(SEC) רשות ניירות הערך של ארצות הברית | עו”ד ישראלי

SEC

רשות ניירות הערך האמריקאית (באנגלית: U.S. Securities and Exchange Commission, או בקיצור SEC) היא הסוכנות הפדרלית בארצות הברית המופקדת על פיקוח והסדרה של שוק ההון. ה-SEC הוקמה בעקבות משבר הבורסה בשפל הגדול: בשנת 1934 חתם הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט על חוק הבורסות, שהקים את הרשות כדי להשיב את אמון הציבור בשוקי ההון. יושב הראש הראשון של ה-SEC היה ג’וזף קנדי (אביו של ג’ון פ. קנדי). הרשות פועלת כגוף עצמאי (כפופה לוועדה בת חמישה חברים) ומיישמת את חוקי ניירות הערך המרכזיים של ארה”ב. מטרותיה המוצהרות הן להגן על משקיעים, להבטיח שווקים הוגנים ויעילים, ולתמוך ביצירת הון והשקעות. במהלך השנים הורחבו סמכויותיה של ה-SEC באמצעות חקיקה שפורסמה בתגובה למשברים ופערי רגולציה שונים, ותחומי אחריותה משתרעים כיום על שלל היבטי שוק ההון, מהנפקות לציבור וסחר בבורסה, דרך קרנות נאמנות ויועצי השקעות, ועד אכיפת איסורי הונאה ושימוש במידע פנים.

מבנה ארגוני ודרכי יצירת קשר

ה-SEC מנוהלת על-ידי וועדה בת חמישה חברים (Chairman & Commissioners) המתמנים ע”י נשיא ארה”ב ומאושרים בסנאט. בראש הוועדה עומד היו”ר (Chairman), המשמש כמנכ”ל הרשות, ולצדו ארבעה קומישינרים נוספים, כולם יחד קובעים את מדיניות הרשות ותקנותיה. הוועדה מסתייעת בצוות מקצועי של כ-4,500 עובדים (נכון לאמצע שנות ה-2020) הפרוסים במטה ובמשרדים אזוריים. הארגון הפנימי מחולק לשש מחלקות עיקריות (Divisions): מחלקת פיננסים תאגידיים (Corporate Finance) האחראית על דיווחים של חברות ציבוריות והנפקות; מחלקת מסחר ושווקים (Trading & Markets) המסדירה את הבורסות, הברוקרים וזירות המסחר; מחלקת ניהול השקעות (Investment Management) המפקחת על קרנות נאמנות ויועצי השקעות; מחלקת אכיפה (Enforcement) שהיא הגדולה ביותר ומובילה את חקירות וצעדי האכיפה נגד מפרי החוק; מחלקת כלכלה וניתוח סיכונים (Economic & Risk Analysis) המשמשת כ”יחידת המחקר” של הרשות; ומחלקת ביקורת ובחינה (Examinations) המבצעת בדיקות שוטפות בקרב גופים מפוקחים.

המטה הראשי של ה-SEC ממוקם בוושינגטון די.סי., בכתובת 100 F Street, NE, Washington, DC 20549. זהו בניין מודרני המזוהה עם חזית זכוכית קעורה ולוגו ה-SEC בכניסה. לציבור המשקיעים מסופק קו טלפון חינמי למענה על שאלות ותלונות: 1-800-732-0330 (משרד החינוך וההסברה למשקיעים). בנוסף, נכון לשנת 2024 ל-SEC יש 11 משרדים אזוריים ברחבי ארה”ב, בערים: אטלנטה, בוסטון, שיקגו, דנוור, פורט וורת’, לוס אנג’לס, מיאמי, ניו יורק, פילדלפיה, סן פרנסיסקו ועוד. למשל, משרד ה-SEC בניו־יורק שוכן בכתובת 100 Pearl Street, Suite 20-100, New York, NY 10004, ומספר הטלפון שלו 212-336-1100. משרדים אזוריים אלו מטפלים בפיקוח ואכיפה בתחום שיפוטם, ומהווים כתובת נגישה לפניות ציבור מקומיות. פרטי הקשר של כלל המשרדים, כתובות וטלפונים, זמינים באתר הרשמי של הרשות.

החקיקה המסמיכה וסמכויות הרשות

פעילותה של רשות ניירות הערך מבוססת על מספר חוקי מפתח פדרליים בארה”ב שנחקקו לאורך הדורות להסדרת שוק ההון: הראשון בהם הוא חוק ניירות הערך של 1933 (Securities Act of 1933), שנחקק בעקבות קריסת 1929, ומטרתו לחייב פרסום תשקיף גילוי מלא בהנפקות ניירות ערך לציבור ולמנוע תרמיות בהנפקה ראשונית. החוק השני והמרכזי הוא חוק הבורסה של 1934 (Securities Exchange Act of 1934), אשר באמצעותו נוסדה רשות ה-SEC עצמה והוקנו לה סמכויות פיקוח רחבות על מסחר משני בבורסות, על חברות ציבוריות, על ברוקרים-דילרים, על זירות מסחר אלטרנטיביות ועל ארגוני פיקוח עצמי כמו הבורסה ו-FINRA. חוקים נוספים המסדירים תחומים ספציפיים כוללים את חוק הנאמנות משנת 1939 (Trust Indenture Act) החל על אגרות חוב; חוק חברות ההשקעה של 1940 (Investment Company Act) המסדיר קרנות נאמנות וחברות השקעה אחרות; וחוק יועצי ההשקעות של 1940 (Investment Advisers Act) המסדיר את פעילות יועצי ההשקעות הרשומים. בתחילת שנות ה-2000, בעקבות שערוריות חשבונאיות (כמו אנרון) נחקק חוק סרבנס-אוקסלי 2002 (Sarbanes–Oxley Act) שהרחיב את חובות הדיווח והבקרה הפנימית של חברות ציבוריות והקים את מועצת PCAOB לפיקוח על רואי החשבון. לאחר המשבר הפיננסי של 2008 נחקק חוק דוד-פרנק 2010 (Dodd-Frank Act) אשר הגדיל עוד את סמכויות ה-SEC (למשל רגולציה של נגזרים swaps בשיתוף עם ה-CFTC) והנהיג תוכנית להגנת חושפי שחיתויות (Whistleblower Program) עם תגמול כספי למדווחים. חוקים אלה ואחרים מקנים ל-SEC סמכות לקביעת תקנות, רישוי ופיקוח, חקירה ואכיפה מנהלית ושיפוטית, וכן סמכות ענישה אזרחית (כגון קנסות והגבלות מקצועיות) נגד מפרי דיני ניירות ערך. חשוב לציין של-SEC אין סמכות ענישה פלילית, ממצאי חקירה המעלים חשד לפלילים מועברים לתביעה הפדרלית (משרד המשפטים) שיכול להגיש כתבי אישום פליליים במקביל לאכיפה האזרחית.

סמכויות האכיפה של ה-SEC כוללות, בין היתר: פתיחת חקירות מנהלתיות ודרישה למידע ומסמכים מכל גוף מפוקח או אדם המעורב בשוק ההון; סמכות לזמן עדים לחקירה בשבועה (באמצעות Subpoena) ולהוציא צווים המחייבים מסירת מסמכים או עדות; הגשת תביעות אזרחיות בבתי משפט פדרליים נגד גורמים החשודים בהפרת חוקי ניירות ערך, לצורך הטלת קנסות וצווי מניעה; וקיום הליכים מנהליים פנימיים בפני שופט מנהלי (ALJ) של הרשות. במקרים דחופים, ה-SEC רשאית אף לפעול מיידית להגנת המשקיעים, למשל להקפיא נכסים של חשוד או לבקש מבית המשפט צו לעיכוב פעילות, ואף להשעות זמנית מסחר במניה מסוימת אם מתעורר חשד מבוסס להונאה או הטעיית משקיעים. בעתות משבר שוק חמור, ל-SEC הוקנו גם סמכויות חירום זמניות, כגון סגירה זמנית של בורסות מסוימות או הגבלת פעילויות מסחר חריגות. ואולם, כאמור, כל ענישה פלילית (מאסר בפועל) כפופה להליך פלילי שיזום משרד המשפטים, ה-SEC יכול רק להמליץ ולהעביר ראיות, ולעתים פועל במקביל לחקירת ה-FBI או תובע פדרלי על אותה פרשה.

תחומי אכיפה מרכזיים

רשות ני”ע האמריקאית מופקדת על אכיפת איסורי ההונאה והתרמית בשוק ההון כפי שנקבעו בחוקים הנ”ל. החוק בארה”ב אוסר באופן גורף כל מצג שווא או מעשה תרמיתי בקשר עם הצעת ניירות ערך, רכישה או מכירה שלו. תחת עיקרון רחב זה, התגבשו עם השנים קטגוריות מרכזיות של עבירות ותחומי אכיפה בהם מתמקדת פעילות ה-SEC:

  • הונאות בדיווח ובגילוי למשקיעים: ה-SEC אוכפת בקפדנות את חובת הגילוי הנאות של חברות ציבוריות. מקרים טיפוסיים כוללים דיווחים כספיים כוזבים (ניפוח הכנסות, הסתרת חובות, מניפולציות מאזניות), אי-גילוי מידע מהותי בתשקיפים או בדוחות תקופתיים, ומתן הצהרות מטעיות לציבור המשקיעים. לדוגמה, פרשות כמו אנרון או וורלדקום כללו הסתרת הפסדים ומצגי שווא בדוחות, והסתיימו בתביעות אכיפה כבדות ובחקיקה מחמירה (חוק סרבנס-אוקסלי). גם דיווחים חלקיים או מאוחרים, כגון איחור במסירת דוח שנתי או אי-פרסום אירוע מהותי (8-K) במועד, עלולים לגרור סנקציות. ה-SEC מחייבת שחברות יגלו לא רק נתונים כספיים אלא גם מידע איכותי, למשל, סקירת הנהלה (MD&A) מפורטת על מצבה העסקי, והסתרת מידע מהותי שווה ערך להונאת משקיעים.
  • סחר במידע פנים (Insider Trading): אחד התחומים הידועים ביותר בפעילות ה-SEC הוא המאבק בשימוש במידע פנים למסחר. מדובר במסחר במניות או בנגזרים על בסיס מידע מהותי שטרם פורסם לציבור, למשל תוצאות כספיות, מיזוג צפוי, אישור תרופה, חוזה גדול וכד’. סחר במידע פנים נחשב להפרת חובת אמונים ולעבירה תרמיתית לפי חוקי ני”ע, וה-SEC מגישה עשרות תביעות כאלו מדי שנה. בעבר נוהלו תיקים מפורסמים נגד אושיות וול סטריט (כגון איוון בוסקי, ראג’ רטנאם מקרן Galleon ואחרים). בשנים האחרונות הוגבר האכיפה גם על “טיפים”, מצב בו גורם פנים מוסר מידע סודי לחבר או קרוב משפחה שסוחר בו, כך שגם מוסר המידע (Insider Tippee) עלול להיתבע יחד עם הסוחר שקיבל את ה”טיפ”. חקירות מידע פנים הן מאתגרות, וה-SEC מסתמכת לעיתים קרובות על האזנות או שיתוף פעולה עם ה-FBI והתביעה, שכן מדובר בעבירה שגם פלילית. העונשים במקרים חמורים מגיעים למאסרים ממושכים וקנסות כבדים (למשל ראג’ רטנאם נדון ל-11 שנות מאסר).
  • תרמיות “פונזי” והשקעות כוזבות: תרמית פונזי היא שם כולל להונאת משקיעים שבה מובטח להם רווח יוצא דופן בלי סיכון, כאשר בפועל כספי משקיעים חדשים משמשים לתשלום מדומה לישנים. מבנה פירמידה דומה הוא הונאה שבה ההכנסה העיקרית מגיעה מגיוס משתתפים חדשים ולא מפעילות אמיתית. ה-SEC מטפלת דרך קבע בפירוק והעמדה לדין של תוכניות פונזי שהתגלו, החל מקרנות השקעה פיקטיביות, דרך “הזדמנויות עסקיות” מפוקפקות (נדל”ן, אנרגיה, הלוואות ועוד) ועד מועדוני שיווק רב-שכבתי שמתגלים כפירמידה. פרשת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, זו של ברני מיידוף (2008), עוררה ביקורת חריפה על ה-SEC שהחמיצה אזהרות מוקדמות, ומאז שופרו הכלים והמשאבים לאיתור תרמיות כאלה. בשנים האחרונות אותרו גם פונזי במדיומים חדשים, כגון בתחום הקריפטו (מטבעות דיגיטליים), למשל פרשת BitConnect, והרשות הפעילה אמצעים להשתלט על הנכסים הדיגיטליים להשבתם לקורבנות. עונשים טיפוסיים בתרמיות כאלה כוללים קנסות כבדים, שלילת רישיונות ומשרות, וכמובן, העמדה לדין פלילי של המארגנים.
  • הרצת מניות ומניפולציות שוק: ה-SEC אוסרת כל התנהגות הנועדה להטות באופן מלאכותי את מחירו או נפח המסחר של נייר ערך. צורה נפוצה היא מה שמכונה “Pump and Dump”, קניית מניות זולות (לרוב דלות-מחזור), הפצת שמועות חיוביות שקריות או המלצות כוזבות כדי “לנפח” את המחיר, ואז מכירה מהירה ברווח גבוה לפני שהתרמית מתגלה. תרמית זו רווחה בעיקר במניות OTC/penny stocks. מניפולציות נוספות כוללות עסקאות מדומות (Wash Sales), קנייה ומכירה מתואמת של אותו נייר ערך בין חשבונות קשורים ליצירת רושם של פעילות; הפצת מידע כוזב (כגון שמועה על חדשות רעות כדי להפיל מניה, תופעה הנקראת Short and Distort כשהמשמיע מהמר בשורט על הירידה); וכן טכניקות עדכניות במסחר האלגוריתמי כמו Spoofing, הזנת פקודות קנייה/מכירה גדולות ללא כוונה לבצע, כדי להטעות סוחרים אחרים לגבי הביקוש/היצע (תופעה שה-SEC טיפלה בה למשל נגד סוחרים ישראלים בפרשת Shmuel Sherr 2024). ה-SEC מפעילה צוותי ניתוח נתונים מתקדמים העוקבים אחר דפוסי מסחר חשודים בזמן אמת, וביכולתה להשעות מסחר במניה אם עולה חשד למניפולציה מתמשכת. בעבירות כאלה הוטלו קנסות כבדים והרחקות לכל החיים מפעילות בשוק, ובמקרים פליליים, עונשי מאסר ממושכים.
  • עבירות מצד ברוקרים ויועצי השקעות: הרשות מפקחת על אלפי ברוקרים-דילרים, יועצי השקעות, קרנות ונאמנים, ואוכפת את חובותיהם כלפי לקוחותיהם. חלק מרכזי בכך הוא אכיפה נגד התנהלות לא הוגנת של אנשי מקצוע: למשל מסחר ללא אישור הלקוח (ביצוע עסקאות בחשבון בניגוד לרצון הלקוח או בלי ידיעתו), או פעילות יתר בחשבון (Churning), קנייה ומכירה מוגזמת של ניירות ערך בחשבון הלקוח בעיקר כדי לייצר עמלות לברוקר. ה-SEC (ובמקביל ארגון FINRA) מטילים סנקציות על ברוקרים שעברו על חובת הנאמנות וההתאמה, כגון המלצה על השקעות מסוכנות או מסובכות שלא מתאימות לפרופיל הלקוח. גם כשלי פיקוח במוסדות פיננסיים זוכים לאכיפה: אם חברה לא פיקחה כנדרש על עובדיה ואיפשרה, למשל, הונאת משקיעים, היא עצמה נחשבת אחראית ועשויה להיקנס ולהידרש לשינויים מבניים. אצל יועצי השקעות, ה-SEC עוקבת אחר הפרות כמו ניגודי עניינים נסתרים, גביית עמלות עודפות, העדפת השקעות שמיטיבות עם היועץ (כגון כאלה שנותנות לו עמלה נסתרת) וכדומה. דגש מיוחד מושם בשנים האחרונות על תקנות Reg BI החדשות (Best Interest), שדורשות מברוקרים לפעול לטובת הלקוח הקמעונאי בעת המלצה, וה-SEC כבר נקטה צעדי אכיפה תקדימיים נגד חברה שהפרה את חובת ה”טובת הלקוח”. במקרים אחרים, נחשפו פרקטיקות של “Selling Away”, ברוקר המשדל לקוחות להשקיע בהשקעות פרטיות מחוץ לבית ההשקעות שלו, ללא פיקוח החברה, או אי-פיקוח נאות של מנהלים אשר נכשלו למנוע עבירות של עובדיהם. סנקציות אופייניות בתחום זה כוללות קנסות, השעיה או שלילת רישיון מקצועי, ופיצוי כספי ללקוחות שנפגעו.
  • שחיתות וזרים: אכיפת חוק ה-FCPA (שוחד לקOfficials זרים): ל-SEC תפקיד משותף עם משרד המשפטים באכיפת חוק ה-FCPA משנת 1977, האוסר על חברות ציבוריות אמריקאיות (ואזרחים אמריקאים) לשחד עובדי ציבור זרים. ה-SEC מטילה אחריות אזרחית על חברות שהפרו את החוק, למשל באמצעות ספרים ורישומים כוזבים להסתרת שוחד, או אי-קיום בקרות פנימיות למניעת תשלומים כאלו. ב-2018 נקנסה חברת Elbit Imaging הישראלית בחצי מיליון דולר בשל תשלומים חשודים ליועצים ברומניה, וב-2016 הגיעה חברת התרופות הישראלית טבע (Teva) להסדר עצום של 519 מיליון דולר בתיקי FCPA בגין שוחד לרגולטורים ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו. העבירות הללו מדגימות את שיתוף הפעולה הבינלאומי: ה-SEC וה-DOJ פועלים יחד בחקירות, וכופים עיצומים כבדים (חברות רבות משלמות קנסות של עשרות ומאות מיליוני דולרים במסגרת הסדרי FCPA).
  • היצע ואסדרה של ניירות ערך חדשים: תחום מרכזי נוסף הוא אכיפה נגד הנפקות לא רשומות של ניירות ערך, או הצעה ומכירה של מוצרי השקעה ללא תשקיף כשנדרש. חוק 1933 קובע שכל הצעת ניירות ערך לציבור חייבת ברישום מראש ב-SEC, אלא אם נמצאה פטור מתאים. ה-SEC נוקטת צעדים נגד חברות שגייסו הון מהציבור ללא תשקיף מאושר או שלא עמדו בתנאי הפטור (למשל התחזו לגיוס פרטי בעת שבפועל שיווקו להמון). למשל, בשנים האחרונות האשימה הרשות חברות סטארט-אפ במכירת מניות באופן לא חוקי למשקיעים לא-כשירים. ההתפתחויות בתחום המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) הציבו אתגר חדש: הנפקות מטבע דיגיטלי ראשוניות (ICO) לרוב נחשבות “חוזי השקעה” ועל כן לניירות ערך, ה-SEC הבהירה שיש לרשום אותן או לבצע תחת פטור, ותבעה בין היתר את טלגרם, Kik ואחרים על ICO בלתי חוקי. ביוני 2023 ה-SEC אף הגישה תביעות נגד שתי בורסות קריפטו גדולות (Binance ו-Coinbase) על ניהול פלטפורמות מסחר ו”מוצרים” קריפטוגרפיים ללא רישוי ועמידה בדיני ניירות ערך. בנוסף, ה-SEC אוכפת תקנות ייעודיות להסדרת שווקים, למשל תקנות Reg D (פטורים להנפקות פרטיות), Reg A+ (גיוס המונים בהיקף מוגבל) ו-Reg M (מניעת מניפולציות בזמן הנפקה), נגד חברות שהפרו את הכללים (כגון חריגה מתנאי פטור, תיאום לא חוקי עם חתמים, וכד’).
  • נושאי ציות מיוחדים: סייבר, דיווח טכני ועוד: עם התפתחות השווקים, הופיעו תחומים חדשים שה-SEC החלה לאכוף. בכלל זה כשלי סייבר ואבטחת מידע, ה-SEC פרסמה הנחיות גילוי לגבי אירועי סייבר, וכבר קנסה חברות שלא עדכנו משקיעים במועד על פריצות מהותיות. תחום נוסף הוא שימוש שגוי במדדים פיננסיים מותאמים (Non-GAAP), הרשות נוקטת צעדים נגד חברות שהבליטו תוצאות “מתוקנות” באופן מטעה ללא הצגת נתוני GAAP שקולים. עוד נושא אכיפה עדכני הוא הפרת חובת שמירת תכתובות: בשנת 2022 הטילה ה-SEC (במשותף עם CFTC) קנסות של למעלה ממיליארד דולר על בנקים גדולים בשל שימוש עובדיהם באפליקציות מסרים פרטיות (כגון WhatsApp) לעסקאות ללא תיעוד ושמירת הרישומים, הפרה של חוקי ניירות ערך לגבי שמירת רשומות. גם תחום ה-ESG על הכוונת: בשנת 2022 נקנסה חברה על טענה כי קרנותיה עומדות בקריטריוני ESG למרות שלא יושמו בקרות לכך, במה שנודע כ-Greenwashing.

 

תהליך החקירה ברשות ה-SEC

כאשר מתעורר חשד או מתקבלת תלונה (ממקור ציבורי, תלונת משקיע, חושף שחיתות פנימי, או זיהוי על-ידי מערכות הניטור של הרשות), עשויה רשות ניירות הערך לפתוח בדיקה מקדמית חשאית. בשלב ראשון זו לרוב חקירה לא-פורמלית: חוקרי ה-SEC יכולים לפנות לגורם החשוד או לצדדים שלישיים באופן וולונטרי לבקשת מידע והסברים. אם מתגבש חשד סביר להפרת חוק, ה-SEC מוציאה צו חקירה פורמלי (Formal Order of Investigation) המעניק לה סמכויות חקירה מלאות. מרגע זה רשאים החוקרים לכפות צווי זימון, Subpoena, שמחייבים אנשים להופיע למסור עדות בשבועה, או להמציא מסמכים וראיות, תחת איום בסנקציה מבית משפט. לעיתים יקדים את הזימון מכתב פנייה (Wells Notice) המודיע לנחקר על הכוונה לשקול אישומים, ומאפשר לו להגיב באופן מסודר (מה שנקרא Wells Submission). יש לשים לב שזימון למסירת עדות או חומר אינו מעיד בהכרח אם אותו אדם חשוד או רק עד, ה-SEC לרוב לא תפרט במעמד הזימון את מעמד הנחקר בחקירה.

