דוגמה מחושבת: טיפול ב-10.1.2021, הנזק התגלה ב-5.9.2023
11.7.2028היום האחרון הבטוח להגשת התביעה
7 שנים מיום הטיפול (183 ימי המלחמה לא נספרים, סעיף 15א(א)), לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות. אם יוכח שהנזק עצמו לא היה ניתן לגילוי קודם: עד 7.3.2031.
לחשב לפי יום הטיפול שלכםהתיישנות ברשלנות רפואית היא שבע שנים לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, והן נספרות מהיום שבו אירע הנזק. נזק שהתגלה מאוחר נספר מיום הגילוי, אבל לא יותר מ-10 שנים מיום הנזק, ולקטין סופרים מגיל 18. השעון כאן מחשב את היום האחרון הבטוח לפי יום הטיפול, ולצדו כל מועד שתלוי בתנאי.
לפי יום הטיפול: היום האחרון הבטוח, והמועדים שתלויים בתנאי (גילוי מאוחר של הנזק או של הקשר לטיפול, קטין, ליקוי, פטירה, תביעה שנמחקה), עם תקרת 10 השנים, תקופת המלחמה וימי המנוחה; מה אמר בית המשפט העליון; המסלולים שלא עוצרים את השעון; והכול ליומן.
נפתח מקישור שיתוף. התשובות נטענו מהקישור ולא נשמרו אצלנו, והחישוב רץ שוב עם הנתונים העדכניים.
יש חישוב שמור במכשיר הזה.
היום שבו ניתן הטיפול או נעשתה הפעולה. אם הנזק הופיע אחר כך, הכלי סופר מהמוקדם.
בפגיעה בלידה: אותו תאריך כמו יום הטיפול. עד גיל 18 השעון של הילד לא רץ.
לא חובה. היום שבו נודע, או שבזהירות סבירה היה אפשר לדעת.
עוד מצבים שמזיזים את המועד: פטירה, ליקוי, תביעה שהוגשה, פוליסה
לתביעת העיזבון ולתביעת התלויים
ריק = מיום הטיפול
ריק = עדיין נמשך
ההגשה עוצרת את השעון
לא דחייה לגופו של עניין
בנכות: לפי תנאי הפוליסה; ריק = יום הטיפול
✓ לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות
דוגמה מחושבת: תביעת רשלנות רפואית, היום האחרון הבטוח להגשה
11.7.2028היום האחרון הבטוח להגשת התביעה הוא 11.7.2028 (7 שנים מיום הטיפול, ועוד 183 ימי המלחמה). אם יוכח שהנזק עצמו לא היה ניתן לגילוי קודם: עד 7.3.2031. נשארו 628 ימים.
- ימים עד היום הבטוח
- 628
- מותנה בהוכחה
- 7.3.2031
- תקרת 10 השנים
- 13.7.2031
- מאז הטיפול
- 2,111 ימים
השעון מיום הטיפול 10.1.2021 עד היום 22.10.2026. בטוח, היום הבטוח: המטופל, 7 שנים מיום הטיפול, עד 11.7.2028. מותנה: המטופל, 7 שנים מיום הגילוי, עד 7.3.2031. תקרת 10 השנים מיום הנזק: 13.7.2031.
היום הבטוח המטופל: 7 שנים מיום הטיפול 11.7.2028
מותנה המטופל: 7 שנים מיום הגילוי 7.3.2031
- 183 ימים מתוך 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים (סעיף 15א(א) לחוק ההתיישנות, חרבות ברזל): הכלל חל על כל תביעה אזרחית שתקופתה עוד רצה, ולכן היום האחרון נדחה. סעיף 15א(א)
- גילוי מאוחר של הנזק: כשהעילה היא נזק: היום שבו אירע הנזק; נזק שלא התגלה ביום שאירע: היום שבו התגלה, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89(2)). אם מה שלא היה ידוע הוא הקשר לטיפול, ולא הנזק, חל סעיף 8 בלי תקרה. סעיף 89(2)
- החוק חל גם על המדינה: תביעה נגד בית חולים ממשלתי מתיישנת באותם כללים (סעיף 28). סעיף 28
המועדים זה לצד זה, כל אחד עם התנאי שלו
| של מי | היום האחרון | הכלל | התנאי | מה זה |
|---|---|---|---|---|
| המטופל | 11.7.2028 | 7 שנים מיום הטיפול סעיף 5(1) וסעיף 6 לחוק ההתיישנות; סעיף 89(2) רישא לפקודת הנזיקין | אם הנזק אירע ביום הטיפול והיה אפשר לדעת עליו: זה הכלל, בלי תנאים | היום הבטוח |
| המטופל | 7.3.2031 | 7 שנים מיום הגילוי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין | אם יוכח שהנזק עצמו לא התגלה ביום שאירע, ושגם בזהירות סבירה לא היה מתגלה קודם: מיום הגילוי, ולא יותר מ-10 שנים מיום הנזק רע"א 901/07 רע"א 1101/20 | מותנה |
המסלולים שליד השעון: תלונה, ועדת בדיקה, קובלנה, פוליסה
| המסלול | מי מטפל | מועד | עוצר את השעון? | מקור |
|---|---|---|---|---|
| תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים (חשש לרשלנות, אי מקצועיות, התנהגות לא ראויה של צוות) | משרד הבריאות | בדף השירות לא נקבע מועד להגשה | לא | השירות באתר משרד הבריאות |
| קבילה לנציב לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (זכאות לשירותים, תרופות, בדיקות מקופת החולים; לא רשלנות) | משרד הבריאות | בחוק ובדף השירות לא נקבע מועד; לפי הדף, תלונות על רשלנות מטופלות בנציבות למקצועות רפואיים | לא | סעיפים 43-46 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי נוסח החוק |
