סדר העדיפויות של משטרת ישראל

סדר עדיפויות משטרת ישראל

מסמך זה נכתב לקראת ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא סדר העדיפויות במשטרת ישראל – חוות דעת מבקר המדינה. במסמך מידע מן העיתונות על מצוקת כוח־האדם במשטרת ישראל, רקע על משטרת ישראל ומידע על חברות עירוניות לביטחון ולסדר ציבורי.

עורך דין מומלץ

יצוין כי לשם כתיבת המסמך הועברה בקשת מידע בנושא הנדון אל לשכת השר לביטחון הפנים ב-3 במרס 2005 ולא נענתה עד למועד הגשתו.

בעיות כוח-אדם ותקציב במשטרת ישראל

בכתבה שהתפרסמה בעיתון “ידיעות אחרונות” נמסר כי בכינוס שערך מפכ״ל המשטרה ב-1 במרס 2005 התייחסו מפקדי תחנות המשטרה למצוקת כוח־האדם שהמשטרה סובלת ממנה, וכמה מפקדי תחנות אמרו: “אנחנו צריכים פתרונות לשטח. השוטרים שלנו קורסים. קשה להילחם כך בפשיעה”.

לפי הפרסום ב״ידיעות אחרונות”, בגלל מצוקה תקציבית הופסק גיוס שוטרים חדשים ובעת האחרונה הצטמצם כוח-האדם עוד בכ-600 איש שפרשו עם תום שירותם.

בפיקוד המשטרה מודעים כבר שנים למצוקה ההולכת וגוברת של אנשי השטח (שתפקידם להתמודד עם הפשיעה), אבל מתקשים למצוא פתרונות: בזמן שהמשטרה טיפלה בטרור, בפשיעה המאורגנת ועכשיו בהתנתקות, השטח הלך ונחלש. משטרת ישראל מקבלת משימות נוספות, אבל לא נוספו לה כוח-אדם או תקציבים משמעותיים ללחימה בפשיעה.[1] [2] [3]

חלק ממשימות המשטרה תוקצבו: לחלק ממשימות המשטרה הוקצו תקציבים: הוקמו יחידה כלכלית מיוחדת לטיפול במי שמנסים לרמות את המוסד לביטוח לאומי ויחידה מיוחדת להריסת בתים. מינהלת ההגירה זכתה אף היא לתקציבים נכבדים.

לא הוקצתה תוספת תקציב ללחימה בפשיעה: בקשת המשטרה והמשרד לביטחון הפנים להוסיף תקציב לצורך התמודדות עם הפשיעה נדחתה. בישראל יש היום בממוצע 3.3 שוטרים לכל 1,000 תושבים. במדינות המערב הסטנדרט הוא הרבה יותר שוטרים והרבה פחות משימות. במדינות אחרות המשטרה גופים נפרדים אחראים להתמודדות עם הפשיעה ולשמירה על הביטחון.

לדברי פרשן “ידיעות אחרונות”, כדי שהמשטרה תעמוד במשימות הרבות והמורכבות שלפניה בצורה טובה נדרשת תוספת בכוח-אדם ובציוד, נוסף על שינוי מבני – למשל העברת שוטרים

7

מהמטה אל השטח.

■4. תגובת מפכ״ל חמשטרח: לדברי מפכ״ל המשטרה רב-ניצב משה קראדי, בעיות כוח-האדם ך

במשטרה מוכרות לו. לדבריו, “אנחנו מחפשים דרך לשפר את המצב כמה שניתן”.

משטרת ישראל[4]

  1. ייעוד

ייעודה של משטרת ישראל הוא הגנה על החיים ועל הרכוש של כל אדם בישראל, ועליה לעשות במסגרת החוק כל פעולה הדרושה להשגת מטרה זו.

כדי לממש את ייעודה משטרת ישראל ממלאת משימות רבות: מניעת עבירות וחקירתן, איתור חשודים בביצוע עבירות, הבאת נאשמים לדין, שמירת הסדר הציבורי ועוד.

