עורך דין

המשפט הצ’כי, המכונה לעתים קרובות הסדר המשפטי של הרפובליקה הצ’כית právní řád České republiky, הוא מערכת הכללים המשפטיים בתוקף בצ’כיה, ובקהילה הבינלאומית היא חברה בה. מערכת המשפט הצ’כית שייכת לענף הגרמני של התרבות המשפטית הקונטיננטלית משפט אזרחי. תחומים עיקריים במשפט הציבורי והפרטי מחולקים לענפים, ביניהם משפט אזרחי, פלילי, מנהלי, פרוצדורלי ומשפט עבודה, ומקודדים באופן שיטתי.

עורך דין מומלץ

החוק הכתוב הוא הבסיס לסדר המשפטי, ומקור החוק החשוב ביותר הוא : תקנות משפטיות מעשי הפרלמנט, וכן חקיקה מואצלת, אמנות בינלאומיות (לאחר שאושררו על ידי הפרלמנט ופרסמו, וכדומה. ממצאי בית המשפט החוקתי של הרפובליקה הצ’כית, שבהם חוק או חלקו בוטל כבלתי חוקתי. הוא מפורסם על ידי הספר Sbírka zákonů המתפרסם מעת לעת, בקיצור Sb. (“אוסף חוק”, “קול.”), ו- Sbírka mezinárodních smluv, בקיצור Sb. ms (“אוסף אמנות בינלאומיות”).

מערכת החוק והצדק בצ’כיה נמצאת בהתפתחות מתמדת מאז שינוי המשטר ב-1989. בשנת 1993, חוקקה חוקת צ’כיה, אשר מניחה את שלטון החוק, מתווה את המבנה והעקרונות של ממשל דמוקרטי ומכריזה על זכויות אדם וזכויות של האזרח. מאז 2004, החברות באיחוד האירופי פירושה עדיפות של דיני האיחוד האירופי על פני החוק הצ’כי בתחומים מסוימים. לאחרונה, חוק פלילי חדש לגמרי נכנס לתוקף בשנת 2010, והקוד האזרחי בעקבותיו בשנת 2014.

מקורות משפט
מקורות המשפט הצ’כי הם (בסדר היררכי זה):

החוקה Ústava ומעשים חוקתיים ústavní zákony
אמנות בינלאומיות שאושררו על ידי הפרלמנט mezinárodní smlouvy ratifikované parlamentem
חוקים שאומצו על ידי הפרלמנט zákony přijaté parlamentem, שפורסמו החלטות של בית המשפט החוקתי
חקיקה נגזרת: פקודות ממשלה nařízení vlády והודעות של משרדים vyhlášky ministerstev; פעולות חקיקה של גופי שלטון עצמי טריטוריאליים: פקודות אזוריות krajské vyhlášky ופקודות עירוניות obecní vyhlášky
חוקי הפרלמנט ותקנות משפטיות אחרות נכנסות לתוקף ביום פרסום פרסמו) באוסף החוקים הרשמי Sbírka zákonů, בקיצור Sb. – Coll. – כאשר מתייחסים לחוקים), אם כי הם עשויים להיכנס לתוקף ב- תאריך מאוחר יותר.
אמנות בינלאומיות מתפרסמות באופן דומה באוסף האמנות הבינלאומיות Sbírka mezinárodních smluv, בקיצור Sb.ms.

חוק חוקתי
חוקה צ’כית כתובה, והיא מורכבת מכמה אקטים חוקתיים (אחד מהם חוקת צ’כיה, יחד הם ידועים בתור הסדר החוקתי של הרפובליקה הצ’כית ústavní pořádek.

ניתן לראות את החוקה כמעוגנת, מכיוון שקשה יותר לאמץ, לתקן, להוסיף או לבטל חוקים חוקתיים מאשר חוקים רגילים של המדינה. נדרש רוב מיוחד (רוב על חוקתי) של שלוש חמישיות מכלל הצירים ורוב מיוחס של שלוש חמישיות מכלל הסנטורים הנוכחים.
זאת כדי לקדם המשכיות ויציבות של המערכת הפוליטית.

