי משפחה, נישואין וגירושין. לממשלה הפדרלית סמכות שיפוט בלעדית לגבי מהות הנישואין והגירושין.
למחוזות יש סמכות שיפוט בלעדית על ההליכים סביב הנישואין.
במחוזות יש גם חוקים העוסקים ברכוש זוגי ובאחזקת המשפחה (כולל מזונות בני זוג).

חוק זכויות אדם
זכויות אדם בקנדה
זכויות האדם מוגנות חוקתית על ידי אמנת הזכויות והחירויות הקנדית, החלה על הממשלות הפדרליות והמחוזיות ומגינה על זכויותיהם של יחידים ביחס לפעולת הממשלה. האמנה מגינה על חירויות יסוד כגון חופש הדת, חופש ההתאגדות וחופש הביטוי, וכן אוסר על אפליה על רקע מאפיינים אישיים.

זכויות אדם מוגנות גם על ידי חוקים פדרליים ומחוזיים, החלים על ממשלות כמו גם על המגזר הפרטי. חוקי זכויות אדם אוסרים בדרך כלל אפליה על רקע מאפיינים אישיים בדיור, תעסוקה ושירותים לציבור. חוק זכויות האדם הקנדי חל על הממשל הפדרלי ועל תעשיות הנמצאות בסמכות השיפוט הפדרלית, כגון תעופה ובנקאות.
חוקי זכויות האדם המחוזיים חלים על ממשלות המחוז ועל תעשיות ועסקים הנמצאים בסמכות השיפוט המחוזית.

חוק הגירה ופליטים
חוק ההגירה והפליטים הקנדיים
חוק ההגירה והפליטים הקנדי נוגע לתחום המשפט הקשור להכנסת אזרחים זרים לקנדה, זכויותיהם וחובותיהם לאחר קבלתם ותנאי הרחקתם. החוק הראשוני בנושאים אלה הוא בחוק הגנת הגירה ופליטים.

דיני ירושה
דיני ירושה בקנדה
חוקי הירושה בקנדה הם מבחינה חוקתית עניין פרובינציאלי. לכן, החוקים המסדירים ירושה בקנדה מחוקקים על ידי כל מחוז בנפרד.

דיני חדלות פירעון
דיני חדלות פירעון של קנדה
לפרלמנט של קנדה יש ​​סמכות שיפוט בלעדית להסדיר עניינים הקשורים לפשיטת רגל וחדלות פירעון, מכוח סעיף 91 לחוק החוקה, 1867. הוא העביר כמה חוקים כתוצאה מכך, כלומר, חוק פשיטת הרגל וחדלות הפירעון (“BIA”) וחוק הפירוק והארגון מחדש (שחל למעשה רק על מוסדות פיננסיים הנמצאים בסמכות השיפוט הפדרלית). בהחלת החוקים הללו, לחוק המחוזי יש השלכות חשובות. סעיף 67(1)(ב) ל-BIA קובע כי “כל נכס אשר כנגד פושט הרגל פטור מביצוע או תפיסה לפי כל דין החל במחוז שבתוכו נמצא הנכס ובתוכו מתגורר פושט הרגל” אינו ניתן לחלוקה.
בין הנושים שלהם.
חקיקה מחוזית על פי סמכות הקניין וזכויות האזרח של חוק החוקה, 1867 מסדירה את פתרון הקשיים הפיננסיים המתרחשים לפני תחילת חדלות הפירעון.

דיני עבודה ועבודה
דיני עבודה ותעסוקה קנדיים
חוק העבודה הקנדי הוא גוף החוקים המסדיר את הזכויות וההגבלות של איגודי עובדים, עובדים ומעסיקים בקנדה. חוק העבודה הקנדי הוא גוף החוקים המסדיר את הזכויות וההגבלות של עובדים ומעסיקים שאינם מאוגדים בקנדה.
רוב רגולציית העבודה בקנדה מתנהלת ברמת המחוז על ידי סוכנויות ומועצות ממשלתיות.
עם זאת, תעשיות מסוימות תחת רגולציה פדרלית כפופות אך ורק לחקיקת העבודה והתקנים הפדרליים.

דיני פטנטים
דיני פטנטים קנדיים
חוק הפטנטים הקנדי הוא השיטה המשפטית המסדירה מתן פטנטים על המצאות בתוך קנדה, ואכיפת זכויות אלו בקנדה.
משפט פרוצדורלי
תפקודם של בתי המשפט מוסדרים בדיני סדר הדין האזרחי אשר מתוכננים בסדרי הדין האזרחיים של כל מחוז.