למי שמקבל זימון (Subpoena) רשמי מה-SEC יש מספר זכויות ותהליכי פעולה חשובים: ראשית, לנחקר זכות להיות מיוצג ע”י עורך דין במהלך עדותו ובהליכי מסירת המסמכים. כמו כן, הוא רשאי להתייעץ עם עורך דינו תוך כדי מתן העדות, ועורך הדין אף יכול להעיר הערות (אם כי אינו רשאי להפסיק את החוקר יתר על המידה). בנוסף, לפי כללי הרשות, אם הוצא צו חקירה פורמלי, לכל עד שקיבל זימון יש זכות לעיין בו כדי לדעת את גבולות סמכות החקירה (הנושאים הנחקרים). העד גם זכאי לקבל בהמשך העתק מתמלול עדותו שלו ולבחון אותו. מצד שני, אין לנחקר זכות לעיין בחומרי חקירה אחרים שבידי הרשות בשלב זה. גם הזכות נגד הפללה עצמית עומדת לעד בחקירת SEC: ניתן לסרב להשיב על שאלה שתשובה לה עלולה להפליל, בהסתמך על התיקון החמישי לחוקה. עם זאת, שימוש רב בזכות השתיקה עלול להניע את הרשות לחפש ראיות חלופיות או להעביר את הנושא לטיפול פלילי, וגם עלול להזיק לתדמית הנחקר אם יתקיים משפט אזרחי (בניגוד למשפט פלילי, בבית משפט אזרחי רשאי השופט להסיק מסקנות לחובת מי ששתק). חשוב לדעת שה-SEC, כרשות אזרחית, אינה יכולה לכפות הסגרת מסמכים או עדים מחוץ לארה”ב באופן עצמאי. במקרים בינלאומיים, היא נשענת על הסכמי עזרה משפטית הדדית (MOUs) עם רגולטורים זרים, כגון רשות ני”ע הישראלית, כדי לקבל ראיות מחוץ לארה”ב.

בחקירת SEC, הנחקרים נחלקים לרוב לשלוש קטגוריות: עדים בעלי מידע (שאינם חשודים ישירים), חשודים פוטנציאליים (subjects), ונחקרים עיקריים (targets) שהרשות מתכוונת כנראה להגיש נגדם תביעה. ה-SEC לרוב לא תצהיר בפניך ישירות מה מעמדך, אך עורך דין מנוסה יכול לאמוד זאת לפי שאלות החוקרים והיקף הדרישות. זכויות הנחקרים כוללות, כאמור, ייצוג משפטי ושתיקה במקרה הצורך, אך אין “זכות היוועדות” בשימוע כמו במשפט פלילי; החקירה היא חשאית וחד-צדדית. ה-SEC אף נוקטת במדיניות נוקשה של “אין תגובה” בפומבי לגבי חקירות מתמשכות, כך שאם נחקרת, אין לצפות שהרשות תאשר או תכחיש את עצם קיום החקירה עד לשלב הגשת כתב תביעה פומבי.

מהלכי אכיפה אפשריים: לאחר איסוף הראיות, צוות מחלקת האכיפה של ה-SEC יחליט אם להמליץ על נקיטת הליכים. במידה וכן, יש מספר מסלולים: (1) הגשת תביעה אזרחית בבית משפט פדרלי, כאן ה-SEC תובעת מבית המשפט להטיל עונשים כמו קנס כספי, צו מניעה (הפסקת העיסוק האסור), השבת רווחים פסולים (disgorgement), ולעיתים פסילת הנאשמים מכהונה כדירקטור או עיסוק בתעשייה הפיננסית. (2) פתיחה בהליך מנהלי פנימי, העניין מתברר בפני שופט מנהלי בתוך ה-SEC, עם אפשרות לערעור לוועדה עצמה ואח”כ לערעור לבית משפט פדרלי. הליכים מנהליים משמשים בעיקר להרחקת איש מקצוע מתעשייה (כגון שלילת רישיון ברוקר/יועץ) או לקנסות בסדרי גודל קטנים יחסית, והם מהירים יותר. (3) העברת התיק לחקירה פלילית, במקרים חמורים של כוונת מרמה בוטה, ה-SEC מקיימת תיאום עם משרד המשפטים (DOJ) עוד במהלך החקירה. צוות ה-SEC יכול במקביל להפנות את הממצאים לתביעה הפדרלית שתפתח חקירה פלילית רשמית (לעיתים בשיתוף FBI) ותביא להעמדת הנאשמים לדין פלילי על עבירות כגון תרמית בניירות ערך, קשירת קשר, הלבנת הון וכד’. ה-SEC עצמה לא תהיה צד במשפט הפלילי, אך אנשיה יעידו וימסרו את הראיות שצברו. חשוב לזכור שגם אם אדם זוכה במשפט פלילי (מחמת ספק סביר), ה-SEC עדיין יכולה להתעקש על הליך אזרחי נגדו כי רמת ההוכחה שם נמוכה יותר (מאזן הסתברויות).

מגבלות חוקתיות: חקירות ה-SEC כפופות, כמו כל רשות, להגבלות החוקתיות על חיפושים, תפיסות וחקירות. למשל, הרשות לא יכולה לערוך חיפוש פיזי במשרדי חברה או בבית פרטי ללא צו שיפוטי, ולכן מסתמכת על שיתוף פעולה או על צווים (שאם לא מקיימים אותם, פונים לבית משפט לאכיפה). גם בחקירה עצמה, נחקר רשאי לסרב לענות על שאלות שיש בהן כדי להפליל אותו (כאמור, התיקון החמישי), ואף לדרוש הפסקה כדי להתייעץ עם עורך דינו בכל שלב. אם החקירה נוגעת לרישומים בנקאיים פרטיים, חוק ה-Right to Financial Privacy דורש ליידע את הפרט ולתת לו הזדמנות להתנגד לפני שמוסרים לרשות את רשומות הבנק שלו, אלא אם ויתר על חסיון זה. בנוסף, חוק הפרטיות (Privacy Act) הפדרלי מחייב את ה-SEC לציין בכל פנייה רשמית את הסמכות שבגינה מבוקש המידע, את מטרת השימוש בו ומה ההשלכות אם יסרב, כדי שנחקר יבין את זכויותיו. לבסוף, כפי שנזכר לעיל, אם חקירה גולשת לתחום הפלילי, חלות הגנות נוספות של הנחקר כמו זכות להליך הוגן, ייצוג עו”ד גם בחקירה המשטרתית, וכמובן חזקת החפות.

לאורך התהליך, עומדת בפני חשוד אפשרות להגיע להסדר פשרה מול ה-SEC, מבלי להודות או להכחיש, ובכך לחסוך את המשך ההליך. רוב תיקי ה-SEC מסתיימים בהסדרים: הנאשמים מסכימים לשלם קנס (ולעיתים להשיב רווחים עם ריבית) ולקבל עליהם סנקציות כפסילת עיסוק, וה-SEC מוותרת על דיון משפטי. ההסדרים מפורסמים כצו או פסיקה לפי סעיף “By consent”. אם אין פשרה, התיק יתברר בבית המשפט ויוכרע בפסק דין.

ייעוץ משפטי והתמודדות עבור ישראלים מול חקירת SEC

התמודדות עם חקירה או אישומי SEC היא מורכבת ודורשת מומחיות משפטית ספציפית. עורכי הדין המתמחים בתחום הם לרוב כאלה העוסקים ב-“דיני ניירות ערך” ובמיוחד בייצוג בהליכי אכיפה (Securities Enforcement Defense). רבים מהם עבדו בעבר במחלקת האכיפה של ה-SEC או כתובעים פדרליים, ומכירים מקרוב את נהלי החקירה. אם אתה (כישראלי או כל אדם זר) מוצא עצמך תחת חקירת SEC, חיוני לשכור עורך דין אמריקאי בעל רישיון בארה”ב והתמחות ספציפית בתחום זה. עורך דין מקומי בישראל שאינו בעל רישיון עריכת דין בארה”ב לא יוכל לייצג אותך בפני ה-SEC או בבתי משפט פדרליים בארה”ב. עם זאת, לעיתים ניתן להסתייע בעו”ד ישראלי לצורך תיאום ותרגום, או כיועץ רקע, במיוחד אם אותו משרד משתף פעולה עם פירמה אמריקאית.

עבור ישראלים, יש יתרונות משמעותיים בעבודה עם עורך דין אמריקאי הדובר עברית או בעל היכרות עם התרבות הישראלית. עו”ד כזה יבטיח שאין פערי שפה בהבנת הסיטואציה המלחיצה, ויוכל להסביר לך בעברית את זכויותיך וחובותיך. הוא גם יבין הקשרים ייחודיים, למשל, כיצד נורמות עסקיות ישראליות עשויות להיתפס בידי הרשויות האמריקאיות. חשוב שעורך הדין יהיה פלילי במהותו (כלומר בעל ניסיון בצווארון לבן והליכים משפטיים) וכן מבין ברגולציית ניירות ערך, שילוב התמחות הנדרש ספציפית לתיקי SEC. במקרים רבים ישראלים בוחרים במשרדים אמריקאים גדולים או בעו”ד בניו-יורק המתמחים בתחום, וחלקם אכן דוברי עברית או ילידי ישראל, מה שמקל על התקשורת.

מה לעשות אם קיבלת זימון או פנייה מה-SEC? קודם כל, לא להתעלם! 😰 התעלמות מהזימון אינה מעלימה את הבעיה, אלא עלולה לגרום לרשות לפנות לבית משפט ולקבל צו אכיפה, ואף להביא להשלכות חמורות כמו אישום בביזיון בית משפט. לכן, יש לפנות מייד לעורך דין אמריקאי מנוסה. דרך עורך הדין תוכל לבקש מה-SEC ארכה (Extension) קצרה כדי להתארגן, ובמקביל הוא יצור קשר עם צוות האכיפה לברר את מהות הפנייה. אין לפנות בעצמך לחוקרים בלי ייעוץ משפטי, שכן כל מילה עלולה לתעד אותך ומאוחר יותר תשמש נגדם אם נאמרה בצורה בעייתית. עורך הדין שלך יכול לעיתים לתקשר עם ה-SEC באופן פחות פורמלי, לברר האם אתה בגדר עד או חשוד, ולנסות לצמצם את היקף הדרישות (למשל לצמצם טווח שנים במסמכים המבוקשים), זאת כחלק משיתוף פעולה תום-לב. בכל מקרה, חל איסור חמור להשמיד או לשנות מסמכים הקשורים לנושא החקירה, פעולה כזו מהווה עבירה פלילית בפני עצמה (שיבוש הליכים) ויכולה לגרום נזק בלתי הפיך להגנתך. לכן, גם אם מרגישים דחף “לנקות” מיילים או הודעות, יש לעמוד בפניו. תחת זאת, יש לאסוף בצורה מסודרת את כל החומרים הפוטנציאליים, להתייעץ עליהם עם העו”ד (יתכן וחלקם חסינים בחסיונות שונים), ואז למסור באופן מאורגן לפי הנחייתו.

ישראלים רבים תוהים: האם עליי לטוס לארה”ב לחקירה, או שמא ניתן להעיד מרחוק? באופן עקרוני, ה-SEC יכולה לזמן לעדות בתחומה. אם אתה מחוץ לארה”ב ולא מתכוון להתייצב, לא יוכלו לכפות זאת בלי שיתוף פעולה של רשויות ישראל (מה שדורש הליך פורמלי, ונדיר למדי בתיקים אזרחיים). לעיתים, עו”ד יצליח לשכנע את ה-SEC להסתפק בעדות מרחוק בוידאו, או בגביית עדות בארץ בנוכחות נציג רשות ני”ע הישראלית. גישה משתפת פעולה, במיוחד אם אתה עד ולא חשוד עיקרי, עשויה להועיל פה. בכל מקרה, כדאי לערב את הרשות הישראלית לניירות ערך דרך עורך הדין, היא עשויה לסייע בהבהרת זכויותיך ולוודא שההליך תקין (למשל, לפי מזכרי ההבנה בין הרשויות). זכור: התעלמות מוחלטת עלולה לגרום ל-SEC לתבוע אותך בבית משפט בארה”ב בהיעדרך ולקבל פסק דין (Default) כולל קנסות וצווים נגדך.

“טריקים” וטיפים להתמודדות (בגבולות הלגיטימיים): אחד “הטריקים” הוא לשקול חשיפה וולונטרית, אם למשל הבנת שהפרת בטעות חוק, ניתן באמצעות עורך הדין לפנות ל-SEC מיוזמתך, לדווח ולהתפשר לפני שיפתחו נגדך בחקירה אגרסיבית. שיתוף פעולה מוקדם יכול לזכות ב”הנחת סלב”, כלומר להקטין קנסות. טריק נוסף: ניצול הליך ה-Wells Notice, אם קיבלת הודעה כזו, יש לך זכות להגיש בתוך 30 יום טיעון כתוב מדוע לא מוצדק להגיש נגדך תביעה. מסמך זה (Wells Submission) יכול, בעריכת עו”ד מיומן, לשכנע את הנהלת ה-SEC לסגור את התיק או לכל הפחות להגיע לפשרה נוחה יותר. עוד טיפ: אם באמת נעשתה עבירה ויש כוונה להודות ולהתפשר, לעשות זאת מהר. סטטיסטית, ככל שמסכימים מוקדם, כך ה-SEC נוטה לדרוש עונש קל יותר (משום שחסכה זמן ומשאבים). בנוסף, כדאי לבחון אם המעשה שלך דומה למקרים קודמים וכיצד נסגרו, עו”ד מנוסה מכיר תקדימים וידע לטעון ליחס דומה.

לבסוף, נושא הכבד משקל של בחירת עורך הדין המתאים ועלויות: בעת בחירת עורך דין אמריקאי לתיק SEC, מומלץ לבדוק את ניסיונו במקרים דומים, האם ייצג אנשי עסקים בחקירות מידע פנים? האם עבד ב-SEC/תביעה קודם? מוניטין חשוב, אך לעיתים משרד בכיר מדי יטפל בך באמצעות צוות זוטר. חפש המלצות ממכרים שעברו זאת, בקש פגישה ראשונית (לעיתים ללא חיוב) כדי להתרשם. ברר מי בדיוק יטפל בתיק. מבחינת עלויות, שכר הטרחה בארה”ב גבוה: עורך דין מיומן בתחום עשוי לגבות $300–800 לשעה בממוצע, תלוי באזור ובוותק. עורכי דין צמרת או שותפים בכירים אף גובים $1,000 לשעה ויותר. יש לקחת בחשבון שתיק SEC יכול לדרוש עשרות עד מאות שעות עבודה, כך שהחיוב הכולל יכול להגיע לעשרות אם לא מאות אלפי דולרים, במיוחד אם התיק מתפתח להליך משפטי מלא. משרדים רבים יבקשו מקדמה (Retainer), סכום מראש בחשבון, למשל $20,000–50,000, שממנו ינוכו שעות העבודה. לגבי מודלי תשלום: בתיקי הגנה פלילית/רגולטורית לא מקובל שיעור הצלחה, משום שאין “פיצוי כספי” בסוף. התשלום הוא לפי שעות או לעיתים סכום גלובלי עבור שלב (למשל סכום X עבור ייצוג עד סיום חקירה, ותוספת אם יש משפט). ניתן וכדאי לנסות לנהל משא ומתן: למשל, אם מדובר רק במתן עדות חד-פעמית, אולי עו”ד יסכים לחיוב קבוע (Flat Fee). כמו כן, אם יש לך ביטוח אחריות נושאי משרה (D&O), לעיתים הפוליסה מכסה הוצאות הגנה בהליכי SEC (במיוחד אם מדובר בדירקטור או מנהל בחברה ציבורית). חשוב לשאול את עורך הדין על כך. בכל מקרה, שקיפות וכנות בנושא התקציב הן מפתח, עו”ד טוב יבהיר לך אילו צעדים שווים את העלות ואילו לא, ויעזור למקד את המשאבים שלך בנקודות החשובות להגנתך.

היבטים ישראליים: קשרי SEC–ישראל, ישראלים תחת אכיפה וחברות ישראליות בוול סטריט

שת”פ רגולטורי והחלפת מידע: רשות ניירות הערך הישראלית (ISA) ורשות ה-SEC האמריקאית מקיימות שיתוף פעולה הדוק במסגרת הסכמים בינלאומיים. כבר בשנת 1992 נחתם מזכר הבנה דו-צדדי ראשון בין ה-SEC ל-ISA, ומאז הן שותפות גם להסכם המולטילטרלי של IOSCO. שיתופי פעולה אלו מאפשרים למשל ל-SEC לבקש מה-ISA סיוע באיסוף עדויות ומסמכים בישראל, ולהיפך, ה-ISA יכולה לקבל סיוע ה-SEC בחקירות חוצות-גבולות. בפועל, היו מספר חקירות בהן ישראל וארה”ב תיאמו, במיוחד במאבק בתרמיות אינטרנט ופורקס שיצאו מישראל. למשל, בפרשת Yukom Communications (אופציות בינאריות) העבירה הרשות ני”ע בישראל חומרים ל-SEC ול-FBI, מה שהוביל להרשעת מנכ”לית החברה לי אלבהז בארה”ב. פרשה חיובית של שת”פ היא מקרה יוסי אנגל (2023): ה-SEC הגישה תביעה בלוס-אנג’לס נגד יזם ישראלי שהונה את קהילת החרדים המקומית ב-$47 מיליון, וציינה לשבח את הסיוע שהעניקה לה רשות ניירות ערך הישראלית בחקירה. שיתוף פעולה זה חיוני במיוחד לאור הגידול בפעילות ישראלית בשוקי ארה”ב.

ישראלים על הכוונת של ה-SEC: לאורך השנים היו מספר מקרים בולטים בהם אנשי עסקים ישראלים או חברות ישראליות התמודדו עם חקירות ואכיפה של ה-SEC. הנה כמה דוגמאות: בשלהי שנות ה-90 עסק ה-SEC בחקירת פרשות מידע פנים ותרמיות בחברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרו בנאסד”ק, בין היתר חשד נגד משקיעים ישראלים ברשת הנפטון (Neptune) שהפעילו תרמית pump & dump במניות דלות-סחירות; בראשית שנות ה-2000 התפוצצה פרשת קומברס (Comverse), ענקית הטכנולוגיה מישראל. המנכ”ל יעקב (קובי) אלכסנדר הואשם בהונאה של Backdating אופציות לעובדים, ברח מיידית לנמיביה, אבל בסופו של דבר הוסגר לארה”ב, שם הודה במיוחס לו. הוא שילם קנס של 6 מיליון דולר ל-SEC בהסדר אזרחיונידון ל-30 חודשי מאסר. הפרשה פגעה קשה במוניטין החברות ההייטק הישראליות בארה”ב באותה עת. בשנים האחרונות נרשמו מספר תיקי אכיפה עדכניים עם זיקה ישראלית: בשנת 2023 התפרסם כי חברת המכשור הרפואי Nano-X (ננוקס) מישראל ומייסדה אורי קולודני (רן פוליאקין) נקנסו בכ-1.1 מיליון דולר בשל הצהרות מטעיות לגבי עלות ייצור המוצר שלהם. בתחילת 2023 הוגש כתב אישום אזרחי נגד הישראלי יוסי אנגל (הוזכר לעיל) שגייס במרמה עשרות מיליוני דולרים, תוך הבטחות כוזבות, ממשקיעים יהודים-אמריקאים בלוס אנג’לס. במקרה מפורסם אחר מהעת האחרונה, בספטמבר 2024, שני סוחרים ישראלים, שמואל שר ושותפו, הודו באחריות להונאת “Spoofing” במניות בשווי מאות אלפי דולרים, ונקנסו ע”י ה-SEC במסגרת הסדר. גם בתחום ה-FCPA ישראל על המפה: כאמור, טבע הישראלית שילמה חצי מיליארד דולר ב-2016, וחברת אלביט הדמיה נקנסה ב-2018 על דיווחי שוחד. מקרה מסקרן הוא משה חוגג, יזם הקריפטו הישראלי, שנחקר כיום בישראל באשמת הונאת משקיעי ICO; ה-SEC עצמה טרם תבעה אותו, אבל בהחלט עקבה בשעתו אחרי פרויקט ה-ICO Stox שלו.

חברות ישראליות בבורסות ארה”ב: ישראל היא מעצמה זרה בשוקי ההון האמריקאיים. לפי הערכות עדכניות, למעלה מ-100 חברות ישראליות נסחרות בבורסות ניו-יורק (NYSE) ונאסד”ק, מספר המציב את ישראל שלישית אחרי ארה”ב וסין במספר החברות בנאסד”ק. בין החברות הגדולות עם שווי שוק גבוה ניתן למנות את צ’ק פוינט (CHKP), טבע (TEVA), נייס (NICE), אלביט מערכות (ESLT), ויקס.קום (WIX), סולאראדג’ (SEDG), מובילאיי (MBLY) ואחרות. חברות אלו כפופות רגולטורית הן לרשות ני”ע הישראלית (לעיתים במקביל לרישומן בת”א) והן לרשות האמריקאית. למעשה, בשנת 2000 חוקקה הכנסת תיקון ל”חוק ניירות ערך” הישראלי המכונה “חוק הנסט”ק”, המאפשר רישום כפול, חברה שנסחרת בארה”ב פטורה מדיווח כפול בישראל, והדו”חות באנגלית שהיא מגישה ל-SEC מוכרים גם על-ידי הרשות הישראלית. זאת כדי לעודד חברות להישאר גם בת”א. המשמעות היא שה-SEC ממלאת תפקיד גם בהגנת משקיעים ישראלים, דו”חות החברות בישראל רבות מהן למעשה בפיקוח ואכיפה של ה-SEC. מקרים ידועים: חברת אופקו (OPKO) של פיליפ פרוסט (פעילה בישראל) שנחקרה על הרצת מניות קטנות; חברת מנקיינד (MNKD) שהקים אלפרד מנכין ובה מעורבים ישראלים, ננקטו סנקציות נגדה בשל דיווח חסר. לרוב, חברות ישראליות שומרות על ציות גבוה, אך מדי פעם יש מעידות: בסוף 2022 נודע שה-SEC חוקרת את חברת Uber הישראלית Gett בחשד לדיווחים מטעים למשקיעים טרום מיזוג SPAC (העסקה בוטלה לבסוף). גם חברות חלום כמו WeWork (עם בסיס ישראלי) עוררו שאלות דיווח שה-SEC בחנה. הלקח הוא שכל חברה ישראלית בנאסד”ק חייבת להפנים את סטנדרט הרגולציה האמריקאי המחמיר, מבחינת שקיפות, בקרה פנימית, וציות להנחיות.

