רשות המסים בישראל היא הרשות הממשלתית האחראית על גביית המסים במדינה. הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר 2004 בעקבות החלטת ממשלה לאחד את אגפי גביית המס שהיו נפרדים קודם לכן, אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, אגף המכס והמע״מ (מס ערך מוסף) ויחידת שע״ם (שירות עיבודים ממוחשבים). מטרת האיחוד הייתה לרכז תחת הנהלה אחת את נושא גביית המסים, ולהקנות לה סמכות חוקית לאכוף את כלל חוקי המס הרלוונטיים. הרשות פועלת כיחידת סמך של משרד האוצר. נכון להיום, מועסקים ברשות המסים כ-5,500 עובדים בפריסה ארצית.

מדי שנה גביית המסים על ידי רשות המסים מהווה את עיקר תקציב המדינה. בשנת 2022 למשל גבתה רשות המסים כ-412 מיליארד ש”ח מסים ואגרות, סכום המממן כ-96% מסך פעילות הממשלה בשנה זו. לצורך השוואה בינלאומית, רשות המסים של בריטניה (HMRC) גבתה בשנת 2023-24 סכום שיא של כ-829.2 מיליארד ליש”ט, המהווים כ-94.7% מסך המסים הנדרשים; ובארצות הברית רשמה רשות המס (IRS) גבייה שנתית של 4.9 טריליון דולר בשנת הכספים 2022, כ-96% מסך מקורות המימון הפדרליים. נתונים אלה ממחישים את המרכזיות של רשות המסים בהבטחת מקורות ההכנסה של המדינה. בישראל, שיעור המסים מהתוצר הוא כ-30% (נמוך מהממוצע ב-OECD שעומד על ~34%), כך שהרשות מופקדת על גביית סכומים אדירים שתואמים את כושר הנשיאה של המשק.

תחומי האחריות של רשות המסים משתרעים על כל סוגי המס העיקריים. תפקידה העיקרי הוא גביית המסים המוטלים על יחידים ועסקים, ובהם: מס הכנסה (על הכנסות פרטיות ועסקיות), מס רווחי הון (למשל על רווח ממכירת ניירות ערך או מקרקעין), מס שבח מקרקעין (מס על רווח ממכירת נדל״ן), מס מכירה (שניתן בעבר על מכירת נדל”ן, בוטל ב-2007), מס רכישה (על קניית נכסי מקרקעין), מס ערך מוסף (מע״מ) על צריכה, מס שכר ורווח (מעין מס על מוסדות כספיים ועסקים מסוימים), מס מעסיקים (מס על העסקת עובדים, בוטל ב-2008), מכס (מסי ייבוא על טובין מחו״ל), מס קנייה (בלו/מס עקיף על מוצרים מסוימים כמו רכבים, אלכוהול, טבק וכד׳), בלו על דלק (מס קצוב על דלקים), מס בולים (מס על מסמכים, בוטל ב-2006) ומס רכוש (מס על קרקעות, הופחת לאפס בשנת 2000). מעבר לגביית מסים, הרשות אחראית גם לתשלום מענקים ופיצויים במקרים מסוימים, כגון: החזרי מס עודפים לנישומים, תשלום מענק עבודה (״מס הכנסה שלילי״) לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, ומתן פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת. הרשות פועלת גם בתחום אכיפת חוקי איסור הלבנת הון בשיתוף גורמי אכיפה נוספים, מפקחת על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית, ומייצגת את ישראל בשיתופי פעולה בינלאומיים בנושאי מכס ומיסוי.

חשיבות הציבור לדעת: רשות המסים משפיעה כמעט על כל אזרח ועסק בארץ. כל עובד משלם מס הכנסה וביטוח לאומי משכרו, כל צרכן משלם מע״מ על רכישותיו, כל בעל רכב משלם בלו ומסי רכב, וכל רוכש דירה משלם מס רכישה. לפיכך, מידע על דרכי ההתקשרות עם הרשות, זכויות וחובות האזרח, ודרכי פעולה מומלצות, חיוני לציבור הרחב. יש לציין כי דו״ח מבקר המדינה מצא שרבים מהאזרחים אינם מודעים לזכויותיהם ומביאים לתשלום יתר של מס: בין 2016 ל-2019 למשל שילמו אזרחי ישראל כ-3.6 מיליארד ש”ח יותר מס מהנדרש, בשל ניצול חסר של החזרי מס וזיכויים. עוד נמצא שבשנת 2014 בלבד, כ-380 אלף משפחות זכאיות לא הגישו דוחות להחזר מס והפסידו בכך כ-670 מיליון ש”ח שהיו מגיעים להם. נתונים אלה מדגישים את הצורך בהעלאת מודעות הציבור לזכויותיו מול רשות המסים, ולהנגשת הדרכה ברורה להתמודדות נכונה עם חיובי מס, הגשת דוחות וקבלת החזרים. מדריך זה נועד לספק מידע מקיף ורב-תחומי על רשות המסים, ארגונה, חוקי המס, השירות לאזרח, תהליכים נפוצים, דרכי פעולה במגע עם הרשות, גורמי סיוע מקצועיים, וכן דוגמאות מפסיקות דין חשובות ועדכניות בתחום המס.

מבנה ארגוני של רשות המסים

רשות המסים בנויה מהנהלה מרכזית ומיחידות שטח (מחוזיות ואזוריות) ברחבי הארץ. הנהלת הרשות מרוכזת בירושלים (קריית הממשלה) ובתל אביב, וכוללת מספר חטיבות מקצועיות המטפלות בתחומי הליבה:

• חטיבת מנהל: אחראית לניהול המשאבים הפנימיים, פיתוח משאבי אנוש, ניהול התקציב של הרשות והקצאת משאבים פיזיים וטכנולוגיים.
• חטיבת שומה וביקורת חשבונות: אחראית על קביעת שומות מס (חיובי מס סופיים) במס הכנסה ובמיסוי מקרקעין, ועל ביקורת חשבונות בתחום המע״מ. חטיבה זו גם אוכפת את הוראות ניהול הספרים בעסקים ומטפלת בתשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
• חטיבת מודיעין וחקירות: אחראית על אכיפת חוקי המס באמצעות חקירות פליליות במקרים של חשד להעלמות מס ועבירות מס אחרות. חוקרי רשות המסים פועלים לגילוי עבירות כגון חשבוניות פיקטיביות, העלמות הכנסות, הלבנת הון ועוד. (למשל, בשנת 2017 הורשע מנהל חברה בהפצה של חשבוניות מס כוזבות בהיקף עתק של 738 מיליון ש”ח, ונגזרו עליו 8 שנות מאסר ועוד קנס 5 מיליון ש”ח, מקרה המדגים את חומרת האכיפה בעבירות אלה).
• החטיבה המקצועית: מופקדת על מדיניות המס והחקיקה, יוזמת ומגבשת הצעות חוק ותיקוני חקיקה בתחום המס, וכן מטפלת בפניות לקבלת החלטות מיסוי מקדמיות (רולינג) לבירור מעמד מס של עסקאות טרם ביצוען.
• החטיבה המשפטית: מטפלת בסוגיות משפטיות הן במישור האזרחי (ליווי ניסוח חקיקה, מתן חוות דעת וכו’) והן במישור הפלילי (ניהול הליכים פליליים והגשת כתבי אישום בעבירות מס בשיתוף עם פרקליטות מיסוי וכלכלה).
• חטיבת אכיפת הגבייה: אחראית על מדיניות גביית החובות ממסים, קביעת נהלי גבייה, ניהול חובות מס ומעקב אחר פעולות גבייה (עיקולים, קנסות, פריסת תשלומים לחייבים וכו’).
• שע”ם (שירות עיבודים ממוחשבים): זרוע המחשוב והטכנולוגיה של רשות המסים, האמונה על פיתוח ותחזוקה של מערכות ה-IT, מאגרי הנתונים והממשקים המקוונים של הרשות. מערכות מחשוב מתקדמות מאפשרות כיום הצלבת נתונים וזיהוי אנומליות באופן שמייעל את האכיפה, הרשות עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובשיתוף מידע בין-לאומי כדי לאתר העלמות מס מורכבות, גם בפרקי זמן ארוכים לאחור.
• חטיבת ביקורת פנים ונציבות קבילות הציבור: מטפלת בעריכת ביקורת פנימית ברשות והפקת לקחים, וכן משמשת ככתובת לטיפול בתלונות הציבור על שירות לקוי או עוול מול הרשות.
• מינהל המכס: חטיבה העוסקת במדיניות סחר החוץ של ישראל, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על טובין בגבולות, קביעת סיווגי מכס ותעריפים, וכן תיאום עם רשויות מכס זרות. מינהל המכס גם אחראי למניעת הברחות, כולל יחידה מיוחדת למאבק בהברחות סמים ובהלבנת הון במסגרת הייבוא/ייצוא. ראוי לציין שרשות המסים חתמה עם השנים על מספר הסכמי מכס בילטרליים (למשל עם ארה״ב, סין, קנדה ועוד) להגברת שיתוף הפעולה והקלת הסחר.
• חטיבת מידע, שירות ומשאבים (מש״מ): מפעילה את מרכזי המידע ושירות הקהל ברחבי הארץ, כולל דלפקי קבלת הדוחות השנתיים ומסמכי המס שמוגשים על ידי הציבור. החטיבה דואגת לשירות פרונטלי מהיר ואפקטיבי לאזרחים ולבעלי העסקים הפונים למשרדים. (פירוט על מרכזי מש״מ, בהמשך).
• חטיבת שירות לקוחות: עוסקת בשיפור חוויית השירות לאזרח ולנישום. תפקידה לוודא ממשק זמין, ידידותי ויעיל בין הרשות לציבור, פישוט תהליכים בירוקרטיים והטמעת שיפורים, תוך התמקדות בנוחות הלקוחות.
• חטיבת תכנון וכלכלה: עוסקת בניתוחים כלכליים, תחזיות והערכות הנוגעות למערכת המס, מעקב אחר הכנסות המדינה ממסים, ניתוח השפעת שינויים במשק על הגבייה, ותכנון מהלכים לצמצום הפער בין הפוטנציאל לגבייה בפועל (צמצום “הפער הפיסקלי”).
• חטיבת דוברות והסברה: אחראית על העברת מידע לציבור בנוגע למדיניות הרשות ופעולותיה, פרסום הוראות לציבור, קמפיינים למיצוי זכויות ועידוד ציות למס (כגון עידוד הוצאת קבלות), וכן עדכונים שוטפים לתקשורת.

יחידות השטח (משרדים אזוריים): רשות המסים מפעילה משרדי מס אזוריים בפריסה רחבה, על מנת להנגיש שירות לכל רחבי המדינה. בתחום מס הכנסה ומיסוי מקרקעין פרוסים 26 משרדי שומה (פקיד שומה) אזוריים ברחבי הארץ, ועוד 10 משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים, 4 משרדי חקירות ומודיעין מחוזיים, ו-3 יחידות אזוריות לאכיפת גבייה. בתחום מכס ומע״מ פועלים 8 בתי מכס בנמלים ובמעברי הגבול המרכזיים (אשדוד, חיפה, נתב״ג וכו’), 9 מעברי גבול יבשתיים בינ”ל (למשל בגבולות עם ירדן ומצרים), 8 מעברים פנימיים (כגון בין ישראל לרשות הפלסטינית), 3 נציגויות מכס ישראליות בחו”ל, 18 משרדי מע״מ אזוריים ברחבי הארץ, יחידת קישור מע״מ לרשות הפלסטינית, 4 משרדי חקירות מע״מ אזוריים, וכן יחידת מודיעין ארצית ויחידת מטה למאבק בהברחות סמים והלבנת הון. פריסה זו מבטיחה שכל תושב או עסק יוכלו לקבל שירות בסניף באזורם. המשרדים האזוריים כפופים מקצועית להנהלת הרשות, אך מעניקים שירות ישיר לציבור: קליטת דוחות והצהרות, מתן אישורים ותאומי מס, טיפול בהחזרי מס, בירור שומות, ביקורת בעסקים ועוד.

ראוי לציון היבט היסטורי: רשות המסים במתכונתה הנוכחית כאמור נוסדה רק ב-2004, אך גביית מסים בארץ ישראל קיימת מראשית היישוב. מוסדות המנדט הבריטי הנהיגו את פקודת מס הכנסה בארץ ב-1941, ואת פקודת המכס כבר בשנות ה-20, ועם קום המדינה אומצו רבים מהדינים הללו בחקיקה הישראלית. לאורך השנים הוכנסו שינויים רבים: הונהג מע״מ ב-1976, בוטלו מסים ארכאיים כמו מס בולים ומס רכוש, ונחקקו חוקים לעידוד השקעות ולהקלות מס. נקודת ציון משמעותית הייתה כאמור ייסוד רשות המסים המאוחדת ב-2004, שאיחדה את נציבות מס הכנסה עם אגפי המע״מ והמכס, כדי לייעל את הניהול והאכיפה בתחום המיסוי. האיחוד לווה גם בשדרוג מערכות מחשוב ובשינוי תרבות ארגונית. יחד עם זאת, רשות המסים חוותה גם טלטלות: בשנת 2007 התפוצצה “פרשת רשות המסים“, שבה נחקרו והורשעו בכירים ברשות (ובהם ראש הרשות דאז, ג’קי מצא) ואנשים מחוץ לרשות, בשל מעורבותם בשחיתות ובתיאום מינויים תמורת טובות הנאה. שמונה מעורבים הורשעו בפרשה זו, כולל שני מנהלי רשות המסים (לשעבר ובהווה באותה עת) שנאלצו לפרוש. בעקבות הפרשה חלו ברשות שינויי עומק בתחום השקיפות, נציבות שירות המדינה חיזקה את הפיקוח על מינויים, והדגישה עוד יותר את חשיבות המנהל התקין. כיום, הנהלת רשות המסים מחויבת לבניית אמון הציבור, והובלת מערכים לשיפור השירות והגברת הציות מרצון, בין היתר על ידי הגברת מיצוי זכויות יזום, כפי שהמליץ מבקר המדינה (למשל, פיילוט יזום ב-2015 להחזר מס אוטומטי לשכירים הביא להצלחה, אך נכון ל-2021 המבקר ציין שיש עוד ליקויים בתחום זה).

מבנה ההנהלה הבכירה: בראש רשות המסים עומד מנהל רשות המסים (לעיתים קרוי “נציב המסים”), המתמנה על ידי שר האוצר. מנהל הרשות הנוכחי (נכון ל-2025) הוא עו”ד שי אהרונוביץ’, העובד ברשות כ-20 שנה ומונה לתפקיד בדצמבר 2022. לפניו כיהנו בתפקיד זה משה אשר (2013–2018) וערן יעקב (2018–2022), לצד שורה ארוכה של נציבי מס הכנסה וראשי רשות המסים בעבר (ביניהם ג’קי מצא, יהודה נסרדישי, דורון ארבלי ואחרים). לצדו של מנהל הרשות פועלים סגנים (למשל משנה למנהל לענייני מקצועות מס, משנה לענייני מכס ומע״מ וכו’) וראשי החטיבות שהוזכרו לעיל. הרשות כולה כפופה מנהלית לשר האוצר, אך נהנית במידה רבה מאוטונומיה מקצועית בתחומי האכיפה וקביעת המדיניות השוטפת, בכפוף לחקיקה ראשית ומשנית.

יצירת קשר, סניפים ושירות לציבור

רשות המסים מפעילה מערך נרחב של שירות לקוחות ופניות ציבור, במגוון ערוצים: טלפון, אינטרנט, ובאופן פרונטלי בסניפי השטח. מוקד המידע הטלפוני הארצי של רשות המסים זמין בחיוג מקוצר *4954 (או במספרים 1-222-4954, 02-5656400) בימים א׳-ה׳ בין השעות 08:15-16:00. מוקד זה נותן מענה כללי לפניות הציבור, כגון סיוע בביצוע תיאומי מס מקוונים, הדרכה לגבי מילוי טפסים, בירור זכאות למענק עבודה, הדרכה על הגשת דו”חות שנתיים וכדומה. בנוסף, מפעילה הרשות מוקד תמיכה טכנית לשירותים המקוונים במספר *9848, לסיוע בנושאי הגשת דו”חות באינטרנט, תקלות באתר וכו’.