  1. תפקידים

לפי סעיף 3 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל״א-1971, “משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש”.

  1. תפקידי השוטר

לפי סעיף 5 לפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל״א־1971, “מתפקידו של כל שוטר­

(!) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו.

  • למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים או בסביבת בית-תפילה בשעת תפילה בציבור וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים.
  • ליתן את דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבורי…

(5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד כי הוא מחזיק או מעביר בכל אופן שהוא רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור”.

  1. תחומי האחריות של משטרת ישראל

משטרת ישראל מופקדת על משימות בתחומים האלה:

  • ביטחון הפנים – סיכול פיגועים חבלניים ומניעתם באמצעות סיורים, חיפוש וכיוצא באלה; טיפול בפיגועים חבלניים – חילוץ נפגעים ופינוים, סריקה אחר מטענים נוספים, מעצר חשודים וכיוצא באלה; הסדרת השמירה בערים, במועצות המקומיות וביישובים שבמגזר החקלאי; ארגון מתנדבי המשמר האזרחי לתפקידי שמירה ואבטחה ואבטחת מוסדות חינוך.
  • שמירת הסדר הציבורי – טיפול בהפגנות, בהתקהלויות בלתי חוקיות ובבריונות; רישוי (קביעת הגבלות ותנאים לפתיחת בתי-עסק ובתי-שעשועים ופיקוח על קיום ההגבלות והתנאים); טיפול בעצורים; ביצוע צווי הוצאה לפועל של בתי-משפט; אבטחה ושמירת הסדר במוסדות ציבור; אבטחה ושמירת הסדר באירועים ממלכתיים ואבטחת מתקנים חיוניים.
  • לוחמה בפשיעה – חקירת פשעים, גילוי עבריינים והבאתם לדין; חשיפה וגילוי של פשעים בלתי מדווחים כגון עבירות סמים, סחיטת דמי חסות ועוד; מניעת פשעים (הדרכת הציבור לנקיטת אמצעים המקשים ביצוע עבירות) וטיפול מיוחד בעבריינות נוער.
  • תנועה – הזרמת התנועה והכוונתה; אכיפת דיני התעבורה; חקירת תאונות דרכים והבאת עבריינים לדין והדרכת הציבור, בפרט תלמידי בתי-הספר, בנושאי בטיחות בדרכים.
  1. המבנה מארגוני של משטרת ישראל

בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (המפכ״ל). המפכ״ל נעזר באגפי המטה הארצי להפעלת המחוזות ומשמר הגבול. נוסף על אלפי השוטרים ולוחמי משמר הגבול המשטרה מסתייעת בעשרות אלפי מתנדבים במשמר האזרחי ברחבי הארץ. המבנה הארגוני:

  • המטה הארצי: המטה הארצי של המשטרה נמצא בירושלים. תפקידו לסייע למפכ״ל בגיבוש מדיניות המשטרה, בהקצאת משאבים, בתכנון, בתיאום בין המחוזות ומשמר הגבול, בבקרה, בפיקוח, בהנחיה מקצועית ובהגשת שירותים מינהליים כגון מחשוב, כוח-אדם, ייעוץ משפטי ודוברות.

במטה הארצי שמונה אגפים: שיטור וביטחון; חקירות ולחימה בפשיעה; מודיעין; תנועה; אגף קהילה ומשמר אזרחי; תכנון וארגון; תמיכה לוגיסטית ומשאבי אנוש.

  • מחוזות המשטרה: משטרת ישראל פועלת באמצעות שישה מחוזות טריטוריאליים: צפון, מרכז, תל־אביב, ירושלים, דרום וש״י (שומרון ויהודה) ומשמר הגבול (שהוא זרוע צבאית ומקצועית של המשטרה בנושא ביטחון הפנים והמלחמה בטרור).