| פנייה לאחראי על זכויות המטופלים במוסד הרפואי | בית החולים או קופת החולים | בחוק לא נקבע מועד | לא | סעיף 25 לחוק זכויות החולה |
| ועדת בדיקה לתלונה או לאירוע חריג: ממצאיה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל (סעיף 21(ב)); הפרוטוקול רק בצו בית משפט (סעיף 21(ד)) | מנהל המוסד, מנהל קופת החולים או המנהל הכללי של משרד הבריאות | בחוק ובחוברת משרד הבריאות על ועדות בדיקה לא נקבע מועד לבקשה | לא | סעיף 21 לחוק זכויות החולה חוברת ועדות הבדיקה |
| קובלנה משמעתית נגד רופא: על יסוד קובלנה של המנהל או של מי שנפגע | שר הבריאות | בפקודה לא נקבעה התיישנות לקובלנה | לא | סעיף 41 לפקודת הרופאים |
מה אמר בית המשפט העליון
- הלכה רע"א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, 19.9.2010: סעיף 89(2) לפקודה עוסק רק בגילוי מאוחר של הנזק עצמו, ורק לו יש תקרה של 10 שנים; גילוי מאוחר של שאר העובדות (הרשלנות, הקשר לטיפול) נבחן לפי סעיף 8, בלי תקרה; בשני הסעיפים המבחן אובייקטיבי והנטל על מי שטוען לגילוי מאוחר. פסק הדין
- הלכה רע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, 21.5.2020: גילוי מאוחר לפי סעיף 8 דורש שני תנאים: שהתובע לא ידע, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה לדעת; מה שאפשר היה לברר נחשב ידוע, ו"קצה חוט" ראשון כבר מתחיל את המרוץ. פסק הדין
פסקי הדין מתוארים במילים, עם מספר התיק; הכלי לא הופך אותם למספר.
התרחיש לסימולציה
טיפול רפואי ב-10.1.2021, מטופל בגיר. הנזק עצמו התגלה רק ב-5.9.2023. לפי הקריאה הבטוחה של חוק ההתיישנות, היום האחרון להגשת התביעה הוא 11.7.2028; אם יוכח שהנזק עצמו לא היה ניתן לגילוי קודם: 7.3.2031. השאלה לתרגול: חקירה נגדית של המומחה הרפואי מטעם בית החולים, שטוען שאפשר היה לגלות את הנזק ואת הקשר לטיפול כבר מוקדם יותר. מה ידע המטופל ומתי, אילו סימנים הופיעו, ומה זהירות סבירה הייתה מגלה?
לתרגל חקירה נגדית של המומחהמה עושים עכשיו
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, סעיף 18(א): העתק של הרשומה הרפואית, מהיום
- משרד הבריאות: תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים (לא עוצרת את השעון)
- מכתב בקשה לתיק הרפואי: מה מגיע ותוך כמה זמן
- האם יש עילה: חמשת היסודות ומה מוכיח כל אחד
- כמה עולה תביעה: חוות דעת, אגרה ושכר טרחה
- חוות דעת רפואית לכתב התביעה: למה מתחילים מוקדם
איך חושב, צעד אחר צעד
- יום הטיפול 10.1.2021: תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6); ברשלנות, היום שבו אירע הנזק (סעיף 89(2)). הכלי סופר מיום הטיפול, המוקדם ביותר
- היום הבטוח, המטופל: 7 שנים מ-10.1.2021: 10.1.2028, ועוד 183 ימי המלחמה (סעיף 15א(א)) = 11.7.2028
- מותנה, המטופל: 7 שנים מ-5.9.2023: 5.9.2030, ועוד 183 ימי המלחמה (סעיף 15א(א)) = 7.3.2031
כל המועדים
| תאריך | מה | הכלל |
|---|---|---|
| 10.1.2021 | יום הטיפול | |
| 5.9.2023 | יום גילוי הנזק | סעיף 89(2) |
| 11.7.2028 | היום האחרון הבטוח לתביעה של המטופל: 7 שנים מיום הטיפול | סעיף 5(1) וסעיף 6 לחוק ההתיישנות; סעיף 89(2) רישא לפקודת הנזיקין |
| 7.3.2031 | מועד מותנה לתביעה של המטופל: 7 שנים מיום הגילוי | סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין |
| 13.7.2031 | תקרת 10 השנים מיום הנזק (סעיף 89(2)) | סעיף 89(2) |
כל פסקי הדין שהכלי מתאר
- הלכה רע"א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, 19.9.2010: סעיף 89(2) לפקודה עוסק רק בגילוי מאוחר של הנזק עצמו, ורק לו יש תקרה של 10 שנים; גילוי מאוחר של שאר העובדות (הרשלנות, הקשר לטיפול) נבחן לפי סעיף 8, בלי תקרה; בשני הסעיפים המבחן אובייקטיבי והנטל על מי שטוען לגילוי מאוחר. פסק הדין
- הלכה ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב, 7.6.2000: סעיף 89(2) דוחק את סעיף 8 רק לגבי רכיב הנזק; שאר כללי חוק ההתיישנות ממשיכים לחול לצדו. פסק הדין
- הלכה ע"א 4275/10 מולהי נ' משרד הבריאות, 22.2.2012: בגילוי מאוחר של הרשלנות או של הקשר הסיבתי אין מגבלה של 10 שנים: התקרה של סעיף 89(2) חלה רק על גילוי הנזק. פסק הדין