ערוץ חשוב נוסף הוא מערכת הפניות המקוונת לציבור (מפ״ל), טופס אינטרנטי דרכו ניתן להפנות לרשות שאילתות, בקשות ובירורים בכל נושא. המערכת זמינה באתר רשות המסים, ולאחר הגשת פנייה מקוונת נשלחת תשובה למייל הפונה עם סיום הטיפול. זהו ערוץ מומלץ לפניות שאינן דחופות, המייתר הגעה פיזית או שיחה טלפונית. כמו כן, אתר הרשות (בכתובת gov.il) מספק שירותי צ’אטבוט בסיסי ועמודי מידע מפורטים, טפסים מקוונים, סימולטורים (למשל לחישוב זכאות להחזר מס), ואפשרות להזמנת תורים לקבלת קהל בסניפים.

סניפי רשות המסים (משרדי השומה ומשרדי מע״מ/מכס): פרוסים בכל המחוזות. ניתן לאתר את המשרד הקרוב באמצעות מנוע חיפוש סניפים באתר הרשות, יש להזין יישוב או סוג שירות, והמערכת תציג את הלשכה המתאימה, כתובתה, שעות הפעילות ופרטי יצירת קשר. לרוב, משרדי מס הכנסה (פקיד שומה) פועלים בערי המחוז הגדולות: ירושלים (קריית הממשלה בגבעת שאול), תל אביב (קריית הממשלה בדרך מנחם בגין 125), חיפה (שד’ הפלי״ם 15, קריית הממשלה), באר שבע, פתח תקווה, נתניה, ועוד. גם משרדי מיסוי מקרקעין קיימים במחוזות (לדוגמה: משרד מיסוי מקרקעין תל אביב, משרד מיסוי מקרקעין חיפה וכו’), ומשרדי מע״מ ומכס יושבים בנמלים ובאזורי תעשייה מרכזיים. דוגמה: מרכז מידע ושירות (מש”מ) תל אביב שוכן ברח’ דרך מנחם בגין 125 (קריית הממשלה ת”א), ונותן שירותי פקיד שומה ומיסוי מקרקעין; טלפון הסניף 074-7615761. שעות קבלת הקהל משתנות אך בדרך כלל הן בשעות הבוקר (8:30–13:00) ובחלק מהמקומות גם אחר הצהריים בימים מסוימים. בטרם הגעה פיזית, מומלץ לוודא את שעות הפעילות המעודכנות באתר, וכן לבדוק אם השירות הנדרש מחייב זימון תור מראש (כיום, במרבית הלשכות, הגישה היא בהזמנת תור מקוון כדי להימנע מעומסים).

בכל משרדי השטח פועלים מרכזי מידע, שירות ומשאבים (מש״מ), מעין עמדות שירות פרונטלי מהיר. המרכזים מאוישים בפקידי קבלה מנוסים, ומאפשרים ביצוע פעולות נפוצות ב”תור מקוצר” ללא המתנה ארוכה: הגשת דו”חות שנתיים מודפסים, בקשות להחזרי מס, הגשת הצהרות הון, הגשת טפסי מס שבח ומס רכישה בעת מכירת/רכישת נכס, קבלת אישורים שונים (כגון אישור תושב לצורכי מס, או תדפיס ניכויים), איסוף טפסים ודברי דואר, ועוד. ניתן גם לקבל במרכזי המידע הסברים וסיוע במילוי טפסים (למי שאינם מסתדרים עצמאית), והדרכה ראשונית בפתיחת תיק חדש או סגירת תיק במס הכנסה/מע”מ. שירות זה מקל מאוד על אזרחים ובעלי עסקים שזקוקים לעזרה ישירה, ומצמצם את הצורך במעבר בין פקידים שונים. באתר הרשות מפורסמות שעות הפעילות של מרכזי מש״מ בכל לשכה.

ראוי להזכיר שרשות המסים מפעילה גם נוכחות בדיגיטל וברשתות החברתיות: לרשות דפי פייסבוק, טוויטר, טלגרם, אינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב פעילים, שבהם היא מפרסמת עדכונים, מידע על קמפיינים (למשל מבצעים לעידוד דיווח, או אזהרות מפני הונאות מס), ומדריכים קצרים. למשל, בפייסבוק פועל הדף “יש לך מושג?” המסביר מושגים מעולם המיסים בשפה פשוטה. הרשות מעודדת את הציבור להשתמש בערוצים מקוונים אלה לקבלת מידע מהיר. עם זאת, בנושאים אישיים או טיפול פרטני, יש לפנות כאמור במוקד הטלפוני, במערכת המקוונת או ישירות לסניפים, שכן ברשתות החברתיות אין טיפול פרטני בבקשות.

נגישות ושירות לאוכלוסיות מיוחדות: רשות המסים מחויבת להנגשת השירות לאנשים עם מוגבלויות. משרדי השומה הראשיים נמצאים בדרך כלל בבניינים ממשלתיים נגישים (מעליות, רמפות, שירותי נכים). באתר הרשות מפורסם מידע על נגישות כל לשכה. כמו כן, מוקד הטלפון מציע מענה גם בערבית וברוסית (ובשפות נוספות לפי צורך) על מנת לתת מענה לעולים חדשים ולאזרחים שאינם דוברי עברית. טפסים רבים זמינים בשפות שונות (עברית, ערבית, אנגלית, רוסית וכיו”ב), וגם אתר “כל-זכות” מתרגם מידע רלוונטי לכמה שפות. הרשות עצמה מפיצה עלונים והסברה בשפות שונות, למשל בנוגע למענק עבודה, כדי להעלות מודעות בקרב זכאים.

ציבור הנישומים יכול ומוזמן להסתייע בערוצי התקשורת הרשמיים ש‌رשות המסים מעמידה לרשותו. זמינות המידע השתפרה עם השנים, והיום קל יותר לקבל תשובות בלי התרוצצות. עם זאת, במקרים מורכבים או לצורך טיפול מעמיק, ייתכן שיידרש מפגש בלשכה או פנייה לגורם מקצועי (כמו רואה חשבון או עו”ד), על כך נרחיב בהמשך.

החקיקה העיקרית הנוגעת לרשות המסים ולמיסים בישראל

מערכת המס בישראל נשענת על מספר דברי חקיקה מרכזיים, המסדירים את סמכויות רשות המסים ואת סוגי המסים השונים. להלן סקירה של החוקים העיקריים:

• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ”א-1961: דבר החקיקה המרכזי בתחום מס ההכנסה. הפקודה (שמקורה בפקודה מנדטורית מ-1941) קובעת את חובת תשלום מס הכנסה על הכנסותיהם של יחידים וחברות, את מדרגות המס והפטורים, את סמכויות פקידי השומה בקביעת שומות ובהוצאת שומות בצו, את חובות הדיווח (הגשת דוחות שנתיים, ניכוי מס במקור, ניהול פנקסי חשבון וכו’), וכן פרקים העוסקים בעבירות ובעונשים. פקודת מס הכנסה מעניקה לפקידי רשות המסים סמכויות רחבות, לדרוש מידע מבנקים ומגופים שונים, לבצע ביקורות בעסקים, ואפילו לערוך חיפושים (בהיתר בית משפט), על מנת לוודא דיווח אמת וגביית מס מלאה. תחת הפקודה נחקקו תקנות שונות (למשל תקנות מס הכנסה [ניהול פנקסים] המסדירות כיצד בעלי עסק צריכים לנהל את ספרי החשבונות שלהם). סעיפים בפקודה מגדירים גם זיכויי מס (כמו נקודות זיכוי למשפחות, זיכוי עבור חיילים משוחררים, תרומות למוסדות מוכרים וכו’) וניכויים מותרים (כגון ניכוי הוצאות בייצור הכנסה לעצמאים). הפקודה עודכנה עשרות פעמים, בין היתר ברפורמות מס גדולות (רפורמת בן-שחר בשנות ה-80, רפורמת ועדת רבינוביץ’ 2003, ועוד).
• חוק מס ערך מוסף, תשל”ו-1975: מסדיר את הטלת מס הערך המוסף (מע”מ), מס עקיף על צריכה, בשיעור אחיד (כיום 17%). החוק קובע כי כל עסקה בישראל וכל יבוא טובין חייבים במע”מ, למעט חריגים (כגון פירות וירקות, שירותי תיירות מסוימים, אילת שהיא אזור סחר חופשי וכד’). החוק מגדיר מי חייב ברישום כעוסק, מהן עסקאות חייבות ומהו מועד דווח ותשלום המע”מ (בד”כ אחת לחודש או חודשיים, לפי מחזור העסק). עוד מגדיר החוק את הזכאות לקיזוז מס תשומות, עסק רשאי לנכות מהמע”מ שעליו לשלם את המע”מ ששילם על רכישותיו (מה שמבטא את מנגנון הערך המוסף). חוק המע”מ מעניק למנהלי מע”מ סמכויות ביקורת, לרבות סגירת עסק ל-48 שעות במקרה של אי-רישום תקבול, והחרמת סחורה מוברחת. ישנם תקנות וצווים מתחת לחוק שמסדירים פרטים (למשל מע”מ אפס על שירותים לתייר, החזר מע”מ לתיירים ביציאה מהארץ, רשימת עסקאות הפטורות ממע”מ וכו’). אי-דיווח מע”מ במועד גורר קנסות כבדים, וניפוח מלאכותי של חשבוניות לשם קיזוז מס שלא כדין נחשב לעבירה פלילית חמורה.
• פקודת המכס [נוסח חדש], 1976: הבסיס החוקי לגביית מכסים ומסי ייבוא. הפקודה (שמוצאה עוד בפקודת המכס המנדטורית מ-1929) מגדירה מהו מכס, אילו טובין חייבים במכס, את סמכויות פקידי המכס בבדיקת משלוחים, חיפושים ותפיסת מטענים מוברחים. היא גם מסדירה את אופן סיווג הטובין (באמצעות “תעריף המכס”, כיום מסונכרן עם שיטת ה-HS הבינלאומית) ואת שיעורי המכס והפטורים. לצד פקודת המכס קיימים צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה, בו מפורטים שיעורי המכס ומס הקנייה על מאות קטגוריות מוצרים, ותקנות המכס. לדוגמה, המכס על יבוא כלי רכב פרטיים הוא כיום 0% (בוטל ב-2000), אך יש מס קנייה גבוה (~83%) על רכבים וכן בלו על הדלק שהם צורכים. חוקי המכס מאפשרים אכיפה נוקשה: עונשים פליליים למבריחים, חילוט סחורות וכלי רכב ששימשו להברחה, וקנסות כבדים. רשות המסים, באמצעות מינהל המכס, פועלת מתוקף חוקים אלו גם במעברי הגבול: כל נוסע הנכנס לישראל מחויב לדווח במכס אם ברשותו טובין שערכם מעל רף הפטור (כיום $200 בערך לחבילות מחו”ל, ו-$500 לנוסע ששב מחו”ל), אחרת הוא מסתכן בעבירה.
• חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963: מסדיר את מסי הנדל”ן: מס שבח מקרקעין, מס על הרווח (השבח) ממכירת זכויות במקרקעין בישראל, ומס רכישה, מס המשולם על קניית זכויות במקרקעין. החוק מגדיר כיצד מחושב השבח (מכירה פחות עלות רכישה והוצאות שונות), מה שיעור המס (מס שבח דומה כיום למס רווחי הון, 25%, עם פטורים ותנאים מסוימים למוכרי דירת מגורים יחידה ותיקות), וכן אילו פטורים והקלות קיימים. למשל, החוק קובע פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יחידה עד תקרה מסוימת כל 18 חודשים, ופטורים נוספים שהשתנו ברפורמות (הרפורמה האחרונה ב-2014 ביטלה פטור גורף שהיה פעם כל 4 שנים, ועברה למתן פטור יחיד חלקי לפי תקופות). במס רכישה, החוק קובע מדרגות מס מדורגות לפי שווי הנכס, עם שיעורים גבוהים יותר למשקיעים ובעלי מספר דירות, והקלות לעולים חדשים, נכים וכד’. חוק מיסוי מקרקעין מסמיך את מנהלי משרדי מיסוי מקרקעין לקבוע שומות אם דיווחי הצדדים בעסקה אינם נראים סבירים, ומאפשר לערוך השגות ועררים על שומות המס. כדאי לדעת: החוק מאפשר תכנון מס לגיטימי כגון חלוקת שבח בין בני זוג כדי ליהנות ממדרגות מס כפולות, מהלך שלפי מבקר המדינה רבים לא ניצלו, ושילמו מיליונים מיותרים. ברשות המסים אף ציינו כי בשנים 2013–2016 זוהה פוטנציאל של כ-20 מיליארד ש”ח בעסקאות מס שבח שהיה ניתן לחסוך לציבור בחלוקה כזו, מה שמעלה חשש שאנשים שילמו מס יתר. החוק מעניק גם סמכות להעניק פטור מיוחד במכירת דירה שהתקבלה בירושה בתנאים מסוימים. חוק זה, על תיקוניו, מהווה מקור הכנסה משמעותי למדינה (מס רכישה לבדו הניב הפניית מיליארדים רבים בעשור האחרון בזכות עליית מחירי הדיור).
• חוק מס קנייה (טובין ושירותים), 1952 ותקנות הבלו למיניהן: מסדירים את מסי הקנייה והבלו, שהם מסים עקיפים המוטלים על מוצרי צריכה מסוימים. למשל, יש בלו על דלק, מס קנייה על משקאות משכרים, טבק, כלי רכב, מוצרי יוקרה ועוד. אלה למעשה חלק מ”מסים עקיפים” שרשות המסים גובה דרך מינהל המכס (כי הם נגבים בעיקר בעת הייבוא או מהיצרן המקומי). החוק והתקנות קובעים את שיעורי המס (אחוז מערך הטובין או סכום קצוב), את מנגנוני העדכון (למשל בלו הדלק מתעדכן מעת לעת לפי מדד המחירים), ואת הפטורים (כגון פטור בלו לסולר לחקלאים). חוקים אלה פחות מורגשים לאזרח כאקט דיווח (כי האזרח משלם אותם מגולמים במחיר המוצרים), אבל הם משפיעים ישירות על יוקר המחיה ועל הכנסות המדינה.
• דיני עידוד והשקעות הון: ישנם חוקים שמעניקים הטבות מס לעמידה בקריטריונים שונים. העיקרי שבהם הוא חוק לעידוד השקעות הון, 1959, שנותן הפחתות במס חברות ובמס דיבידנד לחברות תעשייתיות/טכנולוגיות שהוכרזו כמפעלי “עדיפות לאומית” ומשקיעות בפריפריה. עוד חוקים: חוק עידוד השקעות הון בתעשייה (מפעל מועדף וכו’), חוק עידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית, חוק אזור סחר חופשי באילת, 1985 (המקנה פטור ממע”מ באילת), וכן חוק עידוד פעילות כלכלית (הנגשת אשראי וכו’). רשות המסים מופקדת על יישום ההטבות: מפעילה ועדות שמחליטות לגבי מענקים והטבות מס לחברות, ומנחה את משרדי השומה לאשר שיעורי מס מופחתים לזכאים. כמו כן, רשות המסים היא גורם מייעץ בשינויים חקיקתיים בתחומים אלה.
• חוקי עונשין ועבירות מס: עבירות מס בישראל נחשבות עבירות פליליות לכל דבר ועניין, ולא רק עניין מנהלי. החוק העיקרי הוא חוק העונשין, תשל”ז-1977 הקובע בסעיפים 284- סנקציות על מרמה והפרת אמונים וגניבה, שחלות גם על עבירות מס חמורות. בנוסף, בפקודת מס הכנסה ובחוק מע”מ מוגדרות במפורש עבירות ספציפיות: עבירות טכניות (כגון אי הגשת דוח במועד, אי ניכוי מס כנדרש, אי רישום תקבול), הניתנות ברובן להמרה בקנס מנהלי או בהסדר כופר כסף (קנס מנהלי כחלופה להליך פלילי); ועבירות מהותיות (כגון השמטת הכנסה מדוח, ניהול ספרים כוזבים, זיוף חשבוניות), שהן עבירות פשע חמורות שעונשן יכול להגיע עד 7 שנות מאסר ויותר. חוק עבירות מנהליות, תשמ”ו-1985 מאפשר לרשות להטיל קנסות במקום אישום במקרים הקלים. חוק איסור הלבנת הון, תשנ״ט-1999 קובע שעבירות מס חמורות (מעל סכום סף) מהוות “עבירת מקור” להלבנת הון, מה שמאפשר לרשות (יחידת יהלום) ולקלב”ח (משטרת Israel) לשתף פעולה ולהעמיד עברייני מס גם לדין על הלבנת הון. כמו כן, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לפרקליטות מיסוי וכלכלה להגיש כתבי אישום בבתי משפט מחוזיים, וחוק הגנת הצרכן ודינים נלווים מסדירים עבירות כמו אי-הנפקת חשבוניות לצרכן. חשוב לציין שבשנים האחרונות קיימת מגמת החמרה באכיפה נגד עברייני מס, במיוחד בעבירות מאורגנות וגדולות. רשות המסים מרבה להשתמש בכלים כמו חילוט נכסים של עבריינים, ובתי המשפט מצדם מדגישים הרתעה בענישה.
• חוקים מיוחדים: ישנם עוד חוקים ספציפיים המנוהלים ע”י רשות המסים. למשל, חוק הבלו על דלק, תשכ”א-1961 (שמכוחו מוטל בלו על בנזין וסולר), חוק מס רכוש וקרן פיצויים, 1961 (שבמסגרתו נגבה בעבר מס רכוש, כאמור בוטל, אך נותרה “קרן פיצויים” למימון פיצויי מלחמה אותה מנהלת הרשות), חוק מס מקביל (מס שכר ורווח), 1975 שחייב גופים פיננסיים במס ייחודי (מס שכר), כיום למעשה בגדר זניח, פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורים), 1938, אף שאינה ישירות תחת רשות המסים, היא משפיעה על ענייני ארנונה ועוד. כמו כן, חוק ביטוח לאומי אינו תחת רשות המסים אלא מנוהל על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך גביית דמי ביטוח לאומי נעשית לעיתים בשיתוף פעולה (למשל המעסיקים מנכים גם ביטוח לאומי מהמשכורת יחד עם מס הכנסה). הרפורמה של הקמת רשות המסים לא כללה את ביטוח לאומי, כך שהגבייה הסוציאלית נפרדת מן הגבייה הפיסקלית.