מבט השוואתי לרגולטורים נוספים: רשות ה-SEC היא אמנם רגולטור שוק ההון המרכזי בארה”ב, אך יש לצדה גופים נוספים המשלימים או משתפים פעולה. בתחום הנגזרות והסחורות פועלת ה-CFTC (Commodity Futures Trading Commission), ועדה פדרלית נפרדת המוודאת פיקוח על מסחר בחוזים עתידיים, אופציות על סחורות ומטבעות וכו’. לעיתים יש חפיפה: למשל, במטבעות קריפטו, האם רואים בהם “סחורה” (תחום ה-CFTC) או “נייר ערך” (תחום ה-SEC)? נושא זה מתפתח, ובמקרים כמו תיק חברת Ripple נחלקו דעות הרשויות. ארגון חשוב נוסף הוא FINRA, ארגון רגולציה עצמאי (SRO) של ענף הברוקרים. FINRA אינו גוף ממשלתי אלא איגוד שתעשיית ניירות הערך מממנת, אך בסמכותו להטיל קנסות ועונשים על ברוקרים וחברות, בפיקוח ה-SEC. ה-SEC מפקחת על FINRA ומאשרת את חוקיו, אך נותנת לו לטפל בעבירות משמעת נפוצות של חבריו. כך, ברוקר ישראלי בעל רישיון בארה”ב עשוי להיחקר דווקא ע”י FINRA, ולעיתים ה-SEC תותיר לארגון זה לטפל בעניינים מסוימים. בתחום הפלילי, כמו שציינו, ה-DOJ (משרד המשפטים) ממלא תפקיד מכריע, תיקי ענק של הונאות משקיעים נחקרים ע”י FBI ומובאים לדין פלילי (לדוגמה פרשת מיידוף, או עניין סם בנקמן-פריד מ-FTX). רבות מהחקירות מתחילות ב-SEC וכאשר מתגלות ראיות להונאה פלילית, עוברת השרביט ל-DOJ (אך שני ההליכים יכולים לרוץ במקביל).

בעולם, לכל מדינה רגולטור משלה: בישראל מקבילתה היא הרשות לניירות ערך (ISA); בבריטניה, רשות ההתנהלות הפיננסית (FCA) שהיא גוף מאוחד לפיקוח על שווקים ושירותים פיננסיים; בגרמניה, באפין (BaFin), הרשות הפדרלית שמפקחת גם על בנקים וגם על שוק ההון, במבנה “סופרמרקט” רחב; ובצרפת, Autorité des marchés financiers (AMF), שמפקחת על השווקים הפיננסיים הצרפתיים. הנטייה בעולם הייתה לאחד רגולטורים, בעוד בארה”ב קיים מבנה מבוזר, SEC לשוק ההון, CFTC לנגזרים, ופיקוח נפרד לבנקים (ה-FTC, הפדרל ריזרב וכו’). למרות זאת, סמכויות ה-SEC נחשבות למקיפות יחסית, והיא מהבודדות שיכולה גם להביא תיקים ישירות לבית משפט (באפין הגרמנית, לדוגמה, אין סמכות להגיש תביעות אזרחיות, היא מטילה קנסות מנהליים, ואת ההעמדה הפלילית משאירה לפרקליטות). ניתן לומר שה-SEC נהנית מתקציב ומשאבים אדירים, וידועה באכיפה נחושה, בניגוד לכמה עמיתות מעבר לים שספגו ביקורת (למשל באפין ספגה אש על כשל פיקוח בפרשת Wirecard).

בסיכומו של דבר, ה-SEC היא רגולטור בעל מוניטין קשוח אך מקצועי מאוד. עבור חברה או אדם ישראלי, הסתבכות עמה אינה סוף פסוק, אך דורשת התנהלות נכונה, שקולה ובליווי מומחים. ה-SEC נמצאת שם כדי להגן על המשקיעים, והדרך הנבונה ביותר היא להכיר את כלליה ולפעול במסגרתן מלכתחילה, וכך להימנע מעימותים יקרים ומסוכנים.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQs) לישראלים מול רשות ניירות ערך האמריקאית

שאלה: אני אזרח ישראלי שמעולם לא דרכתי בארה”ב. האם ה-SEC יכולה לחקור או להעניש אותי?
תשובה: כן. אם פעילותך מערבת ניירות ערך הנסחרים בארה”ב, משקיעים אמריקאים, או כל רכיב אחר שבסמכות ה-SEC, היא רשאית לפתוח בחקירה גם נגד אזרח זר. ה-SEC כבר תבעה ישראלים (ואחרים) שלא ביקרו בארה”ב מעולם, על עבירות שבוצעו מרחוק (למשל מסחר מקוון דרך האינטרנט). בפועל, אמנם אין ל-SEC סמכות לעצור אותך בישראל או לחייב אותך לבוא להעיד, אך היא יכולה לפנות לרשות הישראלית ולקבל עזרתה באיסוף ראיות. אם התיק מספיק חמור, ה-SEC יכולה גם להעביר את העניין ל-FBI ולבקש ממשרד המשפטים האמריקאי לנסות להסגיר אותך באשמה פלילית. ישראל וארה”ב חתומות על אמנת הסגרה, וכבר הוסגרו ישראלים לארה”ב בעבירות ניירות ערך (למשל קובי אלכסנדר מקומברס הוסגר מנמיביה דרך ישראל). בשורה התחתונה: מיקום גיאוגרפי בפני עצמו לא יגן עליך אם עברת על חוקי ני”ע של ארה”ב, במיוחד בעידן המסחר האלקטרוני.

שאלה: קיבלתי זימון (Subpoena) מה-SEC למסור מסמכים ולעדות. מה עליי לעשות? להתעלם?
תשובה: חד משמעית לא להתעלם! אי-ציות לזימון עלול לגרור בזיון בית משפט בארה”ב. עליך לפנות מיד לעורך דין אמריקאי המתמצא בתחום. בדרך-כלל, באמצעות עורך הדין ניתן ליצור קשר עם צוות החקירה של ה-SEC, לקבל הבהרות ואולי גם לבקש ארכה סבירה להתארגנות. יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותך (חשבוניות, תכתובות, דוחות בנק וכו’) אך לחלוטין להימנע מהשמדת ראיות, פעולה כזו כשלעצמה היא עבירה פלילית חמורה בארה”ב. עורך דינך ינחה אותך אילו מסמכים חובה למסור ואילו אולי מוגנים או שאפשר לצמצם (למשל מסמכים חסרי חשיבות שאינם נדרשים במפורש). לגבי העדות: ניתן, דרך עורך-הדין, לבחון אפשרות לתת עדות כתובה נוטריונית (תצהיר) כחלופה להתייצבות, או להתפשר על שיחת וידאו. לעולם אל תפנה בעצמך לחוקרי SEC ללא ייעוץ, כל אמירה שלך מתועדת. עורך-דין מיומן יכין אותך לעדות, יוודא שאתה מבין את השאלות ושלא תאמר בטעות דבר שגוי. שיתוף פעולה מכבד, על-פי עצת עורך דינך, יכול לפעמים לשכנע את ה-SEC שאתה “לא הכתובת” ולסיים את העניין.

שאלה: האם ה-SEC יכולה לשים אותי בכלא? מה ההבדל בין חקירת SEC להליך פלילי?
תשובה: ה-SEC עצמה לא מטילה מאסר, היא עוסקת באכיפה אזרחית. המשמעות: בתיקי SEC התוצאות הן קנסות כספיים, צווים (למשל צו מניעה מלעסוק בתפקידים מסוימים) והתחייבויות להימנע מהפרות בעתיד. לעומת זאת, אם מדובר בעבירה חמורה עם כוונה פלילית (כגון הונאת משקיעים גדולה), ייתכן שיפתח במקביל או בהמשך הליך פלילי ע”י משרד המשפטים (DOJ). בהליך פלילי אתה מואשם בבית משפט פלילי, ניצב בפני כתב אישום, והסיכון הוא מאסר וקנסות פליליים גבוהים. סטנדר ההוכחה בפלילי גבוה (“מעבר לספק סביר”) לעומת אזרחי (מאזן ההסתברות). בפועל, יש הרבה מקרים בהם אותם מעשים מובילים לשני הליכים: למשל פרשת אינסיידר טריידינג, הנאשם ישלם קנס ב-SEC וגם ירצה מאסר לפי הרשעת DOJ. היתרון היחיד, אם זוכית בפלילי, לעיתים ה-SEC תיסוג (אך לא מחויבת). זכור: ל-SEC אין סמכות להאשים פלילית, אבל היא כן מעבירה מקרים חמורים לחקירת FBI/תובעים, כך שחקירה “תמימה” של ה-SEC עלולה להתגלגל לכתב אישום פלילי. לכן יש להתייחס בכל הרצינות גם להליך האזרחי, כאילו חייך וחירותך תלויים בו, כי לעיתים קרובות כך המצב.

שאלה: אני גר בישראל. האם אני חייב לטוס לארה”ב אם מזמנים אותי להעיד?
תשובה: חוקית, ה-SEC אינה יכולה לכפות עליך לטוס. אם תבחר לא להתייצב, לכל היותר היא יכולה לפנות לבית משפט בארה”ב שיוציא צו עבורך, אך אכיפתו בישראל תדרוש הליך רשמי דרך משרד המשפטים הישראלי, וזה נדיר בתיקים אזרחיים. במקרים רבים, אם נחקר זר נמנע מלהופיע, ה-SEC פשוט תכריע בעניינו בלעדיו (למשל תגיש תביעה אזרחית ואתה תפסיד בדיפולט). עם זאת, באמצעות עו”ד, ניתן לשאת ולתת על דרכי מסירת העדות: לפעמים ה-SEC תסכים לתשאול מרחוק (בשיחת וידאו מאובטחת) או לקבל תשובות בכתב בשלב הראשון. במקרה שהנך חשוד עיקרי, ייתכן שה-SEC תתעקש שתרואיין פנים-אל-פנים, למשל, יש מקרים שהחוקרים טסים למדינה זרה בתיאום עם הרגולטור המקומי וגובים עדות שם. גם אפשרות זו קיימת דרך השת”פ עם הרשות הישראלית. לסיכום, אינך חייב לקפוץ על מטוס לכל זימון, אבל התייעץ עם עורך דינך לפני כל החלטה, אי-הופעה ללא תאום עלולה לגרום להסלמת התיק נגדך.

שאלה: האם מספיק לקחת עורך דין ישראלי שייצג אותי מול ה-SEC, או שאני חייב עורך דין אמריקאי?
תשובה: לצערנו, חובה עו”ד אמריקאי (בעל רישיון מדינה בארה”ב) כדי להגיש מסמכים ולייצג בפועל מול ה-SEC. עורכי דין ישראלים שאינם מוכרים בארה”ב לא מורשים לחתום על כתבי בי-דין אמריקאיים ולא להתייצב כנציגים בפני ועדות הרשות או בבתי המשפט בארה”ב. עם זאת, בהחלט ניתן להיעזר בעו”ד ישראלי כ”בר-סמך”, במיוחד אם יש מחסום שפה. ישנם משרדים המספקים חבילה משולבת: עו”ד אמריקאי מוביל, ובצוות יועץ ישראלי דובר עברית. כך או כך, חשוב שהפירמה המטפלת תהיה מיומנת בתיקי SEC. ענייני רגולציה אמריקאיים הם סבוכים, ולא כל עו”ד פלילי אמריקאי (מעולה ככל שיהיה) מכיר את נהלי ה-SEC. לכן התמחות ספציפית בתחום Securities Enforcement היא קריטית. בפועל, יש קומץ משרדים ידועים בניו-יורק, וושינגטון, שיקגו ולוס-אנג’לס שקנו את שמם בייצוג נושאי משרה וחברות ישראליות, וכדאי לפנות אליהם (או לפחות לייעוץ ראשוני) במצבים רציניים.

שאלה: כמה עולה לשכור עורך דין טוב בארה”ב לתיק SEC? יש דרך להוזיל עלויות?
תשובה: שכר הטרחה בארה”ב יקר. עורך דין אמריקאי בכיר בתחום ניירות הערך עשוי לגבות $500–800 לשעה, ועורכי דין מהשורה הראשונה אף חוצים $1000 לשעה. חלק מהעבודה ניתן להאציל לעורכי דין זוטרים יותר בעלות $200–400 לשעה. העלות הכוללת תלויה בשלב: אם זה רק ייעוץ קצר או מכתב תגובה, אולי תעמוד על כמה אלפי דולרים. אולם ייצוג מלא בחקירה שנמשכת חודשים, עם עיון במאות מסמכים, עלול להגיע לעשרות (ויש שראו אף מאות) אלפי דולרים. כדי לשלוט בתקציב: בקש מהמשרד הערכה כתובה של עלויות לכל שלב. אפשר גם לסכם על מקדמה (Retainer), סכום קבוע מראש שהעו”ד לא יחרוג ממנו בלי אישורך. לעיתים ניתן לחלק עבודה, למשל, לשכור עו”ד אמריקאי יקר רק לאסטרטגיה ומו”מ עם הרשות, ולצוות אליו עו”ד ישראלי זול יותר שיכין תרגומים ומסמכים. עוד טיפ: בדוק אם יש לך ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה (D&O), פוליסות כאלו לעיתים מכסות הוצאות הגנה רגולטורית. למשל, מנהל בחברה עשוי להיות זכאי שהחברה תממן את הגנתו (לעיתים קרובות חברות אכן משלמות לעורכי הדין של אנשיהן בחקירות SEC). לסיכום, אמנם יקר, אבל בהתחשב בכך שהונך וחופש הפעולה העסקי שלך על הפרק, זו הוצאה הכרחית. עדיף להשקיע בהגנה איכותית ולסיים את הפרשה מוקדם, מאשר “לחסוך”, ואז לשלם קנסות גבוהים או לספוג נזק תדמיתי מתמשך.

להלן טבלה מקיפה הסוקרת עבירות פיננסיות ורגולטוריות שטיפוסיות לפעילות אכיפה של ה-SEC, על כל אחת מהן: שם העבירה (עברית ואנגלית), הסעיף החוקי הרלוונטי, העונש המרבי הקבוע או המופעל בפועל, טיעוני ההגנה האפשריים, סוג עורך הדין המומלץ לטיפול, ותיאור קצר של העבירה:

עבירה (עברית/English)סעיף חוק רלוונטיעונש מירביטיעוני הגנה עיקרייםעו”ד מומלץ (התמחות)הגדרה קצרה
מצג שווא בדיווחים (Financial Statement Misrepresentation)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) וחוק Rule 10b-5מאסר עד 20 שנה וקנס עד 5,000,000$ (ליחיד)לא הייתה כוונת מרמה; המידע לא היה מהותי; הסתמכות על יועצים מקצועייםעו”ד פלילי (התמחות בהונאות ניירות ערך)הצגת מידע כספי או עסקי כוזב או מטעה בדוחות כספיים או בדיווחים לציבור המשקיעים.
השמטת מידע מהותי (Omission of Material Fact)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 17(a) או חוק הבורסה 1934, Rule 10b-5מאסר עד 20 שנה וקנסות כבדים (אזרחיים ופליליים)המידע לא היה מהותי; האמון ניתן ביועצים; אי-ידיעה שמידע חסרעו”ד דיני ניירות ערך (אכיפה ורגולציה)אי-גילוי של עובדה חשובה שהייתה דרושה למשקיעים לקבלת החלטה מושכלת, במסגרת תשקיף, דוח או הצהרה.
איחור או אי-דיווח (Late/Non-Filing of Reports)חוק הבורסה 1934, סעיף 13(a) ותקנות דיווח (10-K, 10-Q וכו’)קנס אזרחי עד מאות אלפי דולר לכל הפרה; צעדי אכיפה מנהלייםטעות מנהלית; אי-מודעות לדרישת הדיווח; תיקן את ההפרה במהירותעו”ד דיני תאגידים ודיווח פיננסיאי-הגשת דוחות שנתיים או רבעוניים במועד, או הימנעות מוחלטת מהגשתם, בניגוד לדרישות הגילוי לרשות ני”ע.
ניהול חשבונאי כוזב (Accounting Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיפים 13(b)(2) ו-13(b)(5) (רישומים כוזבים)מאסר עד 20 שנה (בגין הונאה) וקנסות פליליים; קנסות אזרחיים וחבות למשקיעיםשגיאה בתום לב; פרשנות חשבונאית שונה; הסתמכות על רואה חשבוןעו”ד פלילי (צווארון לבן) עם מומחיות בחקירות חשבונאיותעיוות מכוון של ספרי החברה או דוחותיה הכספיים (כגון ניפוח הכנסות או הסתרת הוצאות) כדי להטעות משקיעים לגבי מצבה הכלכלי האמיתי.
כשל בבקרה פנימית (Internal Controls Failure)חוק הבורסה 1934, סעיף 13(b)(2)(B) (SOX 404)קנס אזרחי (עד מאות אלפים) והתחייבות לתקן ליקויים; במקרה חמור ייתכן אישום פלילי למנהליםמאמצים סבירים נעשו לקיום בקרות; הליקוי תוקן בהקדם; לא הייתה כוונה לעקוף בקרותעו”ד רגולציה בשוק ההון (ציות תאגידי)אי-הטמעה או אי-שמירה על מערכות בקרה פנימיות נאותות לאבטחת דיווח כספי מדויק ולמניעת הונאות, כנדרש מתאגיד ציבורי.
הטעיית רואי חשבון (Misleading Auditors)חוק הבורסה 1934, כלל 13b2-2 (איסור לשקר לרואי חשבון)קנסות אזרחיים, שלילת הסמכה ופסילה מתפקיד; פלילי: עד 20 שנה אם כחלק מהונאהתקשורת לקויה אך לא כוונת מרמה; המידע המטעה תוקן; הסתמכות על פרשנות סבירהעו”ד דיני תאגידים וניהול סיכוניםמסירת מידע שגוי, חלקי או כוזב במתכוון לרואי החשבון המבקרים של החברה או מניעת מידע מהם, באופן שמסכל ביקורת פיננסית נאותה.
הצהרות פומביות מטעות (Misleading Public Statements)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5מאסר עד 20 שנה (במקרה הונאה משמעותית) וקנסות; תביעות נזיקין של משקיעיםההצהרה הוצאה מהקשר; הובנה לא נכון; המידע היה נכון בעת האמירהעו”ד ניירות ערך ותקשורת תאגידיתפרסום הודעות לעיתונות, ראיונות או הצהרות פומביות אחרות המכילות מידע מטעה או שגוי לגבי החברה או ניירות הערך שלה, המשפיעות על שוק המניות.
הפרת תקנת FD (Regulation FD Violation)תקנת גילוי נאות (Reg FD) לפי חוק הבורסה 1934קנסות אזרחיים (עד 100,000$+ לפרה); צעדים מנהליים נגד החברה והגורמים המעורביםהגילוי לא היה מכוון; המידע לא היה מהותי; תוקן ע”י גילוי פומבי מיידיעו”ד דיני ניירות ערך (ציות ורגולציה)גילוי סלקטיבי של מידע מהותי פנים לגורמים מסוימים (כגון אנליסטים או משקיעים מועדפים) מבלי לפרסם אותו לכלל הציבור בו-זמנית, בניגוד לכללי הגילוי ההוגן.
הפרת דיני יפוי כוח (Proxy Statement Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 14(a) ותקנות ה-Proxyקנסות אזרחיים גבוהים; אפשרות לביטול תוצאות ההצבעה; פלילי במקרים חמורים (עד 5 שנות מאסר)המידע השגוי לא היה מהותי להצבעה; טעות בתום לב בניסוח; תיקון בדיעבד לפני קבלת החלטהעו”ד דיני תאגידים (ממשל תאגידי)כלילת מידע מטעה או חסר בזימון או במסמכי יפוי כוח הנשלחים לבעלי מניות לקראת הצבעה באסיפה, כגון בבחירת דירקטורים או אישור עסקאות.
הפרת חובת דיווח בעל עניין (Beneficial Ownership Reporting Violation)חוק הבורסה 1934, סעיף 13(d) (טופס 13D/13G)קנסות אזרחיים (עשרות אלפי \$ לכל יום איחור); צעדי אכיפה מנהלייםאי-הבנה של החובה; החזקה עקיפה שלא נודעה במועד; תיקון מיידי לאחר הגילויעו”ד שוק ההון (דיווחים ורגולציה)אי-הגשת במועד של דיווח על הפיכה לבעל מניות מהותי (מעל 5%) בחברה ציבורית באמצעות טופס 13D או 13G, או מסירת מידע מטעה בדיווח בעל עניין.
רווחים אסורים ממניות פנים (Short-Swing Trading (Section 16))חוק הבורסה 1934, סעיף 16(b)השבת רווחים לחברה (disgorgement); סנקציות אזרחיות נוספות על נושא המשרההעסקה בוצעה מחוץ למסגרת 6 חודשים; פטור חוקי (תכנית 10b5-1 או שינוי מעמד)עו”ד דיני ניירות ערך (ציות לדיווח ולמסחר פנים)נושא משרה או בעל מניות גדול שמרוויח באופן פסול ממסחר מניות החברה בתוך פרק זמן של פחות מ-6 חודשים (רכישה ומכירה), בניגוד לכלל short-swing, חייב בהחזרת רווחיו לחברה.
ניהול יומן כוזב (Books and Records Violation)חוק הבורסה 1934, סעיף 13(b)(2)(A)קנסות אזרחיים של עד מאות אלפי \$ לכל הפרה; צעדי ציות מתקניםטעות תאגידית בלתי מכוונת; היקף זניח שלא משפיע מהותית; תיקון מהיר בדיווח הבאעו”ד ביקורת פיננסית וציותאי-ניהול רישומים וחשבונות מדויקים בתאגיד ציבורי, למשל תיעוד לקוי של עסקאות, שמוביל לכך שהדוחות הכספיים לא משקפים במדויק את מצב החברה.
אישור כוזב של מנהלים (False CEO/CFO Certification)חוק סרבנס-אוקסלי 2002, סעיפים 302 ו-906מאסר עד 20 שנה (לפי סעיף 906 אם נחתם ביודעין כוזב); קנסות עד 5 מיליון \$המנהל לא ידע על הטעות; נסמך על צוות הכספים; הטעות תוקנה עם גילויהעו”ד צווארון לבן (חקירות SOX)מנכ”ל או סמנכ”ל כספים חותמים ומאשרים שהדוחות הכספיים אמיתיים ונכונים, כאשר בפועל הם מכילים עיוות או הונאה. זו הפרה של חובת אישור הדוחות עפ”י חוק סרבנס-אוקסלי.
סחר במידע פנים (Insider Trading)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5 (פס”ד “ג’ובי”)מאסר עד 20 שנה וקנס פלילי עד 5,000,000$; קנס אזרחי עד פי 3 מהרווח שהופקלא היה מידע מהותי; העסקה נעשתה בתום לב (למשל עפ”י תוכנית 10b5-1); המידע היה פומביעו”ד פלילי (עבירות צווארון לבן בשוק ההון)מסחר במניה או בנייר ערך על בסיס מידע פנים מהותי שעדיין לא פורסם לציבור, על-ידי אדם שיש לו חובת נאמנות או שקיבל את המידע ממקור פנים.
מסחר תוך ניכוס מידע (Misappropriation Insider Trading)חוק הבורסה 1934, Rule 10b-5 (תורת “misappropriation”)מאסר עד 20 שנה; קנסות פליליים כבדים; קנסות אזרחיים עד פי 3 מהרווחלא הייתה חובת סודיות רשמית; המידע לא נוצל ביודעין; היעדר כוונה להפיק רווח פסולעו”ד פלילי (התמחות בעבירות מידע פנים)סוג של סחר במידע פנים שבו אדם מחזיק במידע סודי שהובטח לשמור עליו (למשל עורך דין, יועץ או שותף עסקי) אך מפר את האמון ומשתמש במידע לצורך מסחר בניירות ערך.
העברת טיפ פנים (Insider Tipping)חוק הבורסה 1934, Rule 10b-5 (פס”ד Dirks – טיפ מידע פנים)מאסר עד 20 שנה למוסר ולסוחר; קנסות פליליים עד מיליוני \$; קנס אזרחי עד פי 3 מהרווח שנמנע/הופקהמוסר לא הפיק טובת הנאה; המקבל לא ידע שהמידע פנים; המידע פורסם טרם המסחרעו”ד פלילי (שוק ההון – עבירות מידע פנים)מסירת מידע פנים סודי לאדם אחר (“טיפ”), אשר סוחר על בסיס המידע הזה. גם מוסר המידע וגם המקבל-סוחר חשופים לאחריות אם הוכח שהייתה העברת מידע פנים בניגוד לחוק.
הרצת מניות (Pump and Dump Scheme)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b), Rule 10b-5; אפשרי גם סעיף 9(a)(2)מאסר עד 20 שנה; קנסות פליליים עד 5 מיליון \$; קנסות אזרחיים והשבת רווחים למשקיעיםהעלייה במחיר נבעה מכוחות שוק אמיתיים; לא הייתה כוונה להטעיה; הנאשם לא מכר לאחר העלייהעו”ד פלילי (הונאות ניירות ערך ומניפולציות שוק)יצירת “באזז” מלאכותי סביב מניה באמצעות הפצת מידע מטעה או שמועות, במטרה להקפיץ את שער המניה (“pump”), ואז מכירת המניות במחיר המנופח ברווח גדול לפני שהתרמית מתגלה (“dump”), מה שמשאיר את המשקיעים האחרים עם הפסדים.
מניפולציית מרמה במסחר (Market Manipulation (General))חוק הבורסה 1934, סעיף 9(a)(2) ו-10(b)מאסר עד 20 שנה; קנסות גבוהים; הרחקה מהשוק הפיננסיהפקודות היו לגיטימיות ולא למראית עין; לא הייתה השפעה מהותית על השוק; פעל במסגרת חוקיתעו”ד פלילי (התמחות במניפולציות שוק)התנהלות מכוונת במסחר שנועדה ליצור רושם מטעה לגבי היצע, ביקוש או מחיר של ניירות ערך. למשל, הזנת פקודות פיקטיביות, תיאום מסחר, או כל פעולה שנועדה להזיז את השוק באופן מלאכותי.
מכירות והעברות פיקטיביות (Wash Trading)חוק הבורסה 1934, סעיף 9(a)(1)קנס פלילי עד 5 מיליון \$ ומאסר עד 20 שנה (ליחיד); קנסות אזרחיים, שלילת רישיונותהעסקאות בוצעו בתום לב בין צדדים בלתי תלויים; לא הייתה כוונה ליצור פעילות מלאכותיתעו”ד פלילי (מניפולציות מסחר)קנייה ומכירה של אותו נייר ערך בעת ובעונה אחת, או באמצעות תיאום בין גורמים קשורים, כדי ליצור נפח מסחר מדומה במניה. העסקאות “שוטפות” אלו אינן משנות באמת את הבעלות, אך יוצרות רושם מוטעה של פעילות בשוק.
פקודות מדומות (Spoofing)חוק הבורסה 1934, סעיף 9(a)(2) ו-10(b) (מניפולציה במסחר)מאסר עד 20 שנה; קנסות פליליים גבוהים (עד מיליוני \$); קנסות אזרחיים והשעייה ממסחרהפקודות בוטלו מסיבות עסקיות לגיטימיות; לא הייתה כוונה להשפיע על המחיר; הפעולות מותרות בכללי הבורסהעו”ד פלילי (מסחר אלגוריתמי ומניפולציות שוק)שיגור פקודות קנייה או מכירה גדולות למניה ללא כוונה אמיתית לבצע אותן, מתוך מטרה להטעות סוחרים אחרים לגבי הביקוש או ההיצע. הספופר מבטל את הפקודות לפני הביצוע, ולאחר שהמחיר זז לטובתו, מבצע עסקה הפוכה להפקת רווח.
הפצת שמועות כוזבות (Spreading False Rumors)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5מאסר עד 20 שנה במקרה חמור; קנסות פליליים; קנסות אזרחיים ותביעות משקיעיםהמידע נחשב אמין בזמנו; הוא הופץ כהבעת דעה ולא כעובדה; לא הייתה כוונת תרמיתעו”ד פלילי (הונאות בשוק ההון)הפצה יזומה של ידיעות שקריות או שמועות בשוק (למשל בפורומים, רשתות חברתיות או ערוצי חדשות) כדי להשפיע על מחיר נייר הערך. מטרת המפיץ היא להטות את השער לטובתו (לעלייה או ירידה) כדי להפיק רווח ממסחר תוך ניצול המידע המטעה.
תרמית פונזי (Ponzi Scheme)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 17(a); חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b)מאסר עד 20 שנה; קנסות פליליים גבוהים (מיליוני \$); השבת כספים לקורבנות ותביעות אזרחיותהעסק היה לגיטימי אך קרס; לא הייתה כוונת הונאה מראש; הנאשם עצמו הוטעה לגבי מודל העסקעו”ד פלילי (הונאות השקעה רחבות היקף)הונאת משקיעים שבה מובטח למשקיעים תשואה גבוהה באופן לא מציאותי, כאשר בפועל הכספים של משקיעים חדשים משמשים לתשלום “רווחים” למשקיעים ותיקים. הסכמה מתמוטטת כשהזרמת הכסף החדש נעצרת, ומשקיעים רבים מאבדים את כספם.
תרמית פירמידה (Pyramid Scheme)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) (כתרמית השקעה); חוקי מדינה נגד תרמיותמאסר במספר שנים (תלוי בהיקף); קנסות פליליים; החזר כספים לנפגעיםהמודל הוצג כתכנית שיווק לגיטימית; נמכרו מוצרים אמיתיים; לא הייתה כוונה לרמותעו”ד פלילי (הגנה בתרמיות שיווקיות)מודל עסקי שבו משתתפים מגויסים בשל הבטחה לרווחים קלים, אך בפועל הרווח תלוי בגיוס אנשים חדשים בשרשרת, ולא במכירת מוצר ממשי. לרוב, מרבית המשתתפים מפסידים כסף בעוד ראשי הפירמידה מרוויחים מהריבוי.
הונאת השקעה בתשואה גבוהה (High-Yield Investment Fraud)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 17(a); חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b)מאסר עד 20 שנה; קנסות פליליים; קנסות אזרחיים והשבת כספים למשקיעיםהנאשם האמין באמת בתחזיות; הסיכונים נחשפו באותיות קטנות; קריסת התוכנית נבעה מכוחות שוק בלתי צפוייםעו”ד פלילי (הונאות השקעה ו”מערכות התעשרות”)הצעת השקעה המבטיחה תשואות גבוהות במיוחד כמעט ללא סיכון, לרוב באמצעות תכנית לא ברורה או סודית. בפועל, ההבטחות שקריות או מוגזמות, והמשקיעים מאבדים חלק ניכר מהשקעתם.
מסחר ללא הרשאת לקוח (Unauthorized Trading)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) (התנהלות מרמתית של ברוקר)קנסות אזרחיים (עד עשרות אלפים לכל הפרה); השעיה או שלילת רישיון הברוקר; תביעות פיצוי מלקוחותהברוקר פעל לפי אינטרס הלקוח כפי שהבין; אי-הבנה או הסכמה משתמעת של הלקוח; העסקה הייתה זניחהעו”ד דיני ניירות ערך (ייצוג ברוקרים מול SEC/FINRA)ברוקר או יועץ השקעות המבצע פעולות קנייה/מכירה בחשבון לקוח ללא אישור מפורש של הלקוח. פעולה זו מפרה את חובת הנאמנות כלפי הלקוח ועשויה להתבצע כדי להפיק עמלות נוספות או מסיבות אחרות ללא ידיעת הלקוח.
עשיית פעולות יתר (Churning)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b); כללי FINRA 2111 ו-2020קנסות אזרחיים גבוהים; החזר עמלות ללקוח; השעיה או שלילת רישיון הברוקר; אפשרות לאישום פלילי בהונאהתדירות המסחר הייתה תואמת את מטרות הלקוח; הלקוח ידע והסכים; לא הופק רווח לברוקר מעבר לעמלה סבירהעו”ד דיני ניירות ערך (במיוחד ליטיגציה מול רגולטורים בענייני תיווך)ביצוע יתר של עסקאות קנייה ומכירה בחשבון של לקוח על-ידי ברוקר, לא כדי להיטיב עם הלקוח אלא כדי לייצר עמלות גבוהות לברוקר. דפוס זה נוגד את חובת ההתאמה והנאמנות כלפי הלקוח.
מכירת חוץ (Selling Away)חוק הבורסה 1934, סעיף 15(c) וכללי FINRA (אי-גילוי פעילויות חיצוניות)השעיה או שלילת רישיון לברוקר; קנסות אזרחיים; חבות חוזית כלפי הלקוחות שהושקעו מחוץ לפירמההברוקר לא הבין שהשקעה חיצונית אסורה; לא בוצעה עסקה בפועל; הפירמה הייתה מודעת ואישרה בשתיקהעו”ד דיני ניירות ערך (ייצוג ברוקרים בחקירות פנימיות ורגולטוריות)ברוקר משכנע לקוחות להשקיע במוצרים פיננסיים או עסקאות פרטיות שאינן מוצעות או מאושרות על-ידי חברת הברוקראז’ שלו. בכך הוא עוקף את הפיקוח והבקרה של החברה, מה שמהווה הפרת כללי התעשייה ויוצר סיכון ללקוחות.
כשל בפיקוח נאות (Failure to Supervise)חוק הבורסה 1934, סעיף 15(b)(4)(E); כללי FINRA 3110קנסות אזרחיים משמעותיים נגד המוסד; השעיה של המנהלים האחראים; דרישה לשיפור נהלי פיקוחהחברה קיימה מערכת פיקוח סבירה; ההפרה הייתה אירוע בודד של עובד סורר; הפיקוח שופר מייד עם גילוי הליקויעו”ד רגולציה פיננסית (ייעוץ למוסדות פיננסיים)מוסד פיננסי (כגון בית השקעות או ברוקר-דילר) לא מצליח לקיים מערכי פיקוח ובקרה מספקים כדי למנוע עבירות של עובדיו או נציגיו. לדוגמה, אי-גילוי תרמית של יועץ זוטר עקב היעדר השגחה נאותה של מנהליו.
ניגוד עניינים בניהול תיק (Investment Adviser Conflict of Interest)חוק יועצי ההשקעות 1940, סעיף 206(2)צווי מניעה וקנסות אזרחיים (עד מאות אלפי \$); השעיה או שלילת רישיון יועץהיועץ גילה את הניגוד במפורש ללקוח; הסכמה מדעת ניתנה; היועץ פעל לטובת הלקוח למרות הניגודעו”ד דיני ניירות ערך (התמחות ביועצי השקעות)יועץ השקעות המעמיד את האינטרס האישי שלו לפני זה של הלקוח מבלי לגלות זאת כראוי. למשל, הפניית לקוחות להשקעות שמניבות ליועץ עמלות גבוהות או טובות הנאה אחרות, בניגוד לחובת הנאמנות שלו.
הפרת חובת נאמנות (יועץ) (Breach of Fiduciary Duty by Adviser)חוק יועצי ההשקעות 1940, סעיף 206(1)קנסות אזרחיים משמעותיים; פסילה מלשמש כיועץ; תביעות אזרחיות מצד לקוחותהיועץ פעל בתום לב; גילוי נאות סופק ללקוח; הנזק אינו נובע ישירות ממעשיועו”ד ניירות ערך (ייצוג יועצים מול ה-SEC)יועץ השקעות מפר את חובת הנאמנות שלו כלפי לקוח, למשל על-ידי העדפת עצמו או צד שלישי על חשבון הלקוח, או אי-פעולה לטובת האינטרסים של הלקוח כפי שנדרש ממנו על פי דין.
גביית יתר בעמלות (Excessive Advisory Fees)חוק יועצי ההשקעות 1940, סעיף 206(2) (תרמית ביחס לדמי ניהול)צווי מניעה להפסקת הגבייה; חיוב בהחזר כספי ללקוחות; אפשרות לפסילה וצעדי משמעת מול הרישיוןהעמלות אושרו בחוזה; הלקוח ידע והסכים; העמלה הייתה תואמת לביצועי יתר יוצאי דופןעו”ד דיני ניירות ערך (פיקוח על יועצים ונאמנות)יועץ השקעות גובה מלקוחות דמי ניהול או עמלות גבוהות באופן בלתי סביר או בניגוד למוסכם, לעיתים ללא גילוי נאות. הדבר עשוי להיחשב כהפרת נאמנות וכמירמה כלפי הלקוחות.
שוחד לעובד ציבור זר (FCPA) (Foreign Bribery (FCPA))חוק ה-FCPA (15 USC 78dd-1)מאסר עד 5 שנים לכל עבירת שוחד; קנס פלילי עד 2 מיליון \$ לחברה (או יותר לפי רווח); קנסות אזרחיים נוספיםהתשלום היה חוקי לפי חוקי המדינה המקומית; היה תשלום זניח למטרות מנהליות (“facilitating payment”); היעדר כוונה להשפיע שלא כדיןעו”ד פלילי (התמחות ב-FCPA ושחיתות בינ”ל)תאגיד או נושא משרה אמריקאי המציע, נותן או מבטיח דבר בעל ערך לעובד ציבור זר במטרה להשיג או לשמר עסקים או יתרון עסקי. עבירה על חוק ה-FCPA, האוסר מתן שוחד לפקידי ממשל מחוץ לארה”ב.
ספרים ורישומים כוזבים (FCPA) (FCPA Books & Records Violation)חוק ה-FCPA (15 USC 78m(b)(2)(A))קנס אזרחי לחברה (יכול להגיע למיליוני \$); צווי תיקון ולרוב גם צעדי בקרה נוספים; אם מכוון, אפשרות לאישום פליליהאי-דיוקים היו טעות ולא מכוונים; החברה תיקנה את הרישומים מיוזמתה; היקף הליקוי לא מהותיעו”ד דיני תאגידים (ציות לחשבונאות ו-FCPA)תאגיד הנסחר בארה”ב אינו מנהל פנקסי חשבונות ורישומים באופן מדויק אשר משקף את עסקאות החברה ונכסיה. במסגרת ה-FCPA, נדרשות חברות גם לקיים בקרה חשבונאית פנימית כדי למנוע ולגלות תשלומי שוחד, והפרת דרישה זו מהווה עבירה.
כשל בבקרות פנימיות (FCPA) (FCPA Internal Controls Failure)חוק ה-FCPA (15 USC 78m(b)(2)(B))קנסות אזרחיים משמעותיים לחברה (עד מיליוני \$); דרישה להטמעת בקרות; מעקב רגולטורי צמודהחברה הקימה מערכות בקרה, אך עובדים עקפו אותן; משאבי הבקרה היו סבירים ביחס לגודל החברה; הליקוי זוהה ותוקןעו”ד רגולציה וציות (מערכות בקרה פנימיות)חברה ציבורית אינה מיישמת אמצעי בקרה פנימיים נאותים שיבטיחו גילוי ומניעה של תשלומים בלתי חוקיים (כגון שוחד) ויחד עם זאת יבטיחו רישום חשבונאי נאות. הדרישה לבקרות אלו נובעת מהוראות החוק לפיקוח על שוחד במדינות זרות (FCPA).
הצעת ניירות ערך ללא תשקיף (Unregistered Securities Offering)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 5מאסר עד 5 שנים (עבירה פלילית לפי חוק 1933); קנס פלילי עד 10,000$ (ליחיד) [בתוספת התאמות]; צווים להפסקת ההנפקה וקנסות אזרחייםההנפקה עמדה בתקנה פטורה (Reg D, Reg S וכד’); המנפיק פעל מתוך ייעוץ משפטי והאמין שהוא פטור; הוצע רק למספר מצומצם של משקיעים כשיריםעו”ד דיני ניירות ערך (ליווי הנפקות ופטורים)הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור מבלי לפרסם תשקיף רשום ומאושר על-ידי ה-SEC, וללא עמידה בפטור חוקי. זהו הפרה של דרישת הרישום הבסיסית שנועדה להגן על משקיעים במקרים של הנפקות מניות, אג”ח וכד’.
פעילות כברוקר ללא רישיון (Unregistered Broker-Dealer)חוק הבורסה 1934, סעיף 15(a)צווים מנהליים להפסקת הפעילות; קנסות אזרחיים (עשויים להגיע למאות אלפי \$); במקרים חמורים, אישום פלילי (מאסר עד 5 שנים)הפעילות לא הגיעה לסף המצדיק רישום; יועצי השקעות שלא הבינו שחלים עליהם כללי ברוקר; פטור יישומי (למשל מתווך חד פעמי)עו”ד דיני ניירות ערך (רגולציית ברוקרים)אדם או חברה הפועלים כמתווך בניירות ערך (ברוקר או דילר), למשל גיוס לקוחות, ביצוע קניות/מכירות עבורם או מימון עסקאות, מבלי להיות רשומים ומורשים כראוי ב-SEC וב-FINRA. פעולה זו מפרה את דרישות הרישוי להגנת המשקיעים.
הפעלת בורסה ללא רישוי (Unregistered Securities Exchange)חוק הבורסה 1934, סעיף 5צו סגירה מיידי מפעילות המסחר; קנסות אזרחיים כבדים; אפשרות לאישום פלילי נגד המפעילים (מאסר עד 5 שנים)הפלטפורמה נועדה למסחר פרטי בין חברים (פטור); חוסר מודעות לדרישה; הפלטפורמה פעלה כמתווך רשום ולא כבורסה מלאהעו”ד שוק ההון (התמחות בפלטפורמות מסחר)תפעול מערכת או פלטפורמת מסחר בניירות ערך (דוגמת זירת מסחר אלקטרונית למניות או מטבעות קריפטוגרפיים המוגדרים כניירות ערך) מבלי לקבל רישוי והסמכה כבורסה או כשוק חלופי (ATS) כנדרש בחוק. מצב זה מדיר את הפעילות מפיקוח רגולטורי נאות.
חברת השקעה בלתי רשומה (Unregistered Investment Company)חוק חברות השקעה 1940, סעיף 7(a)צווים להפסקת גיוסי הקרן; קנסות אזרחיים משמעותיים; ייתכן מינוי נאמן או כונס נכסים לניהול הכספיםהקרן פנתה רק למשקיעים מוסדיים (פטור); החברה האמינה שאינה עומדת בהגדרת “חברת השקעה”; נכסים מתחת לסף החיוב ברישוםעו”ד דיני קרנות נאמנות והשקעותחברה או קרן המנהלת נכסי השקעה עבור משקיעים (כגון קרן נאמנות, קרן גידור או קרן הון סיכון) ללא רישום בהתאם לחוק חברות השקעה. לרוב, קרנות מעל גודל או מספר משקיעים מסוים חייבות ברישום ופיקוח, ואי-רישום מהווה עבירה.
יועץ השקעות ללא רישיון (Unregistered Investment Adviser)חוק יועצי ההשקעות 1940, סעיף 203(a)צווי מניעה להפסקת השירותים; קנסות אזרחיים (עשרות עד מאות אלפי \$); תביעות מצד לקוחות על ייעוץ ללא רישוימספר הלקוחות או הנכסים מתחת לסף הרישום; הייעוץ היה משני ולא עיקר העסק; חוסר מודעות לדרישת הרישוםעו”ד דיני ניירות ערך (ייעוץ השקעות ורגולציה)מתן ייעוץ בהשקעות בניירות ערך לאחרים תמורת תשלום, ללא רישום כ”יועץ השקעות” ב-SEC (או ברשות המדינה הרלוונטית) כאשר נדרש. יועץ לא רשום אינו כפוף לכללי הגילוי והנאמנות המלאים, והדבר מנוגד לחוק.
הפרת תנאי פטור פרטי (Reg D) (Violations of Regulation D)תקנות D (חוק ניירות ערך 1933, כלל 506 וכד’)אובדן הפטור והפיכת ההנפקה לבלתי חוקית (חשיפה לקנסות כמו הנפקה לא רשומה); אחריות חוזית להשבת כספי משקיעיםכללי הפטור מולאו למעט סטייה טכנית; המשקיעים היו כשירים והמידע נמסר; הופסקה ההצעה מיד עם גילוי ההפרהעו”ד ניירות ערך (הנפקות פרטיות ופטורים)ביצוע הנפקה פרטית לכאורה תחת תקנות Reg D (המאפשרות פטור מרישום), אך תוך חריגה מתנאי הפטור. למשל, גיוס מעבר למספר המשקיעים המותר, או שיווק כללי פסול. הפרת תנאי Reg D עלולה להביא לשלילת הפטור ולהיחשב כהנפקה לא רשומה.
הפרת תקנות תשקיף (Reg A+) (Regulation A+ Violation)תקנה A+ (חוק 1933) למיני-הנפקותהשעיית ההנפקה; קנסות אזרחיים מתונים; דרישה לתיקון וגילוי משלים; אפשרות לתביעות משקיעים להשבההפרות טכניות בלבד שתוקנו; היקף הגיוס לא עבר את הסף; החברה פעלה לפי ייעוץ משפטי שגויעו”ד ניירות ערך (הנפקות קטנות ומימון המונים)כשל בעמידה בתנאי הפטור של רגולציה A+ עבור הנפקות בהיקף בינוני (עד 75 מיליון \$). למשל, חריגה מתקרת הגיוס, אי-הגשת הצהרת הצעה (Offering Circular) מאושרת, או אי-עמידה בהגבלות פרסום. התוצאה היא איבוד הפטור והפרת דיני ניירות ערך.
הפרת כללי אשראי מרג’ין (Reg T) (Margin Rule Violation (Reg T))תקנות הפדרל ריזרב – Regulation Tסנקציות מינהליות על הברוקר-דילר; דרישה להשלמת חוסרי מרג’ין מיידית; קנסות וצעדי משמעת מ-FINRAטעות חישוב בלתי מכוונת; הלקוח סיפק בטחונות חלופיים; החריגה תוקנה מידעו”ד רגולציה פיננסית (מסחר ואשראי)אי-עמידה בדרישות ההון העצמי (מרג’ין) בעסקאות קניה בהלוואה. לדוגמה, מתן אשראי עודף ללקוח לרכישת מניות מעבר למותר, או כישלון לגבות תשלום עבור ניירות ערך שנרכשו בתוך המועד הנדרש (מצב המכונה “freeriding”).
מכירה בחסר אסורה (Naked Short) (“Naked” Short Selling)תקנות SHO, כלל 203(b) (Locate Requirement)קנסות אזרחיים ניכרים על הברוקר והסוחר; חובת רכישה לכיסוי; צעדי משמעת מצד הרגולטור (FINRA/SEC)הייתה אמונה שיש אפשרות השאלה לגיטימית; הכשל במסירה נבע מתקלה טכנית; היקף המכירה היה קטן ולא שיטתיעו”ד דיני ני”ע (ציות למסחר במניות)מכירה בחסר של ניירות ערך מבלי ללוות או להבטיח מראש את המניה הנמכרת (כלומר, מכירה “באוויר”). פעולה זו נוגדת את כללי ה-SEC המחייבים מוכר בחסר לוודא שניתן ללוות את הנייר (Locate), ועשויה לגרום לכשל במסירה (Fail to Deliver) של המניות.
כשל במסירה (Fail to Deliver) (Failure to Deliver (Short Sale))תקנות SHO, כלל 204הגבלת מסחר במניה (“רשימת “Threshold); קנסות על הברוקר; חיוב ברכישת ניירות לכיסוי הכשל; צעדי אכיפה נוספיםהכשל נבע מעיכוב סליקה טכני; המוכר כיסה בהקדם האפשרי; לא הייתה כוונה להימנע ממסירהעו”ד שוק ההון (תפעול וסליקה)מצב שבו מוכר בנייר ערך (לרוב במכירה בחסר) לא מספק את ניירות הערך לקונה במועד הסליקה (T+2). כשל כרוני במסירה עלול להצביע על מכירות בחסר בלתי מובטחות או בעיות בתפעול הברוקר, והרגולטור מחייב תיקון מיידי ורכישה כפויה לכיסוי.
הפרת תקנות מכירה בחסר (Reg SHO) (Reg SHO Violation)Regulation SHO (תקנות מכר בחסר ושאלות)קנסות אזרחיים על ברוקרים והמשקיעים המעורבים; הוראות לתיקון הכשלים; אפשרות להשעיה מפעילות מסחרהפרת התקנה הייתה בתום לב ולזמן קצר; עמידה חלקית בדרישות (Locate או Buy-In); המערכת הממוחשבת כשלהעו”ד דיני ניירות ערך (ציות למסחר ו-SRO)תקנות ה-SHO מכתיבות כללי התנהלות במכירה בחסר, כגון חובת איתור נייר (Locate) לפני מכירה בחסר וחובת רכישה לכיסוי כשל מסירה בפרק זמן קצוב. הפרת תקנות אלה, למשל אי-כיסוי כשל במועד או מכירה ללא Locate, חושפת את הברוקר/סוחר לסנקציות.
הפרת תקנות שוק ראשוני (Reg M) (Regulation M Violation)Regulation M (מניעת מניפולציה בהנפקות)קנסות אזרחיים לחברה ולחתמים; פסילת ההנפקה או דחייתה; חקירה פלילית אם נעשתה מרמה מודעתהפעולות השנויות במחלוקת בוצעו שלא בידיעת החתם; לא הייתה השפעה בפועל על מחיר ההנפקה; החברה צייתה להנחיות היועציםעו”ד ניירות ערך (הנפקות ציבוריות)Reg M אוסרת על מנפיקים, חתמי חיתום ומשתתפים אחרים לבצע פעולות שעשויות להעלות באופן מלאכותי את מחיר נייר הערך לפני או במהלך הנפקה (כגון קניית המניה בשוק החופשי בתקופת ההנפקה). הפרת רגולציה M מפריעה להגינות התמחור בהנפקה.
הפרת חוק סרבנס-אוקסלי (Sarbanes-Oxley Act Violation)חוק סרבנס-אוקסלי 2002 (SOX), סעיפים שוניםקנסות אזרחיים לחברה ולמנהלים; פסילת נושאי משרה; אישום פלילי בסעיפים מסוימים (עד 20 שנות מאסר להפרות חמורות)החברה השקיעה מאמץ סביר בציות; ההפרה טכנית ולא מהותית; המנהלים פעלו לפי ייעוץ מקצועיעו”ד דיני תאגידים וצייתנות (SOX)הפרת הוראות חוק Sarbanes-Oxley שנועדו להגביר אחריות תאגידית. למשל, אי-הקמת ועדת ביקורת עצמאית, אי-ביצוע הערכת בקרות פנימיות, השמדת מסמכים תוך כדי חקירה, או ענישת חושפי שחיתויות. החוק מטיל חובות מחמירות על חברות ציבוריות ומנהליהן.
פגיעה בחושפי שחיתות (Violations of Whistleblower Protections) (Whistleblower Retaliation)חוק הבורסה 1934, סעיף 21F(h) (תחת Dodd-Frank)קנסות אזרחיים ניכרים לחברה; צווים המורים על השבת העובד לתפקידו ותשלום פיצויים; בדיקות ציות נוספותהפעולה נגד העובד לא הייתה קשורה לדיווח אלא לעניינים מקצועיים אחרים; החברה פעלה בתום לב לשינוי תפקיד; העובד ביצע הפרות שהצדיקו סנקציהעו”ד דיני עבודה וניירות ערך (חושפי שחיתויות)נקיטת צעדים שליליים (כגון פיטורים, הורדת תפקיד או איום) נגד עובד או גורם שדיווח בתום לב על עבירה או בעיה לרגולטור (למשל ל-SEC). על פי חוקי דוד-פרנק, אסור למעסיקים לנקום במי שמשמש כחושף שחיתות, וה-SEC אוכפת איסור זה.
