דוגמה מחושבת: עובד שכיר, 12,000 ₪ בחודש, 45 ימים של אי-כושר
13,500 ₪דמי פגיעה ל-45 ימים · 300 ₪ ליום
75% מהשכר הרגיל, עד 1,314.25 ₪ ליום (סעיף 97). אחרי הוועדה: 15% לצמיתות = מענק 58,050 ₪. תביעה עד 2.3.2027.
לחשב לפי הנתונים שלכםתאונת עבודה היא תאונה שקרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה, לפי סעיפים 79 ו-80 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995. מי שלא יכול לעבוד מקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה של 75% מהשכר, עד 1,314.25 ₪ ליום מ-1.1.2026, ואם נשארה נכות, מענק או קצבה חודשית. המחשבון שלמטה מחשב את שניהם ואת המועדים.
מיום הפגיעה ועד המענק או הקצבה: האם זו תאונת עבודה, כמה דמי פגיעה ליום ולכמה ימים, מה משולם לפי אחוז הנכות ותקנה 15, והמועדים לתביעה ולערר ליומן.
נפתח מקישור שיתוף. התשובות נטענו מהקישור ולא נשמרו אצלנו, והחישוב רץ שוב עם הנתונים העדכניים.
יש חישוב שמור במכשיר הזה.
לפי התעודות הרפואיות
החייב בדמי ביטוח, כולל שעות נוספות ומענקים
עוד פרטים: גיל, הכנסה מדויקת, אי-כושר חלקי, חריגים
מתחת לגיל 21 המענק מחושב אחרת
אם ידוע, גובר על השכר החודשי
אחרי הוועדה הרפואית: אחוז הנכות ותקנה 15
לפי המבחנים, לפני תקנה 15
עד 50 (עד מחצית)
מועדים: החלטות, דחייה, הגשת התביעה
ממנו נספרים 30 הימים לערר
לבדיקת איחור
✓ תוך כדי העבודה ועקב העבודה: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי
דוגמה מחושבת: דמי פגיעה, עובד שכיר, 300 ₪ ליום
13,500 ₪עובד שכיר שנפגע בזמן העבודה ב-2.3.2026, 45 ימים של אי-כושר אחרי יום הפגיעה. דמי פגיעה: 75% מ-400 ₪ ליום = 300 ₪ ליום, בעד 45 ימים: 13,500 ₪ ברוטו (סעיף 97(א)). נכות לצמיתות של 15%: מענק חד-פעמי של 58,050 ₪.
- דמי פגיעה ליום
- 300 ₪
- ימים בתשלום
- 45 מתוך 45
- דרגת הנכות
- 15% לצמיתות
- מענק חד-פעמי
- 58,050 ₪
- קצבה לנכות של 100%
- 9,000 ₪
- תביעה עד
- 2.3.2027
יום הפגיעה 2.3.2026; 45 ימים של דמי פגיעה, 13,500 ₪ עד 16.4.2026; ואחרי הוועדה 15% לצמיתות: מענק 58,050 ₪.
דמי פגיעה ליום: 300 ₪
התקרה: 1,314.25 ₪ ליום מ-1.1.2026
קצבה לנכות של 100%: 9,000 ₪
התקרה: 39,428 ₪ לחודש מ-1.1.2026
| תקופה | מה משולם | סכום |
|---|---|---|
| יום הפגיעה | המעסיק משלם את שכר היום (סעיף 93(א)) | — |
| ימים 1 עד 45 | 45 × 300 ₪ (סעיף 97(א)); את 12 הימים הראשונים המעסיק מחזיר לביטוח הלאומי (סעיף 94) | 13,500 ₪ |
| ימים 46 עד 91 | לא נוצלו: דמי פגיעה רק בעד ימי אי-כושר | — |
- בעד יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה, והמעסיק משלם לעובד את שכר אותו יום (סעיף 93(א)). סעיף 93(א)
- את דמי הפגיעה של 12 הימים הראשונים משלם הביטוח הלאומי וגובה אותם מהמעסיק (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית); לעובד זה לא משנה דבר (סעיף 94). סעיף 94
- לפי פקודת התאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945, המעסיק חייב לדווח מיד למפקח עבודה אזורי על פגיעה בעבודה שגרמה ליותר משלושה ימי אי-כושר לעבודה, או למות העובד. פקודת התאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945
- מענק חד-פעמי לדרגה יציבה של 9% עד פחות מ-20%: 43 קצבאות חודשיות (סעיף 107(א)). מי שקיבל מענק והנכות עלתה לדרגה שמזכה בקצבה: המענק ששולם מקוזז מהקצבה (סעיף 114). סעיף 107(א)
התרחיש לסימולציה
עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה בזמן העבודה ולא עבד 45 ימים. דמי הפגיעה חושבו כ-300 ₪ ליום, 13,500 ₪ בעד 45 ימים. הוועדה הרפואית קבעה 15% לצמיתות, שמזכים במענק של 58,050 ₪. השאלה לתרגול: ההופעה בפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. איך מתארים את המגבלות בעבודה ובבית, אילו מסמכים מביאים, מתי מבקשים להתחשב במקצוע לפי תקנה 15, ומה עושים אם צריך לערור בתוך 30 יום?