רשות המסים פועלת מתוקף מגוון רחב של חוקים ותקנות, המחייבים את האזרח והעסק לציות. ההיכרות עם עיקרי החוקים (לפחות באופן כללי) יכולה לסייע לאזרח להבין את זכויותיו וחובותיו. בחלק הבא של המדריך, נתמקד באינטראקציות הנפוצות שבין האזרח לבין רשות המסים, ונפרט מהן החובות הנפוצות ואילו זכויות וכלים עומדים לרשות הציבור. כמו כן נסביר כיצד נכון להתמודד עם כל תרחיש, מהגשת דו”ח ועד ביקורת מס, כדי להימנע מטעויות יקרות.

מדריך פעולות ותרחישים נפוצים מול רשות המסים

להלן רשימה מקיפה של 20 נושאים ופעולות שבהן עשוי כל אזרח, שכיר, עצמאי או בעל עסק לבוא במגע עם רשות המסים. לכל נושא נצרף הסבר תמציתי, הרקע החוקי, וטיפים מעשיים כיצד לפעול, במיוחד אם קיבלתם פנייה רשמית מהרשות בנושא זה.

1. פתיחת תיק עוסק (עוסק פטור/מורשה) או חברה חדשה, כאשר אדם מתחיל פעילות עסקית כעצמאי (פרילנסר, בעל מקצוע חופשי, חנות וכו’) עליו לפתוח תיק ברשות המסים. פתיחת התיק כוללת פנייה לשלושה גורמים: פקיד שומה במס הכנסה לצורך רישום לדרישת דוחות שנתיים ומקדמות, מדור מע”מ לצורך רישום כ”עוסק מורשה” (חייב במע”מ) או “עוסק פטור” (פטור ממע”מ במחזור עד ~107 א׳ ש”ח בשנה, לפי חוק מע”מ), ובמקביל רישום בביטוח הלאומי כעצמאי. תהליך זה מוסדר בפקודת מס הכנסה ובחוק מע”מ, ודורש למלא טופס פתיחת עסק (טופס 5329 במס הכנסה ו-821 במע”מ, בדרך כלל). עוסק פטור הוא עסק קטן שמחזורו השנתי מתחת לסף (מתעדכן מדי שנה, סביב 100 אלף ש”ח) ומשכך אינו גובה מע”מ מלקוחותיו, עליו לדווח אחת לשנה דיווח מקוצר למע”מ על מחזורו (ללא תשלום מס). עוסק מורשה גובה 17% מע”מ מכל לקוח ומנכה מע”מ על ההוצאות, ועליו לדווח למע”מ אחת לחודשיים או חודש (תלוי במחזור) ולשלם את ההפרש. בעת פתיחת התיק יש להצטייד במסמכים מזהים, חוזה שכירות של העסק (אם יש), אישורים מקצועיים (כגון רישיון מקצוע) ועוד. מה לעשות אם הרשות פנתה בנושא זה?, פעמים רבות רשות המסים יוזמת פנייה למי שזוהה כי התחיל עסק אך לא נרשם (למשל, אדם המפרסם שירותים ברשת). אם קיבלתם מכתב דרישה להרשם כעוסק, חשוב להגיב מיד ולא להתעלם, אחרת עלול להיפתח תיק פלילי בגין אי-רישום. יש למלא את הטפסים הנדרשים ולגשת למשרדי מע”מ/מס הכנסה בהתאם להנחיות. אם אינכם בטוחים, מומלץ להיוועץ ביועץ מס או רו”ח כדי לבצע את הפתיחה נכון ולבחור במעמד מס המתאים (פטור/מורשה). פעולה יזומה מצדכם לפתוח תיק מראש תמיד עדיפה מפנייה כפוייה מצד הרשות, זה מציג אתכם כ”נישום נורמטיבי”. לאחר פתיחת התיק, תקבלו מספר עוסק (לרוב זהה למספר ת”ז לעצמאי, או ח.פ לחברה) ויש להתחיל לדווח על הכנסות בהתאם לחוק.
2. ניהול ספרים ורישום תקבולים, כל עסק בישראל מחויב לנהל מערכת ספרי חשבונות לפי הוראות החוק (תקנות ניהול פנקסי חשבונות מכוח פקודת מס הכנסה). המשמעות: עליכם לתעד כל הכנסה והוצאה באופן מסודר (ידנית או במערכת ממוחשבת), להוציא חשבוניות/קבלות ללקוחות על כל עסקה, ולשמור אותן לצורך ביקורת. עסקים קטנים משתמשים לעיתים בפנקסי קבלות ידניים או תוכנות פשוטות, וחברות גדולות במערכות חשבונאות מתקדמות, הכל לפי היקף הפעילות. רשות המסים אוכפת בקפדנות את הכללים: פקיד שומה או מבקר מס רשאי להגיע לעסק ולבצע “ביקורת ניהול ספרים” פתאומית. אם תתגלה אי-רישום תקבול (למשל מכירה שלא הוצאה עליה קבלה במקום, או אי-הפקדת כסף במערכת החשבונות), הרשות עלולה להטיל סנקציה, כגון פסילת ספרים לאותה שנה (מה שמאפשר להם לקבוע לכם שומה לפי מיטב השפיטה, לעיתים גבוהה מאוד), קנס מינהלי, ואפילו סגירת העסק ליומיים (סמכות שניתנה בחוק מע”מ ומשומשת נגד עבריינים סדרתיים). מה עושים אם גיליתם טעות או אם נערכה לכם ביקורת?, אם פספסתם תיעוד של עסקה בשוגג, עדיף לדווח על כך מיוזמתכם לפקיד השומה ולתקן, מאשר להיתפס. במידה ומבקרי מס הגיעו, יש לשתף פעולה, להציג את הספרים, ולענות אמת. אם קיבלתם התראה על ליקויים בניהול ספרים או זימון לשימוע לפני פסילת ספרים, רצוי מאוד לפנות לרו”ח/יועץ מס ולהתכונן לשימוע, להסביר את הצד שלכם ואולי למנוע את הפסילה. החוק אמנם טכני, אך הפסלות עלולות להיות יקרות, ולכן מודעות ומשמעת בספרים הן “קו הגנה” ראשון של העסק מול הסתבכות מס.
3. תיאום מס לשכירים עם כמה מקורות הכנסה, שכיר שעובד ביותר ממקום עבודה אחד, או בנוסף לפנסיה/קצבה, חייב לבצע תיאום מס כדי שלא ינוכה משכרו מס יתר. כברירת מחדל, אם לא עושים תיאום, על ההכנסה הנוספת מנכים מס בשיעור המקסימלי (47% כיום), כי רשות המסים מניחה שכל ההכנסה הנוספת היא מעל סף המס העליון. תיאום מס הוא הליך בו מודיעים לפקיד השומה או מבקשים באתר רשות המסים לשנת המס את פרטי כל המעסיקים וההכנסות המשוערות, ואז מקבלים אישור עם חלוקת נקודות הזיכוי והפטורים בין המעסיקים. את האישור מעבירים למעסיק השני/נוסף, וכך הוא מנכה מס מופחת בהתאם למדרגות הנכונות. כיום ניתן לבצע תיאום מס מקוון דרך אתר רשות המסים בקלות, מערכת מקוונת מבקשת למלא פרטים אישיים, שכר מכל מעסיק, ונקודות זיכוי מיוחדות (למשל סטודנט, תושב איזור פיתוח וכו’), ובסוף מפיקה אישור דיגיטלי לכל מעסיק. האישור גם נשלח ישירות למעסיקים הגדולים במערכת ניכויים. מה אם לא עשיתי תיאום מס?, אם לא בצעתם, כנראה נוכה לכם יותר מדי מס במשך השנה. אך יש פתרון: ניתן לאחר תום השנה להגיש בקשה להחזר מס (ראו סעיף החזרי מס) ולקבל בחזרה את העודף ששולם. בכל אופן, מומלץ לבצע את התיאום בתחילת כל שנת מס, או מיד עם התחלת עבודה שנייה. אם קיבלתם מכתב דרישה מרשות המסים לבצע תיאום (לעיתים נשלח כשיש נתוני הכנסה סותרים, למשל אדם עם שתי משכורות שלא עשה תיאום), בצעו אותו מיידית כדי למנוע המשך ניכוי שגוי. מעסיקים מקבלים הנחיה אוטומטית ממערכות המס בסוף שנה לנכות בשנה הבאה ללא נקודות זיכוי אם לא הוצג להם אישור, מה שעלול לגרום לשכר נמוך משמעותית, לכן עקבו אחר הנושא.
4. הגשת דו”ח שנתי למס הכנסה, בישראל לא כל אזרח חייב להגיש דו”ח שנתי (בניגוד לארה”ב, למשל). שכירים רבים פטורים מחובת דיווח שנתי, אם יש להם מקור הכנסה יחיד ונוכה מהם מס כנדרש במהלך השנה. עם זאת, יש מקרים בהם גם שכיר חייב בדו”ח: למשל בעל הכנסות גבוהות מאוד (מעל ~650 אלף ש”ח בשנה), בעל הכנסה משכר דירה חייבת במס, בעל הכנסות ממקור זר, מי שביצע מכירת נכס או מניות משמעותית, או מי שקיבל דרישה מרשות המסים. עצמאים וחברות, כל מי שיש לו תיק במס הכנסה חייב בהגשת דו”ח שנתי (טופס 1301 לפרטים, 1214 לחברות) עד 30 באפריל (ליחידים ללא מקצוע חופשי) או 31 במאי בשנה העוקבת, כאשר לרוב ניתן אורכות (למייצגים כמו רו”ח יש “אורכות דחופות” עד ספטמבר-דצמבר בהתאם להסדרים). הדו”ח מפרט את כל ההכנסות של הנישום בשנת המס, בארץ ובחו”ל, את הניכויים והזיכויים, ומחשב את מס ההכנסה הסופי השנתי. למה זה חשוב? חישוב המס הוא שנתי, במהלך השנה מנכים לך מס חודשי במשכורת בהנחה שתעבוד כל השנה בסכום קבוע. אם בפועל הרווחת פחות או היו הפסקות, מגיע לך החזר; אם הרווחת יותר או קיבלת הכנסה חד-פעמית, אולי צריך לשלם הפרש. למשל, שכיר שעבד חצי שנה ישלם בפועל אולי 0 מס, אבל נוכה ממנו בתחילת השנה מס כאילו יעבוד 12 חודשים, מגיע לו החזר. הדו”ח השנתי “סוגר את הפינה” ומביא לגבייה צודקת של מס בהתאם לכל השנה. כיצד מתבצע? כיום ההגשה יכולה להיעשות באופן מקוון דרך מערכת שע”ם (למי שחייבים בכך או למייצגים). אדם פרטי יכול גם למלא טופס ידני ולהגיש בסניף, אך מעודדים מעבר להגשה דיגיטלית. חשוב לצרף את כל האישורים (טפסי 106 מהמעסיקים, 161 אם פרשת, אישורי בנק על ריביות, אישורי תרומות וכד’). מה אם קיבלתי דרישה להגיש דו”ח?, לעיתים שכיר מקבל “דרישת 1301” בדואר, למשל עקב מכירת נכס או מניות, או סתם בבדיקה אקראית. במקרה כזה חלה חובה להגיש, גם אם בדרך כלל אתה פטור. אסור להתעלם מדרישה זו; יש למלא את הדו”ח בזמן (ניתן לבקש ארכה אם יש סיבה). מי שלא מגיש, צפוי לקנסות ואף לפתיחה בחקירה פלילית בעבירת אי-דיווח (טכנית). אם אינך יודע למלא, רצוי לפנות לרואה חשבון או יועץ מס. אגב, גם אם לא קיבלתם דרישה, אך מגיע לכם החזר מס, כדאי לכם להגיש דו”ח (או דוח מקוצר 135). רשויות המס מחויבות לקבל דו”חות גם מי שלא חייב, ולבדוק אם מגיע החזר. בפסקה על החזרי מס נפרט על כך. בשורה התחתונה, הגשת דו”ח שנתי היא לב המערכת עבור עצמאים ובעלי הכנסות מרובות, הקפידו לעשותה נכון כדי להימנע מטעויות וכדי לקבל את כל המגיע לכם.
5. מקדמות מס והערכת הכנסה לעצמאים, עצמאים (ועסקים) לא משלמים מס רק בסוף השנה אלא גם במהלך השנה על חשבון המס הצפוי. רשות המסים קובעת לכל עצמאי אחוז מקדמה מתוך מחזור ההכנסות החודשי/דו-חודשי, שאותו עליו לשלם כמקדמה. לדוגמה, אם נקבעה מקדמה 2% והכנסת החודש 100,000 ש”ח, יש לשלם 2,000 ש”ח. את התשלום מבצעים בדרך כלל באמצעות שוברים מקוונים או דרך אתר התשלומים. שיעור המקדמה נקבע בתחילת הפעילות לפי המקובל בענף וניתן לשינוי: אם אתה צופה רווח נמוך או גבוה משמעותית, אפשר לבקש מפקיד השומה לעדכן את אחוז המקדמה. מטרת המקדמות היא למנוע מצב שעסק ירוויח ובסוף שנה לא יהיה לו נזילות לשלם את כל המס. בסוף השנה, בדו”ח השנתי, מקזזים את כל המקדמות ששולמו מסכום המס הסופי. מה אם לא שולמו מקדמות?, עסק חדש יכול לבחור לדחות את חיוב המקדמות לשנה הראשונה, אך אז בסוף השנה יצטבר חוב מס גדול. אי תשלום מקדמות גורר קנסות וריבית. אם קיבלתם התראה מרשות המסים על פיגור במקדמות, חשוב מאוד לשלמן מיד או לפנות בבקשה להפחתתן אם היו גבוהות מדי. במידת הצורך ניתן לפרוס תשלומים (פקיד השומה לעיתים מאפשר “פריסת חוב”). ככלל, עדיף לשלם בקביעות מקדמות בהתאם להכנסה בפועל, מאשר להגיע לסוף שנה עם חוב. רוב העצמאים כיום משלמים דרך האינטרנט (המסוף של שע”ם או במסלקה הבנקאית). חשוב לשים לב ללוחות הזמנים: מקדמה עבור חודש מסוים תשולם עד 15 לחודש שלאחריו (או 15 לחודשיים, אם דו-חודשי). כמו כן, בשנת 2023 הונהג לראשונה חיוב עצמאים בינוניים במקדמות ביטוח לאומי דרך רשות המסים (Consolidated Tax and NI collection), מה שמצריך התייחסות בתשלום. טיפ: אם ההכנסה ירדה, אפשר ורצוי לבקש מהרשות להפחית את אחוז המקדמה באופן מיידי, כדי למנוע תשלום יתר שיוחזר רק מאוחר יותר.
6. ניכוי מס במקור מתשלומים לספקים, נושא זה נוגע במיוחד לבעלי עסקים שמשלמים לתשלומים לספקים או קבלני משנה. על פי תקנות מס הכנסה, סוגי תשלומים מסוימים מחייבים את המשלם (הלקוח) לנכות אחוז מס במקור מהתשלום, ולהעבירו ישירות לרשות המסים, במקום שהספק יקבל את כל הסכום וידווח בעצמו. לדוגמה, חברות בע”מ חייבות לנכות מהתשלום לקבלן עצמאי שיעור כלשהו (למשל 5%-30%, תלוי בענף ובאישור פקיד השומה של אותו ספק). אותם כספים נזקפים כמקדמה על חשבון הספק. הרציונל: להבטיח גביית מס מהכנסה “בעייתית” בזמן אמת. כיצד זה מתבצע? לספקים רבים יש אישור ניכוי מס במקור מופחת או מלא פטור, אפשר לבדוק זאת באתר רשות המסים (מערכת אישורי ניכוי). אם יש פטור, הלקוח לא מנכה. אם אין, חלה חובה לנכות לפי ברירת המחדל הענפית (למשל 20%). הלקוח צריך להעביר את הסכום שנוכה לרשות המסים (בדיווח חודשי/דו-חודשי של ניכויים), ולספק לתת אישור (טופס 857) בסוף שנה על הסכומים שנוכו לו. מה אם לא ניכיתי כנדרש?, העסק המשלם עלול להיתפס בביקורת ולספוג קנס וגילום המס. כלומר, אם היית צריך לנכות 5,000 ש”ח ולא ניכית, יחייבו אותך לשלם אותם מהכיס ועוד קנס. אם קיבלתם מכתב מרשות המסים על אי-דיווח ניכויים, טפלו בזה מיד: מלאו דוח ניכויים והשיבו. לפעמים מדובר בטעות (למשל עסק קטן שכל ספקיו פטורים, ועליו להצהיר אפס ניכוי). אי-תגובה תוביל להערכה שרירותית של חוב ונקיטת הליכים.
7. הצהרת הון, אחד מכלי הפיקוח של רשות המסים על אמיתות הדיווחים הוא דרישת הצהרת הון מדי מספר שנים. עצמאים ובעלי הכנסות משמעותיות מקבלים בדר”כ דרישה למלא הצהרת הון ראשונה זמן מה לאחר פתיחת העסק, ואחר כך הצהרה נוספת כל 4-5 שנים. הצהרת ההון היא דו”ח מקיף שמפרט את מצבת הנכסים וההתחייבויות של הנישום ובני זוגו לתאריך מסוים (לרוב 31 בדצמבר של שנה כלשהי), כולל: יתרות בנקים, מזומן, נדל”ן, כלי רכב, תיקי ניירות ערך, קופות גמל, תכולת בית יקרה, נכסים בחו”ל, וכן הלוואות וחובות. הרעיון: הרשות משווה בין ההצהרה הראשונה לשנייה כדי לראות גידול בהון לעומת ההכנסות המדווחות. אם לפי הדו”חות הרווחת 500 אלף ש”ח בתקופה, אבל ההון שלך גדל ב-1 מיליון, יש חשד שההפרש הוא מהכנסות לא מדווחות. זה כלי רב-עוצמה לחקירות מס. איך ניגשים לזה? מילוי הצהרת הון דורש דיוק וסבלנות: איסוף דפי בנק, אישורי יתרות, רישום רכוש. טעות או השמטה עלולים לגרום להערכות שווא. לכן, אם קיבלתם דרישה כזו, אל תתעלמו!, חובה להגיש תוך 120 יום. מומלץ בחום להסתייע ברו”ח כדי למלא נכון. בכל מקרה יש לשמור עותק מכל מסמך תומך (יתרות וכו’). מה אם מצאו פער? פקידי השומה עשויים לזמן אותך להסבר. אם הפער לא מוסבר (למשל מתנות, ירושות, זכייה וכו’), עלולים להוציא שומת מס בגין “הכנסה לא מוסברת” ואף לחקור פלילית במקרה קיצוני. כך שחשוב מלכתחילה לדווח אמת כל שנה, ולתעד כל מקור כסף משמעותי (ההלוואות/מתנות שקיבלת מההורים, למשל). הצהרת הון היא הליך מלחיץ עבור רבים, אך אם ניהלתם רישומים טובים, ניתן לעבור אותו בשלום.