דיני קניין
דיני קניין קנדיים
דיני קניין בקנדה הם גוף החוקים הנוגע לזכויות של יחידים על קרקע, חפצים וביטוי בתוך קנדה. הוא כולל רכוש אישי, נכס מקרקעין וקניין רוחני.
דיני נזיקין
דיני נזיקין בקנדה
דיני הנזיקין בקנדה עוסקים בטיפול בדיני הנזיקין בתוך תחום השיפוט הקנדי למעט קוויבק, המכוסה על ידי חוק החובות.
דיני סימנים מסחריים
חוק סימני מסחר קנדי
חוק הסימנים המסחריים של קנדה מספק הגנה לסימנים מובהקים, סימני אישור, תלבושות הבחנה וסימנים מוצעים מפני מי שמנכסים את הרצון הטוב של הסימן או יוצרים בלבול בין מוצרים או שירותים של ספקים שונים.
מערכת המשפט
מערכת בתי המשפט של קנדה

מערכת בתי המשפט בקנדה
לפי חוק החוקה, 1867, לפרלמנט הפדרלי ולבית המחוקקים המחוזיים יש סמכות חוקתית להקים בתי משפט: הפרלמנט לפי סעיף. 101, והמחוזות תחת ס’. 92(14). עם זאת, הסמכות הפדרלית להקים בתי משפט מוגבלת הרבה יותר מהכוח הפרובינציאלי. לבתי המשפט המחוזיים יש סמכות רחבה הרבה יותר, לרבות הסמכות המושרשת מבחינה חוקתית לקבוע סוגיות חוקתיות.

באמצעות סעיף 35 לחוק החוקה, 1982, מדינות ילידים שומרות על זכויות ותואר משמעותיות. עם זאת, עדיין לא ברור עד כמה לאומות הילידים יש סמכות בעניינים שיפוטיים. במיוחד מאז 1995, ממשלת קנדה שמרה על מדיניות של הכרה בזכות הטבועה של ממשל עצמי לפי סעיף 35. ההתפתחות באמצעות מקרים כגון Delgamuukw-Gisday’wa ו- Tsilhkot’in Nation v British קולומביה אישרה את הצרכים של בתי המשפט האירופיים-קנדיים לעסוק באופן משמעותי במערכות המשפט הילידים, כולל באמצעות מבנים ילידים ליישוב סכסוכים.

בית המשפט העליון של קנדה בצרפתית : Cour suprême du Canada הוא בית המשפט העליון של קנדה והוא בית המשפט האחרון לערעורים במערכת המשפט הקנדית. הפרלמנט יצר אותו בחוק הפרלמנט בשנת 1875, כ”בית משפט כללי לערעורים לקנדה”. לפני 1949, ניתן היה לערער על תיקים לוועדה המשפטית של המועצה הפרטית בבריטניה, וכמה מקרים עקפו את בית המשפט העליון של קנדה לחלוטין.

מלבד בית המשפט העליון, מערכת בתי המשפט הקנדית מחולקת לשתי סוגים של בתי משפט: בתי משפט עליונים בעלי סמכות שיפוט כללית, ובתי משפט בעלי סמכות שיפוט מוגבלת, המכונים לעתים בתי משפט נחותים. בתי המשפט העליונים, שנוצרו ומתוחזקים על ידי המחוזות, מחולקים לבתי משפט עליונים בסמכות השיפוט המקורית ולערכאות עליונות לערעורים. בתי משפט אלה מכונים לעתים גם בתי משפט “סעיף 96”, בהתייחס לסעיף 96. 96 לחוק החוקה, 1867, המעניק לממשלה הפדרלית את הסמכות למנות את השופטים של בתי המשפט הללו. כבתי משפט בעלי סמכות שיפוט כללית, לבתי המשפט העליונים של המחוז בסמכות השיפוט המקורית יש סמכות שיפוט בכל העניינים, תחת החוק הפדרלי והמחוזי כאחד, אלא אם העניין הוקצה לבית משפט או סוכנות מנהלית אחרת על ידי חוק שהתקבל בחוק המתאים. גוף. לבתי המשפט העליונים של סמכות השיפוט המקורית יש סמכות שיפוט אזרחית נרחבת, לפי החוקים הפדרליים והמחוזיים כאחד. לפי הקוד הפלילי, חוק פדרלי, יש להם סמכות שיפוט על העבירות הפליליות החמורות ביותר, כגון רצח. הם גם שומעים ערעורים מבתי המשפט המחוזיים בעניינים פליליים וכמה עניינים אזרחיים. ערעור נוסף מופנה בדרך כלל לבית המשפט העליון לערעורים, הערכאה הגבוהה ביותר בכל מחוז.

המחוזות יכולים גם להקים בתי משפט בעלי סמכות שיפוט מוגבלת, שסמכותם מוגבלת אך ורק למה שנכלל בהענקת סמכות שיפוט סטטוטורית. בתי משפט אלו מכונים לרוב “בתי משפט מחוזיים”, למרות שבתי המשפט העליונים שהוקמו על ידי המחוזות הם גם בתי משפט מחוזיים. לבתי המשפט המחוזיים סמכות שיפוט פלילית נרחבת על פי הקוד הפלילי, חוק פדרלי, ובדרך כלל יש להם גם סמכות שיפוט אזרחית מוגבלת בעניינים הנמצאים בסמכות השיפוט המחוזית, כגון תביעות קטנות וכמה עניינים משפחתיים. השופטים של בתי המשפט המחוזיים ממונים על ידי ממשלות המחוז.

ישנם גם בתי משפט פדרליים נוספים שהוקמו על ידי הפרלמנט, שיש להם סמכות שיפוט מיוחדת בתחומים מסוימים של החוק הפדרלי. בתי משפט אלה הם בית המשפט הפדרלי לערעורים, בית המשפט הפדרלי, בית המשפט המס של קנדה, ובית המשפט הצבאי לערעורים של קנדה.