אוסטרליה היא מדינה מפותחת בעלת כלכלה חזקה ויציבה, המאופיינת בשלטון חוק איתן ובשיעור גבוה של עורכי דין ביחס לגודל האוכלוסייה. נכון לשנת 2023, אוכלוסיית אוסטרליה מונה כ־26 מיליון תושבים, והתוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) שלה מתקרב ל־1.7 טריליון דולר ארה״ב, מה שממקם את כלכלת אוסטרליה בין ה־15 הגדולות בעולם. היחסים בין אוסטרליה לישראל הדוקים: היקף הסחר הדו-כיווני בין המדינות הגיע לכ־1.4 מיליארד דולר ב-2023, כאשר עיקר הסחורות הזורמות מישראל לאוסטרליה (כ־983 מיליון) בעוד היצוא האוסטרלי לישראל הסתכם בכ־419 מיליון. בנוסף, נחתמו בשנים האחרונות הסכמים בילטרליים חשובים כמו אמנת מס כפול (Double Taxation Agreement) בשנת 2019 ומזכרי הבנה לשיתוף פעולה בטכנולוגיה ובביטחון. היקף ההשקעות ההדדיות גדל בהתמדה: חברות ישראליות השקיעו באוסטרליה מעל 5.5 מיליארד דולר (בעיקר בתחומי חדשנות וטכנולוגיה) ואוסטרליה השקיעה בישראל כ־1.7 מיליארד.

קשרי האנוש בין המדינות חזקים גם הם. באוסטרליה נמצאת קהילה יהודית גדולה (כ־100 אלף איש), ובה גם אלפי יוצאי ישראל. למעלה מ-11,000 איש באוסטרליה הם ילידי ישראל (נכון למפקד 2021), במיוחד במדינות ויקטוריה וניו סאות’ ויילס. במקביל, חיים בישראל כ־10–12 אלף אזרחים אוסטרלים. ממשלות שתי המדינות מנהלות שיתופי פעולה בתחומי המדע, החינוך, והתיירות, לדוגמה, תוכנית Working Holiday Visa שהושקה ב-2016 מאפשרת לצעירים ישראלים לעבוד ולטייל באוסטרליה ולהיפך. גם בתחום ההייטק ישנו גשר חדשנות: אוסטרליה פתחה “נמל נחיתה” (Landing Pad) בתל אביב כדי לקשר בין סטארטאפים ישראליים למשקיעים אוסטרלים. ישראל זוכה לתמיכה עקבית באוסטרליה בזירה המדינית; אוסטרליה הייתה הראשונה שתמכה בהחלטת האו”ם על הקמת ישראל ב-1947, ועד היום היא מתנגדת לדה-לגיטימציה של ישראל במוסדות בינלאומיים.

השילוב של קשרי כלכלה, קהילה וטכנולוגיה תורם לכך שיותר ישראלים מתעניינים בעשיית עסקים באוסטרליה ובהזדמנויות השקעה בנדל”ן המקומי. למעשה, בשנים האחרונות חל זינוק משמעותי בהשקעות נדל”ן של ישראלים ביבשת: לפי חברת CBRE, בתוך שלוש שנים שולשו ההשקעות הישראליות בנדל”ן אוסטרלי. אוסטרליה נחשבת “שער למזרח” עבור משקיעים מערביים, היא נהנית מיציבות פוליטית ומשפטית, תרבות עסקית מערבית, אך קרבה גאוגרפית לשווקי אסיה הצומחים. בכך היא מהווה יעד אטרקטיבי למשקיעים זרים בכלל וישראלים בפרט.

מערכת החוק והמשפט באוסטרליה

שיטת משפט וחקיקה: אוסטרליה אימצה את שיטת המשפט האנגלו-אמריקאית (Common Law), שבה פסיקות בתי המשפט מהוות תקדים מחייב עבור ערכאות נמוכות יותר. החקיקה האוסטרלית מתקיימת בשני רבדים: חקיקה פדרלית וחקיקה מדינתית/טריטוריאלית, בהתאם לחוקה האוסטרלית (שנכנסה לתוקף ב-1901). החוקה הפדרלית מגדירה את סמכויות החקיקה של הפרלמנט הפדרלי לעומת מדינות אוסטרליה, כך שלכל מדינה יש פרלמנט משלה וסמכות לחוקק בעניינים פנימיים, בעוד הפדרציה מחוקקת בנושאים לאומיים (כגון הגירה, ביטחון, מסים פדרליים, חברות ועסקים בין-מדינתיים). הדבר דומה במידת מה למבנה השלטוני בישראל המחלק סמכויות בין הכנסת לרשויות המקומיות, אם כי באוסטרליה למדינות יש מערכות משפט ופרלמנטים עצמאיים.

המשפט האוסטרלי משלב בין משפט מקובל (Common law), הנקבע ע”י בתי המשפט, לבין חקיקה כתובה (Statute law) שמתקבלת בפרלמנט. במקרים רבים שני הלמידע נוסף משתלבים: למשל בתחום דיני החוזים והמקרקעין, יש גם פסיקות תקדימיות רבות וגם חוקים מסדירים. העיקרון החוקתי של “עליונות הפרלמנט” קובע שהחקיקה גוברת על כל כלל הלכתי מנוגד, ובתי המשפט מוסמכים לפרש חוקים (statutory interpretation) לפי כללי פרשנות מונחים בחוק הפרשנות.

מבנה בתי המשפט: לאוסטרליה מערכת בתי משפט היררכית בשלושה רבדים עיקריים:

• בית המשפט העליון של אוסטרליה (High Court of Australia), הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר, המשמשת כערכאת ערעור אחרונה לדינים פדרליים ומדינתיים. בית המשפט העליון גם מוסמך לדון בעניינים חוקתיים. פסיקותיו מחייבות את כל בתי המשפט במדינה.
• בתי משפט פדרליים, לרבות הבית המשפט הפדרלי של אוסטרליה (Federal Court), העוסק בענייני משפט מנהלי, מסחרי ופשיטות רגל ברמה הפדרלית; וכן בית המשפט הפדרלי לענייני משפחה ומחוזי (Federal Circuit and Family Court) המטפל בענייני משפחה (גירושין, משמורת, מזונות) ובעניינים מנהליים פשוטים יותר. (יצוין כי ב-2021 אוחדו רשמית בתי המשפט למשפחה ומחוזי למערכת משולבת). פסקי דין של בתי המשפט הפדרליים ניתנים לערעור בפני בית המשפט העליון.
• בתי המשפט של המדינות והטריטוריות, בכל מדינה קיימת מערכת משלה: בית משפט עליון מדינתי (State Supreme Court) שהינו הערכאה הגבוהה במדינה (לדוגמה, בית המשפט העליון של ניו סאות’ ויילס); תחתיו ערכאות ביניים כגון בית המשפט המחוזי (District Court) במדינות מסוימות, ובתי משפט מקומיים/שלום (Local/Magistrates Court) הדנים בעבירות ועוולות בדרג נמוך. למשל, בניו סאות’ ויילס “בית משפט מקומי” דן בעבירות קלות ותביעות אזרחיות קטנות, ו”בית משפט מחוזי” דן בעבירות רציניות יותר ובערעורים מהשלום, בעוד ש”בית המשפט העליון של NSW” דן במקרים חמורים במיוחד ובערעורים מהמחוזי.

בנוסף קיימים בתי דין מנהליים לעתירות נגד החלטות רשויות: ברמה הפדרלית פעיל Tribunal לערעורים מנהליים (AAT) שבוחן החלטות של גופים פדרליים (כגון בענייני ויזות, ביטוח לאומי, מיסוי), וברמות המדינתיות יש טריבונלים דומים (למשל NCAT בניו סאות’ ויילס). טריבונלים אלה מספקים הליך מהיר וגמיש יותר מבית משפט רגיל לבירור מחלוקות מול רשויות.

עורכי דין: סוליסיטורס ובריסטרים: מקצוע עריכת הדין באוסטרליה נחלק באופן מסורתי לשני תפקידים:

• Solicitor (סוֹלִיסִיטוֹר), עורך דין המטפל בייעוץ משפטי שוטף, בעריכת חוזים, עסקאות והליכים מחוץ לבית המשפט. הסוליסיטור הוא איש הקשר הישיר עם הלקוח, מכין מסמכים, מנהל מו”מ, ובמידת הצורך שוכר בריסטר כתובע מטעמו. רוב עורכי הדין באוסטרליה (כ-90 אלף עורכי דין פעילים) פועלים כסוליסיטורים במסגרת משרדים פרטיים, חברות או במגזר הציבורי.
• Barrister (בָּרִיסְטֶר), פרקליט המתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט הגבוהים. הבריסטרים נהוגים במיוחד במשפט האנגלי; הם לרוב עובדים כעצמאיים בלשכות עורכי דין (Chambers), אינם באים במגע ישיר עם הלקוח אלא דרך הסוליסיטור, ותפקידם לטעון את הטענות בפני בית המשפט ולהכין חוות דעת מומחה בסוגיות משפטיות מורכבות. כדי להפוך לבריסטר יש צורך בהכשרה נוספת ועבודה בלשכת עורכי הדין (Bar Association) במדינה הרלוונטית. למשל, בניו סאות’ ויילס יש לעבור בחינת לשכה (Bar Exam) והתמחות (Reading) תחת בריסטר ותיק. בריסטרים בכירים יכולים לזכות לתואר KC (King’s Counsel, לשעבר QC, Queen’s Counsel) המוענק לפרקליטים בעלי מוניטין רב.

חלוקה זו מזכירה את ההבחנה בארץ בין עו”ד ליטיגטור (מתמחה בהופעה בבית משפט) לבין יועץ משפטי, אך באוסטרליה היא מעוגנת רשמית במוסדות המקצועיים. ראוי לציין שבמדינות קטנות יותר (כגון טסמניה או הטריטוריות) יש גמישות רבה יותר ועורכי דין רבים פועלים גם כסוליסיטורים וגם כבריסטרים (“Barrister and Solicitor”) בהתאם לצורך.

לשכות ורגולטורים מקצועיים: מקצוע עריכת הדין מוסדר בכל מדינה: יש לשכת עורכי הדין (Law Society) המטפלת ברישוי ופיקוח על הסוליסיטורים (למשל Law Society of NSW) ולשכת בר (Bar Association) המייצגת את הבריסטרים. ארגון הגג הארצי הוא מועצת עורכי הדין של אוסטרליה (Law Council of Australia), המתאמת מדיניות מקצועית ארצית. כדי לעבוד כעורך דין (solicitor) יש להיות בעל רישיון לעסוק בעריכת דין (Practising Certificate) המונפק ע”י הלשכה המדינתית, לאחר עמידה בתנאי ההסמכה. בפסקה הבאה נדון בהרחבה בתהליך הרישוי.

מוסדות אכיפה ורגולציה: לצד מערכת בתי המשפט, קיימות רשויות רגולטוריות חשובות:

• ASIC (Australian Securities and Investments Commission), הרגולטור הפדרלי של שוק ההון והתאגידים. ASIC משמשת כ”רשם החברות” הפדרלי: כל חברה באוסטרליה רשומה ומפוקחת ע”י ASIC. הרשות אוכפת את חוקי החברות וניירות הערך (לרבות חוק החברות 2001 (Corporations Act 2001)), חוקי השקעות, עוסקת בהגנת משקיעים ובפיקוח על מנהלי תאגידים.
• ATO (Australian Taxation Office), רשות המיסים הפדרלית, האחראית לגביית מס הכנסה, מס חברות, מס רווחי הון ו-GST (מס ערך מוסף, בשיעור 10%). בנוסף, משרדי מס מדינתיים מטפלים במיסים מקומיים כמו מס בולים (stamp duty) ומס קרקע שנדון בהמשך.
• ACCC (Australian Competition and Consumer Commission), רשות תחרות וצרכנות, מפקחת על הגבלים עסקיים והגנת הצרכן לפי חוק התחרות והצרכן 2010. חשיבותה רבה לעסקים, למשל, באכיפת איסור הסדרים כובלים ובשמירה על זכויות צרכנים בחוזים.
• רגולטורים נוספים: APRA מפקחת על הבנקים והגופים הפיננסיים; AUSTRAC מפקחת על הלבנת הון; ו-ACMA על תקשורת ומדיה.
• רשמי מקרקעין: רישום זכויות מקרקעין מתבצע במרשמי אדמות של המדינות (למשל Land Registry NSW), מתוקף שיטת טורנס (Torrens Title) עליה נרחיב בהמשך.
• גופי רישוי מקצועי: למשל, Board of Legal Admissions בכל מדינה (הגוף הבוחן ומאשר מועמדים לקבלת רישיון עריכת דין), לשכת הנוטריונים (Notary Public Board) המסמיכה נוטריונים.