השמדת ראיות בחקירה (Destruction of Records (Obstruction))18 USC §1519 (חוק סרבנס-אוקסלי, שיבוש הליכים)מאסר עד 20 שנה (עבירה פלילית פדרלית); קנסות פליליים גבוהים; בעלי החברה עשויים לשאת באחריות ישירהההשמדה נעשתה במסגרת שגרת ניהול רשומות וללא כוונת שיבוש; המסמכים לא היו רלוונטיים לחקירה; חוסר ידיעה על החקירה בעת ההשמדהעו”ד פלילי (שיבוש הליכים ועבירות SOX)מחיקה, גריסה או השמדה אחרת של מסמכים, דוא”ל, דוחות או ראיות אחרות, מתוך מטרה לשבש חקירה של רשות ני”ע או הליך פדרלי. סעיף 1519, שהוסף בחוק סרבנס-אוקסלי, מטיל עונשים כבדים על מי שמשמיד ראיות רלוונטיות לחקירה או לתיק משפטי.
מסירת הצהרה כוזבת לרשויות (False Statement to SEC)18 USC §1001 (מתן הצהרה שקרית לגוף ממשלתי)מאסר עד 5 שנים לכל אמירה כוזבת; קנס פלילי משמעותי; השלכות נוספות על המוניטין והרישיון המקצועיהנאשם סבר שהמידע אמת; התשובה הייתה דו-משמעית או לא ברורה; תיקון נעשה בהמשך באופן וולונטריעו”ד פלילי (חקירות פדרליות ורשותיות)מסירת מידע שקרי במודע לחוקר רשות ניירות ערך (או לכל פקיד פדרלי אחר) במהלך חקירה או דיווח רשמי. אף שאין מדובר בעדות בבית משפט, החוק הפדרלי אוסר גם הצהרות כזב בעל-פה או בכתב לרגולטורים, ונושא עונשים פליליים.
הפרת צווי בית משפט/SEC (Violation of SEC/Court Order)צו בית משפט פדרלי או צו מנהלי של ה-SECביזיון בית משפט (Contempt): קנסות יומיים עד לציות; מאסר אפשרי עד לציות או כעונש; סנקציות נוספות בתיק העיקריאי-הבנה של דרישות הצו; ניסיון ממשי לציית במידת האפשר; פנייה לבית המשפט לבClarificationעו”ד ליטיגציה (צווי בית משפט ואכיפה)אי-ציות במודע לתנאי צו שיפוטי או מנהלי שהוטל על ידי ה-SEC או בית משפט. למשל, המשך פעילות עסקית שאסורה בצו מניעה, או אי-תשלום קנס שהוטל במסגרת פסק דין. הפרה כזו עשויה להיחשב לביזיון בית משפט ולהוביל לסנקציות כפויות.
תרמית באמצעות מטבעות קריפטו (Crypto Fraud (Securities))חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5 (אם הטוקן נחשב נייר ערך)מאסר עד 20 שנה (אם מוכר כהונאת ני”ע); קנסות פליליים גבוהים; קנסות אזרחיים והשבת כספי משקיעיםהטוקן אינו בגדר “נייר ערך” לפי מבחן הוואי; הפרויקט כשל עסקית ללא כוונת מרמה; הגילויים למשקיעים היו מספקיםעו”ד פלילי/ניירות ערך (מטבעות דיגיטליים והנפקות ICO)הונאת משקיעים הקשורה למטבעות קריפטוגרפיים או הנפקות מטבע ראשוניות (ICO). למשל, הבטחות שווא לגבי טכנולוגיה או תשואות, הצגת פרויקט בלוקצ’יין פיקטיבי, או משיכת כספי משקיעים בקריפטו לצרכים אישיים תוך הבטחה כוזבת לפיתוח מוצר.
הצעת ICO לא רשומה (Unregistered ICO)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 5 (הנפקת Security Token)צווי הפסקה מיידיים; קנסות אזרחיים (יכולים להגיע למיליוני \$ אם הגיוס גדול); השבת כספים למשקיעים לפי סעיף 12(a)(1)הטוקן שהונפק לא היה “נייר ערך” לפי החוק; ההנפקה כוונה רק לזרים (Reg S) או משקיעים כשירים (Reg D); הפרויקט העניק שימוש ממשי לטוקן (utility token)עו”ד ניירות ערך (התמחות בהנפקות קריפטו)הנפקת מטבע או אסימון דיגיטלי (ICO) לציבור, לגיוס הון, מבלי לעמוד בדרישות דיני ניירות ערך (כלומר ללא תשקיף או פטור רלוונטי), כאשר האסימון נחשב למעשה לנייר ערך. ה-SEC רואה בכך הנפקת ניירות ערך לא רשומה.
הפעלת בורסה לקריפטו ללא רישיון (Unregistered Crypto Exchange)חוק הבורסה 1934, סעיף 5 (אם הפלטפורמה סוחרת ב”ניירות ערך”)צווי סגירה להפסקת פעילות הפלטפורמה; קנסות אזרחיים משמעותיים למפעילים; אחריות פלילית פוטנציאלית אם יש הונאת משקיעיםהפלטפורמה מסחרה רק בנכסים דיגיטליים שאינם ניירות ערך; שיתוף פעולה עם ה-SEC להשגת רישוי; חוסר בהירות רגולטורית בזיהוי הנכסיםעו”ד רגולציה פיננסית (מסחר אלקטרוני וקריפטו)ניהול זירת מסחר למטבעות או אסימונים קריפטוגרפיים אשר למעשה מתפקדת כבורסה לניירות ערך (אם האסימונים נחשבים ניירות ערך לפי מבחן משפטי), ללא רישום והרשאה כרשות מסחר. בכך, הפעילות נעשית מחוץ למסגרת הפיקוח והדיווח הנדרשת בחוק.
הונאת משקיעים בחברה ציבורית (Public Company Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5מאסר עד 20 שנה למבצעים; קנסות פליליים אישיים ותאגידיים (עד מיליוני \$); קנסות אזרחיים והשבת רווחיםהמידע המטעה לא היה מהותי; המנהלים לא היו מודעים להונאה (פעילות עובד סורר); החברה נקטה פעולות מתקנות ברגע שזוהתה הבעיהעו”ד פלילי (הגנה על נושאי משרה בכירים)עבירות מרמה המבוצעות על-ידי חברה ציבורית או מנהליה כלפי המשקיעים, כגון ניפוח הכנסות, הסתרת התחייבויות, או מסירת תחזיות כוזבות לגבי ביצועי החברה. עבירות אלו פוגעות במשקיעים בשוק ההון הרחב ומערבות הפרת אמונים וזיוף מידע.
תרמית בדיווחי אשראי (Credit Rating Misconduct)חוק הבורסה 1934, סעיף 15E (השגחת SEC על חברות דירוג)קנסות אזרחיים נגד חברת הדירוג; השעיה או שלילת רישום של ה-NRSRO; חשיפה לתביעות ממשקיעים ורגולטוריםחוות הדעת הדירוגית היא בגדר דעה מוגנת; המתודולוגיה פורטה וגולתה; הטעות הייתה אנושית ולא מכוונתעו”ד רגולציה פיננסית (התמחות בחברות דירוג ומכשירים פיננסיים)מעשי רמייה או כשלים מכוונים של חברת דירוג אשראי (NRSRO) או עובדיה, כגון שינוי שיקולי דירוג בתמורה לטובת הנאה, הסתרת מתודולוגיה, או מתן דירוגים מטעים עבור מכשירים פיננסיים. בעקבות המשבר ב-2008, ה-SEC קיבלה סמכויות פיקוח על חברות אלו.
הונאה באג”ח מוניציפלי (Municipal Bond Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוקי MSRBקנסות אזרחיים על העירייה/חתמים; פסילה של מעורבים מענף המוניציפליה; במקרים חמורים, אישומים פליליים למקורביםהמידע השגוי נבע מטעות ולא מכוונה; הרשות המקומית גילתה מיוזמתה את הבעיה; התיקון פורסם למשקיעיםעו”ד שוק ההון (התמחות בניירות ערך מוניציפליים)מתן מידע כוזב או מטעה למשקיעים בשוק אג”ח מוניציפלי, למשל בהנפקות אג”ח עירוניות. זה יכול לכלול הסתרת מצב פיננסי רעוע של העירייה, שימוש שגוי בכספי האג”ח, או תיאום פסול במכרזי ריביות. עבירות אלו פוגעות באמון המשקיעים באג”חים של רשויות ציבוריות.
עקיפת מגבלת תרומות פוליטיות (Pay-to-Play) (Adviser Pay-to-Play Violation)כלל ה-“Pay-to-Play” (Rule 206(4)-5) לפי חוק יועצי השקעות 1940פסילת היועץ מלקבל שכר מניהול נכסים לגוף הממשלתי למשך שנתיים; קנסות אזרחיים משמעותיים; פגיעה במוניטין המקצועיהתרומה הייתה מתחת לסף המותר; היועץ לא ביקש ולא קיבל כל עסק בעקבותיה; התרומה הוחזרה לתורם בתום לבעו”ד דיני ני”ע (רגולציה של יועצים וקרנות פנסיה)יועץ השקעות נותן תרומה פוליטית לפקיד ממשל מקומי או מדינתי בניסיון (או תוצאת) לקבל חוזה לניהול כספי פנסיה או השקעות ציבוריות. כלל “תשלום-תמורת-משחק” אוסר על יועצים לקבל דמי ניהול מכספי מדינה לתקופה אם ניתנה תרומה למי שעלול להשפיע על בחירתם.
אי-גילוי תשלומי PFOF (Payment for Order Flow, Non-Disclosure)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; תקנות SEC לגילוי PFOFקנסות אזרחיים כנגד חברת הברוקראז’; דרישה לגילוי נאות ללקוחות; אפשרות לתביעות מצד לקוחות על נזק עקיףהחברה גילתה את קיום הסדר ה-PFOF במסמכי תנאי השירות; ההשפעה על ביצועי המחירים ללקוח הייתה זניחה; פרקטיקה נפוצה בתעשייה שלא נאסרה במפורשעו”ד דיני ניירות ערך (רגולציית מסחר והגנת משקיעים)תיווך (Broker-dealer) שמקבל תשלומים מצדדים שלישיים עבור הכוונת פקודות מסחר (Payment for Order Flow) מבלי לגלות ללקוחותיו את ניגוד העניינים הפוטנציאלי. ה-SEC דורש גילוי שקוף אם ברוקר מוכר את פקודות הלקוחות שלו למרבה במחיר (למשל, לחברת מסחר אלגוריתמי).
הונאת משקיעים זרים (EB-5) (EB-5 Investment Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוק ההגירה EB-5מאסר עד 20 שנה לעבריינים; קנסות פליליים; קנסות אזרחיים וצווי השבה; שלילת ויזות ליזמים שהונוהפרויקט נכשל עסקית ללא מרמה; הכספים שימשו בפועל למטרה אך לא צלחו; היזמים פעלו לפי ייעוץ משפטי בתחום ההגירהעו”ד פלילי (הונאות השקעה והגירה)ניצול תוכנית אשרות ההשקעה EB-5 בארה”ב להונאת משקיעים זרים. למשל, הצעת פרויקטי נדל”ן או עסקים פיקטיביים בתמורה להשקעה המזכה בגרין קארד, תוך גזילת כספי המשקיעים או שימוש לא נכון בהם. מדובר בעבירת ניירות ערך כאשר מוצגים מצגי שווא לגבי ההשקעה.
הפרת חובת שמירת תכתובות (Recordkeeping Rule Violation)חוק הבורסה 1934, סעיף 17(a) ותקנות 17a-4קנסות אזרחיים גבוהים על המוסד; דרישה לתקן ולהבהיר נהלים; אפשרות לשלילת רישיון אם ההפרות שיטתיותהשימוש באמצעי תקשורת לא רשמיים נעשה בתום לב לצרכים אישיים; החברה סיפקה אמצעים רשמיים אלא שעובדים עקפו; נתוני התקשורת שוחזרו והועברו לרגולטורעו”ד רגולציה פיננסית (ציות ו-BSA/AML)בית השקעות או ברוקר-דילר שאינם מקיימים תוכנית אפקטיבית למניעת הלבנת הון, כנדרש בחוק. למשל, כשל בזיהוי ודיווח פעולות חשודות (SAR) או אי-ביצוע בדיקות נאותות ללקוחות. ה-SEC ו-FINRA אוכפים את דרישות ה-AML בתעשייה הפיננסית כדי למנוע ניצול שוק ההון להלבנת כספים.
שריון עסקאות מוצלחות (Cherry-Picking Trades)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5 (עבירת תרמית בניהול השקעות)קנסות אזרחיים; חיוב בהשבת רווחים שהופקו; שלילת רישיון יועץ/ברוקרההקצאה בוצעה לפי נוסחה מוסכמת; לא הייתה כוונה להעדיף חשבון מסוים; החלוקה נבחנה על-ידי מבקר פנימיעו”ד דיני ניירות ערך (ליווי יועצים בהליכי ביקורת)ניצול לרעה של סמכות מנהל תיקים או יועץ השקעות על-ידי הקצאת עסקאות רווחיות לעצמו או לחשבון מועדף, בעוד עסקאות פחות מוצלחות מופנות לחשבונות הלקוחות. בצורה זו, היועץ ‘קוטף את הדובדבנים’ לטובתו האישית, בניגוד לחובתו לפעול ביושר ובשוויון כלפי כל לקוחותיו.
קדימת מסחר על פני הלקוח (Front Running Customers)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; כללי נאמנות הברוקרקנסות אזרחיים משמעותיים; השעיית הברוקר או שלילת רישיונו; תביעות אפשריות מצד הלקוחותהעסקה העצמית לא הייתה קשורה לפקודת הלקוח; הברוקר העביר את הפקודה ללא עיכוב; המידע על פקודת הלקוח לא נוצל במודעעו”ד דיני ניירות ערך (ייצוג ברוקרים בהליכי אכיפה)ברוקר המבצע עסקה מחשבונו האישי (או חשבון מקורב) על נייר ערך תוך ניצול הידיעה המוקדמת על פקודת לקוח גדולה שטרם בוצעה, כדי להרוויח מתנועת המחיר הצפויה. פעולה זו מפרה את חובת האמונים של הברוקר כלפי לקוחותיו.
מעילה בכספי לקוחות (Misappropriation of Client Funds)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוק יועצי השקעות 1940, סעיף 206(1)מאסר עד 20 שנה (בגין הונאה); קנסות פליליים; קנסות אזרחיים והשבת מלוא הכספים שנגזלוהכספים נלקחו כהלוואה זמנית בתום לב והוחזרו; רשלנות בניהול החשבון אך לא כוונת גניבה; העובד הסורר פעל ללא ידיעת ההנהלהעו”ד פלילי (הונאות פיננסיות ומעילות)נטילת כספים מחשבון לקוח על-ידי ברוקר, יועץ השקעות או גורם פיננסי אחר ללא רשות, לצורך שימוש אישי או מטרות לא מורשות. מדובר בגניבה או מעילה בכספי משקיעים המהווה הפרת אמון חמורה ועבירת מרמה פלילית.
הונאת אופציות בינאריות (Binary Options Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוק סחורות (CFTC)מאסר שנים רבות (תלוי בהיקף הקורבנות); קנסות פליליים גבוהים; קנסות אזרחיים והשבת כספים ללקוחותהחברה טענה רק פלטפורמת משחק; המשקיעים הבינו את הסיכון הגבוה; לא הובטחו רווחים אך השיווק הובן לא נכוןעו”ד פלילי (התמחות בהונאות בינלאומיות ומסחר מקוון)הפעלת פלטפורמת מסחר ב”אופציות בינאריות” (הימורים פיננסיים לטווח קצר) תוך הצגת מצגי שווא לגבי סיכויי הזכייה, מניפולציה של תוצאות המסחר, ומניעת משיכות כספים מלקוחות. רבות מהחברות הללו פעלו מישראל בעבר והונו משקיעים ברחבי העולם.
הונאת פורקס (Forex Trading Scam)חוק הבורסה 1934 ו-Rule 10b-5 (אם מוגדר כניירות ערך); חוק חילופי סחורות (CFTC) בעסקאות מט”חמאסר בפועל למארגנים (עד עשר שנים או יותר); קנסות פליליים; קנסות אזרחיים והשבת כספיםהחברה עסקה במסחר אמיתי אך נכשלה; הסיכונים תוארו אך השוק השתנה במהירות; הלקוחות היו ספקולנטים מנוסיםעו”ד פלילי/פיננסי (מסחר במט”ח והונאות פיננסיות)תרמית השקעה בשוק המטבעות הזרים (פורקס) שבה מובטחות תשואות גבוהות או שימוש ברובוט מסחר “בלעדי”. בפועל, הכספים של המשקיעים לא באמת נסחרים כמתואר או מנוצלים בהימורים ממונפים שמובילים להפסד, ולעיתים מנהלי ההשקעה ממציאים דיווחי רווחים מזויפים.
תיארוך אופציות למפרע (Options Backdating)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוק Sarbanes-Oxley (גילוי אופציות)קנסות אזרחיים גבוהים על החברה; חיוב מנהלים בהשבת רווחי אופציות; אישומים פליליים אפשריים (כמו במקרה קומברס)ההליכים החשבונאיים היו עמומים באותה עת; הדירקטוריון אישר את המענקים; המנהלים לא הבינו שמדובר בפעולה פסולהעו”ד פלילי (צווארון לבן ותאגידים)מתן אופציות למניות לעובדים או מנהלים עם תאריך מענק ‘מוקדם’ יותר שבו מחיר המניה היה נמוך, במטרה להבטיח רווח מיידי (“בתוך הכסף”). פעולה זו, אם לא מדווחת כראוי, מטעה את בעלי המניות ומעוותת את דוחות החברה (מקרה מפורסם: קומברס טכנולוג’י).
מסחר מאוחר בקרנות נאמנות (Mutual Fund Late Trading)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוק חברות השקעה 1940קנסות אזרחיים למוסדות המעורבים; חיוב להשיב רווחים שהופקו; רפורמות בפיקוח על הקרן; אפשרות לאישומים פליליים לסוחרים המעורביםהפקודות התקבלו בזמן אך עובדו באיחור טכני; מנהלי הקרן לא היו מודעים; לא הייתה השפעה מהותית על ערך הנכסים בקרןעו”ד ניירות ערך (התמחות בקרנות נאמנות)קבלת וביצוע פקודות רכישה או פדיון של יחידות קרן נאמנות לאחר שעת הנעילה הרשמית (4 אחה”צ) אך במחיר אותו יום, דבר המאפשר לסוחר לנצל מידע שהתקבל לאחר הסגירה על חשבון משקיעים אחרים. זוהי פרקטיקה אסורה שהתגלתה בשערוריות קרנות נאמנות ב-2003.
תזמון מסחר בקרנות (Market Timing Abuses) (Mutual Fund Market Timing Abuses)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b); כללי חברות השקעה 1940קנסות אזרחיים לחברות ניהול הקרן; הסדרי השבה למשקיעים שנפגעו; שינוי מדיניות הקרן למניעת התופעההקרן התירה מפורשות משיכות מהירות; לא היה קהל משקיעים נפגע משמעותי; לא ניתנה הבטחה שלא לבצע תזמוןעו”ד דיני ניירות ערך (ניהול קרנות ונאמנות)ניצול פערים בשערי נכסי הקרן (לרוב בינלאומיים) כדי להיכנס ולצאת במהירות מקרן נאמנות ולגרוף רווח על חשבון המשקיעים ארוכי הטווח. אף שתזמון מסחר בפני עצמו לא בהכרח בלתי חוקי, בעשור 2000 התברר שחברות קרנות אפשרו בחשאי למשקיעים גדולים לבצע תזמון כזה בניגוד למדיניות הרשמית, מה שגרר אכיפה.
סיוע ושידול בהונאת ני”ע (Aiding and Abetting Securities Fraud)חוק הבורסה 1934, סעיף 20(e)סנקציות אזרחיות נגד הגורם המסייע (קנסות, פסילה מתפקידים); במקרים חריגים, אישום פלילי בשל שותפות לקשר הונאההגורם המסייע לא היה מודע להונאה העיקרית; פעל במסגרת תפקיד מקצועי סביר (עורך דין, רו”ח) ללא כוונה לסייע; מיד עם גילוי ההונאה ניתק קשר ושיתף פעולהעו”ד פלילי (ייצוג צדדי ג’ בחקירות הונאה)אדם או חברה שאינם מבצעי ההונאה המרכזיים אך סייעו להם, ביודעין, להשלים את עבירת ניירות הערך. למשל, עורך דין, רואה חשבון או שותף עסקי שסיפק כיסוי, ייעוץ או שירותים תוך ידיעה שהם משמשים לביצוע מרמה כלפי משקיעים. ה-SEC יכול להטיל אחריות על המסייע אף שאינו “העיקרי” בעבירה.
הסתרת בעלות (Stock Parking)חוק הבורסה 1934, סעיף 13(d) ו-10(b)קנסות אזרחיים; שלילת זכויות הצבעה למניות המוסתרות; חבות פלילית במקרי מרמה ברוריםהעסקאות בוצעו מסיבות לגיטימיות ולא כדי להסתיר בעלות; הדיווח הוגש בעיכוב אך הוגש; לא הייתה כוונה לעבור את סף 5% בסתרעו”ד ניירות ערך (דיווחי בעלות ואכיפה)הסדר בין שני צדדים להעביר באופן זמני בעלות על מניות כדי להסתיר את זהות הבעלים האמיתי או להימנע מדיווח כנדרש (למשל להישאר מתחת לסף 5%). בפועל, הבעלים המקורי עדיין נהנה משליטה או הטבות, וההעברה היא למראית עין בלבד. זו הטעיה של שוק המשקיעים לגבי זהות בעלי העניין.
תרמית “חדר דואר” (Boiler Room Scheme)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוקים מדינתיים נגד תרמית טלפוניתמאסר לעומדים בראש ההונאה (בד”כ 5-10 שנים); קנסות פליליים; קנסות אזרחיים והשבת כספים למשקיעים; איסור על עיסוק עתידי בתחוםהמוכרים האמינו במוצרים שמכרו; לא הופעל לחץ לא חוקי אלא שכנוע לגיטימי; חלק מהמשקיעים הרוויחו בפועלעו”ד פלילי (עבירות מרמה רב-נפגעים)הפעלה של מוקד טלפוני אגרסיבי שבו סוכנים משכנעים משקיעים לקנות מניות או השקעות מפוקפקות (לרוב מניות זבל חסרות ערך) באמצעות מצגי שווא, לחץ מתמשך וטכניקות מכירה מטעות. ה”חדר הרותח” (Boiler Room) מתעלם מטובת הלקוח ומתמקד בסגירת עסקאות בכל אמצעי.
הטיית מחקר אנליסטים (Analyst Research Conflict)חוק הבורסה 1934, סעיף 15D (כללי שקיפות אנליסטים)קנסות אזרחיים כבדים לבית ההשקעות; התחייבות לנהלי הפרדה (Chinese Wall) מחמירים; במקרים היסטוריים (Global Settlement), תשלום מאות מיליוני \$ בתביעותגילוי ניגודי עניינים נמסר בדוח (אך ייתכן שלא בולט); האנליסט האמין בהמלצתו מקצועית; לא היה קשר ישיר בין דירוג המניה לעסקאות בנק ההשקעותעו”ד דיני ניירות ערך (צדדים קשורים ובנקאות השקעות)אנליסט מניות המסקר חברות נותן המלצות מוטות או משנות-דירוג שלא מתוך שיקול מקצועי טהור, אלא בשל לחצים או אינטרסים של בנק ההשקעות שבו הוא עובד (למשל כדי לרצות חברה שהבנק מנהל עבורה הנפקות). מצב זה יוצר ניגוד עניינים בין חטיבת המחקר לחטיבת הבנקאות ומערער את אמינות הדיווחים למשקיעים.
מכירת שטרי חוב פיקטיביים (Promissory Notes Scam)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוקים מדינתיים נגד הונאת משקיעיםמאסר לעומדים בראש ההונאה (5-15 שנים לפי חומרה); קנסות פליליים; קנסות אזרחיים; השבת הכספים שהושגו; קנסות אזרחיים במקרה של תביעות SECהנתבע טוען שגם הוא נפל קורבן למידע כוזב; הבנק הראשי לכאורה היה גוף אמיתי אך התכנית לא יצאה לפועל; הכספים הושקעו אך אבדו בשוקעו”ד פלילי (הגנה בתיקי הונאת משקיעים)מכירה למשקיעים, לרוב קשישים או בלתי מנוסים, של שטרי חוב (Promissory Notes) המבטיחים ריבית גבוהה ובטוחה. למעשה, המנפיק אינו בעל יכולת החזר, ולעיתים השטרות פיקטיביים לגמרי. המשקיעים מגלים שההבטחות היו שווא כשהתשלומים נפסקים והשטרות חסרי ערך.
ייצוג כוזב של אישור SEC (False SEC Endorsement Claim)חוק ניירות ערך 1933, סעיף 23(a) (איסור הצגת אישור רגולטורי)קנסות אזרחיים לחברה ולגורם המצהיר; צווים להפסקת הפרסומים המטעים; חשיפה לתביעות מצד משקיעים שהוטעוהצהרת ה”אישור” הייתה שגיאת ניסוח; הכוונה הייתה רק לציין שהגשת התשקיף התקבלה; מיד כשהובן הדבר, פרסמה החברה הבהרהעו”ד דיני ניירות ערך (גילוי ושקיפות)טענה שגויה בפרסומי חברה, בתשקיף או בחומר שיווקי, לפיה ה-SEC או רגולטור אחר “אישר” או “המליץ” על ניירות הערך או ההשקעה המוצעת. החוק אוסר במפורש רמיזה כאילו הרשויות מאשרות או מדרגות את איכות נייר הערך, ומשקיעים עלולים להיות מוטעים להאמין שיש ביטחון מיוחד בהשקעה.
קידום מניה תמורת תשלום (ללא גילוי) (Touting Violation (Undisclosed Promotion))חוק ניירות ערך 1933, סעיף 17(b)קנסות אזרחיים על המפרסם (יכולים להגיע לעשרות ומאות אלפי \$); צווים משפטיים המחייבים גילוי; במקרים חמורים, אישום פלילי בהונאההמפרסם לא ידע שעליו לגלות את התשלום; הפרסום נתפס כתוכן שיווקי כללי; התשלום היה זניח ולא השפיע על עצם ההמלצהעו”ד ניירות ערך (פרסום והשקעות)אדם או ישות שמקבלים תשלום כדי לפרסם או להמליץ על נייר ערך (למשל במאמר, באתר, ברשת חברתית) אך אינם מגלים את העובדה שקיבלו פיצוי בעד ההמלצה. זהו עבירה המכונה “touting”, המלצה בתשלום ללא גילוי, האסורה על פי החוק, כי היא מונעת מהמשקיעים מידע חיוני על ניגוד עניינים.
הפרת פרטיות מידע לקוחות (Customer Privacy (Reg S-P) Violation)תקנת S-P (חוק הבורסה 1934), הגנת מידע פיננסי אישיקנסות אזרחיים על הפירמה (עשויים להגיע למאות אלפי \$); צווים להטמעת נהלי פרטיות; התרעה ופיקוח רגולטורי מוגברהמידע דלף עקב פריצת סייבר למרות אמצעי אבטחה; הלקוח נתן הסכמה משתמעת לשיתוף; ההפרה הייתה טכנית ותוקנה מיידיתעו”ד דיני פרטיות וציות פיננסיחברת ברוקר או ייעוץ שמכשילה את חובת שמירת סודיות המידע האישי של לקוחותיה. למשל, שיתוף פרטי חשבון או נתונים פיננסיים של לקוחות עם צדדים שלישיים ללא הסכמה, או אי-מתן אפשרות ללקוח להגביל הפצת המידע. תקנת S-P מחייבת מוסדות פיננסיים להגן על נתוני הלקוחות ולפרט ללקוחות כיצד ישתמשו בהם.
כשל בתוכנית מניעת הלבנת הון (AML Compliance Failure)חוק סודות הבנק (BSA) ותקנות FINRA Rule 3310קנסות אזרחיים ניכרים (לעיתים מיליוני \$ במצטבר למוסדות גדולים); דרישה לתקן לאלתר את הנהלים; אפשרות לשלילת רישיון אם ההפרות שיטתיותהחברה קיימה תוכנית AML אך פספסה דפוס ספציפי; הדיווחים הוגשו באיחור אך הוגשו; פיקוח רגולטורי קודם לא הצביע על הליקויעו”ד רגולציה פיננסית (ציות ו-AML)בית השקעות או ברוקר-דילר שאינם מקיימים תוכנית אפקטיבית למניעת הלבנת הון, כנדרש בחוק. למשל, כשל בזיהוי ודיווח פעולות חשודות (SAR) או אי-ביצוע בדיקות נאותות ללקוחות. ה-SEC ו-FINRA אוכפים את דרישות ה-AML בתעשייה הפיננסית כדי למנוע ניצול שוק ההון להלבנת כספים.
אי-עמידה בחובת טובת הלקוח (Reg BI) (Reg BI Violation (Best Interest))תקנות “אינטרס הטוב ביותר” (Reg BI) לפי חוק הבורסה 1934קנסות אזרחיים לברוקר/יועץ; דרישה לשינוי נהלי ייעוץ ומכירה; חשיפה לתביעות משקיעים ורגולטוריםההמלצה התאימה באופן סביר לפרופיל הלקוח; תיעוד הנמקה קיים אך לא פורט; התקנות חדשות יחסית והחברה פירשה אותן אחרתעו”ד דיני ניירות ערך (שיווק השקעות וקמעונאות פיננסית)הפרת חובת הברוקר-דילר או היועץ לפעול במסגרת טובת הלקוח בעת המלצה על השקעות ללקוחות קמעונאיים, כנדרש בתקנות שהתקבלו ב-2019 (Reg BI). לדוגמה, המלצה על מוצר יקר או מורכב בעוד שקיים חלופה זולה/פשוטה יותר המתאימה ללקוח, ללא הצדקה מבוססת לצורך של הלקוח.
הפרת אי-תלות רו”ח מבקר (Auditor Independence Breach)חוק סרבנס-אוקסלי 2002, סעיף 201; תקנות ה-SEC לחברות ביקורתהשעיית משרד רו”ח מלקבל לקוחות ציבוריים; קנסות אזרחיים; דרישה לנקוט צעדי תיקון (הפרדת ייעוץ וביקורת וכו’)הקשר בין צוות הביקורת ללקוח היה מזערי ולא השפיע; איש צוות המעורב בקשר פסול הוסר; התקבל אישור ועדת ביקורת (גם אם בדיעבד)עו”ד דיני תאגידים (פיקוח חשבונאי ו-SOX)רו”ח מבקר של חברה ציבורית פועל תוך ניגוד עניינים הפוגע בעצמאותו. לדוגמה, משרד ביקורת המספק שירותי ייעוץ נרחבים לאותו לקוח שהוא מבקר, או מבקר שבכיר בו קשור אישית להנהלת החברה הנבדקת. חוק סרבנס-אוקסלי ותקנות ה-SEC אוסרים זאת כדי להבטיח שהביקורת תהיה בלתי תלויה ואובייקטיבית.
הפרת כלל משמורת נכסים (Custody Rule Violation)חוק יועצי השקעות 1940, כלל 206(4)-2 (Custody Rule)קנסות אזרחיים נגד היועץ; מינוי נאמן חיצוני לפקח על הנכסים; דרישה להודיע ללקוחות ולהגביר דיווחיםהיועץ לא ראה עצמו כ”מחזיק” בנכסים אלא רק כמיופה כוח; הדוחות ללקוחות הונפקו אך באיחור; ליקוי טכני באופן אישור הדוחות על-ידי רו”חעו”ד דיני ניירות ערך (ייעוץ השקעות וצדק פיננסי)יועץ השקעות שמחזיק או יכולת משמורת על כספי או ניירות ערך של לקוחותיו (למשל יש לו גישה לחשבון או משמש כנאמן) ולא עומד בדרישות “כלל המשמורת”. בכלל זה, אי-הפקדת הנכסים אצל משמורן מוסדר, או אי-שליחת דו”חות רבעוניים מאומתים על נכסי הלקוחות. הפרה כזו מסכנת את כספי המשקיעים.
פרסום מטעה של יועץ השקעות (Advisor Advertising Fraud)חוק יועצי השקעות 1940, סעיף 206(4) ותקנת פרסום (Advisers Act Marketing Rule)קנסות אזרחיים; צווים להפסקת הפרסום המטעה; דרישה לפרסם תיקון או גילוי נכון; פגיעה במוניטין היועץנתוני הביצועים הוצגו בהנחה שהלקוח יבין שמדובר בהיפותזה; היועץ לא היה מודע לאיסור השימוש בעדויות לקוחות; ההצהרה המטעה הוסרה מרגע שזוהתהעו”ד דיני ניירות ערך (שיווק השקעות ופרסום)יועץ השקעות המפרסם לציבור תשואות עבר מופרזות, תחזיות לא מציאותיות, או מציג אישורי לקוחות באופן סלקטיבי, בניגוד לכללי הפרסום המקובלים. למשל, הצגת תוצאות “מדומות” (Pro Forma) ללא גילוי מלא שהן היפותטיות, או ציטוט ביקורות נלהבות של לקוחות בלי לציין שהוענק פיצוי תמורתן.
המלצות לא מתאימות (Unsuitability) (Unsuitable Recommendations)כללי FINRA (Rule 2111), חובת ההתאמה; חוק הבורסה 1934, סעיף 15(c)(1)קנסות אזרחיים נגד הברוקר וייתכן נגד החברה; תביעות בוררות מלקוחות לפיצויים; הדרכה מחדש וברישום אזהרה בתיקו של הברוקרההשקעה התאימה למטרות שצוינו ע”י הלקוח (הלקוח אולי לא חשף מידע מלא); הברוקר הסביר את הסיכונים והלקוח הסכים; ההפסד נגרם מאירוע חריגעו”ד דיני ניירות ערך (יישוב סכסוכי משקיעים)ברוקר או יועץ שממליץ ללקוח פרטי על השקעה או אסטרטגיה שאינה מתאימה לפרופיל, לצרכים הפיננסיים או לסבילות הסיכון של אותו לקוח. למשל, שכנוע פנסיונר סולידי להשקיע במניות ספקולטיביות או מכשירים ממונפים. פעולה זו מפרה את חובת “ההתאמה” ומהווה התנהגות בלתי הולמת.
תכנית בנק ראשי פיקטיבית (Prime Bank Scheme)חוק הבורסה 1934, סעיף 10(b) ו-Rule 10b-5; חוקים פדרליים נגד הונאה כספיתמאסר למארגנים (בד”כ 5-15 שנה); קנסות פליליים כבדים; השבת הכספים שהושגו; קנסות אזרחיים במקרה של תביעות SECהנתבע טוען שגם הוא האמין בהשקעה; ההפסד נגרם מגורמי שוק ולא מרמה; חלק מהמשקיעים קיבלו את כספם לפי התוכנית עד לקריסה בלתי צפויהעו”ד פלילי (הונאות בינלאומיות ומכשירים פיננסיים)תרמית המפתה משקיעים באמצעות הבטחות לעסקאות סודיות עם “בנקים ראשיים” בינלאומיים, המניבות תשואות פנטסטיות ללא סיכון. המשווקים טוענים לגישה למכשירי השקעה ייחודיים (כגון ערבויות בנקאיות סודיות) שאינם קיימים. בפועל, אין בנק ראשי ואין השקעות אמיתיות, והכסף שנמסר נעלם לכיסי הנוכלים.
הקצאת IPO תמורת טובות (IPO Spinning)חוק הבורסה 1934, סעיף 17(a)(ומשמעתי FINRA)קנסות אזרחיים גדולים לבנק ההשקעות; איסור על הפרקטיקה והטלת נהלי שקיפות; פגיעה במוניטין של החתם ובאמון הציבורההקצאות ללקוחות נעשו משיקולי שוק בלבד; לא היה הסכם מפורש שחוזר עסקי יינתן; המדיניות שונתה מרגע שנודע על הבעיהעו”ד ניירות ערך (חיתום והנפקות)חתם הנפקות ראשוניות (IPO) המייעד הקצאות ממניות הנפקה “חמות” לבכירים בחברות אחרות בתמורה, בין במפורש ובין במרומז, לקבלת עסקי חיתום מאותן חברות בעתיד. “ספינינג” יוצר ניגוד עניינים ופוגע בהגינות ההנפקה, משום שמניות שמחיריהן צפויים לזנק מחולקות כטובת הנאה ולא בהכרח למשקיעים רגילים.
הפרת כלל 105 (שורט לפני הנפקה) (Rule 105 Offering Violation)תקנה 105 לרגולציה M (חוק הבורסה 1934)קנסות אזרחיים על קרנות/סוחרים מפרים (בד”כ עשרות או מאות אלפי \$); דרישה לוותר על הרווח שהופק מההפרה; צעדי אכיפה מנהלתיים (התחייבות שלא להפר בעתיד)השורט בוצע הרבה לפני התקופה האסורה; הסוחר לא השתתף לבסוף בהנפקה; ההפרה הייתה בשגגה ותוקנה עם גילויה (ויתור מרצון על רווחים)עו”ד דיני ניירות ערך (רגולציית מסחר והנפקות)תקנה 105 אוסרת על משקיע לשורט (מכירה בחסר) מניה בתוך כ-5 ימים לפני הנפקה משנית, ולאחר מכן לקנות את אותה מניה בהנפקה. מטרת הכלל היא למנוע ממשקיעים להוריד את מחיר השוק באמצעות שורט ואז להרוויח בקנייה בזול בהנפקה. הפרת כלל 105 נותנת יתרון לא הוגן ופוגעת במנפיק ובמשקיעים האחרים.

