משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

עורך דין מומלץ

בית המשפט העליון (השופטים ע’ פוגלמן, ד’ ברק ארז וח’ כבוב) קיבל לאחרונה את הערעור שהגישה הפרקליטות והחמיר את עונש המאסר שנגזר על מוחמד אמון שהורשע על פי הודאתו בשורת עבירות בנשק לאחר שמכר לסוכן משטרתי כלי נשק שונים. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על אמון 4 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי, וכן השית עליו תשלום קנס בסך 60,000 ₪. במסגרת פסק הדין החמיר בית המשפט העליון את עונש המאסר שהוטל על אמון, וגזר עליו 5 שנות מאסר בפועל. במקביל דחה בית המשפט העליון את ערעורו של אמון על חומרת העונש.

מכתב האישום המתוקן, בו הודה אמון עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד אמון במפעל שבבעלות דודו בדיר אל אסד, במפעל הועסק גם סוכן משטרתי שרכש, בהוראת המשטרה, כלי נשק, תחמושת וסמים. במהלך תקופת העבודה המשותפת, אמון מכר לסוכן בשלוש הזדמנויות שונות, שלושה תתי מקלע מאולתרים מסוג “קרלו” ומחסניות וכן אקדח חצי אוטומטי בשווי כולל של כ- 57,000 ₪. בחודש דצמבר 2021 אמון הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של סחר בנשק כמו גם החזקה, נשיאה והובלה של נשק. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א’ טובי) גזר על 4 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה, ותשלום קנס בסך 60,000 ₪. על גזר הדין הוגשו שני ערעורים: האחד של אמון, על חומרת עונש המאסר ועל גובה הקנס שהוטלו עליו, והשני של הפרקליטות, על קולת הענישה.

במסגרת פסק הדין בית המשפט העליון (כב’ השופט ע’ פוגלמן, כב’ השופטת ד’ ברק ארז וכב’ השופט ח’ כבוב) קיבל את עמדת הפרקליטות, ודחה את ערעורו של אמון. בתוך קבע כי בית המשפט המחוזי חרג ממדיניות הענישה הראויה, שכן גזר הדין שניתן בעניינו “מקל עמו באופן חריג ביחס לנסיבות החמורות במקרה דנן ולצורך בהרתעה”. לפיכך קבע השופט הרכב השופטים כי יש להחמיר בעונשו של המערער.

במסגרת הערעור טענה הפרקליטות באמצעות עו”ד מוחמד סראחנה מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, כי נדרש היה לגזור על אמון עונש שהולם את מעשיו בשים לב למספר העבירות, קל וחומר ביחס לתקופה במהלכה הן בוצעו, לכמות כלי הנשק ואיכותם, לפוטנציאל הנזק שטמון בעבירות מסוג זה, ולצורך בהרתעה. לטענת הפרקליטות, נוכח הסכנה לחיי אדם ולביטחון הציבור, ומכיוון שמדובר ב-“מכת מדינה” רחבת היקף, נדרש להחמיר את הענישה. בית המשפט קיבל טענות אלה בקובעו כך: “בפרק זמן של כחודש ביצע המערער 4 עסקאות נשק שונות עם הסוכן המשטרתי. במסגרת אותן העסקאות סחר המערער בכלי נשק שונים ומסוכנים בדמות תתי מקלע ואקדח”……”המערער פעל בצורה אקטיבית למימוש עסקאות הנשק האמורות, ואף הציע ביוזמתו לסוכן לרכוש נשק. לשיטתי, הנסיבות החמורות במקרה דנן מחייבות החמרה בעונשו של המערער בהלימה לחומרת העבירות, לנסיבות המחמירות שעליהן עמדתי, ולצורך בהרתעה”. בהקשר זה בית המשפט שב והדגיש את החומרה הרבה שגלומה בעבירות בנשק, אשר טומנות בחובן פוטנציאל פגיעה בחיי אדם ומסכנות את ביטחון הציבור ואת הסדר הציבורי. חומרה זו מתעצמת נוכח החשש שישמשו בסיס לביצוע פעילות טרור או פעילות עבריינית. כמו כן, עבירות הנשק במדינת ישראל הפכו זה מכבר ל-“מכת מדינה” ומשכך קבע כי: “היה מקום לתת משקל משמעותי יותר לצורך בהרתעה מפני ביצוע עבירות בנשק נוכח הנסיבות החמורות שמתוארות בכתב האישום המתוקן”.
ביחס לטענות המערער קבע בית המשפט העליון כך: “כפי שקבע בית המשפט המחוזי, גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירות, עברו הפלילי הנקי, וכן הודאתו אשר הובילה לחיסכון בזמן שיפוטי יקר, הינם שיקולים להקלה בעונשו. עם זאת, אף בשים לב לשיקולים האמורים, יש ליתן משקל משמעותי הן לעקרון ההלימה והן לצורך בהרתעה מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד […] זאת, אף כאשר עסקינן באדם שנעדר עבר פלילי”.

לאור האמור, בית המשפט העליון החמיר את עונש המאסר שהוטל על אמון וגזר עליו 5 שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו). יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם. בכך, קיבל את ערעור הפרקליטות על קולת העונש, ודחה את הערעור על חומרתו.

עו”ד בני פסקל מפרקליטות מחוז חיפה ניהל את התיק בבית המשפט המחוזי ועו”ד מורן פולמן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה את הערעור.