כל המערכות הללו פועלות תחת שלטון החוק, והעיקרון הדמוקרטי מושרש עמוק באוסטרליה. בהקשר השוואתי, בישראל אין חלוקה למדינות ולכן המערכת יותר ריכוזית: חוקי הכנסת חלים כלל-ארצית, ויש מערכת בתי משפט אחידה. כמו כן, בישראל עורך דין הוא גם ליטיגטור וגם יועץ (אין הפרדה פורמלית בין סוליסיטור לבריסטר), אם כי יש התמחות בליטיגציה. לעומת זאת, בדומה לאוסטרליה, גם בישראל יש רגולטורים מקצועיים (לשכת עו”הד) וגופי אכיפה נפרדים (רשות התחרות, רשות ני”ע וכד’).

למידע נוסף:

• מדריך חוק ומשפט אוסטרלי (AustLII), מבוא לשיטת המשפט
• חוקת אוסטרליה (1901), סמכויות פדרציה ומדינות
• Law Council of Australia, מידע על עיסוק בעריכת דין וסטטוס עו”ד זר
• Australian Solicitors’ Conduct Rules, נתוני פרופיל לאומי של המקצוע (90,000+ עורכי דין)

חוקים מרכזיים בעסקים, נדל”ן ומיסוי באוסטרליה

דיני תאגידים ועסקים: המסגרת המשפטית לעסקים באוסטרליה מוסדרת בעיקר ע”י החוק הפדרלי חוק החברות 2001 (Corporations Act 2001), שקובע את אופן רישום החברות, חובות הדירקטורים, דרישות גילוי ודיווח, ועוד. חוק זה (שעודכן לאחרונה בשנת 2023) חל על כל חברה שהתאגדה באוסטרליה, ללא תלות באזרחות בעלי המניות, כלומר גם ישראלים יכולים להקים ולהחזיק חברה אוסטרלית, בכפוף לעמידה בדרישות החוק. על פי החוק, על חברה פרטית (Proprietary Company) להיות בעלת לפחות דירקטור אחד שהוא תושב מקומי באוסטרליה. כמו כן יש להוציא מספר חברה אוסטרלי (ACN) מרשם ASIC ומספר עסקי אוסטרלי (ABN) לצורכי מס. הקמה של חברה חדשה היא תהליך מהיר יחסית: ניתן לרשום חברה מקוונת בתוך יום-יומיים, בעלות אגרה ממשלתית של כ-$600 (נכון ל-2025). בנוסף לחברות, החוק האוסטרלי מכיר במבני עסק אחרים כמו שותפות (Partnership), נאמנות (Trust) ועסק עצמאי (Sole Trader). משקיעים זרים נוטים לעיתים להשתמש במבנה של Trust (נאמנות) להחזקת נכסים, למשל נאמנות משפחתית או נאמנות יחיד, אולם חשוב לעשות זאת באופן חוקי ושקוף; שימוש בנאמנות או ב”איש קש” מקומי רק כדי לעקוף מגבלות על זרים אסור ועלול להוות עבירה.

דיני חוזים ומסחר: דיני החוזים באוסטרליה מבוססים על המשפט המקובל האנגלי, בדומה לדיני החוזים בישראל. כדי שחוזה יהיה תקף צריך הצעה (offer) וקיבול (acceptance), תמורה (consideration) וכו’. חלק מכללי היסוד הותוו בפסיקה, למשל הלכת Carlill v Carbolic Smoke Ball Co הידועה, וחלקם מעוגנים בחקיקה. אוסטרליה לא קיבלה קודקס חוזים פורמלי, אך קיימים חוקים נקודתיים המשפיעים על חוזים, כגון חוק התחרות והצרכן 2010 (Competition and Consumer Act) המכיל את הדין האוסטרלי להגנת הצרכן (ACL). חוק זה מקנה הגנות כגון איסור תנאים לא הוגנים בחוזים אחידים ואחריות למוצרים פגומים, הוראות קוגנטיות החלות על עסקים מול צרכנים. למשל, בעת מכירת מוצרים ושירותים לציבור, על העסק האוסטרלי לכבד את זכויות הצרכן לפי ACL, ללא תלות בזהות הלקוח (זר או מקומי).

דיני מקרקעין ונדל”ן: אוסטרליה ידועה כחלוצת שיטת טורנס (Torrens Title) לרישום מקרקעין: כל הקרקעות רשומות במרשם ממשלתי, והבעלות בהן מוכחת ע”י רישום (ולא רק שטרי בעלות). המשמעות היא שהעברת זכויות בנדל”ן נעשית באמצעות מסמך שנקרא Transfer of Land הנרשם במרשם המקרקעין המדינתי, המבטיח את זכויות הקונה. החוקים המסדירים זאת הם חוקי מקרקעין מדינתיים, לדוגמה, חוק המקרקעין 1900 של ניו סאות’ ויילס (Real Property Act 1900), שעודכן כמה פעמים (עד 2022) וקובע את שיטת הטורנס בניו סאות’ ויילס. באופן דומה קיימים חוקים מקבילים בכל מדינה.

בעת רכישת נכס נדל”ן, נהוג להשתמש בשירותי עורך דין נדל”ן או מעביר בעלות (Conveyancer) לעריכת חוזה המכר, ביצוע בדיקת נאותות (Due Diligence) לנכס (בדיקת רישום הזכויות, שעבודים, היתרי בנייה וכו’), ניהול חשבון נאמנות עבור פיקדון הרכישה (Deposit) וטיפול בהשלמת העסקה (Settlement). חשוב להבין שבאוסטרליה חוזה מקרקעין חייב להיות בכתב כדי לאכוף אותו (דרישת הכתב), וכולל לרוב תקופת צינון (cooling-off period) של מספר ימים שבה הקונה רשאי לסגת מהעסקה תמורת קנס מוסכם. בישראל, לעומת זאת, אין תקופת צינון סטטוטורית בעסקאות נדל”ן, נקודה חשובה למשקיעים ישראלים המורגלים בשוק המקומי.

הגבלות על רוכשים זרים בנדל”ן: אחד ההבדלים המהותיים בין ישראל לאוסטרליה הוא הרגולציה על בעלות זרה במקרקעין. בישראל זרים רשאים באופן כללי לרכוש דירות וקרקעות פרטיות (למעט אדמות מינהל מקרקעי ישראל שלעיתים דורשות אישור מיוחד), ואילו באוסטרליה קיים משטר פיקוח הדוק: על פי חוק הרכישות של זרים 1975 (Foreign Acquisitions and Takeovers Act 1975, והתקנות מכוחו) זרים חייבים לקבל אישור מראש ממועצת סקירת השקעות זרות (FIRB) לכל רכישת נדל”ן למגורים. בדרך כלל, זרים מורשים לקנות רק נכסים חדשים (מקבלן) או קרקע לבניה, ולא בתים יד שנייה קיימים, זאת במטרה להוסיף היצע דיור ולא לתחרות עם מקומיים על מלאי קיים. הממשלה אף הנהיגה החל מאפריל 2025 איסור זמני למשך שנתיים על רכישת בתים קיימים בידי זרים, כדי לצנן את שוק הדיור. חריגים לכלל זה קיימים רק במקרים מצומצמים (כגון רכישה למטרת פרויקט פיתוח שיגדיל את היצע הדירות, או לצורך שיכון עובדים זרים במסגרת תוכנית ממשלתית). הפרת חובת האישור עלולה לגרור קנסות כבדים ואף הוראה למכור את הנכס בכפייה ע”י הממשלה, למשל, החוק מסמיך את שר האוצר להורות על מכירה כפויה של נכס שנרכש ללא אישור, ובשנים האחרונות אכן היו מקרים שבהם משקיעים זרים נאלצו למכור נכסים ונקנסו במאות אלפי דולרים.

נוסף לאישור FIRB, ברמת המדינות הוטלו מסים מיוחדים על רוכשים זרים: במדינות כמו ויקטוריה ו-NSW זר הרוכש נכס משלם מס רכישה נוסף (Foreign Surcharge Duty) של כ-7–8% משווי הנכס, וכן מס ארנונה שנתי מוגדל על נכסים בבעלות זרה. כך, על משקיע ישראלי להביא בחשבון הוצאות מס נוספות אלו במסגרת התוכנית הפיננסית.

מיסוי עסקים ויחידים: מערכת המיסוי באוסטרליה מחולקת למיסים פדרליים ומדינתיים. המס הפדרלי העיקרי הוא מס הכנסה אישי שעובד בשיעורים מדורגים עד למקסימום של 45% בערך (על הכנסות גבוהות מאוד), בדומה לשיעור השולי המקסימלי בישראל (כ-47%). מס החברות הפדרלי עומד על 30% (לעסקים גדולים; חברות קטנות זכאיות לשיעור מופחת של ~25%). בנוסף ישנו מס רווחי הון (Capital Gains Tax) על מכירת נכסים, המשולם כחלק ממס ההכנסה, עם הטבה של 50% הנחה על רווח הון מנכס שהוחזק מעל שנה. אוסטרליה אינה מטילה מס ירושה או עיזבון, בניגוד למדינות מערביות אחרות (וגם בישראל אין מס עיזבון). אולם, העברת נכסים ללא תמורה יכולה להצמיח חבות במס רווחי הון ובמסי העברה (למשל, הענקת נכס נדל”ן לילד תחויב במסי רכישה וייתכן גם ברווח הון מחושב).

מע”מ (GST), באוסטרליה קיים מס ערך מוסף בשיעור אחיד של 10% על רוב המוצרים והשירותים. עסקים חייבים בהרשמה למע”מ (GST) אם מחזורם מעל 75,000$ בשנה. זה נמוך משמעותית מהמע”מ בישראל (17%), אך הבדלי המחירים נובעים גם מכך שאוסטרליה מטילה מיסי צריכה אחרים (כמו בלו גבוה על דלק ואלכוהול).

בנוסף למיסוי פדרלי, המדינות מטילות מסי בולים/רכישה על נכסי נדל”ן וכלי רכב, מסי שכר (Payroll Tax) על מעסיקים גדולים, ומסי קרקע שנתיים לבעלי מקרקעין. למשקיע הזר חשוב להכיר את סך מכלול המיסים: למשל, רכישת בית בניו סאות’ ויילס בסך 1 מיליון דולר ע”י אזרח ישראלי תגרור: כ-40 אלף $ מס רכישה רגיל, ועוד כ-80 אלף $ “מס רוכש זר” (8%), סה”כ כ-120 אלף $ מיסים מיידיים.

בין ישראל לאוסטרליה, כאמור, נחתמה אמנת מס למניעת כפל מס אשר אושררה בסוף 2019. אמנה זו מונעת מצב בו אותו ההכנס יהיה חייב במס בשתי המדינות: למשל, דיבידנד מחברה אוסטרלית לבעל מניות ישראלי ימוסה בשיעור מוגבל באוסטרליה ויזוכה בישראל. כמו כן, מי שנחשב תושב לצרכי מס באוסטרליה (למשל ישראלי שעבר לגור ולעבוד שם באופן קבע) יהיה חייב במס באוסטרליה על הכנסותיו הגלובליות, בעוד בישראל הוא עשוי להיחשב לתושב חוץ וליהנות מפטור. תכנון מס בינלאומי נכון חיוני במקרה של רילוקציה, וזו דוגמה מובהקת לחשיבות התייעצות בעו”ד ורו”ח הבקיאים בשתי שיטות המס.