מה זה SEC?רשות ניירות ערך האמריקאית

 

רשות ניירות הערך של ארצות הברית SEC היא סוכנות עצמאית של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, שנוצרה בעקבות קריסת וול סטריט בשנת 1929. מטרתה העיקרית היא לאכוף חוקים נגד מניפולציות שוק.

ה-SEC, שנוצר על ידי סעיף 4 של חוק ניירות הערך משנת 1934 (כיום מקודד כ -15 USC § 78d ומכונה בדרך כלל חוק הבורסה או חוק 1934), אוכף את חוק ניירות הערך משנת 1933, חוק שטרי החוב לנאמנות משנת 1939, חוק חברות ההשקעות משנת 1940, חוק יועצי ההשקעות משנת 1940 וחוק סרבנס-אוקסלי משנת 2002, בין היתר.

סקירה כללית
לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) יש משימה בת שלושה חלקים: להגן על משקיעים; לשמור על שווקים הוגנים, מסודרים ויעילים; ולקדם הקמת הון.

כדי למלא את חובתה, ה-SEC אוכפת את הדרישה הסטטוטורית שחברות ציבוריות וגופים מפוקחים אחרים יגישו דוחות רבעוניים ושנתיים, כמו גם גילויים תקופתיים אחרים. בנוסף לדוחות כספיים שנתיים, מנהלי החברה חייבים לספק תיאור נרטיבי, הנקרא ” דיון וניתוח ניהולי ” (MD&A), המתאר את שנת הפעילות הקודמת ומסביר כיצד החברה הצליחה בתקופה זו. MD&A מתייחס בדרך כלל לשנה הקרובה, ומתווה יעדים עתידיים וגישות לפרויקטים חדשים.