8. מיסוי משכורת ופיטורים (גמר חשבון), רוב הציבור מועסק כשכירים. ניכוי מס הכנסה מהמשכורת נעשה אוטומטית דרך המעסיק, לפי לוח הניכויים שהמעסיק מקבל. אך ישנם נושאים שטעון מודעות: למשל, אם החלפתם עבודה באמצע שנה, כדאי לוודא שביצעתם תיאום מס (כאמור לעיל). אם יצאתם לחל”ת או אבטלה, בחודשים ללא משכורת לא נוכה מס, מה שעשוי לזכות אתכם בהחזר בסוף שנה, או להפך: אם קיבלתם פיצויי פיטורים גדולים, חלקם עלולים להיות חייבים במס. החוק (סעיף 9(7) לפקודת מס הכנסה) מעניק פטור ממס על מענק פרישה (פיצויים) עד תקרה מסוימת לכל שנת עבודה (נכון ל-2025, כ-13,810 ש”ח לשנת ותק). מעבר לזה, ניתן לפרוס את הפיצויים במספר שנים קדימה לצורכי מס או לשלם מס בפריסה. עובד הפורש מעבודה צריך למלא טופס 161א (לעובד) ולקבל טופס 161 ממעסיק, ואז לגשת לפקיד שומה לקבלת אישור מס על הפיצויים. רשות המסים עשויה במקרים מורכבים להוציא שומה: למשל, על “פיצויי פרישה לא חוקיים” אם חושדים שהופרשו כספים מעבר למותר. מה חשוב? כשאתם מפוטרים/פורשים, אל תשכחו להסדיר זאת בזמן מול מס הכנסה, כדי שהמעסיק ידע כמה לשחרר לכם בפטור. היו מקרים שפקיד שומה סרב לאשר פריסה לתשלומים עתידיים, והנושא הגיע לערכאות. פסיקה חשובה משנת 2012 בעניינו של שרל שבטון קבעה לבסוף שהחוק מאפשר פריסה מהותית של מענקי פרישה לשנים עתידיות כולל ניצול מלא של הפטור ממס לנכה בכל אחת משנות הפריסה, דבר שהביא להחזרים נכבדים לפורשים רבים. אם קיבלתם מכתב כלשהו מרשות המסים לאחר פרישה, ייתכן שמתבקשים להשלים הליך (למשל, אם משכתם פיצויים מקופה ללא ניכוי מס). יש לפעול לפי ההנחיות, ואם אינכם בטוחים, פנו ליועץ פנסיוני או רו”ח. עוד נושא: קרן השתלמות, משיכה פטורה ממס רק כעבור 6 שנים, אחרת חייבת. רשות המסים מקבלת דיווח מקרנות ומצליבה. לכן היוועצו לפני משיכת כספים.
9. החזרי מס לשכירים (מיצוי זכויות), רבים מהשכירים זכאים לקבל בחזרה מסים שנוכו מהם, בשל מגוון סיבות: עבודה חלקית בשנה, אי-ניצול נקודות זיכוי, הוצאות מוכרות, טעויות חישוב ועוד. שכיר שאינו חייב בהגשת דו”ח רשמי יכול להגיש בקשה להחזר מס עבור עד 6 השנים האחרונות. את הבקשה מגישים באמצעות טופס 135 (דו”ח מקוצר) בצירוף טפסי 106 מכל המעסיקים לאותה שנה, ואישורים רלוונטיים (לדוגמה: אישור תשלומים לביטוח חיים/משכנתא, קבלות על תרומות מוכרות, אישור לימודים אקדמיים, תעודת חוגר/שחרור לחייל משוחרר, אישור נכות ממוסד רפואי וכו’). רשות המסים תבדוק אם סך המס שנוכה במהלך השנה גבוה מסכום המס הנכון לפי ההכנסה השנתית. אם כן, תבצע החזר לחשבון הבנק שלכם, כולל הצמדה וריבית 4% לשנה. דוגמאות נפוצות לזכאות: עובד שעבד רק בחלק משנת המס (ניכהו ממנו מס כאילו כל השנה, ולכן מגיע החזר על החודשים שלא עבד); נשים לאחר לידה שחזרו לעבודה בשנת המס הבאה (זכאיות לנקודות זיכוי עבור תינוק, שלעיתים לא נוצלו בחצי השנה שבה היו בחופשת לידה); מי שלא עדכן למעסיק בזמן שינויי סטטוס (נישואין, ילדים, תואר אקדמי שמזכה בנקודות); מי ששילם במהלך השנה מס עבור שתי עבודות בלי תיאום; מי שתרם לסכום מצטבר מעל 190 ש”ח למוסדות מוכרים (מזכה ב-35% זיכוי); ועוד. לפי נתוני מבקר המדינה, כאמור, מדי שנה כ-50% מהשכירים למעשה זכאים להחזר מס ממוצע של אלפי שקלים, אך רבים אינם תובעים אותו. איך לבצע בפועל? כיום אפשר להגיש בקשת החזר באופן מקוון חלקי, למלא טופס באתר ולשגר עם סריקות. מי שמסתבך יכול לגשת למשרדי מש”מ עם הטפסים, והפקיד יסייע. יש גם משרדי יועצי מס פרטיים שמתמחים בהחזרי מס תמורת עמלה (בדרך כלל ~10%-15% מההחזר). אך למעשה, כל אדם עם סבלנות יכול לעשות זאת לבד. אם קיבלת מכתב מהרשות המודיע שמגיע לך החזר, אכן לפעמים הרשות יוזמת (בעקבות מבצעי מיצוי זכויות) השבה אוטומטית. ודאו שמילאתם פרטי חשבון בבקשה כדי לקבל זיכוי ישיר. נקודה חשובה: החזרי מס מתיישנים אחרי 6 שנים. למשל, בסוף 2025 יימחק הזכאות להחזר עבור 2019. לכן אל תדחו את הבקשה. בהיבט החוקי, החזר מס הוא זכות: סעיף 160 לפקודת מס הכנסה מחייב את פקיד השומה להחזיר מס ששולם ביתר. המבקר כאמור ביקר את הרשות על שאינה יוזמת מספיק החזרים באופן אקטיבי, אך אחריות סופית מוטלת גם על האזרח להגיש בקשה.
10. זיכויים, נקודות זיכוי ופטורים אישיים, מערכת המס הישראלי מעניקה הקלות רבות על בסיס מצב אישי, ועצם קיומן מצריך מהאזרח לדעת ולנצל אותן. נקודות זיכוי: לכל תושב ישראל בוגר מגיעות 2.25 נקודות זיכוי (נכון ל-2025), לאישה עוד 0.5 נקודה, להורים לילדים קטנים, נקודות לפי מספר וגיל הילדים, לעולה חדש, 3 נקודות בשנה הראשונה (ואז יורד), לחייל משוחרר/בת שירות, נקודות בשנתיים שאחרי השחרור, למסיים תואר אקדמי, נקודה אחת לשנה אחת, לנכה בשיעור 100% או עיוור, פטור מלא ממס עד תקרת הכנסה (~600 אלף ש”ח לשנה לפי תקנה 9(5)), ועוד. רשימת הזיכויים ארוכה ומבוססת חקיקה (פרק ז’ לפקודת מס הכנסה, ותקנות נקודות זיכוי). המעסיק בדרך כלל מחשב אוטומטית לפי מידע בטופס 101 שעובד ממלא בתחילת עבודה. הבעיה, אם לא עדכנת את המעסיק, לא קיבלת. למשל, אם נולד לך ילד ולא הגשת טופס מעודכן, לא קיבלת את נקודות הזיכוי המגיעות (1.5 נק’ לאבא בשנה הראשונה ועוד 2.5 נק’ לאם עד גיל 5). או למשל סטודנט שסיים תואר ולא דיווח, מפסיד נקודה. אבל כפי שציינו, אפשר לתקן רטרואקטיבית בהחזר מס. זיכויים נוספים: זיכוי בעד הפקדה עצמאית לביטוח חיים או לקופת גמל (זיכוי של 35% מהסכום שהפקדת, עד תקרה). פטורים: הפטור המשמעותי הוא לנכים, מי שנקבעה לו נכות רפואית יציבה ≥90% (או נכות ספציפית מוגדרת), זכאי לפטור ממס הכנסה על הכנסה עד תקרה (כ-670,000 ש”ח בשנה נכון ל-2025, פחות לנכות זמנית). פטור זה דורש תהליך מול פקיד השומה וועדה רפואית של ביטוח לאומי/מס הכנסה. עוד פטור: נכי צה”ל ומשפחות שכולות פטורים ממס על גימלאות מסוימות; פטור על ריבית מגיל פרישה על חסכונות עד סכום מסוים; ופטור על חלק מקצבאות פנסיה (תיקון 190 לפקודה), כיום קצבה מזכה של עד ~4,700 ש”ח לחודש פטורה בכ-52% ממנה. כל הפטורים הללו מצריכים הגשה של טופס ייעודי (לדוגמה טופס 101 לדווח פנסיה מזכה). מה עליכם לעשות? ודאו שאתם מודעים לזיכויים שלכם. כאשר מתחילים עבודה, מלאו נכון טופס 101 (אל תדלגו על פרטים כמו תואר, ילדים וכו’). אם במהלך העבודה משתנה סטטוס (נישואין, גירושין, ילד חדש, גמר לימודים), עדכנו מיידית את המעסיק עם טופס 101 חדש או הודעה בכתב, כדי שיעדכן את הניכוי. אם קיבלתם מכתב בירור מרשות המסים לגבי נקודות זיכוי, לפעמים הרשות מבקשת הבהרות (למשל דרישה להוכחה שילד גר עמך וכו’). הגיבו עם המסמכים (תעודת זהות, אישור לימודים, או מה שנדרש). התעלמות עלולה לגרור שלילת הנקודות ודרישת חוב מס. במידת הצורך התייעצו עם פקיד השומה. בסופו של דבר, נקודות הזיכוי הן כסף של ממש, כל נקודה שנתית שווה כ-2,820 ש”ח פחות מס, ולכן קריטי לוודא שמקבלים אותן.
11. מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), זהו מענק כספי שנתי שהמדינה, דרך רשות המסים, משלמת לעובדים בעלי הכנסות נמוכות כדי לחזק את הכנסתם (מנגנון הדומה ל-Earned Income Credit בארה”ב). זכאים הם שכירים או עצמאים בגיל 23+ עם ילד או 55+ ללא ילד, שהכנסתם החודשית הממוצעת נמצאת בטווח הנמוך (מעל כ-1,300 ש”ח לחודש אך מתחת לכ-7,500 ש”ח, תלוי מצב משפחתי). סכום המענק הוא כמה אלפי ש”ח בשנה (כ-4,000 ש”ח בממוצע), והוא משתנה לפי רמת ההכנסה, עולה עד נקודה מסוימת ואז יורד (כדי לתמרץ עבודה עד גבול מסוים). את התביעה למענק מגישים לאחר תום השנה, במהלך השנה העוקבת, דרך אתר רשות המסים או בסניפי דואר. למשל, החל מאפריל 2025 אפשר לבקש מענק עבור שנת 2024. רשות המסים בודקת את השכר המדווח ואת הקריטריונים (אין בבעלותכם דירה נוספת, לא עליתם מעל תקרת נכסים כלשהי וכו’), ואם זכאים, המענק משולם לחשבון הבנק בארבע פעימות. לצערנו, לפי דו”ח מבקר המדינה, כ-25% בלבד מהזכאים באמת תובעים את המענק, בין היתר בשל מודעות נמוכה או הליך הבקשה. רשות המסים השתדלה לשפר זאת, למשל קיצור טופס הבקשה והאפשרות להגיש באינטרנט. מה אומר החוק? חוק מענק עבודה, התשע”ח-2007, מסמיך את רשות המסים לשלם את המענק ומפרט את תנאיו. לאחרונה (2022-2023) הורחבו זמנית הקריטריונים כדי לכלול שכירים נוספים (בעקבות משבר הקורונה). אם אתם זכאים, אל תוותרו. אפשר לבדוק זכאות בקלות: באתר רשות המסים יש סימולטור מענק עבודה, מזינים הכנסות, והוא אומר אם כנראה מגיע וכמה. את הבקשה עצמה מגישים באזור האישי באתר הממשלה או בסניף דואר בהצגת ת”ז. שימו לב לדדליין: לרוב עד 30 נובמבר של השנה העוקבת (2025 עבור מענק 2024). מה אם קיבלתם מכתב מרשות המסים בנושא מענק עבודה?, ייתכן מכתב התראה כי לא משכתם את הכסף או כי הבקשה נדחתה עקב מידע חסר. עקבו אחרי זה: הרבה פעמים דורשים למסור פרטי חשבון בנק מעודכנים כדי להעביר את התשלום. אל תתעלמו, זה כסף שמגיע לכם.
12. מס שבח במכירת דירה או נכס מקרקעין, כאשר מוכרים דירת מגורים, חנות, מגרש או כל זכות מקרקעין אחרת, ישנו חישוב מס שבח שיש לבצע. לפי חוק מיסוי מקרקעין, המוכר חייב לדווח למשרד מיסוי מקרקעין בתוך 30 יום מהעסקה, באמצעות טופס דיווח שבו מפורטים מחיר המכירה, מחיר הרכישה ההיסטורי, והשבח (הרווח). על השבח מחושב מס בשיעור 25% בדרך כלל (או 0-10% אם הרכישה הייתה לפני 1965, לפי נוסחת “חישוב ליניארי”). אולם, אם זו דירת מגורים יחידה של המוכר והוא מוכר אותה אחרי שהחזיק 18 חודשים לפחות, ויש עוד תנאים, ייתכן שהוא זכאי לפטור ממס שבח על המכירה (פטור מלא עד שווי תקרה של ~4.8 מיליון ש”ח, ומעבר לכך מס). הפטורים צומצמו ב-2014, אך עדיין דירה יחידה אחת ל-8 שנים בערך יכולה להימכר בפטור מלא. כמו כן, יש פטור למכירת דירת ירושה בנסיבות מסוימות. את הדיווח מבצעים באופן מקוון היום (דרך מערכת “מייצגים” או “שער משלוח דיווחים”), ולאחריו מועבר שומה למוכר. אם השומה העצמית מתקבלת, משלמים תוך 60 יום את המס. אם לא, יוציאו שומה מתוקנת. טיפ: בהחלט כדאי לשקול פנייה לייעוץ מקצועי לפני מכירת נכס, כי תכנון נכון (כגון המתנה למעמד דירה יחידה, חלוקה בין בני זוג של הבעלות וכד’) יכול לחסוך מס רב. גם ניצול הקלות מס שבח, למשל פריסת השבח לארבע שנים אחורה כדי ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר, או זיכוי בגין אינפלציה לפני 1994, עלול להיות מורכב לחישוב לאיש מן השורה. אם קיבלתם מרשות המסים שומת מס שבח גבוהה או מכתב שאינכם זכאים לפטור שחשבתם שמגיע, דעו שיש זכות להגיש השגה בתוך 30 ימים. כדאי במצב כזה בהחלט להיעזר בעו”ד המתמחה במיסוי מקרקעין שיבחן את השומה, כי לעיתים קרובות טעויות (למשל חישוב יתר של השבח, או פספוס פטור) ניתנות לתיקון בהשגה. במקרה הצורך, אפשר לערער לבית המשפט המחוזי. ישנם תקדימים חשובים בתחום: למשל פס”ד “כצנלסון” שקבע פרשנות לגבי מהי דירת מגורים מזכה בפטור, או פרשיות בהם ביהמ”ש הכריע נגד ניסיונות תכנוני מס אגרסיביים. המגמה כיום היא שהמדינה מצמצמת פרצות, כגון הטלת מס מיוחד (שבוטל) על “דירה שלישית”, העלאת מס רכישה למשקיעים, ועוד, כך שחשוב להיות מודע לחוקים העדכניים במכירת דירה.
13. מס רכישה בקניית דירה או נכס, מי שקונה דירה, בית, מגרש או כל זכות מקרקעין חייב בתשלום מס רכישה בתוך 60 יום מהעסקה. השיעור מדורג: לרוכש שהוא תושב ישראל הרוכש דירת מגוריו היחידה יש מדרגה של 0% עד סכום מסוים (~1.9 מיליון ש”ח נכון ל-2025), ולאחריה מדרגות 3.5%, 5%, 8% עד 10% על החלקים העודפים (מנגנון שנועד להקל על רוכשי דירה ראשונה צנועה). לעומת זאת, מי שכבר יש לו דירה ורוכש נוספת (משקיע), משלם מס רכישה גבוה בהרבה: 8% מהשקל הראשון עד כ-5.5 מיליון, ו-10% מעל. מס הרכישה חל גם על נכסי נדל”ן מסחריים (5%-6%). החוק מתעדכן מדי כמה חודשים במדדים. בעת דיווח הרכישה למיסוי מקרקעין (באותו טופס דיווח כמו המוכר) הרוכש גם מדווח על שיעור המס הצפוי. פטורים/הקלות: עולים חדשים זכאים להנחה (0.5% עד סכום מסוים), נכה או נפגע פעולה איבה זכאי אף הוא להקלה בשיעור מופחת, ורכישת דירת ירושה מחלק מהקרובים פטורה. חשוב גם להכיר את חזקת התא המשפחתי, זוג נשוי נחשב כיחידה אחת לעניין מס הרכישה, כלומר אם לבן הזוג יש דירה, גם האישה תיחשב כמשקיעה לגבי דירה חדשה. מדיניות המס רכישה נועדה להשפיע על שוק הדיור, היא שונתה כמה פעמים (המדרגות למשקיעים עלו, הופחתו זמנית וכו’). מה עושים בפועל? בחוזה המכר של דירה כדאי להכניס סעיף שהקונה ישלם את המס רכישה במועדו, כי איחור גורר ריבית וקנסות. אם קיבלתם מכתב התראה על אי תשלום מס רכישה, דאגו לטפל מיד כי חוב זה הופך להיות שעבוד על הנכס. במידת הצורך אפשר לבקש פריסת תשלום במס רכישה (האמינו או לא, יש אפשרות לשלם עד 12 תשלומים חודשיים). מחלוקות נפוצות: נניח שקניתם נכס עם כוונה שיהיה להשקעה אך מכרתם תוך 18 חודש את הדירה הקודמת, החוק מאפשר לכם לבקש החזר של ההפרש כי הפכתם בעצם לבעלי דירה יחידה. או למשל זוג לפני נישואין שכל אחד מוכר דירה, ניתן לעיתים להיחשב כיחידה לפני הנישואין. מקרה ידוע מהעת האחרונה הוא של הזמר ישי ריבו: הוא רכש 3 דירות בירושלים להשקעה דרך חברה בבעלותו, ורשות המסים דרשה ממנו מס רכישה גבוה כאילו אלה “זכויות אחרות במקרקעין” ולא דירות מגורים, עמדה מחמירה ששנויה במחלוקת. ריבו ערער לבית המשפט על שומה זו, בטענה שהרשות שינתה פרשנות רק כדי למקסם מס. מקרה זה מלמד שהרשות בוחנת עסקאות בקפידה, ואם יש ניסיון לעקוף מדרגות, היא תדרוש מס מלא, אבל בתי המשפט עוד עשויים לקבוע תקדימים. שורה תחתונה: מתכוונים לקנות דירה? בדקו מראש כמה מס רכישה תשלמו (יש מחשבונים לכך באתר הרשות). ודאו שיש לכם תקציב לכך בנוסף למחיר הדירה. ואם יש נסיבות מיוחדות (נכות, עלייה, מכירה מקבילה), למדו את זכויותיכם.
14. הכנסות משכר דירה למגורים, רבים משכירים דירות למגורים ומרוויחים דמי שכירות חודשיים. הכנסה זו חייבת במס הכנסה, אך החוק מקנה מספר מסלולי הטבה:

• פטור עד תקרה: הכנסה משכ”ד למגורים בישראל עד כ-5,471 ש”ח לחודש (נכון ל-2025) פטורה ממס לחלוטין. אם שכר הדירה גבוה מזה אך מתחת לכפל התקרה (~10,900), אזי ניתן לקבל פטור חלקי (פטור על חלק יחסי מהתקרה והיתרה במס). תנאי לפטור הוא שהדירה מושכרת לשוכר פרטי למגורים, ולא מנוכות הוצאות. מי שרוצה מסלול זה לא יכול לנכות פחת או הוצאות אחרות, והוא צריך להגיש בסוף שנה טופס הצהרה על ניצול הפטור אם עבר כפל התקרה.
• מסלול 10% מס סופי: ניתן לשלם מס קבוע בשיעור 10% על סך דמי השכירות, בלי זכאות לניכוי הוצאות, אבל ברוטו. מסלול זה כדאי למי שההכנסה גבוהה מתקרת הפטור. התשלום מתבצע עד 30 בינואר לשנה הקודמת באמצעות טופס 3302, ללא צורך בהגשת דו”ח שנתי.
• מסלול רגיל לפי מדרגות מס: בעיקר מתאים למי שיש לו הוצאות גבוהות או שאין לו הכנסה חייבת אחרת. במסלול זה מכניסים את ההכנסה מדמי שכירות בדו”ח השנתי, אבל מותר לנכות הוצאות קשורות (כמו פחת 2% משווי המבנה לשנה, תיקונים, עמלת תיווך, ארנונה ששולמה וכד’). אז משלמים מס שולי לפי המדרגה.
  חשוב להבין: פטור ושיעור 10% חלים רק על דירות למגורים בארץ. השכרת משרד או חנות חייבת במס רגיל מלא, והמשכיר חייב גם במע”מ (אם הוא עוסק). השכרת דירה בחו”ל חייבת לפי כללי מיסוי חו”ל (אפשר גם שם לעיתים לקחת מסלול 15% ללא ניכוי הוצאות לפי תקנה 122א).
  מה קורה בפועל? רוב המשכירים הפרטיים עם דירה יחידה נכנסים לפטור ולא טורחים לדווח אם הם בטווח הפטור. ואכן, מי שכל השכ”ד שלו מתחת לתקרה, אינו חייב בהגשת דו”ח. אבל מי שחורג, צריך לבחור מסלול ולשלם. רשות המסים בשנים האחרונות מגבירה אכיפה על משכירי דירות שלא מדווחים (הצלבות עם מידע מדירות AirBNB, עם ארנונה, עם חשבונות חשמל וכו’). קיבלתם מכתב “דרישת דיווח על הכנסות שכר דירה”?, זה לא נדיר. יש למלא הצהרה כמה קיבלתם ולבחור במסלול תשלום. אל תתעלמו, התעלמות תביא להוצאת שומה בסכום גבוה ואולי קנס. גם אם מעולם לא דיווחתם, תמיד עדיף לבוא מיוזמתכם ולעשות “גילוי מרצון” מאשר לחכות שיתפסו. רשות המסים הפעילה בעבר מספר מבצעי איתור משכירי דירות, עם הבטחה להימנע מהליך פלילי למי שידווח מעצמו, נצלו הזדמנויות כאלה אם אתם בסיטואציה.
  שוכרים מנכים מס? באופן כללי, לשוכר פרטי אין חובת ניכוי מס במקור, אבל אם השוכר הוא חברה או עסק, הוא מחויב לנכות 35% מהשכ”ד למס הכנסה אלא אם לבעל הדירה אישור פטור מניכוי. לכן משכיר של נכס לעסק צריך לספק אישור ניכוי מס במקור כדי לקבל דמי שכירות מלאים.
  דגש על AirBNB והשכרות קצרות: השכרה לתקופות קצרות לתיירים נחשבת לעסק וחייבת במע”מ (גם אם יש פטור מס הכנסה עד תקרה, מע”מ אין פטור). זה תחום שהרשות החלה לאכוף, בין היתר על ידי סקירת מודעות אינטרנטיות. אז אם אתם עושים זאת, דעו שעליכם לפתוח תיק מע”מ כ”עוסק זעיר” או מורשה.
  מס על שכר דירה הוא סוגיה שנראית פשוטה אך חשוב לטפל בה נכון כדי להימנע מצבירת חוב. טיפ: אם הכנסתם גבוהה משמעותית מתקרת הפטור, התייעצו עם יועץ מס, לפעמים פיצול הדירות בין בני זוג או ניצול פחת דווקא במסלול רגיל יכול להוזיל חבות.