דיני עבודה: אם משקיע או חברה ישראלית פועלים באוסטרליה ומעסיקים עובדים מקומיים, עליהם לציית לחוקי העבודה האוסטרליים. אוסטרליה מקנה זכויות מפורטות לעובדים במסגרת “סטנדרטים תעסוקתיים לאומיים” (NES), הכוללים מינימום של 10 זכויות יסוד (שעות עבודה, חופשות, הודעה מוקדמת וכד’). בנוסף קיימים הסכמי שכר קיבוציים ענפיים (Modern Awards) הקובעים שכר מינימום ותנאים בענפים שונים. סיום עבודה צריך להיעשות בהליך הוגן, שאם לא כן העובד יכול לפנות ל-Fair Work Commission בטענה של פיטורים שלא כדין. דיני העבודה באוסטרליה נחשבים מוגנים למדי לטובת העובד, בדומה למגמות בישראל, לכן על מעסיקים זרים להיוועץ בייעוץ משפטי כדי להימנע מהפרות (כמו תשלום מתחת לשכר המינימום הענפי, אפליה או העסקת מהגרים ללא אישור).

קניין רוחני: אוסטרליה היא צד לאמנות בינלאומיות בתחום הקניין הרוחני (אמנת פאריס, אמנת PCT, TRIPS וכו’), וחוקיה בתחום דומים לנורמות המקובלות. ניתן לרשום פטנט על אמצאה חדשה במשרד הפטנטים האוסטרלי (IP Australia), הפטנט תקף ל-20 שנה ומעניק בלעדיות בשטח אוסטרליה. סימני מסחר (Trademarks) נרשמים ל-10 שנים (ניתן לחדש). חשוב למשקיעים ויזמים ישראלים: רישום ישראלי אינו תקף באוסטרליה ויש לרשום בנפרד שם. דיני זכויות יוצרים באוסטרליה דומים לאלה שבישראל (הגנה אוטומטית ללא צורך ברישום), והפרתם מקימה עילה לתביעה אזרחית ואף פלילית. במידה וסטארטאפ ישראלי מרחיב פעילותו לאוסטרליה, עליו לוודא שהמותג שלו אינו מפר סימן מסחר אוסטרלי קיים, ולקבל ייעוץ מעורך דין קניין רוחני מקומי.

אוסטרליה מציעה סביבה משפטית עסקית מתקדמת ומגינה, עם חקיקה מקיפה בכל תחום, ממקרקעין ועסקאות מסחריות ועד מיסוי ותעסוקה. כל חוק מרכזי מעודכן מעת לעת (למשל, תיקוני 2020 ו-2025 לחוק ההשקעות הזרות להגבלת רכישות נדל”ן), ולכן יש לוודא תמיד התייעצות בעו”ד הבקיא בעדכונים האחרונים. רוב החוקים חלים גם על משקיעים ואזרחים זרים, אם כי בכמה תחומים (נדל”ן, הגירה, מיסוי) יש הוראות מיוחדות לזרים כפי שפורט.

למידע נוסף:

• Lexology, עדכון חוק להשקעות זרות בנדל”ן 2025
• AFR (באדיבות Reddit), שכר עורכי דין בכירים ודוגמת עו”ד רוברטסון
• אתר מידע למשקיעים זרים (CM Lawyers), השלכות אי-ציות לחוקי FIRB
• מדריך מיסוי Mondaq, עלויות שעתיות של עורכי דין באוסטרליה (להשוואה בחישוב עלויות ליווי משפטי)

הכלכלה האוסטרלית, תמונת מצב ופרויקטים עתידיים

אוסטרליה מתאפיינת בכלכלה חזקה, מגוונת ויציבה, אשר צמחה ברציפות כמעט שלושים שנה ברצף עד משבר הקורונה. בשנת 2024 מדורגת אוסטרליה ככלכלה ה-13 בגודלה בעולם מבחינת תמ”ג, עם תוצר של כ-1.7 טריליון דולר אמריקאי ושיעור תמ”ג לנפש מהגבוהים (מעל 60 אלף דולר). הכלכלה האוסטרלית מונעת על-ידי משאבי טבע עשירים (ענפי כרייה ומתכות, עפרות ברזל, זהב, גז טבעי נוזלי), חקלאות מתקדמת (אוסטרליה בין יצואניות המזון הגדולות), ומגזר שירותים מפותח (פיננסים, חינוך, תיירות ועוד).

התפתחויות עדכניות: לאחר התאוששות ממשבר הקורונה, אוסטרליה חווה צמיחה מתונה אך יציבה. הממשלה מתמקדת בהשקעות בתשתיות גדולות כדי להמריץ את המשק: על פי דו”ח Infrastructure Australia, צנרת הפרויקטים הציבוריים לחמש השנים הקרובות (2023–2028) נאמדת בלמעלה מ-213 מיליארד $, כולל כבישים, רכבות, נמלי תעופה ושדרוגי אנרגיה. לדוגמה, נמל התעופה הבינלאומי החדש של מערב סידני (Nancy-Bird Walton Airport) נמצא בבנייה וצפוי להיפתח ב-2026, בהשקעה כוללת של כ-5.3 מיליארד $. פרויקט זה, יחד עם הקמת “אירוטרופוליס” (מרכז עסקים ותעשייה סביבו), צפוי ליצור כ-200 אלף משרות חדשות באזור מערב סידני. הממשלה הפדרלית והמדינתית השקיעו כ-19 מיליארד $ בתשתיות תחבורה ותמיכה באזור כדי להבטיח את הצלחת שדה התעופה החדש.

במקביל, אוסטרליה מובילה מעבר לאנרגיה מתחדשת: מדינות כמו דרום אוסטרליה וכווינסלנד משקיעות בחוות סולאריות ואנרגיית רוח גדולות, ויש תוכניות מסובסדות לאחסון אנרגיה (סוללות) כדי להגיע ליעדי Net Zero עד 2050. פרויקט “Snowy 2.0”, תחנת אגירה שאובה בהרי האלפים האוסטרליים, נמצא בשלבי הקמה וייצר 2,000 מגה-ואט חשמל נקי, אם כי מתמודד עם עיכובים ועלויות שתפחו ל-5 מיליארד $ ויותר.

מגזר הטכנולוגיה וההשקעות הזרות: ממשלת אוסטרליה מעודדת חדשנות ומשיכת משקיעים זרים בתחומי טק. בעשור האחרון הוקמו מרכזי חדשנות בידי חברות גלובליות (דוגמת Google ו-Microsoft), ונעשים מאמצים למשוך סטארט-אפים באמצעות מענקים ותמריצי מס (כגון R&D Tax Incentive). נכון ל-2023, נסחרות בבורסה האוסטרלית ASX לא פחות מ-18 חברות ישראליות, מה שמעיד על קשרי ההון-סיכון בין המדינות. הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי נחתם בין ישראל לאוסטרליה ב-2017, ומאז מתקיימות תכניות האצה ו”פינקו-סקיצות” משותפות. תחום הסייבר, למשל, נהנה משיתוף פעולה ביטחוני ותעשייתי בין שתי המדינות.

פרויקטים עתידיים בולטים: מעבר לנ”ל, כמה יוזמות מעוררות עניין מיוחד בקרב משקיעים:

• הרכבת היבשתית המהירה (Inland Rail): פרויקט בתהליך תכנון שנועד לחבר בקו רכבת מהיר את מלבורן ובריזביין דרך פנים היבשת. עלותו מוערכת בכ-14 מיליארד $, וצפוי לקצר זמני שינוע סחורות באופן דרמטי.
• חידוש מרכז העסקים של מלבורן (Melbourne CBD Renewal): תכנית פיתוח רב-שנתית במרכז מלבורן להוספת מגדלי משרדים ירוקים ואלפי דירות, תוך שימור אתרים היסטוריים. משקיעים מאסיה וממזרח התיכון כבר נכנסו לפרויקטים אלו.
• מכרות ליתיום ומתכות נדירות: עם הגידול בביקוש לסוללות רכב חשמליות, אוסטרליה, כבעלת עתודות ליתיום גדולות, רואה גל של השקעות במכרות חדשים ובמפעלי זיקוק. חברות אמריקאיות וסיניות חתמו על עסקאות כרייה ארוכות טווח, תוך התחייבות לעמידה בתקני סביבה גבוהים.
• תעשיית החלל האוסטרלית: ב-2018 הקימה אוסטרליה סוכנות חלל לאומית (ASA) ומקדמת אזור שיגורים בדרום אוסטרליה. סטארט-אפים בתחום הננו-לוויינים ומשימות ירח מחפשים השקעות, והממשלה מעמידה מימון seed. זהו תחום חדש שצומח וצפוי להגיע לשווי מיליארדי דולרים בעשור הקרוב.
• הסכמי סחר חדשים: אוסטרליה לאחרונה חתמה על הסכמי סחר חופשי עם בריטניה (בתוקף מ-2023) ועם מדינות אסיה נוספות במסגרת RCEP. כמו כן מתקיים מו”מ עם האיחוד האירופי. פתיחת השווקים עשויה להוזיל יבוא ולטפח יצואנים מקומיים. יש דיבור גם על הידוק קשרי הסחר עם ישראל, כבר ב-2019 פורסם דו”ח היתכנות להסכם חופשי ישראל-אוסטרליה.

מה המשמעות למשקיע ולעסק הזר? כלכלה צומחת ופרויקטי ענק פירושם הזדמנויות רבות: חברות הנדסה ובנייה בינלאומיות יכולות להתמודד במכרזי תשתית, משקיעים מוסדיים יכולים להשתתף במימון (PPP), וסטארט-אפים ישראלים בתחום קלינטק, סייבר וחקלאות-טק מוצאים אוזן קשבת באוסטרליה המחפשת פתרונות. עם זאת, הכניסה לשוק חייבת להיעשות בתבונה: יש לבצע מחקר שוק מקדים, לבחון שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים (לדוגמה, דרך לשכות המסחר כמו Australia-Israel Chamber of Commerce), ולהבין את הרגולציה הספציפית לכל תחום (לדוגמה, תחום השירותים הפיננסיים בפיקוח קפדני של ASIC ו-APRA).

הכלכלה האוסטרלית נמצאת בנקודת איזון מעניינת, יציבה ובוגרת, אך עם רוח חדשה של השקעות בתשתית ובחדשנות. מי שבקיא במגמות אלה וערוך לפעול על פיהן, יוכל לנצל את הפוטנציאל הרב הגלום ב”ארץ הדרום” בשנים הקרובות.

למידע נוסף:

• משרד האוצר האוסטרלי, נתוני תמ”ג ותעסוקה 2024 (Budget Papers)
• Infrastructure Australia 2024, דוח קיבולת שוק התשתיות (pipeline $213B)
• ממשלת NSW, הודעה על סיום בניית טרמינל שדה תעופה מערב סידני
• DFAT, נתוני סחר והשקעות עם ישראל (חברות ישראליות בבורסת אוסטרליה)
• AICC (לשכת המסחר אוסטרליה-ישראל), דו”ח היתכנות להגברת הסחר (2020)

עורכי דין מובילים באוסטרליה ותחומי התמחותם

אוסטרליה התברכה באלפי עורכי דין מיומנים, אך קומץ מהם בולט ברמה הלאומית והבינלאומית בהישגיהם. להלן מספר דוגמאות של עורכי הדין המובילים במדינה (הרשימה אינה מדורגת):