דוחות רבעוניים וחצי-שנתיים של חברות ציבוריות חיוניים למשקיעים לקבלת החלטות נכונות בעת השקעה בשוקי הון. בניגוד לבנקאות, השקעה בשוקי הון אינה מובטחת על ידי הממשלה הפדרלית. יש לשקול את הפוטנציאל לרווחים גדולים מול זה של הפסדים ניכרים. גילוי חובה של מידע פיננסי ומידע אחר אודות המנפיק ונייר הערך עצמו מעניק לאנשים פרטיים כמו גם למוסדות גדולים את אותן עובדות בסיסיות אודות החברות הציבוריות בהן הם משקיעים, ובכך מגביר את הבדיקה הציבורית תוך צמצום סחר פנים והונאה.

בניסיון ליצור תנאי משחק שוויוניים עבור כל המשקיעים, ה-SEC מתחזקת מסד נתונים מקוון בשם EDGAR (מערכת איסוף, ניתוח ואחזור נתונים אלקטרונית) שממנו משקיעים יכולים לגשת למידע שהוגש לסוכנות, כגון דוחות.
אותה מערכת מקוונת מקבלת גם טיפים ותלונות ממשקיעים כדי לסייע ל-SEC לאתר מפירי חוקי ניירות ערך, וכן מציעה פרסומים בנושאים הקשורים להשקעות לחינוך הציבור.
ה-SEC מקיימת מדיניות קפדנית של הימנעות מלהגיב על קיומה או מצבה של כל חקירה מתמשכת.

היסטוריה
לפני חקיקת חוקי ניירות הערך הפדרליים והקמת ה-SEC, מסחר בניירות ערך נשלט על ידי חוקי ” השמיים הכחולים”. חוקים אלה נחקקו ונאכפו ברמת המדינה והסדירו את ההנפקה והמכירה של ניירות ערך כדי להגן על הציבור מפני הונאה. למרות שההוראות הספציפיות של חוקים אלה השתנו בין מדינות, כולם דרשו רישום של כל ההנפקות והמכירות של ניירות ערך, כמו גם של כל סוכן מניות וחברת ברוקרים בארה”ב.
עם זאת, חוקי “השמיים הכחולים” נחשבו בדרך כלל כלא יעילים.
לדוגמה, כבר בשנת 1915, איגוד בנקאי ההשקעות אמר לחבריו שהם יכולים לעקוף את חוקי “השמיים הכחולים” על ידי ביצוע הצעות ניירות ערך מעבר לגבולות המדינה באמצעות הדואר.

ייסוד
ראו גם: חוק ניירות ערך משנת 1933 וחוק בורסת ניירות ערך משנת 1934
סמכותה של ה-SEC נקבעה על ידי חוק ניירות הערך משנת 1933 וחוק הבורסה לניירות ערך משנת 1934; שני החוקים נחשבים לחלק מתוכנית הניו דיל של פרנקלין ד. רוזוולט.

לאחר דיוני ועדת פקורה על ניצול לרעה והונאות בשוקי ניירות ערך, העביר הקונגרס את חוק ניירות הערך משנת 1933 סעיף 77א לחוק ניירות הערך של 15 USC, אשר מסדיר באופן פדרלי הנפקות מקוריות של ניירות ערך מעבר לגבולות המדינה, בעיקר על ידי דרישה שחברות המנפיקות ירשום הפצות לפני המכירה כדי שמשקיעים יוכלו לגשת למידע פיננסי בסיסי ולקבל החלטות מושכלות. בשנה הראשונה לחקיקת החוק, אכיפת החוק הייתה בידי ועדת הסחר הפדרלית.

חוק ניירות הערך משנת 1934 סעיף 78d ב -15 USC מסדיר שווקים משניים לניירות ערך. חוק 1934 מסדיר מסחר משני בין יחידים וחברות, שלעתים קרובות אינם קשורים למנפיקים המקוריים של ניירות הערך. הישויות הנמצאות תחת סמכות ה-SEC כוללות בורסות ניירות ערך עם זירות מסחר פיזיות כמו בורסת ניו יורק, ארגונים הרגולציה העצמית, מועצת קביעת הכללים העירונית לניירות ערך, נאסד”ק, מערכות מסחר אלטרנטיביות וכל אדם אחר המעורב בעסקאות עבור חשבונות אחרים. סעיף 4 לחוק 1934 העביר את סמכות האכיפה של ה-FTC במסגרת חוק 1933 לרשות ניירות ערך החדשה והטיל על הוועדה החדשה את אכיפת שני החוקים.

בשנת 1934 מינה רוזוולט את חברו ג’וזף פ. קנדי, מולטי-מיליונר, איש כספים ומנהיג בקהילה האירית-אמריקאית שבנה את דרכו בעצמו, כיו”ר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). רוזוולט בחר בקנדי בין היתר על סמך ניסיונו בוול סטריט. שניים מחמשת הנציבים האחרים היו ג’יימס מ. לנדיס ופרדיננד פקורה. קנדי ​​הוסיף מספר עורכי דין צעירים ואינטליגנטים לצוות ה-SEC, ביניהם ויליאם או. דאגלס ואייב פורטס, שניהם הפכו מאוחר יותר לשופטי בית המשפט העליון.

צוותו של קנדי ​​הגדיר ארבע משימות עבור הוועדה החדשה: (1) להשיב את אמון המשקיעים בשוק ניירות הערך, שכמעט קרס; (2) להשיב את שלמות שוקי ניירות הערך על ידי העמדה לדין וסילוק של פרקטיקות הונאה ולא תקינות המכוונות למשקיעים; (3) לשים קץ למסחר פנים של מיליוני דולרים על ידי בכירים בתאגידים גדולים; ו-(4) להקים מערכת רישום מורכבת ואוניברסלית לניירות ערך הנמכרים באמריקה, עם מערכת ברורה של מועדים, כללים והנחיות. ה-SEC הצליחה; קנדי ​​הבטיח לקהילת העסקים האמריקאית כי הם לא יוטעו, יטעו וינוצלו עוד על ידי וול סטריט. הוא הפך למעודד של משקיעים מן השורה לחזור לשוק ולאפשר לכלכלה לצמוח שוב.

בין נציגי ויושבי ראש מאוחרים יותר של ה-SEC נמנו ויליאם או. דאגלס, ג’רום פרנק וויליאם ג’יי קייסי.

מאז 1994, ניתן לגשת לרוב הצהרות הרישום (והחומרים הנלווים) שהוגשו לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) דרך המערכת המקוונת של ה-SEC, EDGAR.

המאה ה-21
בשנת 2019, החברה ההיסטורית של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) הציגה גלריה מקוונת כדי להמחיש את השינויים במבנה שוק ניירות הערך בארה”ב מאז שנות ה-30. הגלריה המקוונת מציגה היסטוריה נרטיבית הנתמכת על ידי עשרות מסמכים, מאמרים, ראיונות, תמונות וסרטונים.

יושבי ראש

1 ג’וזף פ. קנדי ​​האב ג’וזף פ. קנדי ​​האב מסצ’וסטס 30 ביוני, 1934 23 בספטמבר, 1935 שנה אחת, 85 ימים רוזוולט
2 ג’יימס מ. לנדיס ג’יימס מ. לנדיס מסצ’וסטס 23 בספטמבר, 1935 15 בספטמבר, 1937 שנה אחת, 357 ימים רוזוולט
3 ויליאם או. דאגלס ויליאם או. דאגלס קונטיקט 17 באוגוסט, 1937 15 באפריל, 1939 שנה אחת, 241 ימים רוזוולט
4 ג’רום פרנק ג’רום פרנק אילינוי 18 במאי, 1939 9 באפריל, 1941 שנה אחת, 326 ימים רוזוולט
5 אדוארד סי. אייכר אדוארד סי. אייכר איווה 9 באפריל, 1941 20 בינואר, 1942 286 ימים רוזוולט
6 גנסון פרסל גנסון פרסל 20 בינואר, 1942 30 ביוני, 1946 4 שנים, 161 ימים רוזוולט
7 ג’יימס ג’יי קאפרי 23 ביולי, 1946 31 בדצמבר, 1947 שנה אחת, 161 ימים טרומן
8 אדמונד מ. הנרהאן ניו יורק 18 במאי, 1948 3 בנובמבר 1949 שנה אחת, 169 ימים טרומן
9 הארי א. מקדונלד 4 בנובמבר 1949 25 בפברואר, 1952 שנתיים, 113 ימים טרומן
10 דונלד סי. קוק מישיגן 26 בפברואר, 1952 17 ביוני, 1953 שנה אחת, 111 ימים טרומן
11 ראלף ה. דמלר פנסילבניה 27 ביוני, 1953 25 במאי, 1955 שנה אחת, 332 ימים אייזנהאואר
12 ג’יי סינקלייר ארמסטרונג ניו יורק 25 במאי, 1955 27 ביוני, 1957 שנתיים, 33 ימים אייזנהאואר
13 אדוארד נ. גדסבי מסצ’וסטס 20 באוגוסט, 1957 26 במרץ, 1961 3 שנים, 218 ימים אייזנהאואר
14 ויליאם ל. קארי 27 במרץ, 1961 20 באוגוסט, 1964 3 שנים, 146 ימים קנדי
15 מנואל פ. כהן 20 באוגוסט, 1964 22 בפברואר, 1969 4 שנים, 186 ימים ג’ונסון
16 האמר באדג’ האמר ה. באדג’ איידהו 22 בפברואר, 1969 2 בינואר, 1971 שנה אחת, 314 ימים ניקסון
17 ויליאם ג’יי קייסי ויליאם ג’יי קייסי ניו יורק 14 באפריל, 1971 2 בפברואר, 1973 שנה אחת, 294 ימים ניקסון
18 ג. ברדפורד קוק נברסקה 3 במרץ, 1973 16 במאי, 1973 74 ימים ניקסון
19 ריי גארט ג’וניור אילינוי 6 באוגוסט, 1973 28 באוקטובר, 1975 שנתיים, 83 ימים ניקסון
20 רודריק מ. הילס קליפורניה 28 באוקטובר, 1975 10 באפריל, 1977 שנה אחת, 164 ימים לחצות
21 הרולד מ. וויליאמס קליפורניה 18 באפריל, 1977 1 במרץ, 1981 3 שנים, 317 ימים עגלון
22 ג’ון אס.אר. שאד 6 במאי, 1981 18 ביוני, 1987 6 שנים, 43 ימים רייגן
23 דיוויד סטרטוונט רודר אילינוי 7 באוגוסט, 1987 30 בספטמבר, 1989 שנתיים, 54 ימים רייגן
24 ריצ’רד סי. ברידן ניו יורק 11 באוקטובר, 1989 7 במאי, 1993 3 שנים, 208 ימים בוש האב
– מרי שפירו מרי שפירו (משחקת) ניו יורק 7 במאי, 1993 27 ביולי, 1993 81 ימים קלינטון
25 ארתור לויט ארתור לויט ניו יורק 27 ביולי, 1993 9 בפברואר, 2001 7 שנים, 227 ימים קלינטון
26 הארווי פיט ניו יורק 3 באוגוסט, 2001 18 בפברואר, 2003 שנה אחת, 199 ימים בוש ג’וניור
27 ויליאם ה. דונלדסון ויליאם ה. דונלדסון ניו יורק 18 בפברואר, 2003 30 ביוני, 2005 שנתיים, 132 ימים בוש ג’וניור
28 כריסטופר קוקס כריסטופר קוקס קליפורניה 3 באוגוסט, 2005 20 בינואר, 2009 3 שנים, 170 ימים בוש ג’וניור
29 מרי שפירו מרי שפירו ניו יורק 27 בינואר, 2009 14 בדצמבר, 2012 3 שנים, 322 ימים אובמה
30 אליס ב. וולטר אליס ב. וולטר ניו יורק 14 בדצמבר, 2012 10 באפריל, 2013 117 ימים אובמה
31 מרי ג’ו ווייט מרי ג’ו ווייט ניו יורק 10 באפריל, 2013 20 בינואר, 2017 3 שנים, 285 ימים אובמה
– מייקל פיוור מייקל פיוווואר (משחק) וושינגטון די.סי. 20 בינואר, 2017 4 במאי, 2017 104 ימים חברמן
32 ג’יי קלייטון (עורך דין) ג’יי קלייטון פנסילבניה 4 במאי, 2017 23 בדצמבר, 2020 3 שנים, 233 ימים חברמן
– אלעד רויזמן אלעד רויזמן (משחק) מיין 24 בדצמבר, 2020 20 בינואר, 2021 27 ימים חברמן
– אליסון לי אליסון לי (משחקת) וושינגטון די.סי. 20 בינואר, 2021 17 באפריל, 2021 87 ימים ביידן
33 גארי גנסלר גארי גנסלר מרילנד 17 באפריל, 2021 20 בינואר, 2025 3 שנים, 278 ימים ביידן
– מארק אויידה מארק אוידה (משחק) קליפורניה 20 בינואר, 2025 21 באפריל, 2025 91 ימים חברמן
34 פול ס. אטקינס פול ס. אטקינס וירג’יניה 21 באפריל, 2025 להציג 17 ימים חברמן
מבנה ארגוני
חברי הוועדה
ערך מורחב: רשימת חברי רשות ניירות ערך
לוועדה חמישה נציבים הממונים על ידי נשיא ארצות הברית. לא יותר משלושה נציבים רשאים להשתייך לאותה מפלגה פוליטית. כהונתם נמשכת חמש שנים ומדורגת כך שכהונתו של נציב אחד מסתיימת ב-5 ביוני בכל שנה. השירות יכול להימשך עד שמונה עשר חודשים נוספים לאחר תום כהונתו.

הנשיא גם ממנה אחד הנציבים כיו”ר, המנכ”ל הבכיר של ה-SEC. עם זאת, לנשיא אין את הסמכות לפטר את הנציבים הממונים, הוראה שנקבעה כדי להבטיח את עצמאותה של ה-SEC.
סוגיה זו התעוררה במהלך המשבר הפיננסי של 2008 וקמפיין הנשיאות של ג’ון מקיין ב-2008.

הנציבים הנוכחיים
חברי הדירקטוריון הנוכחיים נכון ל-21 באפריל 2025 :

מצב שם צד נכנס לתפקידו תקופת התפוגה פגה
כסא פול ס. אטקינס רפובליקני 21 באפריל, 2025 5 ביוני, 2026
חבר הסטר פירס רפובליקני 11 בינואר, 2018 5 ביוני, 2025
חבר קרוליין א. קרנשו דמוקרטי 17 באוגוסט, 2020 5 ביוני, 2024
חבר מארק אויידה רפובליקני 30 ביוני, 2022 5 ביוני, 2028
חבר ריק — — 5 ביוני, 2027
חטיבות

מטה רשות ניירות הערך האמריקאית בוושינגטון הבירה, ליד תחנת וושינגטון יוניון
בתוך ה-SEC, ישנן שש חטיבות, שבסיסן בוושינגטון הבירה

חטיבות ה-SEC הן:

מימון תאגיד
מסחר ושווקים
ניהול השקעות
אכיפה
ניתוח כלכלי וסיכונים
בחינות
מימון תאגידים הוא החטיבה המפקחת על הגילוי המבוצע על ידי חברות ציבוריות, כמו גם על רישום עסקאות, כגון מיזוגים, שבוצעו על ידי חברות. החטיבה אחראית גם על תפעול EDGAR.

חטיבת המסחר והשווקים מפקחת על ארגונים הרגולציה העצמית (SRO) כגון רשות הרגולציה של התעשייה הפיננסית (FINRA) ומועצת קביעת הכללים העירונית לניירות ערך (MSRB) וכל חברות הברוקרים-דילרים ובתי ההשקעות. חטיבה זו גם מפרשת שינויים מוצעים בתקנות ומפקחת על פעילות התעשייה. בפועל, ה-SEC מאצילת את רוב סמכות האכיפה והקביעת הכללים שלה ל-FINRA. למעשה, כל חברות המסחר שאינן מוסדרות על ידי SROs אחרות חייבות להירשם כחברות ב-FINRA. אנשים הסוחרים בניירות ערך חייבים לעבור בחינות שמנהלת FINRA כדי להפוך לנציגים רשומים.

חטיבת ניהול ההשקעות מפקחת על חברות השקעה רשומות, הכוללות קרנות נאמנות, וכן יועצי השקעות רשומים. גופים אלה כפופים לרגולציה נרחבת במסגרת חוקי ניירות ערך פדרליים שונים. חטיבת ניהול ההשקעות מנהלת חוקי ניירות ערך פדרליים שונים, ובפרט, חוק חברות ההשקעות משנת 1940 וחוק יועצי ההשקעות משנת 1940.

תחומי אחריותה של חטיבה זו כוללים:

סיוע לוועדה בפירוש חוקים ותקנות עבור הציבור ועבור צוותי הפיקוח והאכיפה של ה-SEC;
מענה לבקשות אי-פעולה ובקשות לסעד פטור;
סקירת דוחות של חברות השקעות ויועצי השקעות;
סיוע לוועדה בענייני אכיפה הקשורים לחברות השקעה ויועצים;
ייעוץ לוועדה בנוגע להתאמת כללי ה-SEC לנסיבות חדשות.

חטיבת האכיפה חוקרת הפרות של חוקי ותקנות ניירות ערך כדי להגיש תביעות משפטיות נגד מפירי חוק לכאורה. זוהי החטיבה הגדולה ביותר מבחינת מספר עובדים ותקציב, ומשאביה גדלו ביותר מ-50% מאז המשבר הפיננסי של 2008. ה-SEC יכולה להגיש תביעה אזרחית בבית משפט מחוזי בארה”ב, או הליך מנהלי הנדון על ידי שופט מנהלי עצמאי (ALJ). ל-SEC אין סמכות פלילית, אך היא רשאית להפנות עניינים לתובעים ממלכתיים ופדרליים.

חטיבת ניתוח הסיכונים והכלכלי (DERA) הוקמה בספטמבר 2009 כדי לשלב כלכלה פיננסית וניתוח נתונים קפדני במשימה המרכזית של ה-SEC. החטיבה מעורבת בכל מגוון פעילויות ה-SEC, כולל קביעת מדיניות, קביעת כללים, אכיפה ובחינה. כ”מכון המחקר” של הסוכנות, DERA מסתמכת על מגוון תחומים אקדמיים, גישות כמותיות ולא כמותיות, וידע במוסדות ובפרקטיקות השוק כדי לסייע לוועדה לגשת לעניינים מורכבים באור חדש. DERA מסייעת גם במאמצי הוועדה לזהות, לנתח ולהגיב לסיכונים ומגמות, כולל אלו הקשורים למוצרים ואסטרטגיות פיננסיות חדשות. באמצעות מגוון ואופי פעילותה, DERA ממלאת את התפקיד הקריטי של קידום מאמצים משותפים ברחבי הסוכנות ופריצת מחיצות שאחרת עלולות להגביל את השפעת המומחיות המוסדית של הסוכנות. פעילויות החטיבה כוללות מתן ניתוחים כלכליים וסטטיסטיים מפורטים ואיכותיים, ומומחיות נושאית ספציפית לוועדה ולחטיבות/משרדים אחרים ופיתוח כלים וניתוחים אנליטיים מותאמים אישית כדי לזהות באופן יזום סיכוני שוק המעידים על הפרות אפשריות של חוקי ניירות ערך פדרליים. באמצעות נתונים, צוות ה-DERA יוצר תוכניות אנליטיות שנועדו לזהות דפוסים ולזהות סיכונים, מה שמאפשר לחטיבות ולמשרדים של הוועדה לפרוס משאבים נדירים המכוונים להתנהגות בלתי הולמת אפשרית. ה-DERA מאכלס גם את הכלכלן הראשי של הוועדה.

חטיבת הבחינות מנהלת את תוכנית הבחינות הלאומית של ה-SEC.
משימת החטיבה היא להגן על משקיעים, להבטיח שלמות שוק ולתמוך ביצירת הון אחראי באמצעות אסטרטגיות ממוקדות סיכון אשר: (1) משפרות את הציות; (2) מונעות הונאה; (3) מנטרות סיכונים; ו-(4) מיישמות מדיניות.
תוצאות הבחינות של החטיבה משמשות את ה-SEC כדי ליידע יוזמות קביעת כללים, לזהות ולנטר סיכונים, לשפר את נוהלי התעשייה ולרדוף אחר התנהגות בלתי הולמת.

משרדים אזוריים
ישנם 11 משרדים אזוריים ברחבי ארה”ב, המפורטים להלן יחד עם שם המנהל האזורי הרלוונטי.

אטלנטה – נקיה האקוורת’ ג’ונס
בוסטון – סילבסטר א. פונטס
שיקגו – דניאל גרגוס
דנבר – ג’ייסון ברט
פורט וורת’ – אריק ר. ורנר
לוס אנג’לס – קתרין זולאדז, ג’יי סינדי איסון
מיאמי – אריק א. בוסטילו
ניו יורק סיטי – אנטוניה מ.
פילדלפיה – ניקולס פ. גריפו
סולט לייק סיטי – טרייסי ס. קומבס
סן פרנסיסקו – מוניק וינקלר

בין משרדי ה-SEC נמצאים:

משרד היועץ המשפטי, המשמש כ”עורך הדין” של הסוכנות בפני בתי משפט פדרליים לערעורים ומספק ייעוץ משפטי לוועדה ולמחלקות ומשרדים אחרים של ה-SEC;
משרד החשבונאי הראשי, אשר קובע ואוכף את מדיניות החשבונאות והביקורת שנקבעה על ידי ה-SEC. משרד זה מילא תפקיד בתחומים כמו עבודה עם מועצת התקנים החשבונאיים הפיננסיים לפיתוח עקרונות חשבונאיים מקובלים, מועצת הפיקוח על חשבונאות חברות ציבוריות בפיתוח דרישות ביקורת, ומועצת התקנים החשבונאיים הבינלאומית בקידום פיתוח תקני דיווח כספי בינלאומיים ;
משרד הציות, הפיקוח והבדיקות, אשר מפקח על ברוקרים-דילרים, בורסות, סוכנויות דירוג אשראי, חברות השקעה רשומות, כולל חברות השקעה סגורות ופתוחות קרנות נאמנות, קרנות כספים ויועצי השקעות רשומים ;
משרד העניינים הבינלאומיים, המייצג את ה-SEC בחו”ל ומנהל משא ומתן על הסכמי שיתוף מידע בינלאומיים לאכיפה, מפתח את מדיניות הרגולציה הבינלאומית של ה-SEC בתחומים כמו הכרה הדדית, ומסייע בפיתוח סטנדרטים רגולטוריים בינלאומיים באמצעות ארגונים כמו הארגון הבינלאומי של נציבות ניירות ערך ופורום היציבות הפיננסית ; ו
משרד טכנולוגיית המידע, התומך בוועדה ובצוות בטכנולוגיית המידע, כולל פיתוח יישומים, תפעול והנדסת תשתיות, תמיכת משתמשים, ניהול תוכניות IT, תכנון הון, אבטחה וארכיטקטורת ארגון.

המפקח הכללי. ה-SEC הודיעה בינואר 2013 כי מינתה את קרל הוקר למפקח הכללי החדש. יש לו צוות של 22 איש.