15. רווחי הון מניירות ערך, השקעות וקריפטו, רבים מחזיקים היום תיקי מניות, קרנות נאמנות, ואפילו מטבעות קריפטוגרפיים (ביטקוין, את’ר וכו’). החוק מטיל מס רווחי הון אחיד בשיעור 25% על רווחים ממכירת נכסים הוניים (ליחיד שאינו בעל מניות מהותי; לבעל מניות מהותי, 30%). על רווחי הון בורסאיים (מניות, אג”ח) אצל ברוקר ישראלי, המס מנוכה אוטומטית במקור על ידי הבנק/הברוקר בעת מכירת הנייר או קבלת דיווידנד, ולכן רוב האנשים אינם צריכים להתעסק ישירות. מי שצריך לדווח הוא מי שסוחר דרך ברוקר זר או שהייתה לו פעילות מיוחדת (כגון הנפקת אופציות). קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה ותקוה”ש, אלו אפיקים שהרווחים בהם פטורים/דחויי מס בתנאים מסוימים, ולכן לא נכנסים לכאן. מטבעות קריפטו: רשות המסים קבעה בשנת 2018 (בחוזר מקצועי) שמטבע מבוזר הוא “נכס” ולא מטבע מטבע רשמי, ולכן מכירתו ברווח חייבת ב-25% מס רווחי הון. כלומר, אם קניתם ביטקוין ב-10k ומכרתם ב-50k, יש לשלם מס על ה-40k רווח. בנוסף, אם עיסוקכם הוא מסחר תדיר, עלול להיחשב הכנסה עסקית שחייבת גם בביטוח לאומי. נכון להיום, אין ניכוי מס אוטומטי בזירות קריפטו, האחריות לדווח היא על הנישום. רשות המסים החלה לדרוש מידע מחברות אשראי ומבנקים לגבי המרות קריפטו, ולשלוח מכתבים לחשודים בהעלמת מס מרווחים אלה. אז מה עושים? אם היו לכם רווחי הון שלא נוכה מהם מס, עליכם להגיש דוח שנתי ולכלול אותם. למשל, מי שסוחר דרך Interactive Brokers או eToro, צריך כל שנה לסכם את הרווחים, להמיר לשקלים ולדווח (יש טופס נפרד בדוח שנתי לזה). אם שילמתם מס בחו”ל (נניח ברוקר אמריקאי ניכה 15% על דיבידנד), מגיע זיכוי מס זר. בתחום הקריפטו, הדבר מסובך: כל החלפה של מטבע גם היא אירוע מס (לא רק המרה לשקלים). לכן מומלץ להיעזר במומחה ובתוכנות ייעודיות לרווחי קריפטו כדי לחשב. מה אם לא דיווחתי?, רשות המסים יצאה בקמפיינים שמזהירים שסחר בקריפטו אינו אנונימי. בשנת 2021–2022 שלחו מאות מכתבים לאנשים לפי נתונים שקיבלו (למשל, מי שהפקיד לחשבון הבנק שקלים ממכירת מטבעות בלי להסביר). התעלמות עלולה לגרור חקירה פלילית בגין העלמת מס. עדיף תמיד להקדים ולדווח במסגרת הליך גילוי מרצון, הליך שאמנם הפורמלי שלו הסתיים ב-2019, אבל עדיין אפשר לפנות מיוזמתכם למשרדי מס ולנסות להגיע להסדרה. אם קיבלתם מכתב דרישה למידע על אחזקות בחו”ל/קריפטו, הגיבו בזמן עם המידע. אי-דיווח יכול לגרור קנס של אלפי שקלים לפי חוק חילופי מידע.
    כמו כן, ישנה חובת דיווח על נכסים בחו”ל: אם יש בבעלותכם נכס מקרקעין בחו”ל או חשבון בנק עם מעל 1.9 מיליון ש”ח, אתם חייבים לסמן כן בטופס הדו”ח השנתי (גם אם לא הייתה הכנסה חייבת). חוקי ה-CRS וה-FATCA מספקים לרשות המסים מידע רב על ישראלים בחו”ל, אז אל תחשבו שלא ידעו.
    פסיקה מעניינת: בביהמ”ש העליון (2019) “עו”ד שרלוט שבטון” הוחלט על עניין טכני, מימוש פטור נכות מול פריסת פיצויים (הוזכר לעיל), ובאותו הקשר צוין שגם רווחי הון בפריסה נהנים מאותן נקודות זיכוי כמו הכנסה רגילה. גם היה מקרה “פליי פארק” בו נפסק שאם אדם מוכר עסק בתשלומים, ניתן לפרוס אירוע המס. כך שתחום זה מתעדכן. מוסר ההשכל: אם עשיתם רווח, עדכנו ושימו כסף בצד למס. לא נעים לגלות בדיעבד חוב. מצד שני, אם הפסדתם, שמרו תיעוד, כי ניתן לקזז הפסדים מרווחי הון עתידיים או אפילו מריבית.
16. ייבוא אישי, רכישות מחו”ל ופטור ממכס/מע”מ, בעידן הקניות המקוונות, כמעט כל אזרח נתקל ברשות המסים כמוכרת חבילה במכס. הכלל כיום: חבילה מחו”ל שערכה עד 75$ פטורה לחלוטין ממסים (מע”מ ומכס), למעט מוצרי טבק ואלכוהול. חבילה בערך 75$–500$ חייבת במע”מ (17%) על שווי הטובין + דמי המשלוח והביטוח. מעל 500$, נוסף גם מכס לפי סיווג הטובין (אם קיים מכס על אותו פריט) ומס קנייה אם חל. בעת שהחבילה מגיעה, חברת השילוח או דואר ישראל בדרך כלל תבצע עבורכם את שחרור המכס ותדרוש מכם את תשלום המס + עמלת טיפול. מה עם פטורים אישיים בכניסה לארץ? נוסע החוזר מחו”ל רשאי להביא איתו מוצרים עד סכום 200$ (אם היה פחות מ-72 שעות בחו”ל) או 500$ (יותר מ-72 שעות), פטור ממסים, כל עוד זה לשימוש אישי. פריטים ספציפיים כמו 1 ליטר משקה חריף, 200 סיגריות מותרים. מעבר לכמות/שווי הזה, חובה לעבור במסלול אדום במכס ולהצהיר. אם לא תצהיר, זו עבירה וייתכן קנס והחרמת הפריט. לדוגמה: הכנסת אייפון חדש ששווה 1,000$ מחו”ל, צריך להצהיר ולשלם ~34% מס (17% מע”מ + 15% מכס על אלקטרוניקה + מעט מס קניה אם חל). רבים מתחמקים והופכים לעברייני מכס בעל כורחם. אכיפה: המכס מבצע בדיקות מדגמיות בנמלי תעופה. עבור סחורות יקרות מאוד מנסים טכניקות מתוחכמות, כמו כלי רנטגן ותחקור נוסעים.
    ייבוא רכב אישי: אזרחים רשאים לייבא רכב ביבוא אישי אך כפוף לתשלום מסים גבוהים (מכס 0%, מס קנייה ~83%, מע”מ 17%). עולים חדשים ותושבים חוזרים זכאים להנחה של כ-50% במס קניה על רכב, כל עוד עושים זאת תוך 3 שנים מהעלייה (וגם אז המס נותר גבוה). המכס מקפיד מאוד על הליכי ייבוא רכב, ודורש תקינה.
    מה לעשות אם חבילה שלכם מעוכבת או קיבלתם דרישת תשלום?, לרוב, עקבו אחר מעקב הדואר: אם כתוב “נא לשלם מסים”, שלמו דרך הקישור ונציג הדואר ישחרר. אם אתם חושבים שחלה טעות בסיווג והמס גבוה מדי, ניתן להגיש בקשה לסיווג מחדש למכס או לערער. אך עבור פריטים זולים זה לא משתלם. לחבילות EMS/DHL וכד’, יש להם מחלקת עמילות מכס פנימית; ניתן לספק להם חשבונית/הוכחת תשלום אם הם העריכו ערך גבוה מדי. אם קיבלתם מכתב התראה ממכס על ניסיון הברחה, למשל, הזמנתם טובין אסורים (אולר קפיצי, מצלמה נסתרת, מוצר מזויף), ייתכן שיוצע לכם להחזיר או להשמיד. עדיף לשתף פעולה, כי עבירות מכס חמורות כרוכות בהליך פלילי.
    ראוי להזכיר: יש דברים שלא מומלץ לייבא בדואר רגיל: אבקות, זרעים, כימיקלים, המכס עשוי להעביר למשרד הבריאות/חקלאות. גם סוללות ליתיום וציוד תקשורת דורשים אישורים.
    נקודה מעניינת, ישראל והרשות הפלסטינית: המכס הישראלי מפקח גם על תנועת סחורות לרשות הפלסטינית לפי הסכמי פריז, ויש יחידת קשר (מקMentioned בוויקיפדיה). זה בהקשר אזרחי לא מורגש לרוב האזרחים, אבל משמעותי לכלכלה.
17. בדיקות שומת מס ואי התאמות (שומות + הצהרות כוזבות), רשות המסים מפעילה מערך של ביקורות עומק לדוחות שמגישים עצמאים וחברות. אחרי הגשת הדוח, פקיד שומה רשאי לבחור תיק לבדיקה (אקראית, או ממוקדת לפי סקטורים חשודים, או בעקבות מידע מודיעיני). הבדיקה יכולה לכלול דרישת מסמכים, זימון הנישום לדיון במשרדי השומה, ושאלות. לפעמים יתגלו פערים: למשל, הוצאות שלא התקבלו (פקיד שומה יטען שהוצאה מסוימת אינה מוכרת לצורכי מס), או שהוא ימצא שהכנסות לא דווחו. בסוף התהליך, אם אין הסכמה, פקיד השומה יוציא שומה בצו, כלומר קביעה שלו של ההכנסה החייבת והמס. לנישום יש זכות להגיב בהשגה (תוך 30 יום) ואם נדחה, לערער לבית המשפט. למשל: חנות שהצהירה הכנסות נמוכות מהרגיל בענף, פקיד השומה עשוי לדחות את ספריה ולשום אותה לפי אחוז רווח גולמי מקובל. או עצמאי שטוען להמון הוצאות רכב, הפקיד יכול להגביל ל-45% הוצאה מוכרת.
    מה עושים כשמקבלים זימון לדיון שומה?, קודם כל, לא להיבהל. זה חלק מהמערכת. בהחלט כדאי להגיע עם רואה החשבון שמייצג אתכם, כי הוא מכיר את הדוח. התכוננו: עברו על הספרים, דעו להסביר פערים (למשל ירידה בהכנסות אולי בגלל סגירת כביש ליד העסק). היו כנים, שלא יתפסו אתכם משקרים. אם חסרים לכם מסמכים, בקשו זמן להביא. לעיתים אפשר להתפשר עם פקיד השומה ולחתום על שומה “בהסכם”, למצוא אמצע.
    אם קיבלתם שומה בצו ואינכם מסכימים, הגישו השגה מנומקת בכתב. עדיף דרך איש מקצוע. אגף ההשגה בסופו של דבר עצמאי ועשוי להפחית. אם לא עוזר, ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום. זה כבר הליך משפטי מלא. חשוב לשקול עלויות מול תועלת.
    היבט פלילי: אם בביקורת התגלה ממצא חמור (נניח חשבוניות פיקטיביות ביודעין), פקיד השומה עשוי במקביל להעביר את התיק למחלקת חקירות. כך שנישום בדיון שומה צריך להיזהר לא “להפליל” עצמו. יש מקרים שבהם רצוי שעו”ד פלילי ילווה את הדיון אם יש סכנה כזאת. זכור: כל מה שתאמר לפקיד השומה (כמו “כן, יש לי עוד הכנסות במזומן שלא רשמתי כי כיסיתי איתן חובות”), עלול לשמש נגדך.
    דוגמה לפסק דין: עניין חיים שפיגולנט (2020), אדם שקיבל שומה לפי מיטב השפיטה שנים אחרי שנת המס, כי לא עדכן כתובת, מצא עצמו בחוב מס ענק. בית המשפט המחוזי בלוד בשנת 2023 קיבל את הערעור שלו, וקבע שאין להצדיק שומה מופרזת כעבור שנים בשל אי-עדכון כתובת; הרשות השמידה מסמכים, מכרה נכס שלו ובכך פגעה ביכולתו להתגונן, והטריחה אותו שלא לצורך. עוד נקבע שכאשר העובדות עמומות בחלוף שנים, הספק לרעת הרשות. לבסוף בוטלה אותה שומה. מקרה זה מלמד שגם אם קיבלתם יחס לא הוגן, מערכת המשפט עשויה לתקן, אך עדיף להימנע מראש מלהגיע לסיטואציה.
18. ביקורת ניכויים וביקורת מע”מ, נוסף לבדיקת הדוחות השנתיים, קיימות ביקורות מסוג אחר: ביקורת ניכויים, זהו סיור של מפקח מיחידת הניכויים של רשות המסים בעסק שלכם, לבדוק שהנכם מנכים ומעבירים כנדרש מס הכנסה וביטוח לאומי ממשכורות העובדים, וכן מס במקור מתשלומים לאחרים. הם יבדקו תלושי שכר, יבדקו אם עובדי קבלן קיבלו טופס 857 וכו’. אם ימצאו ליקוי (למשל העסקת עובדים ללא תלוש, או אי ניכוי נדרש), יוציאו לכם דרישת תשלום מס + קנס. ביקורת מע”מ, פקחי מע”מ עורכים ביקורים יזומים כדי לבדוק ניהול תקין בתחום המע”מ: האם אתה מוציא חשבוניות בכל עסקה, האם לא מתבצע “פיצול” עסק מלאכותי כדי להישאר עוסק פטור, וכד’. כמו כן, מחלקת ביקורת מע”מ מפעילה מבצעי קבלה/חשבונית, לקוחות סמויים שקונים ולא מקבלים קבלה ואז רושמים דו”ח.
    איך נערכים? הכי טוב, לנהל תמיד כהלכה, ואז הביקורת תעבור חלק. הכינו במשרד תיק מסודר עם כל הדיווחים והתלושים. במידה ובכל זאת נמצא ליקוי, נסו לתקן מיד. למשל, אם התגלה עובד שלא דווח, דווחו אותו רטרו. לפעמים הקלות ראשונה מסתיימת בהתראה בלבד.
    מה אם חולקים על ממצאי הביקורת?, ניתן להגיש השגה גם על קנס ניכויים או על שומת מע”מ. לעיתים קרובות הסוגיה תהיה משפטית (לדוגמה, האם עבודה מסוימת נחשבת “שכר” או “קבלנות”). היו מקרים שבתי משפט ביטלו קנסות ניכויים בטענה של מעסיק שלא ידע על עוד הכנסה של העובד. אם קיבלתם קנס גדול, שקלו ערעור, במיוחד אם יש לכם נימוק. אבל שימו לב, החוק מחמיר: מעסיק שאיחר בניכוי או לא דיווח, הקנס הסטטוטורי הוא 10% מהסכום + ריבית, וקשה לביטול.
    התייצבות לחקירה/חקירה גלויה, לפעמים ביקורת ניכויים חושפת העסקת עובדים “בשחור”, אז על המקום החוקרים עשויים לפתוח חקירה פלילית (שכן זו עבירה של אי ניכוי מס ואי דיווח). הם יזהירו אתכם, “מהיום אתה חשוד”. במקרה כזה, חדלו לדבר והזמינו עו”ד. זכרו את זכויותיכם.
19. חקירה פלילית ברשות המסים, זהו התרחיש שאף אזרח לא היה רוצה לחוות, אך יש לדעת עליו. מחלקות החקירות (במס הכנסה, במע”מ/מכס, וביחידת יהלום הארצית) מטפלות במקרים של חשד להעלמות מס, הונאות וחשבוניות פיקטיביות, הלבנות הון וכד’. חקירה יכולה להתחיל בשקט (חקירה סמויה) ואז להפוך גלויה עם פשיטה: חוקרים מגיעים עם צו חיפוש לעסק, מחרימים מחשבים, תיקיות, ולוקחים את בעל העסק לחקירה תחת אזהרה. או שמזמנים אדם “לשיחת הבהרה” ואז מפתיעים אותו שהוא חשוד ומזהירים אותו. זכויות הנחקר: כמו כל נחקר במשטרה, הזכות להיוועץ בעו”ד לפני שמתן גרסה. מומלץ בחום להשתמש בה! עו”ד מנוסה בעבירות מס יכול לעיתים להשיג הסדר עוד לפני כתב אישום (למשל הסדר כופר, תשלום כספי במקום הליך פלילי). רשות המסים מציעה לעיתים לנחקרים לשלם “כופר”, וזה נתון לשיקול ועדה. לדוגמה: בפרשת עבירות המס של הדוגמנית בר רפאלי, היא הגיעה להסדר טיעון ללא כופר, 9 חודשי עבודות שירות וקנס 2.5 מיליון ש”ח, ואמה ציפי רפאלי נדונה ל-16 חודשי מאסר בפועל וקנס דומה, זאת בגין העלמת הכנסות במיליוני דולרים והצהרות כוזבות על תושבות. מקרה זה (2020) המחיש שגם סלבריטאים מפורסמים אינם חסינים, רשות המסים עקבה אחר מקורות ההכנסה של רפאלי, גילתה שלא דיווחה על הכנסות מחו”ל ורשמה דירות על שם קרובים, והביאה אותה לדין. המסר היה ברור: החוק חל על כולם. דוגמה אחרת: יעקב ביטון (2017), שהורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות בסך עתק של 738 מיליון ש”ח, ונידון ל-8 שנות מאסר בפועל ולקנס 5 מיליון ש”ח. בית המשפט ציין כי הנאשם פעל בשיטתיות, ללא מורא, עד שנעצר, והעניש בהתאם. בשנים האחרונות אנו רואים יותר עונשי מאסר של ממש בגין עבירות כלכליות, במיוחד נגד מי שחוזר וסורח.
    מה לעשות אם קיבלת זימון לחקירה או ביקורת חוקרים?, כלל זהב: לא ללכת לחקירה לבד! התייעצו בדחיפות בעורך דין מומחה למיסוי פלילי. כבר בשלב הזימון, ייתכן שאתם כבר חשודים. אל תגידו “זה בטח סתם שאלות, אסביר וזהו”, רבות ההפללות העצמיות קורות כך. נכון, אם אין בכם אשמה כלל, אין ממה לחשוש, אבל לפעמים גם חפים עשויים ליפול בלשונם. חוקר מנוסה יודע לשאול שאלות מכשילות. למשל: “ספר לי על ההכנסה הזו…”, ואתה מספר ולמעשה מודה שלא דווח. או “למה לא דיווחת?”, שאלה שמניחה שכבר לא דיווחת.
    זכרו: אינכם חייבים לענות מיד. תוכלו לומר “אני מבקש להתייעץ בעורך דין לפני מתן תגובה”. החוקרים חייבים לאפשר זאת. ב-2019 תוקנו נהלי רשות המסים שחייבו להודיע לנחקר על זכותו לעו”ד כבר בהזמנה.
    לאחר החקירה, אם יוחלט על כתב אישום, התיק עובר לפרקליטות מיסוי וכלכלה (בתיקים גדולים) או לפרקליט המחוז (בתיקים קטנים יותר). יש זכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירות פשע (בהן העונש מעל 3 שנים). חשוב לנצל זאת, עורכי דין מצליחים לעיתים לשכנע לא להאשים בכל הסעיפים או להגיע להסדר.
    מה אפשר לעשות כדי למזער סיכוי להגיע לחקירה?, לנהוג ביושר. אם שגיתם, תקנו בדיעבד (אפשר להגיש דו”ח מתקן, דיווח מרצון). הרשות מעריכה גילוי מרצון ולא נוטה להעניש מי שבא ביוזמתו ומשלם. כבר קרה שהציעו חנינת מס תקופתית, נצלו הזדמנות כזו אם אתם בקבוצת סיכון.
    ולסיום פרק זה, חשוב לציין: חקירות מס היום מתמקדות בתחומים גם חדשים, למשל, מעלימי מס בזירת האינטרנט (הכנסות מיוטיוברים, בלוגרים, משפיענים, הרשות החלה לזמן לחקירות מי שלא דיווח על הכנסות מפרסומות ברשת), וכן חברות שנותנות שירותי אונליין בחו”ל (סוגיית “מוסד הקבע”, אם פעילות משמעותית כאן, יחויבו כאן).
    אם קיבלתם מכתב “הזמנה לחקירה”, אל תלכו לבד ואל תהססו לפנות לייעוץ. זה מפתח להצלחה או לפחות להקטנת נזק.
20. השגה, ערעור וייצוג בערכאות מול רשות המסים, זכות יסוד של האזרח היא לערער על החלטות הרשות. כפי שציינו בנקודות קודמות: ניתן להגיש השגה (מעין ערר פנימי) כמעט בכל עניין: על שומת מס הכנסה, שומת מע”מ, קנס, סירוב לתת הקלה. את ההשגה מגישים בכתב למשרד שהוציא את ההחלטה, וזה יטופל על ידי גורם אחר/בכיר יותר. אם ההשגה נדחית, הדרכים פתוחות לערעור לבית המשפט. חשוב לדעת איזה בית משפט מוסמך: בענייני שומת מס הכנסה, מע”מ, מיסוי מקרקעין, הערעור הוא לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענייני מסים. החלטות מנהליות מסוימות (למשל החלטה שלא לתת כופר, או קביעה מנהלית אחרת) אפשר לתקוף בבג”ץ אם אין סעד אחר. ערעורי מכס לפעמים נדונים בבתי משפט שלום (כשזה כופר קטן). בפן הפלילי, כתב אישום בענייני מס ידון בבימ”ש שלום או מחוזי תלוי בחומרה, כמו כל עבירה פלילית. מערכת המשפט בישראל מייחסת חשיבות רבה לזכויות נישומים, ולעיתים קרובות מותחת ביקורת על הרשות כשהיא סוטה מדרך מנהל תקין. למשל, בית המשפט העליון הזכיר את הצורך ב”מס אמת” אך לא בכל מחיר, יש להתחשב גם בעקרונות צדק. בפס”ד ורד פרי המפורסם (2009), העליון דחה ערעור של המדינה וקבע פה אחד שהוצאות טיפול בילדים יוכרו כהוצאה לצורך מס עבור אימא עובדת (מה שהיה מהפכני בזמנו). אמנם, המחוקק עקף אחר כך חלקית את ההלכה בחקיקה (נתן נקודות זיכוי מוגדלות במקום התרת הוצאה), אך פסק הדין ביטא מסר חברתי חשוב. דוגמה נוספת: פרשת שפיגולנט שהזכרנו, שם בית המשפט עמד לצד הנישום שהוטרד על לא עוול בכפו שנים רבות. בצד השני, היו מקרים שבימ”ש אישר לרשות לנקוט יד קשה: למשל, בפס”ד עלום שם 2018 בעניין חשבוניות פיקטיביות, נדחה טיעון הגנה מן הצדק של נאשמים שהלינו על אכיפה סלקטיבית, וביהמ”ש אמר שגם אם הרבה מעלימים מס לא נתפסים, אין זה תירוץ לאלו שנתפסו.