• מארק ליבלר (Mark Leibler AC), נחשב לאחד מטובי עורכי הדין בתחום המיסוי והתאגידים באוסטרליה. ליבלר הוא שותף-בכיר במשרד Arnold Bloch Leibler, ועמד בראש מחלקת המיסוי של המשרד במשך עשרות שנים. בין לקוחותיו נמנים חלק מהעסקים והמשקיעים העשירים במדינה. מעבר לעבודתו המסחרית, ליבלר מוכר גם כמנהיג קהילתי, הוא כיהן כיו”ר המועצה האוסטרלית-יהודית לעניינים ציבוריים (AIJAC) ותרם לקידום פיוס עם האוכלוסייה האבוריג’ינית. בשנת 2018 הוענק לו אות Companion (דרגה גבוהה במסדר אוסטרליה) על פועלו.
• מארק רוברטסון (Mark Robertson KC), פרקליט (בריסטר) בכיר בתחום דיני המיסוי המוכתר כאחד היקרים באוסטרליה. רוברטסון, המייצג הן בעלי הון פרטיים והן חברות בענייני מיסוי מורכבים, ידוע בתעריף חסר התקדים שלו: הוא גובה עד כ-6,250$ לשעה, כ-50,000$ ליום דיונים. לשם השוואה, אפילו בריסטרים מובילים אחרים כמו ברט ווקר גובים כ-25,000$ ליום, כך שרוברטסון ניצב ברף עליון משל עצמו. מומחיותו הרבה ב”חוקי ההכנסה” הקנתה לו ביקוש עצום, ולקוחות מוכנים לשלם פרמיה עבור כישוריו.
• ברט ווקר (Bret Walker SC), אחד הבָּרִיסְטֶרִים הבולטים והוותיקים באוסטרליה. ווקר, הנושא תואר Senior Counsel (לשעבר Queen’s Counsel), היה יו”ר לשכת עורכי הדין של אוסטרליה בעבר, וידוע כ”פרקליט על” המעורב בתיקים חוקתיים ופליליים כבדי משקל. הוא הופיע בפני בית המשפט העליון האוסטרלי במספר פרשות תקדימיות, ושימש גם כתובע מיוחד לחקירות ממלכתיות ופדרליות (למשל, הוא מונה לחוקר מיוחד בנושא תנאי כליאה ועינויים). ווקר מזוהה עם יכולת טיעון חדה וניסיון עצום, ומשתכר סביב 25,000$ ליום הופעה בבית משפט.
• מייקל וינראם (Michael Winram), שותף במשרד Maddocks, מומחה בתחום דיני איכות הסביבה והתכנון העירוני. וינראם מוביל את קבוצת התכנון והסביבה בניו סאות’ ויילס במשרדו, ונחשב בעל חזון אסטרטגי ויכולת הנהגה. אחד מתיקיו האחרונים היה ייצוג קבוצה משבט ילידי (עם וויראג’ורי) בתביעת זכות קרקע (Native Title) חלוצית באזור עמק האנטר, מקרה שעשוי ליצור תקדים חשוב לטובת הקהילה האבוריג’ינית. הוא מעורב גם בפרויקטי תשתית גדולים, כגון ייעוץ לרשות התחבורה של NSW בהקמת קו הרכבת הקלה Parramatta Light Rail. עמיתיו רואים בו מנהיג משפיע המשלב מומחיות משפטית עם חזון קהילתי.
• אנדרו צ’קרברטי (Andrew Chakrabarty), פרקליט (Principal) במשרד Adero Law, המתמחה בתביעות ייצוגיות ובדיני עבודה. צ’קרברטי זכה להכרה ארצית כאשר היה מועמד סופי לפרס “עורך הדין הצעיר של השנה” בטקס Australian Law Awards 2023. הוא הוביל תביעה ייצוגית מורכבת בענף התחבורה (Sydney Trains) בשם אלפי עובדים שטענו לאי-תשלום שכר מלא, והשיג פיצוי של 18 מיליון דולר. בנוסף, צ’קרברטי התפרסם במאבקו למען עובדים זוטרים מול תאגידים גדולים, הוא מתאר עצמו כ”דוד הנלחם בגולייתים עתירי המשאבים”. מחוץ לבית המשפט, אנדרו פעיל כמנטור לסטודנטים למשפטים וכמנהיג בקהילת עורכי הדין ממוצא אסיאתי באוסטרליה.
• שריל פיליפס (Cheryl Phillips), עורכת דין בכירה בתחום ביטוח ודיני נזיקין, שותפה במשרד Wotton + Kearney. פיליפס התמחתה בניהול תביעות ביטוח גדולות, ובשנת 2024 הוכתרה לתואר “עורכת הדין של השנה” באוסטרליה בענף דיני הביטוח. הישג זה מעיד על מומחיותה ותרומתה לענף, במיוחד בטיפול בתביעות אחריות מקצועית ופיצויים מורכבים. פיליפס מוערכת גם כמנהלת צוות וכמנטורית לעורכי דין צעירים בפירמה שלה.
• אנדרו טולוק (Andrew Tulloch), פרקליט בתחומי התעופה והביטוח במשרד Colin Biggers & Paisley. טולוק זכה בתואר “עורך הדין של השנה” בתחום דיני התעופה לשנת 2024, לאחר שהוביל תיקים חדשניים של תביעות ביטוח בתחום התעופה. מומחיותו משתרעת על אירועים כמו תאונות אוויריות, תביעות אחריות יצרן בכלי טיס וסכסוכי ביטוח בינלאומיים. ההכרה בו מדגישה את מעמדה של פירמת CBP כאחת המובילות בטיפול במקרי ביטוח מורכבים.
• אנדרו סאקסטון (Andrew Saxton), עו”ד בכיר במשרד Meridian Lawyers, בעל מוניטין בתחום רשלנות רפואית. סאקסטון הוכר כ”עורך דין השנה” בתחום זה בשנת 2024, בזכות ניהול תיקים קשים של תביעות נגד מוסדות רפואיים ורופאים. הוא משלב בין ידע משפטי רפואי לבין הבנה רגישה של מצוקת נפגעי רשלנות, והביא לפיצויים משמעותיים לנפגעים. תיקים אלו מצריכים יכולת ניתוח מומחים רפואיים והצגת ממצאים מדעיים בפני בית המשפט, תחום שסאקסטון הצטיין בו.
• מלאני קוויקסלי (Melanie Quixley), עורכת דין בכירה במשרד Barry.Nilsson, מובילה בתחום ליטיגציית אחריות מוצר. קוויקסלי קיבלה את תואר “עורכת הדין של השנה” לשנת 2024 בתחום תביעות אחריות מוצר, לאחר שייצגה בהצלחה חברות בתחום מזון וצריכה בהגנה בפני תביעות המוניות. הישגיה כוללים הגנה על יצרנים בתביעות בגין מוצרים פגומים והפחתת חשיפות לפיצויים אדירים. היא גם מרצה מבוקשת בכנסים משפטיים על התפתחויות בדיני נזיקין ואחריות מוצר.
• ג’וליאן ברנסייד (Julian Burnside AO KC), פרקליט בכיר (King’s Counsel) המשלב קריירה מצליחה במשפט מסחרי עם מעורבות חזקה בזכויות אדם. ברנסייד ידוע במיוחד כקול מוביל נגד מעצרי מהגרים ומבקשי מקלט; הוא ייצג פרו-בונו ארגוני זכויות אדם בעתירות נגד מדיניות הממשלה לכליאת פליטים. לצד זאת, יש לו פרקטיקה ענפה במשפט מסחרי ותובענות ייצוגיות גדולות, והוא הופיע בתיקים פרופיל גבוה (ייצג אישים כמו איל ההון אלן בונד). בזכות תרומתו הוכתר ברנסייד כ-Officer במסדר אוסטרליה בשנת 2009 על פועלו בתחום זכויות אדם והמשפט. ברנסייד הוא גם סופר ומרצה, ודמות ציבורית שמוכרת מעבר לעולם המשפט.

נוסף לאישים אלה, קיימים כמובן רבים אחרים הראויים לאזכור, כגון ג’יליאן טריגס (הנציבה לשעבר לזכויות אדם באוסטרליה), אלן מאיירס KC (פרקליט-על מסחרי ונדבן), או דייוויד גונסקי (יועץ משפטי בכיר לשעבר וכיום איש עסקים מהבולטים במשק), המשותף לכולם הוא המוניטין של מצוינות משפטית וחדשנות בתחומם. עורכי דין אלו לא רק משרתים את לקוחותיהם אלא גם משפיעים על עצם התפתחות הדין וקהילת המשפט באוסטרליה.

למידע נוסף:

• Australasian Lawyer, רשימת המשפיעים 2024 (פרופיל וינראם וצ’קרברטי)
• Insurance Business Magazine, “עורכי הדין הטובים 2025” (פיליפס, טולוק, סאקסטון, קוויקסלי)
• Australian Financial Review, כתבה על שכר בריסטרים (רוברטסון, ווקר)
• ויקיפדיה: ג’וליאן ברנסייד, פרופיל מקצועי ופעילות לזכויות אדם

כיצד לבחור ולשכור עורך דין באוסטרליה, מדריך מעשי

בחירת עורך דין מתאים היא קריטית להצלחת ענייניכם המשפטיים. להלן מספר צעדים והמלצות לאיתור ושכירת עו”ד באוסטרליה, עם דגשים מיוחדים עבור לקוחות ישראלים:

1. הגדרת הצרכים וההתמחות הדרושה: בראש ובראשונה, הגדירו באיזה תחום משפטי אתם זקוקים לעזרה. מערכת המשפט רחבה ומפוצלת למומחיות, ישנם עורכי דין המתמקדים בנדל”ן, אחרים בדיני חברות, הגירה, מיסים, ליטיגציה, דיני משפחה וכו’. אם למשל אתם מתכננים רכישת נכס, עדיף עו”ד מקרקעין (Conveyancing Solicitor); להקמת עסק, עו”ד מסחרי; להסדרת ויזה, עו”ד הגירה (או סוכן הגירה מורשה); לסכסוך בבית משפט, ליטיגטור מנוסה. הגדרה מדויקת של סוג השירות תחסוך זמן ותבטיח שתפנו למומחה הרלוונטי.

2. בדיקת הסמכה ורישוי: ודאו שלעורך הדין יש רישיון תקף במדינת אוסטרליה המתאימה. כל עו”ד חייב להחזיק תעודת עיסוק (Practising Certificate) מטעם לשכת עורכי הדין המדינתית. ניתן לבדוק באתר הלשכה (Law Society) של המדינה את רשימת עורכי הדין המורשים. כמו כן, רצוי לוודא שאין נגד העו”ד תלונות משמעת חמורות או השעיות. זכרו שגם יועצים זרים חייבים ברישום מסוים: עורך דין זר שאינו מוסמך מקומי יכול לפעול רק כיועץ לענייני דין זר, ואינו רשאי לייצג בבית משפט או לייעץ בדין האוסטרלי בלי הסמכה מחדש. לכן, אם פניתם לעורך דין שהוא בעצמו ישראלי אך אינו מוסמך באוסטרליה, ודאו שהוא עובד בשיתוף פעולה עם עו”ד מקומי בעל רישיון, או שהוא רשום כ-“Australian Registered Foreign Lawyer” לצורך ייעוץ בדין ישראלי.

3. חיפוש ואיתור מועמדים: אפשרויות החיפוש מגוונות:

• המלצות וקשרים אישיים: דרך קהילת העסקים, מכרים, או הקהילה היהודית המקומית. בערים כמו סידני ומלבורן יש ריכוזי ישראלים ויהודים, לעיתים מומלץ לשאול בקבוצות קהילה או פורומים (למשל קבוצות פייסבוק של ישראלים באוסטרליה) להמלצה על עו”ד “נבדק”.
• אינדקסים מקצועיים מקוונים: לשכות עורכי הדין המדינתיות מציעות מנוע חיפוש לפי תחומי עיסוק. יש גם פלטפורמות כמו Lawpath ו-LegalVision המחברות בין לקוחות לעורכי דין לפי תחום ובמודל שכר טרחה ידוע מראש.
• חיפוש בגוגל ובאתרים משפטיים: למשל, חיפוש “Israeli lawyer in Australia” או “עו”ד דובר עברית אוסטרליה” עשוי לאתר משרדים המפרסמים שירות לקהל דובר עברית. ואכן, ישנם משרדים המספקים שירות דו-לשוני. לדוגמה, משרד עורכי דין אהרוני (המנוהל על ידי עו”ד ישראלי) מציין באתרו באוסטרליה כי הוא מעניק שירות בעברית ללקוחות אוסטרלים בנושאי ירושה בישראל. באופן דומה, קיימים עורכי דין ורואי חשבון ישראלים שפועלים באוסטרליה ומסייעים לגשר על פערי השפה והתרבות.