לתרגל את הוועדה הרפואית עם הנתונים שלכםמה עושים עכשיו
- ערר על החלטת הוועדה הרפואית עד 4.11.2026 (תקנה 27(א)), בכתב ובנימוקים
- תביעה לדמי פגיעה (בל/211) עם התעודה הרפואית הראשונה, עד 2.3.2027
- לבקש מהמעסיק טופס בל/250 לטיפול רפואי בקופת החולים
- ייעוץ והכנה חינם לוועדות הרפואיות במרכזי "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי, *2496
- מענק או קצבה: מה ההבדל ומתי עוברים
- הוועדה הרפואית לנכות מעבודה: איך מתכוננים
- דמי פגיעה: השיעור והתקרה
- כמה ליקויים: איך משקללים את אחוזי הנכות
איך חושב, צעד אחר צעד
- השכר הרגיל ליום: 12,000 ₪ × 3 = 36,000 ₪, חלקי 90 = 400 ₪ (סעיף 98(א))
- דמי פגיעה ליום: 75% × 400 ₪ = 300 ₪ (סעיף 97(א); התקרה 75% מהסכום הבסיסי 10,514 ₪ × 5 ÷ 30 = 1,314.25 ₪)
- הימים: 45 ימי אי-כושר; עד 91 (סעיף 92(ב)): 45 ימים בתשלום
- דמי הפגיעה: 45 × 300 ₪ = 13,500 ₪ ברוטו; מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
- קצבה לנכות של 100%: 300 ₪ × 30 = 9,000 ₪ (סעיף 105(א))
- לפי הדרגה: 9,000 ₪ × 15% = 1,350 ₪ לחודש (סעיף 106)
- מענק: 1,350 ₪ × 43 = 58,050 ₪ (סעיף 107(א))
- התביעה: 12 חודשים מיום הפגיעה, עד 2.3.2027 (סעיף 296(א) ודפי הביטוח הלאומי)
המועדים
| תאריך | מה | הכלל |
|---|---|---|
| 2.3.2026 | יום הפגיעה: המעסיק משלם את שכר היום | סעיף 93(א) |
| 3.3.2026 | היום הראשון שבעדו משולמים דמי פגיעה (יום 1 אחרי הפגיעה) | סעיף 93(ב) |
| 16.4.2026 | סוף ימי אי-הכושר שהוזנו (יום 45); נשארה נכות? תביעה לנכות מעבודה (בל/200) | סעיף 92(ב) |
| 4.11.2026 | ערר על החלטת הוועדה הרפואית: 30 יום מקבלת ההחלטה | תקנה 27(א) |
| 4.12.2026 | ערר שהוגש בלי נימוקים: עד היום הזה מגישים את הנימוקים (30 ימים נוספים) | תקנה 28 |
| 2.3.2027 | המועד האחרון להגיש תביעות לדמי פגיעה (בל/211) ולגמלת נכות מעבודה (בל/200): 12 חודשים מיום הפגיעה | סעיף 296(א) |
| 5.4.2027 | מהיום הזה אפשר לבקש קביעה מחדש בגלל החמרה (6 חודשים מהקביעה) | תקנה 36(א) |
מה משולם לפי דרגת הנכות
| דרגה | לצמיתות, שכר 12,000 ₪ | לצמיתות, בתקרה | זמנית, שכר 12,000 ₪ |
|---|---|---|---|
| 5% | לא משולם | לא משולם | לא משולם |
| 9% | מענק 34,830 ₪ | מענק 152,586.36 ₪ | 810 ₪ לחודש |
| 10% | מענק 38,700 ₪ | מענק 169,540.40 ₪ | 900 ₪ לחודש |
| 15% | מענק 58,050 ₪ | מענק 254,310.60 ₪ | 1,350 ₪ לחודש |
| 19% | מענק 73,530 ₪ | מענק 322,126.76 ₪ | 1,710 ₪ לחודש |
| 20% | 1,800 ₪ לחודש | 7,885.60 ₪ לחודש | 1,800 ₪ לחודש |
| 25% | 2,250 ₪ לחודש | 9,857 ₪ לחודש | 2,250 ₪ לחודש |
| 30% | 2,700 ₪ לחודש | 11,828.40 ₪ לחודש | 2,700 ₪ לחודש |
| 50% | 4,500 ₪ לחודש | 19,714 ₪ לחודש | 4,500 ₪ לחודש |
| 75% | 6,750 ₪ לחודש | 29,571 ₪ לחודש | 6,750 ₪ לחודש |
| 100% | 9,000 ₪ לחודש | 39,428 ₪ לחודש | 9,000 ₪ לחודש |
מתי זו תאונת עבודה, ומתי לא
- תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה אצל המעסיק או מטעמו; בעובד עצמאי: תוך כדי העיסוק במשלח היד ועקב העיסוק בו. סעיף 79
- בדרך מהבית (או מהמקום שבו ישנים) לעבודה, מהעבודה הביתה, או ממקום עבודה אחד לאחר, כולל תאונת דרכים. סעיף 80(1)
- בהפסקה שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, במקום שבו סועדים או בדרך אליו וממנו (לעובד שכיר). סעיף 80(4)
- בשעת העבודה, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה, תוך הצלת גוף או רכוש או מניעת נזק. סעיף 80(2)
- בשעת העבודה, מפגיעה שגרם אדם אחר בחפץ שנמצא במקום העבודה, בלי שהנפגע היה שותף לגרימתה. סעיף 80(3)
- בשעת מילוי תפקיד בוועד העובדים ובדרך אליו וממנו (לעובד שכיר). סעיף 80(6)
- לפי דף הביטוח הלאומי נחשבות גם תקיפה תוך כדי ועקב העבודה (כולל תקיפה מינית) שגרמה נזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול, פגיעה בעבודה מהבית תוך כדי ועקב העבודה, ופגיעה נפשית עקב "אירוע מיוחד" בעבודה. דף הביטוח הלאומי
- תאונה בדרך לא נחשבת תאונת עבודה אם הייתה בדרך הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת שלא לצורך חובה כלפי המעסיק (או העיסוק, בעצמאי). הפסקה או סטייה כדי ללוות ילד לגן, למעון או למקום אחר שבו הוא נמצא לפי הסדר קבע ולהחזירו משם (לפי דף הביטוח הלאומי: ילד עד גיל 10, או שבגלל ליקוי צריך ליווי), או כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה הקבוע, לא נחשבת סטייה של ממש. סעיף 81(א), סעיף 81(ב)
- תאונה בדרך שיש לייחס בעיקר לרשלנות פושעת של הנפגע לא נחשבת תאונת עבודה, אלא אם גרמה אי-כושר של ארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. סעיף 81(א)