- הלכה רע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, 21.5.2020: גילוי מאוחר לפי סעיף 8 דורש שני תנאים: שהתובע לא ידע, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה לדעת; מה שאפשר היה לברר נחשב ידוע, ו"קצה חוט" ראשון כבר מתחיל את המרוץ. פסק הדין
- הלכה ע"א 1969/10 אבו שיבלי נ' מרכז רפואי זיו, 9.5.2012: התובע לא קובע את תחילת המרוץ לפי היום שבו בחר לפנות למומחה: המועד הוא היום שבו אפשר היה לגלות. פסק הדין
- הלכה רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני, 28.8.2016: תביעת קטין מתיישנת לכל המוקדם בגיל 25, גם כשהעילה נולדה ביום הלידה; תביעת ההורים על נזקם שלהם (הולדה בעוולה) מתיישנת 7 שנים מהלידה. פסק הדין
- פתוח ע"א 2805/13 פלונית נ' משרד העבודה והרווחה, 16.4.2015: מחסום עשר השנים של סעיף 89(2) תופס רק כשהנזק הוא היסוד היחיד שנעלם מהתובע (פסקאות 22-23); אם עשר השנים נעצרות בזמן הקטינות לא הוכרע שם, ולא נמצא פסק דין של בית המשפט העליון שמכריע בכך. פסק הדין
- הלכה ע"א 9154/09 וע"א 1945/09 עיזבון קטינים שנפטרו, 19.1.2012: עיכוב הקטינות של סעיף 10 לא עובר ליורשים הבגירים של ילד שנפטר; השופט הנדל (והשופט מלצר הצטרף להערותיו) הציע שהיורשים יקבלו את התקופה שנותרה לילד, עד 7 שנים מהפטירה ולא פחות משנה. פסק הדין
- פתוח רע"א 901/07 גיא-ליפל, תביעות התלויים, 19.9.2010: אם תביעת התלויים קיימת כשתביעת המנוח עצמו התיישנה לפני מותו: פסק דין ישן (ע"א 506/82 זונטג, כפי שצוטט שם) אמר שכן, השופט עמית העיר שלא, והשופטת חיות חלקה; השאלה פתוחה. פסק הדין
- הלכה ע"א 9788/07 מרמש נ' הדסה, 30.5.2010: בתביעה על מוות בבית חולים, גילוי מאוחר של יסוד הרשלנות נבחן לפי סעיף 8 (דעת הרוב). פסק הדין
מה השתנה ומתי
| מתי | מה | מקור |
|---|---|---|
| 1.10.1968 | פקודת הנזיקין [נוסח חדש] נכנסה לתוקף, עם סעיף 89(2): גילוי מאוחר של נזק, עד 10 שנים מיום הנזק | סעיף 93 לפקודה |
| 2004 | הוצע להחליף את סעיף 89(2) ב"תקופת תקרה": בתביעה שנושאה טיפול רפואי 18 שנים מיום המעשה, ו-22 שנים אם התובע היה אז קטין. לא נחקק; הדין היום הוא סעיף 89(2) וסעיף 8 | הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004 (הצעות חוק הממשלה 125) |
| 7.10.2023-6.4.2024 | ימי המלחמה שלא נספרים בהתיישנות (חרבות ברזל) | סעיף 15א(א) לחוק ההתיישנות |
| 25.1.2024 | חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, ספר החוקים 3151, עמ' 492, פורסם ב-25.1.2024, בלי יום תחילה אחר. תקופה שהסתיימה לפני הפרסום נחשבת כלא הסתיימה, אבל בית המשפט רשאי להחליט אחרת (סעיף 15א(ג)-(ד)) | ספר החוקים 3151 |
שעון ההתיישנות ברשלנות רפואית: סיכום
הנתונים: יום הטיפול 10.1.2021; הנזק התגלה 5.9.2023.
התוצאה: היום האחרון הבטוח להגשת התביעה הוא 11.7.2028 (7 שנים מיום הטיפול, ועוד 183 ימי המלחמה). אם יוכח שהנזק עצמו לא היה ניתן לגילוי קודם: עד 7.3.2031. נשארו 628 ימים.
דרך החישוב:
- יום הטיפול 10.1.2021: תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6); ברשלנות, היום שבו אירע הנזק (סעיף 89(2)). הכלי סופר מיום הטיפול, המוקדם ביותר
- היום הבטוח, המטופל: 7 שנים מ-10.1.2021: 10.1.2028, ועוד 183 ימי המלחמה (סעיף 15א(א)) = 11.7.2028
- מותנה, המטופל: 7 שנים מ-5.9.2023: 5.9.2030, ועוד 183 ימי המלחמה (סעיף 15א(א)) = 7.3.2031
המועדים: המטופל, היום הבטוח: 11.7.2028 (אם הנזק אירע ביום הטיפול והיה אפשר לדעת עליו: זה הכלל, בלי תנאים); המטופל, מותנה: 7.3.2031 (אם יוכח שהנזק עצמו לא התגלה ביום שאירע, ושגם בזהירות סבירה לא היה מתגלה קודם: מיום הגילוי, ולא יותר מ-10 שנים מיום הנזק).
ליד השעון: אף אחד מהמסלולים האלה לא עוצר את שעון ההתיישנות של התביעה: רק הגשת תובענה לבית המשפט עוצרת אותו (סעיף 5 לחוק ההתיישנות).
מקורות: חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, נוסח ל-21.7.2026; פקודת הנזיקין [נוסח חדש], נוסח ל-18.9.2023; חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981; חוק זכויות החולה; פסקי הדין רע"א 901/07 (19.9.2010), רע"א 1101/20 (21.5.2020). נבדק 22.10.2026.