4. ראיון ובדיקה ראשונית: צרו קשר עם 2-3 עורכי דין פוטנציאליים לשיחת היכרות (לעיתים שיחת ייעוץ קצרה ניתנת ללא עלות או בעלות מופחתת). בשיחה:

• הסבירו את הצורך שלכם ושאלו מה ניסיונו של העו”ד בתחום הזה.
• בחנו את התקשורת: האם הוא קשוב? ברור בהסבריו? במיוחד אם אינכם שולטים באנגלית משפטית, חשוב שעורך הדין יוכל להסביר מושגים באנגלית פשוטה או אף לספק תמצית בעברית. יש עורכי דין אוסטרלים דוברי עברית, ואלו יכולים להקל על לקוחות שאינם בטוחים בשפה. אם אין, שקלו לשכור מתורגמן מקצועי לפגישות קריטיות, או לבקש תרגום מסמכים לעברית.
• שאלו על שכר הטרחה הצפוי: האם התעריף (fee) יהיה לפי שעה, לפי מחיר קבוע לפרויקט, או אחוז מהעסקה (נהוג בחלק מתיקי נזיקין “No win, no fee”). לפי הכללים באוסטרליה, עורך הדין חייב לספק לכם הסכם שכר טרחה כתוב (Costs Agreement) המפרט את אופן החיוב, התעריף ומועדי התשלום. אל תחששו לדון בעלויות בגלוי, לעיתים תוכלו גם להשוות בין הצעות מחיר מכמה עורכי דין ולנהל משא ומתן מסוים. לדוגמה, בתיקים סטנדרטיים כמו רכישת דירה או עריכת צוואה, ייתכן שניתן לקבל שכר טרחה קבוע במקום לפי שעה (ראו פירוט בהמשך לגבי טווחי מחירים טיפוסיים).
• בדקו זמינות: האם העו”ד יהיה זמין במסגרת לוח הזמנים הדרוש לכם (למשל, עסקת נדל”ן דורשת זמינות מיידית להכנת חוזה תוך ימים)? והאם הוא עצמו יטפל בתיק או יעביר אותו לעוזר זוטר במשרד?

5. בדיקת רקע והמלצות: מומלץ לערוך “בדק בית” קטן: חפשו באינטרנט פסקי דין או חדשות שבהם הופיע עורך הדין, לקרוא ביקורות או המלצות מלקוחות (אם זמינות), וכדומה. אפשר לבקש מהעו”ד הפוטנציאלי הפניה ללקוח קודם שמוכן לשתף בחוויה (בתיקים לא רגישים). אם מדובר בעסקה גדולה, בדקו שעורך הדין לא בניגוד עניינים (למשל, לא מייצג את הצד שכנגד או לקוח מתחרה משמעותי).

6. התאמת תרבותית ושפתית: עבור לקוחות ישראלים, פערי התרבות עלולים לפעמים לגרום לאי-הבנות. חשוב לבחור עו”ד שמבין את סגנון התקשורת שלכם. הישראלים ידועים בגישתם הישירה והמהירה, בעוד תרבות העסקים האוסטרלית נוטה להיות מנומסת, מדודה ובירוקרטית יותר. עורך דין בעל ניסיון בעבודה עם ישראלים (או דובר עברית) יוכל לתווך את הפער הזה. הוא יבהיר לכם אילו התנהגויות או ציפיות יש לשנות (למשל, באוסטרליה מקובל שכל הסכמה תהיה מתועדת בכתב רשמי, “שיחת מסדרון” או הבטחה בע”פ מקבלים תוקף רק אחרי אישור חוזי). יתרה מזו, עו”ד כזה יוכל להסביר לצד השני (השותף העסקי או הרגולטור האוסטרלי) על הרקע שלכם, אם צריך, ולמנוע כשלים שנובעים מהבדלי סגנון.

7. חתימת הסכם והגדרת מסגרת העבודה: לאחר שבחרתם בעורך דין, תקבלו כאמור הסכם שכר טרחה (Costs Agreement) המפרט את היקף העבודה, העלויות המשוערות, שיטת החיוב (לפי שעה, תשלום קבוע או שילוב), הוצאות נלוות שעליכם לכסות (אגרות, תרגומים, נסיעות), ועוד. קראו מסמך זה היטב ודאו שהכל ברור. באוסטרליה, נוהג טוב הוא גם לקבל Letter of Engagement, מכתב פתיחה מהעו”ד המסכם את הבעיה המשפטית כפי שהבין, את מטרותיכם, ואת צעדי הפעולה הראשונים.
הרגישו בנוח לשאול שאלות לפני החתימה: למשל, האם העלות כוללת מע”מ (GST)? מה המדיניות אם יידרשו שעות נוספות מעבר לצפוי? האם יהיו עדכונים שוטפים? זכויותיכם כלקוחות מוגנות ע”י כללי האתיקה, בין היתר, עורך הדין חייב לשמור על סודיות מוחלטת, לפעול בנאמנות לטובתכם, ולעדכן אתכם בהתפתחויות.

8. תקשורת שוטפת וניהול התיק: במהלך הטיפול, שמרו על ערוץ תקשורת פתוח. וידאו שאתם מקבלים עדכונים תקופתיים או לפי אבני דרך (למשל: “הגשנו מסמך לבית המשפט”, “קיבלנו טיוטת חוזה מהצד השני” וכו’). אל תהססו לבקש הבהרות על מונחים באנגלית שאינכם מבינים, זה תפקידו של עורך הדין לתרגם לכם את ה”עורכדינית” לשפה מובנת. חלק מהלקוחות הישראלים נוטים “להציף” בשאלות וטלפונים, זכרו שבתשלום לפי שעה כל התכתבות איתכם עשויה להתחייב; לכן רכזו שאלות וקבעו שיחה בעת הצורך. מצד שני, חשוב להרגיש בנוח, עורך דין טוב יוצר אווירה שבה הלקוח לא מפחד לשאול.

9. התמודדות עם פערי זמן ומרחק: אם אתם פועלים מישראל והעו”ד באוסטרליה, קחו בחשבון את הפרשי השעות (7-8 שעות בחורף, 9 בימי שעון קיץ ישראלי). תאמו שיחות בשעות מתאימות לשני הצדדים. מרבית העבודה יכולה להיעשות באמצעות מייל, זום וטלפון, דבר שהיה נכון עוד לפני עידן הקורונה אבל כיום מקובל לגמרי. במידת הצורך, ניתן לתת לעו”ד ייפוי כוח ממרחק כדי שיחתום בשמכם על מסמכים (נקרא “Power of Attorney”, ייפוי כוח). בחלק מהמקרים, למשל רכישת נדל”ן, תידרש נוכחות פיזית בעת חתימה סופית או לפחות אימות חתימה נוטריוני; תכננו זאת מראש. נציין שגם בישראל וגם באוסטרליה קיימים נוטריונים המוסמכים לאמת מסמכים למימוש מעבר-לים, למשל, אם עו”ד אוסטרלי מבקש מלקוחו הישראלי מסמך מאומת, ניתן לגשת לנוטריון בישראל שיאשרו באפוסטיל. עורך הדין שלכם ידריך אתכם במקרה כזה.

10. שמירת תיעוד והתנהלות כספית: שימרו אצלכם עותקים של כל המסמכים, המיילים וההתכתבויות עם העו”ד. ודאו שאתם מקבלים חשבונות מפורטים בהתאם למוסכם, למשל, אם חיוב לפי שעות, הקבלות אמורות לציין כמה שעות הוקדשו בכל תקופה. חוקי אוסטרליה אף מחייבים חשבון נאמנות נפרד לכספי לקוחות: אם אתם מפקידים סכום דרך העו”ד (למשל, פיקדון על דירה), הוא יחזיקו בחשבון נאמנות ולא בכספו שלו, וידווח לכם על תנועות בו. נקודה חשובה: באוסטרליה (כמו בישראל) מקובל שכל מחלוקת על שכר טרחה תיפתר בפיקוח לשכת עורכי הדין, ויש מנגנון תלונה במקרה הצורך, אבל עדיף כמובן למנוע זאת באמצעות תקשורת פתוחה וסיכום מראש על שכר הטרחה בחוזה התקשרות.

בחירת עו”ד דומה לבחירת שותף מקצועי לדרך: חפשו מישהו שבקיא בתחום הנדרש, שאתם סומכים עליו ומרגישים עמו בנוח מבחינת כימיה ותקשורת. לקוחות ישראלים רבים מדווחים שחוויית העבודה עם עורכי דין אוסטרלים היא חיובית בזכות המקצועיות והיסודיות, אך הצלחת היחסים תלויה גם בכם, בהתאמת ציפיות נכונה ובניהול נכון של הקשר.

למידע נוסף:

• מדריך Sydney Lawyers, דרכי תמחור ושיקולים בבחירת עו”ד
• Law Council of Australia, הנחיות לעורכי דין זרים (היתרים ואיסורים)
• אתר משרד עורכי דין ישראלי באוסטרליה, שירות ללקוחות בעברית

מחירון משוער, כמה עולים שירותים משפטיים באוסטרליה?

עלויות שכר טרחה משפטי משתנות מאוד בהתאם לסוג השירות, ניסיונו של עורך הדין ומורכבות העניין. עם זאת, להלן טווחי מחירים טיפוסיים (במטבע דולר אוסטרלי, AUD) עבור מגוון שירותים משפטיים נפוצים באוסטרליה, כדי לתת מושג כללי (המחירים כוללים מע”מ של 10% אלא אם צוין אחרת):