- תאונה שאירעה כשהנפגע נהג ברשלנות שלא לפי הוראה חוקית או הוראות המעסיק לא נחשבת תאונת עבודה, אלא אם בגללה נפטר, נעשה נכה או לא היה מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא ההתנהגות הזאת הייתה נחשבת תאונת עבודה. סעיף 82
- לעובד עצמאי, תנאי לגמלה הוא שבזמן הפגיעה היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי או עשה את המוטל עליו כדי להירשם. סעיף 77(א)
- בקע מפשעתי מוכר רק אם הופיע בעבודה ממאמץ לא רגיל או ממכה באזור הבטן, והנפגע הפסיק לעבוד וקיבל טיפול בתוך 72 שעות (סעיף 84). ליקוי שמיעה מרעש מוכר רק אם הייתה חשיפה לרעש מזיק, השמיעה ירדה ב-20 דציבל לפחות בכל אוזן, והתביעה הוגשה בתוך 12 חודשים מהתיעוד הראשון (סעיף 84א). מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות כמחלת מקצוע, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו (סעיפים 79 ו-85). סעיפים 84, 84א, 85
עוד כללים שחשוב להכיר
- ימים שבעדם משולמים דמי פגיעה לא יורדים ממכסת ימי המחלה; מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. דף הביטוח הלאומי
- מעסיק שקיבל הרשאה לפי תקנה 22 משלם את דמי הפגיעה בעצמו, לא פחות ממה שמגיע לפי החוק, והביטוח הלאומי מחזיר לו. תקנה 22
- החמרה: אחרי 6 חודשים מאז נקבעה לאחרונה הדרגה, ועם אישור בכתב של רופא מוסמך מקופת החולים, אפשר לבקש קביעה מחדש (בהסכמת רופא מוסמך גם קודם). תקנה 36(א)
- מי שנקבעו לו דרגות נכות מכמה תאונות עבודה: כשיש צמצום קבוע של 50% או יותר בהכנסות בגלל הצטברות הנכויות, אפשר לצרף את הדרגות; התוצאה: קצבה במקום מענק, או דרגה משוקללת של 65% לפחות למי שכבר מקבל קצבה. סעיף 121
- כשהמקרה מחייב גם צד שלישי בפיצויים לפי פקודת הנזיקין, המוסד רשאי לתבוע ממנו את הגמלה ששילם; מי שתובע צד שלישי מודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף; תשלום שהתקבל מצד שלישי על חשבון פיצויים: המוסד רשאי לזקוף עד 75% ממנו על חשבון הגמלה (סעיף 329). סעיף 328(א)
- מי שעדיין לא חזר לעבודה ונותרה לו נכות רשאי לבקש מקדמה בסניף (סעיף 302); החוק מגביל את שכר הטרחה שמייצגים (חברות מיצוי זכויות, עורכי דין) רשאים לגבות בתביעות נפגעי עבודה; הסכומים בדף הביטוח הלאומי. דף הביטוח הלאומי
מה השתנה ומתי
| מתי | מה השתנה | מקור |
|---|---|---|
| 1.4.2000 | תקנה 15: הוועדה רשאית רק להגדיל את הדרגה היציבה (עד מחצית), בשים לב למקצוע ולגיל; קודם יכלה גם להקטין | תקנה 15(א) |
| 1.2.2002 | תקופת דמי הפגיעה קוצרה מ-26 שבועות ל-13 שבועות (גם בדמי פגיעה מופחתים) | סעיפים 92(ב) ו-102(ג) |
| 1.1.2003 | המועד שאחריו מענק נכות פוחת בגלל תביעה מאוחרת: 12 חודשים במקום 48 | סעיף 107(א) |
| 1.6.2003 | מענק נכות מעבודה: 43 קצבאות חודשיות במקום 70 | סעיף 107(א) |
| 1.1.2005 | הסף לקצבה בדרגה זמנית ולמענק: 9% במקום 5% | סעיף 104(ב)(2), (ג) |
| 1.4.2005 | תקופת הזכאות הראשונה (שהמעסיק מחזיר, ושעצמאי לא מקבל בעדה): 12 ימים במקום 9 | סעיף 94 |
| 1.1.2006 | התקרה ליום: 75% מהסכום הבסיסי כפול 5 חלקי 30; קצבת הנכות מוצמדת למדד ב-1 בינואר | סעיפים 97(א) ו-110 |
| 1.1.2026 | מקסימום דמי הפגיעה ליום: 1,314.25 ₪; מקסימום קצבת נכות מעבודה: 39,428 ₪ בחודש | סעיף 97(א) |
תאונת עבודה: סיכום החישוב
הנתונים: עובד שכיר; בזמן העבודה; יום הפגיעה 2.3.2026; 45 ימי אי-כושר; הכנסה ב-3 החודשים 36,000 ₪; נכות 15% לצמיתות.
התוצאה: עובד שכיר שנפגע בזמן העבודה ב-2.3.2026, 45 ימים של אי-כושר אחרי יום הפגיעה. דמי פגיעה: 75% מ-400 ₪ ליום = 300 ₪ ליום, בעד 45 ימים: 13,500 ₪ ברוטו (סעיף 97(א)). נכות לצמיתות של 15%: מענק חד-פעמי של 58,050 ₪.
דרך החישוב:
- השכר הרגיל ליום: 12,000 ₪ × 3 = 36,000 ₪, חלקי 90 = 400 ₪ (סעיף 98(א))
- דמי פגיעה ליום: 75% × 400 ₪ = 300 ₪ (סעיף 97(א); התקרה 75% מהסכום הבסיסי 10,514 ₪ × 5 ÷ 30 = 1,314.25 ₪)
- הימים: 45 ימי אי-כושר; עד 91 (סעיף 92(ב)): 45 ימים בתשלום
- דמי הפגיעה: 45 × 300 ₪ = 13,500 ₪ ברוטו; מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
- קצבה לנכות של 100%: 300 ₪ × 30 = 9,000 ₪ (סעיף 105(א))
- לפי הדרגה: 9,000 ₪ × 15% = 1,350 ₪ לחודש (סעיף 106)
- מענק: 1,350 ₪ × 43 = 58,050 ₪ (סעיף 107(א))
- התביעה: 12 חודשים מיום הפגיעה, עד 2.3.2027 (סעיף 296(א) ודפי הביטוח הלאומי)
מועדים: 2.3.2026 יום הפגיעה: המעסיק משלם את שכר היום; 3.3.2026 היום הראשון שבעדו משולמים דמי פגיעה (יום 1 אחרי הפגיעה); 16.4.2026 סוף ימי אי-הכושר שהוזנו (יום 45); נשארה נכות? תביעה לנכות מעבודה (בל/200); 4.11.2026 ערר על החלטת הוועדה הרפואית: 30 יום מקבלת ההחלטה; 4.12.2026 ערר שהוגש בלי נימוקים: עד היום הזה מגישים את הנימוקים (30 ימים נוספים); 2.3.2027 המועד האחרון להגיש תביעות לדמי פגיעה (בל/211) ולגמלת נכות מעבודה (בל/200): 12 חודשים מיום הפגיעה; 5.4.2027 מהיום הזה אפשר לבקש קביעה מחדש בגלל החמרה (6 חודשים מהקביעה).