האקטים החוקתיים החשובים ביותר הם:

חוק חוקתי מס’ 1/1993. החוקה של הרפובליקה הצ’כית
החלטה מס’ 2/1993. המשלבת את אמנת זכויות היסוד וחירויות היסוד
חוק חוקתי מס’ 110/1998. על ביטחון צ’כיה
חוק חוקתי מס’ 347/1997. על יצירת יחידות שליטה עצמיות טריטוריאליות גבוהות יותר
חוקת צ’כיה משנת 1992 מכריזה על ריבונות (ממשל עצמי) של העם ועל ערכי החירות והדמוקרטיה. הוא מגדיר את הפרדת שלושת הרשויות במערכת של איזונים ובלמים. היא מעניקה את הסמכות המחוקקת לפרלמנט הצ’כי הנבחר בציבור המורכב משני לשכות, לשכת הצירים והסנאט. הסמכות המבצעת מתחלקת בין הנשיא לראש הממשלה. הוא מתאר את תפקוד מערכת המשפט, במיוחד בית המשפט החוקתי. שני מוסדות נוספים מוקמים, הבנק הלאומי של צ’כיה ומשרד הביקורת העליון.

מגילת זכויות היסוד וחירויות היסוד Listina základních práv a svobod הוא מסמך מגילת זכויות שחוקקה בשנת 1991 על ידי הרפובליקה הפדרטיבית של צ’כוסלובקיה. בצ’כיה הוא נשמר בשלמותו ומהווה חלק מהסדר החוקתי (כלומר בעל תוקף משפטי זהה לחוקה).
היא מניחה את קדושתן של זכויות האדם הטבעיות וחירויות היסוד וכן את זכויות האזרחים (הפוליטיות), השוויון בפני החוק, זכויות המיעוטים וכן הלאה.

החוקה שונתה ברצינות בפברואר 2012, והציגה הצבעה עממית שנויה במחלוקת של נשיא צ’כיה :

חוק חוקתי מס’ 71/2012.
אמנות בינלאומיות
עם הצטרפותה לאיחוד האירופי, צ’כיה התחייבה לכבד את עקרון העליונות של המשפט האירופי על המשפט הצ’כי בתחומים מוגדרים.

האמנה החשובה ביותר בקטגוריה זו היא האמנה של מועצת אירופה להגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד.

חוקים שאומצו על ידי הפרלמנט
תחומים עיקריים במשפט הצ’כי מקודדים בצורה שיטתית.

חוק פלילי
החוקים החשובים ביותר בתחום המשפט הפלילי הם:

חוק מס’ 40/2009, החוק הפלילי
חוק מס’ 141/1961, חוק סדר הדין הפלילי
חוק מס’ 218/2003, על משפט פלילי לנוער
מאז 2010, המשפט הפלילי הצ’כי מוסדר בעיקר, אם כי לא רק, על ידי החוק הפלילי משנת 2009 trestní zákoník, הקובע את המשפט הפלילי המהותי. החוק הרגולטורי המקיף להליך הפלילי הוא חוק ההליכים הפליליים משנת 1961 trestní řád. שני הקודים משלימים על ידי Juvenile Criminal Justice Act 2003, העוסק בעבריינים לכאורה בגילאי 15 (סף האחריות הפלילית וכן גיל ההסכמה המשפטית ו-17.

עד 2009, חוק הקוד הפלילי בתוקף החל משנת 1961. למרות תיקונים רבים שנעשו מאז 1989, הוא עדיין התאים לאידיאולוגיה הקומוניסטית, המכוונת להענשת אויבים הנראים של המשטר הסוציאליסטי. כחלק מהמאמץ לרפורמה מקיפה בחוק ובמשפט, נכתב קודיפיקציה חדשה לגמרי. משרד המשפטים הכריז על כך כ”עבודה משוכללת שמקורה בניסיון ובידע של מומחה מוביל במשפט פלילי”, שניתן להשוות בגאווה לקודים פליליים מודרניים של מדינות דמוקרטיות אחרות.