1. פגישת ייעוץ ראשונית: רבות ממשרדי עו”ד מציעים שיחת היכרות קצרה ללא עלות. לאחר מכן, פגישת יעוץ של שעה עם עו”ד עשויה לעלות בסביבות $200–$400 (תלוי במשרד ובוותק).
2. שעת עבודה של עורך דין בכיר: עו”ד מנוסה (15+ שנות ניסיון) במשרד מוביל עשוי לגבות $550–$880 לשעה. שותפים בכירים מאוד אף מתקרבים לעיתים ל-$1,000 לשעה במשרדי צמרת.
3. שעת עבודה של עורך דין זוטר: עו”ד צעיר (עד 5 שנות ניסיון) יגבה בדרך כלל $220–$440 לשעה. מתמחים (Paralegals) ושנה ראשונה יכולים להיות בסביבות $150–$200 לשעה.
4. הכנת חוזה או מסמך משפטי פשוט (לדוגמה: NDA, תנאי שימוש באתר): לרוב מוצע במתכונת פיקס פרייס. מסמך סטנדרטי עשוי לעלות $500–$1,500 בהתאם לאורכו ולמורכבות. למשל, עריכת מדיניות פרטיות לאתר חברה על ידי עו”ד מסחרי עולה כ-$600 + מע”מ כפוליסה קבועה.
5. בדיקת חוזה או מתן חוות דעת על הסכם קיים: אם יש לכם חוזה ורוצים שעו”ד יעבור עליו, התמחור יכול להיות לפי שעה (בטווחים שצוינו לעיל) או סכום גלובלי. לדוגמה, סקירת חוזה שכירות מסחרי גדול עשויה להיות בהצעת מחיר קבועה של $2,500 + מע”מ.
6. מכתב התראה / דרישה (Letter of Demand): מסמך רשמי המנוסח על ידי עו”ד וכולל איום בנקיטת הליכים אם לא יקוימו תנאים. הכנת מכתב כזה מוצעת לעיתים במחיר פיקס; נפוץ לראות עלות סביב $1,500 + מע”מ.
7. רישום והקמת חברה פרטית (PTY LTD): מלבד אגרת הממשלה (כ-$600 לרישום חברה חדשה נכון ל-2025), משרדים רבים יגבו עמלה בעד השירות. ישנם שירותים מקוונים מוזלים (כ-$300 נוספים), או עורכי דין שיכינו את כל המסמכים תמורת $600–$1,200 (כולל ניסוח תקנון חברה, החלטות דירקטוריון ראשון וכו’). אכן, פלטפורמת LegalVision מציעה הקמת חברה במחיר קבוע של $600 + מע”מ.
8. רישום סימן מסחר (Trademark): כולל בדיקת סימן, הכנת הבקשה והגשה ל-IP Australia. לעיתים מוצע במחיר פיקס של כ-$1,200–$1,800 (לא כולל אגרת ממשל של ~$250). לדוגמה, חבילה נפוצה היא $1,500 + מע”מ עבור רישום סימן מסחר אחד.
9. עריכת צוואה סטנדרטית: שירות נפוץ ליחידים ומשפחות. לפי דיווחי משרדים, צוואה בסיסית (ליחיד ללא נאמנויות מורכבות) עולה $300–$600, ולזוגות כ-$800–$1,200 (שתי צוואות הדדיות). צוואה מורכבת הכוללת נאמנויות, נכסים מרובים וכו’ יכולה להגיע ל-$1,500–$3,000. יצוין כי מוסדות ציבוריים (כמו Public Trustee) מכינים צוואות פשוטות לעיתים בחינם או בעלות סמלית למי שעומד בקריטריונים.
10. טיפול בירושה (צו קיום צוואה / צו ירושה): שכר הטרחה לניהול עיזבון דרך בית משפט נע בטווח רחב לפי גודל העיזבון. בתיק פשוט, הגשת בקשה לצו קיום צוואה יכולה לעלות $2,000–$5,000 כולל אגרות. משרדים מסוימים עובדים גם באחוזים מערך העיזבון, אך חוקי חלק מהמדינות מגבילים זאת.
11. עסקת רכישת נדל”ן (ייצוג קונה, Conveyancing): השירות כולל הכנת חוזה, בדיקות, וטיפול בהעברת הבעלות. דמי העברת בעלות משתנים לפי מדינה: בממוצע ארצי כ-$1,000–$2,000 לעסקה טיפוסית. בניו סאות’ ויילס ובוויקטוריה לעיתים יותר, סביב $1,500–$2,500, עקב שוק נדל”ן מורכב. לעומת זאת, במדינות קטנות או בעסקאות פשוטות אפשר גם $800. שימו לב שיש גם עלויות נלוות (שוליות) כגון חיפוש רישומים, תשלום מס בולים וכד’ שאינן כלולות בשכר הטרחה.
12. עסקת מכירת נדל”ן (ייצוג מוכר): לרוב במחיר דומה לייצוג קונה, לעיתים מעט נמוך יותר (כי אין צורך בבדיקות מקיפות, רק בהכנת חוזה ומו”מ על תנאים). אפשר להעריך $800–$1,800 בממוצע.
13. ליטיגציה אזרחית, תיק קטן (עד $50,000): תיקים בבית משפט מקומי/ערכאה נמוכה, כמו תביעת צרכן או סכסוך חוזי קטן, עשויים לעלות $5,000–$15,000 בסה”כ. חלק גדול מהעלות זה ימי הופעה בבית משפט: יום דיון בערכאה נמוכה מתומחר לרוב בסביבות $2,200–$3,300 ליום לעורך דין, לא כולל הכנה.
14. ליטיגציה אזרחית, תיק מורכב (בערכאה גבוהה): בתביעות בסכומים גבוהים בבתי משפט מחוזיים או עליונים, העלות יכולה להגיע למאות אלפי דולרים. טווח נפוץ לתיק בינוני (נניח תביעה עסקית של $1 מיליון) הוא $50,000–$100,000 הוצאות משפטיות. עלות הופעה של בריסטר בכיר ביום בבית משפט עליון יכולה להיות $5,000+ (ולמעלה מזה אם KC ידוע). לדוגמה, בריסטרים ידועים גובים $6,000 ליום ויותר, כפי שצוין לעיל.
15. ייצוג בעבירת תעבורה/דין פלילי פשוט: למשל, נהיגה בשכרות או עבירה קלה אחרת. משרדים פליליים מציעים לעיתים חבילה להופעה בדיון יחיד בעלות $2,000–$3,000. אכן לדברי מומחים, שכר הטרחה לעו”ד בהליך פלילי לא-מורכב בבית משפט מקומי הוא כ-$2,200–$3,300 ליום.
16. תיק פלילי מורכב (פשע חמור): במקרים של אישומים חמורים (סחר בסמים, מרמה גדולה וכו’) המתנהלים בבית משפט מחוזי או עליון, העלויות גבוהות מאוד. פרקליט הגנה בכיר עשוי לגבות $4,000–$6,000 ליום דיונים, ועבודת הכנה ממושכת. תיק רציני עלול בקלות לעבור $100,000 על שכר טרחה (במקרה של משפט ארוך עם מושבעים).
17. טיפול בבקשת ויזה והגירה: שכר הטרחה של סוכני הגירה ועורכי דין להגשת ויזה תלוי בסוג הויזה. לדוגמה, עבור ויזת מיומנויות (Skilled Migration) מדווח על ממוצע של $2,500–$6,600 לטיפול מלא בבקשה (לא כולל אגרת הממשלה). ויזות משפחתיות (בת זוג, הורה) לעיתים מורכבות יותר ויכולות להגיע גם $7,000–$10,000 כלל העלויות. חלק מהסוכנים מציעים מסלול מוזל אם הלקוח ממלא טפסים בעצמו והם רק בודקים (למשל $800–$1,500 לייעוץ).
18. נוטריון ציבורי (Notary Public): באוסטרליה נוטריונים הם בדרך כלל עורכי דין ותיקים המוסמכים לכך, ומספרם קטן. עלות אימות מסמך יחיד אצל נוטריון נעה לרוב בין $100 ל-$200 (תלוי במספר החתימות). אימות תצהיר או יפוי כוח בינלאומי עשוי להיות $150–$300. אם יש צורך באפוסטיל (אישור משרד החוץ על חתימת הנוטריון, נדרש למסמכים המיועדים לחו”ל), זו אגרה נוספת של כ-$90.
19. שירותי גישור (Mediation): בסכסוכים אזרחיים מורכבים, נהוג למנות מגשר ניטרלי (לעיתים עו”ד בכיר או שופט בדימוס). התעריף יכול להיות $3,000–$6,000 ליום גישור, המחולק בין הצדדים. יש גם מגשרים זוטרים הזמינים ב-$250–$500 לשעה למקרים קטנים.
20. הכנת בקשה לפטנט או פטנט פרוביזורי: עורכי פטנטים (Patent attorneys) גובים בנפרד ממשרדי עורכי דין, לעיתים. עריכת בקשת פטנט פרוביזורית עולה בערך $3,000–$5,000 עבור אמצאה פשוטה, ואילו בקשה מלאה יכולה להגיע $5,000–$10,000 ואף יותר (תלוי בתחום הטכנולוגי). אגרות הממשלה להגשה הן כ-$370 לבקשה פרוביזורית וכ-$470 לבקשה מלאה, בנוסף.

כמובן, כל המחירים לעיל הם הערכה גסה בלבד. סוג השירות, היקפו, דחיפותו ומוניטין בעל המקצוע, כולם ישפיעו על המחיר בפועל. עם זאת, התרשים מלמד על סדרי גודל: יש שירותים בסיסיים שנמדדים במאות דולרים, בעוד הליכים משפטיים מורכבים יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפים. לקוחות נבונים ישוו מחירים, יבקשו הצעת מחיר כתובה ויוודאו שהבינו את מנגנון החיוב (למשל, האם שכר הטרחה כולל הוצאות או לא). באוסטרליה, החוק מחייב עורכי דין בשקיפות מלאה בעלויות מול הלקוח, ובהסכמה מראש על שכר הטרחה בחוזה התקשרות, כך שלקוח יכול וצריך לשאול שאלות ולדרוש הבהרות כדי למנוע הפתעות.

שיתוף פעולה מקצועי, אנשי מקצוע נוספים לצידו של עורך הדין

עורכי דין באוסטרליה עובדים לעיתים קרובות בצוותא עם בעלי מקצוע אחרים כדי לספק ללקוח מענה הוליסטי. להלן חמישה בעלי מקצוע מרכזיים המשולבים תדיר בעבודה לצד עורכי הדין:

• רואה חשבון (Accountant, CPA): בעניינים עסקיים, מיסויים ופיננסיים, רו”ח הוא שותף טבעי לעורך הדין. למשל, בהקמת חברה או בעסקת רכישה, עורך הדין יטפל בהיבטים המשפטיים (חוזים, רגולציה) בעוד רואה החשבון מייעץ בהיבטי מס, מבנה כספי, ביקורת דוחות וכו’. לקוחות זרים בפרט זקוקים לעיתים לתכנון מס דו-לאומי, שילוב של עו”ד ורו”ח המומחים באמנות מס ובדיני שתי המדינות יבטיח פתרון אופטימלי. לעתים פירמות גדולות מציעות “One Stop Shop” שבו צוות משולב של עורכי דין ורו”חים עובד על העסקה.
• סוכן נדל”ן (Real Estate Agent): בעסקאות מקרקעין, לצד עו”ד הנדל”ן ישנו מתווך הנדל”ן שמסייע באיתור הנכס, בתיווך בין מוכר לקונה ובניהול המו”מ המסחרי הראשוני. סוכן הנדל”ן מכין חוזה מכר ראשוני (בטיוטה סטנדרטית) שמועבר לעו”ד להשלמות ועריכה סופית. שיתוף הפעולה ההדוק הזה נמשך עד השלמת העסקה, הסוכן מביא את העסקה לסגירה מבחינה מסחרית, והעו”ד דואג לבדיקות משפטיות ולרישום. באוסטרליה קיים מקצוע “מעביר בעלות” (Conveyancer) שאינו עו”ד, בעיקר במדינות כמו ויקטוריה ו-SA, המורשה לטפל בצד הטכני של העברת נכסים; לעיתים עורך הדין יסתייע בו או שהלקוח יכול לשכור conveyancer במקום עו”ד בעסקאות פשוטות.
• יועץ משכנתאות/בנקאי מימון (Mortgage Broker/Banker): ברכישת נכס או הקמת עסק, המימון מהבנק הוא רכיב קריטי. עורך הדין של הקונה יכול לעבוד במקביל ליועץ המשכנתאות שדואג להשגת ההלוואה. הבנק מצידו ממנה לרוב עו”ד מטעמו להכנת מסמכי המשכנתא ורישום שיעבוד על הנכס, כלומר, בתהליך סגירת עסקת נדל”ן ייתכן ויהיו לפחות שני עורכי דין: אחד לקונה, אחד לבנק. יועץ המשכנתאות מתאם את תנאי ההלוואה, והעו”ד מוודא שהתנאים משולבים נכון בחוזה (למשל, העסקה כפופה לקבלת מימון עד תאריך מסוים). באוסטרליה, עורכי הדין רגילים לעבוד יד ביד עם גורמי המימון, למשל, בתאריך ה-settlement (ההשלמה), העו”ד והבנק מתאמים העברת כספים מקוונת באמצעות מערכת PEXA.
• נוטריון (Notary Public): כאמור, נוטריון הוא עורך דין המוסמך לאמת חתימה ומסמכים לשימוש בינלאומי. לעורכי דין רגילים אין סמכות לאשר אפוסטיל או תרגום רשמי, לשם כך הם יפנו את הלקוח לנוטריון. לדוגמה, משקיע ישראלי שקונה נכס באוסטרליה יצטרך אולי יפוי כוח נוטריוני לשליח מטעמו, או אימות דרכון, עורך הדין יסייע להכין את המסמכים אך הנוטריון יחתום ויאשר סופית. לעיתים עורכי דין במשרדים גדולים עצמם נוטריונים ומספקים שירות זה in-house, ובמקרים אחרים מזמינים נוטריון חיצוני.
• מתורגמן/מתרגם מוסמך: כשיש פערי שפה, בעיקר בעבודה עם לקוחות שאינם דוברי אנגלית, נעזרים במתרגמים. בישראל מוכר מוסד “נוטריון מתרגם” אבל באוסטרליה אין נוטריון שמתרגם; תחת זאת, קיימים מתרגמים מוסמכים (NAATI translators). לדוגמה, לקוח ישראלי המציג מסמך בעברית בבית משפט אוסטרלי, צריך תרגום מוסמך לאנגלית. עורך הדין ידאג להמליץ על מתרגם נאמן (או חברת תרגום משפטי) ויאמת שהתוכן המתורגם נכון. גם בפגישות או בעדות בבית משפט ניתן להזמין מתורגמן סימולטני אם העד/הלקוח לא שוטף באנגלית. כך, עורך הדין והמתורגמן עובדים בצמוד כדי להעביר את המידע ללא איבוד משמעות.

אנשי מקצוע נוספים שעורכי דין משתפים עמם פעולה יכולים לכלול מעריכי שווי (Valuers) לביצוע הערכת שווי של נכס או נזק, יועצי תכנון פיננסי, מומחים טכניים (כגון מהנדסים בהליכי בנייה), רופאים מומחים (לתמיכה בתביעות נזיקין רפואיות) ועוד, הכול בהתאם לסוג התיק. הרעיון המרכזי הוא שהטיפול המשפטי מתבצע בתוך מארג מקצועי רחב, והעו”ד פעמים רבות משמש כ”מנצח תזמורת” המתאם בין כלל היועצים לטובת הלקוח.