הודפס ב-22.10.2026 מ-jus-tice.co.il. מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.
הצעד הבא: להזמין את התיק הרפואי, להכניס ליומן את היום הבטוח, ולתרגל את החקירה הנגדית של המומחה על מועד הגילוי
מקורות (נבדקו ב-22.10.2026)
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958: סעיף 5 וסעיף 5(1): 7 שנים לתביעה שלא הוגשה; סעיף 6 מיום שנולדה העילה; סעיף 7 הטעיה, כולל הסתרת עובדה; סעיף 8 התיישנות שלא מדעת; סעיף 9 הודאה; סעיף 10 קטין עד 18; סעיף 11 ליקוי נפשי או שכלי; סעיף 14; סעיף 15 תובענה שנדחתה; סעיף 15א(א) חרבות ברזל: 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים; סעיף 16 שנה, ושנתיים אחרי ליקוי; סעיף 18 שנה מהירושה; סעיף 28 המדינה. נוסח עדכני ל-21.7.2026, נבדק 22.10.2026.
- חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024: ספר החוקים 3151, פורסם ב-25.1.2024: סעיף 15א, ותקופה שהסתיימה לפני הפרסום (סעיף 15א(ג)-(ד)).
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: סעיף 19(א) העיזבון; סעיף 78 התלויים; סעיף 79 6 חודשים; סעיף 89(2): כשהעילה היא נזק: היום שבו אירע הנזק; נזק שלא התגלה ביום שאירע: היום שבו התגלה, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. נוסח חדש מ-1.10.1968, נוסח עדכני ל-18.9.2023.
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981: סעיף 31: 3 שנים, 5 בביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי; סעיף 31א(ב) התרעה 12 ו-3 חודשים לפני הסוף.
- בית המשפט העליון, רע"א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (19.9.2010): סעיף 89(2) לפקודה עוסק רק בגילוי מאוחר של הנזק עצמו, ורק לו יש תקרה של 10 שנים; גילוי מאוחר של שאר העובדות (הרשלנות, הקשר לטיפול) נבחן לפי סעיף 8, בלי תקרה; בשני הסעיפים המבחן אובייקטיבי והנטל על מי שטוען לגילוי מאוחר.
- בית המשפט העליון, ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת הישוב (7.6.2000): סעיף 89(2) דוחק את סעיף 8 רק לגבי רכיב הנזק; שאר כללי חוק ההתיישנות ממשיכים לחול לצדו.
- בית המשפט העליון, ע"א 4275/10 מולהי נ' משרד הבריאות (22.2.2012): בגילוי מאוחר של הרשלנות או של הקשר הסיבתי אין מגבלה של 10 שנים: התקרה של סעיף 89(2) חלה רק על גילוי הנזק.
- בית המשפט העליון, רע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (21.5.2020): גילוי מאוחר לפי סעיף 8 דורש שני תנאים: שהתובע לא ידע, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה לדעת; מה שאפשר היה לברר נחשב ידוע, ו"קצה חוט" ראשון כבר מתחיל את המרוץ.
- בית המשפט העליון, ע"א 1969/10 אבו שיבלי נ' מרכז רפואי זיו (9.5.2012): התובע לא קובע את תחילת המרוץ לפי היום שבו בחר לפנות למומחה: המועד הוא היום שבו אפשר היה לגלות.
- בית המשפט העליון, רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (28.8.2016): תביעת קטין מתיישנת לכל המוקדם בגיל 25, גם כשהעילה נולדה ביום הלידה; תביעת ההורים על נזקם שלהם (הולדה בעוולה) מתיישנת 7 שנים מהלידה.
- בית המשפט העליון, ע"א 2805/13 פלונית נ' משרד העבודה והרווחה (16.4.2015): מחסום עשר השנים של סעיף 89(2) תופס רק כשהנזק הוא היסוד היחיד שנעלם מהתובע (פסקאות 22-23); אם עשר השנים נעצרות בזמן הקטינות לא הוכרע שם, ולא נמצא פסק דין של בית המשפט העליון שמכריע בכך (שאלה פתוחה).
- בית המשפט העליון, ע"א 9154/09 וע"א 1945/09 עיזבון קטינים שנפטרו (19.1.2012): עיכוב הקטינות של סעיף 10 לא עובר ליורשים הבגירים של ילד שנפטר; השופט הנדל (והשופט מלצר הצטרף להערותיו) הציע שהיורשים יקבלו את התקופה שנותרה לילד, עד 7 שנים מהפטירה ולא פחות משנה.
- בית המשפט העליון, רע"א 901/07 גיא-ליפל, תביעות התלויים (19.9.2010): אם תביעת התלויים קיימת כשתביעת המנוח עצמו התיישנה לפני מותו: פסק דין ישן (ע"א 506/82 זונטג, כפי שצוטט שם) אמר שכן, השופט עמית העיר שלא, והשופטת חיות חלקה; השאלה פתוחה (שאלה פתוחה).
- בית המשפט העליון, ע"א 9788/07 מרמש נ' הדסה (30.5.2010): בתביעה על מוות בבית חולים, גילוי מאוחר של יסוד הרשלנות נבחן לפי סעיף 8 (דעת הרוב).
- משרד הבריאות: תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים (חשש לרשלנות, אי מקצועיות, התנהגות לא ראויה של צוות): בדף השירות לא נקבע מועד להגשה; לא עוצר את שעון ההתיישנות.