מטרת הקודיפיקציה של 2009 הייתה להתאים את מערכת המשפט הפלילי לשאר אירופה. השינוי העיקרי שהכניס הקוד היה מעבר מתפיסה מהותית לפורמלית של עבירה פלילית. דבר נוסף שעורכי הדין המנסחים את קוד 2009 חשבו, וביטאו אותו בתחום תעריפי הענישה, היה מאזן חדש של ענישה מול השפעת שיקום על העבריין. מצד אחד אנו רואים את גזרי הדין בגין פשע zločin אשר נושאים עונש של 5 שנים לפחות. מצד שני, קטגוריה חדשה שנוצרה של עוונות přečin מציגה שורה של משפטים קהילתיים alternativní tresty, כולל החזר קהילתי veřejně prospěšné práce או מעצר בית domácí vězení. הקוד גם מוציא את השימוש בסמים מחוץ לחוק.

הפרות חוק פחות חמורות נקראות הפרות přestupek. אלה אינם מטופלים בדרך כלל על ידי בתי המשפט אלא נענשים על ידי המשטרה במקום, או באמצעות הליך מול ועדה ברשות המקומית או העירונית, או לעתים גוף מינהלי אחר. התוצאה אינה הרשעה, ולכן ענישה כזו לא תפגע ברישו הפלילי של האשם. בדומה לפעולות מנהליות אחרות, ניתן לערער על תוצאות הליך זה באמצעות הליך הצדק המנהלי.
דוגמה אופיינית להפרות בחוק הצ’כי הן עבירות נהיגה.
(בעולם המשפט המקובל, מעשים הנכללים בקטגוריה זו יסווגו כעבירות סיכום.

חוק מס’ 200/1990 בנושא עבירות
מאז 2012, החוק הצ’כי מכיר גם באחריות פלילית של תאגידים בגין עבירות שבוצעו על ידי עובדי תאגיד, כאשר הם פועלים מטעמו, בהוראת הדירקטוריון או נציג אחר של החברה, או בשל היעדר פעולתם. במקרים כאלה, לא רק יחידים יועמדו לדין, אלא גם את התאגיד ניתן להעמיד לדין על אותה עבירה ולהיענש בשלל אמצעים, החל מצווים מסוימים, דרך קנסות וחילוט ועד פירוק החברה.

חוק מס’ 418/2011 קול’, בדבר אחריות פלילית של אנשים משפטיים וההליכים נגדם

משפט אזרחי
החוקים העיקריים המסדירים תחום זה הם:

חוק מס’ 89/2012 קול. הקוד האזרחי
חוק מס’ 99/1963 קול. סדר הדין האזרחי
חוק מס’ 500/2004 קול. קוד הנוהל המנהלי
הקוד האזרחי קובע תחומי הליבה של המשפט הפרטי. יש לו חמישה חלקים. החלק הראשון מוקדש למעמד משפטי של אדם כפרט. השני מסדיר את דיני המשפחה – למשל מוסד הנישואין ואת הזכויות והחובות של בעל ואישה, הורים וילדים. למרות שהקוד כולל שותפות רשומה, הוא אוסר במפורש אימוץ לאדם בשותפות רשומה. השאר עוסקים בעיקר בזכויות קניין.

תקנת הקוד האזרחי החל מה-1 בינואר 2014 היא תוצאה של אחת עשרה שנות עבודה של הוועדה לתיקון מחדש של משרד המשפטים. יחד עם חוק התאגידים המסחריים וחוק המשפט הבינלאומי הפרטי הוא מהווה קודיפיקציה מלאה של המשפט הפרטי בצ’כיה.
היא מביאה רגולציה חדשה ומודרנית של יחסים הנשלטים על ידי המשפט האזרחי, תוך שימת דגש על זכויות אישיות, בחירה חופשית/יותר בחירה בעת כתיבת צוואה או רגולציה מאוחדת של חוקי חובה.

פסיקה
תיאורטית, הפסיקה אינה מוגדרת כמקור משפט בצ’כיה. למרות זאת, להחלטות בתי המשפט, דהיינו בתי המשפט העליון ובית המשפט החוקתי, יש השפעה משמעותית על שיטת המשפט הצ’כית מאז 1989. ממצאי בית המשפט החוקתי נחשבים למקור משפט, ומחייבים את בתי המשפט הכלליים. אם בית משפט קמא יפסוק נגד “פסיקות עקביות” של בית המשפט העליון בעניין המשפט, עליו לנמק מפורט, ולעתים קרובות זו יכולה להיות סיבה להצלחת ערעור.
מערכת זו מבוססת במידה רבה על הפרשנות של מערכת המשפט עצמה לחוקה, בטענה שהיא מעניקה לאזרחים יכולת חיזוי והגינות.
פסקי הדין המשמעותיים ביותר של שני בתי המשפט מתפרסמים באוסף החוקים הרשמי.