מקורות: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה וסעיפים 296, 328א; תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956; דפי המוסד לביטוח לאומי: מקסימום דמי הפגיעה ליום 1,314.25 ש"ח (החל ב-1.1.2026), מקסימום הקצבה בחודש 39,428 ש"ח (החל ב-1.1.2026) למבוטח שכיר ועצמאי; הסכום הבסיסי והשכר הממוצע 2026 (נבדק 21.10.2026). נבדק 22.10.2026.
הודפס ב-22.10.2026 מ-jus-tice.co.il. מידע כללי, לא ייעוץ משפטי; את הזכאות קובע הביטוח הלאומי.
הצעד הבא: להגיש לביטוח הלאומי את התביעה לדמי פגיעה (בל/211), להכניס ליומן את המועדים, ולתרגל את ההופעה בוועדה הרפואית
מקורות (נבדקו ב-22.10.2026)
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה: סעיף 75 מבוטחים; 77(א) עצמאי רשום; 79 הגדרת תאונת עבודה; 80 החזקות (בדרך, הפסקה עד 3 שעות, הצלה, אדם אחר, ועד עובדים); 81 הפסקה או סטייה, ליווי ילד ותפילת בוקר, רשלנות פושעת (4 שבועות); 82 רשלנות נגד הוראות (10 ימים); 92(ב) 13 שבועות; 93 יום הפגיעה ושני הימים הראשונים (12 ימים); 94 תקופת הזכאות הראשונה (12 ימים); 97(א) 75%, עד 75% מהסכום הבסיסי כפול 5 חלקי 30; 98 רבע השנה חלקי 90; 102 דמי פגיעה מופחתים; 104 הספים 9% ו-20%; 105-107 קצבה של 100% היא דמי הפגיעה ליום כפול 30, לפי אחוז הנכות, מענק של 43 קצבאות ומענק מוגדל עד גיל 21; 110 הצמדה למדד; 112, 113, 115, 118-123, 126. הנוסח שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, נקרא 22.10.2026.
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק י"ד: סעיף 296(א) תביעה בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה העילה; 296(ב)(1) תביעה מאוחרת: לא יותר מ-12 החודשים שלפני חודש התביעה; 302(א)(3) מקדמה; 328(א) תביעה נגד צד שלישי; 328א(ב)(2) מ-1.1.2023 הגמלה מופחתת מפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; 329 זקיפה של עד 75%. נקרא 22.10.2026.
- תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956: תקנה 15(א) הגדלה של עד מחצית בדרגה יציבה, לפי המקצוע והגיל, ועד 19% כשהדרגה פחותה מ-20%; 15(ב) ירידה ניכרת בהכנסות; 16 עד 100% מ-65%; 17 בקשה בין 12 ל-60 חודשים; 18א נכה נזקק עד 4 חודשים; 19א עיגול כלפי מעלה של דרגה שמזכה בקצבה; 20 תחולת הקביעה; 27(א) ערר בתוך 30 יום; 28 נימוקים 30 ימים נוספים; 36(א) החמרה אחרי 6 חודשים. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: שיעור דמי הפגיעה ליום: 75% מההכנסה ב-3 החודשים המלאים שלפני ה-1 בחודש שבו הופסקה העבודה, או מחודש הפגיעה עד יום הפגיעה ושני החודשים שלפניו, חלקי 90: הגבוה מבין השניים; מקסימום דמי הפגיעה ליום 1,314.25 ש"ח (החל ב-1.1.2026); השכר החייב בדמי ביטוח, כולל שעות נוספות, פרמיות ומענקים (ביגוד, הבראה, משכורת 13); לעובד עצמאי: לפי ההכנסה בשנת המס השוטפת; מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: תקופת תשלום דמי הפגיעה: לכל היותר 13 שבועות (91 ימים), רצופים או לא, ממחרת יום הפגיעה; את שכר יום הפגיעה משלם המעסיק; לפי דף הביטוח הלאומי: מי שנעדר פחות מ-12 יום מקבל דמי פגיעה מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה; מי שנעדר יותר מ-12 יום מקבל מהיום שלמחרת יום הפגיעה (בחוק: 12 ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה); את דמי הפגיעה של 12 הימים הראשונים משלם הביטוח הלאומי וגובה אותם מהמעסיק (חוץ ממעסיק של עובד במשק בית); לעובד זה לא משנה דבר; לעצמאי בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: הגשת תביעה לדמי פגיעה: בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה; טופס בל/211, הפניה בל/250 (שכיר) או בל/283 (עצמאי) ותעודה רפואית ראשונה; תאונת דרכים: מצרפים לתביעה דוח משטרה, צילום תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: שיעורי קצבת נכות מעבודה: מקסימום הקצבה בחודש 39,428 ש"ח (החל ב-1.1.2026) למבוטח שכיר ועצמאי; מענק חד-פעמי לדרגה יציבה של 9% עד פחות מ-20%: 43 קצבאות חודשיות; מי שנפגע לפני גיל 21 (חוץ מבן קיבוץ) ומקבל מענק: המענק מחושב כאילו הייתה הכנסתו החודשית בגובה השכר הממוצע (13,769 ש"ח מ-1.1.2026); קצבת נכות מעבודה משולמת ב-28 בכל חודש. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: ערר על החלטת הוועדה הרפואית: ערר בכתב ובנימוקים בתוך 30 יום, ועוד 30 יום לנימוקים; על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אפשר לערער רק בשאלה משפטית, לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 60 יום ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: ועדת תביעות וערעור לבית הדין לעבודה: על החלטת פקיד התביעות אפשר לפנות לוועדת התביעות (טופס בל/910) בתוך 6 חודשים מתאריך מכתב הדחייה; הפנייה לא דוחה את המועד לבית הדין; תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הביטוח הלאומי מגישים בתוך 12 חודשים מיום שנמסרה ההחלטה. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: מהי פגיעה בעבודה: לפי דף הביטוח הלאומי נחשבות גם תקיפה תוך כדי ועקב העבודה (כולל תקיפה מינית) שגרמה נזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול, פגיעה בעבודה מהבית תוך כדי ועקב העבודה, ופגיעה נפשית עקב "אירוע מיוחד" בעבודה; ליווי ילד עד גיל 10 בדרך לא נחשב סטייה. נקרא 22.10.2026.