- משרד הבריאות: קבילה לנציב לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (זכאות לשירותים, תרופות, בדיקות מקופת החולים; לא רשלנות): סעיפים 43-46 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; בחוק ובדף השירות לא נקבע מועד; לפי הדף, תלונות על רשלנות מטופלות בנציבות למקצועות רפואיים; לא עוצר את שעון ההתיישנות.
- משרד הבריאות: פנייה לאחראי על זכויות המטופלים במוסד הרפואי: סעיף 25 לחוק זכויות החולה; בחוק לא נקבע מועד; לא עוצר את שעון ההתיישנות.
- משרד הבריאות: ועדת בדיקה לתלונה או לאירוע חריג: ממצאיה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל (סעיף 21(ב)); הפרוטוקול רק בצו בית משפט (סעיף 21(ד)): סעיף 21 לחוק זכויות החולה; בחוק ובחוברת משרד הבריאות על ועדות בדיקה לא נקבע מועד לבקשה; לא עוצר את שעון ההתיישנות.
- משרד הבריאות: קובלנה משמעתית נגד רופא: על יסוד קובלנה של המנהל או של מי שנפגע: סעיף 41 לפקודת הרופאים; בפקודה לא נקבעה התיישנות לקובלנה; לא עוצר את שעון ההתיישנות.
- הצעת חוק ההתיישנות, התשס"ד-2004 (הצעות חוק הממשלה 125): הוצע להחליף את סעיף 89(2) ב"תקופת תקרה": בתביעה שנושאה טיפול רפואי 18 שנים מיום המעשה, ו-22 שנים אם התובע היה אז קטין. לא נחקק; הדין היום הוא סעיף 89(2) וסעיף 8.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. מה שהקלדתם לא נשמר אצלנו. החישוב נבנה על ידי צוות Jus-Tice.
לפני שמגישים אפשר לתרגל חקירה נגדית של המומחה הרפואי מטעם בית החולים, על השאלה מתי אפשר היה לגלות את הנזק, עם התאריכים שחושבו כאן ובלי פרטים מזהים. הדמויות הן AI, והתרגול אינו נשמר אצלנו.
השעון עונה על השאלה "עד מתי". כדי לדעת אם בכלל יש עילה, אפשר לבדוק את חמשת היסודות בבדיקת עילה ברשלנות רפואית, ואת התיק הרפואי, שבלעדיו אי אפשר לבדוק כלום, מזמינים בעזרת מכתב בקשה לקבלת תיק רפואי. כדאי להזמין אותו כבר היום: הבקשה לא עוצרת את השעון.
שלוש דוגמאות מחושבות
מבוגר, והנזק עצמו התגלה אחרי שנתיים וחצי. טיפול ב-10.1.2021, והנזק הופיע רק ב-5.9.2023. היום הבטוח נספר מיום הטיפול: שבע שנים, ועוד 183 הימים של תקופת המלחמה שלא נספרים. אם יוכח שאי אפשר היה לגלות את הנזק קודם, סופרים מיום הגילוי, ותקרת 10 השנים מיום הנזק לא נוגעת בו.
| הקריאה | החישוב | היום האחרון |
|---|---|---|
| היום הבטוח | 10.1.2028 ועוד 183 ימים | 11.7.2028 |
| אם הנזק לא היה ניתן לגילוי קודם | 5.9.2030 ועוד 183 ימים | 7.3.2031 |
| תקרת 10 השנים מיום הנזק | 10.1.2031 ועוד 183 ימים, שבת, ולכן יום ראשון | 13.7.2031 |
פגיעה בלידה שהייתה ידועה מיד. לידה ופגיעה ב-1.6.2020. התביעה של הילד מחכה לגיל 18 ונמשכת עד גיל 25. התביעה של ההורים על הנזק וההוצאות שלהם לא מחכה: היא מתיישנת שבע שנים אחרי הלידה, בתוספת ימי המלחמה.
| התביעה | החישוב | היום האחרון |
|---|---|---|
| של הילד | מיום ההולדת ה-18 (1.6.2038), שבע שנים | 1.6.2045 |
| של ההורים, על נזקם שלהם | 1.6.2027 ועוד 183 ימים | 1.12.2027 |
הנזק היה ידוע, הקשר לטיפול התברר אחרי תשע שנים. טיפול ב-1.2.2015, והקשר בין הנזק לטיפול התברר ב-1.2.2024. היום הבטוח עבר מזמן. אם מה שהתגלה מאוחר הוא הנזק עצמו, גם תקרת 10 השנים כבר עברה. אבל אם הנזק היה ידוע ורק הקשר לטיפול נעלם, חל סעיף 8 בלי תקרה, בתנאי שגם בזהירות סבירה לא אפשר היה לגלות אותו קודם.
| הקריאה | החישוב | היום האחרון |
|---|---|---|
| היום הבטוח | שבע שנים מיום הטיפול | 1.2.2022 (עבר) |
| הנזק עצמו התגלה מאוחר | תקרה: 1.2.2025 ועוד 183 ימים | 3.8.2025 (עבר) |
| הקשר לטיפול התברר מאוחר | 1.2.2031 ועוד 66 ימים: 8.4.2031, חג הפסח | 9.4.2031 |
תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ככלל, שבע שנים. חוק ההתיישנות קובע שבע שנים לכל תביעה אזרחית שאינה במקרקעין (סעיף 5(1)), ותביעת רשלנות רפואית היא תביעה כזו. התקופה מתחילה ביום שבו נולדה העילה (סעיף 6), ובתביעה על נזק שנגרם ברשלנות זה היום שבו אירע הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). לכן נקודת ההתחלה, ולא רק אורך התקופה, קובעת אם התביעה עדיין פתוחה. אותם כללים חלים גם על בית חולים ממשלתי, כי החוק חל על המדינה (סעיף 28).