למידע נוסף:

• Law Society NSW, מדריך Conveyancing, תפקיד עו”ד ומעביר בעלות (2022)
• אתר רשות ניירות ערך אוסטרלית, הנחיות לשיתוף פעולה בין יועצים פיננסיים לעורכי דין (ASIC Guidelines)
• אתר לשכת הנוטריונים, הסבר על תפקיד הנוטריון באוסטרליה (2023)

ליווי משפטי מותאם לקהלי יעד שונים

סוגים שונים של לקוחות זקוקים לסיוע משפטי באוסטרליה בהקשרים מגוונים. עורכי דין מנוסים מתאימים את הליווי והייעוץ בהתאם לפרופיל הלקוח. להלן מספר דגשים עבור קהלי יעד נפוצים:

• תיירים ומבקרים מזדמנים: תיירים בדרך כלל אינם זקוקים לשירותי עו”ד אלא אם נקלעו לצרה לא צפויה, למשל, מעורבות בתאונת דרכים, מעצר עקב קטטה, או אישומי תעבורה חמורים. במקרים כאלה חיוני ליצור קשר עם עורך דין מקומי הבקיא במשפט הפלילי/תעבורתי. תייר ישראלי צריך לדעת שיש לו זכות לקבל מתורגמן בבית משפט אם אינו מבין את השפה, וזכות להתקשר לקונסוליה הישראלית. חברות ביטוח נסיעות מסוימות כוללות כיסוי לשכר טרחת עו”ד חירום בחו”ל, לכן מומלץ לתייר ליצור קשר גם עם הביטוח שלו. תרחיש נוסף: תייר המעוניין להאריך אשרת שהייה, זהו נושא הגירה, וכדאי לקבל ייעוץ משפטי מסוכן הגירה כדי להימנע מהפרת תנאי ויזה. על אף שתיירים אינם צרכני משפט שוטפים, במקרה של תקלה חשוב לפנות במהירות לייעוץ משפטי ולא לנסות להתמודד לבד מול מערכת לא מוכרת.
• רוכשי נדל”ן זרים (משקיעי נדל”ן): מי שאינו תושב אוסטרליה ורוצה לקנות נכס בה (דירה, בית או נכס מסחרי) ניצב מול רגולציה וסדרי דין מורכבים כפי שתואר לעיל. עו”ד מקרקעין ילווה את הרוכש החל משלב בדיקת הנכס, ביצוע חיפושים בטאבו, אימות שאין שעבודים, בדיקת התאמה לדרישות מועצת ההשקעות הזרות (FIRB), ועד ניהול המו”מ על חוזה הרכישה. ליווי זה כולל לעיתים קרובות גם ייעוץ על מבנה אחזקה, למשל, האם לרכוש כיחיד, באמצעות חברה אוסטרלית או באמצעות נאמנות, בהתחשב בהיבטי מס ומגבלות חוק. עורכי הדין יכינו ויגישו בשמו של הלקוח בקשה ל-FIRB אם נדרש, ויוודאו שכל התנאים (כגון התחייבות לסיים בנייה בפרק זמן מסוים) מובנים לרוכש. בנוסף, משקיע נדל”ן זר יקבל מהעו”ד הדרכה לגבי מס הרכישה הנוסף ויתר החבויות השנתיות (מס קרקע לזרים וכו’), ויתכנן איתו דרכי מימון. בקיצור, תפקיד העו”ד כאן קריטי למנוע טעויות יקרות (כגון קניית נכס ללא אישור, מה שעלול לגרור קנסות ומכירה כפויה). עו”ד מנוסה בליווי זרים ישמש גם חוליה מקשרת עם סוכן הנדל”ן, הבנק, הנוטריון והמתורגמן לפי הצורך, על מנת להביא את העסקה לסגירה חלקה במסגרת החוק.
• אנשי עסקים ויזמים: ליזמים, בעלי חברות וסטארטאפיסטים יש צרכים משפטיים רחבים: החל מבחירת מבנה ההתאגדות, דרך עריכת הסכמי מייסדים ובעלי מניות, הגנה על קניין רוחני, גיוסי הון, רגולציה בענף הפעילות, ועד דיני עבודה בעת העסקת צוות. משרד עורכי דין מסחרי באוסטרליה יכול לשמש כ”General Counsel” חיצוני לחברה חדשה, לספק את כל סל השירותים המשפטיים תחת קורת גג אחת. לדוגמה, יזם ישראלי המקדם סטארטאפ בפארק החדשנות בסידני יצטרך ליווי בהקמת ישות משפטית מקומית, ניסוח חוזי השקעה מול קרנות, רישום פטנטים וסימני מסחר באוסטרליה, והבטחת עמידה בכל דרישות החוק (כמו חוקי הגנת הפרטיות, רישיונות ספציפיים לתעשייה, וכו’). עו”ד מיומן ידריך את היזם גם בהבדלים מהסביבה הישראלית, למשל, התנאים המסחריים המקובלים בחוזים אוסטרליים, נורמות של משא ומתן (ייתכן שפחות אגרסיבי מהמקובל בישראל), וחובות גילוי מקיפות יותר (לדוגמה בהנפקת מניות יש חובת גילוי מפורטת למשקיעים). בנוסף, כאשר איש עסקים ישראלי באוסטרליה מתכוון לשכור עובדים מקומיים, העו”ד יסייע בעריכת חוזי עבודה בהתאם לדיני העבודה האוסטרליים (למשל הכללת סעיפי NES ואי-תחרות תקפים במדינה החדשה). במידה והעסק מתרחב, עורכי דין יהיו מעורבים גם בעריכת חוזי שכירות לעסק, התקשרויות עם ספקים ולקוחות מקומיים, ופתרון סכסוכים מסחריים אם יתעוררו (באמצעות התכתבות משפטית, גישור או פנייה לערכאות). במילים אחרות, עו”ד מסחרי טוב הוא שותף לדרך של איש העסקים, המאפשר לו להתמקד בפיתוח העסק תוך שהצד המשפטי מטופל כראוי.
• משקיעים זרים בשוק ההון ובחברות: משקיע שאינו תושב, המבקש להשקיע בעסקים אוסטרליים או בשוקי ההון (למשל לרכוש אחוזי בעלות בחברה, או להשקיע במיזם משותף), צריך הכוונה משפטית הן כדי להבין את זכויותיו והגנותיו והן כדי לציית לחוק. לדוגמה, משקיע ישראלי הרוכש מניות בחברת סטארטאפ מקומית יצטרך עו”ד שיבדוק עבורו את הסכם תנאי ההשקעה (Term Sheet), יוודא שהחוזה הסופי (Shareholders Agreement) מעניק לו את כל הזכויות המובטחות (כגון Board Seat, מנגנוני Anti-dilution וכד’), וכן שהחברה פועלת כחוק (ביצעה הקצאות מניות כדין, רשומה אצל ASIC וכו’). בהשקעות גדולות ייתכן שגם כאן נדרש אישור FIRB (אם ההשקעה נחשבת רכישה של “עסק אוסטרלי” בשווי גבוה, יש ספי דיווח). עוד היבט הוא מיסוי בינלאומי, משקיע זר ישלם לרוב מס ניכוי במקור על דיבידנדים וריבית באוסטרליה, ועשוי לקבל זיכוי במס בישראל לפי אמנת המס. עורך הדין בשיתוף יועץ המס ידריכו כיצד לבצע את ההשקעה דרך מבנה אופטימלי (למשל דרך חברה זרה) להפחתת כפל מס וחבות חוקית. בנוסף, עו”ד יכול לסייע למשקיע להכיר את מנגנוני אכיפת החוק המקומיים, למשל, כיצד מגישים תביעת ניירות ערך אם התגלה שרומה, או כיצד להתגונן אם הוא עצמו נתבע. ככל שמדובר בהשקעות בבורסה (ASX), ישנן רגולציות של רשות ני”ע (ASIC) לגבי דיווח על החזקה מהותית, וחובות במקרה של הצעת רכש, משקיע זר זקוק לליווי כדי לא להפר כללים אלו בשגגה.
• ישראלים המתכננים רילוקיישן לאוסטרליה: קהל זה כולל משפחות או יחידים העוברים לגור ולעבוד במדינה. מעבר כזה מעורר שאלות משפטיות רבות: החל מקבלת אשרה מתאימה (ויזת עבודה, ויזת משקיע, תושב קבע), דרך התאקלמות במסגרת החוקית (פתיחת חשבון בנק, מספר מס מקומי, TFN, רישיון נהיגה אוסטרלי), ועד להתאמת המעמד האישי (נישואים, גירושים, משמורת ילדים) לפי הדין המקומי. לדוגמה, משפחה ישראלית שעוברת לסידני תרצה אולי לערוך צוואה חדשה לפי החוק האוסטרלי ולהבין מה הדין לגבי רכושה בישראל. עורכי דין המתמחים ברילוקיישן ילוו את הלקוח בכל שלבי המעבר: בשיתוף עם סוכן הגירה יגישו בקשות אשרה; לאחר מכן ייעצו לגבי דיני המיסוי האישי, מתי להפוך לתושב לצרכי מס באוסטרליה, כיצד מדווחים על נכסים בישראל, האם למכור נכסים לפני העזיבה כדי להימנע ממס רווחי הון כפול ועוד. גם נושאים כמו הכרה הדדית ברישיונות מקצוע (למשל עו”ד ישראלי שרוצה לעבוד כאוסטרלי, עליו לעבור הליך הסמכה, ראה בהמשך) או זכויות ביטוח לאומי ופנסיה, מצריכים הבנה משפטית. עבור בעלי משפחות, ייתכן צורך בהסכמי ממון/גירושין תקפים במדינה החדשה, או בהתאמת הסכמי גירושין ישראליים למציאות באוסטרליה (למשל אכיפת פסקי דין בענייני מזונות בישראל דרך מערכת ה-Reciprocal Enforcement באוסטרליה). עורך דין הבקיא גם בדין הישראלי וגם באוסטרלי הוא נכס במקרה כזה, ישנם מספר משרדים המתמחים בדיוק בקהל זה ומציעים “Relocation Package” משפטי מקיף.
• עורכי דין בינלאומיים ושת”פ בין-משרדי: גם עורכי דין עצמם מהווים לעיתים “לקוחות” המחפשים שיתוף פעולה. למשל, משרד עורכי דין ישראלי עם לקוח שמבקש לפעול באוסטרליה יפנה למשרד מקומי לשתף פעולה בתיק (Referral). עורכי דין בינלאומיים מתעניינים באפשרויות לעבוד או להיות מורשים באוסטרליה, כפי שתואר, ניתן להירשם כ-foreign lawyer או לעבור תהליך הסמכה. קיימים רשתות מקצועיות (כגון International Bar Association) המפגישות בין משרדים אוסטרליים לישראליים לצורך החלפת הפניות וידע. דוגמה לשת”פ: עסקת M&A חוצת-גבולות שבה חברה אוסטרלית רוכשת סטארטאפ ישראלי, צוות משפטי משולב משתי המדינות יעבוד יחד, כאשר כל צד מכסה את המשפט המקומי שלו והתנאים מוסדרים כך שיכבדו את שני הדינים. עורכי דין בינלאומיים גם מתאמים לעיתים הליך בוררות בינלאומי, למשל בסינגפור או לונדון, שבו הדין החל הוא זר; במצב כזה עו”ד אוסטרלי עשוי להופיע בשיתוף עו”ד זר בפני טריבונל. בקצרה, עולם המשפט העסקי הפך גלובלי, ועורכי דין מכל העולם למדו לשתף פעולה כמו צוות אחד לטובת לקוחות רב-לאומיים.