- המוסד לביטוח לאומי: הסכום הבסיסי והשכר הממוצע: סכום בסיסי 1 מ-1.1.2026: 10,514 ש"ח (הבסיס לתקרת דמי הפגיעה, סעיף 97(א)); השכר הממוצע לפי סעיף 2: 13,769 ש"ח. נבדק 21.10.2026.
- משרד העבודה: דיווח על תאונת עבודה: לפי פקודת התאונות ומחלות משלח יד (הודעה), 1945, המעסיק חייב לדווח מיד למפקח עבודה אזורי על פגיעה בעבודה שגרמה ליותר משלושה ימי אי-כושר לעבודה, או למות העובד. הדף עודכן 26.12.2023, נקרא 22.10.2026.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. מה שהקלדתם לא נשמר אצלנו. החישוב נבנה על ידי צוות Jus-Tice.
לפני הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי: אפשר לתרגל את ההופעה מול ועדה וירטואלית, עם אחוזי הנכות והסכומים שחישבתם כאן. הדמויות הן AI, והתרגול אינו נשמר.
לתרגול הוועדה הרפואיתהסכומים שבמחשבון הם התחלת הדרך. איך בדיוק נקבע השיעור ליום ומה נחשב שכר, מפורט בדמי פגיעה: השיעור והתקרה, ומה ההבדל בין תשלום חד-פעמי לתשלום חודשי, במענק או קצבת נכות מעבודה. מי שנפגע ביותר מאיבר אחד מחשב קודם את הדרגה המשוקללת במחשבון שקלול אחוזי הנכות.
שתי דוגמאות מחושבות
עובד שכיר, 12,000 ₪ בחודש, 45 ימי היעדרות ו-15% נכות לצמיתות
עובד שכיר נפגע ב-2.3.2026 ולא עבד 45 ימים. השכר הרגיל ליום הוא 12,000 כפול 3, חלקי 90: 400 ₪, ודמי הפגיעה הם 75% ממנו, 300 ₪ ליום. מאחר שההיעדרות היא 12 ימים לפחות, משולם כל יום מהיום שאחרי הפגיעה: 45 כפול 300, 13,500 ₪ ברוטו, ואת יום הפגיעה עצמו משלם המעסיק. הוועדה הרפואית קבעה 15% לצמיתות, ולכן משולם מענק: קצבה של 100% היא 300 כפול 30, 9,000 ₪; 15% ממנה הם 1,350 ₪, וכפול 43 קצבאות: 58,050 ₪. ההחלטה התקבלה ב-5.10.2026, ולכן ערר אפשר להגיש עד 4.11.2026.
| שלב | החישוב | הסכום |
|---|---|---|
| דמי פגיעה ליום | 12,000 × 3 ÷ 90 × 75% | 300 ₪ |
| דמי פגיעה | 45 ימים × 300 ₪ | 13,500 ₪ |
| קצבה של 100% | 300 ₪ × 30 | 9,000 ₪ |
| מענק (15% לצמיתות) | 9,000 × 15% × 43 | 58,050 ₪ |
| ערר על ההחלטה | 5.10.2026 ועוד 30 יום | עד 4.11.2026 |
עובדת עצמאית, 20,000 ₪ בחודש, 91 ימים ו-25% נכות לצמיתות
עובדת עצמאית רשומה בביטוח הלאומי נפגעה ב-1.4.2026 ולא עבדה 91 ימים. דמי הפגיעה ליום הם 75% מ-20,000 חלקי 30: 500 ₪. לעצמאים לא משולמים 12 הימים הראשונים, ולכן משולמים 79 ימים: 39,500 ₪. הוועדה הרפואית קבעה 25% לצמיתות, דרגה שמזכה בקצבה חודשית: 100% הם 500 כפול 30, 15,000 ₪, ו-25% מהם 3,750 ₪ בכל חודש, ב-28 בחודש. ההחלטה התקבלה ב-12.10.2026: ערר עד 11.11.2026, ובקשה בגלל החמרה אפשר להגיש מ-12.4.2027.
| שלב | החישוב | הסכום |
|---|---|---|
| דמי פגיעה ליום | 20,000 ÷ 30 × 75% | 500 ₪ |
| ימים בתשלום | 91 פחות 12 הימים הראשונים | 79 ימים |
| דמי פגיעה | 79 × 500 ₪ | 39,500 ₪ |
| קצבה חודשית (25% לצמיתות) | 500 × 30 × 25% | 3,750 ₪ |
מהי תאונת עבודה
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שקרתה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו, ולעובד עצמאי תוך כדי העיסוק במשלח ידו ועקב העיסוק בו (סעיף 79). תאונה שקרתה לעובד בזמן העבודה נחשבת גם תאונה עקב העבודה, אם לא הוכח אחרת (סעיף 83). פגיעה בעבודה כוללת גם מחלת מקצוע: מחלה שנקבעה ברשימה בתקנות, שהעובד חלה בה בגלל עבודתו. הסבר מפורט על ההגדרה נמצא בעמוד הגדרת תאונת עבודה בביטוח הלאומי.
החוק קובע מצבים שבהם תאונה נחשבת תאונת עבודה גם מחוץ למקום העבודה או לשעות העבודה (סעיף 80):
- בדרך לעבודה וממנה: מהבית, או מהמקום שבו ישנים, לעבודה ובחזרה, וממקום עבודה אחד לאחר, כולל תאונת דרכים.