מפקדי המחוזות אחראים לפעילות המשטרתית בתחומי המחוז: ביטחון הפנים, שמירת הסדר הציבורי ומלחמה בפשיעה. במחוז משטרתי שלושה דרגי פיקוד: מחוז, מרחב ותחנה.

ברחבי הארץ פרוסים 19 מרחבים ו-54 תחנות משטרה.

  1. סדר כוח המשטרה: בשנת 2003 שירתו במשטרת ישראל כ-21,000 שוטרים ו-5,500 שוטרי חובה (חיילים המשרתים במשטרה).[5]

חברות ביטחון עירוניות

  1. הקמת חברה עירונית לביטחון ולסדר ציבורי בראשון־לציון: בחודש פברואר 2005 העניק משרד הפנים לעיריית ראשון־לציון אישור להקים חברה עירונית לביטחון ולסדר ציבורי. החברה תהיה אחראית לסדר הציבורי בראשון־לציון ותשמש כוח עזר למשטרת ישראל.

בחברה יועסקו בשלב הראשוני כ-60 איש, ובראשה יעמוד ניצב בדימוס אבי כהן, שהיה ראש אגף החקירות במשטרה. ראשון־לציון תחולק לשישה אזורים ובכל אחד מהם יוצבו אנשי צוות של החברה בליווי פקחים שיתפקדו כשוטרים לכל דבר.

החברה תפעל גם במוסדות חינוך. בשעות הלילה היא תפקח על אזורים שהפשיעה בהם מרובה. בעיריית ראשון־לציון מדגישים כי החברה הוקמה כדי לתת שירות טוב יותר לתושבים, וכי התושבים לא ישותפו במימונה.[6]

לדברי עו״ד עדי ביטן מהלשכה המשפטית במשרד הפנים, אשר טיפלה באישור הקמת החברה העירונית בעיריית ראשון־לציון, למיטב ידיעתה לא הוקמו עוד חברות עירוניות לביטחון ולסדר ציבורי דוגמת החברה שהוקמה בראשון־לציון.[7]

מקורות

אתר האינטרנט של משטרת ישראל,

.www.police.gov.il ;www.police.gov.il/al hamishtara/mi anachnu/02 tni an.asp

ביטן עדי, עו״ד, משרד הפנים – הלשכה המשפטית, שיחת טלפון, 6 במרס 2005.

בן־ברוך רויטל, ״המשטרה הפרטית שלי״, 3 בפברואר 2005, אתר האינטרנט של עיריית ראשון- לציון, 192 www,local.co.il/rishonlezion/showitem.asp?articleid=l.

בן־דוד עמיר, ״המון משימות, מעט מדי תקציב״, ידיעות אחרונות, 2 במרס 2005.

בן־דוד עמיר, ״משטרה במשבר״, ידיעות אחרונות, 2 במרס 2005.

[1]עמיר בן־דוד, ״משטרה במשבר״, ידיעות אחרונות, 2 במרס 2005.

[2]עמיר בן־דוד, ״המון משימות, מעט מדי תקציב״, ידיעות אחרונות, 2 במרס 2005.

[3]עמיר בן־דוד, ״משטרה במשבר״, ידיעות אחרונות, 2 במרס 2005.

[4]אתר האינטרנט של משטרת ישראל, www.D01ice.g0v.il/al hamishtara/mi anachnu/02 mi an.asp.

[5]אתר האינטרנט של משטרת ישראל, www .police, gov.il

[6]רויטל בן־ברוך, ״המשטרה הפרטית שלי״, 3 בפברואר 2005, אתר האינטרנט של עיריית ראשון־לציון,

. www, local, co. il/rishonlezion/showitem.asD?articleid= 1192

[7]עו״ד עדי ביטן, משרד הפנים הלשכה המשפטית, שיחת טלפון, 6 במרס 2005.

עורך דין מומחה בינלאומי

 

עורכי דין מומלצים בתחום