למידע נוסף:

• Lexology, מדריך משקיעים זרים בנדל”ן: חובות FIRB ורגולציות
• DFAT, מידע על אשרות והסכמי רילוקיישן לישראלים (Working Holiday, וכו’)
• Law Council, מידע על הסמכת עו”ד זר באוסטרליה

טעויות נפוצות של משקיעים זרים, הונאות, פערי תרבות ו”פרצות” שכדאי להיזהר מהן

כניסה לשוק חדש מלווה לעיתים במהמורות שזר שאינו בקיא עלול למעוד בהן. להלן כמה טעויות נפוצות ופערים שיש לשים אליהם לב במיוחד כשישראלים פועלים בסביבה המשפטית האוסטרלית:

• אי-עמידה בדרישות חוקיות (Approvals) ו”חיתוך פינות”: אחת השגיאות הקריטיות היא התעלמות או חוסר מודעות לדרישות החוקיות הייחודיות לזרים. למשל, היו מקרים שמשקיעים זרים רכשו נכסים בלי לקבל אישור FIRB, מתוך מחשבה שלא יתגלה, והתוצאה הייתה הרסנית: קנסות של מאות אלפי דולרים, חיוב למכור את הנכס, ולעיתים אפילו איום בעונש פלילי. טעות אחרת היא רישום נכס או חברה ע”ש בן משפחה או חבר מקומי כדי לעקוף מגבלות, מה שקרוי “נאמנות צללים”. לדוגמה, יש זרים שמקימים חברה אוסטרלית כביכול בבעלות מקומית אך למעשה שולטים בה, רק כדי לרכוש דרכה בית אסור לרכישה. רשויות אוסטרליה מודעות לתרגילים כאלה ואם מגלים, הסנקציות חמורות. כלל ברזל: פעלו בשקיפות ובכנות מול הרשויות, אל תנסו “לתחמן”; במקום זאת, התייעצו כיצד כן ניתן להגשים את מטרתכם במסגרת החוק (ייתכן שקיימים מסלולי חריג או מבנים חוקיים ראויים).
• הונאות חוזים ונדל”ן: לצערנו, משקיעים זרים מהווים לעיתים מטרה לנוכלים בשל חוסר היכרותם עם השוק. דוגמה בולטת היא תרחיש של “חטיפת נכס” (Property Hijack): נוכל מתחזה לבעל נכס, מוכר אותו למשקיע התמים, נוטל את הכסף ונעלם, בעוד הבעלות האמיתית לא הועברה כי המוכר לא היה באמת הבעלים. מקרים כאלה התרחשו באוסטרליה בעיקר כאשר בעלי נכסים שהו מחוץ למדינה לתקופה ממושכת, והנוכלים ניצלו זאת. משקיע בינלאומי עלול לא להבחין בנורות אזהרה כמו מחיר נמוך מדי או דרישה להעברת כסף לחשבון חשוד. לכן הכרחי לערב עו”ד בעסקה, עורכי דין יבצעו בדיקות זהות ובעלות מקיפות (title search) ויוודאו שהמוכר הוא אכן בעל הזכויות. עוד הונאה: הבטחות לתשואה מובטחת גבוהה בצורה לא ריאלית בנדל”ן (“Guaranteed Rent 10% לשנה!”), היה ותשמעו זאת, חשדו. תמיד בקשו שהבטחות שכאלה יעוגנו בחוזה רשמי ואם לא, סביר שמדובר בפיתיון רמייה.
• פערי תרבות במו”מ ותקשורת: סגנון המו”מ הישראלי הישיר עשוי להתפרש באוסטרליה כאגרסיבי או חסר נימוס אם לא נזהרים. לדוגמה, הפסקת אדם באמצע דיבורו או הרמת קול נתפסת מאוד בשלילה. כבר קרה שיזם ישראלי באוסטרליה נפגש עם משקיעים מקומיים, ובגלל סגנון דיבורו התקיף נוצר רושם שלילי שפגע בהשקעה. גם שימוש ביותר מדי הומור ציני או סרקזם עלול לגרום לאי-הבנה. מנגד, ישראלים עלולים לפרש בטעות את הנימוס האוסטרלי כהסכמה או ויתור, למשל, הצד השני אומר “Yes, we should look into that” (“כן, נבחן זאת”) ומתכוון בעצם “לא בהחלט” או דחייה מנומסת. עורך דין מקומי שמכיר את שני העולמות יכול לתווך בתקשורת: הוא יוודא שאתם לא מפספסים סירוב מרומז מצד שותף אוסטרלי, ויעזור לכם להביע עמדות בתקיפות אך בצורה מתקבלת. הפער התרבותי קיים גם בכתב, מייל עסקי באוסטרליה ייפתח לרוב בפנייה רשמית ומנומסת (“Dear John,”) ויכלול מילות נימוס. ישראלים שמדלגים על גינונים אלה עלולים להיחשב כלא מכבדים. הקפדה על כללי תרבות העסקית המקומית היא חלק מתפקידו העדין של עורך הדין במסגרת ליווי עסקאות.
• הסתמכות יתר על הכרות אישית ואמון במקום חוזה כתוב: בישראל נהוג לעיתים לסגור דברים “בחדרי חדרים” ולתת אמון שמילה זו מילה, לעומת זאת באוסטרליה (ובעולם האנגלו-סקסי בכלל) יש חשיבות עצומה לחוזה כתוב ומפורט. זר שלא מקפיד להעלות על הכתב כל הבנה, עלול למצוא עצמו ללא הגנה. למשל, יזם ישראלי הגיע להבנות שותפות עם קולגה אוסטרלי על כוס קפה, אך כשהעסק פרח, הצד השני חזר בו וטען שאין חוזה מחייב. בית המשפט האוסטרלי לא יכיר ב”זיכרון דברים” בלתי פורמלי או הבטחות בע”פ בקלות, במיוחד אם החוק דורש כתב (כמו בעסקאות מקרקעין). לכן אל תוותרו על חוזה כתוב מכל סיבה, גם אם הצד השני אומר “אין צורך, אנחנו חברים”. עורך הדין יתעקש לתעד הכל. זה מגן על שני הצדדים ומונע סכסוכים עתידיים. בנוסף, הימנעו מלחץ לחתום מיידית על חוזה שלא הבנתם עד הסוף, קחו זמן לקרוא, תרגמו אם צריך, והתייעצו. אוסטרליה מעניקה למשל “תקופת צינון” לרוכשי דירות יד ראשונה, נצלו אותה להתייעצות ולא כנקודה לחתימה פזיזה.
• התעלמות מהוצאות נלוות ומיסוי מקומי: משקיעים לעיתים מתרכזים רק במחיר העסקה ומתעלמים מה”שוליים”, מסים, אגרות, עלויות רגולציה, ואז הרווח הנקי נמוך מהצפוי או נהיה הפסד. למשל, משקיע נדל”ן ישראלי רכש דירה ולא ידע על מס ארנונה כפול לזרים; פתאום גילה שהוא משלם אלפי דולרים בשנה מעבר למקומי. דוגמה אחרת: יזם שהקים חברת סטארט-אפ התרשל ברישום ל-GST בזמן, ואחרי שנה קיבל דרישת תשלום מע”מ רטרואקטיבי וקנס. אלה “מלכודות” שניתן למנוע ע”י קבלת ייעוץ מראש, עו”ד ורו”ח יכולים לספק רשימת צ’ק-ליסט של כל ההוצאות והחובות הנלוות. אל תסתמכו על הערכות מהשוק הישראלי, הוצאות העסקה באוסטרליה שונות (למשל, שכר טרחת עורכי דין בנדל”ן משולם בכל צד בנפרד, בעוד בישראל נהוג שהקונה והמוכר חולקים בעלות עו”ד אחד, דבר שאינו מקובל שם).

הזר המבקש להצליח באוסטרליה צריך לגלות ענווה ולהשקיע בלמידת ה”שְטח” המשפטי והעסקי המקומי. רבים מהכשלים ניתנים למניעה על-ידי התייעצות מוקדמת, העסקת בעלי מקצוע מיומנים, וקבלת “תרגום” תרבותי של הנורמות. כפי שאומרים, “מה שלא יודעים, יכול להזיק”; אז ודאו שאתם יודעים, או שלפחות יש לצידכם מי שיודע.

שאלות נפוצות (FAQ)

שאלה: האם אני חייב לשכור עורך דין לצורך רכישת נכס נדל”ן באוסטרליה?
תשובה: באופן פורמלי החוק אינו מחייב קונה דירה לשכור עורך דין, אך למעשה כמעט כולם משתמשים בשירות משפטי דרך עו”ד או Conveyancer. הסיבה היא שהליך הקנייה כרוך בבדיקות מורכבות (סטטוס רישום, עיקולים, מסים), בעריכת חוזה ועמידה בתנאי רגולציה לזרים. עו”ד מוודא שהעסקה חוקית ובטוחה, ולכן זהו “ביטוח” הכרחי. במיוחד למשקיע זר, מומלץ בחום להסתייע בעורך דין כדי להימנע מטעויות יקרות.

שאלה: איך ניתן לבדוק שעורך דין אוסטרלי הוא מורשה ואמין?
תשובה: כל פרובינציה מנהלת רשימת עורכי דין מוסמכים. ניתן לחפש את שם העו”ד באתר לשכת עורכי הדין המדינתית (לדוגמה Law Society of NSW או VIC) ולוודא שיש לו רישיון פעיל (Practising Certificate). כמו כן, אפשר לבדוק אם היו נגדו צעדי משמעת פומביים. דרך נוספת היא לבקש ממנו את מספר רישיונו ולוודא מול הלשכה. עורכי דין באוסטרליה כפופים לכללי אתיקה מחמירים, לכן בדיקה פשוטה זו מספקת ביטחון.

שאלה: מה ההבדל בין Solicitor לבין Barrister באוסטרליה?
תשובה: בקצרה, Solicitor הוא עורך דין המטפל בכל העניינים מול הלקוח, ייעוץ, הכנת מסמכים, ניהול עסקאות והליכים לפני משפט. Barrister הוא פרקליט המתמחה בהופעה בבתי משפט גבוהים ובטיעון בפני שופטים. ה-Solicitor שוכר Barrister לטפל בדיונים מורכבים בבית המשפט בשם הלקוח. מבחינת הלקוח, הוא פוגש בעיקר את הסוליסיטור; הבריסטר ייכנס לתמונה רק אם יש דיון משפטי רציני. בישראל אין חלוקה כזו וכל עו”ד יכול לטעון בבית משפט, אבל באוסטרליה זו הפרדה מקצועית מקובלת.

שאלה: אני עו”ד ישראלי, האם אני רשאי לעבוד כעו”ד באוסטרליה?
תשובה: כדי לעסוק בעריכת דין אוסטרלית (לייעץ בדין המקומי ולייצג בערכאות) עליך לעבור תהליך הסמכה מחדש. התהליך כולל הערכת ההשכלה והניסיון שלך ע”י רשויות ההסמכה (Legal Admissions Board), השלמת קורסי השלמה (אם נדרשים) כמו מקצועות בדין האוסטרלי ובחינת מקצועיות (יכול להיות גם התמחות קצרה). לאחר מכן ניתן להתקבל לעריכת דין במדינה ספציפית. לחלופין, כעו”ד זר מישראל, אתה יכול להירשם כ-Australian-Registered Foreign Lawyer, זה מאפשר לך לספק ייעוץ בדין הישראלי על אדמת אוסטרליה ובינלאומי, אך לא לייעץ בדין האוסטרלי המקומי. רבים מעורכי הדין הישראלים באוסטרליה פועלים תחת מסגרת זו או נכנסו כתלמידי משפט להשלמת התואר המקומי.

שאלה: כמה עולה לשכור עורך דין באוסטרליה לשעה או לפרויקט מסוים?
תשובה: העלויות משתנות. באופן גס, עורך דין בעל 5 שנות ניסיון עשוי לגבות ~$400 לשעה, ועורך דין בכיר מאוד יכול לגבות $800 לשעה. יש גם אפשרות להסכם שכר טרחה קבוע עבור משימות מוגדרות, למשל, הקמת חברה בעלות כ-$600–$1,000, או עריכת חוזה סטנדרטי ב-$1,000–$2,000. חשוב לקבל מראש מהעו”ד הערכת עלות או הצעת מחיר כתובה. לפי החוק האוסטרלי, מעל סף עלות מסוים על העו”ד לספק הסכם עלויות מפורט, כך שלקוח תמיד רשאי לבקש ולקבל שקיפות מלאה. לפרטים נוספים, ראו במחירון שהובא לעיל במדריך.