ההתיישנות לא מוחקת את הזכות עצמה, אבל חוסמת את הדרך לאכוף אותה (סעיף 2). הנתבע צריך לטעון אותה בהזדמנות הראשונה (סעיף 3), ואם טען, בית המשפט דוחה את התביעה גם כשהרשלנות אמיתית. מה שעוצר את השעון הוא רק הגשת תביעה לבית המשפט: החוק מדבר על תביעה "שלא הוגשה עליה תובענה" (סעיף 5). פנייה לעורך דין, תלונה, בקשה לתיק הרפואי או מכתב דרישה לא עוצרים אותו.
ממתי מתחיל מרוץ ההתיישנות
השבע שנים לא נספרות בהכרח מיום הטיפול, אלא מהיום שבו התקיימו כל יסודות התביעה, ובכלל זה הנזק. במקרים רבים זה יום הטיפול עצמו. אבל ברשלנות רפואית נזק יכול להופיע או להתברר חודשים ושנים אחרי הטיפול, ולכן השעון כאן סופר מיום הטיפול, המוקדם ביותר, ומציג לצדו את המועדים המאוחרים יותר עם התנאי של כל אחד. כדי לדעת מאיזה תאריך לספור במקרה מסוים צריך לבחון את מהלך הדברים הרפואי, ולכן כדאי להתייעץ מוקדם.
גילוי מאוחר: הנזק עצמו, או הקשר לטיפול
יש שני כללים, ולא אחד. הראשון: נזק שלא התגלה ביום שאירע נספר מיום הגילוי, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). השני: כשנעלמו מהתובע עובדות אחרות של העילה, למשל הרשלנות או הקשר בין הנזק לטיפול, מסיבות שלא היו תלויות בו ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה לגלות, ההתיישנות מתחילה ביום שבו נודעו לו (סעיף 8 לחוק ההתיישנות).
בית המשפט העליון קבע שתקרת 10 השנים חלה רק כשהנזק הוא היסוד היחיד שנעלם, ושבגילוי מאוחר של הרשלנות או של הקשר הסיבתי אין תקרה כזו (רע"א 901/07 מדינת ישראל נ' גיא-ליפל, 19.9.2010; ע"א 4275/10 מולהי נ' משרד הבריאות, 22.2.2012; ע"א 2805/13, 16.4.2015). המבחן אובייקטיבי: מה שאפשר היה לברר בזהירות סבירה נחשב ידוע, ו"קצה חוט" ראשון כבר מתחיל את המרוץ (רע"א 1101/20, 21.5.2020). גם ההמתנה לחוות דעת לא דוחה אותו: התובע לא קובע את תחילת המרוץ לפי היום שבו בחר לפנות למומחה (ע"א 1969/10, 9.5.2012). כלל הגילוי בולט במיוחד באבחון שגוי או מאוחר ובאבחנה שגויה או מאוחרת, שבהם הפגיעה מתבררת רק בדיעבד.
קטינים: עד גיל 25, וההורים שבע שנים
בחישוב ההתיישנות לא נספר הזמן שבו התובע עוד לא מלאו לו 18 (סעיף 10). לכן תביעה של ילד מתיישנת לכל המוקדם בגיל 25, גם כשהעילה נולדה ביום הלידה (רע"א 4288/15, 28.8.2016). בפגיעה בלידה או בילדות, גם אם המשפחה לא פעלה אז, ייתכן שהחלון עדיין פתוח. אבל ההורים בגירים, ולכן התביעה שלהם על הנזק וההוצאות שלהם, וגם תביעה על "הולדה בעוולה", מתיישנת שבע שנים מהלידה ולא מחכה לגיל 18. מידע על בדיקת המקרה נמצא בעמוד פגיעה בלידה.
שאלה שלא הוכרעה: האם גם תקרת 10 השנים של סעיף 89(2) נעצרת עד גיל 18. בית המשפט העליון לא הכריע בה. לכן, בילד שהנזק שלו התגלה רק אחרי שנים, השעון מציג קודם את הקריאה המחמירה, שבה התקרה רצה מיום הנזק, ולצדה את הקריאה המקילה, שבה היא נספרת מגיל 18. בשנת 2004 הוצע בהצעת חוק ממשלתית להחליף את התקרה ב-18 שנים מיום הטיפול הרשלני, ו-22 שנים למי שהיה אז קטין, אבל ההצעה לא נחקקה.
מטופל שנפטר: העיזבון והתלויים
במות אדם, תביעתו עוברת לעיזבון (סעיף 19 לפקודת הנזיקין), באותו מועד שהיה לו, ולא פחות משנה מיום הפטירה (סעיף 18 לחוק ההתיישנות). אצל ילד שנפטר, עיכוב הקטינות לא עובר ליורשים הבגירים (ע"א 9154/09, 19.1.2012); אחד השופטים שם הציע שהיורשים יקבלו את מה שנותר לילד, עד שבע שנים מהפטירה ולא פחות משנה. בנוסף, בן הזוג, ההורה והילד תובעים את הפסד הממון שלהם בגלל המוות (סעיף 78), והעילה שלהם נולדת ביום המוות. בששת החודשים הראשונים מגישים אותה מבצע הצוואה, מנהל העיזבון או היורשים, ואחר כך כל אחד מהתלויים רשאי להגיש בשם כולם (סעיף 79). אם תביעת המנוח עצמו כבר התיישנה לפני מותו, לא ברור אם לתלויים נשארה תביעה. על הירושה עצמה אפשר לקרוא בחוק הירושה ומי היורשים.