- בהפסקת אוכל: לעובד שכיר, בהפסקה שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, במקום שבו סועדים ובדרך אליו.
- הצלה ומניעת נזק: בזמן העבודה, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה.
- פגיעה של אדם אחר: בזמן העבודה, בחפץ שנמצא במקום העבודה, בלי שהנפגע היה שותף לגרימתה.
- ועד העובדים: בשעת מילוי התפקיד ובדרך אליו.
לפי דף הביטוח הלאומי מוכרות גם תקיפה בזמן העבודה ובגללה, כולל תקיפה מינית, שגרמה נזק גופני או נפשי, פגיעה בעבודה מהבית, ופגיעה נפשית בגלל אירוע מיוחד בעבודה.
מתי תאונה לא תוכר
- סטייה מהדרך: תאונה בדרך לא נחשבת תאונת עבודה אם הייתה בדרך עצירה או סטייה של ממש שלא לצורך העבודה (סעיף 81(א)). ליווי ילד לגן או למעון והחזרתו משם, או תפילת בוקר בציבור בבית התפילה הקבוע, לא נחשבים סטייה כזו (סעיף 81(ב)).
- רשלנות פושעת בדרך: תאונה שיש לייחס בעיקר לרשלנות פושעת של הנפגע לא מוכרת, אלא אם גרמה לפחות 4 שבועות של אי-כושר, נכות או מוות.
- רשלנות נגד הוראות: תאונה בזמן שהנפגע פעל ברשלנות נגד הוראה חוקית או נגד הוראות המעסיק לא מוכרת, אלא אם גרמה מוות, נכות או לפחות 10 ימים של אי-כושר (סעיף 82).
- עצמאי לא רשום: לעובד עצמאי, תנאי לגמלה הוא רישום בביטוח הלאומי כעצמאי בזמן הפגיעה (סעיף 77(א)), ולפי דף הביטוח הלאומי גם תשלום דמי הביטוח במועד.
את ההחלטה אם התאונה מוכרת נותן פקיד התביעות בביטוח הלאומי. המחשבון מציג את הכלל שבחוק לכל מצב שמסמנים, עם הסעיף, ולא פוסק במקומו.
מה עושים אחרי תאונת עבודה
- לקבל טיפול רפואי ולתעד שזו תאונת עבודה. עובד שכיר מבקש מהמעסיק טופס בל/250 (הפניה לטיפול רפואי), שהמעסיק ממלא וחותם; עובד עצמאי ממלא טופס בל/283. עם הטופס פונים למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים, והרופא נותן "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה ותקופת אי-הכושר.
- להודיע למעסיק כמה שיותר מהר. המעסיק עצמו חייב לדווח מיד למפקח העבודה האזורי של משרד העבודה על פגיעה שגרמה ליותר משלושה ימי אי-כושר, או למוות.
- להגיש לביטוח הלאומי תביעה לדמי פגיעה בטופס בל/211, עם התעודה הרפואית הראשונה או דוח המיון, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר.
- בתאונת דרכים: לצרף לתביעה דוח משטרה, צילום תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
- לשמור כל מסמך וקבלה: מסמכים רפואיים, צילומים ופענוחים, תלושי שכר של 3 החודשים שלפני הפגיעה, ואישורים על היעדרות מוצדקת באותם חודשים.
- אם נשארה נכות, או שעברו 91 ימים: להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (בל/200), מומלץ סמוך לסיום דמי הפגיעה, ולהתכונן לוועדה הרפואית.
- מי שתובע גם את המעסיק או צד שלישי מודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף.
דמי פגיעה: כמה ולכמה זמן
דמי פגיעה משולמים למי שבגלל הפגיעה לא יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת, לא עבד בפועל ונזקק לטיפול (סעיף 92). הסכום ליום הוא 75% מהשכר הרגיל (סעיף 97(א)): ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים המלאים שלפני ה-1 בחודש שבו הופסקה העבודה, חלקי 90, או לפי חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ושני החודשים שלפניו, הגבוה מבין השניים. נכללים שעות נוספות, פרמיות ומענקים כמו הבראה, ביגוד ומשכורת 13. המקסימום הוא 75% מהסכום הבסיסי (10,514 ₪) כפול 5 חלקי 30: 1,314.25 ₪ ליום מ-1.1.2026. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, והם לא יורדים ממכסת ימי המחלה.
- יום הפגיעה: את השכר משלם המעסיק (סעיף 93(א)).
- פחות מ-12 ימי אי-כושר: שני הימים הראשונים שאחרי יום הפגיעה לא משולמים, והתשלום מתחיל ביום השלישי (סעיף 93(ב)).
- 12 ימים ומעלה: משולם כל יום מהיום שאחרי הפגיעה. את 12 הימים הראשונים הביטוח הלאומי גובה מהמעסיק (סעיף 94), אבל לעובד זה לא משנה.
- עובד עצמאי: 12 הימים הראשונים לא משולמים (סעיף 94(ב)(2)), והחישוב לפי ההכנסה בשנת המס השוטפת.
- לכל היותר 13 שבועות, 91 ימים, רצופים או לא, בשל אותה פגיעה (סעיף 92(ב)).
- חזרה חלקית לעבודה: דמי פגיעה מופחתים, שמינית מדמי הפגיעה ליום לכל שעת אי-כושר שאושרה, עד 8 שעות ביום (סעיף 102).
מעסיק שקיבל מהביטוח הלאומי הרשאה לפי תקנה 22 משלם את דמי הפגיעה בעצמו, לא פחות ממה שמגיע לפי החוק, ומקבל החזר. פירוט השיעורים, כולל מי שעובד אצל כמה מעסיקים, בעמוד דמי פגיעה: השיעור והתקרה.