איך להתכונן לערעור?, להביא ראיות מוצקות, עדויות מומחים אם צריך (למשל שומות שמאי נגד שומת מס שבח). נטל ההוכחה במשפט מס אזרחי הוא על הנישום בשלב הערעור, כי שומה שהוצאה נחשבת נכונה עד שיוכח אחרת. לכן צריך “לבוא לבית המשפט עם שיעורי בית”. ברוב הערעורים כדאי להיות מיוצג על ידי עו”ד מומחה למסים, שכן אלה הליכים מורכבים (כוללים גם סוגיות חשבונאיות וכלכליות).
הגעה לפשרה: ראוי לציין שרוב המחלוקות עם רשות המסים מסתיימות בפשרה לפני פסק דין סופי. זה נכון גם בשומות אזרחיות (חוזר ועולה בפסיקה ש”עשו פשרה דיונית”) וגם בתיקים פליליים (עסקאות טיעון, כמו אצל בר רפאלי, מצא וכו’). פשרה יכולה לחסוך משאבים לשני הצדדים. לכן, אם קיבלתם הצעה סבירה, שקלו זאת ברצינות, בהתייעצות עם עורך דינכם.

חשוב לדעת שלאזרח כלים להתמודד ואף לגבור על רשות המסים כשהצדק עמו. לצד זאת, מערכת המס בישראל ברובה הוגנת, אם תפעלו במסגרת החוק ותשמרו תיעוד, יש סבירות שלא תזדקקו להליכים הללו כלל.

מה לעשות אם קיבלתם פנייה מרשות המסים? מדריך כללי

כפי שעולה מהרשימה, יש מקרים רבים בהם אזרח “מן השורה” עשוי לקבל מכתב, דרישה, שומה או אפילו זימון מרשות המסים. זה יכול להיות מכתב שיגרתי (כגון דרישה להגשת דו”ח, הצהרת הון, הבהרה על תיאום מס), או מכתב התרעה על חוב, או זימון לחקירה. להלן כמה עקרונות מנחים שכדאי ליישם בכל מצב של פנייה מהרשות:

• לא להתעלם!, זה הכלל החשוב ביותר. פניות מרשות המסים כמעט לעולם לא “נעלמות” מעצמן. התעלמות עלולה לגרור סנקציות אוטומטיות: קנסות, חיובים, ואפילו הליכי גבייה. גם אם אתם חושבים שהדרישה שגויה, אל תתעלמו. הגיבו, אפילו בבקשת ארכה או בירור. הימנעות מתגובה מעמידה אתכם אוטומטית בצד המפסיד.
• בדקו והבינו את תוכן הפנייה, קראו בעיון את המכתב. מי השולח (פקיד שומה? מנהל מע”מ? מחלקת הגבייה? חקירות?), מה מבוקש מכם ובאיזה דדליין. לעיתים מכתב יכול להיות מנוסח בשפה טכנית, אך יכיל הוראות חשובות. למשל “נא להגיש דו”ח שנתי תוך 30 יום”. אם משהו לא ברור, אפשר לפנות למספר טלפון שמופיע במכתב (בדר”כ מצוין שם פקיד מטפל) כדי לבקש הבהרה.
• עמדו בזמנים או בקשו אורכה, לכל דרישה יש מועד אחרון. הגשת השגה 30 יום, הגשת דו”ח 90 יום וכו’. אם אתם צריכים עוד זמן (נניח לאסוף מסמכים, או לתאם עם רו”ח), שלחו מכתב/פקס/מייל רשמי למשרד ושלבו את מספר הפנייה, ובקשו דחייה/הארכת מועד מנומקת. לרוב נענים לכך אם הבקשה סבירה. אם לא תבקשו ולא תגישו בזמן, אתם עלולים לאבד זכויות (למשל זכות ערעור).
• התייעצו במומחה במידת הצורך, פנייה פשוטה כמו “נא לבצע תיאום מס” אולי תוכלו לפתור לבד. אבל פניות מורכבות, דוגמת שומת מס גבוהה, זימון לחקירה, דרישת הצהרת הון, בהחלט מצדיקות התייעצות עם איש מקצוע. רואה חשבון או יועץ מס טוב לעניינים אזרחיים (דוחות, שומות, החזרי מס). עורך דין מיסים טוב לעניינים משפטיים מורכבים או פליליים. כן, יש עלות לשכר טרחה, אבל הרבה פעמים המקצוען יחסוך לכם סכום גבוה מהעלות. למשל, עו”ד עשוי להפחית בשומה הרבה מעבר לשכרו, או למנוע אישום פלילי שעלול להרוס קריירה.
• אספו מסמכים וראיות, אם הפנייה נוגעת לחישובים כספיים (נניח טוענים שלא דיווחתם על X), התחילו מיד לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים: קבלות, חשבוניות, דפי בנק, הסכמים. אלו יהיו ההגנה שלכם. ארגנו אותם באופן ברור. כשהדברים מתועדים, קל יותר לשכנע את הרשות בצדקתכם.
• שמרו על קור רוח וענייניות, התכתבות עם רשות המסים צריכה להיות מקצועית. אל תשלחו מכתבים מתלהמים או התקפות אישיות (“אתם נטפלים אליי!”). במקום זאת, הציגו עובדות, נימוקים חוקיים והוכחות. אם אינכם בטוחים איך לנסח, תנו למייצג לנסח. גם בפגישה/שימוע, התנהגו בכבוד אך עימדו על זכויותיכם בעקביות.
• נסו פתרון במסגרת מנהלית לפני משפט, במקרים רבים ניתן להגיע להסדר ללא צורך בבית משפט. למשל, אם קיבלתם שומה גבוהה, הגשת השגה ודיון מול המפקח לעיתים מובילים לפשרה. המשפט צריך להיות מוצא אחרון, כשהפערים גדולים. מערכת המס פעמים רבות פתוחה להידברות (הם יעדיפו לגבות 80% מהמס עכשיו מפשרה, מאשר 100% עוד 5 שנים אחרי משפט). היו פתוחים למו”מ, כמובן בלי לוותר על עקרונות חשובים לכם מדי.
• זכותכם לקבל מידע והסברים, אל תהססו לשאול את הפקיד המטפל שאלות. למשל: “על סמך מה נקבעה השומה?”, “אילו אסמכתאות חסרות לכם?”, “מהו הסעיף שמכוחו אני נדרש לזה?”. החוק (חוק זכויות הנישום) מחייב את הרשות ליידע אתכם בזכויותיכם, אבל בפועל לא תמיד יאמרו הכול. היו אקטיביים בלדרוש הבהרות.
• בעת חקירה, מימוש זכויות מוגבר, כפי שהוזכר: אם זומנתם לחקירה תחת אזהרה, מיד לבקש הפסקה להיוועצות בעו”ד. אל תענו לשאלות מהותיות לפני שעורך דין הדריך אתכם. גם זכותכם שלא להפליל עצמכם, בחקירה פלילית מותר לשמור על זכות השתיקה (אך בזהירות, כי גם שתיקה יכולה לחזק ראיות נסיבתיות; לכן בדיוק צריך עו”ד לייעץ מה לדבר ומה לא). אם נערך חיפוש בביתכם, זכותכם להיות נוכחים, לוודא שמוציאים רק מה שרשום בצו, ולהזמין עו”ד מהר ככל שניתן.
• שיקום ותקון טעויות, אם הפנייה נובעת מטעות שלכם (למשל שכחתם לדווח משהו, או הגשתם דו”ח שגוי), הכי טוב לנקוט גישה של הודאה ותיקון. ברוב המקרים, רשות המסים לא תעניש בחומרה אדם שזו לו טעות ראשונה והוא ממהר לתקן ולשלם חסר. לעומת זאת, התכחשות או נסיונות טיוח אחרי שנתפסתם, רק יחריפו את המצב. למשל, אם גיליתם ששכחתם לכלול הכנסה, עדיף להגיד “אכן כך, הנה הדו”ח המתוקן, אני מתנצל ומבקש להימנע מקנס”. בהרבה מקרים יגלו הבנה (אולי יוטל קנס מינימלי).
• מעקב אחרי סיום הטיפול, אל תניחו שאם הגשתם מסמכים אז הכל בסדר. ודאו שקיבלתם אישור על כך ושאין עוד המשך תהליך. למשל, הגשתם דו”ח שנתי כי נדרשתם, ודאו שקיבלתם שומת 0 או החזר, שלא יישארו לכם “זנבות” פתוחים במערכת. שמרו עותקים מכל התכתובת, למקרה שזה צץ שנית.

בקצרה, להתמודדות מוצלחת עם רשות המסים נדרש שילוב של מהירות תגובה, ידע או סיוע מקצועי, וגישה שקופה ושיתופית אך עומדת על זכויות. רוב מוחלט של המקרים ניתנים לפתרון ללא הסתבכות אם פועלים כך. רשות המסים, על אף דימויה הקשוח, מורכבת מאנשים שיודעים גם להקשיב, ואם תפנו אליהם עניינית עם הסבר אמיתי, לעיתים תמצאו אוזן קשבת.

בעלי מקצוע לסיוע מול רשות המסים: מי הם ומה תפקידם?

עבור רבים, ההתמודדות עם נושאי המיסים, הגשת דוחות, שמירה על ספרים, הבנת חוקים, היא משימה מורכבת. בדיוק לשם כך קיימים בעלי מקצוע מוסמכים שיכולים לסייע, לייצג ולייעץ לאזרחים ולעסקים בכל העניינים מול רשות המסים. כדאי לדעת מיהם, מה הכשרתם ומהי עלות שירותיהם, כדי לבחור נכון כאשר נדרש סיוע. להלן סקירה של בעלי המקצוע המרכזיים בתחום המיסוי:

• רואה חשבון (CPA), רואי חשבון הם מומחים בהנהלת חשבונות, דיווח כספי וחשבונאות, המוסמכים גם לייצג נישומים מול רשויות המס. רו”ח עוברים לימודים אקדמיים והתמחות, ומקבלים רישיון מועצת רו”ח. תפקידם: עבור עסקים, הנהלת חשבונות שוטפת, הכנת דוחות כספיים שנתיים, הגשת דוחות שנתיים למס הכנסה ולמע”מ, וייעוץ מס בסיסי. עבור שכירים, סיוע בהחזרי מס, תכנוני מס (למשל חישוב אופטימלי של נקודות זיכוי, היוון פנסיה). רו”ח מנוסים גם מלווים בדיוני שומה ויכולים להתמקח מקצועית עם פקידי שומה על בסיס ידע חשבונאי. ברוב החברות רו”ח הוא הגורם המקשר מול רשות המסים, ושמו רשום כמייצג בתיקים. עלויות: התמחור משתנה לפי היקף העבודה. למשל, שירות הנהלת חשבונות ודו”חות חודשיים לעוסק קטן עשוי לעלות ~500-1000 ש”ח בחודש. הכנת דו”ח שנתי לשכיר עם הכנסות מרובות, 500-1500 ש”ח חד-פעמי. ליווי בדיון שומה, לעיתים לפי שעה (400-800 ש”ח לשעה) או לפי הצלחה. רו”ח נוטים להיות יקרים מעט מיועצי מס, אך בעלי ראייה רחבה בחשבונאות.
• יועץ מס, יועצי מס מוסמכים עוברים קורס והכשרה מקצועית בתחום המיסים ומורשים לעסוק בייצוג נישומים (בעיקר יחידים ועסקים קטנים) מול רשויות המס, למעט ביקורת דוחות כספיים. תפקידם: לסייע בהגשת דוחות שנתיים לעצמאים, תיאומי מס, החזרי מס לשכירים, הנהלת חשבונות לעסקים קטנים, דיווחי מע”מ ושכר, ייעוץ בתכנוני מס בסיסיים. יועצי מס בקיאים מאד בפרקטיקה של התנהלות מול משרדי השומה ומע”מ, לעיתים עבדו בעבר ברשות. הם פחות עוסקים בתאגידים גדולים (שם רו”ח נדרשים), אלא יותר ב”עמך”: עצמאים זעירים, בעלי חנות, עובדי הייטק עם אופציות, משקי בית עם החזרי מס וכו’. עלויות: הגשת דו”ח שנתי לעצמאי קטן דרך יועץ מס יכולה לנוע סביב 300-800 ש”ח. טיפול בהחזר מס לשכיר, לעיתים 10%-15% מההחזר המתקבל (או סכום מינימום 300-600 ש”ח). ייעוץ מס חד-פעמי, 300-500 ש”ח לפגישה. לרוב, יועצי מס משתלמים לעסקים קטנים כחלופה זולה מעט מרו”ח, והם מוסמכים לבצע את רוב המשימות (למעט חתימה על מאזנים של חברה בע”מ, מה שרק רו”ח רשאי).
• עו”ד מיסים (עורך דין לענייני מיסוי), עורכי דין המתמחים בדיני המס. חלקם גם רואי חשבון בהכשרתם (“דו-חוגיים”), מה שנותן להם יתרון רב, וחלקם באים מרקע בפרקליטות/רשות המסים. תפקידם: 1) יעוץ וליווי בעסקאות מורכבות, למשל תכנון מס במכירת עסק, מיזוג חברות, הקמת נאמנויות, הסכמי ממון עם היבטי מס. 2) ייצוג משפטי בערעורי מס בבתי משפט, עו”ד הם בעלי זכות הטיעון בבית המשפט (לרו”ח אין זכות לייצג בבית משפט בערעורי מס, פרט לוועדות מסוימות). 3) הגנה וייעוץ בחקירות ובעבירות מס פליליות, זהו תפקיד קריטי שבו עו”ד פלילי-מיסים מלווה חשודים, מנהל מו”מ להסדר (כופר/עסקת טיעון) או מגן במשפט. 4) ייצוג מול ועדות חריגים, למשל בקשות לגילוי מרצון, בקשות פרה-רולינג (החלטות מקדמיות) לרשות במסים, עו”ד לרוב מנהלים זאת. ערך מוסף: עו”ד מנוסה יודע לפנות לגורמים בכירים ברשות (לשכות משפטיות) כדי להשיג פתרונות מעבר לנתיב הרגיל. עלויות: פגישת ייעוץ ראשונית עם עו”ד מיסים בכיר יכולה לעלות 800-1500 ש”ח לשעה. טיפול מקיף בערעור מס, תלוי בסכומים ובמורכבות, ינוע בין עשרות אלפים למאות אלפים ש”ח. ליווי נחקר בעבירת מס, לעיתים בסדר גודל 20-50 אלף ש”ח עבור שלבי חקירה והגעה לכופר, ואם זה הולך לבית משפט, שכר טרחה נפרד משמעותי. מדובר בעלויות גבוהות, לכן שירותי עו”ד נשכרים לרוב רק במצבים בעלי סיכון גבוה או חיסכון פוטנציאלי גבוה. כמו שאמר עו”ד מפורסם: “שירותינו יקרים, אבל חוסכים ללקוח פי כמה” (ולעתים זה נכון: עו”ד טוב יכול לחסוך מיליונים בקייס גדול).
• מנהלי חשבונות וחשבי שכר, אלו לא “מייצגים” מול מס הכנסה, אך הם חלק חשוב מהמערך. מנה”ח מנהלים את ספרי החשבון בעסק ביום-יום: רושמים חשבוניות, מפיקים דוחות מע”מ, מכינים משכורות. חשב שכר מתמקד בחישוב משכורות, ניכויי מס וביטוח לאומי, טופסי 102 ו-126. בעלי תפקידים אלו לרוב עובדים אצל העסק עצמו או במשרד רו”ח. עבודתם המדויקת מבטיחה דיווח נכון לרשות; שגיאות שלהם (שלא מבחינים) עלולות לגרור קנסות בביקורת. עבור עסק קטן, לעיתים רו”ח משמש בפועל גם כמנהל חשבונות (או שהעסק עושה לבד בעזרת תוכנה). עלויות: שירות הנה”ח חיצוני לעוסק מורשה קטן, כ-300-800 ש”ח לחודש, תלוי במספר הפעולות. הפקת תלוש שכר חודשי, 50-100 ש”ח לתלוש (אם העסקת 5 עובדים, ~500 ש”ח לחודש). יש גם תוכנות עשה-זאת-בעצמך זולות יותר אם העסק קטן.
• סוכן מכס ועמיל מכס, בעלי מקצוע המתמחים בתחום המכס והייבוא. כאשר חברה מייבאת משלוחים מסחריים, או אדם מבצע יבוא אישי מורכב (למשל רכב, תכולת בית מחו”ל), סוכן המכס הוא שמטפל בשחרור מהמכס: ממלא את רשימון היבוא, מסווג את הפריטים לפי תעריף המכס, מחשב את המיסים ומגיש הצהרה למכס. סוכני מכס צריכים רישיון ומומחיות רבה בסיווג, שכן כל טעות עלולה לעלות כסף או לגרום לעיכוב. עלויות: שחרור משלוח אישי קטן (דרך חברות שילוח), לרוב כ-200-400 ש”ח עמלת טיפול. טיפול במשלוח מסחרי, נע בין מאות לאלפי ש”ח, תלוי במספר הפריטים וסוגם. למשל, מכולה מלאה של ציוד אלקטרוני, אולי 2,000-3,000 ש”ח עמלה. סוכן המכס גם מייעץ ליבואן איך לחסוך מכס (למשל ניצול הסכמי סחר, יבוא עם תעודת מקור לקבל פטור מכס).
• שמאי מקרקעין, שמאים נכנסים לתמונה בענייני מיסוי מקרקעין. למשל, אם חולקים על שומת מס שבח, או רוצים להעריך שווי רכוש לצורך הצהרת הון, או שווי נכס לצורך מס רכוש (בעבר). במקרים רבים של מכירת קרקע, השבח תלוי בשווי נכס שהיה בעבר, שמאי יכול לקבוע זאת. גם בפטורים כמו “דירת ירושה” צריך לפעמים שמאי שיקבע שווי דירות המוריש. עלויות: שומה לדירת מגורים ממוצעת, 1,500-3,000 ש”ח. חוות דעת שמאית לבית משפט (מפורטת מאוד), 5,000-10,000 ש”ח ואף יותר אם הנכס יקר או מורכב. לשמאי טוב יש משמעות כספית: הצלחה בהפחתת שומה תחסוך אולי עשרות אלפים במס.
• יועץ פיננסי/מתכנן מס בינלאומי, קטגוריה זו פחות מוגדרת ברישוי, אך חשובה למקרים מיוחדים. למשל, יועץ מס בינלאומי יכול להיות רו”ח או עו”ד עם התמחות במיסוי תושבי חוץ, אמנות מס, תכנוני מס גלובליים. הוא מסייע לעולים חדשים/תושבים חוזרים לנצל את 10 שנות הפטור על נכסי חוץ, מייעץ לאדם שנוסע לרילוקיישן איך לא לשלם כפל מס, מקים מבנה נאמנות/חברה במדינה אחרת וכו’. מתכנן פרישה, מומחה (לרוב יועץ פנסיוני עם ידע מס) שעוזר לגמלאים לבצע צעדים כמו היוון קצבה, פריסת פיצויים, ניצול הטבות סעיף 125. רוב האנשים יפנו לבעל מקצוע כזה רק עם היקפים גדולים או נושאים סבוכים. עלויות: ייעוץ נקודתי בינלאומי, 500-1000 ש”ח לשעה. ליווי תכנון מורכב (כמו מבנה חברות offshore), יכול להגיע לעשרות אלפי ש”ח. שימו לב: זה תחום רגיש כי ייעוץ גרוע עלול להיחשב העלמת מס, לכן לבחור תמיד מומחה עם מוניטין.

בשוק שירותי המס קיימים בעלי מקצוע מגוונים. אם אתם אדם פרטי עם צרכים שגרתיים (החזר מס קטן, מילוי טפסים), יועץ מס או רו”ח “קטן” מספיקים. אם אתם עסק רציני, ודאי תעבדו עם משרד רו”ח רציני קבוע. במקרי קצה, הסתבכות משפטית, תכנון מורכב, עו”ד מיסים מנוסה הוא הכתובת. העלויות לא מבוטלות, אך לעיתים קרובות הן השקעה משתלמת: מקצוען יכול לחסוך קנסות, להקטין חבות מס במסגרת החוק, או למנוע מכם לעשות טעות גורלית. בפועל, עסקים מצליחים כמעט ולא מתעסקים לבד בענייני המס, הם יודעים להאציל זאת למומחים, כדי שהם יתרכזו בעסקיהם. גם שכירים בעלי הכנסות גבוהות או נכסים נעזרים ביועצים לתכנן צעדים כמו מימוש אופציות, השכרת נכסים, וכד’.

טבלת מחירים משוערת של שירותי מומחים בתחום המס

(המחירים לעיל משוערים בלבד, לפני מע”מ, ומשתנים לפי הניסיון והמוניטין של בעל המקצוע, מורכבות הטיפול ודחיפותו. תמיד מומלץ לקבל מספר הצעות ולהבין מה בדיוק כלול בשירות במחיר הנקוב.)

כפי שניתן לראות, ישנם פתרונות מקצועיים לכל סוגיה, מהזולה ועד היוקרתית. ההוצאה על שירותי מומחים היא חלק לגיטימי מהתנהלות כלכלית נכונה. למעשה, הוצאה על ייעוץ מס מוכרת כהוצאה לניכוי במס הכנסה במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות בעסק, והוצאה משפטית להגנה בענייני מס לרוב מוכרת (פרט לקנסות עצמם שאינם מוכרים). כך שמעבר לתועלת הישירה, יש פה גם הקלה מסוימת בעקיפין. הדבר החשוב הוא לבחור באיש מקצוע מתאים: לא כל רו”ח מתמחה, למשל, במיסוי בינלאומי; ולא כל עו”ד פלילי מבין בעומק דיני המס. לכן, כאשר הנושא מורכב, יש לפנות למי שזה תחום עיסוקו הספציפי.

ידע הוא כוח, מיסים מהווים חלק אינטגרלי מחיינו

עיקרי הדברים שכדאי לזכור:

• רשות המסים היא גוף גדול ועוצמתי, אך פעולתה מוסדרת בחוק וכפופה לכללי מנהל תקין. לכל החלטה שלה יש מסלול ערעור, ולכל חיוב יש אפשרות לבדיקה חוזרת.
• תשלום מסים הוא חובה חוקית ואזרחית; ההימנעות ממנו לא רק לא חוקית אלא פוגעת בכלל הציבור. מצד שני, תשלום יתר של מס מעבר לחוק, הוא נטל מיותר על האזרח. לכן חשוב לנצל את כל הזכויות, ההקלות והפטורים שהחוק מעניק (נקודות זיכוי, החזרים, מענקים), וכך לשלם “מס אמת” בלבד.
• התנהלות נכונה מול רשות המסים, שמירת תיעוד, דיווח מלא ובזמן, ומילוי הוראות (כגון ניהול ספרים), תקטין משמעותית סיכוי לבעיות. מערכי הביקורת של הרשות בנויים ללכוד את מי שסוטה מהכללים, ולכן המניעה הטובה ביותר היא עמידה בכללים.
• במקרה של טעות או אי הבנה, רשות המסים לרוב לא “תיפול לכם לחיים” מיד. יהיו התראות, מכתבים, ולעיתים פתוחים למו”מ. מי שניגש בענייניות יכול לפתור, מי שמתעלם מכניס עצמו לצרות.
• העידן הדיגיטלי שיפר מאוד את הנגישות למידע ואת הנוחות בקיום חובות: אפשר היום להגיש המון דברים אונליין, לחשב מס, לקבל החזר ישירות לחשבון. כדאי לנצל את זה. במקביל, הרשות מנצלת טכנולוגיה כדי להשתפר באכיפה, למשל הצלבות מידע ממוחשבות, מעקב אחר מדיה חברתית, אלגוריתמים לזיהוי אנומליות בדוחות. המשמעות, קשה מתמיד להתחבא, אבל גם קל מתמיד להתנהל שקוף ולקבל שירות.
• ראינו דוגמאות מפסקי דין: מערכת המשפט היא איזון חשוב לכוח הרשות, ובמקרי קצה מתקנת עוולות (כמו ורד פרי, שפיגולנט). אך רצוי לא להגיע לשם, הליכים משפטיים גוזלים זמן וכסף רב, עדיף להימנע משגיאות מהותיות מלכתחילה.
• תכנון מס לגיטימי, הוא זכותו של כל אזרח. יש גבול בין תכנון מותר (ניצול הוראות החוק להשגת חיסכון) לבין השתמטות בלתי לגיטימית. הגבול לא תמיד ברור, ולכן ליווי מומחים חשוב. למשל, העברת נכס במתנה לבן משפחה כדי ליהנות מפטור, לפעמים תקין, לפעמים ייחשב עסקה מלאכותית.
• על אף שרשות המסים מצטיירת כגוף “מפחיד”, המטרה בסופו של יום היא גבייה צודקת ולא רדיפה. בשנים האחרונות יש מגמה ברשות לשפר יחסי אמון עם הציבור, יוזמות כמו “גישת שירות לקוחות” שציינו, פעילות הסברה אינטנסיבית (בסושיאל מדיה ובקמפיינים) כדי שאנשים יבינו שהרשות אינה אויב אלא גוף ממלכתי שמממן את שירותי המדינה. ואכן, כשרואים נתונים כמו 96% מתקציב המדינה ממסים, מבינים שכולנו נהנים מהמסים, בביטחון, בחינוך, בבריאות ובתשתיות.
• סטטיסטיקה מעניינת: לפי הערכות, ההון השחור (הכנסות לא מדווחות) בישראל הוא בסדר גודל של 20% מהתמ”ג. צמצומו באחוזים בודדים יכול להכניס מיליארדים לקופת המדינה. רשות המסים שמה לה למטרה להמשיך לסגור פרצות ולהרחיב את הבסיס. הדבר נעשה גם על ידי הסכמים בינלאומיים (CRS, FATCA) שחשפו חשבונות ישראלים בחו”ל, וגם על ידי חקיקה (חובת דיווח על סכומי מזומן גדולים וכו’). מכאן מסר חשוב: עדיף להסדיר היום מאשר להתפס מחר.
• ולבסוף, אסור לשכוח: רשות המסים גם מחזירה כסף, מעל מיליארד ש”ח בשנה של החזרי עודף מס לשכירים, מאות מיליוני ש”ח של מענקי עבודה, פיצויים לאחר מבצעים צבאיים (צוק איתן וכו’), סיוע בתקופת הקורונה (מענקי סיוע לעסקים). כדאי לראות ברשות גם גוף שמסייע בעת צרה, למשל, בנזק מלחמה עסק יכול לתבוע פיצוי אבדן רווחים מהרשות (יש קרן לכך והיא שילמה מיליארדים). המידע על כך מפורסם באתר הרשות.

הידע בתחום המס הוא כוח: כוח לחסוך כסף כחוק, כוח להימנע מצרות, וכוח לדרוש את המגיע לך. מומלץ לכל אזרח לנצל מקורות מידע הזמינים, כמו אתר “כל-זכות” (ממנו ציטטנו רבות) שמרכז זכויות בצורה מובנת, וכן לשאול ולא להתבייש לפנות לרשות עצמה כשלא ברור. שילוב של אזרחות טובה ומודעות לזכויות יניב את התוצאה הטובה ביותר. המסים הם “הדלק” שמניע את המדינה, נשלם אותם בגאווה כשצריך, אך גם נדע לבקש החזר כשלפיד בוער יותר מדי. רשות המסים, מצידה, צריכה להמשיך באיזון, גבייה נחושה לצד שירותיות והוגנות.

ידע מס, פעם היה נחלת רואי החשבון בלבד, היום הוא לכל אחד. קחו אחריות על העניינים הפיננסיים שלכם, ואל תהססו להיוועץ במומחים בעת הצורך. כך תימנעו מטעויות, תמקסמו הטבות, ותישנו בשקט, בלי חשש מהמילה “מס”.