חריגים שעוצרים או מאריכים את המרוץ
המרוץ מושעה כל עוד הנתבע הטעה את התובע ביודעין, כולל הסתרה ביודעין של עובדה מהעילה, איים עליו או ניצל את מצוקתו (סעיף 7). הודאה בכתב או תשלום של חלק מתחילים את ההתיישנות מחדש (סעיף 9). הזמן שבו המטופל לא היה מסוגל לדאוג לענייניו בגלל ליקוי נפשי או שכלי ולא היה לו אפוטרופוס לא נספר, ואחרי זה נשארות לפחות שנתיים (סעיפים 11 ו-16). תביעה שנמחקה כך שאפשר להגיש חדשה: הזמן שהייתה תלויה לא נספר, ולא פחות משנה מהמחיקה (סעיפים 15 ו-16). כל חריג כפוף לתנאים ואינו חל מעצמו.
תקופת המלחמה ויום מנוחה
תיקון מס' 8 לחוק ההתיישנות, שפורסם ב-25.1.2024, קבע שהימים 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים בתביעה שתקופתה לא הסתיימה ערב התיקון (סעיף 15א(א)). הכלל חל על כל תביעה אזרחית שאינה במקרקעין, וגם על תקופה שנקבעה בחוק אחר (סעיף 15א(ה)), ולכן גם על תביעת רשלנות רפואית. תקופה שהסתיימה בין 7.10.2023 לפרסום התיקון נחשבת כאילו לא הסתיימה, אבל בית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים לקבוע אחרת (סעיף 15א(ג)-(ד)), ולכן השעון מציג בה את הסיום המקורי כיום הבטוח. יום אחרון שחל בשבת, בחג או ביום העצמאות עובר ליום שאחריו (סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות).
טבלת תרחישים: ממתי נספרות שבע השנים
| מצב | מאיזה יום | עד מתי |
|---|---|---|
| נזק שהיה ברור סמוך לטיפול | יום הטיפול או הנזק | שבע שנים (סעיף 5(1)) |
| הנזק עצמו התגלה באיחור | יום הגילוי | שבע שנים, ולא יותר מ-10 שנים מהנזק (סעיף 89(2)) |
| הקשר לטיפול או הרשלנות התבררו באיחור | היום שבו נודעו | שבע שנים, בלי תקרה, בזהירות סבירה (סעיף 8) |
| המטופל היה קטין | גיל 18 | גיל 25 (סעיף 10) |
| ההורים, על נזקם שלהם | יום הלידה או הטיפול | שבע שנים |
| ליקוי נפשי או שכלי בלי אפוטרופוס | הזמן לא נספר | ולפחות שנתיים מסוף הליקוי (סעיפים 11, 16) |
| המטופל נפטר | כמו המטופל; התלויים מיום המוות | ולפחות שנה מהפטירה (סעיף 18) |
| הוגשה תביעה לבית המשפט | יום ההגשה | המרוץ נעצר (סעיף 5); פנייה לעורך דין לא עוצרת |
כל מספר בטבלה נבדק מול נוסח החוק ב-22.10.2026. המועד במקרה מסוים תלוי בעובדות.
תלונה, ועדת בדיקה ופוליסה: מה רץ לצד השעון
אפשר להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות (נציב קבילות הציבור), לפנות לאחראי על זכויות המטופלים במוסד (סעיף 25 לחוק זכויות החולה), ולבקש ועדת בדיקה, שממצאיה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל (סעיף 21(ב)). בנוסחים שנבדקו לא נקבע מועד להגשה של אף אחד מאלה, ואף אחד מהם לא עוצר את שעון ההתיישנות של התביעה. פוליסה פרטית מתיישנת בנפרד: שלוש שנים, וחמש בביטוח בריאות, מחלות, אשפוז או סיעודי (סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח).
איך לא לפספס את המועד
- לאתר שני תאריכים: מתי ניתן הטיפול, ומתי הובן לראשונה שיש נזק שקשור אליו.
- לא לחכות לאיסוף כל המסמכים כדי להתייעץ: הבירור המשפטי לא מקפיא את השעון.
- להזמין מוקדם את הרשומה הרפואית המלאה: המטופל זכאי לקבל ממנה מידע, כולל העתק (סעיף 18(א) לחוק זכויות החולה).
- אם המטופל קטין, לרשום את גילו היום ואת היום שבו ימלאו לו 18.
- להשאיר מרווח: חוות דעת רפואית שמצרפים לכתב התביעה לוקחת שבועות עד חודשים.
- להכניס ליומן את היום הבטוח, ולא את המאוחר שבמועדים.
על שאר שלבי ההליך, המסמכים והעלויות אפשר לקרוא בשכר טרחה ותהליך בתביעת רשלנות רפואית ובכמה עולה תביעת רשלנות רפואית. דוגמה לאופן שבו בית משפט מכריע בטענת התיישנות נמצאת בהחלטה בתביעה שנדונה בה סוגיית ההתיישנות. להסבר הכללי על העילה ועל ההליך כולו: עורך דין רשלנות רפואית.
מדריך זה הוא חלק מהמדריך המלא: עורך דין רשלנות רפואית.
איך החוק פועל בבית המשפט
התיישנות אינה מחסום אוטומטי. היא טענת הגנה, והנתבע חייב להעלות אותה בהזדמנות הראשונה אחרי הגשת התביעה. לא טען, בית המשפט דן בתביעה גם אם עברו יותר משבע שנים. טען, הנטל עובר לתובע להראות שחל אחד הסעיפים שעוצרים או דוחים את המניין. לכן כתב תביעה שמוגש אחרי שבע שנים מהטיפול כולל מראש פרק שמסביר למה המניין התחיל מאוחר.