נכות מעבודה: מענק או קצבה
מי שנשארה לו נכות אחרי תקופת דמי הפגיעה מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות, והוועדה הרפואית קובעת את אחוז הנכות לפי המבחנים שבתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, 1956, ואם הדרגה זמנית או לצמיתות (יציבה). מה משולם (סעיף 104):
| הדרגה | מה משולם | הסעיף |
|---|---|---|
| פחות מ-9% | לא משולם מענק ולא קצבה | סעיף 104 |
| 9% עד פחות מ-20%, לצמיתות | מענק חד-פעמי של 43 קצבאות חודשיות | סעיף 107(א) |
| 20% ומעלה, לצמיתות | קצבה חודשית, ב-28 בכל חודש | סעיפים 104(ב)(1), 106 |
| 9% ומעלה, זמנית | קצבה חודשית לתקופת הדרגה, עד שנה קדימה | סעיפים 104(ב)(2), 119 |
קצבה לנכות של 100% שווה לדמי הפגיעה ליום כפול 30 (סעיף 105), עד 39,428 ₪ לחודש מ-1.1.2026, ובדרגה נמוכה יותר הקצבה היא אחוז הנכות ממנה (סעיף 106). כלומר, הקצבה היא אחוז הנכות כפול 75% מהשכר הרגיל, ולא אחוז הנכות כפול השכר. הכנסה מעבודה לא מקטינה את הקצבה, והיא מתעדכנת ב-1 בינואר לפי המדד (סעיף 110). דרגה שמזכה בקצבה ויש בה שבר מעוגלת כלפי מעלה (תקנה 19א): 23.5% הופכים ל-24%.
- תקנה 15: הוועדה רשאית להגדיל דרגה יציבה עד מחצית, בהתחשב במקצוע ובגיל, כשהנפגע לא יכול לחזור לעבודתו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסות. אם הדרגה פחותה מ-20%, היא לא תעלה מעל 19%. בין 12 ל-60 חודשים אחרי דרגה יציבה של 20% ומעלה אפשר לבקש לדון בכך מחדש (תקנה 17). הסבר מלא בעמוד תקנה 15: הגדלת הנכות עד מחצית.
- נפגעו לפני גיל 21: המענק מחושב כאילו ההכנסה החודשית הייתה השכר הממוצע, 13,769 ₪ מ-1.1.2026 (סעיף 107(ב)). למשל, בשכר של 6,000 ₪ ו-12% נכות המענק הוא 53,286.03 ₪ במקום 23,220 ₪.
- נכה נזקק: מי שנקבעה לו נכות זמנית, אין לו סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי ואין לו הכנסה, יכול לקבל נכות זמנית של 100% לתקופה של עד 4 חודשים בכל פעם (תקנה 18א).
- 65% ומעלה: כשנמנע כל סיכוי לעבודה, הוועדה רשאית לקבוע 100% (תקנה 16); מ-75% לצמיתות אפשר לתבוע קצבה מיוחדת או מענק מיוחד (סעיף 112), ומ-20% לצמיתות מקבלים תעודת נכה (סעיף 126).
- כמה תאונות עבודה: כשההכנסות ירדו לצמיתות ב-50% או יותר בגלל הצטברות הנכויות, אפשר לצרף את הדרגות (סעיף 121).
הוועדה הרפואית, הערר וההחמרה
בוועדה הרפואית יושבים רופא אחד או שניים שאינם עובדי הביטוח הלאומי, מומחים בסוג הפגיעה. מביאים את כל המסמכים הרפואיים שעוד לא נמסרו, צילומים ופענוחים, ואפשר להגיע עם נציג, למשל עורך דין או בן משפחה, ולהגיש מראש מסמך עם הטענות והמגבלות. במרכזי "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי יש ייעוץ והכנה לוועדה בחינם (*2496). על ייצוג בוועדה אפשר לקרוא בעמוד ייצוג בוועדה רפואית, ועל ההליך עצמו בעמוד הוועדה הרפואית לנכות מעבודה.
- ערר: על החלטת הוועדה מגישים ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה ההחלטה (תקנה 27(א)); מי שהגיש בלי נימוקים מקבל עוד 30 יום להשלים אותם (תקנה 28). גם הביטוח הלאומי רשאי לערור, והוועדה לעררים יכולה גם להוריד את הדרגה.
- בית הדין לעבודה: על החלטת הוועדה לעררים מערערים רק בשאלה משפטית, בתוך 60 יום (סעיף 123). על החלטה של פקיד התביעות, למשל דחייה של ההכרה בתאונה, פונים לוועדת התביעות בתוך 6 חודשים (טופס בל/910) או תובעים בבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים.
- החמרה: 6 חודשים אחרי קביעת הדרגה, עם אישור של רופא מוסמך מקופת החולים, אפשר לבקש קביעה מחדש (תקנה 36).
מועד שנופל בשבת או בחג עובר ליום שאחריו (חוק הפרשנות, סעיף 10(ג)), והמחשבון מחשב את זה ומוסיף כל מועד ליומן.
תאונת דרכים בדרך לעבודה
תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה, או בזמן העבודה, היא גם תאונת עבודה (סעיף 80(1)) וגם תאונה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אפשר לקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה וגמלת נכות, ולתבוע מחברת הביטוח של הרכב פיצויים, אבל מ-1.1.2023, כשבית משפט מחייב מבטח לשלם פיצויים לפי חוק הפיצויים, סכום הגמלה מופחת מהפיצויים (סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי). כך שני ההליכים לא מצטברים במלואם. הפירוט בעמוד תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, ואת החישוב לפי חוק הפיצויים, עם אותם נתונים, עושים במחשבון פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
תביעה נגד המעסיק או צד שלישי
תאונת עבודה מקנה זכויות משני מקורות: מהביטוח הלאומי, בלי לבדוק מי אשם, ומהמעסיק או מצד שלישי בתביעת נזיקין, כשמישהו התרשל, למשל בהוראות הבטיחות. הביטוח הלאומי רשאי לתבוע מהצד השלישי את מה ששילם (סעיף 328), ותשלום שהתקבל מצד שלישי יכול להיזקף עד 75% על חשבון הגמלה (סעיף 329). תביעת נזיקין מתיישנת בדרך כלל אחרי 7 שנים (חוק ההתיישנות, סעיף 5(1)). מתי כדאי לתבוע ומה זה כולל, בעמוד עורך דין נזיקין, ועל הזכויות בעבודה בכלל, בזכויות עובדים. מי שאיבד בן משפחה בתאונת עבודה בודק את קצבת התלויים.