משרד חושפי השחיתויות של ה-SEC מספק סיוע ומידע מחושפי שחיתויות היודעים על הפרות אפשריות של חוקי ניירות ערך: זה יכול להיות בין כלי הנשק החזקים ביותר במאגר אכיפת החוק של רשות ניירות ערך. נוצר על ידי סעיף 922 של חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט. חוק הרפורמה והגנת הצרכן של דוד-פרנק בוול סטריט תיקן את חוק הבורסה לניירות ערך משנת 1934 (“חוק הבורסה”) על ידי, בין היתר, הוספת סעיף 21F, שכותרתו “תמריצים והגנה לחושפי שחיתויות בניירות ערך”. סעיף 21F מורה לוועדה להעניק פרסים כספיים לאנשים זכאים המספקים מרצונם מידע מקורי המוביל לפעולות אכיפה מוצלחות של הוועדה וכתוצאה מכך הטלת סנקציות כספיות מעל 1,000,000 דולר, ולפעולות קשורות מסוימות מוצלחות.

תקשורת
מכתבי תגובה
מכתבי תגובה מונפקים על ידי חטיבת מימון התאגידים של ה-SEC בתגובה להגשה פומבית של חברה. מכתב זה, שבתחילה היה פרטי, מכיל רשימה מפורטת של בקשות מה-SEC. כל הערה במכתב מבקשת מהמגיש לספק מידע נוסף, לשנות את המסמכים שהגיש, או לשנות את אופן הגילוי שלהם במסמכים עתידיים. על המגיש להשיב לכל סעיף במכתב ההערה. ה-SEC רשאית לאחר מכן להשיב עם הערות המשך. התכתבות זו מתפרסמת מאוחר יותר.

באוקטובר 2001 כתבה ה-SEC לחברת CA, Inc., ובו עסקה ב-15 סעיפים, רובם בנוגע לחשבונאות של CA, כולל 5 בנוגע להכרה בהכנסות. מנכ”ל CA, שאליו נכתב המכתב, הודה באשמה בהונאה ב-CA בשנת 2004.

ביוני 2004, הודיעה ה-SEC כי תפרסם בפומבי את כל מכתבי ההערות, כדי לאפשר למשקיעים גישה למידע המופיע בהם. ניתוח של הגשות רגולטוריות במאי 2006 ב-12 החודשים שקדמו לכך הצביע על כך שה-SEC לא השיגה את מה שאמרה שתעשה. הניתוח מצא 212 חברות שדיווחו על קבלת מכתבי הערות מה-SEC, אך רק 21 מכתבים עבור חברות אלו פורסמו באתר האינטרנט של ה-SEC. ג’ון וו. ווייט, ראש חטיבת מימון התאגידים, אמר לניו יורק טיימס בשנת 2006: “כעת פתרנו את המכשולים של פרסום המידע… אנו צופים מספר משמעותי של פרסומים חדשים בחודשים הקרובים.

מכתבי אי-פעולה
מכתבי אי-פעולה הם מכתבים של צוות ה-SEC המציינים כי הצוות לא ימליץ לוועדה כי ה-SEC ינקוט בפעולת אכיפה נגד אדם או חברה אם ישות זו תעסוק בפעולה מסוימת. מכתבים אלה נשלחים בתגובה לבקשות המוגשות כאשר הסטטוס המשפטי של פעילות אינו ברור. מכתבים אלה מתפרסמים לציבור ומגדילים את גוף הידע לגבי מה בדיוק מותר ומה אסור.
הם מייצגים את פרשנויות הצוות לחוקי ניירות הערך, ולמרות שהם משכנעים, אינם מחייבים את בתי המשפט.

שימוש אחד כזה, בין השנים 1975 ל-2007, היה עם ארגון הדירוג הסטטיסטי המוכר ברמה הארצית (NRSRO), סוכנות דירוג אשראי המנפיקה דירוגי אשראי שה-SEC מתירה לחברות פיננסיות אחרות להשתמש בהם למטרות רגולטוריות מסוימות.

ביצועי עיבוד חוק חופש המידע
בניתוח האחרון של המרכז לממשל אפקטיבי, שפורסם בשנת 2015, של 15 סוכנויות פדרליות המקבלות את מספר הבקשות הרב ביותר במסגרת חוק חופש המידע (FOIA) (תוך שימוש בנתונים משנת 2012 ו-2013, השנים האחרונות הזמינות), ה-SEC הייתה בין 5 הסוכנויות בעלות הביצועים הנמוכים ביותר, וקיבלה ציון D− לאחר שקיבלה 61 נקודות מתוך 100 אפשריות, כלומר לא קיבלה ציון כללי משביע רצון. היא הידרדרה מציון D− בשנת 2013.

פעולות
רשימת פעולות אכיפה עיקריות של ה-SEC (2009–2012)
ערך מורחב: רשימת פעולות אכיפה עיקריות של ה-SEC (2009–12)
מחלקת האכיפה של ה-SEC נקטה במספר פעולות מרכזיות בשנים 2009–2012.

פעולה רגולטורית במשבר האשראי
ב-17 בספטמבר 2008 הכריזה ה-SEC על כללים חדשים ומחמירים לאיסור כל צורות של ” מכירה בחסר עירום ” (naked short selling) כאמצעי להפחתת התנודתיות בשווקים סוערים.

ה-SEC חקרה מקרים בהם אנשים ניסו לתמרן את השוק על ידי הפצת שמועות כוזבות על מוסדות פיננסיים מסוימים. הוועדה חקרה גם אי סדרים במסחר ושיטות מכירה שורט פוגעניות. מנהלי קרנות גידור, ברוקרים-דילרים ומשקיעים מוסדיים התבקשו גם לחשוף תחת שבועה מידע מסוים הנוגע לעמדותיהם בחוזי החלף של אשראי ברירת מחדל.
הוועדה גם ניהלה משא ומתן על ההסדרי ההסדר הגדולים ביותר בתולדות ה-SEC (כ-51 מיליארד דולר בסך הכל) מטעם משקיעים שרכשו ניירות ערך בריבית מכירה פומבית משישה מוסדות פיננסיים שונים.

כשלים רגולטוריים
רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ספגה ביקורת “על היותה ‘מהוססת ופחדנית’ מדי בהתמודדות עם מעשים רעים בוול סטריט “, ועל כך שעשתה “עבודה גרועה במיוחד בהעמדת מנהלים לדין”.

כריסטופר קוקס, יו”ר ה-SEC לשעבר, הכיר בכשלונותיו המרובים של הארגון בנוגע להונאת ברנרד מיידוף. החל מחקירה בשנת 1992 על קרן הזנה של מיידוף שהשקיעה רק עם מיידוף, ואשר, על פי ה-SEC, הבטיחה תשואות “יציבות באופן מוזר”, ה-SEC לא חקרה אינדיקציות לכך שמשהו לא כשורה בחברת ההשקעות של מיידוף. ה-SEC הואשמה בהחמצת דגלים אדומים רבים ובהתעלמות מרמזים על ההונאה לכאורה של מיידוף.

כתוצאה מכך, קוקס אמר כי תיפתח חקירה בנוגע ל”כל קשרי הצוות ומערכות היחסים שלהם עם משפחת מיידוף והחברה, והשפעתם, אם בכלל, על החלטות הצוות בנוגע לחברה”. עוזר מנהל משרד חקירות הציות של ה-SEC, אריק סוונסון, פגש את אחייניתו של מיידוף, שאנה מיידוף, כאשר סוונסון ניהלה בדיקה של ה-SEC האם ברנרד מיידוף ניהל תרמית פונזי מכיוון שהייתה עורכת הדין לציות של המשרד. החקירה נסגרה, וסוונסון עזבה לאחר מכן את ה-SEC ונישאה לשאנה מיידוף.

כ-45 אחוז מהמשקיעים המוסדיים סברו כי פיקוח טוב יותר מצד ה-SEC היה יכול למנוע את הונאת מיידוף. הארי מרקופולוס התלונן במשרד ה-SEC בבוסטון בשנת 2000, ואמר לצוות ה-SEC שעליהם לחקור את מיידוף משום שלא ניתן היה להפיק באופן חוקי את הרווחים שמיידוף טען באמצעות אסטרטגיות ההשקעה שלטענתו השתמש בהן.

ביוני 2010, ה-SEC יישבה תביעה לפיטורים שלא כדין עם עורך הדין לשעבר לאכיפת חוק של ה-SEC, גארי ג’יי אגירה, שפוטר בספטמבר 2005 בעקבות ניסיונו לזמן את דמותו של ג’ון ג’יי מאק מוול סטריט, בתיק סחר פנים הקשור לקרן הגידור פקווט קפיטל מנג’מנט ; מרי ג’ו ווייט, שכיהנה מאוחר יותר כיו”ר ה-SEC, ייצגה באותה עת את מורגן סטנלי והייתה מעורבת בתיק זה. בעוד שתיק הסחר הפנימי נסגר באותה עת, חודש לפני הסדר ה-SEC עם אגירה, ה-SEC הגישה כתבי אישום נגד פקווט. הסנאט פרסם דו”ח באוגוסט 2007 המפרט את הנושא וקרא לרפורמה ב-SEC.

ב-26 בספטמבר 2016, הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר שלח מכתב לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) וביקש מהם להעריך האם משטר הגילוי הנוכחי הולם, תוך ציון מספר הגילויים הנמוך של חברות עד כה.

כשלים במשרד המפקח הכללי
בשנת 2009, פרויקט הפיקוח הממשלתי, קבוצת פיקוח ממשלתית, שלח מכתב לקונגרס ובו מתח ביקורת על ה-SEC על כישלונה ביישום יותר ממחצית ההמלצות שהוגשו לה על ידי המפקח הכללי שלה. על פי POGO, בשנתיים הקודמות, ה-SEC לא נקטה פעולה בנוגע ל-27 מתוך 52 רפורמות שהוצעו בדוחות המפקח הכללי, ועדיין היה לה סטטוס “בהמתנה” בנוגע ל-197 מתוך 312 ההמלצות שהוגשו בדוחות הביקורת. חלק מההמלצות כללו הטלת צעדים משמעתיים נגד עובדי SEC המקבלים מתנות בלתי הולמות או טובות הנאה אחרות מחברות פיננסיות, וחקירה ודיווח על הסיבות לכישלונות בגילוי תרמית הפונזי של מיידוף.

במאמר שפורסם בשנת 2011 על ידי מאט טייבי ב”רולינג סטון”, רואיינו עובדים לשעבר של ה-SEC והגיבו בצורה שלילית על משרד המפקח הכללי (OIG) של ה-SEC. פנייה ל-OIG הייתה “ידועה כהרס קריירה”.

עקב חששות שהעלה דיוויד פ. וובר, לשעבר חוקר ראשי של ה-SEC, בנוגע להתנהלותו של המפקח הכללי של ה-SEC, ה. דיוויד קוץ, הובא המפקח הכללי דיוויד סי. וויליאמס משירות הדואר של ארה”ב לערוך בדיקה עצמאית וחיצונית של התנהלותו הלא הולמת לכאורה של קוץ בשנת 2012. וויליאמס הגיע למסקנה בדו”ח בן 66 העמודים שלו שקוץ הפר את כללי האתיקה בכך שפיקח על חקירות שכללו אנשים שאיתם היה לו ניגודי עניינים עקב “יחסים אישיים”. הדו”ח הטיל ספק בעבודתו של קוץ בחקירת מיידוף, בין היתר, משום שקוץ היה “חבר טוב מאוד” של מרקופולוס. הוא הגיע למסקנה כי בעוד שלא ברור מתי קוץ ומרקופולוס הפכו לחברים, הדבר היה מפר את כללי האתיקה של ארה”ב אם מערכת היחסים ביניהם החלה לפני או במהלך חקירת מיידוף של קוץ. הדו”ח קבע גם כי קוץ עצמו “נראה כבעל ניגוד עניינים” ולא היה צריך לפתוח בחקירה בסטנדפורד, משום שהיה מיודד עם עורכת דין שייצגה קורבנות ההונאה.

השמדת מסמכים
לדברי דארסי פלין, עובדת לשעבר של ה-SEC וחושפת שחיתויות, שדווחה גם על ידי טייבי, הסוכנות השמידה באופן שגרתי אלפי מסמכים הקשורים לחקירות ראשוניות של פשעים לכאורה שבוצעו על ידי דויטשה בנק, גולדמן זאקס, ליהמן ברדרס, SAC קפיטל וחברות פיננסיות אחרות המעורבות במיתון הגדול, אותן ה-SEC אמורה הייתה לפקח. המסמכים כללו את אלה הנוגעים ל”עניינים תחת חקירה “, או MUI, השם שה-SEC נותנת לשלבים הראשונים של תהליך החקירה. מסורת ההשמדה החלה כבר בשנות ה-90. פעילות זו של ה-SEC גרמה בסופו של דבר לסכסוך עם מינהל הארכיונים והרשומות הלאומי כאשר היא נחשפה בפניהם בשנת 2010 על ידי פלין. פלין תיאר גם פגישה ב-SEC שבה דנו בכירים בסירוב להודות שההשמדה התרחשה, משום שהיא הייתה ככל הנראה בלתי חוקית.

הסנאטור הרפובליקני מאיווה, צ’ארלס גראסלי, בין היתר, שם לב לקריאתו של פלין להגנה כמדווח שחיתויות, ולסיפור על נהלי טיפול המסמכים של הסוכנות. ה-SEC פרסמה הצהרה בהגנה על נהליה.
NPR ציטט את פרופסור ג’יי בראון מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת דנבר שטורם שאמר: “ההשקפה הראשונית שלי על כך היא שמדובר בסערה בקומקום”, ואת ג’ייקוב פרנקל, עורך דין לניירות ערך באזור וושינגטון הבירה, שאמר למעשה “אין שום טענה שה-SEC זרקה מסמכים רגישים מבנקים שקיבלה תחת זימון לדין בתיקים מתוקשרים שאכפת להם משקיעים ומחוקקים”.

NPR סיכמה את הדיווח שלה:

הדיון מסתכם בכך: מה המשמעות של רישום חקירה עבור הקונגרס? ובתי המשפט? על פי החוק, יש לשמור את רישומי החקירה הללו למשך 25 שנים. אך גורמים פדרליים אומרים שאף שופט לא פסק שמסמכים הקשורים לחקירות בשלב מוקדם של ה-SEC הם רישומי חקירה.
המפקח הכללי של ה-SEC אומר שהוא עורך חקירה יסודית של ההאשמות.
אומר ל-NPR שהוא יפרסם דו”ח עד סוף ספטמבר.

SEC וקריפטו
ב-5 ביוני 2023, הגישה ה-SEC 13 כתבי אישום נגד גופי Binance ומייסדה, צ’אנגפנג ז’או, בטענה לטיפול לקוי בכספי לקוחות ופעילות ללא רישום כראוי. למחרת, ה-SEC האשימה את Coinbase בפעילות כבורסת ניירות ערך, ברוקר וסוכנות סליקה לא רשומה, מה שסימן עוד יותר את הבדיקה המוגברת שלה של שחקנים מרכזיים בתעשייה.

נקודת מחלוקת מרכזית בין ה-SEC לתעשיית הקריפטו טמונה בהגדרת מה מהווה נייר ערך. ה-SEC מיישמת את מבחן האווי, הנגזר מפסיקת בית המשפט העליון של ארה”ב משנת 1946, המגדיר נייר ערך כ”השקעה של כסף במיזם משותף עם רווחים שיגיעו אך ורק ממאמציהם של אחרים”. הסוכנות סיווגה נכסי קריפטו רבים כניירות ערך על סמך מבחן זה, בטענה שערכם תלוי לעתים קרובות במאמצי המפתחים או גורמים מרכזיים אחרים העומדים מאחורי פרויקטים של בלוקצ’יין. מבקרים טוענים כי המבחן מיושן ואינו מתאים לאופי המבוזר של מטבעות קריפטוגרפיים, ומשאיר הגדרות רגולטוריות לא ברורות ומעודד אי ודאות. מחקר של כלכלנים מצא כי פעולות אכיפה בלתי צפויות של ה-SEC תחת גנסלר, שסיווגו מטבעות קריפטוגרפיים כניירות ערך ללא הנחיות ברורות, גרמו לחוסר יציבות ממושך בשווקי הקריפטו.
הנחיות בלתי ברורות מעלות ספקות לגבי יכולתה של הסוכנות לשמור על שווקים הוגנים ומסודרים.

סיכוני SEC ואבטחת סייבר

ב-26 ביולי 2023, אימצה ה-SEC את כלל ניהול סיכוני סייבר, אסטרטגיה, ממשל וגילוי אירועים, שנועד לעודד חברות ציבוריות לנהל סיכוני סייבר בצורה שקופה ויעילה.

כלל גילוי האקלים
בשנת 2024, החליטה ה-SEC על כלל גילוי מידע בנושא שינויי אקלים, “שיפור וסטנדרטיזציה של גילויים הקשורים לשינויי אקלים למשקיעים”. הכלל מחייב חברות לחשוף מידע על הסיכון שלהן להיות מושפעות משינויי אקלים ועל הסיכונים של החברה להרוויח ממספר הולך וגדל של תקנות בנושא שינויי אקלים, הנוגעות לפליטות גזי חממה ישירות ועקיפות.

תוכנית חושפי שחיתויות
ה-SEC מפעילה תוכנית תגמולים לחושפי שחיתויות, המתגמלת אנשים המדווחים על הפרות של חוקי ניירות ערך ל-SEC. התוכנית החלה בשנת 2011 עם חקיקת חוק הרפורמה של וול סטריט ודוד-פרנק להגנת הצרכן, ומאפשרת לחושפי שחיתויות לקבל 10-30% מהקנסות שנגבו על ידי ה-SEC וסוכנויות אחרות כתוצאה מהמידע של חושפי השחיתויות. נכון לשנת 2021, ה-SEC גבה 4.8 מיליארד דולר בפיצוי כספי כתוצאה ממידע שהושג באמצעות תוכנית חושפי השחיתויות ושילמה למעלה ממיליארד דולר לחושפי שחיתויות.
כחלק מהתוכנית, ה-SEC מפרסמת דוח לקונגרס מדי שנה והדוח לשנת 2021 זמין באינטרנט.

קשר לסוכנויות אחרות
בנוסף לעבודה עם ארגונים שונים של רגולציה עצמית כגון רשות הרגולציה לתעשייה הפיננסית (FINRA), תאגיד הגנת משקיעי ניירות ערך (SIPC) ומועצת קביעת חוקי ניירות ערך עירונית (MSRB), ה-SEC עובדת גם עם סוכנויות פדרליות, רגולטורים של ניירות ערך במדינות, סוכנויות ניירות ערך בינלאומיות ורשויות אכיפת חוק.

בשנת 1988, צו נשיאותי 12631 הקים את קבוצת העבודה של הנשיא לשווקים פיננסיים. קבוצת העבודה בראשות מזכיר האוצר וכוללת את יו”ר ה-SEC, יו”ר הפדרל ריזרב ויו”ר ועדת המסחר בחוזים עתידיים על סחורות. מטרת קבוצת העבודה היא לשפר את היושרה, היעילות, הסדר והתחרותיות של השווקים הפיננסיים תוך שמירה על אמון המשקיעים.

חוק ניירות הערך משנת 1933 נוהל במקור על ידי ועדת הסחר הפדרלית (FTC). חוק ניירות הערך משנת 1934 העביר אחריות זו מה-FTC ל-SEC. חוק ניירות הערך משנת 1934 גם העניק ל-SEC את הסמכות לווסת את שידול ייפוי כוח, אם כי חלק מהכללים שה-SEC הציעה מאז (כגון ייפוי הכוח האוניברסלי) היו שנויים במחלוקת.

המשימה העיקרית של ה-FTC היא לקדם הגנת הצרכן ולמגר נוהלי עסקים אנטי-תחרותיים. ה-FTC מווסת נוהלי עסקים כלליים, בעוד שה-SEC מתמקדת בשווקי ניירות הערך.

הוועדה הלאומית הכלכלית הזמנית הוקמה בהחלטה משותפת של הקונגרס 52 Stat. 705 ב-16 ביוני 1938. היא הייתה אחראית על דיווח לקונגרס על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. הוועדה בוטלה ממימוןה בשנת 1941, אך רישומיה עדיין חסומים בהוראת ה-SEC.

מועצת קביעת הכללים של ניירות ערך עירוניים (MSRB) הוקמה בשנת 1975 על ידי הקונגרס במטרה לפתח כללים לחברות המעורבות בחיתום ובמסחר בניירות ערך עירוניים. ה-MSRB נמצא תחת פיקוח של ה-SEC, אך ל-MSRB אין סמכות לאכוף את כלליה.

הוועדה המייעצת לניהול נכסים (AMAC) הוקמה רשמית ב-1 בנובמבר 2019, במטרה לספק לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) “נקודות מבט מגוונות על ניהול נכסים, ייעוץ והמלצות קשורות”. בין הנושאים שהוועדה עשויה לעסוק בהם נמנים מגמות והתפתחויות המשפיעות על משקיעים ומשתתפי שוק, השפעות הגלובליזציה ושינויים בתפקידם של ספקי טכנולוגיה ושירותים. הוועדה מורכבת ממומחים חיצוניים, כולל אנשים המייצגים את דעותיהם של משקיעים קמעונאיים ומוסדיים, קרנות קטנות וגדולות, מתווכים ומשתתפי שוק אחרים.

בעוד שרוב הפרות חוקי ניירות הערך נאכפות על ידי ה-SEC וגופי ה-SRO השונים שהיא מפקחת עליהם, רגולטורי ניירות ערך במדינה יכולים גם לאכוף חוקי ניירות ערך כלל-מדינתיים. מדינות רשאיות לדרוש רישום ניירות ערך במדינה לפני שניתן יהיה למכור אותם שם. חוק שיפור שווקי ניירות הערך הלאומיים משנת 1996 (NSMIA) התייחס למערכת כפולה זו של רגולציה פדרלית-מדינתית על ידי תיקון סעיף 18 לחוק משנת 1933 כדי לפטור ניירות ערך הנסחרים באופן ארצי מרישום מדינה, ובכך להקדים את חוקי המדינה בתחום זה. עם זאת, NSMIA משמר את סמכותן של המדינות נגד הונאה על כל ניירות הערך הנסחרים במדינה.

ה-SEC עובדת גם עם סוכנויות אכיפת חוק פדרליות ומדינתיות כדי לנקוט צעדים נגד גורמים הנטענים בהפרת חוקי ניירות ערך.

ה-SEC חברה בארגון הבינלאומי של נציבות ניירות ערך (IOSCO), ומשתמשת במזכר ההבנות הרב-צדדי של IOSCO וכן בהסכמים דו-צדדיים ישירים עם נציבות ניירות ערך של מדינות אחרות כדי להתמודד עם התנהגות בלתי הולמת חוצת גבולות בשווקי ניירות ערך.