שאלות נפוצות
מהי תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית?
שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות). הן נספרות מהיום שבו נולדה העילה (סעיף 6), כלומר מהיום שבו אירע הנזק (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). אם הנזק התגלה מאוחר, סופרים מיום הגילוי, ולא יותר מ-10 שנים מהנזק. לקטין סופרים מגיל 18, ולכן עד גיל 25. הימים 7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נספרים בתקופה שעוד רצה אז (סעיף 15א).
האם אפשר לתבוע רשלנות רפואית אחרי שבע שנים?
לפעמים. אם הנזק עצמו התגלה מאוחר, סופרים מיום הגילוי, אבל לא יותר מ-10 שנים מיום הנזק (סעיף 89(2)). אם הנזק היה ידוע והקשר לטיפול או הרשלנות התבררו מאוחר, סופרים מיום שנודעו, בלי תקרה, בתנאי שגם בזהירות סבירה לא אפשר היה לגלות אותם קודם (סעיף 8; רע"א 901/07). לקטין סופרים מגיל 18. על כל חריג צריך להוכיח את העובדות.
ממתי סופרים, מיום הטיפול או מיום שגיליתי את הנזק?
מהיום שבו אירע הנזק, שבדרך כלל הוא יום הטיפול. רק אם הנזק לא התגלה ביום שאירע, סופרים מיום הגילוי (סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין). המבחן אובייקטיבי: מה שאפשר היה לגלות בזהירות סבירה נחשב ידוע, וגם "קצה חוט" ראשון מתחיל את המרוץ (רע"א 1101/20). לכן היום הבטוח הוא תמיד שבע שנים מיום הטיפול.
הנפגע קטין: עד מתי אפשר להגיש תביעה?
עד שבע שנים אחרי יום ההולדת ה-18, כלומר עד גיל 25 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות; רע"א 4288/15), גם כשהפגיעה הייתה בלידה. אבל תביעת ההורים על הנזק וההוצאות שלהם מתיישנת שבע שנים מהלידה או מהטיפול. אם הנזק של הילד התגלה רק אחרי שנים, לא הוכרע אם תקרת 10 השנים נעצרת עד גיל 18, ולכן כדאי לפעול לפי הקריאה המחמירה.
האם פנייה לעורך דין או הגשת תלונה עוצרת את ההתיישנות?
לא. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את המרוץ, כי ההתיישנות היא של תביעה "שלא הוגשה עליה תובענה" (סעיף 5 לחוק ההתיישנות). פנייה לעורך דין, תלונה לנציבות קבילות הציבור, בקשה לוועדת בדיקה או בקשה לתיק הרפואי לא עוצרות אותו. תביעה שנמחקה כך שאפשר להגיש חדשה: הזמן שהייתה תלויה לא נספר, ולפחות שנה מהמחיקה (סעיפים 15 ו-16).
מה קורה כשהמטופל נפטר?
התביעה שלו עוברת לעיזבון (סעיף 19 לפקודת הנזיקין) באותו מועד, ולא פחות משנה מיום הפטירה (סעיף 18 לחוק ההתיישנות). בן הזוג, ההורה והילד תובעים גם את הפסד הממון שלהם בגלל המוות (סעיף 78), שבע שנים מיום המוות; בששת החודשים הראשונים מגישים העיזבון או היורשים (סעיף 79). אצל ילד שנפטר, עיכוב הקטינות לא עובר ליורשים הבגירים (ע"א 9154/09).
כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?
אין לכך מספר רשמי: משך התביעה תלוי בבית המשפט, בחוות הדעת הרפואיות ובמומחה שבית המשפט ממנה. מה שהחוק כן קובע הוא המועד להגשה: שבע שנים, עם החריגים שבשעון. לכן כדאי להתחיל מוקדם, כי הכנת חוות דעת רפואית לכתב התביעה לוקחת שבועות עד חודשים, ורק ההגשה עצמה עוצרת את השעון (סעיף 5).
האם תקופת המלחמה מאריכה את ההתיישנות?
כן, ברוב המקרים. הימים 7.10.2023 עד 6.4.2024, 183 ימים, לא נספרים בתביעה שתקופתה לא הסתיימה ערב תיקון מס' 8, שפורסם ב-25.1.2024 (סעיף 15א(א)). הכלל חל על כל תביעה אזרחית שאינה במקרקעין, כולל רשלנות רפואית. בתקופה שהסתיימה בין 7.10.2023 לפרסום התיקון, בית המשפט רשאי לקבוע מטעמים מיוחדים שהכלל לא יחול (סעיף 15א(ד)).
נערך על ידי צוות Jus-Tice על בסיס המקורות הרשמיים שלמטה. עדכון אחרון: 22.10.2026.
מקורות
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, נוסח עדכני (סעיפים 2, 3, 5-11, 14-16, 18, 28)
- חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), ספר החוקים 3151, 25.1.2024
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 19, 35, 78, 79, 89)
- חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (סעיפים 18, 21, 25)
- חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (סעיף 31)
- משרד הבריאות: תלונה לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים
- בית המשפט העליון: רע"א 901/07 (19.9.2010), ע"א 4275/10 (22.2.2012), ע"א 2805/13 (16.4.2015), רע"א 4288/15 (28.8.2016), ע"א 9154/09 (19.1.2012), רע"א 1101/20 (21.5.2020), ע"א 1969/10 (9.5.2012), באתר פסקי הדין של בית המשפט העליון
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי או רפואי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו. ליצירת קשר עם עורך דין: עורך דין רשלנות רפואית.
כך נראה הדיון במערכת