מה מגיע מהביטוח הלאומי, בקצרה:
| גמלה | כמה ולמי |
|---|---|
| טיפול רפואי | בחינם, דרך קופת החולים, בהפניה בל/250 או בל/283 |
| דמי פגיעה | 75% מהשכר הרגיל, עד 1,314.25 ₪ ליום, עד 91 ימי אי-כושר |
| נכות מעבודה | מ-9% לצמיתות מענק של 43 קצבאות; מ-20% לצמיתות או 9% זמנית קצבה חודשית: אחוז הנכות כפול 75% מהשכר הרגיל, עד 39,428 ₪ ל-100% |
| שיקום | שיקום מקצועי והכשרה, לפי התקנות |
| גמלת תלויים | לבני המשפחה כשהפגיעה גרמה למוות |
מקורות רשמיים (נבדק 22.10.2026)
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה, ופרק י"ד (סעיפים 296, 328, 328א, 329), בנוסח שמפרסם המוסד לביטוח לאומי.
- תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (תקנות 15 עד 20, 27, 28, 36).
- המוסד לביטוח לאומי: נפגעי עבודה, שיעור דמי הפגיעה ליום, תקופת תשלום דמי הפגיעה, הגשת תביעה, שיעורי קצבת נכות מעבודה, ערר על החלטת הוועדה הרפואית, ועדת תביעות וערעור לבית הדין לעבודה; הסכום הבסיסי והשכר הממוצע ל-2026.
- משרד העבודה: דיווח על תאונת עבודה (עודכן 26.12.2023).
שאלות נפוצות
מה עושים אחרי תאונת עבודה?
מקבלים טיפול רפואי בקופת החולים עם טופס הפניה: בל/250 שהמעסיק ממלא, או בל/283 לעצמאי, ומבקשים מהרופא תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. מודיעים למעסיק: פגיעה שגרמה ליותר משלושה ימי אי-כושר מחייבת אותו לדווח למפקח העבודה. אחר כך מגישים לביטוח הלאומי תביעה לדמי פגיעה בטופס בל/211, בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, ושומרים כל מסמך וקבלה.
מי משלם על תאונת עבודה, המעסיק או הביטוח הלאומי?
את שכר יום הפגיעה משלם המעסיק (סעיף 93(א) לחוק הביטוח הלאומי). מהיום שאחריו משלם הביטוח הלאומי דמי פגיעה, וגובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים (סעיף 94), חוץ ממעסיק של עובד במשק בית. מעסיק עם הרשאה לפי תקנה 22 משלם בעצמו ומקבל החזר. אם המעסיק התרשל, אפשר לתבוע אותו גם בנזיקין, מעבר לגמלאות.
איך מחשבים דמי פגיעה בעבודה?
לוקחים את ההכנסה ב-3 החודשים שלפני הפגיעה, מחלקים ב-90, ומקבלים את השכר הרגיל ליום. דמי הפגיעה הם 75% ממנו, עד 1,314.25 ₪ ליום מ-1.1.2026 (סעיף 97(א)). בשכר של 12,000 ₪ בחודש: 36,000 חלקי 90 הם 400 ₪, ודמי הפגיעה 300 ₪ ליום. בפחות מ-12 ימי אי-כושר לא משולמים שני הימים הראשונים, ולעצמאי לא משולמים 12 הימים הראשונים.
תאונת דרכים בדרך לעבודה היא תאונת עבודה?
כן. תאונה בדרך מהבית לעבודה וממנה, כולל תאונת דרכים, נחשבת תאונת עבודה (סעיף 80(1)), אלא אם הייתה בדרך עצירה או סטייה של ממש שלא לצורך העבודה. ליווי ילד לגן ותפילת בוקר לא נחשבים סטייה. במקביל אפשר לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אבל מהפיצויים שבית המשפט פוסק מופחתות הגמלאות (סעיף 328א). לתביעה מצרפים דוח משטרה ותעודת ביטוח.
כמה זמן משלמים דמי פגיעה?
בעד הימים שבהם הרופא קבע שאי אפשר לעבוד, ולכל היותר 13 שבועות, 91 ימים, רצופים או לא, מהיום שאחרי הפגיעה (סעיף 92(ב)). מי שעדיין לא חזר לעבוד אחרי 91 ימים, או שנשארה לו נכות, מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בטופס בל/200, ורצוי סמוך לסיום דמי הפגיעה. ימי דמי הפגיעה לא יורדים ממכסת ימי המחלה.
מה ההבדל בין מענק לקצבת נכות מעבודה?
דרגה יציבה של 9% עד פחות מ-20% מזכה במענק חד-פעמי של 43 קצבאות חודשיות (סעיף 107). דרגה יציבה של 20% ומעלה, או דרגה זמנית של 9% ומעלה, מזכה בקצבה חודשית: אחוז הנכות כפול דמי הפגיעה ליום כפול 30, עד 39,428 ₪ לנכות של 100%. ב-15% ושכר של 12,000 ₪ המענק הוא 58,050 ₪; ב-25% ושכר של 20,000 ₪ הקצבה 3,750 ₪ בחודש.
מהי תקנה 15 ומי זכאי לה?
תקנה 15 לתקנות קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה מאפשרת לוועדה להגדיל דרגה יציבה עד מחצית, בהתחשב במקצוע ובגיל, כשהנפגע לא יכול לחזור לעבודתו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא זמנית בהכנסותיו. למשל, 20% הופכים ל-30%. אם הדרגה פחותה מ-20%, ההגדלה לא תעלה מעל 19%, כך שמענק לא הופך לקצבה. אחרי 12 חודשים ועד 60 חודשים אפשר לבקש לדון בה מחדש (תקנה 17).
עד מתי מגישים תביעה לביטוח הלאומי על תאונת עבודה?
תביעה לדמי פגיעה ותביעה לגמלת נכות מעבודה מגישים בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה (סעיף 296(א) ודפי הביטוח הלאומי). תביעה מאוחרת לא נדחית אוטומטית, אבל גמלה לא משולמת בעד יותר מ-12 החודשים שלפני חודש התביעה, ומענק נכות פוחת בקצבה חודשית אחת לכל חודש של איחור מעבר ל-12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים (סעיף 107(א)).
תביעת נזקי גוף | זכויות עובדים | פרק ה' לחוק: ביטוח נפגעי עבודה