היסטוריה

בארצות צ’כיה, תהליך היווצרות החקיקה המודרנית מתוארך לעידן האבסולוטיזם הנאור, כאשר הם היו חלק מרכזי מהאימפריה האוסטרית. הרפורמות בממשל היו במידה רבה עבודתם של הקיסרית מריה תרזה ובנה יוסף השני, שהשתתפו ביצירת הקוד האזרחי הראשון של המדינה ב-1787, שנקרא Josephinisches Gesetzbuch. זה היה קדימון לקודיפיקציה המקיפה של המשפט האזרחי בשנת 1811, הידוע בשם Allgemeines bürgerliches Gesetzbuch (ABGB). ABGB התקבל בשנת 1918 על ידי צ’כוסלובקיה, בין מדינות יורשות אחרות, אך רק עבור אדמות צ’כיות (בוהמיה, מורביה ושלזיה האוסטרית), בעוד סלובקיה שמרה על החוק המקובל של הונגריה. למרות שעודכן פעמים רבות, החוק האוסטרי הזה נשמר בצ’כוסלובקיה, יחד עם הדואליות המשפטית, עד שנת 1950, אז הוכרז “הקוד האזרחי האמצעי”, שיוחלף בקרוב על ידי הקוד האזרחי משנת 1964, שיהיה בתוקף עד “קוד אזרחי חדש”, שנחקק ב-2009, ייכנס לתוקף ב-2014.

בעקבות קודמיהם להארה, Constitutio criminalis Josephina משנת 1707 ו- Constitutio criminalis Theresiana משנת 1768, נחקקו הקודים הפליליים הצ’כוסלובקיים החשובים ביותר ב-1950, 1961 ו-2009.

ההיסטוריה של החוקתיות הצ’כוסלובקית מתחילה בהיווצרותה של צ’כוסלובקיה העצמאית מתוך חורבותיה של אוסטריה-הונגריה. ב-1918 נחקקה בחוקת הביניים של צ’כוסלובקיה בחופזה, והקימה את הרפובליקה עם נשיאה והפרלמנט הזמני שלה.

החוקה הצ’כוסלובקית משנת 1920 צלחה אותה, בהשראת החוקות הדמוקרטיות המערביות, ובאופן שנוי במחלוקת, העמידה את האומה הצ’כוסלובקית. זה נמשך לאורך הרפובליקה הראשונה ומלחמת העולם השנייה. בשנת 1948 נחקקה מה שנקרא חוקת התשיעי במאי לאחר ההפיכה הקומוניסטית – שימור כמה מוסדות דמוקרטיים (זכויות אדם, חלוקה חלקית של שלוש הסמכויות, מערכת משפט עצמאית), אם כי המציאות הפוליטית של המדינה חרגה ממנה באופן קיצוני.. חוקת צ’כוסלובקיה משנת 1960, המושפעת מחוקות סובייטיות, מכונה לעתים קרובות “החוקה הסוציאליסטית”.

הוא שינה את שמה של המדינה לרפובליקה הסוציאליסטית הצ’כוסלובקית והגדיר אופי סוציאליסטי, ולא דמוקרטי, של המדינה, והציג את התפקיד המוביל של המפלגה הקומוניסטית של צ’כוסלובקיה. חוקת 1960 נשארה בתוקף עד 1992, אם כי בשנת 1968 היא שוונתה באופן מהותי על ידי החוק החוקתי על הפדרציה הצ’כוסלובקית – זה הפך את המדינה האחדותית לפדרציה של הרפובליקה הסוציאליסטית הצ’כית והרפובליקה הסלובקית הסלובקית. שינויים קיצוניים נוספים נחקקו לאחר חילופי המשטר ב-1989, אך התברר שהם קצרי מועד, שכן ב-1992 חוקתה של צ’כיה הוכרזה לאחר חלוקת צ’כוסלובקיה, ונכנסה לתוקף ב-1993.